יותר מ-60 אחוזים מבני ה-60 ממשיכים לתמוך בילדיהם הבוגרים כמעט באופן שוטף ומנסים למצוא את הדרך לעשות זאת מבלי לרדת ברמת חייהם ולאפשר לעצמם טיולים ובילויים כך חושף סקר חדש של בנק הפועלים. לדילמה הזאת שותפים רבים: אוכלוסיית המבוגרים כיום מהווה עשרה אחוזים מאוכלוסיית ישראל ועד שנת 2035 אמורה קבוצת אוכלוסייה זו להכפיל את גודלה. 


מדובר בנתון מדהים, שמעיד על כך שהיכולת של מבוגרים בישראל להתקיים בכבוד מהשכר שהולך ופוחת עם הגיל, נפגעת עוד יותר. בנוסף, תקופת הפנסיה מתארכת ולכן יש להיערך כלכלית אחרת לתקופה הזו.

עוד עולה מהסקר כי מחצית מההוצאות לאחר הוצאות הקיום הם על בילויים. גם סקר שנערך במשרד לאזרחים וותיקים מעיד על מגמה נוספת  של מבוגרים וקשישים שמאמצים את האינטרנט ובעיקר רשתות חברתיות כאמצעי תקשורת עיקרי. בחו"ל כבר הבינו את זה מזמן יותר מ-75% מהעושר בארה"ב ובבריטניה הוא בבעלות בני 65 ומעלה וגם בישראל מבוגרים בני 55+ מוציאים פי שניים כסף על בידור מצעירים. רק לאחרונה החלו למפות את פלח הגיל הזה בישראל שזכה לכינוי אצל אנשי הפרסום "הצעירים החדשים". 

דויד וידר, מנכ"ל חברת סניור סיטיזן (אזרח ותיק) בכלל שיווק לחצני מצוקה לקשישים ואז הבין שתחומי העניין בגיל השלישי השתנו ויש בו פוטנציאל כלכלי עצום. "הבנתי שצריך לשנות פאזה", הוא אומר, " אני בן 56 ואין הבדל ביני לבן גבר בן 66 ואם מישהו היה מציע לי לחצן מצוקה הייתי נותן לו סטירה".

"לא מבינים את הקהל הזה כי הוא מורכב. מצד אחד המבוגרים נוסעים פי שלושה לחו"ל, עוסקים בספורט ומוציאים הרבה כסף על בידור, אבל מצד שני הם גם רוצים להמשיך לתמוך כלכלית בילדיהם.

בישראל הם מפוספסים: מי הולך למסעדות יוקרה? בעיקר מבוגרים, אבל עדיין התפריט כתוב בפונט קטן, נשים בנות 60 הן חיות של רשתות חברתיות אבל עדיין אין אתר ישראלי שמציע לה לקנות בגדים ברשת. בארצות הברית, למשל, מדובר בכח של 40 מיליון גמלאים שמאורגנים יחד ככח פוליטי. כל אחד משלם 16 דולר בשנה והם משפיעים על מדיניות. הם יותר חזקים מלובי הנשק או הטבק. בישראל רק עכשיו מגלים אותם".