אם זה היה תלוי ביעל מרר־שולדינר, 63, היא הייתה מכניסה למערכת החינוך הישראלית גם שיעורי חובה בחינוך פיננסי, בדגש על ייעוץ פנסיוני והכנה לפרישה - והיא יודעת על מה היא מדברת, כי היא למדה את זה על בשרה. מרר־שולדינר, גננת בהכשרתה, תושבת גבעתיים ונשואה פלוס שלושה, פרשה לפני כשנה וחצי מעבודתה בגן האנתרופוסופי בקריית אונו, כי הייתה זקוקה לשינוי משמעותי בחייה, ואז היא גם גילתה למרבה ההפתעה והאכזבה כי הכספים שהיא מקבלת כיום מקופת הגמל ומקצבת הביטוח הלאומי נמוכים ממה שהיא ציפתה להם. כלומר, שהיא צריכה עוד מקור פרנסה, בנוסף לפנסיות שלה ושל בעלה, כדי לחיות ברמת חיים סבירה.

"אני בת קיבוץ כפר מסריק, וכשעברתי להתגורר בעיר לא ידעתי הרבה דברים, חוץ מלעבוד כמובן", משחזרת מרר־שולדינר, "גם כשהיה לי גן ילדים משלי בגבעתיים במשך 15 שנה, לא התעסקתי ולא חשבתי מה יהיה בעתיד, לעת זקנה. הייתי מעבירה לרואה החשבון שלי את כל המסמכים והחשבונות, שמתי קצת כסף בצד - אבל לא ממש השקעתי הרבה מחשבה על הפנסיה, שזאת כמובן הייתה טעות. היום אני מסבירה את זה לילדים שלי, אבל לי לא היה מי שיסביר, כי בקיבוץ וגם אחר כך לא חינכו אותנו לזה".

וכשהחלטת בגיל 61 וחצי לצאת לגמלאות מעבודתך בגן האנתרופוסופי, התייעצת עם יועץ פנסיוני המבין בתכנון פרישה?
"לא, וחבל. באותו שלב פשוט רציתי לעשות שינוי בחיים, ויצא במקרה שזה התרחש בגיל היציאה לפנסיה. התוכנית שלי, שהיא בעינה עומדת, לא הייתה לפרוש סופית מעבודה אלא לעשות הסבה, אחרי כל כך הרבה שנים במקצוע שוחק כמו גננת. בדיעבד, דווקא בגלל שבאתי לא מוכנה למצב הזה, זה גרם לי לצאת ולחקור ביתר יסודיות את כל הנושא של פרישה מעבודה. למשל, איך למקסם את יכולות העבודה שלי כיום, אך עדיין להשאיר לי זמן פנוי שלא היה קודם לכן לטיולים בארץ ובחו"ל או לשבת בבתי קפה עם חברות. אבל חשוב לי להדגיש שלמרות שהמצב הזה קצת מכביד עלי כיום, אני לא נותנת לעצמי להצטער. אני טיפוס שמסיק מסקנות וממשיך הלאה".

ומהן באמת המסקנות מהיציאה הלא מסודרת שלך לגמלאות?
"כיום אני כבר מקפידה לקבל ייעוץ פנסיוני שוטף, מה שמאפשר לי, בכל הקשור לכספים שלי, סוף־סוף לראות בדיוק מה יש לי ומה אין לי – ולפי זה אני מתנהלת. זה לימד אותי קצת צניעות וגם איך ליהנות ממה שיש, גם אם זה פחות. למשל, שלא כל חולצה שאני רואה ואוהבת אני צריכה לקנות. מעבר לזה אני עובדת קצת עם ילדים אוטיסטים ועושה מדי פעם החלפות של גננות, אבל בגדול אני עדיין פתוחה להצעות".

וכיום, כשאת כן מביטה למרחוק, מה את רואה?
"קודם כל אני רואה שיש בעשור וחצי האחרונים הרבה יותר מודעות לחשיבות הייעוץ הפנסיוני לקראת הגיל השלישי. למשל, כשהייתי עצמאית עם גן משלי, לא הייתה דרישה להפריש לעובדות סכומים לקרן פנסיה, אולם כיום ההפרשות האלה הן חובה לפי חוק. מעבר לזה, אני עובדת כיום בהתנדבות עם ניצולי שואה, שרובם מטבע הדברים חיים במוסדות. וכשאני רואה איזה סכומי כסף אדירים צריך כדי להתקיים בכבוד גם בגילים האלה, אני לא יכולה שלא לחשוב – מה יהיה איתנו בעתיד. מאיפה אנחנו, האנשים הממוצעים, נגייס את הסכומים העצומים האלה?".

ויש לך תשובה?
"לפעמים אני צוחקת עם החברים שלי, שבעוד 10־20 שנה אנחנו נהפוך את הבית שלי לבית אבות, וכולנו נגור שם, כשכל אחד יקבל חדר משלו. אחד הפתרונות שאני מדברת עליו הוא כאמור להכניס לבתי ספר כבר היום שיעורי חובה בחינוך פיננסי ובהכנה לפרישה, כחלק ממה שנקרא 'לימוד כישורי חיים'. כשאתה צעיר, אתה לא חושב למרחוק, בטח לא על תקופת הגמלאות, אבל זה בסוף מגיע, וחשוב מאוד להיות מוכן לזה מבעוד מועד, כפי שלמדתי בעצמי".

חשוב לדעת

בעולם החיסכון ארוך הטווח קיים מושג הנקרא "שיעור תחלופה". מדובר ביחס בין השכר החודשי שקיבלנו במקום העבודה לפני יציאתנו לגמלאות, לבין הפנסיה החודשית שלה אנו זכאים לאורך שנות הפרישה הארוכות שלנו. המטרה של כל אחד ואחת מאיתנו היא שהיחס הזה יהיה כמה שיותר גבוה, כלומר שהפנסיה החודשית שלנו תהיה דומה ככל האפשר לשכר החודשי לפני עזיבת מקום העבודה. כדי להצליח ליצור "שיעור תחלופה" גבוה, חשוב להגיע לייעוץ פנסיוני כבר במהלך שנות העבודה כדי לבחון ולהתאים את התיק הפנסיוני שלנו, ובמועד הפרישה לקבל ייעוץ אובייקטיבי לתכנון פרישה שיכול לחסוך לנו כסף רב.

אורית מיכאל, מנהלת יחידת הייעוץ הפנסיוני לסניפים.

הבהרה: הבנק אינו יועץ מס. כל האמור לעיל מהווה מידע והסבר כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות או ייעוץ מס, וגם אינו תחליף לייעוץ אישי הניתן בכפוף להוראות כל דין. עלות השירות בהתאם לקבוע בתעריפון הבנק.

tguvot@maariv.co.il