יומיים לפני ראש השנה האחרון קיבלו חסידי בעלז בברוקלין הודעה בטלפונים הניידים. "חדשות טובות", נכתב בה. "מתפללים השבת בבית המדרש החדש". זאת באמת הייתה בשורה מעודדת לחסידים. בית המדרש הישן הוא קטן, ישן וצפוף, ועסקני החסידות השקיעו מאמצים גדולים בהכנת מקום תפילה חדש לימים הנוראים. מה שהם לא סיפרו לחסידים הוא שאיש נדל"ן, ישראלי לשעבר, תרם 150 אלף דולר למימון השלבים האחרונים של בניית בית הכנסת החדש. 
לעומת זאת, למתפללי בית הכנסת "לינת הצדק" הפועל כמעט 100 שנה ברחוב מגורים שקט בפאתי רובע בורו פארק, לא שיחק המזל. רב בית הכנסת וחברי ועדה המנהלת את בית הכנסת מחפשים נואשות זה חודשים אחר תורם שיסייע במימון שיפוץ בית התפילה הישן והכנתו לימים הנוראים. לבסוף, יהודי חסיד, בעל מסעדה גדולה ברובע, העניק למתפללים את אולם האוכל הגדול של המסעדה, שהוכשר לתפילות ראש השנה. "ביקשנו מישיבה גדולה סמוכה לבית הכנסת לאפשר לנו להתפלל באחד האולמות שלה בראש השנה", מספר הרב צבי אורטנר, רב בית הכנסת "לינת הצדק''. "מנהל הישיבה ביקש 7,000 דולר כדמי שכירות. החלטתי שזה מוגזם מדי".

ידועים עוד בתי תפילה ברובע בורו פארק שחיפשו מקומות ארעיים ומרווחים שיוכלו להכיל במסגרת תפילות הימים הנוראים את קהל המתפללים שצמח. לדברי עסקנים מקומיים, מדובר במיוחד בבתי תפילה של חסידים, שמספר המתפללים בהם גדל בשנים האחרונות בשיעור שיצר תנאי צפיפות ודוחק שמקשים על תפילה מסודרת.
משיחות עם רבנים, פעילים מקומיים ועסקנים קהילתיים המעורבים בחיי תושבי השכונות החרדיות בברוקלין, מצטיירת תופעה של גידול בהיקף המגזר החרדי והחסידי בניו יורק בקצב שאינו זכור בתולדות השכונות. "התופעה הגיעה בשנים האחרונות להתפוצצות אוכלוסין במובן החיובי של המונח", מספר עסקן בחסידות מרכזית, בן 33, שמלבד לימודים בישיבה הוא גם בוגר קולג' ועוסק בתחום הסיוע לנצרכים. "אני מסתובב הרבה בשכונות של דתיים וחרדים. בכל ביקור אני שם לב לגידול במספר הפנים החדשות שאני פוגש. אני מתפעל כל פעם מחדש מפגישות עם יהודים חסידים ובמיוחד עם אברכים שגאים בשייכותם לחצרות חסידיות. התופעה של הגידול בהיקף הציבור החרדי והחסידי באה לידי ביטוי בולט בתקופת הימים הנוראים. אבל מי שעוסק בצורכי ציבור מרגיש אותה בכל ימות השנה".
"הגידול בהיקף המגזר החרדי והחסידי בניו יורק הוא התפתחות שלא ראינו כמותה זה עשרות שנים", טוען יוסף יצחק כץ, חב"דניק, תושב ותיק בשכונת בורו פארק ופעיל בחיי הציבור החסידי. "זאת תקופת פריחה שניתן להסבירה בגדלותם של ענקי הרוח של הדורות הקודמים שחיו ופעלו בניו יורק בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה כמו הרבי מליובאוויטש, הרבי מסאטמר, הרבי מבאבוב. הם שהניחו את היסודות לצמיחה העצומה של האוכלוסייה החסידית המתרחשת בשנים האחרונות בניו יורק".

חרדים בברוקלין (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)). צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90
התעוררות מלמטה
אין נתונים מדויקים על גודל האוכלוסייה ועל מספר המוסדות הדתיים הפועלים בשכונת בורו פארק שבברוקלין. עם זאת, על פי הערכות, בבורו פארק מתגוררים בין 150 ל־200 אלף יהודים דתיים, חרדים וחסידים. לגבי מספר בתי התפילה והמוסדות שעומדים לרשות האוכלוסייה המקומית, אין שום מידע מוסמך. הסיבה להיעדר הנתונים, מסבירים עסקנים קהילתיים, היא, בין היתר, קצב הגידול האנושי של האוכלוסייה החרדית והחסידית. 
לדברי עסקן מקומי, כיום פועלים בשכונת בורו פארק תשעה בתי תפילה של חסידי בעלז ו־14 של חסידי גור. זאת מלבד שני בתי תפילה גדולים של חסידות באבוב ובתי תפילה של אדמו"רים אחדים הפועלים בשכונה, שחוג חסידיהם מצומצם. "כל זה נוצר בשנים האחרונות", מספר העסקן. "פשוט קשה לעקוב אחר הגידול של האוכלוסייה החסידית בניו יורק".
הצד המעניין של תהליך הצמיחה של המגזר החרדי והחסידי בניו יורק הוא התרחשותו דווקא בעידן שבו אין למגזר הזה הנהגה רוחנית מוסכמת; אין דמות תורנית, רב וראש ישיבה או אדמו"ר חסידי המקובלים כדמויות מרכזיות שמשפיעות על הציבור כולו. כך, כשפעילים ועסקנים התבקשו לציין שם של רב או אדמו"ר פופולריים שמשפיעים גם מחוץ לחוג אוהדיהם, לא הייתה בפיהם תשובה. 
מובן שבימיהם של הרבי מליובאוויטש, או האדמו"ר מבאבוב, הוא רבי שלמה הלברשטאם, ששיקם את חסידות באבוב בארצות הברית והפך אותה למרכז חסידי תוסס, הדברים נראו אחרת. כיום, לצורך השוואה, אפילו בקרב חסידי באבוב ממעטים להזכיר את דמותו ההיסטורית. חסידות סאטמר, שגם בעת שהייתה מנודה ומורחקת, נחשבה לגורם נוכח בגין אישיותו של מייסדה בניו יורק, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, היא כיום חסידות שהשפעתה מצומצמת לחוג חסידיה. כמו כן, מתגוררים כיום בברוקלין אדמו"רים כאישים רוחניים משכמם ומעלה. אך כמעט לא שומעים מהם, הם אינם מגלים מעורבות פעילה בחיי הציבור שמחוץ לחוג תומכיהם, והשקפותיהם בנושאים על סדר יומה של הקהילה לא ידועות ברבים. הם אינם מנהיגים במובן המקובל של המילה.
"אולי דווקא משום שאין בדור הנוכחי ביהדות החסידית בארצות הברית אדמו"ר חסידי מרכזי, תהליך הגידול וההתרחבות של המגזר החסידי יכול לקרות", אומר רב חסידי. "יכול להיות שהאדמו"רים הגדולים והמשפיעים של הדור הקודם לא היו מעוניינים כל כך להרחיב את חצרותיהם, ואולי אפילו חששו מהתפשטות רחבה מדי". 
הרב סיפר כי בעיר גדולה בצפון אמריקה נפטר לפני ארבע שנים אדמו"ר מאוד פופולרי, ומאז פטירתו הציבור החסידי בעיר גדל ונפתחו כמה בתי תפילה חסידיים חדשים. מונח בקבלה היכול להסביר את תופעת הצמיחה של המגזר החסידי־חרדי היתום ממנהיגים הוא "אתערותא דלתתא": התעוררות של מטה, על ידי בני אדם.
מעניינת גם העובדה שהגידול המתמשך במגזר החסידי צבר תאוצה דווקא בעת שבין חצרות חסידיות מרכזיות בניו יורק מתגלעות מחלוקות ומתנהלות מריבות קשות ומכוערות. כך למשל, חסידות באבוב הגדולה התפלגה לפני שנים אחדות בעקבות מחלוקת קשה שפרצה בין רבי בן ציון הלברשטאם, בנו של האדמו"ר הקודם רבי משה הלברשטאם, לבין חתנו רבי מרדכי דוד אונגר. שניהם, בני יותר מ־60, רבו על ירושת האדמו"ר הנפטר, והמריבה פילגה את החסידות. אלפים אחדים שמרו אמונים לבן האדמו"ר שנפטר ואלפים אחרים פנו לחתנו. לאחרונה המחלוקת שככה במקצת. רבי מרדכי דוד אונגר קיבל בעלות על בית מדרש חדש, שנקרא "באבוב 45", על שם הרחוב שבו שוכן בית המדרש. רבי בן ציון מצדו ממשיך את הנהגת באבוב בבית המדרש הישן והידוע של באבוב בבורו פארק. 
בנוסף, מחלוקת קשה עדיין שוררת בין שני בניו של האדמו"ר מסאטמר, רבי משה טייטלבוים המנוח. שני האחים, רבי אהרן טייטלבוים הבכור ורבי זלמן לייב טייטלבוים. המחלוקת פילגה את חסידות סאטמר וזרעה איבה בין שני האחים שאינם מדברים זה עם זה. בעוד שרבי אהרן קבע את מרכז חצרו בשכונת וויליאמסבורג, האח זלמן לייב הקים את חצרו בקריית יואל, עיירה בצפון מדינת ניו יורק. לשני האחים האדמו"רים קהל חסידים גדול. 
עסקנים חרדים טוענים כי חסידות סאטמר בהנהגת שני האחים ריככה את השנאה לציונות ולמדינת ישראל. "חסידות סאטמר בברוקלין הפכה לפרקטית יותר ומתמקדת יותר בהנהגה פנימית של החסידים", אומר עסקן מקומי. 
בחצר ליובאוויטש בברוקלין מתנהל מאבק בין חסידים מבוגרים לבין הפלג שברובו צעירים הידוע כמשיחיסטים. לא פעם המאבק גולש לגילויי אלימות, והמשטרה נקראת להפריד בין הנצים.

חסידי סטאמר (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) . צילום: רויטרס
לא משטר קומוניסטי
"הסיבה לגידול במגזר החרדי והחסידי היא הגידול הטבעי הקורה בקרב הזוגות החסידיים", טוען   שמחה קורנרייך, חסיד באבוב. "יש בקרב החסידויות בניו יורק מספר גדול של משפחות מרובות ילדים. מתחתנים בגיל צעיר ויולדים שמונה ועשרה ילדים". לדברי קורנרייך, סיבה נוספת להתרחבות הציבור החסידי היא שאברך חייב להיות שייך במוצהר לחצר חסידית, אחרת הוא לא יוכל לשלוח את בנו או את בתו למוסד חינוכי. "לכל חצר חסידית בניו יורק יש רשת חינוך מסועפת לבנים ולבנות", אומר קורנרייך. "בתי הספר האלה גדושים תלמידים ותלמידות, ואם פונה אליהם אב שאינו שייך לחסידות, הם מתקשים לקבל את בנו או את בתו. אתה חייב להיות שייך".
לדברי קורנרייך, הגידול הטבעי בציבור החסידי הוא גם הסיבה לפרוץ המחלוקות בקרב אדמו"רים מאותה חצר. "אי אפשר היה להשתלט על כל כך הרבה חסידים", הוא אומר. "לכן אירעו הפילוגים. חסידות היא לא משטר קומוניסטי".
לרב אורטנר, ישראלי במוצאו, יש מצדו הסבר מקורי להתפשטות הצוברת תאוצה של המגזר החסידי והחרדי בניו יורק. "ההבדל הגדול בין היהדות החרדית בברוקלין לזו שבארץ הוא תחושת הביטחון והנוחות שיש לנו כאן, בברוקלין, לצערנו הרבה יותר מאשר בארץ", הוא אומר. "הפרדת הדת והמדינה הנהוגה בארצות הברית נותנת תחושה נוחה מצד אחד ומובילה לציות לחוק מצד שני, מה שגורם לכולנו להיות אזרחים טובים וכתוצאה מכך גם בעלי פרנסה. 
בארץ, לעומת זאת, תמיד יהיו מלחמות דת שמצד אחד אחד גורמות לך להרגיש שאתה מעל לחוק, ומצד שני ממאיסות אותך על הציבור. בישראל יש חרדים וחסידים שמפני שאינם מתגייסים לצבא, הם מתקשים לעבוד ולהתפרנס. מחסום כזה לא קיים בפני חרדים וחסידים בניו יורק". 
הרב אורטנר סבור כי לא הרבנים או ראשי הישיבות הם שגורמים להתעצמות של הציבור. "להפך, במידה מסוימת הם מצרים את צעדיו הגשמיים, כמו מלחמתם נגד האינטרנט", הוא אומר. "הרבנים הפופולריים הם אלה שמבינים את רוח הציבור ומתקדמים איתו".