ספירת הקולות בחלק מהמדינות בארצות הברית, נמשכת גם היום (חמישי) ונראה כי ג'ו ביידן בדרך לנצח את הבחירות ולהיכנס לבית הלבן. ואולם, דונלד טראמפ, שטען כי בוצעה "הונאה של הבוחרים" קרא לעצור את הספירה בפנסילבניה, ויסקונסין, ג'ורג'יה ומישיגן, ואיים לעתור לבית המשפט העליון.
ההצבעה בקלפיות ברחבי ארצות הברית הסתיימה כבר לפני יותר מ-24 שעות, אך בחלק מהמדינות עדיין ממשיכה הספירה של הקולות שנשלחו בהצבעה מרחוק, כמו למשל בפנסילבניה. אם העתירות נגד תוצאות הבחירות אכן יוגשו, בית המשפט יצטרך להיכנס לתמונה ולהכריע מי יהיה הנשיא של אחת המעצמות החזקות בעולם.
במקרה כזה, התחנה הראשונה תהיה בית המשפט בכל מדינה בה תתקבל עתירה נגד התוצאה המקומית. השופטים יוכלו להורות על הצבעה חוזרת של כל הקולות באותה מדינה. החלטה שכזו תוכל להתבטל אך ורק בהכרעה של בית המשפט העליון בארצות הברית. ישנן מדינות בהן לפי חוק מקומי מתבצעת ספירה חוזרת, במידה וההפרש בין המועמדים צמוד מספיק, למשל כפי שקרה במדינת פלורידה בשנת 2000 אז התמודדו על הנשיאות ג'ורג' בוש הבן ואל גור.
כמה זמן אפשר למשוך עד לקבלת הכרעה במדינה מסוימת?
מכיוון שמדובר בהתמודדות לנשיאות, יש מספר תאריכי יעד פדרליים וחוקתיים שלא ניתן לדלג עליהם ולמשוך את שלבי התהליך מעבר אליהם.
בשלב הראשון, לכל מדינה יש שלושה שבועות מיום הבחירות, במקרה הנוכחי, השלישי בנובמבר, לסיים לספור את הקולות ולהכריע מי ניצח בבחירות במדינה זו. השנה, התאריך יהיה בשמיני בדצמבר. במידה ומדינה מסוימת עדיין לא הכריעה בתאריך זה עבור איזה מועמד האלקטורים יצביעו לנשיאות, הקונגרס יכול להחליט שהאלקטורים של אותה מדינה לא יחושבו בספירה הסופית.
ב-14 בדצמבר יתכנסו בכל מדינה האלקטורים על מנת להצביע באופן רשמי עבור המועמד בו בחרו. שלב זה נמשך עד השישה בינואר, אשר אם בתאריך זה לאף מועמד אין רוב מספיק לזכייה, הקונגרס רשאי לקבוע את התוצאה במה שמכונה "בחירה מותנית".
לאחר מכן, בית הנבחרים יבחר את הנשיא, בזמן שאת סגן הנשיא הסנאט יאשר. תוצאה של אירוע כזה יכולה להוביל למצב בו הנשיא הנבחר יכהן מטעם מפלגה אחת, בעוד סגן הנשיא שלו ימונה מטעם המפלגה השניה. בהצבעה הזו, לכל מדינה יש קול אחד בלבד, מה שמחייב את הנשיא המיועד להשיג לפחות 26 מדינות מאחוריו בהצבעה בבית הנבחרים.
האם מדינה יכולה שלא להכריז על מנצח?
במקרה בו מפלגה אחת טוענת כי התוצאות לא כשרות או מכורות במדינה מסוימת, יכול להיווצר מצב בו אין הכרעה ברורה שתקבע מי יקבל את כל האלקטורים במדינה. בבחירות 2020, המדינות העיקריות בהן תרחיש שכזה עלול להתקיים הן פנסילבניה, צפון קרוליינה, מישיגן ו-ויסקונסין. בארבעת המדינות הללו יש שלטון מפוצל, המושל מזוהה עם המפלגה הדמוקרטית, אך לבית המחוקקים יש רוב רפובליקני.
במקרה של מרוץ צמוד במיוחד, המחוקקים יכולים לשלוח נציגים אחרים מאלו של המושל, בתור האלקטורים של המדינה. אז יצטרך הקונגרס להכריע – מי הנציגים הרשמיים של אותה מדינה? נבחרי המושל, או נבחרי בית המחוקקים. סיטואציה כזו התרחשה בבחירות בשנת 1876 אז ארבע מדינות שלחו שתי משלחות של אלקטורים ונתנו לקונגרס להכריע מי יזכה להצביע לנשיאות.
במקרה בו הסנאט ובית הנבחרים תמימי דעים בדבר המשלחת הרשמית, אין שום בעיה והאלקטורים הנבחרים, יצביעו עם יתר האלקטורים. במידה וישנם חילוקי דעות, אז ארצות הברית תיכנס לטריטוריה לא מוכרת, שכן אירוע שכזה לא התרחש מעולם בהיסטוריה שלה.
אז מה הוא התאריך האחרון שאחריו חייב להיות נשיא נבחר?
התשובה לשאלה הזו היא ככל הנראה הפשוטה ביותר, התאריך הוא ה-20 בינואר. לפי חוקת ארצות הברית, זהו התאריך בו יושבע הנשיא החדש בצהרי היום. במקרה הקיצוני בו עדיין לא יבחר נשיא, חוזרים אל סגן הנשיא שאושר על ידי הסנאט עוד קודם לכן. זהו מודל שנקרא "סדר הירושה". לפי התוכנית הזו, סגן הנשיא הופך אוטומטית לנשיא ארצות הברית החדש. אם לא התקיימה הסכמה גם על זהותו של סגן הנשיא, הבא בסדר הירושה הוא יו''ר בית הנבחרים, במקרה הנוכחי, ננסי פלוסי מהמפלגה הדמוקרטית.