הודו ביטלה עסקת טילים בשווי מיליוני דולרים עם ישראל, כך דווח היום (שני) בתקשורת ההודית. לפי הדיווח, ההחלטה של ממשלת הודו מ-2014 לרכוש מהרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל) טילים נגד טנקים מסוג "ספייק", בוטלה. במקום הרכישה, ממשלתו של נרנדרה מודי החליטה לפתח טילים נגד טנקים באופן עצמאי. 
ניו דלהי החליטה לרכוש את טילי ה"ספייק" ב-2014, ובחרה בהצעה של רפא"ל על פני הצעה יריבה מארה"ב לרכוש טילים מסוג "ג'אבלין". לפי העסקה, הודו הייתה אמורה לרכוש לפחות 8,000 טילי "ספייק" ולמעלה מ-300 משגרים בעסקה בשווי למעלה מ-500 מיליון דולר. רפא"ל הקימה מפעל ייצור טילים בתת היבשת יחד עם שותפתה ההודית.

לפני מספר חודשים, חתמה התעשייה האווירית על עסקה בשווי 630 מיליון דולר עם החברה הממשלתית ההודית "באראט אלקטרוניקה", לפיה תספק להודו את הגירסה הימית של מערכת ההגנה האווירית "ברק 8" עבור ארבע ספינות צי.
ביטול העסקה עם רפא"ל הוא מכה ליחסי הביטחון בין ישראל והודו. ניו דלהי הפכה לאחת מהקנייניות הביטחוניות הגדולות ביותר של ישראל עם עסקאות בשווי למעלה ממיליארד דולר בשנה. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ערך ביקור היסטורי לישראל בתחילת חודש יולי על מנת להמחיש את התחזקות היחסים בין שתי המדינות. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמור להגיע להודו ב-14 בינואר לביקור בן שלושה ימים בו ייפגש עם מודי. לא ברור אם ביטול העסקה ישפיע על פגישתם המתוכננת. מרפא"ל נמסר בתגובה כי הם לא מכירים את הדיווח וכי הם ממשיכים לפי שעה כרגיל.
 

דוד קינן, סגן יו"ר לשכת המסחר ישראל-הודו, הגיב לביטול העסקה בראיון לכאן ב', ואמר: "זו הייתה עסקת דגל, מכה משמעותית ליחסים הביטחוניים. הייתה שורת קבלני משנה הודים שייצרו חלקים של הטיל. מדובר במוצרים יחסית מתוחכמים. רפא"ל עבדה עליה תקופה ארוכה". הוא הוסיף כי הסיבה לביטול נובעת מפוליטיקה פנימית בהודו. "הממסד הביטחוני נשלט על ידי מפלגת הקונגרס. מודי מינה שרת ביטחון חדשה והוא מנסה לשנות, לקבוע עובדות בשטח. הוא רוצה שאנשים שלו וחברות שלו יזכו בתקציבים במקום הממסד הביטחוני הישן של מפלגת הקונגרס", הסביר.
 
טקס חתימת עסקה בין רפא"ל לרילאינס ההודית. צילום ארכיון: יח"צ
טקס חתימת עסקה בין רפא"ל לרילאינס ההודית. צילום ארכיון: יח"צ