בדיוק בזמן שהמועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ מתאמץ להיחלץ מגל הגילויים של נשים המאשימות אותו בתקיפות על רקע מיני, המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון נחשפת להדלפה נוספת של אלפי מיילים החושפים תגובות, התבטאויות ואמירות מביכות ביותר שלה ושל בכירים במטה הבחירות שלה.
אז מה ההבדל בין שני המקרים? ההבדל הבסיסי הוא שדונלד טראמפ משתדל להתנער מתדמית של מתעלל סידרתי בנשים – התנהלות על גבול עבריינות מין. הילרי קלינטון לעומתו, נאלצת להתמודד עם גילויים שחושפים אותה בתור פוליטיקאית שאולי עברה על נוהלי התנהגות סדירה ולכאורה גלשה בעבר לתחומי פעילות שאינם בדיוק הולמים מועמדת לנשיאות.
בתווך של השניים, נמצאים אזרחי ארה"ב שנקלעו למצב מביך. במיוחד אלו בעלי זכות ההצבעה. הגילויים על התנהגותו הפרועה והמבישה של דונלד טראמפ כלפי נשים וההדלפות שחשפו את הקשרים של קלינטון עם ברוני וול סטריט, כמעט השכיחו את העובדה כי אחרי הכל מדובר במרוץ לכהונת הנשיא, והפכו את האמריקאים לחבר מושבעים ענק, שצריך להכריע אם טראמפ אשם ואם קלינטון סטתה מהנוהל הפרוצדוראלי המחייב פוליטיקאים. "לשלוח ידיים לאיברים צנועים של אישה זה פשע בלתי נסלח", העיר בעוקצנות פרשן בערוץ ציבורי, "אבל למעוד כפוליטיקאית, בהתנהגות לא נוהלית, זה לא יפה ולא מקובל, אבל בפוליטיקה האמריקאית זה לא נורא".
בגל ההדלפות הנוכחי של אתר "ויקיליקס" שנחשף אתמול על הילרי קלינטון, וראש מטה הבחירות שלה, ג'ון פודסטה, המייל המביך ככל הנראה מכולם הוא זה שמגלה כי קטאר ביקשה לתרום מיליון דולר לקרן הצדקה של משפחת קלינטון. על פי המיילים שנחשפו, אירוע זה התרחש ב־2012, בעת שקלינטון כיהנה כמזכירת מדינה. למרות זאת, צריך לציין כי לא ברור אם התרומה אכן ניתנה בסופו של דבר.
גל המיילים הנוכחי חושף בין היתר התבטאויות בעייתיות של קלינטון במהלך הופעות ונאומים פרטיים, במהלכם הביעה דעותיה על מנהיגים עולמיים. בנאום אחד, קלינטון הרעיפה מחמאות על נשיא סין הנוכחי, שי ג'ינפיג ותיארה אותו כ"פוליטיקאי טוב ומנוסה יותר מקודמו הו ג'ינטאו".
אין ספק כי חשיפת המיילים מזיקה לקלינטון בתחום הרגיש של אמינות – תחום שבו קלינטון, בלשון המעטה, לא מצטיינת בלאו הכי. למרות זאת, להערכת פרשנים וסוקרים, משמעות גילויים אלה והשפעתם על הסיכויים של קלינטון להיבחר הנם מוגבלים ביותר.
מצבו של טראמפ נראה גרוע הרבה יותר. במאמציו להיחלץ מטענותיהן של נשים רבות על התנהגותו הנפשעת לכאורה כלפיהן, המועמד הרפובליקני מצטייר כמי שמנסה נואשות להיחלץ מטביעה בביצת רפש. גם אם יצליח, איכשהו, לצאת ממנה, עדיין ינטפו ממנו טיפות סירחון.