היסטוריה בשטוקהולם: ועדת פרס נובל הכריזה היום (רביעי) בבירת שוודיה על הזוכות בפרס נובל לכימיה לשנת 2020. הזוכות הן המדעניות ג'ניפר דודנה האמריקאית ועמנואל צ'רפנטייר הצרפתייה. השתיים זכו בפרס היוקרתי על פיתוח שיטה לעריכה גנטית. מדובר בפעם הראשונה בהיסטוריה בה שתי נשים זכו בפרס נובל בכימיה.

פרופ' ג'ניפר דודנה מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, ארצות הברית, ופרופ' עמנואל שרפנטייה ממכון מקס פלאנק בגרמניה הציגו ב-2012 את הדרך שבה מנגנון CRISPR בחיידקים מזהה יעדים ב-D.N.A.

קריספר (באנגלית: CRISPR‏) הוא אזור ב-DNA של חיידקים וארכאות רבים, והוא חלק ממנגנון הגנה מפני נגיפים. כאשר נגיף כדוגמת בקטריופאג' תוקף חיידק הוא מחדיר לתוכו את סליל ה-DNA הכפול שלו, ה-DNA הנגיפי מנצל את סביבת התא כדי לייצר חלבונים ולהשתכפל, וגורם למותו של התא. התגלה שבדומה לבעלי חיים עיליים, גם חיידקים פיתחו מערכת הגנה נרכשת הלומדת לזהות את הנגיף ולחסל אותו, והחיסוניות מורשת גם לתאי הבת.

ראשי התיבות CRISPR פירושם Clustered Regularly Interspaced Short Palindromic Repeats. הקריספר הוא מעין ספרייה של קטעי DNA נגיפי, שנחתכו מהפולש ושובצו בתוך ה-DNA של החיידק עצמו. קטעי ה-DNA הנגיפי מופרדים על ידי רצפים קבועים מחזוריים. בסמוך לאזור הקריספר ב-DNA של החיידק נמצאים גנים לקידוד הנוקלאז Cas9 ונוקלאזים אחרים, שמסוגלים לחתוך סלילי DNA. נוקלאזים אלה בעזרת מקטע ה-DNA הנגיפי יכולים להיצמד לקטע ה-DNA המדויק בפולש ולחתוך אותו, וכך לשבש את פעולתו. מנגנון זה גויס על ידי מיקרוביולוגים כשיטה זולה ומהירה להנדסה גנטית, והשיטה כה מדויקת שאפשר בעזרתה להוציא זוג בסיסים בודד מתוך DNA.

אזורי ה-CRISPR מזהים את ה-DNA הזר וחותכים אותו. באופן טבעי חיידקים יכולים להכניס DNA זר ולהשתמש בו, אולם מערכת CRISPR היא מערכת הפוכה שבה ה-DNA נכנס, אולם במקום להשתמש בו הוא מפורק ומשמש כחלק ממערכת חיסונית.

הפרס בשווי למעלה מ-1.1 מיליון דולר הוענק בשנה שעברה לשלושה מדענים מארצות הברית ומיפן, על פיתוח של סוללות ליתיום-יון. הפרס חולק באופן שווה בין פרופ' ג'ון בניסטר גודינף, פרופ' מייקל סטנלי וויטינגהאם ופרופ' אקירה יושינו (Yoshino). התגליות שכל אחד מהם גילה בנפרד אפשרו בסופו של דבר את פיתוחן של הסוללות המתקדמות, שנכנסו לחיינו לפני כמעט שלושה עשורים, והיוו אבן דרך חשובה בקפיצת הדרך הטכנולוגית של שנות ה-2000.

בשנים 1901–2013 היו שמונה פעמים שבהן הפרס לא חולק, 22 פעמים שבהם הוא ניתן, בו זמנית, לשני זוכים ו-14 פעמים שבהם הוא ניתן לשלושה זוכים. נכון לשנת 2018, זכו בפרס 181 בני אדם, מתוכם חמש נשים (כ-2.27%). שישה ישראלים זכו בפרס, כולם במאה העשרים ואחת.

אתמול העניקה הוועדה את הפרס בתחום הפיזיקה לרוג'ר פנרוז, פיזיקאי יהודי בן 89 מבריטניה, אנדריאה גז, אסטרונומית אמריקאית בת 55 וריינהרד גנזל, אסטרופיזיקאי גרמני בן 68, על חקר החורים השחורים.