עמית מור, מרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן, שוחח הבוקר (רביעי) עם בן כספית וינון מגל על הדיווח לפיו גז מישראל יגיע ללבנון. "זה אמיתי מאוד", אמר בראשית הראיון ב-103FM, "לבנון סובלת ממשבר חמור באספקת האנרגיה וחשמל, כך שתושבי המדינה מקבלים חשמל למשך שעתיים שלוש ביום בלבד". הוא הוסיף כי "המדינה פשטה את הרגל, ואין לחברת החשמל הלבנונית כסף לרכוש אנרגיה".

"החשמל מאוד יקר, וכל בעל גנרטור עושה המון כסף, אם הוא מסוגל לרכוש דלק ומחבר בתים פרטיים ובתי דירות לגנרטורים פרטיים על מנת לספק חשמל המדינה", הסביר מור, מנכ"ל אקו אנרג'י - ייעוץ כלכלי אסטרטגי, "לבנון חזרה מאה שנים אחורה". הוא ציין כי "ישראל מספקת לידן גז במהלך השנתיים האחרונות, כאשר כיום כשני שלישים מהחשמל בשטחה מסופק באמצעות הגז הישראלי מאסדת לוויתן, ובאמצעות הצינור הערבי שהוקם לפני 20 שנה".

משבר האנרגיה בלבנון (צילום: REUTERS/Mohamed Azakir/File Photo)משבר האנרגיה בלבנון (צילום: REUTERS/Mohamed Azakir/File Photo)

לדבריו, בשבוע שעבר, השגריר האמריקאי סייע בתיווך בין מצרים, ירדן, סוריה ולבנון, במטרה להעביר גז מצרי במרכאות, ממצרים לתחנת הכוח בטריפולי. עם זאת, מצרים סובלת ממחסור גדול בגז, ובישראל מספקים לה גז בשנתיים האחרונות.

המגישים ציינו כי "אנחנו בפירוש הולכים להציל את לבנון", ומור השיב: "חד משמעית - לגז משדה לוויתן לא צמוד דגל כחול לבן, המולקולות שקופות ונוטלות ריח. אמנם ההסכם נחתם באופן פורמלי עם מצרים, אבל בפועל המולקולות יגיעו מלוויתן, וכך אנחנו נסייע לכלכה הקורסת הלבנונית". והא הדגיש: "מדובר בתחנת כוח אחת - אבל היא מאוד משמעותית בלבנון. אנחנו נסייע לכלכלתם, והם יזדקקו לפחות גז איראני".

הגז עובר דרך סוריה? למה הם לא משתמשים בגז? המצרים רוצים עוד הרבה גז, זה בא על חשבונם לא?
"זה לא בא על חשבון, לוויתן תמכור יותר גז למצרים. כמות הגז שתסופק לתחנה, תחנה קטנה בסדר גודל של תחנת רידינג, זו בעצם עוד תרומה. הגז יעבור ישירות דרך ירדן, כך שאין בעיה של קיבולת בצינור. הציבור לא מודע לכל הסיפור של ייצוא הגז למצרים וירדן, אבל בשנתיים האחרונות יש לו השלכות גיאו-פוליטיות אדירות - ישראל היא ספק החשמל המרכזי של ירדן, ונכון להיום גם של מצרים".

והם לא אומרים תודה
"להיפך, בירדן היו ויש הפגנות נגד הסכם הגז הזה, המלך התעקש".

עבדאללה מלך ירדן (צילום: AFP)עבדאללה מלך ירדן (צילום: AFP)

"בזכות הגז שברנו שיא עולמי בקצב בו אנחנו נפרדים מהפחם - לפני עשור, 80 אחוזים מהחשמל יוצר באמצעותו, וכעת 70 אחוזים מהחשמל מיוצר באמצעות גז טבעי", הוסיף, "אנחנו נפרדים מהפחם בזכות הגז, ונוכל לעבוד זאת ללא משבר אנרגיה". המגישים שאלו מה עלה בגורל צינור ההולכה המרכזי, שהיה אמור להעביר גז ליוון, ומור השיב: "הבעייתיות בצינור היתה כלכלית - כי הגז הזה יחסית יקר, ושבוע שעבר האמריקאים הודיעו כי הם מסירים את ברכתם בקידום הנושא".

לדבריו, ישנו סימן שאלה גדול האם נושא הגז לאירופה יתממש בסופו של דבר. "נושא ייצוא הגז לטורקיה ירד מהפרק בחמש השנים האחרונות, דובר על כך רבות וארדואן מאוד מעוניין", אמר, וציין כי "יש לנו מספיק גז והכמות מאפשרת לנו למכור לאחרים - הרזרבות הנוכחיות יכולות לספק לנו גז ל-30 שנה לפחות וזה לפני שחיפשנו גז נוסף".

מה אתה אומר על ההחלטה להפסיק את החיפושים?
"אין לזה משמעות, החיפושים שהוחלט עליהם יתבצעו ואין לחברות אינטרס לחפש עוד גז - כי גם אם ימצאו, אז מה הן יעשו איתו? אלא אם יוכלו לייצא אותו - וקשה לעשות את זה. אני מסכים שצריך להשקיע הרבה מאמצים בקידום אנרגיות מתחדשות".

בסיום השיחה, כספית ומגל שאלו מתי ניגמל מהגז הטבעי, שכן גם הוא מזהם. מור סיכם: "הגז הוא לא אנרגיה מתחדשת, אבל הוא מזהם בכ-60 אחוזים פחות מהפחם. הגז יישאר איתנו עשרות רבות של שנים, לדעתי עד סוף המאה ומעבר לכך. מתפתחות טכנולוגיות של תפיסת פחמן דו חמצני ואכסונו וייצור ממנו של כל מיני מוצרים".

סייעה בהכנת הכתבה: עופרי גליכמן, 103fm