דילמת הקורונה ועקרון הסיכול (עו״ד מני גורמן)
"התפרצות מגיפת הקורונה בישראל ובעולם וההוראות החדשות של משרד הבריאות מטלטלות את כולנו, שולחות עשרות אלפי ישראלים לבידוד, סוגרות עסקים גדולים וקטנים והלכה למעשה משביתות את פעילות המשק - לא רק בישראל אלא בעולם כולו. נוכח מצב דברים זה, הן גורמים עסקיים והן גורמים פרטיים מתקשים לעמוד בהתחייבויות החוזיות שנטלו על עצמם זה מכבר. מדובר בתגובת שרשרת עוצמתית - החל מבעלי עסקים שנאלצו להודיע למשכירים כי לא יוכלו לשלם את דמי השכירות עבור נכסיהם במועד; המשך בספקי שירותים שונים שהבהירו כי לא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם, וכלה בקבלנים שכבר הודיעו לרוכשים כי צפוי עיכוב במסירת הדירות החדשות בשל מחסור בכוח אדם, אי־זמינות של עובדי הרשויות השונות והמגבלות השונות שהוטלו על ידי הממשלה.

"סיטואציה זו מעלה באופן מיידי את השאלה שבה מתחבטים רבים הפונים אלינו - האם אי־קיום התחייבויות הקבועות בחוזה מהווה את הפרתו? והאם היא תסכן את הצד המפר ותחשוף אותו לתביעות? ומנגד - האם היא תזכה את הצד הנפגע בסעדים שונים? זאת ועוד: האם הצד המפר יכול להעלות טענות הגנה שיקנו לו פטור מאותם סעדים? מה בעצם עושים במצב כזה? האם עלינו לקיים את ההתחייבות שנטלנו על עצמנו או שמא יש דרך להשתחרר ממנה ובכך למזער את הנזק הכלכלי בקיומה?

"תשובה לשאלה זו מצויה בבסיסה בדוקטרינת "הסיכול", המצויה בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). דוקטרינת הסיכול מאפשרת העלאת טענת הגנה לצד אשר מפר התחייבויות חוזיות שנטל על עצמו ושבעקבות התרחשות "כוח עליון" או אירוע חיצוני אחר (אותו לא ניתן היה לצפות), אין באפשרותו לקיים את החוזה או שקיום החוזה בנסיבות החדשות שונה באופן יסודי ממה שהסכימו עליו הצדדים בעת החתימה עליו. הסעיף קובע שבמקרה שבו טענת הסיכול תתקבל, המפר יחויב להשיב לנפגע רק את הוצאותיו הסבירות - ואפילו סעד זה נמצא בשיקול דעת של בית המשפט.

"בפסקי הדין הראשונים שניתנו בנושא, עוד בשנות ה־70 של המאה הקודמת, מיעטו בתי המשפט בישראל לקבל את טענת הסיכול, ונראה כי לדידו של בית המשפט, המתקשר בחוזה ניחן ביכולת צפייה מראש בלתי מוגבלת, מאחר שכמעט כל מאורע, ויהא זה החריג והקיצוני ביותר, נקבע על ידי היושבים בדין כניתן לצפייה מראש. כך, לדוגמה, בפסק דין שבא על רקע מלחמת יום הכיפורים, נפסק בתשובה לטענת הסיכול שהועלתה על ידי המפר, כי פרוץ מלחמה אינו בגדר דבר בלתי צפוי במדינה כישראל. ברוח זו גם נפסק במקרה אחר כי פרוץ אינתיפאדה אינה מהווה "כוח עליון" שבגינו ניתן לטעון לטענת הסיכול.

עו״ד מני גורמן (צילום: פרטי)עו״ד מני גורמן (צילום: פרטי)


"יחד עם זאת, בשנים האחרונות, בעקבות אימוץ מגמות מודרניות שמקורן בשיטות משפט זרות ואשר משלבות גמישות, מוסריות, צדק ותום לב, התרככה במעט גישת בתי המשפט בישראל בעניין קבלת טענת הסיכול. במקום מבחן הצפייה מראש אומץ מבחן הסיכון, שלפיו יש לבחון מי מהצדדים נטל על עצמו את הסיכון להתרחשות האירוע החיצוני. ביטוי לריכוך מגמה זו נראה גם בהצעת הקודיפיקציה שאומצה גם בהצעת חוק דיני ממונות, התשע"א־2011, כאשר הצעת החוק מצהירה כי מטרת המבחן החדש היא לתקן את הפרשנות המצמצמת שנתנו בתי המשפט, כדי להרחיב את היקף עילת הסיכול. על רקע האמור לעיל, ולאור המציאות החריגה המתרגשת, אנו סבורים כי בתי המשפט בישראל יידרשו מחדש לסוגיית הסיכול וייאלצו לקבוע הלכה התואמת מציאות זו שאליה נקלעו חברות עסקיות וגורמים פרטיים.

"באופן פרקטי, הצעתנו לצדדים לצורך התקשרויות והתחייבויות היא לפעול בראש ובראשונה על פי מבחן השכל הישר. על כולנו לנסות לעשות שימוש בסיוע וברשתות הביטחון הנפרשות על ידי הרשויות במטרה לצמצם ככל הניתן את הפגיעה הכלכלית, אם באמצעות דחייה של תשלומי מסים שונים או בשימוש בהלוואות מיוחדות המוצעות בערבות המדינה. עם מיצוי ההקלות יש לנסות לבוא בדברים עם המשכיר, בעל החוב או הנושה שכלפיו ההתחייבות על דרך ההסכמה של פריסת ההתחייבות או הקטנתה. למשכירים ולבעלי החוב אנו מייעצים לבוא בדברים עם השוכרים על מנת לעמוד ביחד איתם על מקור תזרימי שיאפשר להם לעת עתה לעמוד ולו בחלק מההתחייבות, ולנסות להגיע להסכמה על פריסתה.

"לאחר שמוצו הניסיונות להגיע להסכמות, יתבקשו בתי המשפט בישראל, כמו גם בכל העולם, להידרש לסוגיה זו. לעת הזאת, הם יצטרכו למצוא את נקודת האיזון הנכונה על מנת שלא להגיע לאנרכיה בקיום התחייבויות, אך גם לא להפנות מבט ולטמון את הראש בחול מפני משבר שכמוהו האנושות בעת המודרנית טרם חוותה".

הכותב הוא שותף בכיר בשטיינמץ, הרינג, גורמן ושות' ויו"ר (משותף) פורום שוק ההון, ניירות ועסקים בלשכת עוה"ד

שכירים בעלי שליטה - כך תדאגו לעצמכם (עו"ד ורו"ח יוסי קורן)
"לא מעט עסקים עצמאיים בישראל פועלים במסגרת 'חברה בע"מ', לא פעם בעקבות דרישה של המדינה. כך למשל תנאי סף למכרזים מסוימים מטעם המדינה והתנאים לקבלת מענק בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון. לעתים זו הדרך היעילה והנכונה יותר להקים ולתפעל עסקים. לרוב, בעלי המניות בחברה גם עובדים בה, וכך הם הופכים ל"שכירים בעלי שליטה".

"חשוב לציין כי "שכיר בעל שליטה" הינו עובד המחזיק 10% ומעלה מהון המניות של אותה חברה וגם בן או בת זוגו, ילדיו ואחיו עובדים בחברה. בעקבות משבר נגיף הקורונה והמשבר הכלכלי הקשה שנוצר בגינו, פרסם משרד האוצר תוכנית סיוע לעסקים - אך לא לכולם. עשרות אלפי "שכירים בעלי שליטה" גילו ש"שכחו" אותם. מצד אחד - הם אינם זכאים לדמי אבטלה, ומצד שני, גם לא למענק שהובטח לעצמאים״.

עו״ד יוסי קורן (צילום: ללא)עו״ד יוסי קורן (צילום: ללא)


"ומה בכל זאת ניתן לעשות וכיצד אפשר לפעול במצב עניינים שכזה. כצעד ראשון מומלץ להקטין את השכר רטרואקטיבית עבור חודש מרץ 2020. מהלך זה יפחית את גובה התשלומים למס ההכנסה וביטוח לאומי ויקל עליכם מיד. במקביל, יש להפחית (או אף לבטל) את ההפקדות לקרנות ההשתלמות, קופות הגמל וביטוחי מנהלים״.

"נמשיך. זה גם הזמן להקטין, ואולי אף לבטל כרגע, את תשלומי המקדמות למס ההכנסה. כנ"ל לגבי ביטול החיוב בשכר בגין "שווי רכב" - כאשר הרכב מושבת. באותה הזדמנות תוותרו על נטילת הלוואה מהחברה, אם הייתה לכם כוונה כזו. חשוב להבהיר שאין לראות באמור ייעוץ או הכוונה כיצד לפעול, ומומלץ ואף ראוי להיוועץ עם מומחה למיסוי לקבלת ייעוץ פרטני".

הכותב מתמחה בתחומי המסים ומשמש כיו"ר משותף של ועדת מיסוי מקרקעין בלשכת עורכי הדין

חמ"ל להב מחכה שתתקשרו
על רקע משבר הקורונה, פנו עד כה מאות בעלי עסקים ועצמאים לחמ"ל לסיוע לעצמאים. בעלי עסקים שנסגרו, עצמאים שנעצרו, שחשים אי־ודאות ובלבול רב, חשוב שתדעו כי כל יום בשעה 8:00 בדיוק נפתח החמ"ל שהוקם על ידי ארגון להב (לשכת ארגוני העצמאים בישראל) ואתר התוכן והאקטואליה לנשים "און לייף" בתמיכת בנק הפועלים. שם יענו המומחים של להב בצ'ט של "און לייף" על כל השאלות שמציקות לעצמאים: האם אתם זכאים לפיצויים מהמדינה, האם כדאי להוציא את העובדים לחל"ת, האם מגיע לכם פיצוי על חוזה שבוטל, ועוד. עשרות מומחים בדיני עבודה, ביטוח לאומי, מיסוי, ראיית חשבון, דיני חוזים, ייעוץ עסקי וביטוחים מחכים לכם כל יום החל מהשעה 8:00 בבוקר ועד 19:00 בערב בצ'ט ובדף הפייסבוק של און לייף: facebook.com/onlifeIL