המשפחות היהודיות שנותרו באוקראינה יציינו השנה את ליל הסדר על רקע רעמי התותחים והפצצות. רבות מהן ייאלצו למצוא פתרונות על מנת לחוש את אווירת החג ולשמור על המסורת, למרות הקרבות.

לדברי צבי הירש־בלינדר, יליד ותושב אודסה, משפחתו החלה לציין את ליל הסדר רק בשנים האחרונות. “ידעתי כמובן שאני ממשפחה יהודית, אבל הדבר היחיד שסימל את פסח עבורנו היה מנהג אכילת מצה”, הוא מספר. “בגיל 21 התנסיתי לראשונה בליל הסדר, ואז גם התקרבתי יותר ליהדות, עברתי ברית מילה, התחלתי לשמור שבת ולחגוג את החגים. מאז אני מקפיד לא לפספס אף ליל סדר, וגם השנה לא”.

הירש־בלינדר, אשתו וילדיו נוהגים לחגוג את ליל הסדר בארוחה המונית של הקהילה היהודית באודסה עם 100 מסובים, אך בתקופת הקורונה הסתפקו בלקיים את הסדר בביתם, מה שבצל הנסיבות הקשות, הם מתכננים לעשות גם השנה. “מאז פרוץ המלחמה אשתי ואני כמעט לא יצאנו מהבית”, הוא מספר. “בשלב מסוים עברנו לגור בדירה של שותפתה של אשתי לעבודה, שהיא וכל משפחתה נמלטו לברלין בגלל המלחמה.

עברנו לבית הזה כי הוא מוגן יותר: הוא בניין חדש וחזק יחסית לבניינים הישנים, ובגלל שהוא סמוך לסמטה, יש בו חדרים אטומים שאין בהם חלונות, שזה יתרון במקרה של הפגזה. זה אומנם לא כמו הממ”ד שיש לכם בישראל, אבל אנחנו מקווים שזה יגן עלינו מספיק. בחדר האטום הזה אנחנו מתכננים לערוך את שולחן הסדר וננסה לשדר שגרה עד כמה שאפשר”.

צבי הירש  (צילום: פרטי)
צבי הירש (צילום: פרטי)


האם חג פסח כ”חג החירות” מקבל עבורך משמעות חזקה יותר השנה?
“למען האמת אף פעם לא ייחסתי חשיבות לנושא החירות שמסמל חג הפסח. כמובן שאני מכיר את הרקע לחג, אבל עד פרוץ המלחמה לקחתי את החירות שלי כמשהו מובן מאליו. השנה למדתי לשים יותר דגש ולהעריך את החירות הזו”.

איך התארגנתם?
“בדרך כלל אנחנו קונים מצות דרך בית חב”ד, אבל השנה, בגלל המלחמה והבעיה במשלוחי מצות לאוקראינה, חסידות חב”ד באודסה דאגה לייצר מצות בעבודת יד ולמכור אותן לתושבים, בלי להיות תלויים במשלוח מחו”ל. אף פעם לא חגגתי חג פסח כל כך מיוחד, אבל אתה יודע מה? העם היהודי עבר תקופות הרבה יותר קשות לאורך ההיסטוריה העתיקה, וגם בהיסטוריה הלא עתיקה כמו בשואה ומלחמת העולם השנייה. אם הם שרדו אז ודאגו לציין את החג, גם אנחנו יכולים. אני מקווה שחג הפסח הזה יביא לכולנו חופש, שלום ואושר”.


מלימון ללימונדה

הרב יוסף יצחק וולף, רב העיר חרסון שנכבשה בידי הרוסים, ינסה לחגוג את ליל הסדר בצל המגבלות שהוטלו על תושבי עירו. “הרוסים הטילו עלינו עוצר שאוסר עלינו לצאת מהבית אחרי השעה שמונה בערב, שזו השעה שלרוב ליל סדר מתחיל בה”, הוא מספר. “למרות שאנחנו יודעים שבכל רגע יכולים להפגיז אותנו, אנחנו מתכננים לחגוג את ליל הסדר כהלכתו בחירות מלאה. בדרך כלל אנחנו מקיימים ליל סדר קהילתי למספר משפחות באזור, אבל הפעם, בגלל העוצר, נקיים את ליל הסדר בבוקר כדי שנוכל לצאת מארוחת החג בבטחה ולא בשעת העוצר. הכוחות הרוסיים שולטים פה במקום יותר מחודש, אבל אנחנו לא ניתן להם לנצח את הרוח שלנו”.

זה לא מוזר לחגוג את ליל הסדר בבוקר?
“בוודאי שזה לא אידיאלי, אבל חשובה לנו הבריאות של כל המסובים, ואנחנו רוצים שאף אחד לא ייפגע בגלל שבא לחגוג את הסדר, אז נעשה את זה כך. אני מאמין שיהיה נחמד ונעים”.

הרב וולף מציין כי הוא ומשפחתו מתכננים לערוך את ארוחת החג פעמיים. “בבוקר אנחנו נקיים ליל סדר נרחב עם מספר משפחות, ובערב נקיים ארוחה יותר מצומצמת עם אורחים שיבואו לישון אצלנו בשל העוצר”, הוא מספר. “כך נחגוג פעמיים את חירותנו. אני תמיד אומר שהחיים יותר חזקים מהכל. המצב לא תלוי בנו, ואנחנו צריכים להסתגל אליו ולנסות ולהפיק את הכי טוב במצב שיש. להפוך את הלימון ללימונדה”.

“אני לא מגדיר את עצמי כאדם דתי, אך אני יהודי שומר מסורת”, מספר סשה קוטלר, מזכיר העירייה של העיר קריבי ריה שנמצאת במחוז דניפרופטרובסק. “אנחנו חמש נפשות: אני, אשתי ושלושת הילדים שלנו. החג פחות נמצא בראש מעיינינו השנה בגלל שאנחנו נמצאים באחד המשברים הגדולים בדורנו ובמלחמת הישרדות”.

ובכל זאת, איך תציינו את החג?
“עוד לא השגתי מצות כי יש מחסור, אבל אני מקווה שאצליח להשיג עד החג. נתחיל את ליל הסדר בבית, אבל אם יהיו הפגזות, אז נרד למרתף. אנחנו מתכננים לפתוח שולחן בשני מקומות: אחד בבית והשני במרתף, כדי להמשיך את הרצף של החג ולא לתת להפגזות לקלקל לנו את המסורת”.

מה החשיבות של החג עבורך השנה?
“לא חשבתי על זה יותר מדי, אני רק יודע שהחג הזה הוא חלק מהשיוך היהודי שלי, וזה משהו שאני גאה בו ולא אוותר עליו כל עוד זה תלוי בי. השנה החג מקבל משמעות יותר גדולה כי האויב רוצה להרוס לנו את החיים ולפגוע לנו במציאות, ואנחנו לא נותנים לו, אלא ממשיכים לחגוג ולהילחם. עצם זה שאנחנו חוגגים את ליל הסדר, עם כל הקשיים שיש, זה הניצחון האמיתי שלנו”.

הרב יוסי וולף  (צילום: פרטי)
הרב יוסי וולף (צילום: פרטי)


ממצרים ועד היום

את ליל הסדר תחגוג אירנה גריצבסקיה יחד עם משפחתה בצ’רנוביץ. “השנה נושא החירות מאוד רלוונטי, כלומר איפה אנחנו עכשיו ומתי נצא לחירות”, היא אומרת. “אנחנו מוכנים לחגוג את ליל הסדר בכל תרחיש, ולוקחים בחשבון שגם בזמן ליל הסדר יכולים להפגיז אותנו. יש משהו סימבולי בעובדה שאנחנו שומרים על המסורת היהודית שלנו בזמן מלחמה כזו”.

איפה תחגגי עם משפחתך את החג?
“במקלט מוגן, כדי להבטיח שהמשפחה כולה תהיה מוגנת בחג הזה. מבחינת מצות, בגלל שיש עיכוב בהעברת מצות לאוקראינה, הוקם מקום באוקראינה שמייצר מצות לתושבים”.

אירנה גריצבסקיה (צילום: פרטי)
אירנה גריצבסקיה (צילום: פרטי)


דניל קרטניק חי עם אשתו בלבוב ומשקיע מאמצים מאז פרוץ המלחמה בסיוע לפליטים לצאת מגבולות אוקראינה, כמו גם בסיוע לאזרחים אוקראינים לשרוד את המלחמה. “אנחנו בתקופה מאוד קשה, וזו הפעם הראשונה בחיי שהיססתי אם יש טעם לחגוג את ליל הסדר או לוותר”, הוא מספר. “אנחנו עובדים מבוקר עד ערב בלנסות לסייע לכולם ומותשים מדי מכדי לחשוב על ארוחת חג. יש משפחות יהודיות שלא יכולות לחגוג את ליל הסדר כי הן מפולגות: הרבה נשים וילדים ברחו אל מחוץ לאוקראינה, והגברים נשארו להילחם, או שהילדים התגייסו לצבא ולמערך המלחמתי. כאן מגיע ציון לשבח לחב”ד ולרבני הקהילות שמארגנים ארוחות פסח ציבוריות לכל היהודים שנשארו לבד כדי לאפשר להם לשמור על המסורת”.

דניל קרטניק (צילום: פרטי)
דניל קרטניק (צילום: פרטי)


איפה אתה ואשתך תהיו בליל הסדר?
“אנחנו לא בדיוק יכולים לדעת כי אנחנו חיים מיום ליום, אבל התכנון הוא להתאגד יחד עם עוד משפחות יהודיות מלבוב בבית מלון ולקיים ארוחת חג כמו שצריך כדי לנסות לשמור על המסורת עד כמה שאפשר. חג פסח מסמל עבורי את המלחמה על החופש, וכמו שעם ישראל נלחם על החופש שלו אז במצרים, אנחנו נלחמים על החופש הזה עכשיו באוקראינה. ציון ליל הסדר, בכל צורה ודרך שיהיו בגלל המלחמה, הוא סמל החירות שלנו”.