כבר אי אפשר להתעלם מהמספר הגדל של דיווחים ופרשנויות המתפרסמים באחרונה באמצעי התקשורת בארצות הברית ומסקרים את פעילותה הגוברת של סין בעולם, כמו גם השיחות בנושא זה בקרב מומחים וגורמים דיפלומטיים במטה הראשי של האו"ם בניו יורק. "בפרשנויות הללו עולים חששות מהתוצאות של המעורבות הדורסנית של סין והתחזקות נוכחותה בעולם", אומר דיפלומט בכיר במשלחת מערבית מרכזית באו"ם.

המעורבות הגוברת הזו באה לידי ביטוי, בין היתר, בפורום הכלכלי העולמי שהתקיים לאחרונה בדאבוס שבשווייץ, ולדברי רבים מהמשתתפים חשף את התעצמות מעמדה של סין כמעצמת־על מובילה בעולם. במקביל, בצד השני של אותו מטבע, הודגש בכל הדיווחים והרשמים שהכנס בדאבוס השנה הבליט את ערעור מעמדה של ארצות הברית כמעצמת־על מרכזית ואת הפיכתה אט־אט למעצמה המעדיפה להתרחק מכל מחויבות הכרוכה בהנהגה.

"רק בכנס בדאבוס פתאום תפסו המשתתפים, ובהם אישים משפיעים, את המשמעות של תפיסת הנשיא טראמפ, 'אמריקה תחילה', והבינו את התוצאות שתפיסה זו עלולה להניב בזירה העולמית", אמר בכיר בצמרת האו"ם שחזר מדאבוס. "בעת שאמריקה הטראמפיסטית ממשיכה בסיסמה 'אמריקה תחילה', שאר העולם צועד קדימה".

"בכנס דאבוס בשנה שעברה המשתתפים היו בהלם מניצחונו של טראמפ ובחירתו לנשיא ארצות הברית", אמר גם זאב פירסט, ראש חברה אמריקאית לייעוץ פוליטי שמשתתף באופן קבוע בפורום בדאבוס. "השנה היו המשתתפים בחרדה מההשלכות של השנה הראשונה לנשיאותו על מאזן הכוחות בעולם החופשי".

קארל וויק, פרשן של השבועון "טיים" שחזר מהכנס בדאבוס, ציין כי אין זה מקרה שמוסדות גלובליים כמו הבנק העולמי, קרן המטבע ומרכז האו"ם נמצאים בתחומי ארצות הברית: "גם אין זה מקרה שב־70 השנים האחרונות כל נשיאי ארצות הברית גיבשו מדיניות חוץ שמטרתה הייתה לשמור את העולם בצד האמריקאי". אך האם, לנוכח מדיניותו של הנשיא טראמפ, זה יישאר כך?

הגישה הבוטה שלו מחזקת את סין". טראמפ. צילום: AFP

מנוף של כוח

בלי קשר לפורום בדאבוס, פעילותה של סין הייתה נושא מרכזי בישיבה סגורה של שגרירי ונציגי מדינות אמריקה הלטינית, שהתקיימה לאחרונה במטה הראשי של האו"ם. הישיבה הייתה שגרתית, אבל הנושא היה סיכום ביקורו הראשון של שר החוץ האמריקאי רקס טילרסון באמריקה הלטינית. לפי דיווח שפורסם ב"ניו יורק טיימס", החלק המרכזי בשיחות שקיים טילרסון עם מנהיגי האזור היה "להזהיר את אמריקה הלטינית מקשרי סחר עם סין". העיתון אף הזכיר נאום שנשא טילרסון באוניברסיטת טקסס, שבו תקף את סין. "כל מה שסין עושה בא עם מחיר", אמר אז. “אמריקה הלטינית איננה זקוקה לכוח אימפריאליסטי חדש שרק שואף להיטיב עם אזרחיו".

לדברי גורמים דיפלומטיים באו"ם, "השגרירים ממדינות אמריקה הלטינית היו בהלם מעוצמת האיבה שגילה שר החוץ האמריקאי נגד סין ומגודל הפחד מהתעצמותה הכלכלית של סין".

אחד הדברים הבולטים בפעילותה של סין בשנים האחרונות הוא פרויקט הבנייה הענק שהשיקה בשנת 2013 בשם "חגורה אחת, דרך אחת" (One Belt and One Road Initiative). בכתבה שפורסמה לאחרונה על הפרויקט השאפתני ב”וול סטריט ג’ורנל”, הוא הוגדר שם בתור “תוכנית מרשל של המאה ה־21". כזכור, תוכנית מרשל הייתה תוכנית שיזמה, מימנה וביצעה ארצות הברית לשיקומה של אירופה ההרוסה בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה. אלא שכעת מי שעושה זאת היא סין. "סין בונה גשרים, כבישים מהירים ומנהרות בעת שארצות הברית מפריחה סיסמאות", דיווח "הוול סטריט ג'ורנל" ופתח את הדיווח בהגדרה המפורסמת לתוכנית מרשל, שנתן לה בזמנו שר החוץ האמריקאי דין אצ'יסון: "נוכחות במעשה יצירה". לפי העיתון, "כיום רק למדינה אחת יש את השאיפה האמיצה ל'נוכחות במעשה יצירה': לסין".

הסכום שסין הקציבה לביצוע הפרויקט, שאמור לקדם קשרים ושיתוף פעולה בין מדינות, מוערך בטריליון דולר, שצפויים לממן את העלויות של בניית גשרים, מנהרות, כבישים מהירים, מסילות ברזל ונמלים שיחברו בין מזרח אסיה לאירופה. "הפרויקט של נשיא סין שי ג'ינפינג הפך לגלובלי", כתב אתר החדשות "ניוזמאקס", הנוטה לרפובליקנים. "רק ארצות הברית, שכנתה קנדה ויפן עדיין צריכות להשתלב כשותפות בפרויקט. יפן וקנדה מגלות עניין להצטרף, אבל ארצות הברית מתעלמת".

"הפרויקט שלו הפך לגלובלי". ג'ינגפינג. צילום: רויטרס

העיתון "גרדיאן" פרסם לא כבר רשימה של המדינות והאזורים ברחבי העולם שבהם הפרויקט הסיני מתבצע, ובהם מונגוליה, מלזיה, טג'יקיסטן, פקיסטן, אנגולה, ניגריה, טנזניה, זמביה, דרום אפריקה ועוד. "הפרויקט הסיני מקיף אזורים שמתגוררים בהם שני שלישים מאוכלוסיית העולם", נכתב ב"גרדיאן".

“תוכנית מרשל איננה זכורה כמפעל שבעזרתו נבנו בסיוע אמריקאי בתי ספר, בתי חרושת ובתי חולים", נכתב ב"וול סטריט ג'ורנל", "אלא כתרומה אמריקאית לבניית סדר ליברלי, לסחר חופשי, לדמוקרטיה ולהקמת ממשלות המקפידות על החוק. מבחינת נשיא סין, הפרויקט הוא מנוף של כוח לשיווק רעיונות במטרה לעצב את העולם, בדיוק כמו תוכנית מרשל המקורית".

רוסיה בחוץ

ההצהרה שהשמיע הנשיא טראמפ בנאומו בפורום דאבוס, שלפיה "אמריקה תחילה זה לא אומר שאמריקה לבדה", עוררה גיחוך בקרב המשתתפים. "ההצהרה שבעזרתה טראמפ ביקש להרגיע את גורמי הסחר וההשקעות בעולם לא שינתה את מה שהשתקף בבירור בכנס", נכתב ב"ניו יורק טיימס". "המומנטום הגיאו־פוליטי הוא בידי בייג'ינג, לא בידי וושינגטון".

מומחים במטה הראשי של האו"ם בניו יורק אמרו שהופעתו בדאבוס של הנשיא טראמפ, "הוכיחה שהוא לא מבין וכפי הנראה לא רוצה להבין את המשמעות המעשית החמורה של תפיסתו 'אמריקה תחילה'". מומחים ליחסי סין, שצוטטו ב"ניו יורק טיימס", הסבירו: "אמריקה היא הכלכלה הגדולה ביותר בעולם. היא עדיין שותף נחוץ שאין לוותר עליו. אבל בעת שהכלכלה הגלובלית מתחזקת, אירופה ומדינות כמו יפן וסין דוהרות קדימה עם הסכמים שאינם כוללים את ארצות הברית".

דיפלומטים באו"ם הצביעו על דוח מעודכן של ארגון הסחר העולמי שפורסם לא כבר, ולפיו לא פחות מ־35 הסכמי סחר רב־צדדיים נמצאים בדיונים ובשלבי גיבוש וניסוח אחרונים. ארצות הברית שותפה רק לאחד מהם. "זהו הסכם הכולל את האיחוד האירופי, וגם המשא ומתן על הסכם זה נתקע", סיפר דיפלומט מערבי שצוטט ב"ניו יורק טיימס".

"הגישה המזלזלת הזאת להסכמים מבטאת אולי הערכה בבית הלבן, ובקרב יועציו של הנשיא, שאם ארצות הברית רק תאמר 'עצרו', אז המשא ומתן באמת לא יזוז", אמר ל"ניו יורק טיימס" הכלכלן האמריקאי פיל לוי, "אבל זה לא נכון. מה שקורה זה שהעולם צועד קדימה מבחינה כלכלית, בלי ארצות הברית".

לפי ההערכות הרווחות בקרב מומחים, הנשיא טראמפ ויועציו משוכנעים כי בדרכם שלהם יצליחו להשיג הסכמי סחר ושיתוף פעולה כלכלי עם מדינות שונות. רק לפני כמה ימים התבטא טראמפ כך: "אנחנו בהליכי משא ומתן עם מדינות אחרות, כולל כאלה שמתייחסות אלינו באופן לא הוגן".

"יפן וקנדה מגלות עניין, אבל ארצות הברית מתעלמת". מפעל בסיו במסגרת הפרויקט "חגורה אחת, דרך אחת". צילום: רויטרס

אבל לדברי מומחים, "הנכונות של מדינות לחתום על הסכמי סחר עם ארצות הברית לא ברורה, בלשון המעטה". לדברי "הניו יורק טיימס", "גורמי סחר מרכזיים בארצות הברית עוקבים בחרדה אחרי הסכמי סחר שנחתמים בין מדינות שונות ומונעים שיתוף יצוא אמריקאי... הגישה האגרסיבית של ממשל טראמפ כלפי מדינות ידידותיות ויריבות מחזקת את סין ומעבירה את מאזן הכוחות בעולם לטובתה".

באירוע חגיגי, שהתקיים לאחרונה בוושינגטון, התבטא שגריר צ'ילה בארצות הברית ג'ואן גבריאל ואלדס כך: "בהיסטוריה של האזור לא היה לנו אף פעם שותף שכל כך מוכן להקשיב לצרכים שלנו כמו סין". משיחות עם מומחים למדיניות חוץ וליחסים עם סין עולה תמונת מצב מרתקת: לא צפון קוריאה, לא איראן ולא המזרח התיכון הם שעומדים בראש האג'נדה של מנהיגי העולם החופשי. "אלה הם משברים שמדאיגים ראשי מדינות מרכזיות, אבל לא קובעים את סדר העדיפויות שלהם", אמר דיפלומט מערבי בניו יורק. "מנהיגי מדינות נחשבות בזירת האו"ם כמו הודו, יפן, גרמניה, צרפת, ארגנטינה, מקסיקו ועוד מעדיפים היום להביט קדימה בתקווה להתקדמות כלכלית ולחתימת הסכמי סחר מאשר להתייסר במאמצים להשיג פתרונות למשברים".

מי שאינה מוזכרת כלל בהערכות על התפתחויות חיוביות הצפויות בתחומי הכלכלה והסחר היא רוסיה, שכלכלתה כושלת, ומשאביה דלים. בכל השיחות מציינים הדוברים שהיחלשות מעמדה של ארצות הברית כמנהיגת העולם החלה להסתמן כבר בתקופת ממשלו של ג'ורג' בוש הבן. תהליך ההיחלשות צבר תאוצה בימי ממשלו של הנשיא ברק אובמה. "אבל שני הנשיאים לשעבר לא בעטו במדינות ידידותיות ולא נטשו באופן מעליב אמנות בינלאומיות כמו שהנשיא טראמפ עשה", אמר הדיפלומט. התחזקות נוכחותה של סין בעולם אומנם אינה תופעה חדשה, אבל אין ספק שההתנהלות המגלומנית של הנשיא טראמפ והזלזול שלו במעצמות ידידותיות העניקו לסין מרחב פעולה.

לפי ההערכות, העליונות המשמעותית שארצות הברית נהנית ממנה בתחומי העוצמה הצבאית, הכלכלית והטכנולוגית לא תימשך זמן בלתי מוגבל. אולי אפילו לפחות זמן ממה שמאמינים בבית הלבן. סין היא הכלכלה השנייה בעולם, ולהערכת מומחים, בתוך עשור תוכל לעקוף את ארצות הברית ולהתייצב ככלכלה הראשונה בעולם.

לדברי דיפלומטים בניו יורק, בבירות מערביות רווחות תחזיות אופטימיות לגבי הצפוי בתחומי הכלכלה והסחר בשנים הקרובות. ארצות הברית צפויה להתחבר להלכי הרוח המעודדים, להשתלב בהסכמים החדשים ובכך לשקם את מעמדה כמנהיגת העולם החופשי. אבל לתוצאות הבחירות לנשיאות יש מחיר ויש עונש.