בתחזיות הימים האחרונים של האנליסטים הובע החשש מהגרוע מכל, אם וכאשר דונלד טראמפ ייבחר. ייתכן שעמדות אלה היו נגועות במניעים פוליטיים שנועדו לסייע לבחירת קלינטון. ייתכן שהסנטימנט הכלכלי השלילי כלפי הנשיא הנבחר מוסבר בסטיגמות שדבקו בו, לרבות שערוריות המין, התבטאויותיו השליליות כלפי מהגרים ובני מיעוטים והיותו איש בוטה וחסר עכבות. אבל ייתכן שהיו שהאמינו שטראמפ הוא אכן רע מאוד, רע לכלכלה האמריקאית.



בפועל התברר שהשד אינו כל כך נורא. הבורסות, שהחלו במגמה שלילית של ירידות שערים, שינו מגמה והמשיכו בעליות. הפחדים המוקדמים מהלא נודע נעלמו. המהירות שבה מסך השערים התהפך מאדום לירוק היא שהפתיעה. אבל רק לפני מספר ימים המצב היה שונה. טראמפ לא טרח להסתיר את השקפותיו הכלכליות. גם אם הוא לא הציג משנה סדורה, דבר אחד ברור: הן הפוכות לחלוטין מאלה של ברני סנדרס, המייצג את המחנה הסוציאל דמוקרטי.



הנשיא הנבחר דוגל במדיניות "חזרה אל הבית", כולל צמצום הסכמי הסחר העולמיים עם מדינות כמו סין ומקסיקו והגבלת תנועת ההגירה. הצהרותיו לעידוד חזרתן של חברות אמריקאיות הפועלות בחו"ל לארה"ב מקוטלגות אף הן כחלק ממדיניות החזרה אל הבית. הדובדבן שבקצפת מבחינתו הוא ביטול רפורמת הבריאות המפורסמת של הנשיא המכהן, "אובמה קר".



מי שיתעמק בעמדותיו הכלכליות של טראמפ יגלה באופן לא מקרי שנתניהו מחזיק בעמדות זהות. אלא שבעוד ראש הממשלה שלנו רחוק מהגשמת מאווייו בגלל כחלון, לטראמפ חסר העכבות אין על הראש את סנדרס אלא לכל היותר את הקונגרס שאליו יפנה לאישור מדיניותו.



טראמפ הוא איש עסקים ממולח אבל חסר ניסיון פוליטי לחלוטין. הוא כבר פשט את הרגל ועשה תספורות לנושיו. קשה להאמין שטראמפ יעז לעשות תספורת לסינים, שהם בעלי החוב הגדולים ביותר של האמריקאים. הסינים השקיעו באיגרות חוב אמריקאיות 1.3 טריליון דולר ונחשבים למשקיעים הזרים הגדולים ביותר גם בנדל"ן בארה"ב. חסכונותיהם מימנו את תאוות הצריכה של האמריקאים. לטראמפ אסור להסתבך איתם גם אם בסתר לבו היה מעוניין שהם ייעלמו.



חלק ממסע ההפחדות נגד טראמפ היה נגוע במניעים זרים. השפעת בחירתו על כלכלת העולם מוגבלת לכל היותר לפחד מהלא נודע. לכן זה לא מקרי שמיד אחר ההתאוששות מהלם הבחירה, שכלל את היחלשות הדולר, ירידת מחירי הנפט, עליית מחיר הזהב וירידה בחוזים העתידיים בשוק המניות בארה"ב - השווקים חזרו לעצמם.



הברוקרים מיהרו לחבק אותו כאילו רק שבוע לפני כן הוא לא נחשב ברבור שחור המתפקד כשליחו הפיננסי של השטן עלי אדמות. אותם פחדים בשווקים היו גם ביוני 2016. לאחר משאל העם בבריטניה שאישר את הברקזיט מהאיחוד האירופי השווקים קרסו, אבל יומיים לאחר מכן החלו במסע התאוששות. לכן באופן לא מקרי גם אצלנו מיטב האנליסטים הפכו לאוהדי הנשיא הנבחר וכבר בטוחים שהשד אינו כל כך נורא.