הנפילה של סטיב באנון ממעמד של יועץ אסטרטגי בכיר לנשיא טראמפ ודמות מרכזית ומשפיעה בבית הלבן, למצב של מי שנבעט ממשרתו כעורך אתר הימין הקיצוני "ברייטברט" - היא הוכחה ניצחת לכך שהדמוקרטיה בארצות הברית חיה ובועטת. הקריסה במעמד באנון וגירושו הבוטה מהנוף הפוליטי בארצות הברית הם הוכחה שלפנאטיות, לקנאות ולחוסר סובלנות יש קו אדום, שחצייתו גוררת מחיר אישי יקר.
"הוא הושלך לים על ידי התומכים השמרניים שלו", נכתב בשבועון "האקונומיסט". "הוא נותק ממשרתו מהאתר הימני הקיצוני 'ברייטברט' על ידי הפטרונית שלו, המיליארדרית רבקה מרסר. גורלו של באנון והאופן שבו הנשיא טראמפ שם קץ לקריירה שלו מזכירים סיפור על שליט ביזנטי עריץ, שערף את ראשו של אחד מיועציו הקרובים והפך את הגולגולת שלו לספל שתייה".
“האקונומיסט", היוצא לאור בלונדון, שותף לדעה הבאה לאחרונה לידי ביטוי באמצעי תקשורת מובילים בארצות הברית, שלפיה גם בלי באנון, טראמפ נשאר טראמפ. מתוצאות של סקרי דעת קהל שפורסמו לאחרונה, שיעור שביעות הרצון מתפקודו של הנשיא טראמפ במלאת שנה לכהונתו מדשדש בסביבות 30% – שפל חסר תקדים בהיסטוריה הנשיאותית בארצות הברית. על פי סקר שקיים מכון באוניברסיטת קוויניפאק בקונטיקט, האמריקאים חצויים בדעתם בנוגע ליציבות הנפשית של הנשיא: 46% אומרים שמבחינה מנטלית הוא יציב, ואילו 45% טוענים שהוא לא כשיר מבחינה מנטלית.
באנון מככב בימים האחרונים בכותרות העיתונים בארצות הברית, ודיווחים עליו פותחים את מהדורות החדשות בערוצי הטלוויזיה. אבל החשיפה התקשורתית שהוא מקבל רומסת עוד יותר את תדמיתו. כזכור, עד לפני כמה חודשים הוא עוד היה מספר שתיים בצוות הבית הלבן, ואילו כיום הוא מסובך בחקירת הקשרים עם רוסיה ונחשב כמי שאוצר מידע על מגעים שניהלו בני משפחתו של טראמפ עם בכירים רוסים במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות. האירוניה היא שבאנון הוא זה שעלול להפליל את הנשיא, פטרונו לשעבר, ולהעניק לחוקר המיוחד, רוברט מולר, שכזכור מונה על ידי משרד המשפטים לחקור את מעורבותה של רוסיה בבחירות לנשיאות, את "האקדח המעשן" בפרשה.
מצא מין את מינו
לפי דיווח שפורסם ב"גרדיאן", באנון סירב להשיב לשאלות בשימוע סגור שקיימה ועדת המודיעין של הקונגרס בנושא הקשרים עם רוסים. לפי הדיווח, באנון חמק מתשובות בעקבות הנחיות שקיבל מהבית הלבן לא לשתף פעולה עם הוועדה. עו"ד של באנון אישר לעיתונאים שבאנון אמר לחברי הוועדה שהוא "היה מוכן לענות לשאלות, אבל בהוראת הבית הלבן לא יעשה זאת".
דיווח שפורסם באתר החדשות "ניוזמאקס", הנחשב קרוב למקורות רפובליקניים, מגלה כי בתשאול בוועדת המודיעין של הקונגרס באנון "מעד, התבלבל ואמר דברים שאחרי כן התחרט על שאמר אותם". לפי האתר, דווקא חבר ועדה רפובליקני, טריי גאודי מדרום קרוליינה, הוא זה שלחץ את באנון בשאלות קשות וסחט ממנו מידע על הקשרים עם הרוסים.
הסתבכותו של באנון בפרשה החלה בעקבות ציטוטים מפיו שפורסמו בספרו של מייקל וולף, "אש וזעם: בתוך הבית הלבן של טראמפ". בראיונות שהעניק למחבר הספר, באנון תקף את בנו של הנשיא, דונלד טראמפ ג'וניור, ובעקיפין את חתנו ג'ארד קושנר וטען כי פגישתו של בן הנשיא עם קבוצת רוסים בעלי קשרים בקרמלין ב־2016 הייתה "מעשה בגידה" ו"לא פטריוטית". באנון הוסיף ואמר, כפי שפורסם בספר, שהחוקרים האמריקאים "ישברו כמו ביצה" את טראמפ הבן. הציטוטים הפריכו את הצהרותיו הקודמות של באנון, שבהן הכחיש בתוקף שהיו בכלל מגעים עם בכירים רוסים.
לאחר פרסום הדברים, ולאחר שטראמפ טען שבאנון "איבד את שפיותו", באנון התנצל בפני הנשיא ואמר כי "דונלד טראמפ ג'וניור הוא גם פטריוט וגם איש טוב. הוא הגן ללא לאות על אביו ועל האג'נדה שנועדה לשפר את ארצנו... "תמיכתי הבלתי מסויגת נתונה גם לנשיא ולאג'נדה שלו".
לא ברור עדיין אם באנון יוזמן להופיע כעד בפני חבר מושבעים מיוחד או שהחוקר המיוחד מולר יסתפק בהצגת שאלות בכתב לבאנון וישקול צעדים נוספים אחרי שיקבל תשובות. בדיווח שפרסם “הניו יורק טיימס" טען העיתון שבאנון כבר זומן להעיד בפני חבר מושבעים. העיתון מציין שזאת הפעם הראשונה שבה מולר "מזמן לעדות בפני חבר מושבעים בכיר מהמעגל הפנימי של הנשיא". עד עתה נהג מולר לזמן את מקורביו של הנשיא להעיד בפני חוקרים בלבד; מהלך פחות מחייב מבחינה משפטית מאשר עדות בפני חבר מושבעים.
פרשת עלייתו ונפילתו של באנון היא סיפור מדהים לפי כל קנה מידה. כידוע, הוא איש מוכשר שעבר תחנות רבות בחייו. בין היתר, הוא היה קצין מצטיין במארינס, מפיק סרטים בהוליווד ומשקיע מצליח בוול סטריט. מה שהביא אותו לזירה הפוליטית היה מפגש שלו עם אנדרו ברייטברט, המייסד והעורך הראשון של האתר הנושא שם זה. לאחר מותו של ברייטסרט, התמנה באנון כעורך האתר. במהלך כהונתו בתפקיד הוא לא התחשב בשום חוק ונוהל המקובלים בשיח הציבורי, והתעלם במכוון מכל מגבלה הנהוגה באמצעי התקשורת. "אין לו שום התחשבות בכבודם של בני אדם, כולל אלה שבסביבתו", אמר בשיחה עמו מנהיג יהודי המכיר מקרוב את באנון. “הוא נהנה ללעוג, לרמוס ו'להרוג' דעות המנוגדות לשלו”.
את ההזדמנות ההיסטורית לזנק לקדמת הזירה הפוליטית בארצות הברית העניק לבאנון הנשיא טראמפ. השקפותיהם של השניים בנושאים פנימיים ובסוגיות בינלאומיות היו כמו מתואמות: השנאה למהגרים, תחושות העליונות של לבנים, הזלזול כלפי מיעוטים, האיבה לממסד הפוליטי בוושינגטון, ביקורת נגד שיטות המיסוי העוינות ונגד הומוסקסואלים ולסביות - בכל אלה טראמפ ובאנון מצאו שפה משותפת. במיוחד בלטה תמימות הדעים ביניהם ביחס העוין לעולם החיצוני. כעורך האתר "ברייטברט", הפיץ באנון ביקורת בוטה נגד מדיניות החוץ של ממשל ברק אובמה ותקף את יחסי הידידות בין ארצות הברית לסין ובין ארצות הברית למעצמות המערב. באנון הוא שטבע את הסיסמה "אמריקה תחילה".
"זמן רב לפני שהנשיא טראמפ התבטא באופן גס כלפי האיטי ומדינות אפריקה, באנון התייחס למעצמות המערב ולמדינות מרכזיות 'כמדינות מחורבנות'", אמר ראש ארגון יהודי, שקיים קשרים קרובים עם באנון בעת שכיהן בבית הלבן.
בתגובה לגילויים שנחשפו בספר "אש וזעם", כעס הנשיא טראמפ במיוחד לנוכח הציטוטים של באנון, שמהם עלה שהוא מייחס לעצמו חלק מכריע בניצחונו של טראמפ בבחירות. הנשיא אומנם לעג לציטוטים הללו, אבל הם נכונים. בקרב פרשנים ובעלי טורים מובילים שוררת כמעט הסכמה כללית שמינויו של באנון באוגוסט 2016 לניהול קמפיין הבחירות של טראמפ - קידם לאין ערוך את סיכוייו של טראמפ לנצח. "באנון לא רק חיזק את השקפותיו של טראמפ בנושאים מרכזיים", אמר בשיחה עמו בעל חברה בינלאומית לייעוץ פוליטי בניו יורק, שביקש לשמור על עילום שמו. "באנון ניווט את הצהרותיו הפרועות של טראמפ ואת גידופיו נגד הממסד ותיעל אותם לקהלים מוגדרים במדינות הדרום, שלפי הסקרים הלכי הרוח של המצביעים בהן היו עוינים כלפי וושינגטון וממורמרים על אפליה והזנחה מצד הממשל. ההבדל בין טראמפ לבאנון הוא שטראמפ הוא נרקיסיסט ובאנון הוא אידיאולוג. באנון הוא איש משכיל שקורא ספרים; טראמפ לא פתח ספר רציני מימיו".
לוחם רחוב
נסיבות נפילתו של באנון התהוו כבר בחודשים הראשונים לכהונת טראמפ כנשיא. התנהגותו הדורסנית והיחס המתנשא שלו הפכו אותו לטיפוס ששומרים ממנו מרחק בצוות הבית הלבן. בכירים לא הסתירו את מיאוסם בו. "גם חזותו החיצונית המוזנחת ולבושו המרושל עוררו תחושה של אי־נוחות", סיפר בכיר בבית הלבן בראיון עיתונאי. הוא הקפיד, למשל, לא לענוב עניבה. היה ברור שבאנון לא יחזיק מעמד הרבה זמן כיועץ הקרוב לנשיא".
כזכור, השגיאה הגורלית של באנון, שגרמה להדחתו או לפי גרסתו להתפטרותו, הייתה התבטאויות מתרברבות שלפיהן הוא זה הקובע את סדר יומו וסדר עדיפויותיו של הנשיא. "הדבר השנוא ביותר על טראמפ זה שמישהו מהבכירים בסביבתו מתנהל באופן שמתפרש כי הנשיא מובל על ידו", הסביר פרשן בערוץ ציבורי בניו יורק.
השבועון "אקונומיסט" פסק כי מה שגרם לנפילתו של באנון הוא "תחושת ההיבריס, ההרגשה שאין בלתו". מי שצהלו לנוכח נפילת באנון היו הסנטורים וחברי הקונגרס הרפובליקנים הבכירים. הרי מרגע הצטרפותו לצדו של טראמפ הכריז באנון מלחמה נגד מה שהגדיר "הממסד הרפובליקני הרקוב". בראיון שנתן לתוכנית "60 דקות" של ערוץ CBS הכריז באנון כי "הסנטורים הרפובליקנים מסרבים להכיר בתוצאות הבחירות. הם מערערים את מעמדו של טראמפ כנשיא". לשאלת המראיין צ'רלי רוז, נקב באנון בשמות של הסנטורים שבדעתו לסלק מהממסד הרפובליקני. "אתה מכריז מלחמה נגד הממסד הרפובליקני?" שאל המראיין. "כן, זו הכרזת מלחמה. אני לוחם רחוב".
ביום שבו פורסם שבאנון יזומן לחקירה צולם מיץ' מקונל, מנהיג הרוב בסנאט, מהלך במסדרון בניין הסנאט ומחייך מפה לפה. מי שהוכו בהלם מסילוקו של באנון הם נציגי הפלג השמרני הקיצוני במחנה הימין בקהילה היהודית. ניסיונות לקבל מהם תגובה נענו בשתיקה מעיקה. ניצחונו בבחירות של טראמפ הזניק לקדמת הממסד היהודי ארגונים ואישים יהודים שהיו ידועים כימניים קיצוניים, אבל שנים רבות נוכחותם כמעט לא הורגשה. מקרה בולט הוא ארגון ציוני אמריקה והמנכ"ל שלו מורטון קליין, שבשני העשורים האחרונים קפאו בשולי השוליים של הממסד היהודי המאורגן. לאחר הבחירות לנשיאות, קליין קשר קשרים ידידותיים עם באנון והציגו כ"בכיר האוהד ביותר לישראל" בבית הלבן. קליין הפך למעריצו של באנון, והזמין אותו להיות נואם הכבוד באירוע השנתי החגיגי של ארגון ציוני אמריקה. בשיחה טלפונית הבטיח קליין תגובה, אבל לא קיים את דברו.
"הדבר הטוב בהיעלמו של באנון הוא שגם מורטון קליין ייעלם מאור הזרקורים", אמר הרב אריק יופה, ממנהיגי התנועה הרפורמית. גם הרב שמולי בוטח, אקטיביסט ימני קיצוני ידוע, התפאר בקרבתו לבאנון ונהג לבקר אותו במשרדו בבית הלבן. גם בוטח לא השיב לפנייה להגיב על סילוקו של באנון. מי שהפסיד בגדול מנפילתו של באנון הוא שגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר. לשגריר היו קשרים הדוקים עם באנון, והוא אף אירח את באנון בביתו לארוחה חגיגית. "כואב להם, לקליין ולדרמר, אבל אין מה לדאוג", אמר הרב יופה. "בצמרת הממשל נשארו אוהדים ותומכים רבים בישראל".