כשהתפרסם המחקר הגדול של מכון פיו על יהודי אמריקה, לפני ארבע שנים לערך, נרשמה שביעות רצון גדולה בעטיו של ממצא משמח: היהודים גאים להיות יהודים באמריקה. לא סתם – 94% מתוכם גאים בזה. כתרים נקשרו, פרשנויות התארכו. כמה טוב שהיהודים גאים, כמה זה מצביע על הצלחה. וזה אכן מעיד עליה. אך לא הצלחה ייחודית של יהודים. בשבוע שעבר פורסם המחקר המקיף המקביל של פיו על המוסלמים של אמריקה. ונחשו מה: רובם הגדול – עוד יותר גדול, עד כדי 97% - גאים להיות מוסלמים. ועוד: 92% מתוכם גאים להיות אמריקאים. ועוד: רוב מוחלט מקרב מי שגאים – גאים גם וגם. כלומר, גם להיות אמריקאים וגם להיות מוסלמים.

המחקר הזה מפרנס מסמך מעניין, כמעט 200 עמודים אורכו. אפשר ללמוד ממנו הרבה על מה שדומה ומה ששונה בין מוסלמים לבין אמריקאים אחרים, בכללם יהודים. לדוגמה, העובדה שמוסלמים, שלא כמו היהודים, אינם רואים את האסלאם כמשתייך ״לחברת המיינסטרים״ של אמריקה. המוסלמים שומעים ומבינים. כשני שלישים מהם אינם רואים את האסלאם כחלק מהמיינסטרים. 75% מהם אומרים שישנה ״אפליה רבה״ נגד מוסלמים בארצות הברית.

עיתויו של המחקר הזה משפיע כמובן על תוכנו. הוא נערך בחודשים שלאחר נסיקתו של הנשיא דונלד טראמפ וכניסתו לבית הלבן. ראו עד כמה יכולות עמדות להשתנות בתוך מחצית העשור. ב־2011 רק 4% מהמוסלמים חשבו שהנשיא שלהם – אז זה היה ברק אובמה – ״איננו ידידותי כלפי מוסלמים״. היום חושבים כך 74% מהמוסלמים באמריקה. שיעור המוסלמים הסבורים שהנשיא ידידותי כלפיהם ירד מ־64% בימי אובמה, ל־12% כיום. רבים מהם כועסים על טראמפ (45%), רבים מודאגים בעטיו (68%), מעטים שמחים בזכותו (17%). רובם הגדול (73%) אינו מוצא ראיות לכך שישנה ״תמיכה בקיצוניות בקרב מוסלמים החיים בארצות הברית״. 


מתפללים בניו יורק. רבים מהמוסלמים בארה"ב הם כאלה שהמירו את דתם. צילום: רויטרסמתפללים בניו יורק. רבים מהמוסלמים בארה"ב הם כאלה שהמירו את דתם. צילום: רויטרס


חמש תפילות ביום

אוכלוסיית המוסלמים באמריקה קטנה, אך צומחת במהירות – לפחות עד תחילת כהונתו של טראמפ. זה לא מפתיע בהתחשב בכך שמדובר באוכלוסייה צעירה למדי. 35% מתוכם הם בני

18־39, לעומת 21% בכלל אמריקה, ויש להם בממוצע 2.4 ילדים למשפחה - פחות מכפי שיש למשפחה בישראל, אבל יותר מכפי שנהוג בכלל אמריקה (2.1), שלא לדבר על היהודים של אמריקה (1.9). ב־2007 היו בארצות הברית 2.35 מיליון מוסלמים. ב־2011 - 2.75 מיליון. היום כבר חיים שם 3.35 מיליון. זה בערך מחצית משיעור היהודים, וגם המחצית הזו לא קוהרנטית לחלוטין: כ־40% מהמוסלמים מוגדרים ״לבנים״, כחמישית מתוכם ״שחורים״ ועוד כמעט 30% הם ״אסייתים״.

כל זה מעיד על כך שהדת המוסלמית אומנם צומחת באמריקה, בעיקר בזכותם של מהגרים (כמעט 60% מכלל המוסלמים), אך לא בקרבה של קבוצה הומוגנית. ישנם מוסלמים ממלזיה שאינם דומים למוסלמים ממצרים, שאינם דומים למוסלמים בקהילות של שחורים ששורשיהן נטועים באמריקה כבר מאות בשנים.

חפשו את המחויבות ההדדית ואת שיתוף הפעולה הכלל־אסלאמי, וגלו קושי מובהק לייצר מחויבות כזו, בין השאר משום שאף קבוצה של מוסלמים אינה מרכיבה יותר מ־15% מכלל האוכלוסייה המוסלמית: 4% מהמוסלמים באו מהודו, 9% מפקיסטן, 2% מסוריה, 3% מעיראק, 6% מאיראן, 2% ממצרים. גם בחלוקה אזורית אין דומיננטיות ברורה של אף קבוצה: כ־40% הם אמריקאים מלידה, 20% באו מדרום אסיה, 14% מהמזרח התיכון ומצפון אפריקה ו־2% מאירופה. כשליש מהם מהגרים חדשים למדי - שבאו לאמריקה אחרי שנת 2000 – כלומר, בשנים שבהן מתנהלת מלחמה של ארצות הברית נגד מדינות שבהן רוב מוסלמי כמו עיראק ואפגניסטן.

מקרב המוסלמים שנולדו באמריקה, רבים הם מוסלמים שחורים שהתאסלמו - הם או הוריהם. ביחס אליהם, ממצאי המחקר של פיו אינם נוחים למי שמבקש לשפר את יחסי הלבנים־שחורים באמריקה. הם רדיקליים יותר, נוטים לחשוב שיש התנגשות בין ערכי האסלאם לערכי הדמוקרטיה ומנוכרים יותר לסביבה האמריקאית. 96% מהשחורים המוסלמים סבורים שישנה אפליה נגד מוסלמים באמריקה. שיעור גבוה בהרבה מזה של מוסלמים שאינם שחורים ונולדו בארצות הברית.

טראמפ. ניצחונו בבחירות חיזק את חיבור המוסלמים לדמוקרטים. צילום: רויטרסטראמפ. ניצחונו בבחירות חיזק את חיבור המוסלמים לדמוקרטים. צילום: רויטרס


רמת המחויבות הדתית שלהם דומה לזו של הרוב הנוצרי באמריקה – וגבוהה מזו של המיעוט היהודי. 65% מהם אומרים שהדת היא מרכיב חשוב מאוד בחייהם. זה דומה לשיעור הנוצרים שאומרים כך (68%), וגבוה בהרבה משיעור היהודים שהדת חשובה להם מאוד – 26% בסך הכל. 43% מהמוסלמים הולכים לתפילה לפחות פעם בשבוע. כך גם 45% מהנוצרים. מקרב היהודים, רק 11% אמרו שהם הולכים לתפילה לפחות פעם בשבוע, ובמילים פשוטות – המוסלמים דתיים הרבה יותר: יותר מ־40% מהם מתפללים חמש תפילות ביום, שמונה מתוך עשרה מהם צמים בחודש הרמדאן וכמעט 40% מהנשים עוטות חיג׳אב ״כל הזמן״.

הם שמרנים יותר מהממוצע האמריקאי, וכמובן, הרבה יותר מהיהודים הנמצאים בקוטב הליברלי של הסרגל החברתי האמריקאי. אבל גם בקרב המוסלמים ניכרת תזוזה הדרגתית לכיוון השמרני פחות. לפני שש שנים תמכו רק 39% מהם ב״קבלה של הומוסקסואליות על ידי החברה״. היום תומכים בכך כבר יותר ממחציתם (52%). על המגמה החברתית הזו משפיעה מן הסתם גם הנטייה הפוליטית של המוסלמים, הקשורים הדוקות למפלגה הדמוקרטית. 78% מהם הצביעו להילרי קלינטון בבחירות האחרונות, 92% מהם הצביעו לאובמה בבחירות 2008 ו־71% מהם הצביעו לג׳ון קרי בבחירות 2004.

כשני שלישים מכלל המוסלמים מגדירים את עצמם כדמוקרטים או כנוטים לדמוקרטים, ואפשר להניח שניצחונו של טראמפ במפלגה הרפובליקנית, והחשש של המוסלמים מפניו, רק יחזקו את החיבור הזה. ומצד אחר, ניכרת בהם ייחודיות פוליטית שאינה שגרתית. רבים מהם רוצים ממשלה גדולה שמעניקה שירותים רבים, כמו שרוצים מצביעי המפלגה הדמוקרטית. ועם זאת, רבים מאוד מהם (70%) סבורים ש״עבודה קשה מובילה להצלחה״, עמדה המקובלת הרבה יותר בקרב מצביעים רפובליקנים ובקרב מצביעי טראמפ.

מחוץ למיינסטרים

כ־80% מהם מרוצים בסך הכל מחייהם, למרות ההסתייגויות ממה שלא בסדר. הם מוצאים לעצמם חברים שאינם מוסלמים – רק שליש מהם אומרים שרוב חבריהם מוסלמים – ומתערים בסביבה המקצועית הכללית. אבל בעניין אחד חשוב נשמר דפוס של בידול: נישואים. 87% מהמוסלמים נשואים למוסלמים. זו עלייה לעומת המחקר הקודם מ־2011, שבו התגלה של־84% מהמוסלמים בן או בת זוג מוסלמים. וזו גם עלייה לעומת מגמה של ירידה בקרב רוב הקבוצות הדתיות האחרות באמריקה. מן הסתם, בין השאר, משום שרבים מהמוסלמים הם בני דור ראשון או שני להגירה, ועל כן התערותם בחברה הכללית עוד לא מלאה עד כדי תחושת נוחות ביחס לנישואים מעורבים.

יחס החברה אליהם משתפר, גם אם כהונתו של טראמפ אינה מבטאת זאת. התרמומטר של פיו המודד את ה״חום״ שחשות קבוצות באמריקה כלפי קבוצות אחרות מלמד שבאופן כללי, המדינה נעשית ״חמה״ יותר מבחינה חברתית. בין 2014 ל־2017 טיפסו היהודים מ־63 מעלות חום ל־67 מעלות חום – זו הקבוצה הכי פופולרית. אבל גם המוסלמים, שהם בתחתית של התחתית, מתחת לאתאסטים ולמורמונים, טיפסו. מקור יחסי של 40 מעלות הם עברו להתחממות ניכרת עד כדי 48 מעלות. אחוז האמריקאים הסבורים כי האסלאם היא דת המעודדת אלימות יותר מדתות אחרות נמצא בירידה.

ועדיין, כמחצית מהאמריקאים מסכימים עם הרוב המוסלמי הסבור שהאסלאם אינו חלק מ״המיינסטרים האמריקאי״. 44% מהאמריקאים סבורים שישנה התנגשות בין אסלאם לבין דמוקרטיה. על כן – ובתוספת הרטוריקה של טראמפ – לא פלא שאחוז האמריקאים הסבורים שישנה אפליה משמעותית נגד המוסלמים גבוה ועומד על 69%. למעשה, יותר אמריקאים מסכימים שיש אפליה נגד מוסלמים מכפי שיש אפליה נגד שחורים (59%), היספאנים (56%) או הומוסקסואלים (58%). ובכל זאת, נדמה שהמחקר - שכותרתו היא ״מוסלמים אמריקאים מודאגים ביחס למקומם בחברה אך ממשיכים להאמין בחלום האמריקאי״ – בסך הכל אופטימי. גם במציאות פוליטית וחברתית מורכבת, גם בימים של חוסר ודאות ודאגה, למוסלמים של אמריקה יש יותר חלומות מאשר קשיים. אולי זה מפני שכחברת מהגרים הם עוד לא למדו לקטר.