שר הבריאות הבריטי, ג'רמי האנט, חשף אתמול כי 270 נשים ככל הנראה מתו כתוצאה מתקלת מחשב שהתרחשה לפני תשע שנים ואשר גרמה ל־450 אלף מטופלות לפספס בדיקות קריטיות של סרטן השד. תוכנית הסריקה עבור סרטן השד בבריטניה מזמנת נשים בנות 50 עד 70 לבצע בדיקת ממוגרפיה בכל שלוש שנים, כאשר הזימון האחרון מגיע לפני יום הולדת 71. אולם אתמול עדכן השר האנט את חברי הפרלמנט כי בינואר האחרון, בעת שבוצע עדכון למערכת של תוכנית הזימונים לסריקות לסרטן השד, גילתה הסוכנות לבריאות הציבור בממלכה כי 450 אלף נשים בנות 70 עד 79 לא קיבלו את הזימונים בין שנת 2009 לבין תחילת השנה הנוכחית, בשל כשל במערכת המחשבים.
מהנתונים שהציג האנט עלה כי ככל הנראה 135 עד 270 נשים אנגליות הלכו לעולמן בגלל התקלה שלא אפשרה זיהוי של סרטן השד. 309 אלף מאותן נשים עדיין חיות כיום ויקבלו זימונים לסריקות השד עד סוף החודש, כאשר 65 אלף הזמנות ראשונות יישלחו כבר השבוע. נשים עד גיל 72 יקבלו זימון לסריקת מעקב, בעוד מי שמעבר לגיל 72 יופנו לקו סיוע על מנת לברר אם יש צורך בסריקה.
האנט ציין כי הוא "מתנצל מכל הלב ובאופן גלוי על הסבל שנגרם", ומסר כי אנשי משרד הבריאות יתקשרו למשפחות הנשים שככל הנראה מתו לאחר שלא זוהו, להביע התנצלות בפניהן. "באופן טרגי, יש כנראה כמה נשים בקבוצה הזו שהיו יכולות להיות בחיים היום אם הכשל הזה לא היה מתרחש", אמר.
הוא הוסיף כי עבור מי שאיבדו בת משפחה יקרה או שזוהו לאחרונה כחולות, הגילוי לגבי התקלה הוא "אכזבה גדולה, לדעת שלא קיבלו זימון לסריקה במועד המתאים. זה הרסני לחלוטין לשמוע שאולי איבדתם, או שאתם עומדים לאבד, אדם יקר בגלל רשלנות מנהלתית".
שר הבריאות הבריטי מסר אתמול כי הממשלה החליטה להקים ועדת חקירה עצמאית שתבחן את התקלה החמורה. "אנחנו צריכים לרדת לעומק העניין כדי להבין בדיוק כמה אנשים הושפעו מכך, למה זה קרה, והכי חשוב - כיצד אנחנו יכולים למנוע מאירוע כזה להתרחש שוב", אמר.
״בארץ תקלה כזו פחות סבירה״
התוכנית הלאומית לאבחון מוקדם של סרטן השד הוקמה בישראל בתחילת שנות ה־90 ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ובשיתוף משרד הבריאות על בסיס ראיות מניסויים קליניים וקווים מנחים של גופים מקצועיים. התוכנית מקיפה נשים בנות 50־74 בסיכון ממוצע למחלה, שעבורן מומלצת בדיקת ממוגרפיה שגרתית אחת לשנתיים, ונשים בנות 40 ומעלה בסיכון מוגבר למחלה מסיבות שונות, שעבורן מומלצת ממוגרפיה אחת לשנה. נתונים לגבי שלב המחלה בעת האבחנה קיימים ברישום הלאומי לסרטן עבור כ־75% מכלל המאובחנות עם המחלה מאז שנת 2000.
לדבריה של פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות ויושבת ראש הוועדה למניעה וגילוי מוקדם באגודה למלחמה בסרטן, "בארץ האחריות על ביצוע הגילוי המוקדם מוטלת על קופות החולים, ואילו משרד הבריאות אחראי על המימון ועל בקרת האיכות של התוכניות.
"האם היה פה כשל בבקרת איכות? צריך להדגיש שבבריטניה יש מנגנון שונה, קיים מרכז בדיקות סקר אחד לגילוי מוקדם, והוא זה ששולח את הזימון, ופה כאמור אלה הקופות ששולחות. בנוסף, לכל קופה יש את השיטה שלה. "עוד חשוב להדגיש שפה מושם דגש גדול על המעקב. אחת הסיבות לכך שמושקעים הרבה מאמצים בנושא היא שזה אחד ממדדי האיכות ברפואת הקהילה".
"האם היה פה כשל בבקרת איכות? צריך להדגיש שבבריטניה יש מנגנון שונה, קיים מרכז בדיקות סקר אחד לגילוי מוקדם, והוא זה ששולח את הזימון, ופה כאמור אלה הקופות ששולחות. בנוסף, לכל קופה יש את השיטה שלה. "עוד חשוב להדגיש שפה מושם דגש גדול על המעקב. אחת הסיבות לכך שמושקעים הרבה מאמצים בנושא היא שזה אחד ממדדי האיכות ברפואת הקהילה".
"מאותה סיבה", פרופ' בוקר מרגיעה, "בארץ תקלה מערכתית כזו נראית לי פחות סבירה. צריך גם לציין שהמאמר בעיתון Independet לוקה בהיסטריה, בין היתר, משום שכבר מאז 2012 ועד היום מתפרסמים מחקרים על בקרת התועלת של גילוי מוקדם במדינות מפותחות, שמטילות בין השאר ספק בתועלת של גילוי מוקדם והראו שהתוכניות לגילוי מוקדם לא הצליחו לשנות משמעותית את שיעור הגילוי של גידולים מסכני חיים".