הבריטים אומנם אינם בוגדים במסורת וממשיכים לדבר על מזג האוויר, אבל נדמה שאף פעם, מאז תום מלחמת העולם השנייה והוויתור המכאיב על המנדט בארץ ישראל, לא דיברו כאן כל כך הרבה על אנטישמיות, כמו כעת, סביב סערת האנטישמיות במפלגת הלייבור, ובמיוחד בהקשר למנהיגה ג’רמי קורבין.

בימים אלה הגיע הדיון הציבורי בסוגיה לנקודת רתיחה; מצב שיימשך לפחות עד ועידת הלייבור שתיערך בסוף החודש וקרוב לוודאי הרבה מעבר לה. התחושה, הן בקרב היהודים והן בציבור הרחב, היא של פצע מוגלתי שהיה חייב להיפתח. מה שמעיד אולי יותר מכל על ההסלמה בשיח היא "פינת הנואמים" המיתולוגית בימי ראשון בהייד פארק, שבה פרץ בשבוע שעבר ויכוח בין יהודי חובש כיפה לשני בריטים – האחד מוסלמי והשני לא - שהאשימו, בין היתר, את היהודים באחריות לכל הצרות בעולם ובמיוחד בבריטניה, כולל הטרור והברקזיט. בין היתר, אחד הנואמים, עומד על ארגז, נופף ב״מסמכים״ על כל חטאיה של ישראל מאז הקמתה ה״בלתי חוקית״ ועד ל״תוכנית״ להשמדת העם הפלסטיני. מולו עמד צעיר עטוף בדגל ישראל שהטיח לעבר הנואם סיסמאות ציוניות.

לאחרונה, כשבתחנות האוטובוס בנקודות שונות בעיר הופיעו כרזות שעליהן נכתב כי "ישראל היא מיזם גזעני״, הגיעו כמה עשרות מפגינים אנטי־ישראלים, ומולם מפגינים פרו־ישראלים, למטה הלייבור ברחוב ויקטוריה בלונדון, לרגל הצבעת הוועד המנהל הלאומי על קבלתה המלאה של הגדרת האנטישמיות של הארגון הבינלאומי לזיכרון השואה. המפגינים נגד קורבין היו ברובם המכריע יהודים. הם הניפו את דגלי ישראל ושרו "קורבין הוא גזען״ ו״סלקו את הפשיסטים של הלייבור מהרחוב". תומכי מנהיג הלייבור, מצדם, הניפו כרזות נגד "ציד המכשפות״ של מנהיגם ונאמו נגד ״האפרטהייד הישראלי״.

כזכור, הלייבור ספגה ביקורת קשה בחודש יולי האחרון, לאחר שאימצה את הגדרת האנטישמיות של הארגון הבינלאומי לזיכרון השואה באופן חלקי בלבד, ועל רקע ההתבטאויות האנטישמיות העקביות של קורבין. בין היתר, הלייבור סירבה אז לכלול בהגדרה האשמות כוללניות בגזענות, בכוחנות ובפשעים נגד ישראל ונגד הלובי היהודי הבינלאומי. בין היתר, נחשף כי קורבין אמר בעבר ש"לציונים הבריטים יש שתי בעיות... הם לא רוצים ללמוד היסטוריה, והשנייה היא שאף הם חיים במדינה הזו זמן רב מאוד, קרוב לוודאי כל חייהם, הם גם לא מבינים את האירוניה הבריטית".

ג'רמי קורבין. צילום: רויטרסג'רמי קורבין. צילום: רויטרס

״צעד אחורה״

בין תומכי קורבין בהפגנה מול הצבעת הוועד המנהל היו גם יהודים, כמו סלמה ג’יימס בת ה־88, שניסתה לשכנע מפגין חרדי: "ההאשמות באנטישמיות הן פייק ניוז". הדיון וההצבעה היו מפלה מוחצת לקורבין, שלא ויתר עד הרגע האחרון על ניסיונותיו לסייג, אם לא לשנות, את נוסח החלטת התמיכה. גם הפעם ניסה קורבין עד הרגע האחרון לצרף הצהרה ארוכה להחלטה, שלפיה: ״לא ייחשבו כאנטישמיות תיאורה של ישראל ומדיניותה או הנסיבות שהביאו להקמתה כגזענים בגלל השפעתם המפלה; או תמיכה בפתרון שונה של הסכסוך הישראלי־פלסטיני״.

בסופו של דבר, קורבין לא הביא את הצעתו להצבעה כשהתברר שהיא לא תעבור. הוועד המנהל הסתפק בהצהרה: "אנו ממליצים לקבל את הגדרת האנטישמיות במלואה, אך זה לא פוגע בשום פנים ואופן בחופש הביטוי בעניין ישראל או בזכויות הפלסטינים".

"מה הוא חשב לעצמו?", אמר אחרי ההצבעה ציר הלייבור ג’ון מן, שעומד בראש הקבוצה הפרלמנטרית נגד אנטישמיות. "אחרי כל מה שעברנו, לו הצעתו הייתה מתקבלת, הייתה פורצת סערה חדשה". ראש ידידי ישראל בלייבור, ג’ניפר גרבר, אמרה שההחלטה הייתה "נסבלת", אבל הוסיפה ש"לא היה מפתיע שג’רמי קורבין לחם על זכות האנטישמים לתאר את המדינה היהודית היחידה בעולם כגזענית במהלך כינוס שנועד לכאורה להילחם באנטישמיות... עכשיו ברור עוד יותר שג’רמי קורבין הוא חלק מהבעיה ולא הפתרון״.

סימון ג’ונסון, ראש מועצת ההנהגה היהודית, אמר שכעת ברור שמנהיג הלייבור ניסה לערער באורח מביש את כל הגדרת האנטישמיות. "ברור שלמנהיג הלייבור חשוב יותר להגן על חופש הביטוי של שונאי ישראל מאשר על הקהילה היהודית מול האיומים הממשיים שבפניהם היא ניצבת", אמר. אומנם באופן רשמי, קורבין הבטיח ״לעקור את הסרטן החברתי של האנטישמיות״ והביע הבנה "לדאגה ולכאב ברחבי המפלגה", כמו גם ל"אובדן האמון בלייבור בקרב הקהילות היהודיות במדינה", אבל ההצבעה לא הצליחה לשכנע רבים ממתנגדיו במפלגה ובקהילה היהודית.

המדינאית היהודייה דיים מרגרט הודג’, שרבים מבני משפחתה נספו בשואה ושהתייצבה בראש המערכה נגד מנהיג הלייבור והגדירה אותו כ"אנטישמי וגזען", כינתה את ההחלטה החדשה של הלייבור "שני צעדים קדימה וצעד אחד אחורה". "מדוע למוסס את קבלתה המבורכת של ההגדרה המלאה של האנטישמיות בהתניות מיותרות?״, תהתה.

"הגדרת האנטישמיות הבינלאומית הייתה צריכה להתקבל היום במלואה, ללא הסתייגויות״, אמרה קרן פולוק, העומדת בראש תאגיד החינוך על השואה. ״מדוע הלייבור חושב שהוא כה שונה מכל אחד אחר שעוסק בנושא? 31 מדינות, כולל ממשלת בריטניה, אימצו הגדרה זו״.

מרי ואן דר זיל, יו״ר הנהלת הצירים היהודים, הביעה מצדה סיפוק על ההחלטה ש"הייתה צריכה להתקבל מזמן... חבל שהלייבור בזבזה את הקיץ בניסיון להכתיב ליהודים מה מהווה פגיעה בהם. קורבין צריך להתנצל על התבטאויותיו האנטישמיות בעבר״, הוסיפה.

מטעמי זהירות, לא ניתנה רשות הדיבור בכינוס לאנשים מסוגו של פעיל השמאל הקיצוני פיטר וילסמן, הנחשב מקורב לקורבין, שנבחר מחדש לוועד המנהל, למרות ההקלטות שנחשפו ובהן כינה, בין היתר, את היהודים "תומכים פנאטים של טראמפ". לעומת זאת, הציר איאן אוסטין, שאומץ בילדותו על ידי זוג יהודים ניצולי שואה, אמר כי הצהרותיו של קורבין מסבירות את "המצב הנורא שלתוכו נקלעה הלייבור. אפשר היה לחשוב אחרי כל מה שקרה בחודשים האחרונים, שקורבין יבין את הפגיעה והייאוש שכל זה הביא ליהודי בריטניה״.

מארי ואן דר זייל. צילום: צילום מסךמארי ואן דר זייל. צילום: צילום מסך

הקדים תרופה למכה

אבל הצהרות לחוד ומעשים לחוד. בצד כניעתם הפומבית, לכאורה, למבקריהם החריפים בנושא האנטישמיות, ממשיכים קורבין וחבורתו מסיעת "מומנטום", המרכזת אנשי שמאל קיצוני ורדיקלים מוסלמים, במסע ל"טיהור המפלגה" מגורמים עוינים להם ולמנהיגם. כך למשל, הם מתכוונים להחליף את ג’ואן ריין, ממנהיגות ידידי ישראל בלייבור, באמצעות החתמה על עצומה נגדה, בנציג השמאל הקיצוני באזור הבחירה שלה בצפון אנפילד. ״יש לנו כאן עוני, ילדים רעבים ושימוש גובר בסמים - אלה הבעיות החשובות, אבל במקום לטפל בהן, תומכי קורבין מסיטים את האש לעבר ישראל והיהודים״, אמרה ריין.

פרנק פילד, ציר ומנהיג בכיר במפלגה, הקדים רפואה למכה והודיע על פרישתו מהלייבור בגלל מסע האיומים שנפתח נגדו לאחר שמתח ביקורת על קורבין. קורבין הגיב מצדו באומרו: "אני מצטער שפרנק פרש ומודה לו על כל העבודה שעשה. אני לא מבין למה היה צריך לעשות זאת. רדיפות אסורות במפלגה. מה שמותר, כמובן, הם דיון וויכוח״.

בינתיים, ראשת משטרת המטרופולין של לונדון, קרסידה דיק, הודיעה כי נפתחו לאחרונה לא פחות מ־45 תיקים על איומים אנטישמיים נגד פעילים יהודים במפלגת הלייבור. בין היתר, הם קיבלו איומים כמו "ניפטר מהסרטן היהודי שמאיים על כולנו" או "לכל חברי הפרלמנט הציונים מגיעה בעיטה". ״כל החומר הועבר למומחים, אנחנו נבדוק אם בוצעו עבירות״, הבטיחה דיק. גם הבמאי קן לואץ’ הצטרף לסערה כאשר תקף את ״הקמפיין באמצעי התקשורת" נגד קורבין, והזהיר כי "אימוץ הגדרת האנטישמיות יאפשר את המשך ההתקפות על השמאל ומהווה איום על הפלסטינים״.

לפי נתונים שפורסמו ביולי האחרון, מתחוללים כיום בבריטניה כ־100 אירועים אנטישמיים בחודש, עלייה של 34% מהשנה שעברה. בסקר שפורסם לאחרונה הביעו 40% מהיהודים שנשאלו את נכונותם לעזוב את בריטניה אם ההסתה האנטישמית תימשך. זהו שיעור חסר תקדים.

הקמפיין האנטישמי הביא גם את מי שהצניעו עד כה את יהדותם והשתדלו להתעלם מאירועים אנטישמיים בודדים - להיחשף ולהביע את את דאגתם. כך למשל, עיתונאית ה"דיילי מייל״, נטשה פירלמן (36), נכדה לניצולי שואה, סיפרה איך הבליגה על הערות אנטישמיות בעבודה ומצד אנשים שחשבה לידידיה בגלל ה״בריטיות״ שבה.

אבל מה שפגע בה יותר מכל, כמו ביתר היהודים, היו דבריו של קורבין מ־2013 על כך ש״השאלות על נאמנותם של היהודים, התיאור שלהם כ’אחרים’ שאינם חלק מהחברה הכללית - כך ציירו הנאצים את היהודים לפני מלחמת העולם השנייה״. "זה מחליא שכיהודייה בריטית אומרים לי עכשיו: לכי הביתה. אם נשב בשקט, אי אפשר יהיה לעצור את הרעל הזה״, אמרה פירלמן.

לפירלמן יש גם מה לומר על סדרת הריאליטי "אנחנו היהודים הבריטים״, שהפיק לאחרונה הערוץ BBC2, שבה שמונה יהודים בריטים מכל הגוונים החברתיים והעמדות הפוליטיות יוצאים לישראל ולשטחים, ומביעים את התרשמותם וגם את דעתם על המצב בבריטניה עצמה. ״אם אנחנו זקוקים לתוכנית טלוויזיה כדי להוכיח שאנחנו אנשים כמו כולם, הרי שכבר הפסדנו", אומרת פירלמן.