רופא מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובת המיעוט היזידי בעיראק שניצלה מידי דאעש הוכרזו היום (שישי) כזוכים בפרס נובל לשלום לשנת 2018 על "מאמציהם לסיים את השימוש באלימות מינית בתור כלי נשק במלחמה ובסכסוך מזוין". שמות של 216 אישים ו-115 ארגונים הוגשו לוועדת הפרס הנורבגית, כאשר בהימורים המובילים הוזכרו שמותיהם של דונלד טראמפ, קים ג'ונג-און ומון ג'אה-אין בשל ההתפתחויות בחצי האי הקוריאני ושל קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, בשל מדיניות הפתיחות שלה מול משבר המהגרים באירופה. 

אולם בסופו של דבר החליטו חברי הוועדה בראשותה של בריט רייס-אנדרסן לבחור בד"ר דניס מוקווגה ובנדיה מוראד, שגם הוזכרו בתור מועמדים בולטים ברשימת הזוכים. השניים יקבלו את הפרס היוקרתי בטקס חגיגי באוסלו ב-10 בדצמבר על "תרומתם החיונית להתמקדות בפשעי מלחמה של אלימות מינית ובמאבק בהם". "כל אחד מהם סייע בדרכו להאיר יותר את האלימות המינית בזמן מלחמה כדי שהאחראים יוכלו לשלם את המחיר על מעשיהם", נאמר בהודעה. 

העדות של נדיה מוראד בסי טהא


מוקווגה (63) הוא גניקולוג מרפובליקה הדמוקרטית של קונגו שבשנת 2008 הקים את בית החולים פאנזי בבוקאוו, שם טיפל באלפי קורבנות של אלימות מינית במהלך מלחמת האזרחים שגבתה את חייהם של יותר משישה מיליון בני אדם. "דניס מוקווגה הוא הסמל המאחד ביותר והמוכר ביותר, בזירה הלאומית והבינלאומית, של המאבק", ציינו חברי הוועדה. 
"אי אפשר להפריז בחשיבות של מאמציו המתמשכים. הוא גינה שוב ושוב את מי שזוכים לחסינות על אונס אמוני וביקר את הממשלה ומדינות נוספות על שלא עשו מספיק כדי לעצור אלימות מינית נגד נשים ככלי מלחמה", הדגישה ההודעה הרשמית על מוקווגה, שבעבר זכה בפרסים בינלאומיים על פעילותו, בהם פרס האו"ם לזכויות אדם, פרס סחרוב של האיחוד האירופי ופרס השלום של סיאול.
בריאיון שהעניק לפני שנים אחדות, סיפר ד"ר מוקווגה על עבודתו הקשה. "לטפל בנשים בפעם הראשונה, השנייה, וכעת גם בילדים שנולדו אחרי אונס – זה לא מתקבל על הדעת", אמר. "זו לא שאלה של נשים, זו שאלה של האנושות וגברים צריכים לקחת אחריות כדי לסיים את זה. לא מדובר בבעיה של אפריקה. בבוסניה, סוריה, ליבריה ובקולומביה יש אותו דבר". 

ד"ר מקווגי. צילום: רויטרס



מוראד במועצת הביטחון של האו"ם. צילום: רויטרס



צעירה יזידית ריגשה את חברי מועצת הביטחון: "לוחמי דאעש הפכו נשים לסחורה"



מוראד (25) הייתה בעצמה קורבן של אלימות מינית והפכה לאחד הקולות הבולטים בקהילה הבינלאומית נגד פשע המלחמה האכזרי. מוראד, בת המיעוט היזידי בצפון עיראק, התגוררה בכפר קוצ'ו כאשר חמושי דאעש השתלטו על המקום באוגוסט 2014 כשהם רוצחים מאות בני אדם, בהם אחיה של מורד, ולוקחים עמם נשים ונערות. לפי תיאורה של מוראד, היא הפכה לשפחת מין במוסול ובזמן השבי היא עברה מעשי אונס והתעללות מינית כשפעילי הג'יהאד אף איימו כי ירצחו אותה אם לא תתאסלם. 
"האדם שלקח אותי ביקש שאמיר את דתי, לא עשיתי את זה", שחזרה. "יום אחר הוא ביקש ממני להתחתן, אמרתי לו שאני חולה. אז יום אחד הוא אילץ אותי להתלבש בשבילו ולשים איפור, עשיתי את זה, ובאותו לילה שחור, הוא עשה את זה. הוא אילץ אותי לשרת את היחידה שלו, הוא העליב אותי כשאילץ אותי להתלבש באופן בלתי ראוי". היא הוסיפה כי "כשלא יכולתי יותר לשאת אונס ועינויים, החלטתי להימלט, אבל לא הצלחתי והשומרים תפסו אותי. באותו לילה, הוא הכה אותי, אילץ אותי להתפשט ושם אותי בחדר עם שישה חמושים. הם המשיכו לבצע פשעים בגופי עד שאיבדתי הכרה". 
אחרי שלושה חודשים של סבל וטרור, הצליחה מוראד להימלט מהבית שבו הוחזקה והוברחה למחנה פליטים שבו תיארה לראשונה את סיפורה בפני עיתון בלגי. היא עברה להתגורר בגרמניה והעידה בפני מועצת הביטחון של האו"ם ובפני ארגונים בינלאומיים על מנת להאיר את הסבל שלה ושל עוד 3,000 נשים וילדות יזידיות ולקרוא למאבק כולל נגד ארגון דאעש. לפני שנתיים, היא הפכה לשגרירת רצון טוב של האו"ם למען כבוד הקורבנות של סחר בבני אדם, הראשונה שקיבלה את התואר. 
"הפרס השנה מוטמע היטב בקריטריון שהוצג בצוואה של אלפרד נובל – דניס מוקווגה ונדיה מוראד הציבו את הביטחון האישי שלהם בסכנה באמצעות מאבק אמיץ בפשעי מלחמה וחיפוש אחרי צדק למען הקורבנות", סיכמו חברי ועדת הפרס. "על כן, הם קידמו את האחווה של מדינות באמצעות יישום של עקרונות הצדק הבינלאומי".