מאמר המערכת של ה"ניו יורק טיימס" נחשב לאחד מהעמודים הכי נקראים מדי יום בארצות הברית לאורך שנים, וכמעצב דעת קהל. העיתון, שתקף לא פעם את התנהלות ישראל, החליט, במאמר יוצא דופן, לצאת נגד יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, וקרא לו לעזוב את תפקידו בעקבות הנאום האנטישמי ולפנות את הדרך, כשהטענה המרכזית היא שאבו מאזן פשוט הפך להיות לא רלוונטי.

"כל אמינותו של נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, הפכה להיות לא רלוונטית בעקבות תיאוריות הקונספירציות והמיתוסים שהפיץ. הוא בעצם סגר את הדרך שלו לנסות ולהיות פרטנר לישראל במשא ומתן. עבאס, בן 82 להזכירכם, אמר כי רצח המוני של יהודי אירופה בשואה הוא תוצאה של הפעילות הכספית של הקורבנות, ולא של הזהות הדתית והאנטישמיות", נכתב במאמר, שהמשיך ותקף את יו"ר הרשות. 

"הנטייה האנטישמית שלו לא חדשה, בשנות ה-80 הוא כתב את הדוקטורט שלו שנדמה היה כי היא מערערת על השואה של שישה מיליון יהודים. הוא נחשב ליורשו של המנהיג הפלסטיני הוותיק, יאסר ערפאת, ב-2003, שאפילו הוא אמר כי "השואה היתה פשע נורא ואיום נגד היהודים". הוא גרם לתקווה כשעמד על מדשאות הבית הלבן ב-93', וראה את רבין וערפאת חותמים על הסכמי אוסלו שהיו אמורים להוביל לשתי מדינות ושלום". 

"מנעת ממנהיגים לצמוח, הגיע הזמן שתלך"
 
"בינתיים, בשנים האחרונות, החלום הפלסטיני לעצמאות נמוג עוד יותר, ועבאס נמצא תחת לחץ הולך וגובר. מאז הפסקת השיחות הרציניות האחרונות ב-2014, הורחבה הבנייה בהתנחלויות כדי שהשטח לא יהיה פלסטיני בסופו של דבר. מדינות ערב, שהיו פעם הפטרונים של הרשות, מתחילות לאבד עניין והיפנו את תשומת הלב למלחמות בתימן, סוריה ונגד המגמה המתגברת של איראן. אפילו הסעודים תוקפים את הפלסטינים על התנהגותם".
במאמר ציינו כי דווקא הוא היה נגד האלימות, ועדיין, וזאת הסיבה שהדברים שלו עוד יותר לא מקובלים: "אבו מאזן התחייב לגישה לא אלימה נגד ישראל, ולמשא ומתן ופתרון שתי המדינות. הוא שמר על התיאום הביטחוני בין הפלסטינים לישראל. אבל בתקופתו הרשות קורסת, והוא איבד את התמיכה בקרב העם הפלסטיני. הוא החליש מוסדות ממשלתיים חיוניים למדינה עתידית וסירב לכנס בחירות חדשות, ובכך האריך את תקופת כהונתו במשך שנים רבות. עבאס מפקח על מערכת שלטונית המוכה בשחיתות ובתפקוד לקיוי, ואיבד תמיכה בקרב העם הפלסטיני".
"הוא החליש את המוסדות, ובכך הגדיל את תקופת כהונתו שנים רבות, ומנע ממנהיגים צעירים להתפתח. הוא גם לא איחד את הפלסטינים בגדה המערבית. הוא לא איחד את הפלסטינים גם בגדה המערבית, שם שולטת המפלגה שלו, עם אלה בעזה, שם החמאס מחזיק מעמד. גם באקלים הקודר הזה, הנאום המרושע של עבאס היה נמוך. אין ספק שהוא מרגיש ממורמר, אבל הוא נכנע לאינסטינקטים כהים, והראה שהגיע הזמן שיעזוב את תפקידו. הפלסטינים זקוקים למנהיג בעל עוצמה, יושר וחזון, שיכול להיות בעל סיכוי טוב יותר להשיג את עצמאותם של הפלסטינים ולאפשר לשני העמים לחיות בשלום", נחתם המאמר.