בעוד עשרה ימים, ב־30 באפריל בשעה 8:00, בהתאם למסורת, יונפו דגלי שוודיה בחצר החיצונית של ארמון המלוכה בשטוקהולם לצלילי תזמורת מלכותית, ובכך יינתן האות לפתיחת חגיגות יום הולדתו ה־72 של המלך קרל ה־16 גוסטב. תפילה חגיגית בהשתתפות כל בני המשפחה, מצעד ומטח של 21 יריות יהיו בין האירועים שייערכו ביום זה. הפעם האירוע יהיה חגיגי במיוחד, משום שארבעה ימים קודם לכן ישבור המלך את שיא הכהונה הארוכה ביותר בתולדות שוודיה - 44 שנים ו־223 ימים על כיסאו.
אולם בשבועות האחרונים מתקשים המלך, וגם נתיניו, להקדיש תשומת לב מרובה לקראת המאורע ההיסטורי. את כותרות העיתונים ואת מהדורות החדשות בטלוויזיה, כמו גם את הרשתות החברתיות, תופסת פרשה שמזעזעת ומוציאה את כל הכביסה המלוכלכת מהאקדמיה השוודית, שמייצגת לא רק את המוסדות היוקרתיים והמכובדים ביותר במדינה, אלא גם את הגוף ש־18 חבריו בוחרים את הזוכים בפרס נובל לספרות.
ראשיתו של הסיפור בנובמבר האחרון, בהשראת החשיפות על התקיפות של מפיק־העל ההוליוודי, הארווי ויינשטיין, ותחילתו של קמפיין MeToo
בכתבה תיארה הסופרת גבריאלה הקנסון כיצד ארנו חפן את אזור חלציה במהלך מסיבה, מול עיניו של בן זוגה, שאישר את הפרטים. גם הסופרת אליזה קרלסון סיפרה כי המנהל האומנותי לפת את ישבנה במסיבה אחרת, גם הפעם מול עדי ראייה רבים, וכאשר אמרה לו לעזוב אותה, השתולל וצעק "משוגעת". לדברי אישה אחרת, כאשר היא הייתה בביתו של ארנו הוא תפס אותה בגרון ודחף את איבר מינו לתוך פיה עד שנאלצה להקיא. "התנועה שלו נראתה כל כך שגרתית, כאילו הוא עשה את אותו דבר אלפי פעמים", אמרה.
מיד לאחר הפרסום מיהרה האקדמיה השוודית לנתק את קשריה עם ארנו ולהפסיק את המימון למועדון הספרותי. מזכירת האקדמיה, שרה דניוס, אף חשפה כי גם "חברות, בנות של חברות, נשות חברים ונשות צוות במשרד המנהלתי של האקדמיה נחשפו ליחס אינטימי בלתי רצוי ובלתי ראוי מצד האדם הזה".
האקדמיה פנתה לפירמת עורכי דין ידועה. זו ביצעה חקירה פנימית ומצאה כי ארנו היה מעורב לכאורה גם באי־סדרים כספיים, והמליצה לחברי האקדמיה להגיש תלונה למשטרה בנושא. בנוסף, חשפה הבדיקה כי ארנו הפר את אחד הערכים הקדושים ביותר של האקדמיה - שמירת הסודיות בנוגע לזהותם של זוכי פרס נובל לספרות, שאותה בוחרים חברי האקדמיה מאז 1901 - והדליף לא פחות משבעה שמות של זוכים מאז 1996, בהם המשוררת הפולנית ויסלבה שימבורסקה בשנת 1996, המחזאי הרולד פינטר בשנת 2005, הסופר פטריק מודיאנו בשנת 2014, והזמר והיוצר בוב דילן שקיבל את הפרס לפני שנתיים.
ארנו עצמו ממשיך להכחיש את כל הטענות נגדו. גם המשטרה השוודית פתחה בחקירה בעקבות הפרסומים על התקיפות. מכיוון שחלה התיישנות על רובן, כעת נמשכת החקירה רק בנוגע לתלונה אחת.
התפתחות מצערת
לפני כשבועיים התרחשה התפתחות נוספת בפרשה, כאשר שלושה מחברי האקדמיה - המזכיר לשעבר פטר אנגלנד והסופרים קלאס אוסטרגרן וקייל אספמרק - הודיעו כי הם מתפטרים. מאחר שהמינוי לאקדמיה הוא לכל החיים, המשמעות היא שהם לא ישתתפו יותר בפעילויות, ובכללן בחירת הזוכים הבאים בפרס נובל, ולמעשה לא ימונו להם מחליפים עד יום מותם.
"לאקדמיה השוודית יש כבר זמן רב בעיות רציניות, והיא ניסתה לפתור אותן בדרך שנותנת עדיפות לשיקולים נסתרים על פני החוקים שלה, וזו בגידה במייסד ובפטרון שלה, ובמשימה שלה לייצג גאונות וטעם טוב", אמר אוסטרגרן. "לכן בחרתי לא להשתתף יותר בפעילויות שלה. אני עוזב את השולחן, אני מחוץ למשחק". אספמרק הוסיף כי "כאשר קולות מובילים באקדמיה מציבים ידידות ושיקולים בלתי רלוונטיים אחרים לפני הגינות, אז אני לא יכול יותר להשתתף בעבודה".
לפי הדיווחים בתקשורת, השלושה החליטו לעזוב אחרי שהפסידו בהצבעה על הדחתה של פרוסטנסון, רעייתו של ארנו, מחברות באקדמיה בשל ניגוד עניינים והדלפת השמות לבעלה. שמונה מחברי האקדמיה הודו כי התנגדו להדחתה בטענה שאין מספיק ראיות שיצדיקו את המהלך. עוד נטען בתקשורת כי סיבה נוספת הייתה סירובם של חלק מחברי האקדמיה לפנות למשטרה בעניין אי־הסדרים הכספיים מצדו של ארנו, על אף המלצתם של עורכי הדין שמונו לחקור את הפרשה.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה חברים באקדמיה מחליטים לעזוב את המוסד הנחשב, שהוקם על ידי המלך גוסטב השלישי בשנת 1786 על מנת "לקדם את השפה ואת התרבות השוודיות". ב־1989 הודיעו שלושה חברים כי הם מתפטרים מאחר שהאקדמיה סירבה לגנות את מנהיג איראן, האייתוללה חומייני, על הפתווה שקראה לרצוח את הסופר סלמאן רושדי בשל ספרו "פסוקי השטן", אולם התפטרותם לא התקבלה. קנוט אהנלנד התפטר ב־2005 בשל ההחלטה להעניק את הפרס לסופרת האוסטרית, אלפרידה ילינק, ואיש לא החליף אותו עד מותו כעבור שבע שנים.
הסערה המתגברת אילצה את מלך שוודיה לשבור את שתיקתו אחרי שקיים מספר פגישות עדכון עם דניוס. "אני הפטרון של האקדמיה כפי שהיו המלכים לאורך שנים רבות", אמר קרל ה־16 גוסטב ביום שני שעבר. "זה מוסד חשוב מאוד. עודכנתי על ההתפתחויות. התרחשה התפתחות מצערת".
יממה לאחר מכן פרסם המלך הצהרה נוספת: "חילוקי הדעות באקדמיה השוודית מצערים מאוד ועלולים לפגוע בפעילויות החשובות של האקדמיה. חיוני שכל המעורבים יבינו את גודל האחריות שלהם כלפי המוסד ויתרמו לפתרון הסכסוכים. בשביל חברי האקדמיה, האחריות למוסד חייבת להיות תמיד חשובה מכל". הוא הוסיף כי הוא מאמין שיש לו סמכויות שמאפשרות לו גם להחליף את מי שמבקשים לעזוב, וזאת כדי לאפשר לאקדמיה בפעילותה.
דניוס אמרה לאחר פגישתה עם המלך בשבוע שעבר: "אמשיך לשמש כמזכירה כל עוד אני אוכל. אני חושבת שהמשימה שלנו חשובה יותר מאשר חוסר ההסכמות בתוך האקדמיה". "כל עוד אוכל" נמשך יממה אחת בלבד, וביום חמישי נאלצה דניוס, האישה הראשונה בראשות האקדמיה מאז היווסדה, לעזוב את התפקיד שאליו מונתה בשנת 2015. גם פרוסטנסון הודיעה כי היא עוזבת את תפקידה באקדמיה.
ההחלטה על סילוקה מהתפקיד התקבלה מאחורי דלתיים סגורות, אולם לפי הדיווחים הושג הסדר שבמסגרתו פרוסטנסון תעזוב רק אם דניוס תודח. כמה מחברי האקדמיה, ובכללם המזכירים לשעבר סטורה אלן והוראס אנגדהל, לא הסתירו את דעתם כי דניוס הייתה "חלשה" בכל הנוגע לטיפול בפרשה.
"זה היה רצון האקדמיה שאעזוב את תפקידי", אמרה דניוס לעיתונאים בדיפלומטיות אחרי הודעת ההתפטרות. "הפרשה כבר השפיעה על פרס נובל באופן חמור למדי, וזו בעיה חמורה". אולם בציבור מיהרו להתייצב מאחוריה ולהאשים כי עמיתיה "הגברים, החיוורים והמעופשים" החליטו להקריב אותה במקום להעניש את ארנו.
מלכוד 22
אחד הביטויים לזעם הציבורי היה קמפיין ברשתות החברתיות תחת התגית "Knyybkus#" (חולצת צעיף־עניבה, שמוכרת גם בשם "חולצת פוסי"), על שם סוג הבגד שלבשה דניוס כאשר עזבה את בניין האקדמיה ביום חמישי ואשר גם נחשב לסמל פמיניסטי. אלפי גברים ונשים, בהם גם שרי ממשלה וחברי פרלמנט, צילמו את עצמם לבושים בחולצות דומות כדי להביע תמיכה במזכירת האקדמיה המודחת.
שר היזמות, מיקאל דמברג, הצטלם עם עניבת צעיף לצד נשים במשרדו כדי להביע את תמיכתו לנוכח ההדחה שהותירה אותו "מוטרד ומודאג". "בעקבות MeToo#, חשוב לנקוט עמדה", אמר. "המאבק הפמיניסטי מתרחש כל יום. אתמול נעשה צעד אחד אחורה, וזה אומר שניים קדימה היום", הוסיפה שרת התרבות, אליס בה קוהנקה, שציינה: "זה מתסכל אותי שסכסוך קשה מסתיים כאשר שתי נשים הן שעוזבות. אני לא מקבלת את זה".
ה"אקספרסן" הכריז כי "עם שתי מלכות שהפכו לקורבנות, נראה שהאקדמיה השוודית הצילה את עתידה". "בתום שבוע של דרמה, האקדמיה בוחרת להקריב את שתי השחקניות החזקות ביותר. בדיוק כמו מהלך טריקי במשחק שחמט מכריע", נכתב בעיתון הערב הנפוץ. "שתי נשים חזקות עוזבות את הזירה, בעוד הגברים נשארים כדי לברר את הקללה שהם עצמם תרמו ליצירתה".
אולם המשוררת קריסטינה לוגן, אחת הנשים הבודדות שממשיכות לשבת באקדמיה, דחתה את הטענות כי דניוס הודחה בשל היותה אישה. "זה יהיה נבזי מאוד לומר שזה קשור להיותה אישה, ואני לא חושבת שזה נכון", אמרה. "מעולם לא הרגשתי משהו כזה באקדמיה. אני לא מרגישה שלגברים באקדמיה, או לי עצמי, יש נקודת מבט כזו על נשים".
בעקבות עזיבתן של דניוס ופרוסטנסון, ישנם כעת רק 11 חברים פעילים באקדמיה, אחד פחות מהמינימום הנדרש כדי לבחור חברים חדשים, והתקשורת הגדירה זאת בתור "מלכוד 22" - כעת יצטרכו חברי האקדמיה לבחור חברים חדשים, אבל לפני זה הם יצטרכו שיהיה להם מספר מינימלי שיאפשר את קבלת ההחלטות החדשות. על כן, ייתכן שהתערבותו של המלך תנסה לפתור את התסבוכת ולא תפגע בבחירתם של חתן או כלת הפרס הבאים, אבל איש לא יכול להבטיח שזה יהיה סוף הסיפור.
יתרה מכך, האקדמיה שנחשבה למוסד כה נחשב, תצטרך להשקיע מאמצים רבים, ולאורך זמן, כדי לזכות מחדש באמון הציבור. כפי שציין ראש הממשלה, סטפן לפבן, מדובר ב"סוגיה חשובה מאוד עבור שוודיה". "זה כתם על האקדמיה שאי אפשר יהיה למחות אותו", אמר חבר האקדמיה, פר וסטברג. "וכל האומללות הזו רק בגלל גבר מכור לסקס!".
"זו טרגדיה מוחלטת שפקדה את חיי התרבות בשוודיה", אמר העורך התרבותי של "דאגנס נייהטר", ביורן וימאן, בשיחה עם ה"ניו יורק טיימס". "לנוכח הסקנדל הזה אי אפשר לומר שלקבוצה הזו יש כושר שיפוט מוצק".
"גוסטב השלישי היה מלך התיאטרון. אבל הוא חלם שהאקדמיה שהוא ייסד תעניק עדיפות להפקה של חלומות נקמה", נכתב במאמר מערכת שפורסם בסוף השבוע ב"דאגנס נייהטר". "עם זאת, זה מה שקרה. לאחרונה, האקדמיה השוודית השלימה את השלבים האחרונים של 'המלט'. קרבות חסרי מצפון עם חרב ארסית. כולם מתים. בקרוב, הנסיך הנורווגי פורטיברס יצעד לזירה מחופש לקרל ה־16 גוסטב כדי להבטיח שהאקדמיה תהפוך דף".