תסכול עמוק: שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מאלכי, אמר הבוקר (שישי) כי הכישלון של מדינות ערב בקבלת ההחלטות במשך שנים רבות, הוא שעודד את ארצות הברית לקבל את ההחלטה על ההכרה בירושלים כבירת ישראל. לדברי אל-מאלכי, אותו כישלון אף הניע מדינה קטנה כמו גואטמלה להכריז על העברת השגרירות שלה לירושלים. "למדינות ערב אין שום אפשרות להפעיל לחץ על גואטמלה", אמר השר הפלסטיני לסוכנות הידיעות הרשמית, וופא.



"החוצפה של גואטמלה באה לאחר שקראה את המפה, והבינה שמדינות ערב לא מסוגלות ליישם את ההחלטות שהן קיבלו בנושא הפלסטיני במשך שנים ארוכות", אמר בשולי פסגת שרי החוץ הערביים המתקיימת עם ירדן. לדבריו, הוא ישב עם כל הוועדות, כמו הוועדה לעצירת כניסת ישראל למועצת הביטחון והוועדה לעצירת כניסת ישראל לאפריקה ושמע מהם כי הם תומכים בהצעות של הפלסטינים במוסדות הבינלאומיים.



הוא הסביר: "ברגע שמדינות ערב יכירו ביוזמה הפלסטינית לשלום, היא תהפוך להיות מקובלת על מדינות רבות בעולם". אל-מאלכי אמר כי "הכישלון שלנו ליישם את ההחלטות במשך שנים נגד ההחלטות האמריקניות, עודד את הממשל האמריקני להמשיך הלאה, והוא שהביא מדינה קטנה שאינה מסוגלת לחיות ללא תמיכה אמריקנית לנקוט בצעד דומה לארצות הברית, העברת השגרירות מתל אביב לירושלים". השר הפלסטיני ציין כי "שרת החוץ של גואטמלה אף העזה לומר כי לא תקבל לחצים מאף מדינה ערבית, מאחר והיא מבינה שלמדינות ערב אין את היכולת ללחוץ עליה, כדי לחזור בה מהחלטתה להעביר את השגרירות".



לדבריו, היא פשוט קראה את מפת העמדות של מדינות ערב, שאינן מסוגלות ליישם את החלטותיהן שהתקבלו במשך שנים. "אם אנו לא מסוגלים, אז איך אנו נמנע מגואטמלה צעד כזה", הבהיר עוד, "הפלסטינים דוחפים בכוח לקיום ועידת שלום בינלאומית בחודשים הקרובים, אך התנאי לקיומה הוא עמידה איתנה של מדינות ערב והמדינות האסלאמיות מאחורי היוזמה הפלסטינית".



התסכול הפלסטיני ניכר היטב בימים האחרונים, נוכח "הכתף הקרה" שהם מקבלים ממדינות ערב, העסוקות בענייניהן הפנימיים. אחד הבכירים ברשות אמר בשבוע האחרון, כי "יש מי שרוקד עם חרבות (כוונתו לסעודים) ויש מי שפועל יום ולילה כמו הנשיא מחמוד עבאס למען הסוגיה הפלסטינית".



העיתונאי נאסר אל-לחאם, העורך הראשי של אתר "מען" כתב מאמר ובו ציין את התסכול של יו"ר הרשות אבו מאזן. "יש בידיו שתי אופציות", כתב המקורב ליו"ר הרשות, "לשוב אל המשא ומתן עם ישראל ולקבל תמריצים כלכליים ומורליים לרשות, בלי להתייחס לפתרון הסופי, כפי שרוצים כעת טראמפ ונתניהו, או - התסריט השני - לעבור ממחנה למחנה, כלומר לעבור מציר ארצות הברית אל הציר של איראן מבחינה פוליטית, כלכלית, פסיכולוגית ודיפלומטית. הוא הוסיף: "נראה לי שאבו מאזן והנהגת פת"ח אינם מעוניינים בציר זה", כתב. "בפתח רוצים להגיע עם הסוגיה הפלסטינית עד התהום, או לחלופין לעמת את המשבר הנוכחי עם משבר הרבה יותר גדול".