אחת ההנחות המקובלות בקרב רבים בציבור היא שהאינטרנט שייך לצעירים. אבל מחקרים וסקרים המתבצעים בשנים האחרונות על ידי איגוד

האינטרנט הישראלי וגורמים רבים בעולם מלמדים כי קהילת הוותיקים מדביקה פערים דיגיטליים בקצב די מהיר. 

למעשה, יותר מ-50 אחוזים מהם מחוברים לרשת ועושים בה שימוש. אומנם שימוש באינטרנט עדיין נחשב לפעילות פנאי פחות נפוצה בקרב אוכלוסיית הוותיקים, יחסית לצפייה בטלוויזיה ומפגשים חברתיים, אבל המגמה ברורה: יותר ויותר מהם מתחברים לרשת, מחפשים מידע, קוראים חדשות, מתקשרים עם בני משפחה באמצעות סקייפ, שותפים לקבוצות משפחתיות בווטסאפ ומחוברים לדואר אלקטרוני, לפייסבוק ולרשתות חברתיות אחרות. 

ברוב קבוצות הגיל של האזרחים הוותיקים החסם העיקרי מפני גישה לעולם הדיגיטלי, כפי שהם מעידים על עצמם בסקרים, הוא "חוסר ידע או כישורים". מגבלה זו עולה רק אצל קבוצת הגיל הגבוהה יותר, בני 80 ומעלה, ובקרב בעלי השכלה נמוכה. לכן, לצד רצון להגדיל את תדירות

ההשתתפות באירועי תרבות ותחביבים, חלקם מציין כי היה רוצה להגביר את השימוש באינטרנט.

גרונטולוגים, חוקרים העוסקים בחקר ההזדקנות, שואבים עידוד מהמגמות האלו, מאחר שבניגוד לצריכת המדיה הישנה, המאופיינת בפסיביות, השימוש באינטרנט הוא פעולה אקטיבית, המאפשרת לוותיקים להישאר פעילים מבחינה חברתית, לפתח יכולות וכישורים קיימים ותחומי עניין חדשים. 

בנוסף, מחקרים העוסקים בשימוש במחשבים ובאינטרנט בקרב האוכלוסייה המבוגרת הראו כי לשימוש ברשת תרומה משמעותית לשביעות רצון מהחיים, לחיזוק הדימוי העצמי ולהפחתת תופעות של בדידות ודיכאון.

אחד המאיצים להרחבת הידע בתחום האינטרנט הוא החיבור לעולמם של הנכדים. זה דוחף רבים מהוותיקים לחפש קורסים והשתלמויות בנושא. בעבר, קורסים כאלה עסקו בעיקר בלימוד יסודות המחשב האישי, אבל התקדמות הטכנולוגיה הפכה כידוע כל סמארטפון וטאבלט למחשב עוצמתי -

מגמה שמקלה מאוד את הדרך לאמץ שימוש בטכנולוגיות החדשות. 

זה גם מוביל רבים לוותר על המחשב המסורתי לטובת טאבלטים, כמו אייפד ואחרים, המציעים ממשקים ידידותיים ונגישים מאוד לאוכלוסייה מבוגרת, או לבחור באחד הסמארטפונים הייעודיים לוותיקים.

גם כאשר בוחנים את התנהלות קהילת הוותיקים בתחום המסחרי, רואים מגמה הדרגתית של מעבר לצריכת שירותים באמצעות האינטרנט. בסקרים עדיין הרוב הגדול מביע חשש מביצוע קניות ברשת, אבל חלק כבר נחשף ליתרונות שבהזמנת מוצרים מרשתות המזון, קבלת מרשמים של תרופות שנצרכות על בסיס קבוע בדואר אלקטרוני מרופא המשפחה, תכנון חופשות וגם עדכון וביצוע פעולות בחשבון הבנק.

עבור המערכת הבנקאית מהווה אוכלוסיית הוותיקים אתגר מורכב. מצד אחד, מדובר בקבוצה המהווה כ-10 אחוזים מהאוכלוסייה וצפויה להכפיל את

עצמה בתוך 20 שנה. היא משפיעה על התפתחות המשק ותורמת לפיתוח שווקים חדשים והתרחבות שווקים קיימים בעולמות הפנאי, התרבות,

ההשכלה, הבריאות ועוד. 


אתגרים חדשים לוותיקים החדשים. מירב ספקטורובסקי-ששון

מצד אחר, הוותיקים מתמודדים עם צמצום בהכנסות לאחר הפרישה מהעבודה ושינוי בהוצאות בהתאם לצרכים חדשים, כולל רצון למלא את תפקיד העוגן המשפחתי ולסייע לילדים ולנכדים. החיבור בין העולמות הדיגיטליים לבין הצרכים הפיננסיים הייחודיים לוותיקים יוצר הזדמנויות רבות לשדרוג

מערך השירותים המוצע להם. 

לדוגמה, מוצעת להם אפליקציה ייחודית המאפשרת נגישות לחשבון הבנק ולמידע רלוונטי והטבות מעולם הבנקאות ומתחומים אחרים. את החיבור לבנק ניתן לבצע גם בעזרת סמארטפונים וטאבלטים מותאמים לאנשים מבוגרים.

החיבור לאתר הבנק מקל מאוד את ההתנהלות הפיננסית. בנוסף למגוון הרגיל של שירותי מידע ופעולות כמו ביצוע תשלומים, העברות לבני משפחה ולאחרים, הפקדות לחיסכון, ביצוע פעולות בניירות ערך ומט"ח, ניתן, למשל, לקבל זימון ליועץ פיננסי ופנסיוני. כידוע, התכנון הפיננסי והפנסיוני עומד במרכז הצרכים של אנשים הנמצאים לקראת פרישה ואחריה.

השאיפה היא להציע לאוכלוסייה הזו תהליכי ייעוץ ייחודיים, הכוללים הגדרת מטרות פיננסיות ומתן פתרונות להשגתן, מיפוי מלא של הנכסים וניתוח הכנסות והוצאות בהווה ובעתיד. כך מתאפשר בסיום תהליך הייעוץ, המתבצע בסניף הבנק ונתמך במערכות מתקדמות, להציע פתרונות המותאמים לצורכי הלקוח ומבוססים על יכולותיו הכלכליות ותוכניותיו לעתיד, תוך התחשבות בגילו וברמת הסיכון שלו.

האתגר הניצב בפני המערכת הבנקאית הוא להמשיך ללמוד ולהכיר מקרוב את הצרכים הייחודיים של קהל האזרחים הוותיקים בתחום הפיננסי ואת האופן שבו הם מתנהלים בחיי היומיום, כולל החיבור לעולם הדיגיטלי. הוותיקים החדשים רוצים להיות מחוברים יותר, ולבנק יש תפקיד חשוב במימוש החוויה הזו. 

הכותבת היא מנהלת אגף בנקאות ישירה בבנק הפועלים

הפרויקט בשיתוף מעריב ובנק הפועלים