סבב המאמצים הנוכחי של מדינות האזור, בהובלת פקיסטן, להשגת הפסקת אש בין ארצות הברית לאיראן הגיע למבוי סתום. כך מסרו ביום שישי גורמי תיווך המעורים בפרטים, על פי דיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל".

איראן הודיעה רשמית למתווכים כי אינה מוכנה להיפגש עם בכירים אמריקאים בבירה הפקיסטנית, איסלמבאד, בימים הקרובים. לטענתה, הדרישות שהציגה וושינגטון בשיחות אינן מקובלות עליה בשום צורה ואינן מהוות בסיס למשא ומתן.

על פי סוכנות הידיעות האיראנית "פארס" ארצות הברית הציעה הפסקת אש ל-48 שעות באמצעות מדינה שלישית. איראן דחתה זאת באופן עקיף כשהמשיכה בתקיפות כבדות במקום למסור תגובה רשמית בכתב. כמו כן, על פי דיווח ב-"וול סטריט ג'ורנל", קטאר מסרבת לקחת תפקיד מוביל בתיווך במלחמה מול איראן.

למרות הפיצוץ במגעים, טורקיה ומצרים עדיין מנסות למצוא פרצה שתוביל להתקדמות. שתי המדינות בוחנות כעת מיקומים חלופיים לקיום המפגשים, כאשר בין החלופות המרכזיות לאירוח הפסגה נמצאות בירת קטאר, דוחא, או העיר איסטנבול שבטורקיה. המתווכים ציינו כי במקביל מקודמות הצעות חדשות בניסיון להתגבר על הקיפאון המדיני שנוצר.

המשבר בשיחות מגיע לאחר שמוקדם יותר השבוע טען נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ברשתות החברתיות כי איראן היא זו שפנתה וביקשה הפסקת אש. בטהראן מיהרו להכחיש את הטענות מכל וכל. עם זאת, מקורות המכירים את הנושא אמרו כי למעשה טראמפ הוא זה שאותת על פתיחותו לעצירת הלחימה, וזאת בתנאי שאיראן תסכים לפתוח מחדש לתנועה את מצרי הורמוז, נתיב שיט אסטרטגי המהווה צוואר בקבוק גלובלי.

אותם גורמי תיווך ציינו בדיווח כי כבר בתחילת סבב המאמצים הדיפלומטיים הציבה איראן תנאי סף נוקשים ובלתי מתפשרים לסיום המלחמה. הרפובליקה האסלאמית דרשה מארצות הברית לשלם לה פיצויים, להסיג כליל את כוחותיה מהבסיסים הצבאיים במזרח התיכון ולספק לה ערבויות ברורות לכך שלא תותקף שוב בעתיד.

לאחר שביום חמישי, במהלך מטח שיגורים מאיראן, פתח תקווה ספגה פגיעות יירוטים עם נזק נרחב רכוש, היום, כתב טורקי של רשת CNN הגיע למקום הנפילה וסיקר מהשטח כאשר אז, בשידור חי ברשת CNN נצפה ראש עיריית פתח תקווה רמי גרינברג מגיע למקום ומגרש את הכתב ממנו. ראש העיר נשמע בסרטון כשהוא אומר לכתב "לא לצלם, אסור לצלם", "אין לך אישור מהמשטרה". 

כזכור, זו לא הפעם הראשונה שצוות CNN נתקל באינטרקציה שכזו בעת שידור בישראל. רק בשבוע שעבר תקרית חמורה התרחשה בגדה המערבית בדיווח חדש של רשת CNN. צוות של הרשת, שהגיע לסקר הקמת מאחז בלתי חוקי חדש סמוך לכפר תיאסיר, מצא את עצמו מעוכב על ידי חיילי צה"ל, תוך הפעלת אלימות לכאורה כלפי אחד מאנשי הצוות.

הפרגוד: ראש עיריית פתח תקווה רמי גרינברג מגרש את הכתב הטורקי מאזור נפילת הטיל - בשידור חי בCNN pic.twitter.com/gLyLkfiXf7

— הפרגוד (@moshepargod) April 3, 2026

לפי הדיווח, האירוע התרחש כ-12 שעות לאחר שמתנחלים הקימו את המאחז ולכאורה תקפו תושבים פלסטינים. אולם, במקום לפנות את המאחז או לעצור את המעורבים, החיילים כיוונו את נשקם אל צוות העיתונאים ואל הפלסטינים שעמם שוחחו. "עצור! שב! שב!" צעק אחד החיילים, בעודו מכוון את נשקו.

בעקבות המקרה, הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר החליט ביום שני להדיח את גדוד המילואים 941 של נצח יהודה מפעילות באיו"ש. מדובר באחד הצעדים הפיקודיים החמורים ביותר שעשה צה"ל בשנים האחרונות. התחקיר של מפקד אוגדת איו"ש תא"ל קובי הלר גילה ליקויים קשים בנורמות ההתנהגות של לוחמי הגדוד, מה שהוביל את הרמטכ"ל להחלטה הדרמטית.

גורם צבאי בכיר אמר ביחס לאירוע: "יש כאן אמירה. אנחנו שולחים את חיילי ומפקדי הגדוד הביתה. אנחנו נעבוד בהמשך לחזק את הפיקוד ואת הנורמות בגדוד. מדובר בלוחמים שזאת הפעילות המבצעית החמישית שלהם בשנתיים האחרונות הם נלחמו בעבר בלבנון, אבל ההתנהלות שהייתה בתעסוקה הנוכחית חייבה את המהלך של הוצאת החיילים והמפקדים מהתעסוקה. יש כאן אמירה לכל הצבא, מה הערכים הנדרשים מלוחמי צה"ל".

בזמן שהמלחמה בלבנון נמשכת והביקורת מבית נגד ארגון חיזבאללה גוברת, נדמה כי יש מי שמוכן לחצות גם את "הקווים האדומים" ההיסטוריים של ארץ הארזים. העיתונאי ומגיש הטלוויזיה הלבנוני הבכיר מרסל גאנם עורר סערה רבתי במדינתו בעקבות מונולוג פתיחה חסר תקדים בתכניתו "הגיע הזמן" ("צאר אל-ווקת"), המשודרת בערוץ MTV הלבנוני.

בדבריו, גאנם יצא במתקפה חריפה נגד חיזבאללה וקרא בגלוי, ובאופן שאינו שכיח בנוף התקשורת הלבנונית, לשלום עם מדינת ישראל. "שוב, בגאווה, ובקול רם מאוד, ועם מצפון נקי, מתוך ניצול כל הכוח והאומץ שבידינו ומול כל כלי השרת, אנחנו בעד שלום עם ישראל", אמר גאנם בפתיחת התכנית בערוץ MTV, במונולוג שהפך במהרה לוויראלי ברשתות החברתיות ברחבי העולם הערבי.

ממונולוג הפתיחה של המגיש הלבנוני, מרסל ר'אנם בתכניתו "הגיע הזמן" בערוץ MTV אמש: "אנחנו בעד שלום עם ישראל" pic.twitter.com/e1gbf5bDC1

— roi kais • روعي كايس • רועי קייס (@kaisos1987) April 3, 2026

המגיש הוותיק לא היסס לתקוף את הנרטיב המוכר של "ציר ההתנגדות", ושאל באופן רטורי: "מי אמר שאי אפשר להשיג שלום עם אויב שיש לו היסטוריה של עוינות ופשעים? השאלה שלנו אליו היא, עם מי אנחנו עושים שלום אם לא עם אויבינו? ומה יגן על מולדתנו אם לא הגעה לנקודות משותפות שנסכים עליהן, כך שמצב האיבה יסתיים וכל צד יחיה בשלום על אדמתו?".

בהמשך, הפנה גאנם אצבע מאשימה ישירה לעבר ארגון הטרור השיעי והטיל ספק בכוונותיו ובהבטחותיו. "מי אמר שאי אפשר להשיג שלום עם אלו שכבשו את האדמה?", המשיך. "השאלה שלנו אליו היא מדוע הוא כבש את האדמה מלכתחילה, אם לא כדי לשים קץ למצב הקיים וכדי לחסל את הנשק?". בסיום המונולוג הוא עקץ בחריפות את ההצהרות הריקות מתוכן של חיזבאללה, כשאמר: "הוא השלה אותנו שיום יבוא והוא יכבוש את הגליל ויגיע לתל אביב".

דבריו של גאנם עוררו הדים נרחבים בלבנון ומחוצה לה. בעוד שתומכי חיזבאללה מיהרו לתקוף את הערוץ והאשימו את המגיש בקידום כניעה ובנרמול יחסים בשיאה של המערכה הצבאית, גורמים אחרים ראו בכך ביטוי אמיץ למציאות העגומה שנכפתה על תושבי לבנון. ערוץ MTV הלבנוני ידוע מזה שנים בקו הביקורתי והתקיף שלו כלפי חיזבאללה ונשקו, אך הקריאה המפורשת והגאה לכינון יחסים של שלום עם מדינת ישראל מצד מגיש כה בכיר מהווה חציית רוביקון של ממש בשיח הפנים-לבנוני.

חבר הכנסת עמית הלוי, החבר בוועדת חוץ וביטחון מטעם הליכוד, אמר היום (שישי) כי התדרוכים שיצאו הבוקר מפי בכירי צה"ל, על פיהם צה"ל יתייצב במרחק של כ-10 ק"מ בלבד מגבול הצפון, הם החמצה היסטורית ושגיאה אסטרטגית.

לדברי הלוי, "לא בכל יום אנחנו נכנסים עם ארבע אוגדות למלחמה בלבנון. ולא בכל יום יש חלון הזדמנויות מדיני כמו היום". עוד אמר כי המינימום הדרוש לביטחון ישראל ותושבי הצפון הוא התייצבות כוחות צה"ל לאורך הליטאני על הרכסים השולטים מדרומו ומצפונו, וציין כי זהו גבול טבעי מבחינה טופוגרפית, קצר בהרבה מהגבול היום והוא יהווה מנוף לחץ אמיתי מול ממשלת לבנון לנקות את הזוהמה האיראנית מהמדינה.

הלוי ציין כי רצועת ביטחון צרה עלולה להתהפך עלינו, היא תהיה מושא להתקפות חוזרות ונשנות, ותחייב את צה"ל בהכרח להיכנס למלחמה נוספת בעוד שנים ספורות או הרבה פחות מזה. עוד אמר: "התדרוך הזה של בכירי צה"ל, הוא חלק ממבצע השפעה על אזרחי ישראל כדי "להכשיר" את התכנית הרעה והמסוכנת הזו ואסור לחברי הקבינט לאשר זאת".

לדבריו, הנימוקים המבצעיים והמשפטיים שהוזכרו בתדרוך, "הם אותם נימוקים ותירוצים שהזכירו אלופי צה"ל בוועדת חוץ וביטחון לאורך כל השנתיים וחצי האחרונות על המערכה בעזה והביאו אותם לכישלון המבצעי מול חמאס. אסור לנו לחזור על שגיאות אלו".

הלוי קרא לחברי הקבינט לדחות על הסף את התכנית הזו ואת הניסיון של בכירי המערכת הצבאית לכפות את השקפתם וחולשותיהם על מקבלי ההחלטות ועל אזרחי ישראל.

הוא אמר כי "הקבינט צריך להנחות את צה"ל לתפוס את הרכסים שעל הליטאני, להטיל מצור מלא על כל המרחב מדרום לו, לכתוש מהאוויר ועל ידי ארטילריה את עמדות וכוחות האויב ואחרי אלו להשלים את הכיבוש והשליטה על ידי חטיבות הקרקע הלוחמות". בסיום דבריו אמר הלוי: "חברי הקבינט - אל תחמיצו את השעה. אל תפספסו את ההזדמנות ההיסטורית לבצר את ביטחון ישראל לדורות".

הדי הפיצוץ המרעידים: עוצמת הרעש שנוצרת בעקבות יירוטי טילים בגובה רב מתפשטת במהירות דרך שכבות האטמוספירה ומגיעה לאוזני האזרחים גם בערים מרוחקות מאוד מזירת האירוע.

התופעה המוכרת כבום על קולי או הדף פיצוץ גורמת לבלבול רב בקרב הציבור, שחלקו משוכנע שמדובר בנפילה קרובה למרות שהיירוט בוצע במרחק רב. הבנת הדרך שבה הקול נע במרחב והשפעת מזג האוויר על הולכת הרעש מצביעה על כך שהשמיעה לא מעידה בהכרח על מיקום הסכנה הממשי.

מאז החלה המערכה הנוכחית, ישראלים רבים מוצאים את עצמם קופצים בבהלה לקול פיצוץ עז שמרעיד את החלונות, גם כשהיישומון של פיקוד העורף שותק והצופרים אינם משמיעים קול.

התחושה הזו, שבה הלב מחסיר פעימה והבית כולו רועד, היא תוצאה של פיזיקה פשוטה אך עוצמתית שמתרחשת גבוה מעל העננים. כשמערכת כיפת ברזל, או לחלופין מערכות הכתץ 2 והחץ 3, משמידות טיל אויב, נוצרת אנרגיה עצומה בנקודת המפגש. 

האנרגיה הזו מתורגמת לגלי הדף שנעים במרחב בצורה של גלי קול. בניגוד למה שרבים חושבים, הקול לא נשאר בנקודה שבה הטיל התפוצץ, אלא הוא יוצא למסע ברחבי הארץ. גלי הקול הללו מושפעים מגורמים רבים כמו גובה היירוט, כיוון הרוח, הטמפרטורה בשכבות השונות של האוויר ואפילו הלחות.

ככל שהיירוט מתבצע גבוה יותר, כפי שקורה לעיתים קרובות עם טילים בליסטיים המיורטים על ידי מערכת חץ, כך גלי הקול יכולים להתפשט לרדיוס גדול בהרבה. הפיצוץ שמתרחש בגובה של עשרות קילומטרים משחרר לחץ אוויר כביר שנע למטה ולצדדים, וכשהוא פוגע בקרקע או בבניינים, הוא נשמע כבום עמוק וחזק שיכול להישמע בחיפה גם אם היירוט בוצע מעל מרכז הארץ.

הסיבה העיקרית לתחושת ההטעיה היא המהירות שבה הקול נע בהשוואה לאור, אבל גם האופן שבו האוזן האנושית מפרשת את עוצמת הרעש. כשאדם שומע פיצוץ עז שמרעיד את הקירות, המוח מתרגם זאת אוטומטית לסכנה קרובה. בפועל, גלי הקול יכולים להילכד בין שכבות אוויר בטמפרטורות שונות, תופעה שיוצרת מעין צינור הולכה שמעביר את הרעש למרחקים עצומים מבלי שהעוצמה שלו תדעך משמעותית.

לכן, תושב בתל אביב יכול לשמוע פיצוץ שנשמע לו ממש מעל הרחוב, בעוד שבפועל היירוט בוצע מעל הים או באזור השפלה. הדבר נכון שבעתיים ביירוטים של מערכת חץ 3, שמבוצעים מחוץ לאטמוספירה או בקצה שלה. שם, בהיעדר אוויר צפוף, האנרגיה המשתחררת היא עצומה, וכשהיא חודרת חזרה לשכבות האוויר הצפופות יותר, היא יוצרת אפקט של הדף שמתפזר בצורה רחבה מאוד.

חשוב להבין שקול הפיצוץ הוא לא אינדיקציה למיקום הנפילה. מערכות ההתרעה של פיקוד העורף מבוססות על חישוב מדויק של מסלול הטיל ונקודת הנפילה המשוערת, והן לא מפעילות אזעקה רק בגלל שצפוי להישמע רעש חזק. הפער הזה בין השקט של הצופרים לבין הרעש המחריש באוזניים הוא המקור העיקרי לחרדה בקרב הציבור.

כנראה שמדובר בעוד יירוט מוצלח

היבט נוסף שמשפיע על עוצמת הרעש שאנחנו שומעים הוא המבנה הטופוגרפי והאדריכלי של הסביבה שבה אנחנו נמצאים. בעיר עם בניינים גבוהים וצפופים, גלי הקול נוטים לחזור מהקירות וליצור הד שמגביר את התחושה שהפיצוץ קרוב ומתמשך.

בתוך כך, בלילה הקול נוטה להישמע חזק יותר ולהגיע רחוק יותר בגלל תופעה שנקראת היפוך טמפרטורה, שבה שכבת אוויר קרה כלואה מתחת לשכבה חמה יותר, מה שגורם לגלי הקול להתעקל חזרה לכיוון הקרקע במקום להתפזר למעלה. 

המרחק שבו נשמע הבום תלוי במידה רבה גם בעוצמת חומר הנפץ שבראש הקרב של הטיל המיירט והטיל המיורט. כשמדובר בטיל עם ראש קרב כבד, כמות האנרגיה שמשתחררת היא כזו שיכולה להרעיד חלונות במרחק של 50 קילומטרים ואף יותר. העובדה שהציבור לא תמיד מודע למרחקים האלו גורמת לכך שכל יירוט מוצלח הופך לאירוע מעורר חרדה עבור מעגלים רחבים בהרבה ממי שנמצאים בסכנה ממשית.

בסופו של דבר, קולות הנפץ הללו הם עדות ליכולת ההרתעה וההגנה של חיל האוויר וגם אם הם מבהילים, הם מעידים על כך שהאיום המרכזי, במרבית המקרים למזלנו, הוסר עוד לפני שהספיק להגיע ליעדו. הנזקים הם לרוב משברי יירוט.

הקפדה על הוראות פיקוד העורף וכניסה למרחב מוגן הן הדרך הנכונה ביותר להתנהל במציאות המורכבת שבה אנחנו חיים. ואם שמעתם פיצוץ אדיר מעליכם, כנראה שמדובר בעוד יירוט מוצלח.

רגע מביך במיוחד נרשם בשידור החי של תוכניתם של חיים אתגר ומעיין אדם בשעה האחרונה, רגע לפני כניסת ערב שישי של חג הפסח, כאשר הפאנל עסק בנושא מטוס הקרב שהופל באיראן ועל גורלו של הטייס, ובשאלה שהעלתה אדם בפאנל, מה היה קורה אילו מדובר היה בטייס ישראלי.

במהלך הדיון ביקשה מעיין אדם להתעכב על השאלה כיצד ישראל הייתה מתמודדת עם תרחיש כזה, וטענה כי זה הנושא המעניין יותר. במקביל ביקש אתגר לעצור את הדיון ולעבור לדיווח ששודר בטלוויזיה האיראנית, שבו נראו ערוצים של המשטר האיראני קוראים לאזרחים להסגיר את הטייס לשלטונות.

מעיין אדם לא אוהבת כיצד חיים אתגר מנהל את ה"פאנל"** שלהם, קוטע בגסות את מעיין ואת לילך שובל ולא בפעם הראשונה, ובדרמטיות מתאר אייטם בטלוויזיה האיראנית על המרדף אחרי הטייסים האמריקניים ופונה לסבטי

מעיין שלא אוהבת את העניין מדברת כאשר המיקרופון עדיין פתוח: מעניין לנו את התחת.… pic.twitter.com/b9i8WhL8UC

— Black Bird 🎗️✊🛑🏴🇮🇱👽🥒 🥩🦠💜 (@Blackbird2093) April 3, 2026

אתגר עצר את הדיון וביקש להציג תחילה את הדיווח האיראני. אדם אמנם השיבה "בבקשה”, אך על פי הצופים נראתה לא מרוצה מהמהלך ואף הפגינה שפת גוף כעוסה.

בזמן שהקטע שודר, ובהפקה טרם הספיקו לכבות את המיקרופונים של המנחים, נשמעה אדם אומרת משפט לא נעים כלפי הקטע ששודר וכלפי עצירת דבריה: "זה מעניין לנו את התחת". הפליטה נקלטה בשידור החי ונשמעה בקרב הצופים.

למרות המבוכה, נזכיר כי תקלות מסוג זה קורות לא פעם בשידורים חיים, ולעיתים רגע של תסכול פשוט נתפס בזמן הלא נכון. עוד נזכיר שאדם נמצאת בתחילתו של הריון שלישי והורמונים משתוליים, אז זה קורה במשפחות הכי טובות.

האנליסטית המרוקאית זינב ריבואה פרסמה את הניתוח שלה ביחס למלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן, על רקע האיום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כי הצבא האמריקאי ישמיד את כל התשתיות האזרחיות באיראן כל עוד המשטר בטהרן לא יכנע. ריבואה טוענת שההימור של משמרות המהפכה במיצר הורמוז נכשל - שכן הם לא ציפו לנחרצות של טראמפ ויצרו לעצמם אויבים רבים מדי - דבריה המלאים:

"1. משמרות המהפכה הימרו שהפעלת לחץ על מיצר הורמוז תצית את השוק ותגרום לדונלד טראמפ לסגת או למדינות המפרץ להתהפך נגדו. זה לא עבד- לא צבאית ולא בכלל. איחוד האמירויות מצטרפת ללחימה באופן פעיל יותר, וגם בחריין, כווית וסעודיה נלהבות יותר מאי פעם".

"הקטארים אף הם התהפכו נגד משמרות המהפכה. טראמפ אמר: 'לא אכפת לי מהמיצר', כלומר שאחרים יצטרפו ללחימה - ובכך שלל ממנו ערך אסטרטגי. זה פוגע בהם גם מול שותפות כמו סין. חסימת המיצר לא משנה את מאזן הכוחות לטובתם".

My assessment:

1- IRGC made a bet. And the bet was that they would keep the pressure on the Strait of Hormuz, and set the market on fire, as it would be the easiest way to make Trump think twice, withdraw, TACO, or have Gulf countries turn against Trump. But it didn’t work. It… pic.twitter.com/ny488PM4p3

— Zineb Riboua (@zriboua) April 3, 2026

"2. משמרות המהפכה חשבו שעיכוב שיחות או היענות לדרישות טראמפ יקנו להם זמן. אך במלחמה לא קונים זמן כשמרכזי הפיקוד נפגעים והכוחות לא מתחדשים. לא ברור אם זו אשליה או הכחשה - כנראה הכחשה - והם ממשיכים להמעיט בנחישות האמריקאית כפי שהמעיטו בישראל בשנה שעברה".

"3- טראמפ מוכן להסלים, וזה בעייתי עבור משמרות המהפכה שהיו רגילים לקבוע את קצב ההסלמה (כמו באפריל 2025). אפשרויות הפעולה של ארה"ב התרחבו מאוד בשבוע האחרון. במילים אחרות: המצב לא נראה טוב עבורם - הם יצרו יותר מדי אויבים, מהר מדי".

צה"ל השעה מיידית חייל מילואים אשר הצטלם עם עציר פלסטיני כפות. החייל הצמיד כרזה בכתב יד, שבה פרסם את העסק שבבעלותו הפרטית ואף בירך את לקוחותיו לרגל החג. העציר, שהיה כפות ועיניו מכוסות, צולם במוצב צה"ל באיו"ש.

לאחר שהחייל העלה את הסרטון והתמונות לרשתות החברתיות, התפתחה סערה ציבורית, במסגרתה נקראו הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, ומפקד פיקוד המרכז, האלוף אבי בלוט, לפעול נגדו. בצה"ל איתרו את החייל, ובהחלטת מפקדי הגזרה הוא הושעה באופן מיידי משירות מילואים, וצפוי לעמוד להליך משמעתי.

הי הרמטכ״ל אייל זמיר, היי אבי בלוט, למשל פה החייל הזה צריך להיות מודח היום, לא סיפורים, לא לחכות שהאמריקאים יגידו משהו, היום עד כניסת שבת. שלא תגידו אח״כ שלא ידעתם. בושה וחרפה! pic.twitter.com/vHKjsjRkiq

— Rock Mada (@RackMada) April 3, 2026

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל רואה את האירוע בחומרה רבה. עם היוודע המקרה, הלוחם טופל על ידי המפקדים הרלוונטיים והושעה משירות המילואים באופן מיידי".

כזכור, ביום שבת צוות CNN, שהגיע לסקר הקמת מאחז בלתי חוקי חדש סמוך לכפר תיאסיר, מצא את עצמו מעוכב על ידי חיילי צה"ל, תוך הפעלת אלימות לכאורה כלפי אחד מאנשי הצוות.

לפי הדיווח, האירוע התרחש כ-12 שעות לאחר שמתנחלים הקימו את המאחז ולכאורה תקפו תושבים פלסטינים. אולם, במקום לפנות את המאחז או לעצור את המעורבים, החיילים כיוונו את נשקם אל צוות העיתונאים ואל הפלסטינים שעמם שוחחו. "עצור! שב! שב!" צעק אחד החיילים, בעודו מכוון את נשקו.

על רקע מתיחות השיא והיערכות הכוחות האמריקאיים במזרח התיכון, איראן מעלה הילוך בהכנותיה לקראת אפשרות של מתקפה קרקעית על אדמתה. דיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל" חושף כי טהרן מתבצרת סביב נמל הנפט המרכזי שלה ופותחת בקמפיין גיוס המוני המזכיר את ימי מלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80, הכולל גם גיוס ילדים ונערים.

הצעדים האיראניים המבוהלים מגיעים לאחר שהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הורה לאחרונה על פריסת אלפי לוחמי נחתים (מארינס) וכוחות מוצנחים באזור. למרות שטרם הוכרז על תמרון קרקעי רשמי, הנוכחות האמריקאית המסיבית מרחיבה את אפשרויות הפעולה של וושינגטון.

על פי הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", בתגובה לאיום, איראן מחזקת משמעותית את הגנותיה באי חארג' – לב תעשיית ייצוא הנפט של המדינה ויעד פוטנציאלי בולט לכיבוש. בכירים איראנים ציינו כי הפעולות במקום כוללות הצבת מערכות טילים מתקדמות, מיקוש נרחב של קו החוף ומילכוד מתקנים אסטרטגיים.

במקביל להיערכות הצבאית בחופים, המשטר פועל במרץ לגיוס העורף והציבור הרחב. בתחילת השבוע הושק קמפיין בשם "ג'אנפדה" ("הקרבה עצמית"), במסגרתו נשלחו הודעות טקסט לאזרחים הקוראות להם להתנדב למאבק נגד ארה"ב.

במשמרות המהפכה אישרו כי הם פועלים לגייס מתנדבים צעירים החל מגיל 12, בטענה שתפקידם יסתכם במתן שירותי תמיכה כגון בישול, סיוע רפואי ואיוש מחסומי דרכים. עם זאת, ארגוני זכויות אדם הפועלים בארה"ב כבר דיווחו על מקרים טרגיים בהם נהרגו ילדים ששובצו לאייש עמדות בידוק.

אנליסטים צבאיים מעריכים כי איראן מכינה קרב הגנה ממושך שנועד לגבות מחיר דמים כבד מהכוחות הפולשים. הכוחות צפויים להסתמך על רשת של מנהרות תת-קרקעיות, נחילי רחפני נפץ זולים ולוחמה א-סימטרית.

כדי לייצר הרתעה נוספת, טהרן אף העבירה מסרים מאיימים לשכנותיה במפרץ הפרסי, לפיהם אם תותקף טריטוריה איראנית – היא תרחיב את יעדי התקיפה שלה ותחריב תשתיות חיוניות באזור כולו, כגון אסדות נפט, תחנות כוח ומתקני התפלה.

במקביל, נראה כי איום הפלישה מצליח לאחד זמנית את השורות באיראן, כאשר אפילו חלק ממתנגדי המשטר הגולים מצהירים כי השלמות הטריטוריאלית של מדינתם מהווה קו אדום עבורם.

עד שנת 1980 הספיקה צרויה לבית חופרי, בת הקיבוץ הגלילי אילת השחר, לשרת בצוות הווי הצנחנים, להינשא לחבר הצוות לואי להב, ללוות בכינור את ברוס ספרינגסטין בארה"ב, ללמוד משחק בלוס-אנג'לס, לשחק ולשיר בהצגות תיאטרון ולנגן בוויולה ולשיר בלהקת "הברירה הטבעית".

"אם לא הייתי עושה כל זאת, בטח היו מוצאים אותי מגננת באיזו משתלה גדולה", אמרה צרויה להב בהומור בראיון שערכתי עמה ב-2014 לרגל יציאת האופרה העגנונית "האדונית והרוכל", שיצרה עם המלחין חיים פרמונט, בן הגליל כמוה.

קריירה מוזיקלית בינלאומית

בגיל 74, עם היוודע דבר מותה בטרם עת, ברור שצרויה של "ימי התום" ושל "פרח", של "שרה ברחובות" ושל "רומיאו", של "אף אחת", גם של "על הגשר הישן" ושל "תפילת האמהות", כבר לא תגנן עוד, אך ערוגת שיריה חדורי האמירות השנונות, כמו "חלום שאיבד את עצמו לדעת", תמשיך להתרונן בלעדיה.

בין השאר, היא ניגנה בכינור עם ברוס ספרינגסטין, שימשה באולפן כנרת עם להקות ישראליות והשתתפה בהופעות תיאטרון ובחיי מוזיקה בינלאומיים, כולל להקת "הברירה הטבעית", שבה ניגנה בוויולה.

שירים ויצירה - התייחסות למוזיקה הישראלית

צרויה ביטלה את המיתוסים סביב שיריה: "השיר 'פרח' נכתב ב-1986 ביוזמתו של גידי גוב לזכר הילדות שנרצחו בראס בורקה שנה קודם לכן. אלמלא היוזמה שלו, לא הייתי מגיעה לכתיבת השיר הזה. בניגוד למה שחושבים, הוא לא נכתב על בתי שנדרסה בתאונת דרכים, אם כי האסון השפיע על השיר".

כשהיא נשאלה על פזמונאות עכשווית: "יש המון שרלטנות בתחום. אני שמחה שאני לא שייכת לבלגן הזה. לא כל אחד יכול לפזמן - זה נובע מבורות. אנחנו בעידן של אגו, שיווק וסלפי. אם הם מצלמים את עצמם כל הזמן, הם חושבים שהם יכולים לכתוב שטויות".

השפעה אישית ותגובות בראיונות

צרויה דיברה גם על האופי של השירים: "הייתי רוצה שהדברים לא יהיו מובנים מאליהם, ולא חסרי רבדים תחתיים, שמעוררים את הדמיון ואת המחשבה. ואם יש בפזמון איזו אמירה פוליטית, זה יופי. אבל זמרים ששרים אותי פוחדים לשיר שירים שיש בהם אמירה כזו, ואני מבינה אותם".

לגבי שיר כמו "רומיאו" שכתבה עם פוליקר: "אתה יודע כמה אבירי-חלומות היו לי? בגילי המופלג נגמרו לי האבירים והתחלתי להירגע. אני לא אחראית לפרשנויות לשירים שלי; כשאנשים מתחברים אליהם, זה בעיניי נס קטן".

חיים אישיים ומשפחה

בצבא שירתה בצוות הווי צנחנים: "שם איבדתי את כל הביטחון שאיתו הגעתי מהמשק, כשהבנתי שאני לא זמרת טובה כפי שחשבתי. בצוות הרגשתי זרה ומוזרה".

לאחר השירות נסעה לארה"ב עם לואי להב, שם היא ניגנה בכינור עם להקתו של ברוס ספרינגסטין. בני הזוג שבים לישראל והצטרפו ללהקת "תמוז", כשהיא ניגנה באולפן את "סוף עונת התפוזים". בהמשך, נשואה לאיציק אלבלק, והביאה לעולם את ילדיהם, המוזיקאי יונתן והשחקן יוסף אלבלק.

השפעה ומורשת תרבותית

צרויה השתתפה בלהקות, הופיעה בתיאטרון, והוציאה אלבום בכורה בגיל 63: "זה התחיל מכך שיודה (פוליקר) אמר שאני חייבת לשיר את השיר 'אופליה', שכתבתי. נשכבתי על הרצפה ובכיתי, ומזה יצא אלבום שלם שהולחן והופק מוזיקלית עם לואי".

היא תמיד שמרה על עקרונות: "אני רוצה שהשירים יהיו בעלי רבדים, שמים לב למסר ולעומק. השלטון שלנו - תמיד שנאתי אותו. יש לי בעיה עם כל מה ששולט עלי, עם כל ממסד".

עמדות פוליטיות ואישיות

צרויה נקטה עמדות ברורות: "אני לא אנרכיסטית במובן הצר, אבל אני בועטת כשיש כאוס מוחלט ואובדן דרך. זה מה שמפוצץ אותי".

היא נמנעה מלחצות קווים פוליטיים וחרמות, והדגישה שהשקפת עולמה מבוססת על רגש יותר ממשנה סדורה. העיר ירושלים הייתה לה בית, למרות הקשיים הרגשיים: "אל תחשוב שההישארות שלי בירושלים היא דבר שאני חיה איתו בשלום. לא מתאימה לי העיר, אך יש לי בה את הבית הנהדר שלי".

האיחוד האירופי בוחן בימים אלו את "כל האפשרויות", כולל קיצוב דלקים ושחרור נוסף של נפט ממאגרי החירום, כחלק מהיערכות חסרת תקדים לזעזוע אנרגטי "ארוך טווח" שנוצר בעקבות המלחמה במזרח התיכון.

בריאיון לעיתון ה"פייננשל טיימס", הזהיר נציב האנרגיה של האיחוד האירופי, דן יורגנסן, כי "זה הולך להיות משבר ארוך. מחירי האנרגיה יהיו גבוהים למשך זמן רב מאוד". לדבריו, בכל הנוגע למוצרי אנרגיה "קריטיים", הצפי בבריסל הוא להחמרה ניכרת בשבועות הקרובים.

הרקע למשבר המחריף הוא הסגירה הכמעט מוחלטת של מצר הורמוז האסטרטגי לתנועת ספינות, לצד פגיעות קשות בתשתיות ייצור ושינוע במפרץ הפרסי. אירועים אלו זרעו כאוס בשוקי האנרגיה הגלובליים, הקפיצו את מחירי הנפט ועוררו חשש כבד לזמינות האספקה לטווח הארוך.

"הרטוריקה שבה אנו משתמשים כעת חמורה משהייתה בתחילת המשבר", הודה יורגנסן בפייננשל טיימס, והוסיף כי על המדינות לוודא מבעוד מועד שיש ברשותן את כל המשאבים הנדרשים להתמודדות עם המצב הממושך.

אף שהאיחוד טרם נמצא במשבר אספקה בפועל, בבריסל כבר מגבשים תוכניות מגירה מחמירות להתמודדות עם ההשפעות המבניות של הסכסוך. הזעזוע מורגש היטב ברחבי העולם, מעורר מחדש חששות מהאצת האינפלציה ומאטת הצמיחה הכלכלית, ואף מאלץ ממשלות באירופה לחזור ולהפעיל מחדש תחנות כוח פחמיות מזהמות.

יורגנסן הדגיש כי האיחוד "נערך לתרחישים הגרועים ביותר", גם אם טרם הגיע השלב שבו נדרש בפועל קיצוב של מוצרים חיוניים כמו סולר או דלק מטוסים, מוצר שעליו חברות התעופה כבר הביעו דאגה חמורה מזמינותו. בתגובה לאפשרות של הגמשת התקנות לייבוא דלק מארצות הברית, ציין הנציב כי כל האפשרויות נמצאות על השולחן. ככל שהמצב יחמיר, עשוי האיחוד להפעיל כלים חקיקתיים יוצאי דופן כדי להתמודד עם המחסור.

בנוסף, יורגנסן סירב לפסול שחרור נוסף של רזרבות אסטרטגיות "אם המצב יהפוך לנואש יותר", חודש בלבד לאחר שהאיחוד ביצע את שחרור הרזרבות הגדול בתולדותיו כדי למתן את זינוק המחירים. במקביל, הוא הבהיר כי לא יהיה כל שינוי בהחלטה להפסיק לחלוטין את ייבוא הגז הטבעי הנוזלי מרוסיה בהמשך השנה, תוך הסתמכות גוברת על השוק החופשי ועל בעלות ברית מעבר לים.

רוב הנשים בגיל 60 לא מפרסמות תמונות טופלס באינסטגרם. אבל אין ספק שאליזבת הארלי היא לא רוב הנשים. השחקנית הבריטית פרסמה השבוע תמונה שעצרה את הפיד - ביקיני חוט, שמש של הרטפורדשייר (באנגליה), וגוף שנראה כאילו הזמן פשוט דילג עליו. הבן שלה, דמיאן בן ה-23, הגיב בתגובה אחת: "OMG". אנחנו לא יכולים להאשים אותו.

הארלי ליוותה את התמונה בכיתוב שמסביר הכל: "האביב הגיע - יצאתי לחפש קצת ויטמין D בהרטפורדשייר, עם כלום מלבד ביקיני וקרם הגנה. כל עוד מגנים על העור, קצת שמש עושה טוב - גם לנשמה וגם למראה. שמים קרם ויוצאים החוצה." מסר פשוט, גוף מדהים, ושיווק חכם לקו הטיפוח שלה - כי כמובן, הביקיני הוא של המותג שלה וקרם ההגנה של קליניק.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Elizabeth Hurley‎‏ (@‏‎elizabethhurley1‎‏)‎‏

אבל מה שגרם לאנשים לדבר יותר מהתמונה עצמה הוא הסוד שהארלי חשפה לאחרונה על המראה שלה - ואין בו שום תוספי תזונה יקרים, מיצי ירוקים או שגרות בוקר מסובכות. "אני שותה שתי ספלי מים חמים בבוקר מאז שאני זוכרת את עצמי, ואני נשבעת בזה - וזה בחינם," אמרה. פשוט, נגיש, ואפקטיבי לפי כל מה שרואים בתמונה.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Elizabeth Hurley‎‏ (@‏‎elizabethhurley1‎‏)‎‏

החיים האישיים שלה נראים טוב לא פחות מהמראה החיצוני. הארלי נמצאת בזוגיות מאושרת עם ביילי ריי סייריס מאז 2022, אחרי שהכירו על סט הסרט Christmas in Paradise. ובינתיים, כשהיא לא מצלמת תמונות ביקיני בגינה, היא טסה להודו עם בנה דמיאן וחברתה טריני וודול לחגוג את חג ההולי - כשכולם לבושים בקורטה פיג'מה לבנה מסורתית צבעונית. כי אליזבת הארלי לא עושה שום דבר בחצי מאמץ - לא חיים, ולא ביקיני.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Elizabeth Hurley‎‏ (@‏‎elizabethhurley1‎‏)‎‏

במאמר מקיף שפורסם במגזין היוקרתי "Foreign Affairs", שר החוץ האיראני לשעבר, מוחמד ג'וואד זריף, טוען כי למרות ההפצצות הכבדות, ההרס העצום לארצו וחיסול בכירי השלטון, הרפובליקה האסלאמית היא זו שלמעשה מנצחת במלחמה. כעת, הוא מציע לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ עסקת שלום שלדבריו תחלץ את האמריקאים מהבוץ.

זריף קובע כי וושינגטון וירושלים פתחו בעימות מתוך אשליה שיצליחו להכניע את איראן ולהפיל את השלטון בטהרן, אך מצאו עצמן ללא אסטרטגיית יציאה ריאלית.

למרות הפגיעה במתקנים אזרחיים, תעשייתיים וצבאיים, איראן שמרה על רציפות שלטונית והצליחה להשיב אש. ההתנגדות האיראנית הפכה את המערכה לכישלון היסטורי עבור התוקפים, במיוחד לאור זינוק מחירי האנרגיה בעולם שמהווה כעת נטל פוליטי כבד על ממשל טראמפ.

למרות ה"ניצחון", זריף מזהיר משיכרון כוח. הוא מודה כי אזרחים איראנים רבים מתוך 90 מיליון תושבי המדינה זועמים על הבגידות החוזרות של ארה"ב, מביטול הסכם הגרעין הקודם ועד פגיעה קטלנית באזרחים, בהם כ-170 תלמידי בית ספר שלטענתו נטבחו ביום הראשון למלחמה הנוכחית.

המונים ברחובות קוראים להמשך הלחימה נגד ארה"ב, אולם זריף טוען כי המשך העימות יגרור רק הרס מיותר. במקום זאת, על טהרן לתרגם את העליונות הנוכחית להסכם מדיני חסר תקדים שיסיים 47 שנות עוינות וימנע החרפה לכדי מלחמת עולם.

במסגרת המתווה שהוצג ב-"Foreign Affairs", איראן תסכים להגביל משמעותית את תוכנית הגרעין שלה, תתחייב לא לפתח נשק גרעיני, ותדלל את כל מאגר האורניום המועשר שלה לרמה של מתחת ל-3.67 אחוזים.

טהרן תבטיח בנוסף את פתיחת מצר הורמוז לשיט. בתמורה, וושינגטון תהיה חייבת להסיר את כל הסנקציות באופן מוחלט, לאפשר ייצוא נפט חופשי, ולהסכים לאמנת אי-התקפה הדדית. זריף אף דורש שארה"ב תממן את שיקום הנזקים העצומים שגרמה בשנים 2025 ו-2026.

מעבר לכך, המאמר חושף ביקורת נוקבת על התנהלות ארה"ב טרם הלחימה. זריף לועג לניסיונות המשא ומתן של ממשל טראמפ, ששלח את מקורביו ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף, שני אנשי נדל"ן שלדבריו היו בורים לחלוטין בגיאופוליטיקה וגרעין, במקום לשלוח דיפלומטים מקצועיים.

המלחמה, טוען זריף, גם הוכיחה למדינות ערב כי ההישענות על בסיסים אמריקאיים היא טעות מסוכנת, שכן היא הפכה אותן לחזית לחימה בעל כורחן. הוא מסכם את דבריו במסר פרגמטי ברור: למרות החשדנות העמוקה, על שני הצדדים להבין שהשלטון באיראן אינו הולך לשום מקום. "ההיסטוריה זוכרת בצורה הטובה ביותר את אלה שעושים שלום", חותם זריף את המאמר, ומשאיר את הכדור במגרש של טראמפ.

רוב הנשים בגיל 60 לא מפרסמות תמונות טופלס באינסטגרם. אבל אין ספק שאליזבת הארלי היא לא רוב הנשים. השחקנית הבריטית פרסמה השבוע תמונה שעצרה את הפיד - ביקיני חוט, שמש של הרטפורדשייר (באנגליה), וגוף שנראה כאילו הזמן פשוט דילג עליו. הבן שלה, דמיאן בן ה-23, הגיב בתגובה אחת: "OMG". אנחנו לא יכולים להאשים אותו.

הארלי ליוותה את התמונה בכיתוב שמסביר הכל: "האביב הגיע - יצאתי לחפש קצת ויטמין D בהרטפורדשייר, עם כלום מלבד ביקיני וקרם הגנה. כל עוד מגנים על העור, קצת שמש עושה טוב - גם לנשמה וגם למראה. שמים קרם ויוצאים החוצה." מסר פשוט, גוף מדהים, ושיווק חכם לקו הטיפוח שלה - כי כמובן, הביקיני הוא של המותג שלה וקרם ההגנה של קליניק.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Elizabeth Hurley‎‏ (@‏‎elizabethhurley1‎‏)‎‏

אבל מה שגרם לאנשים לדבר יותר מהתמונה עצמה הוא הסוד שהארלי חשפה לאחרונה על המראה שלה - ואין בו שום תוספי תזונה יקרים, מיצי ירוקים או שגרות בוקר מסובכות. "אני שותה שתי ספלי מים חמים בבוקר מאז שאני זוכרת את עצמי, ואני נשבעת בזה - וזה בחינם," אמרה. פשוט, נגיש, ואפקטיבי לפי כל מה שרואים בתמונה.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Elizabeth Hurley‎‏ (@‏‎elizabethhurley1‎‏)‎‏

החיים האישיים שלה נראים טוב לא פחות מהמראה החיצוני. הארלי נמצאת בזוגיות מאושרת עם ביילי ריי סייריס מאז 2022, אחרי שהכירו על סט הסרט Christmas in Paradise. ובינתיים, כשהיא לא מצלמת תמונות ביקיני בגינה, היא טסה להודו עם בנה דמיאן וחברתה טריני וודול לחגוג את חג ההולי - כשכולם לבושים בקורטה פיג'מה לבנה מסורתית צבעונית. כי אליזבת הארלי לא עושה שום דבר בחצי מאמץ - לא חיים, ולא ביקיני.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Elizabeth Hurley‎‏ (@‏‎elizabethhurley1‎‏)‎‏

יש דרכים רבות לחגוג חתימה על חוזה חדש - ומדלן רייט בחרה בסט שחור. הכדורגלנית הבריטית, שמוכרת לא פחות בזכות הנוכחות הסוחפת שלה ברשתות, העלתה סדרת סלפי מול המראה בסט שני-חלקים שחור מבית Ann Summers, שהדגיש את גזרתה ולא השאיר הרבה מקום לדמיון. המועדון החדש שלה קיבל אותה בחום - ושאר האינטרנט לא פיגר מאחור.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Madelene Wright‎‏ (@‏‎madelene_wright‎‏)‎‏

התגובות לא איחרו להגיע: "וואו, מהממת!", "בהחלט חיממת את הצהריים שלי", ואפילו מעריצים שיצאו מגדרם לציין כמה הם "כבר לא יכולים לחכות ליום המשחק". אחד אף סיכם בפשטות: "זה בטוח עלה את מספר העוקבים שלך" - וסביר להניח שהוא לא טעה.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Madelene Wright‎‏ (@‏‎madelene_wright‎‏)‎‏

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Madelene Wright‎‏ (@‏‎madelene_wright‎‏)‎‏

עם 330 אלף עוקבים באינסטגרם בלבד, מדלן רייט כבר מזמן הפכה למותג בפני עצמה - שילוב של גלאם, סטייל ונוכחות שקשה להתעלם ממנה. החתימה החדשה היא רק עוד פרק בסיפור שממשיך לתפוס כותרות.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Madelene Wright‎‏ (@‏‎madelene_wright‎‏)‎‏

אם יש מישהי שיודעת לייצר רעש מפוסט אחד, זו וונדה נארה. הכוכבת הארגנטינאית עשתה זאת שוב כשהעלתה תמונה אינטימית מחדר שינה - פוזה פרובוקטיבית, לבוש מינימלי, ומבט ישיר למצלמה - שהצליחה להצית גל שמועות תוך דקות. אלא שכמו תמיד במקרה שלה, לא רק התמונה היא שתפסה את תשומת הלב.

"JAPAN has meeee" ("יפן מחרפנת אותי") - שלוש מילים שהספיקו להדליק את הדמיון. ברשתות החברתיות מיהרו לקשר את הפוסט לרמיזה עקיפה הקשורה לדרמה הארוכה סביב חייה האישיים, כשחלק מהעוקבים ראו בכיתוב מסר מחושב ולא תמים בכלל.

חלק ראו בזה פוסט תמים על חוויה אישית מיפן. אחרים בטוחים שמדובר במהלך מכוון היטב. כך או כך, דבר אחד ברור - וונדה נארה לא צריכה יותר מתמונה אחת וכמה מילים כדי להפוך לשיחת היום.

בעוד שעות ספורות, כשהחללית "אוריון" תחצה את קו 400,000 הקילומטרים מכדור הארץ, ארבעת אנשי הצוות של משימת "ארטמיס 2" יהפכו לבני האדם שהתרחקו ביותר מהבית בהיסטוריה. אך מאחורי ההישג ההירואי מסתתרת מציאות יומיומית מאתגרת: בתוך חלל שאינו עולה בגודלו על מטבח ביתי ממוצע, ריד וייסמן, ויקטור גלובר, כריסטינה קוק וג'רמי הנסן מנהלים שגרה קפדנית שבה כל טיפת מים מחושבת, כל תנועה מתוכננת, וכל רגע של "זמן מת" מנוצל למלחמה בניוון השרירים ובבדידות. זה מה שעובר עליהם יום אחרי יום.

הפיזיולוגיה של הציפה: הגוף במצב "עובר"

אחת החוויות המטלטלות ביותר עבור הצוות בימים הראשונים היא "סינדרום ההסתגלות לחלל" (SAS). ללא כוח כבידה, הנוזלים בגוף "נודדים" מהרגליים לכיוון הראש והחזה. התוצאה: פנים נפוחות, גודש באף ותחושת בחילה מתמדת המלווה בסחרחורות. מוח האדם מאבד את הניווט המרחבי שלו; "למעלה" ו"למטה" הם מושגים שמתבטלים.

כדי להתמודד עם חוסר המשקל, האסטרונאוטים מאמצים את תנוחת ה-Neutral Body Posture. בגלל שהשרירים לא צריכים להחזיק את הגוף כנגד הכבידה, המפרקים מתכופפים מעט באופן טבעי. הם נראים כמי ש"עומדים" באוויר, אך למעשה הם נמצאים במצב של רפיון מוחלט. כדי לעבוד מול מסכי המגע של ה"אוריון", הם משתמשים ב"מרסנות רגליים": לולאות על הרצפה שתופסות אותם במקום ומונעות מהם לרחף הרחק מהמשימה באמצע הקלדת נתונים.

המשימות המקצועיות: לא רק "נוסעים"

למרות שהחללית היא אוטונומית ברובה, הצוות אינו נח לרגע. בימים הראשונים, המשימה הקריטית ביותר הייתה "תמרון הקרבה". הטייס ויקטור גלובר ניתק את ה"אוריון" משלב הטיל העליון (ה-ICPS) ואז הטיס אותה ידנית בחזרה אליו. זוהי משימת תעופה טהורה שנועדה לבדוק אם במקרה של תקלה במחשבים, בני אדם יוכלו לעגון את החללית בתחנת חלל עתידית סביב הירח.

בנוסף, הצוות מבצע בדיקות מקיפות למערכות תמיכת החיים (ECLSS). הם מודדים רמות CO2 בכל פינה בחללית ומוודאים שמערכת סינון האוויר מצליחה להתגבר על הריחות והחום שפולטים ארבעה גופים אנושיים בחלל סגור. משימה נוספת היא ניסוי בתקשורת אופטית (לייזר) - ניסיון לשדר נתונים לכדור הארץ במהירות גבוהה פי כמה ממהירות הרדיו המוכרת, מה שיאפשר בעתיד שידורי וידאו ב-4K מהמאדים.

שגרת היום: מ"מקלחת מגבונים" ועד שירותי הואקום

איך מעבירים את הזמן? הלו"ז מחולק למקטעים של 5 דקות.
היגיינה: בהיעדר מקלחת, האסטרונאוטים משתמשים ב"מקלחת יבשה". הם מורחים סבון מיוחד שאינו מצריך שטיפה על מגבת קטנה ומקרצפים את הגוף. צחצוח שיניים הוא חוויה בפני עצמה: מכיוון שאי אפשר לירוק (המשחה פשוט תרחף בחללית), האסטרונאוטים נאלצים לבלוע את משחת השיניים.

ה"לו" (השירותים): מערכת ה-UWMS היא קופסה קטנה עם צינור שאיבה (לשתן) ומושב זעיר (לפסולת מוצקה). הכל פועל על ואקום. זהו הרגע שבו הפרטיות נפגעת בצורה הקשה ביותר: וילון דק הוא כל מה שמפריד בין האסטרונאוט לבין שאר חברי הצוות שנמצאים במרחק חצי מטר ממנו.

תזונה: האוכל מגיע בשקיות אלומיניום. הם מזריקים מים חמים לתוך שקיות של תבשילים מיובשים, מעסים אותן ומחכים. אין צלחות ואין סכו"ם רגיל; הכל נאכל ישירות מהשקית כדי למנוע מפירורים להיכנס לעיניים של חבריהם או למאווררי המחשב.

ה"זמן המת" והפסיכולוגיה של המשימה

בשעות המעטות שנותרו להם כזמן חופשי, האסטרונאוטים עוסקים בתיעוד. כריסטינה קוק, למשל, צפויה להקדיש זמן לצילום נוף הירח והכדור הכחול המתרחק. המוזיקה והפודקאסטים שהורידו מראש הם הקשר היחיד שלהם לתרבות האנושית.

אך האתגר הגדול הוא השינה. הם ישנים בתוך שקי שינה שקשורים לקירות בצידי החללית. כדי לא "להיחנק" מהפחמן הדו-חמצני שהם עצמם פולטים בנשימה (שנוטה להצטבר כ"בועה" סביב הראש בחוסר משקל), מאווררים חייבים לפעול בעוצמה גבוהה ליד ראשם כל הלילה. זהו רעש לבן תמידי שדורש אטמי אוזניים איכותיים.

הדרך הביתה: ה"קפיצה" על האטמוספירה

החלק המורכב והמסוכן ביותר מתחיל ביום השביעי. החזרה לכדור הארץ אינה "נפילה" ישירה, אלא תמרון פיזיקלי מבריק שנקרא Skip Re-entry.

ה"אוריון" תחדור לשכבות העליונות של האטמוספירה, "תקפוץ" מהן חזרה לחלל כמו אבן שקופצת על פני המים, ורק אז תחדור פנימה סופית. התמרון הזה מאפשר לנאס"א לשלוט בדיוק בנקודת הנחיתה ומפחית את עומס ה-G (כוח המשיכה) על האסטרונאוטים מ-G8 ל-G4 "בלבד".

בזמן החדירה, הטמפרטורה מחוץ לחללית תגיע ל-2,760 מעלות צלזיוס, חם יותר מפני השטח של השמש. מגן החום של החללית יישחק ויתפורר בכוונה כדי להרחיק את החום מהצוות. לאחר מכן, בגובה של כ-7 קילומטרים, ייפתחו מצנחי הבלימה הענקיים שיאטו את החללית ממהירות של אלפי קמ"ש למהירות נחיתה רכה במי האוקיינוס השקט, סמוך לחופי קליפורניה.

שם, כשהם מטלטלים בתוך הקפסולה על גלי האוקיינוס, ימתינו להם כוחות חילוץ של הצי האמריקאי. עבור האסטרונאוטים, המפגש הראשון עם אוויר צח, כבידה אמיתית ומים זורמים יהיה סיומו של המסע המרתק ביותר של המאה ה-21.

שר החינוך יואב קיש הגיש היום (שישי) תלונה במשטרה לאחר שאמש חבורה של כעשרה אנשים ניסו, על פי טענתו, לפרוץ לביתו בזמן אזעקה. קיש פרסם סרטון בחשבון ה-X שלו בו עדכן בתלונה שהגיש בעקבות האירוע והאשים את הפרקליטות בהפקרות מתמשכת. עוד קרא באופן אישי לפרקליט המדינה עמית איסמן לפעול בנושא.

בדבריו פירט: "הגשתי היום תלונה במשטרה נגד אותה חבורת עבריינים שניסו לפרוץ לביתי. ‏מעל 20 תיקים כבר נפתחו על ידי המשטרה נגד אותם מפגינים שעברו על החוק ליד ביתי, והפרקליטות עד כה לא עשתה עם זה דבר. ‏אני קורא לפרקליט המדינה עמית איסמן להתעורר ולפעול מיד. ההפקרות הזאת תעלה בסוף בדם וזה על הידיים שלו".

הגשתי היום תלונה במשטרה נגד אותה חבורת עבריינים שניסו לפרוץ לביתי.

מעל 20 תיקים כבר נפתחו על ידי המשטרה נגד אותם מפגינים שעברו על החוק ליד ביתי, והפרקליטות עד כה לא עשתה עם זה דבר.

אני קורא לפרקליט המדינה עמית איסמן להתעורר ולפעול מיד. ההפקרות הזאת תעלה בסוף בדם וזה על הידיים… pic.twitter.com/7jXaY8mPcO

— יואב קיש Yoav Kisch (@YoavKisch) April 3, 2026

כזכור, אמש פרסם שר החינוך יואב קיש בחשבון ה-X שלו תיעוד של בו נראים חבורת אנשים שנמצאים בחוץ לשער ביתו, ובזמן שאזעקה נשמעת ברקע אחד מהם דופק ומנער את שער ביתו בעת שהוא צועק לעברו קריאות כמו: "יש התקפה של טילים מאיראן!". אישה אחרת נשמעת אומרת: "יש אזעקה אפשר להיכנס לממ"ד?".

בתיעוד האיש ממשיך בקריאות: "כבוד השר יש כאן מורה, אני מורה בישראל! אתה יכול לפתוח לי בבקשה? תפתח לי אבל!", "אתה עם הממשלה שלך תקפת אותם והטילים האלה זה באשמתך, תגן עליי!".

חבורת עבריינים קיצונית והזויה ניסתה הערב לפרוץ לביתי בחסות האזעקות.

היו להם שמונה דקות להתפנות למקלט הסמוך ולהתמגן, אך בכל זאת בחרו להישאר במקום ולפעול בפרובוקציה ובאלימות כשבמהלך האזעקה ניסו לפרוץ לביתי.
מדובר בחציית קו אדום חמורה.

האחריות לטרפת הזאת היא של הפרקליטות שכבר… pic.twitter.com/mTFTLedHUs

— יואב קיש Yoav Kisch (@YoavKisch) April 2, 2026

קיש העלה את התיעוד וכתב: "חבורת עבריינים קיצונית והזויה ניסתה הערב לפרוץ לביתי בחסות האזעקות. היו להם שמונה דקות להתפנות למקלט הסמוך ולהתמגן, אך בכל זאת בחרו להישאר במקום ולפעול בפרובוקציה ובאלימות כשבמהלך האזעקה ניסו לפרוץ לביתי. מדובר בחציית קו אדום חמורה. האחריות לטרפת הזאת היא של הפרקליטות שכבר שלוש שנים מאפשרת את האלימות כנגד משפחות השרים בכניסה לדלת ביתם, ללא כל מענה. זה ייגמר באסון".

ספינת המכולות "CMA CGM Kribi", הנמצאת בבעלות התאגיד הצרפתי CMA CGM, חברת הספנות השלישית בגודלה בעולם, חצתה בבטחה את מצרי הורמוז בדרכה החוצה מהמפרץ הפרסי. על פי דיווח של העיתון "פייננשל טיימס", מדובר בכלי השייט המערב-אירופי הראשון שידוע כי הצליח להשלים את המעבר המתוח מאז פרוץ המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן ב-28 בפברואר.

על פי נתוני המעקב של חברת "MarineTraffic", הספינה, הנושאת דגל מלטה, הפעילה את משדריה מול חופי דובאי וביום חמישי אחר הצהריים חצתה את המצר כשהיא עמוסה בסחורה.

היא בחרה לעבור סמוך לאי לארכ, קרוב לחופי איראן, נתיב שהפך לחלק ממערכת שאיראן משתמשת בה לאימות חזותי של כלי שייט במעבר. לאורך כל המסע הקפידה הספינה להשאיר את מערכת הזיהוי האוטומטית פועלת, תוך שהיא משדרת בגלוי את הכיתוב בבעלות צרפתית, בדרכה לנמל מסקט.

התאגיד נמצא בבעלות המיליארדר הצרפתי-לבנוני רודולף סעדה, המקיים קשרים הדוקים עם נשיא צרפת עמנואל מקרון. בעוד שבעבר זכתה החברה לליווי של חיל הים הצרפתי במצבי משבר, כיום אין לצרפת כלי שיט צבאיים בקרבת המצר. ארמון האליזה ומשרד החוץ הצרפתי סירבו להגיב לשאלה האם התערבו מדינית כדי להבטיח את שלום הספינה.

תנועת האוניות במצרי הורמוז כמעט והתייבשה לחלוטין מאז תחילת המלחמה, ברקע של יותר מתריסר תקיפות איראניות על כלי שיט במפרץ. עם זאת, נתוני חברת המחקר "Clarksons Research" מצביעים על עלייה קלה בימים האחרונים, לממוצע של שמונה ספינות ביום.

איראן אף מאותתת על נכונות לאפשר מעבר בטוח למדינות שהיא תופסת כבעלות בריתה; בשבוע שעבר חצו את המצר ספינות הקשורות לחברה הסינית הממלכתית "קוסקו", והתקשורת הממלכתית באיראן דיווחה על גיבוש פרוטוקול מעבר משותף עם עומאן.

בינתיים, בבריטניה התכנסו השבוע עשרות מדינות, תחת לחץ אמריקאי, במטרה לבחון הקמת קואליציה שתאבטח מחדש את חופש השיט באזור. נשיא צרפת מקרון, שביקר בדרום קוריאה, הבהיר מנגד כי פתיחת המצר באמצעות כוח צבאי בלבד היא גישה "לא מציאותית", וכי לא יהיה מנוס ממשא ומתן עם טהרן.

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מנהלת בימים אלו בדיקה בעקבות דיווח שהעביר היועל"מ (יועצת למגדר) של המשטרה, לפיו, קצין בכיר בדרגת נצ"מ בלהב 433 במשטרה הטריד על פי החשד שוטרת זוטרה ששירתה תחתיו. עד כה לא מצליחים במח"ש לבסס את החשדות וכיוון שמדובר בשלב של בדיקה הקצין טרם זומן לחקירה. 

ממידע שהועבר למעריב עולה כי לפני מספר ימים פנתה אותה שוטרת ליועל"מ של המשטרה וטענה כי הקצין הבכיר לכאורה, ניצל את מעמדו, תפקידו ומרותו ובפנייה אליה ביקש שתאפשר לו לגעת בגופה. מיד לאחר הפנייה היועל"מ הועבר הדיווח לבדיקת המח"ש.

בני זוג שביתם ברמת גן ספג באישון לילה נזק כבד בעקבות פגיעת פצצת מצרר מטיל ששוגר מאיראן, ניצלו כאשר יצאו לאחר קבלת ההתראה לרכבם ונסעו כמה דקות נסיעה למקלט עירוני שמצוי ברחוב סמוך, והספיקו להיכנס לתוכו.

"אנחנו מקיימים את ההנחיות וכשקיבלנו את ההתראה, יצאנו באמצע הלילה לרכב ונסענו למקלט", הם סיפרו – "כשהיינו במקלט שמענו פיצוץ חזק, אבל לא ידענו שיש נפילה בבית שלנו. רק כשחזרנו ראינו את ההרס הרב בבית". קרוב משפחתם שסייע להם לפנות תכולה אישית מהבית שספג נזקים כבדים, סיפר עוד: "הם תמיד פועלים על פי ההנחיות וזה הציל אותם".

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן שיבח את התנהלותם של בני הזוג ציין. הם לא התעצלו ולמרות שעת הלילה המאוחרת והקור ששרר בחוץ, הם יצאו מביתם והספיקו להגיע למקלט", הוא ציין – "מה הבנו הלילה שוב? שום דבר  לא מוגן באופן מלא חוץ מהמרחב המוגן. זה היה אמצע הלילה והם קמו ויצאו את הקור ולמקלט ובכך הצילו את חייהם. קיום ההנחיות מציל חיים".

הפגיעה הישירה בבית גרמה לנזקים כבדים ובני משפחה הגיעו כדי לסייע לבני הזוג שפונו לבית מלון, באיסוף דברים אישיים. מבדיקה הנדסית של העירייה עולה, כי המבנה עצמו אינו מסוכן ואינו מיועד להריסה. אבל יידרשו ככל הנראה עוד חודשים ארוכים לצורך ביצוע עבודות השיפוץ הנרחבות הדרושות בבית.

"ברגע אחד, בן אדם נשאר ללא בית. אבל העיקר שכולם בריאים ועוד יחזרו לביתם", ציין עוד קרוב משפחתם, שהעמיד על רכבו שקיות ובתוכן תכולה אישית שניתן היה לחלץ מהבית.

היום הראשון של חול המועד פסח בבורסה בתל אביב הסתיים בעליות חדות, כאשר פערי ארביטראז' מול וול סטריט תמכו במגמה החיובית. מדד ת"א-125 עלה ב-2.27%, מדד ת"א-35 התחזק ב-2.2% ומדד ת"א-90 הוסיף 2.53%.

פערי הארביטראז' - פערים שנוצרים כאשר מניות נסחרות גם בתל אביב וגם בבורסות בחו"ל – נוצרו מכיוון במהלך ימי החג לא התקיים מסחר בישראל במשך יומיים, בעוד שבארה"ב נרשמו עליות חדות. כתוצאה מכך נוצר פער בין המחירים שנקבעו מעבר לים לבין המחירים בתל אביב, ובפתיחת המסחר המקומי המשקיעים עדכנו את המחירים כלפי מעלה כדי ליישר קו עם השווקים הבינלאומיים. טאואר לבדה תרמה היום כמחצית מהעלייה בשוק במדד ת"א 35 ושליש מהעליה במדד ת"א 125.

עם זאת, המסחר התאפיין גם בסלקטיביות, כאשר כחמישית מהמניות במדד ת"א-125 רשמו ירידות. הפערים בין הסקטורים והחברות משקפים את הבחירה הסלקטיבית של המשקיעים, במיוחד על רקע עונת הדוחות וההתקרבות לעדכון מדדי הבורסה בשבוע הבא.

כך למשל, לפי נתוני יחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך, העליות הובלו בעיקר על ידי מניות הביטחוניות והטכנולוגיה. מדד ת"א-ביטחוניות עלה ב-3.82% ומדד ת"א-טכנולוגיה התחזק ב-3.59%. מנגד, מדד ת"א-ביטוח ירד ב-2.12% ומדד ת"א ביטוח ושירותים פיננסיים נחלש ב-1.01%.

בקרב מניות מדד ת"א-125 בלטו בעליות טאואר שזינקה ב-14.35% וכאמור תרמה לבדה חלק ניכר מהעלייה במדדים המרכזיים, גילת שעלתה ב-12.59%, ישראמקו שהוסיפה 7.97% ושיכון ובינוי שעלתה ב-6.94%. מנגד, שטראוס ירדה ב-3.89%, נופר אנרג'י איבדה 3.67% וכלל ביטוח נחלשה ב-3.42%.

מחזור המסחר במניות הסתכם בכ-2.7 מיליארד שקל, רמה הנחשבת גבוהה יחסית לנוכח העובדה שהמסחר בארה"ב לא התקיים היום בשל יום שישי הטוב. בשוק המט"ח השקל התחזק והדולר נסחר סביב 3.13 שקלים.

במבט קדימה, בבורסה מציינים כי סיום המלחמה נותר הגורם המרכזי שיקבע את כיוון השווקים בתקופה הקרובה, כאשר עד אז צפויה להימשך תנודתיות גבוהה יחסית במסחר. בנוסף, אנחנו מתקרבים למועד הקובע לעדכון מדדי הבורסה, שיחול בשבוע הבא, והמירוץ למדדי הדגל תומך אף הוא במחזורי מסחר גבוהים, בתנודתיות גבוהה במניות הרלוונטיות, שכן כל מניה שתיכנס למדדים או תישאר, תשמור או תגדיל את הביקושים למניה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נכח היום (שישי) בהערכת מצב בקריה בתל אביב. מדוברות ראש הממשלה נמסרו דבריו בישיבה: "יחד עם ידידינו האמריקנים, אנחנו ממשיכים לכתוש את משטר הטרור באיראן. אנחנו מחסלים מפקדים, מפציצים גשרים, מפציצים תשתיות". 

"בימים האחרונים חיל האוויר השמיד 70% מיכולת ייצור הפלדה של איראן. זה הישג אדיר ששולל ממשמרות המהפכה גם מקורות כספיים וגם את היכולת לייצר הרבה כלי נשק".

"בתיאום מלא ביני לבין הנשיא טראמפ, בין צה"ל לבין צבא ארצות הברית, אנחנו נמשיך לכתוש את איראן. המשטר הזה חלש מאי פעם - ישראל חזקה מאי פעם. בלבנון אנחנו ממשיכים להכות את חיזבאללה שוק על ירך. ממשיכים להרחיב את רצועת הביטחון ולבסס אותה כדי להגן על יישובי הצפון".

"אני מבקש לברך אתכם, אזרחי ישראל, על עמידה איתנה ומילוי הוראות פיקוד העורף, גם בליל הסדר. תמשיכו לעשות זאת. תמשיכו לעמוד איתן. בעזרת השם, נמשיך להילחם ונשיג את כל יעדינו. מועדים לשמחה".

המלחמה במזרח התיכון והחסימה של מצר הורמוז נותנים את אותותיהם לא רק בזירה הגיאופוליטית, אלא גם במסלולי ההמראה ברחבי העולם. המצר, שדרכו עובר בשגרה כ-20% מהנפט העולמי וחלק ניכר מדלק הסילון, חסום כעת לתנועת מכליות, מה שמאלץ ממשלות וחברות תעופה לחשב מסלול מחדש. ה"קוריירה דלה סרה" האיטלקי מדווח כי  משלוח הדלק הסילוני האחרון המיועד לאירופה צפוי להגיע ב-9 באפריל, ולאחריו תחל הספירה לאחור לקראת מצב חירום של ממש בתעשיית התעופה במידה שהלחימה תימשך.

אז מה המשמעות עבור מי שמתכנן את חופשת הקיץ הקרובה? מומחים מעריכים כי טיסות קצרות, בעיקר בתוך גבולות אירופה, נמצאות בסיכון נמוך יותר לביטולים. במקרה של מחסור בדלק ביעד ההגעה, למשל, המטוסים יכולים להמריא מראש עם כמות דלק גדולה יותר מיעד המוצא וכך להימנע מהצורך בתדלוק נוסף. בנוסף, גם טיסות ליבשת אמריקה אינן מסתמנות כבעייתיות בשלב זה. מנגד, המצב באסיה מורכב בהרבה. האזור מייבא חלק ניכר מהדלק שלו מהמפרץ הפרסי. בעוד שסין מוגנת יחסית בזכות עתודות גדולות, מדינות אחרות, דוגמת ויאטנם, כבר נאלצו להתחיל להשתמש במאגרי החירום שלהן.

לנוכח אי הוודאות הגוברת, ההמלצה הגורפת לטסים היא לרכוש כרטיסי טיסה בתעריפים גמישים הניתנים לביטול ולהחזר. הדיווח האיטלקי מציין כי מומלץ גם להעדיף טיסות ישירות ככל הניתן; במקרה של עצירות ביניים, כדאי לבחור במסלולים עם מינימום חניות, כדי להפחית את הסיכון לתגובת שרשרת של ביטולים ועיכובים בעקבות מחסור מקומי בדלק בתחנות המעבר.

מבחינת תזמון החופשה, נראה כי החודשים הבטוחים ביותר לטיסה הם יוני ויולי. אם אכן ייווצר מחסור חמור ומתמשך בדלק סילוני בשל הסגר על מצר הורמוז, ההערכות הן שמשטר של קיצוב טיסות יחל רק במחצית השנייה של חודש אוגוסט. כל תכנון של חופשה מסוף אוגוסט אל תוך חודש ספטמבר מוגדר כרגע ככניסה ל"טריטוריה לא נודעת". עד שהמצב יתבהר, ההמלצה לנוסעים היא להוריד את האפליקציות של חברות התעופה הרלוונטיות, לעקוב אחר הרשתות החברתיות הרשמיות, ולהישאר מעודכנים בזמן אמת.

על רקע אמירות בצה"ל שלפיהן פירוק חיזבאללה אינו יעד ריאלי וכי היעד הוא פירוז דרום לבנון עד הליטאני, בצפון מגיבים בזעם וטוענים לשינוי כיוון מהותי - מהבטחות להכרעה לניהול מתמשך של האיום. גם הודעת שר הביטחון ישראל כ"ץ, שלפיה המטרה לפרק את חיזבאללה מנשקו עדיין קיימת, לא הותירה רושם משמעותי והתושבים נותרו מבולבלים. 

בלובי 1701, המייצג את תושבי הצפון, תקפו בחריפות: "תושבי הצפון מופקרים על ידי מדינת ישראל. ההחלטה לרדת מהמטרה של פירוק חיזבאללה מנשקו מבטיחה דבר אחד - הסבב הבא מעבר לפינה. אנו דורשים מהדרג המדיני, הקבינט ובפרט ראש הממשלה, להפסיק להתחבא מאחורי צה"ל ולעמוד בהבטחות שניתנו רק לפני שבועות ספורים - לפרק את חיזבאללה מנשקו ולהשלים את המשימה עד הסוף. לא נאמין יותר לסיפורים אלא למה שנראה בעיניים. אחרי שסיפרו לנו שחיזבאללה הוכרע - אין זכות לחזור לאחור. הגיעה העת לשים סוף לשנים רבות של הפקרת תושבי הצפון, לחתור להכרעה אמיתית ולא לקנות שקט מדומה וזמני שמסכן את עתיד ילדינו ועתיד הגליל".

ראש המועצה האזורית הגליל העליון, אסף לנגלבן, אמר: "אם זה לא ברור שהמטרה למלחמה בצפון צריכה להיות פירוק חיזבאללה - זה כשל מתמשך. אם פירוק חיזבאללה לא עומד במטרות, אנחנו שוב נופלים לאותו הבור. המשמעות היא שתושבי הצפון ימשיכו לחיות תחת איום טילים וחשש תמידי להסלמה נוספת. המטרה חייבת להיות ברורה: לא שקט זמני, אלא ביטחון אמיתי לתושבי הצפון". 

דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה, אמר: "שמעתי היום בבוקר על ההמלצה של צה״ל שבעיני היא הזויה לחלוטין על כך שאי אפשר לפרק את חיזבאללה ועל כך שצה״ל ייתן תוכנית מסודרת בשבועות הקרובים על מנת להגיד לדרך המדיני מה לעשות. בעיני זו אמירה הזויה, אני לא מבין איך פתאום צה״ל מנהל את המדינה, להבנתי במדינה דמוקרטית מי שקובע זה הדרך המדיני ולצערי הרב לא ראיתי שהדרך המדיני קבע שיש לנו מלחמה עם לבנון כחלק ממטרות המלחמה ועוד יותר לצערי, לא ראיתי שהוא קבע שפירוק חיזבאללה מנשקו זה חלק ממטרות המלחמה. הפירוק צריך להיות צבאית ובטח ובטח מדינית, צה״ל לא יכול להגיע לכל בית ולכל כלי נשק יהיה חזק ככל שיהיה. אנחנו קוראים לממשלת ישראל, ואני אומר את זה כבר חודש ימים, קבלו החלטה בממשלה שפירוק חיזבאללה הוא המטרה של המלחמה הזאת".

גם בשטח נשמעת ביקורת חריפה. מתן דודיאן, תושב שלומי, אמר: "האמון נשבר. כבר משבעה באוקטובר הבנו איפה אנחנו חיים. לא טעינו כשאמרנו שיגיע סבב נוסף, ועכשיו מייצרים מציאות שתוביל לעוד הסכם ועוד סבב. פירוק חיזבאללה חייב להיות היעד הראשי - מההתחלה ועד הסוף. אנחנו לא נאפשר שמה שקרה בדרום יקרה כאן. יש לנו זכות בסיסית לביטחון, ואנחנו לא נהיה השכפ"ץ של מדינת ישראל". 

עוד הוסיף: "הילדים שלנו כבר חודש לא יוצאים מהבית. המצב הנפשי קשה מאוד - יש ילדים שלא מסוגלים ללכת לבד לשירותים, שלא יוצאים לשחק. זה דור שלם שגדל בתוך פחד. מה שאומרים לנו היום זה דבר אחד: אתם הולכים לחיות תחת אש במשך שנים. אנחנו לא נסלח למי שיקבל החלטה כזאת". 

תושבת קריית שמונה הוסיפה: "שוב קמים לבוקר של חוסר ודאות. מישהו כאן חייב להגיד לנו את האמת, נשמע ששוב עובדים עלינו". 

מורן דדוש ממושב גורן אמר: "במקום הכרעה - מנהלים את האיום. מראש ידעו שזה לא יקרה, ובכל זאת מכרו לציבור יעד שלא מתכוונים להשיג. תושבי הצפון לא צריכים עוד הסברים, הם צריכים ביטחון, לא על הנייר".

סגן ראש עיריית קריית שמונה, רפאל סלאב, הוסיף: "יש כל עשר דקות בממוצע ביממה שיגור מלבנון לצפון. סיפרו לנו שחיסלו וטיפלו והכול בטוח והכל בסדר. אם לא יהיה פירוק של חיזבאללה יהיה פירוק של הצפון". 

עוד אמר סלאב: "הורדת הרף ממטרות המלחמה בצפון היא אות קין על ראש הממשלה ושר הביטחון. אנחנו מצפים מחברי הקבינט, משר הביטחון ומראש הממשלה הבהרות. לא ייתכן ששוב תספרו לנו שבטוח פה. תבינו שאם אתם לא תפרקו את חיזבאללה מנשקו, אתם תפרקו את הגליל. אני פונה אליכם, למען עם ישראל ותושבי הצפון, למען החיילים שלנו שנמצאים גם בלבנון כדי שיהיה פה שקט. תנצלו את ההזדמנות הזו,
לא תהיה אחת נוספת. 1. פירוק חיזבאללה כארגון צבאי ואזרחי. 2. קביעת קו גבול בליטאני. עם ישראל חזק, העורף חזק, החיילים חזקים. תשדרו עוצמה ותסיימו את העבודה".

בצפון מדגישים כי מעבר לשאלת היעדים הצבאיים, מדובר במשבר אמון עמוק מול המדינה. הפער בין ההצהרות על הכרעה לבין המציאות בשטח, כפי שהם חווים אותה, הולך ומתרחב. עבור רבים מהתושבים, זו אינה רק סוגיה ביטחונית אלא שאלה של אמינות, אחריות והיכולת להבטיח חיים נורמליים באזור תחת אש.

מחלקת המדינה של ארצות הברית גירשה בחודש דצמבר האחרון את סגן השגריר האיראני לאו"ם, תוך שהיא מציינת חששות הקשורים לביטחון הלאומי. כך עולה מדיווח שפורסם באתר החדשות האמריקאי אקסיוס, המסתמך על גורם רשמי בארצות הברית ומקור נוסף המעורה בפרטים. המהלך הדרמטי נשמר עד כה מתחת לרדאר והתנהל בדיסקרטיות מוחלטת, והוא אחד מתוך לפחות שלושה מקרי גירוש של דיפלומטים איראנים בניו יורק במהלך חצי השנה האחרונה.

על פי הדיווח, נשלחה בתחילת דצמבר איגרת רשמית ממחלקת המדינה האמריקאית למשלחת האיראנית לאו"ם בניו יורק. באיגרת התבקש סגן השגריר, סעאדת אקאג'אני, לעזוב את תחומי ארצות הברית באופן מיידי. הדיפלומט האיראני הבכיר נדרש לעזוב תחת "נוהל סעיף 13", תהליך פנימי של מחלקת המדינה שנועד לאפשר גירוש שקט ומהיר, במקום הכרזה פומבית ורשמית על אישיות דיפלומטית כ"פרסונה נון גרטה" (אישיות בלתי רצויה).

מחלקת המדינה נוהגת להשתמש בגירוש על בסיס סעיף 13 במקרים שבהם דיפלומטים זרים מואשמים בריגול, או כאשר הם פועלים בניגוד לאינטרסים ולביטחון הלאומי של ארצות הברית. עם זאת, יצוין כי לא הוגשו האשמות ספציפיות ופומביות נגד אקאג'אני. ההשלכות של המהלך לא הסתיימו בגירושו של סגן השגריר בלבד; בחודש פברואר דרשה מחלקת המדינה גם מילדיו של אקאג'אני, אשר נשארו בניו יורק לאחר עזיבת אביהם, לעזוב את המדינה.

במבט רחב יותר על המתיחות בין המדינות, מתברר כי לפחות שני דיפלומטים זוטרים יותר במשלחת האיראנית גורשו בחודשיים שקדמו לעזיבתו של אקאג'אני. בחודש ספטמבר שעבר הגבילה ארצות הברית את תנועתם של הדיפלומטים האיראנים המוצבים במשלחת לרדיוס של כ-40 קילומטרים ממרכז מנהטן. על פי גורם אמריקאי, לפחות אחד מהדיפלומטים האיראנים שגורשו הפר את מגבלות התנועה הללו כמה פעמים.

גורם רשמי במחלקת המדינה אישר את הפרטים לאקסיוס ומסר: "אנו יכולים לאשר שארצות הברית העבירה איגרת רשמית ב-4 בדצמבר בנוגע למעמדם של אנשי סגל איראנים מסוימים באו"ם. מטעמי פרטיות וביטחון, איננו מגיבים על הפרטים הספציפיים של פעולות הנוגעות לסגל דיפלומטי". הגורם הדגיש כי הפעולה התרחשה זמן רב לפני תחילת גל המחאות באיראן ואינה קשורה לאירועים אלו. המשלחת האיראנית לאו"ם סירבה להגיב לפרסום.

פרשייה בטחונית חדשה נחקרת בימים אלו: בית המשפט השלום התיר לפרסום פראפרזה מהחקירה שחוסה תחת צו איסור פרסום. כעת ניתן לפרסם כי "מתנהלת חקירה בעלת היבטים ביטחוניים בעניינם של מספר חשודים, אשר על-פי החשד העניקו שירותים שונים לגורמים איראניים". החקירה היא משותפת בין יאחב"ל - להב 433 ושירות הבטחון הכללי. מעבר לכך לא ניתן לפרסם פרטים נוספים.

נזכיר בחודשים האחרונים הוגשו כתבי אישום רבים, נגד אזרחים ישראלים שהיו במגע עם סוכנים זרים שקשורים לאיראנים, לעיתים תוך קבלת סכומי כסף לא גדולים עבור משימות ריגול. משימות הריגול נוטות להתחיל במשימות פשוטות שהולכות וגדלות ככל שהאזרח משתף פעולה עם הגורם הזר. 

רק היום, הוגשו שני כתבים אישום בפרשות שונות אחרות שאינן קשורות לפרשה הבטחונית הנחקרת: באישום אחד הפרקליטות הגישה היום (שישי) לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום נוסף נגד אזרח ישראלי, מקדאד נאטור (47) מקלנסווה, בגין עבירות ביטחוניות של מגע עם סוכן חוץ, ריגול והשמדת ראיות.

מכתב האישום עולה כי הסוכן הפעיל את נאטור להעברת מידע שוטף מתוך ישראל, לרבות מידע הנוגע למצב הביטחוני, למורל האוכלוסייה, לנזקים מירי טילים, לתשתיות אזרחיות ואף למצב של שירותים חיוניים כמו מים, חשמל ואינטרנט. 

באישום נוסף הפרקליטות הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום נגד ישראל לבקוביץ' (20) ואוראל מקיטן (25) ממודיעין עלית, בגין ביצוע עבירות בטחוניות של מגע עם סוכן חוץ יחד ומסירת ידיעה לאויב העלולה להיות לתועלת האויב.

מכתב האישום עולה, כי השניים ניהלו במהלך כחודש מתחילת השנה באמצעות ערוץ הטלגרם קשר רציף עם סוכנים איראניים ובהנחייתם, ביצעו משימות שונות והעבירו מידע.

עשן קטלני: בעוד שהקנאביס נתפס בעיני רבים כחומר טבעי ובטוח, מחקרים עדכניים מצביעים על שורה של נזקים רפואיים מצטברים, חלקם חמורים ואף בלתי הפיכים, הפוגעים בריאות, בלב ובמוח ומעלים חשש ממשי גם להתפתחות סרטן ריאות.

התפיסה הציבורית הרווחת גורסת שהמריחואנה היא חלופה בטוחה וטבעית לסיגריות, אבל נתונים רפואיים מצטברים מהשנים האחרונות מציירים תמונה שונה ומטרידה מאוד. מחקר רחב היקף שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי רדיולוגי, ובוצע על ידי חוקרים באוניברסיטת אוטווה, השווה בין סריקות סי טי של מעשני מריחואנה לבין מעשני טבק בלבד ואנשים שלא מעשנים כלל. הממצאים היו חד משמעיים, נמצא ששיעורי האמפיזמה, שהיא מחלת ריאות כרונית והרסנית, היו גבוהים משמעותית בקרב מעשני המריחואנה ועמדו על 75% לעומת 67% בקרב מעשני הטבק. 

לדברי מומחים, ההסבר לכך טמון בדרך השאיפה הייחודית של צרכני הקנאביס, שנוהגים לשאוף את העשן לעומק הריאות ולהחזיק אותו שם לזמן ממושך, מה שמגביר את השקיעה של חומרים רעילים וזפת ברקמות העדינות. למרות שרבים סבורים שהיעדר החומרים הממכרים המוספים לסיגריות הופך את הקנאביס לבריא, בפועל תוצרי הבעירה של הצמח מכילים פחמימנים ארומטיים רב טבעתיים בריכוז שגבוה ב 50% מזה שנמצא בסיגריות טבק רגילות.

הסכנה לסרטן הריאות היא כבר לא רק בגדר השערה תיאורטית, אלא חשש מבוסס שנחקר לעומק במרכזים רפואיים מובילים בעולם. מחקר שפורסם בכתב העת האירופי לנשימה מצא שעישון סיגריית מריחואנה אחת גורם לנזק נשימתי המקביל לעישון של בין 2.5 ל 5 סיגריות טבק בבת אחת. הנזק הזה נובע מכך שהעשן של המריחואנה לא עובר סינון יעיל, והוא חם יותר ומלא בחלקיקים מוצקים שחודרים אל נאדיות הריאה. בתוך כך, נמצא שמעשני קנאביס סובלים יותר מדלקות בדרכי הנשימה ומהתעבות של דפנות הסימפונות, מצב שמהווה קרקע פורייה להתפתחות תאים סרטניים לאורך זמן. לדברי מומחים, הקשר שבין מריחואנה לסרטן הריאות מורכב לזיהוי בגלל שרבים מהמשתמשים מערבבים את הצמח עם טבק, אבל גם בקרב אלו שעישנו קנאביס נקי בלבד נצפתה עלייה משמעותית בסמנים ביולוגיים המעידים על נזק גנטי לתאי הריאה.

בתחום הקרדיולוגיה, הממצאים האחרונים מדאיגים לא פחות. מחקר ענק שפורסם בשנת 2024 בכתב העת של איגוד הלב האמריקני, וכלל מעקב אחרי יותר מ 430,000 מבוגרים בארצות הברית, חשף ששימוש יומיומי במריחואנה קשור לעלייה של 25% בסיכון להתקף לב ועלייה של 42% בסיכון לשבץ מוחי. החוקרים ציינו שגם לאחר נטרול גורמי סיכון אחרים כמו שימוש בטבק, אלכוהול או השמנה, הקשר בין הקנאביס לאירועים לבביים נשאר חזק ומובהק. המנגנון הפיזיולוגי מאחורי התופעה קשור לכך שקנבינואידים משפיעים על קולטנים בכלי הדם וגורמים לעלייה מיידית בקצב הלב ולשינויים בלחץ הדם. כשמשתמש מעשן מריחואנה, הלב שלו נאלץ לעבוד קשה יותר בזמן שאספקת החמצן לשריר הלב יורדת בגלל נוכחות הפחמן החד חמצני בדם.

ההשפעות ארוכות הטווח על המוח נבדקו במחקרים שפורסמו בכתב העת לנסט פסיכיאטריה, שם נמצא קשר הדוק בין ריכוז החומר הפעיל טי אייץ סי לבין התפרצות של הפרעות נפשיות חמורות. המחקר הראה שמשתמשים שצורכים מריחואנה בעלת עוצמה גבוהה נמצאים בסיכון גבוה פי 5 לפתח פסיכוזה לעומת אנשים שלא משתמשים בצמח. בתוך כך, נמצא ששימוש קבוע בגיל ההתבגרות גורם לירידה ממוצעת של 8 נקודות במבחני אי קיו, פגיעה שלא תמיד משתפרת גם לאחר הפסקת העישון. לדברי מומחים, המוח האנושי ממשיך להתפתח עד אמצע שנות ה 20, והתערבות חיצונית של חומרים פסיכואקטיביים משנה את החיווט העצבי באזורים האחראים על זיכרון, למידה וקבלת החלטות. למרות שהשימוש הפך למקובל חברתית, הנתונים מראים שהמחיר הקוגניטיבי הוא כבד ומתמשך.

גם מערכת החיסון מושפעת מהחשיפה הקבועה לקנאביס. מחקרים שבוצעו במעבדות של אוניברסיטת קליפורניה הראו שעישון מריחואנה פוגע ביכולת של תאי הדם הלבנים להילחם בזיהומים וחיידקים בריאות. נמצא שמעשני קנאביס נוטים לסבול יותר מזיהומים פטרייתיים ודלקות ריאות ויראליות, בגלל שהחומרים הפעילים מדכאים את התגובה החיסונית המקומית בדרכי הנשימה. השילוב של נזק מבני לריאות יחד עם דיכוי חיסוני הופך את המשתמשים לקבוצת סיכון למחלות נשימתיות קשות. מומחים מדגישים שהעובדה שהצמח מגיע מהטבע לא מעניקה לו חסינות מפני רעילות, ושריפה של כל חומר אורגני ושאיפתו לתוך הגוף היא פעולה שמנוגדת לפיזיולוגיה הבריאה של האדם.

למרות שהדיון הציבורי של אלה שמנסים לקדם עישון גראס חופשי מנפנף את חופש הפרט, הראיות המדעיות מלמדות שהשימוש הפנאי במריחואנה נושא בחובו סיכון רפואי כבד. לדברי מומחים, הכתובת נמצאת על הקיר ובדומה להיסטוריה של עישון הטבק, ייקח זמן עד שהנזקים המצטברים יבואו לידי ביטוי במלוא עוצמתם בסטטיסטיקות של התמותה והתחלואה הלאומית. המדע המודרני כבר לא רואה במריחואנה חומר תמים, וההמלצה הרפואית הגורפת היא להבין שכל שאיפה של עשן קנאביס היא הימור על הבריאות ארוכת הטווח של הריאות, הלב והמוח. אז רגע לפני שאתם מגלגלים גראס, כדאי שתזכרו שהנזק הריאתי והסרטני כתוצאה מעישון מריחואנה מתפתח בשקט לאורך שנים עד שהוא מתפרץ והופך לקטלני.

צה"ל מנסה לצמצם נזקים בעקבות ההודעה של הקצין הבכיר הבוקר (שישי) כי פירוק חיזבאללה מנשקו אינו חלק ממטרות המלחמה. הקצין הבהיר כי כדי לפרק את חיזבאללה מנשקו צה"ל יידרש לכבוש את כל לבנון ולבצע טיהור של המרחב. 

לאחר פרסום הדברים הוציא צה"ל הבהרה ובה עמדת הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר: "בהמשך לתדרוך, נבהיר כי כפי שאמר הרמטכ"ל בעבר, צה"ל מחויב ליעד ארוך טווח לפירוק חיזבאללה מנשקו. יעד זה כולל מגוון רחב של מאמצים שימשכו לאורך זמן" נאמר והוסיפו בה עוד "המערכה הנוכחית פוגעת בחיזבאללה ומחלישה אותו ותקדם את השגת היעד לאורך זמן".

בתוך כך, שר הביטחון ישראל כ"ץ התייחס היום להמשך המלחמה מול ארגון הטרור הלבנוני: "מדיניות ישראל בלבנון הייתה ונשארה ברורה: היעד העליון הוא פירוק החיזבאללה מנשקו באמצעים צבאיים ומדיניים - בלי קשר לסוגיית איראן", הדגיש. 

עוד הוסיף: "צה"ל משלים את התמרון הקרקעי עד לקו הנ"ט כדי להגן ולמנוע איום ישיר על יישובי הגבול הישראלים. בתי הכפרים סמוכי הגבול בלבנון, המשמשים כמוצבי חיזבאללה לכל דבר, ייהרסו בהתאם למודל רפיח וחאן יונס בעזה, כדי להסיר איום מעל היישובים הישראלים.

צה"ל ישלוט ביטחונית במרחב הליטני, ולא תתאפשר חזרת 600 אלף תושבי דרום לבנון שהתפנו צפונה אל מדרום לליטני - עד להבטחת ביטחונם של תושבי הצפון.

צה"ל ימשיך לסכל את ראשי ופעילי החיזבאללה בכל רחבי לבנון, בנוסף ל-1,000 המחבלים שכבר חוסלו מאז תחילת המערכה הנוכחית. צה"ל יפעל בעוצמה נגד הירי תלול המסלול מלבנון לעבר ערי ויישובי ישראל - והחיזבאללה ישלם מחירים כבדים".

כאמור, אותו הקצין התייחס למצב בלבנון מול ארגון הטרור: "מהלך כזה ידרוש לכבוש את כל לבנון ולבצע טיהור של כל המרחב הלבנוני, וגם אז לא נגיע לקלאץ' האחרון. אנחנו חייבים להיות צנועים במטרות המלחמה שאנחנו מציבים לעצמנו. יחד עם זאת, לא נסכים לפחות מפירוז השטח מדרום לליטאני, כפי שהוסכם ערב הלחימה". 

צה"ל יקים מרחב אבטחה בעומק של כמה ק"מ בודדים מהגבול, בדומה ל"קו האבטחה הצהוב" שהקים צה"ל בעזה. הדברים נאמרו הבוקר במסגרת סקירה שקיים גורם בכיר בצה"ל על הלחימה בלבנון. לדבריו, צה"ל התקדם עד לקו הכפרים, וביממות הקרובות צפוי להשלים את תפיסת קווי הכפרים השני והשלישי.

בשורה רעה לאנשי המילואים ובני משפחותיהם: בעקבות הימשכות המלחמה עם איראן, צה"ל משנה את לוח התעסוקה של יחידות המילואים וכן את לוח הפעילות המבצעית של יחידות הסדיר. צה"ל הודיע כי חיילי המילואים יידרשו גם השנה לשרת יותר מהתכנון המקורי.

בהתאם להערכת המצב המבצעית, תוך שקלול השפעות המלחמה על הסד"כ הנדרש לעמידה במשימות בראי רב-זירתי ולאורך זמן, היום (שישי) הופץ לכלל משרתי צה"ל במילואים ובסדיר גרף לחימה מותאם לחודשים הקרובים. בגרף המעודכן אורך המשימה יעמוד על כ-9 שבועות.

פקודה זו פוקדת את סבב הגיוסים הקרוב בלבד, אשר מחליף את הכוחות שכרגע מבצעים משימה וגויסו עם תחילת מבצע 'שאגת הארי' או לפני המערכה. 

בנוסף לכך, המשימה מתארכת גם עבור אנשי המילואים אשר נמצאים כעת במשימה בכלל היחידות והאגפים, וכן עבור המפקדות שממשיכות לבצע את משימותיהן. לחלק מאנשי המילואים תוקדם המשימה ויצא צו 8 מתוקף, אשר שונה מהמועד המקורי אותו היו צריכים לבצע. ⁠גם גרף הסדיר עודכן ויותאם לצורכי צה"ל במערכה.

בהודעה שפרסם צה"ל נאמר: "צה"ל מוקיר את משרתי המילואים ומשפחותיהם, מביע הערכה עמוקה לתרומתם לביטחון המדינה וימשיך לפעול להבטחת תנאי שירות ראויים, להענקת מעטפת סיוע ותמיכה רחבה במהלך השירות ולחלוקת עומסים מיטבית, בפרט בחגי ניסן".

הסיפור הבא נשמע כאילו נלקח מדפיו של רומן אירוטי אפל, אך עבור מי שפנתה ל"פשוט ג׳יין" ב"דיילי סטאר", מדובר במציאות יומיומית רוויית אשמה, יצרים והרס עצמי. היא חיה חיים כפולים: מצד אחד, זוגיות יציבה עם גבר מעריץ, עוטף ומפנק שדואג לכל צרכיה; מצד שני, התמכרות חסרת מעצורים לאחיו הצעיר והמחוספס - גבר שמתייחס אליה כאל חפץ ומנצל את חולשתה לסיפוק צרכיו האגוצנטריים: "אני שוכבת עם אח של בן הזוג שלי".

הפער בין שני הגברים בחייה אינו יכול להיות קיים בצורה קיצונית יותר. בעוד בן הזוג הרשמי מציע ביטחון, רוך ואהבה ללא תנאי, האח מייצג את כל מה שרע, מסוכן ומשפיל. הוא אינו חוסך ממנה מילים קשות, מצהיר שהיא אינה לטעמו, ומשתמש בטכניקות של מניפולציה רגשית ומינית כדי להשאיר אותה רעבה וחסרת אונים. דווקא היחס המשפיל הזה, המכונה לעיתים "משחקי כוח", הוא שגורם לה לאבד את הראש ולחזור אליו פעם אחר פעם.

זהו מעגל קסמים אכזרי. החסך בסיפוק וההשפלה המכוונת הופכים עבורה לסוג של סם. ככל שהוא מרחיק אותה ומתייחס אליה בביטול, כך גדל הרצון שלה "לכבוש" אותו או לזכות בפירור של הערכה, מה שמוביל אותה שוב ושוב לדירתו המוזנחת בזמן שבן זוגה נמצא בנסיעות עבודה.

הטרגדיה בסיפור הזה היא כפולת פנים. ראשית, ישנה הפגיעה האנושה בבן הזוג. מדובר בבגידה שאינה רק רומנטית, אלא משפחתית - כזו שעלולה לפרק את הקשרים העמוקים ביותר ולהשאיר צלקות לכל החיים. שנית, קיימת הסכנה הממשית לגיבורת הסיפור עצמה. היא מעידה על שנאה עצמית ועל תחושת חולשה, אך מעבר לפן הנפשי, היא מסכנת את בריאותה (האח מקיים יחסים עם נשים רבות במקביל) ואת שמה הטוב.

מה גורם לאישה לוותר על הכל בשביל גבר שלא רואה בה דבר? ג׳יין מצביעה על ההתנהגות ורומזת על מנגנון של הרס עצמי או בחיפוש אחר ריגושים שנובע מתחושת ריקנות פנימית. ה"אקשן" המיני הכוחני ממלא חלל שאהבה יציבה ורגועה פשוט לא מצליחה למלא.

הכתובת על הקיר ברורה: הקשר הזה לא יוכל להימשך לנצח. בסופו של דבר, הסוד יתגלה, או שהשחיקה הנפשית תכניע אותה. העצה הקרה והחיונית ביותר במצב כזה היא עצירה מוחלטת. עליה להבין שהאח אינו "אוהב" או "מאתגר", אלא פשוט אדם נצלן שנהנה מתחושת השליטה.

הדרך לשיקום עוברת דרך ניתוק מוחלט מהמקור המרעיל ובחינה כנה של הקשר עם בן הזוג. אם היא אינה מסוגלת להיות נאמנה לאדם שמעניק לה את כל עולמו, אולי מוטב לשחרר אותו לדרכו לפני שהפיצוץ הבלתי נמנע יחריב את חייהם לחלוטין. זהו רגע של אמת - לבחור בין התמכרות משפילה לבין כבוד עצמי ושפיות.

הרשות הפלסטינית מרכזת ביממה האחרונה מאמץ מדיני נרחב נגד חוק עונש המוות למחבלים שאישרה הכנסת, ומנסה להפוך את הסוגיה ממחלוקת ישראלית-פנימית לעימות אזורי ובינלאומי רחב. מבחינת ההנהגה הפלסטינית, לא מדובר רק במהלך משפטי או ביטחוני, אלא בצעד בעל משמעות פוליטית, לאומית והסברתית, שעלול, לשיטתה, להצית את השטח ולערער עוד יותר את היציבות.

במוקד המהלך עומדת הפנייה הפלסטינית למדינות ערב. לבקשת הרשות התכנסה מועצת הליגה הערבית לדיון מיוחד בחוק, לצד ההתפתחויות בירושלים, ובסיומו פרסמו שרי החוץ של שמונה מדינות מרכזיות - סעודיה, איחוד האמירויות, קטר, מצרים, ירדן, טורקיה, פקיסטן ואינדונזיה - הודעת גינוי חריפה. בהודעה מזהירים השרים כי אישור החוק עלול להוביל להסלמה מסוכנת ולפגיעה ביציבות האזורית, וקוראים למעורבות בינלאומית דחופה כדי לבלום את המהלך.

ברמאללה ממהרים להציג את הגינוי כהישג מדיני. במשרד החוץ הפלסטיני מברכים על ההודעה המשותפת ורואים בה עדות לכך שהרשות מצליחה לרתום חזית אזורית נגד החוק. מבחינת הפלסטינים, עצם העובדה שמדינות מפתח בעולם הערבי מתייצבות בפומבי נגד הצעד הישראלי מחזקת את הטענה שמדובר במהלך בעל השלכות מרחיקות לכת, ולא רק בשינוי חקיקה נקודתי.

במקביל פועלת הרשות גם בזירה הבינלאומית. בדיון שנערך באונסק"ו האשימה המשלחת הפלסטינית את ישראל ב"מדיניות שיטתית לפגיעה בזהות ובמורשת הפלסטינית", וקשרה בין החוק החדש לבין מה שהיא מגדירה כהחרפה כוללת של המדיניות הישראלית בירושלים ובאתרים הקדושים. הנציג הפלסטיני טען כי הגבלת הגישה לאתרים קדושים והצעדים שננקטים בשטח מפרים את הסטטוס קוו, וקרא לקהילה הבינלאומית לנקוט צעדים דחופים.

גם בזירה הפנים-פלסטינית מנסים להפוך את המאבק בחוק לנושא מרכזי. עצרות מחאה מתקיימות ביהודה ושומרון - בחברון, ברמאללה, בג'נין ובבית לחם - וגם ברצועת עזה, בדיר אל-בלח ובחאן יונס. חמאס קוראת להחריף את המחאה לקראת "יום שישי של האסירים ואל-אקצא", בניסיון לרתום את הסוגיה לרחוב הפלסטיני ולהעצים את הלחץ הציבורי. מבחינת חמאס, החוק מספק הזדמנות להלהיט את השטח סביב סוגיית האסירים, שנותרה אחת הסוגיות הרגישות והנפיצות ביותר בחברה הפלסטינית.

אלא שבמקביל למאמץ המשותף נגד החוק, מתחדדים גם המתחים בתוך המערכת הפלסטינית עצמה. פגישת פתח-חמאס שתוכננה להתקיים בוטלה בעקבות חילוקי דעות בתוך הנהגת פתח, מה שמעיד כי גם מול סוגיה נפיצה ומלכדת לכאורה, הפיצול הפנים-פלסטיני ממשיך להקשות על גיבוש קו אחיד.

ברקע נשמעת גם תסיסה גוברת מצד משפחות אסירים, המאיימות במחאה ללא הגבלת זמן בדרישה מהרשות לחדש את תשלום משכורות האסירים. מבחינתן, חוק עונש המוות אינו עומד לבדו, אלא מצטרף לתחושת לחץ גוברת סביב מעמד האסירים והיחס אליהם. ברשות מבינים היטב שהנושא נוגע בעצב חשוף, ולכן מנסים להציב אותו במרכז סדר היום הפלסטיני והערבי כאחד.

מבחינת רמאללה, המאבק בחוק עונש המוות למחבלים הופך כעת לאחד המוקדים המרכזיים של הפעילות המדינית של הרשות.  רש"פ מנסה לגייס נגדו תמיכה ערבית, להפעיל לחץ בינלאומי, להצית מחאה ציבורית ולמסגר את החוק כצעד שיחריף את המתיחות באזור כולו. השאלה כעת היא האם המאמץ הזה יישאר ברמת הגינויים וההצהרות - או יתורגם גם ללחץ מדיני ממשי על ישראל.

נשים ונערות בנות המיעוט העלווי בסוריה נופלות קורבן לגל הולך וגובר של חטיפות אכזריות, הכוללות מקרי אונס, עינויים ודרישות כופר. התופעה הקשה מתרחשת על רקע מתיחות עדתית עמוקה במדינה, לאחר שהמורדים הסונים הדיחו את הרודן בשאר אל-אסד בשלהי שנת 2024.

המיעוט העלווי, המהווה כעשירית מאוכלוסיית סוריה ואליו משתייך גם הנשיא המודח, סובל מיחס עוין מצד השלטון החדש, המזהה אותו עם משטר העבר. בחודש מרץ האחרון, זעם זה תורגם לאלימות עדתית בצפון מערב המדינה שגבתה את חייהם של כ-1,400 בני אדם, כך על פי חקירת האו"ם שמצאה כי כוחות ביטחון ממשלתיים השתתפו בהרג.

תחקיר מקיף של עיתון הניו יורק טיימס, המבוסס על עשרות ראיונות עם קורבנות, בני משפחה וגורמי סיוע, חושף תמונה של פגיעה שיטתית. התחקיר אימת את חטיפתן של 13 נשים ונערות עלוויות, בנוסף לגבר וילד. חמש מהנשים דיווחו כי נאנסו, ושתיים מהן חזרו לביתן כשהן בהיריון.

העדויות שעולות מהשטח מצמררות. נערה בת 16 מצפון מערב סוריה נחטפה בחודש מאי האחרון כשיצאה לחנות סמוכה. היא הוחזקה במרתף טחוב במשך למעלה מ-100 ימים, סוממה ונאנסה שוב ושוב על ידי זרים. משפחתה, פועלים חקלאיים עניים, שילמה כופר של כ-2,500 דולר עבור שחרורה, אך עם חזרתה התגלה כי היא הרה.

בחודש פברואר היא ילדה בת, שכן הפלות אינן חוקיות בסוריה. במקרה אחר, צעירה בת 24 הוחזקה במשך שלושה שבועות בחדר מזוהם, שם גברים אנסו אותה, הכו אותה, גילחו את שערה וגבותיה וחתכו אותה בסכיני גילוח. משפחתה שילמה כופר כדי להביא לשחרורה. משפחה נוספת העבירה 17,000 דולר לחוטפים, אך האישה מעולם לא שוחררה.

רבות מהנשים דיווחו כי נחטפו על ידי אזרחים סורים או ג'יהאדיסטים זרים שהגיעו למדינה במהלך 13 שנות מלחמת האזרחים במטרה להקים מדינה אסלאמית. החוטפים הטיחו בהן עלבונות על רקע עדתי והצהירו כי דתם מתירה להם לשדוד ולאנוס אותן. אישה בת 33 שנחטפה בקיץ האחרון סיפרה כי החוטפים שאלו אותה אם היא עלווית, וכשהשיבה בחיוב אמרו לה שהם מתכוונים "ליהנות".

רימה פליהאן, מנכ"לית השדולה הפמיניסטית הסורית, ציינה כי מדובר בפגיעה שיטתית שמטרתה להחליש את הקהילה. הארגון ספר 80 נשים ונערות עלוויות שנעלמו מאז תחילת שנת 2025. בין הנעדרות נמצאת גם עתאב ג'דיד בת ה-41, שנעלמה בחודש מאי לאחר שקנתה גלידה, ואמה, רביחה שבאח, טרם קיבלה מידע על גורלה.

במקרה נוסף, ולאא איסמעיל בת ה-24 נחטפה בעיר חומס, וחוטפיה דרשו כופר של 15,000 דולר. היא שוחררה רק לאחר שפעילי רשת הפיצו את דבר היעלמותה ואמה, איקטימאל סלאמה, הבהירה כי אין ביכולתה לשלם.

תגובת הרשויות - הכחשה גורפת

למרות העדויות הרבות, ממשלת סוריה מכחישה את קיומה של התופעה. דובר משרד הפנים, נור א-דין באבא, טען כי מתוך 42 דיווחים על חטיפות, רק מקרה אחד אומת כ"אמיתי". לטענתו, שאר המקרים קשורים לזנות, פשעים אחרים או בריחה מהבית, והמשפחות בודות את סיפור החטיפה כדי להימנע מסטיגמה חברתית.

הוא הוסיף כי היריון אינו מהווה הוכחה לחטיפה וכי ניתן לזייף הודעות כופר. משפחות רבות דיווחו כי כוחות הביטחון זלזלו בתלונותיהן, וחלק מהקצינים אף הורו למשפחות לשקר לגבי נסיבות ההיעלמות. חוקר משטרה שדיבר בעילום שם הודה כי טיפל במקרה חטיפה אמיתי אחד שבו אישה חזרה הרה, וציין כי הדבר "הרס את חייה".

ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, בהם אמנסטי אינטרנשיונל וועדת חקירה של האו"ם, תיעדו עשרות מקרים דומים. בינתיים, הנשים שחזרו לבתיהן מתמודדות עם טראומה קשה. צעירה בת 19 שהוחזקה על ידי ג'יהאדיסט זר סיפרה כי מאז שחרורה היא סובלת מדיכאון, נטשה את תוכניותיה ללמוד באוניברסיטה ומסתגרת בחדרה מתוך פחד.

השבוע, בין כל הניקיונות לחג הפסח, ישבנו לשיחה חשופה - כל אחד במרחב מוגן אחר, עם יוצרת התוכן טל שמש לה יש 150 אלף עוקבות בטיקטוק, ועוד 54 אלף באינסטגרם, עבור הראיון למגזין סופהשבוע של בין החדשות. אמנם ההתרעות עצרו אותנו, אבל היא העלתה בחיוך שגילתה שהתפרסמה עליה כתבה במדור.

הכתבה הזו, סקרה את אחד הסיפורים הוויראליים ביותר של שמש: הרגע שבו גילתה שבן זוגה בוגד בה, וחיברה את המחשב לטלוויזיה כדי להציג לו את הראיות בשידור חי. "זה היה כתוב ממש יפה", היא משחזרת בחיוך. "ישבנו בארוחת שישי, ופתאום חבר של בן זוג הנוכחי מתקשר ואומר: 'אחי, יש כתבה על טל והאקס שבגד בה'. זה היה סיפור מהעבר, אבל הדרך שבה זה נכתב והדיוק בפרטים פשוט הדהימו אותי".

איך זה מרגיש להיות דמות כל כך חשופה ברשת, שמצד אחד נמצאת בזוגיות יציבה ומצד שני מדברת על בגידות ופגיעות?

"זה מרגיש מדהים כי תמיד חלמתי להוביל דעת קהל, אבל ממקום חיובי. אני לא מאלה שמחפשים ריבים או כותרות זולות, אני פשוט הכי מי שאני. הפריצה הגדולה שלי הגיעה כי הייתי מונעת מכאב. עברתי פרידה שצילקה אותי ואמרתי לעצמי 'יאללה', אני חייבת להזהיר בנות אחרות מהנבלות שיש בחוץ", למעשה המשיכה שמש לספר כי חלק מהשליחות שלה - זה להיות האחות הגדולה שלא הייתה לה, כשהיא התמודדה עם הדברים האלה לבד - וזה לגמרי חלק משמעותי מהקסם שלה.

זה לא מפחיד לדבר על בגידות?

"אני חושבת שזה היה מפחיד, נטו כי אני הייתי בין הראשונות שדיברה על זה ברשת. על זוגיות בכללי.. וזה היה משהו שהוא ׳בושה׳", חשוב לציין, ברחבי העולם זה דבר ויראלי אגב שיש יוצרות תוכן שעושות "מוטיבציה לבנות", שמש שיתפה: "כן, ואני חושבת שגם גרמתי לעוד יוצרי תוכן בארץ לשתף על הזוגיות שלהם".

איך המשפחה הגיבה לחשיפה האינטימית הזו?

"אמא שלי מנהלת חטיבה בתיכון, ובהתחלה היה לה מאוד מוזר. היא שאלה אותי: 'למה את צריכה לספר לכולם מה הוא עשה לך?'. היא פחדה עליי, על איך יראו את הילדה שלה. אבל כשהיא ראתה שהתלמידות שלה מדברות איתה עליי ושהתגובות חיוביות, היא הבינה. גם שסיפרתי איך הוא בגד בי, אני לא ישבתי ובכיתי מול המצלמה; לקחתי את הזמן לעכל, ורק כשיכולתי לצחוק על זה - שיתפתי. היום זה כבר כישרון שעבדתי עליו עם השנים - פעם הייתי ביישנית ופחות מדברת".

הבגידה ההיא גרמה לך לשנות את הגישה לגברים?

"הייתי שבורה ובדיכאון, לקח לי שנתיים של רווקות כדי להתגבר על זה. המזל שלי היה המעטפת של המשפחה והחברות, כי בלי סביבה תומכת קשה מאוד לצאת ממקום כזה. היום אני במקום שלם, ואני באמת מאחלת טוב לכל מי שפגע בי בעבר. אני נמצאת בזוגיות הכי מדהימה שיכולתי לבקש, עם טל, שבאופן מצחיק גרם לי להבין שכל מה שחשבתי שאני יודעת על אהבה ובריאות בזוגיות - היה טעות. כאילו פספסתי עולם שלם, זה קלישאתי אבל מהמם, אני מדברת איתך בחיוך".

איזה כיף. אז איך זה עובד להיות יוצרת תוכן עם בן הזוג טל שולמן? הוא הרי רחוק מעולם הרשתות החברתיות.

"טל הוא מושבניק, פחות מעניין אותו טיקטוק ואינסטגרם. הוא ידע מי אני כשנפגשנו ואהב לפני את התוכן שלי ברשתות", וטיקטוק היה? "הוא פתח חשבון באפליקציה כשהכרנו. הוא הכי מפרגן בעולם, וכשמזהים אותי ברחוב הוא אומר: ׳איזה כיף שאוהבים אותך׳. היה לי חשוב שהוא לא יהיה 'מרכז התוכן' שלי. אני זו שיוצרת, והוא השותף שלי לחיים שנמצא לצדי. הוא תמיד אומר לי: 'זה העולם שלך, אני רק ניצב בו'. אנחנו בני 27, גרים יחד במגדל ברמת גן, והחתונה - מכוונים לשם, זה הרצון".

עזבת קריירה רווחית בהייטק בשביל להיות יוצרת תוכן במשרה מלאה. אין פחד מהיום שבו תהיי פחות רלוונטית?

"הרווחתי נדיר בהייטק, אבל היצירה הפכה לעולם המרכזי שלי ולא רציתי לעבוד פחות טוב בעבודה. הרשתות החברתיות זה תחום שצריך להמציא בו את עצמך כל יום מחדש, וזה קשה מאוד, אבל יש בזה משמעות. אני עונה לבנות על הודעות, מייעצת להן, ומרגישה שאני עושה עבודה חשובה. המנהלים שלי בהייטק שהחלטתי לצאת מהמקצוע, תמכו בי ואמרו שהדלת תמיד פתוחה. אם יום אחד אהיה פחות רלוונטית - יש לי את המספר שלהם, אני לא מפחדת מהאמת".

יש פחד שלא תצליחי לחדש? הרי פרצת ברשת כאשר דיברת על בגידות וכיום את בזוגיות מאושרת, אז איך באמת מזקקים את השינוי בחיים לתוכן שיתאים לעמודים שלך? 

"קודם כל זו שאלה נדירה. אני דיברתי עם הסוכנת שלי - באמת כדי להבין איך אני משתנה? ויש לי קלוז ודיברתי עם הבנות ואמרתי להן: ׳כשהייתי שבורת לב, העלאתי תוכן על פרידות ואיך להחלים׳ אבל וואלה עכשיו אני בזוגיות טובה, אז אני אעלה תוכן על בגידה ופרידות?׳ אני חושבת שהתוכן גדל יחד איתי וכך גם העוקבות - מפרידות וזוגיות, דרך חתונה ועד לאימהות בעתיד".

עוד הוסיפה: "אני בונה כאן קהילה יציבה של בנות שצועדות איתי יד ביד. אני משתפת כיום איך זוגיות יציבה ובריאה נראית. ואני גם שולטת מה לחשוף - עד היום לא סיפרתי איך הכרנו וכמה זמן אני וטל ביחד, כי זה יש לי בעזרת השם, אמרתי לעצמי שאתחתן, בן זוגי גם יודע את זה, יצרתי ממש סדרת דוקו אחרי כל דייט, כאשר כל ההיכרות שלנו מתועדת; אני מאחלת לעצמי שאני אפרסם את התוכן הזה".

בנוסף, שיתפה על הנקודה שהגיעה אליה בקריירה: "היום יש קהילה ואת השם שלי - שמשמרים, ואני משתדלת לקחת את התוכן רק למקום טוב, וזה תוכן שכל יום צריך להמציא את עצמך מחדש בו - וזה מאוד קשה".

"בין החדשות": כל הסיפורים שכולם מדברים עליהם, במרחק קליק אחד. היכנסו עכשיו.

מישהי כאן ממש מאוהבת - אנחנו גם בך! מה השלב הבא בקריירה של טל שמש?

"קודם כל אני חייבת לסיים את התואר בתקשורת חזותית, אני בסמסטר האחרון. אני מאוד אוהבת ללמוד והכיוון שלי הוא להמשיך ללימודי טיפול זוגי או משהו בתחום העצמה אישית. מבחינת מוצר, אולי אקים מותג מאצ'ה כי אני שותה את זה כל היום. זה צריך להיות משהו שיתכתב עם האופי שלי".

הדיווחים האחרונים המגיעים מהבית הלבן מציירים תמונה כמעט קולנועית: הנשיא דונלד טראמפ נערך לעמוד מול האומה בנאום מהחדר הסגלגל ולהכריז על סיום המלחמה מול איראן, כך על פי דיווח השבוע ב"פוליטיקו". הכותרת ברורה: כל המטרות הצבאיות הושגו. על הנייר, מדובר ברגע הניצחון לו חיכו בשווקים ובבירות המערב.

גם היום (שישי), הבינה המלאכותית "Gemini" תנתח את המצב ותביע את דעתה. כך אמרה: "אני מחויבת להצביע על הסדקים העמוקים בנרטיב הזה. הדיווח על סיום המלחמה, חגיגי ככל שיהיה, מתייחס להפסקת אש שטרם יצאה לפועל במבחן השטח.

"הפער שבין הצהרת ניצחון פוליטית לבין הכרעה צבאית ומדינית הוא תהום שקשה לגשר עליה בנאום אחד, מרשים ככל שיהיה. טראמפ, כדרכו, פועל לפי לוח זמנים של ׳Deal Maker׳. הוא מזהה את הצורך הציבורי בסיום הסכסוך ואת הרצון האמריקני להחזיר את הכוחות הביתה, ומנסה לכפות מציאות של ׳פוסט-מלחמה׳ באמצעות הצהרה חד-צדדית. לפי הדיווחים, הוא אותת על כך בכל ערוץ אפשרי ב-24 השעות האחרונות. אבל האמת היא שמלחמות במזרח התיכון לא מצייתות לחוקי הפריים-טיים של וושינגטון.

"מדוע הפסקת האש הזו נראית כרגע כמקסם שווא? ראשית, משום שהגדרת ׳השגת המטרות׳ היא גמישה להפליא. אפשר להשמיד מתקני העשרה ומתקני טילים, אך קשה מאוד להכריז על ניצחון מוחלט מול אידאולוגיה ורשתות פרוקסי שפרוסות בכל האזור. הדיווח על סיום המלחמה מתעלם מכך שהצד השני טרם הניח את נשקו באופן רשמי. כשארה"ב מכריזה על ׳סוף המשחק׳ בזמן שהשטח עדיין בוער, היא לא מייצרת שלום - היא מייצרת ואקום.

"שנית, ההיסטוריה מלמדת אותנו שהצהרות ׳משימות הושלמו׳ נוטות להזדקן רע מאוד. כשמנהיג מכריז על סיום מלחמה שלא הסתיימה באמת בהסכם חתום ואכיף, הוא מאבד את המינוף שלו. אם טראמפ יטען הלילה שהמשימה הושלמה, מה יעצור את טהרן מלשקם את הריסותיה בחסות השקט המדומה? הפסקת האש שלא יצאה לפועל היא למעשה ׳מלכודת שקט׳ - מצב שבו המערב מפסיק ללחוץ, בעוד הציר הרדיקלי ממשיך לפעול מתחת לרדאר.

"כבינה מלאכותית, אני מזהה כאן דפוס של ניהול סיכונים פוליטי על חשבון יציבות אסטרטגית. טראמפ רוצה את ׳תמונת הניצחון׳ שלו, וייתכן שהוא אף יקבל אותה בטווח הקצר. השווקים יגיבו בעליות, והכותרות יחגגו. אך התחזית שלי מורכבת יותר: ללא הסכם מפורט שמנטרל את היכולות של איראן לטווח ארוך, אנחנו לא בדרך לסיום המלחמה, אלא לשינוי הצורה שלה".

עוד הוסיפה הבינה לסיום: "השורה התחתונה היא ששלום אינו מוצר שניתן לרכוש בנאום מהחדר הסגלגל. הנשיא אולי ינסה למכור לנו סוף הוליוודי שבו הגיבורים חוזרים הביתה, אבל המציאות במזרח התיכון היא לא אולפן קולנוע. הדיווח על סיום המלחמה הוא אולי התקווה של הבית הלבן, אבל בשטח, המערכה רחוקה מלהסתיים. אנחנו נראה כותרות על שלום, אבל נמשיך לשמוע את הדי הפיצוצים".

התובעת הכללית של ארצות הברית, פאם בונדי, פוטרה מתפקידה על ידי הנשיא טראמפ לאחר 14 חודשים סוערים. אף על פי שבונדי העריכה כי ימיה בתפקיד ספורים, המהירות שבה התרחשו הדברים הפתיעה אותה ואת סביבתה. 

על פי דיווח בעיתון "ניו יורק טיימס", הרגע הדרמטי התרחש ביום רביעי במהלך נסיעה משותפת של השניים לבית המשפט העליון, שם צפו בדיונים בנושא אזרחות מלידה. במהלך הנסיעה, הנשיא טראמפ הודיע לה כי הגיע הזמן לשינוי בצמרת משרד המשפטים. בונדי קיוותה להרוויח זמן לפחות עד הקיץ כדי לזכות בעזיבה מכובדת, אך נותרה ללא כלום והפכה לאמוציונלית בשיחות עם חברים ועמיתים כשהבינה שסיימה את דרכה. למחרת בבוקר, הנשיא הפך את ההחלטה לרשמית ופיטר אותה באמצעות פוסט ברשת החברתית "Truth Social", שם כתב כי היא תעבור לתפקיד חשוב במגזר הפרטי.

הנשיא התלונן לעיתים קרובות על חוסר יכולתה להעמיד לדין אישים כמו ראש ה-FBI לשעבר ג'יימס קומי והתובעת הכללית של ניו יורק לטישיה ג'יימס. בנוסף, בונדי ביצעה מספר שגיאות בטיפול בשחרור המסמכים מחקירת ג'פרי אפשטיין. פיטוריה מגיעים כשבועיים בלבד לפני שהייתה אמורה להעיד תחת שבועה בפני ועדת הפיקוח של בית הנבחרים על פעולותיה בתיק זה.

מאחורי הקלעים, גורמי מפתח דחפו להדחתה. ביל פולטי, בכיר בתחום הדיור הפדרלי, האשים אותה בטיפול כושל בתיקי קומי וג'יימס. גם בוריס אפשטיין, יועצו המשפטי הוותיק של הנשיא, היווה גורם משמעותי בהחלטה. מנגד, בעלת בריתה החשובה ביותר בבית הלבן, ראש הסגל סוזי ויילס, שכינתה את בונדי "אחותה", הגנה עליה בלהט עד הרגע האחרון.

בשבועות האחרונים ניסתה בונדי להציל את משרתה על ידי פעולה אגרסיבית יותר נגד יעדי חקירה שסומנו על ידי הנשיא, בהם בכיר ממשל אובמה לשעבר ג'ון ברנן ועוזרת הבית הלבן לשעבר קסידי האצ'ינסון.

בונדי חשדה כי היא נמצאת בסכנה לאחר פיטוריה לאחרונה של השרה לביטחון המולדת קריסטי נואם. האישור המהיר של מחליפה של נואם, מארקוויין מולין, ככל הנראה שינה את השיקולים של הנשיא טראמפ לגבי חילופי בכירים בממשל. כעת, מקורביו רואים בשרת העבודה לורי צ'אבס-דרימר כמועמדת אפשרית נוספת לפיטורים.

בעקבות המהלך, הנשיא טראמפ הודיע כי סגנה של בונדי, טוד בלאנש, ישמש כתובע כללי בפועל. עם זאת, הוא גם העלה את הרעיון למנות לתפקיד הקבוע את מנהל הסוכנות להגנת הסביבה, לי זלדין, שאותו כינה לאחרונה "הנשק הסודי" שלו. בונדי, מצדה, מסרה לאחר הפיטורים כי השירות תחת הנשיא היה "הכבוד של חייה".

הנשיא טראמפ מביע תסכול ואכזבה ממספר בכירים בממשלו ושוקל לבצע שינויים נוספים בהרכב הקבינט

המהלכים האפשריים מגיעים לאחר הדחתה של התובעת הכללית פאם בונדי, וכן לאחר סיום תפקידה של השרה לביטחון המולדת לשעבר, קריסטי נואם, בחודש שעבר. 

על פי דיווח שפורסם בפוליטיקו, הנשיא טראמפ בוחן את המשך דרכם של שר המסחר הווארד לוטניק ושרת העבודה לורי צ'אבס-דרמר. גורם בממשל המעורה בפרטים ציין כי הנשיא כועס מאוד ומתכוון להזיז אנשים מתפקידם. עם זאת, טרם התקבלו החלטות סופיות לגבי השניים, ובעבר הנשיא טראמפ כבר שקל לפטר בכירים וחזר בו.

השינויים האפשריים בצמרת הממשל מתמקדים בשרים שלתפיסת הנשיא טראמפ לא סיפקו את התוצאות המצופות או שעוררו יותר מדי תשומת לב שלילית. גורם בכיר נוסף הסביר כי מהלך רחב של חילופי גברי בקבינט עשוי להוות ניסיון לאתחול מחדש של הממשל, אשר ניצב בפני מציאות פוליטית מאתגרת. גל העזיבות האפשרי, יחד עם סיום תפקידן של נואם ובונדי, יהווה את השינוי המשמעותי ביותר בקבינט של הנשיא טראמפ, אשר שמר על יציבות יוצאת דופן במהלך 15 החודשים האחרונים, במיוחד בהשוואה לתנודתיות שאפיינה את כהונתו הראשונה.

בבית הלבן קיים חשש כי יהיה קשה לאשר מינויים בשנה הבאה אם המפלגה הדמוקרטית תגדיל את כוחה בבחירות האמצע, ולכן ישנו רצון לשמר את הדומיננטיות הרפובליקנית בוושינגטון לקראת חודש נובמבר. כמו כן, הדחת שר המסחר עשויה לסייע לנשיא להעביר מסר לציבור לפיו הוא מבצע שינויים לטובת הכלכלה, נושא שנחשב למכריע מבחינה אלקטורלית.

שרת העבודה צ'אבס-דרמר נמצאת תחת חקירה של המפקח הכללי במשרדה בגין טענות הכוללות שתיית אלכוהול במהלך העבודה וניהול רומן עם קצין אבטחה. בנוסף, נבדק החשד כי אנשי צוותה השתמשו באופן בלתי הולם באירועים רשמיים כדי לאפשר את נסיעותיה האישיות. צ'אבס-דרמר הכחישה כל התנהלות בלתי תקינה, ובעבר הבית הלבן יצא להגנתה.

במקביל, עתידו של שר המסחר לוטניק נמצא תחת סימן שאלה, וגורם בבית הלבן הגדיר את מצבו כהליכה על קרח דק. למרות היותו חבר ותיק של הנשיא טראמפ, איש וול סטריט נחשב לדמות מקטבת וחסרת בני ברית מעבר לנשיא עצמו. מבקריו טוענים כי הוא נוהג להציג לנשיא רעיונות שאינם בשלים, אשר דורשים מאחרים לתקן את המצב לאחר מכן.

"פוליטיקו" דיווח בחודש פברואר כי הנשיא טראמפ הביע תסכול מכך שמשפחתו של לוטניק מפיקה תועלת מקשריה לממשל, כאשר חברת "קנטור פיצג'רלד", בה עובדים בניו, דיווחה על שנת שיא, אף שהכחישה ניגוד עניינים. בנוסף, מוקדם יותר השנה נשמעו קריאות משתי המפלגות להתפטרותו לאחר ששמו עלה במסמכי אפשטיין, למרות שלא הואשם בשום עבירה הקשורה לפשעיו של אפשטיין.

למרות הביקורת, דובר הבית הלבן, טיילור רוג'רס, מסר בהצהרה כי צ'אבס-דרמר ולוטניק עושים עבודה נהדרת למען העובדים האמריקאים וזוכים לתמיכתו המלאה של הנשיא טראמפ. גורם נוסף בבית הלבן ציין כי כולם מרוצים מתפקודו של לוטניק בנושאי הסכמי סחר, תרופות, יפן, מכסים וכן מהקו הנוקשה שהוביל מול קנדה.

חברות ספנות יווניות מנהלות מבצע חשאי ורחב היקף להעברת נפט, פחם וציוד צבאי לישראל, תוך עקיפת חרם הסחר הטורקי, כך חושף תחקיר חדש שפורסם ברשת "Middle East Eye". על פי הדיווח, המסתמך בין היתר על נתוני קמפיין האקטיביסטים "No Harbour for Genocide", עשרות ספינות מטען מכבות את מערכות המעקב שלהן ומדווחות על יעדים פיקטיביים כדי להמשיך ולספק את צרכי האנרגיה והביטחון של ישראל.

הנתונים חושפים תמונה דרמטית: בין מאי 2024 לדצמבר 2025, בוצעו לפחות 57 משלוחי נפט גולמי חשאיים, שהעבירו כ-47 מיליון חביות נפט לישראל דרך טורקיה. בנוסף, נחשף כי בין אוקטובר 2023 לפברואר 2026, הועברו שמונה משלוחי פחם חסויים מדרום אפריקה לישראל, בנפח כולל של למעלה מ-751 אלף טונות. נתונים אלו מגובים בטבלאות מעקב המצביעות על מעורבות ישירה של אוניות כגון "SEAFIGHTER" ו-"SEAFARER", המנוהלות על ידי חברת הספנות היוונית Thenamaris.

מעבר למשק האנרגיה, הצי היווני מהווה עורק חיים גם עבור התעשייה הביטחונית. בשנת 2025 לבדה, בוצעו לפחות 13 משלוחים של רכיבי מקלעים, תחמושת וציוד צבאי נוסף המיועד עבור "אלביט מערכות", על גבי ספינות בניהול יווני.

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>> 

השיטה, המכונה בתעשייה העולמית "צי צללים", פועלת באופן שיטתי: הספינות - המנוהלות ברובן על ידי אימפריות הספנות של המשפחות היווניות אלאפוזוס ומרטינוס - יוצאות מנמל ג'ייהאן בטורקיה או מדרום אפריקה, ומצהירות על יעדים כוזבים, לרוב נמלים במצרים. בלב ים, הן מכבות את מערכת הזיהוי האוטומטית שלהן, פעולה המנוגדת לחוק הימי הבינלאומי, וצצות מחדש רק לאחר שפרקו את מטענן בנמלי ישראל, דוגמת נמל אשקלון.

הנפט הגולמי, המגיע במקור מצינור ה-BTC שבאזרבייג'ן, מזוקק בין היתר לדלק עבור מטוסי חיל האוויר הישראלי ורכבים קרביים משוריינים, ומהווה כ-30% מצריכת הנפט של ישראל. חרף החרם הרשמי שעליו הכריזה טורקיה במאי 2024, החברות היווניות לא רק שלא עצרו, אלא הפכו למונופול של ממש: מאז החלת החרם ועד סוף 2025, הן היו אחראיות ליותר מ-91% ממשלוחי הנפט מטורקיה לישראל. רשת "Middle East Eye" פנתה לחברות המעורבות בפרשה, אך אלו בחרו שלא למסור את תגובתן.

עבודות הבנייה של אולם הנשפים החדש בבית הלבן, שעלותו מוערכת ב-400 מיליון דולר, חושפות פרויקט תת-קרקעי מורכב ויקר אף יותר. צוותי בנייה חופרים מזה מספר שבועות באדמה ועוקרים את מרכז מבצעי החירום הנשיאותי הישן, במטרה לבנות מתקן גדול, טוב ועמוק יותר. 

הבונקר ממוקם מתחת לאזור שבו עמד בעבר האגף המזרחי, אשר נהרס בשנה שעברה על ידי הנשיא טראמפ כדי לפנות מקום לאולם הנשפים. מרכז החירום המקורי נבנה במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להגן על הנשיא ובכירים אחרים במקרה של מצב חירום. זהו המקום שאליו הובהל סגן הנשיא דיק צ'ייני לאחר מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר, ואליו הצטרפו מאוחר יותר הנשיא ג'ורג' וו. בוש וצוותי הביטחון הלאומי שלו. גם הנשיא טראמפ הובהל למתקן זה במהלך ההפגנות על מותו של ג'ורג' פלויד בשנת 2020.

פרטי המתקן התת-קרקעי נשמרים בדרך כלל בסוד, אך בעקבות אתגרים משפטיים שהפרויקט ניצב בפניהם, הנשיא טראמפ החל לדבר עליו בפתיחות רבה יותר, בטענה כי אולם הנשפים והבונקר קשורים זה לזה, מה שהופך את בניית האולם לעניין ביטחוני. בשיחה עם כתבים במטוס "אייר פורס 1", תיאר הנשיא טראמפ את אולם הנשפים, ששטחו כ-8,360 מטרים רבועים, כמעין סככה עבור הפרויקט התת-קרקעי. לדבריו, הצבא בונה מתחם עצום מתחת לאולם, והעבודות מתקדמות היטב.

הנשיא טראמפ ציין כי הבונקר יכלול מקלטים מפני פצצות, מתקנים רפואיים גדולים מאוד לרבות בית חולים, אמצעי תקשורת מאובטחים חדישים והגנות מפני נשק ביולוגי. הוא הוסיף כי אולם הנשפים יגן על המתקן התת-קרקעי מפני רחפנים, קליעים ומתקפות אחרות, וציין כי כל החלונות עשויים מזכוכית משוריינת ברמה גבוהה. בדיווח של הניו יורק טיימס צוין כי הנשיא אמר בישיבת קבינט שהצבא רצה את הפרויקט יותר מכל אחד אחר.

הפרויקט נתקל לאחרונה בקשיים משפטיים כאשר השופט ריצ'רד ג'יי. ליאון מבית המשפט הפדרלי המחוזי בוושינגטון, שמונה על ידי ג'ורג' וו. בוש, הורה לעצור את העבודות. השופט פסק כי עד שהקונגרס לא יאשר את הפרויקט באמצעות חקיקה, הבנייה חייבת להיפסק. הנשיא טראמפ הורה להגיש ערעור, אך נאחז בסעיף בהחלטת השופט המאפשר את המשך העבודות ההכרחיות להבטחת הבטיחות והביטחון של הבית הלבן. בשיחה בחדר הסגלגל, הנשיא טראמפ טען כי בניית ההגנות הביולוגיות, התקשורת המאובטחת, המקלטים ובית החולים מאפשרת לו להמשיך בבנייה.

השירות החשאי הגיש פעמיים מסמכים לבית המשפט המעידים על הנחיצות שבהשלמת הפרויקט. מתיו ס. קווין, סגן מנהל השירות החשאי, כתב בחודשים דצמבר וינואר כי הסוכנות עובדת עם קבלן על שדרוגים ביטחוניים, אך העבודה התת-קרקעית טרם הסתיימה. קווין הזהיר כי כל עצירה של הפרויקט, אפילו זמנית, תותיר את התחייבות הקבלן בלתי ממומשת ותפגע ביכולת השירות החשאי לעמוד בחובותיו הסטטוטוריות ובמשימת האבטחה שלו. קווין הציע לתדרך את השופט באופן פרטי, וממשל טראמפ אף הגיש מסמכים חסויים לבית המשפט.

עם זאת, השופט ליאון דחה את רוב הטיעונים הללו וכתב כי למרות שהוא לוקח ברצינות את החששות הביטחוניים של הממשל לגבי ביטחון הבית הלבן והנשיא עצמו, קיומו של בור גדול לצד הבית הלבן הוא בעיה שהנשיא יצר בעצמו.

גורמים בבית הלבן שומרים על עמימות באשר לפרטים נוספים. ג'ושוע פישר, מנהל הניהול והאדמיניסטרציה בבית הלבן, אמר לוועדת התכנון הלאומית של הבירה בחודש ינואר כי אינו יכול לשתף את כל תוכניות הממשל, שכן חלקן סודיות ביותר. דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, סירבה לספק פרטים נוספים וציינה רק כי הצבא מבצע שדרוגים במתקניו בבית הלבן. שאלות רבות נותרו פתוחות, בהן זהות הזרועות הצבאיות המעורבות, עלויות הבנייה והתחזוקה של המתחם ופרטים נוספים.

ענני אבק כבדים: מדינת ישראל ניצבת בימים אלו בפני אחד מאירועי האובך החמורים והקשים ביותר שנרשמו בשנים האחרונות, כשהשמים נצבעו בגוון עכור ורמות זיהום האוויר נמדדו כגבוהות מאוד בכל חלקי הארץ. משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה פרסמו הודעה דחופה הממליצה לציבור הרחב ובמיוחד לאנשים בקבוצות סיכון לצמצם שהייה בחוץ עד לנסיגת האובך הצפויה רק בתחילת השבוע הבא. המצב הנוכחי דורש ערנות רבה למניעת הידרדרות רפואית, במיוחד בקרב חולים כרוניים וילדים, כשמערכות הבריאות נערכות לעלייה בפניות לבתי החולים.

זה קורה כמעט כל פסח אבל השנה נראה שהאובך הכבד הוא אחד החמורים שידענו: הראות בכל רחבי הארץ נפגעה באופן משמעותי, ותחנות הניטור הצביעו על רמות זיהום אוויר גבוהות מאוד עד חריגות. מקור התופעה נמצא ברוחות דרום מערביות חזקות הנושאות כמויות אדירות של אבק מצפון אפריקה אל האזור שלנו. לפי התחזיות המעודכנות של המשרד להגנת הסביבה, זיהום האוויר הגבוה יימשך לאורך יום שישי ויום שבת, 3 וגם 4 באפריל, עד לשעות הערב. האובך הכבד יתחיל לשקוע רק ביום ראשון, ואז צפוי גם הגשם לשוב לאזור הצפון והמרכז ולנקות את האוויר מהחלקיקים המזיקים. משרד הבריאות מציין שבהתאם לנתונים אלו, אוכלוסיות רגישות, ובהן קשישים, נשים בהיריון, ילדים וחולים במחלות כרוניות, ובפרט חולי לב ומחלות דרכי הנשימה, חייבים להימנע משהייה ממושכת ומפעילות גופנית מאומצת מחוץ למבנים.

האובך לא מסתכם רק באי נוחות זמנית או בצריבה מעיקה בעיניים. מדובר בעומס ביולוגי משמעותי על מערכות הגוף השונות. חלקיקי האבק הזעירים חודרים דרך דרכי הנשימה אל קנה הנשימה והסמפונות, ולעיתים הם מגיעים עמוק עד לנאדיות הריאה. הגוף מזהה את החלקיקים הללו כגורם זר ותוקפני ומפעיל תגובה דלקתית חריפה. נוגדנים מסוג אימונוגלובולין מסוג אי ג'י אי משתתפים בתגובה הזו ומעוררים שרשרת תהליכים ביולוגיים הכוללת הרחבת כלי דם, בצקת בריריות והפרשת כיח מוגברת. התוצאה הקלינית המיידית היא גירוי בלוע, שיעול טורדני, תחושת צריבה בעיניים ולעיתים היצרות של דרכי האוויר. בתוך כך החלקיקים שבאוויר משמשים לעיתים קרובות כמצע להיצמדות של נגיפים וחיידקים, מה שמעלה במידה ניכרת את הסיכון להתפתחות דלקות זיהומיות בדרכי הנשימה.

אצל חולי אסתמה ומחלות ריאה כרוניות, ההשפעה של זיהום האוויר עלולה להיות דרמטית ומסוכנת במיוחד. ההיצרות של דרכי האוויר גורמת לצפצופים בנשימה, לקוצר נשימה ולעיתים להתקפים קשים המחייבים טיפול מיידי במשאפים או באינהלציות. הסכנה לא מוגבלת רק לריאות, שכן גם מערכת הלב וכלי הדם נפגעת בצורה ישירה. האוויר המזוהם מכיל פחות חמצן זמין, והלב נדרש לעבוד בעומס מוגבר ובלתי רגיל כדי לספק את כמות החמצן הדרושה לרקמות הגוף. אצל חולי לב עם היצרויות קיימות בכלי הדם הכליליים, הדרישה המוגברת הזו עלולה להוביל למצב של איסכמיה בשריר הלב ואף לגרום להתקף לב. העומס המערכתי עלול גם להעלות את ערכי לחץ הדם ולהגביר את הסיכון להתרחשות שבץ מוחי. במצבי שרב שמלווים לעיתים קרובות באובך, התמונה הרפואית מחמירה עוד יותר בשל סכנת התייבשות ועומס חום קיצוני.

כדי להפחית את רמת החשיפה המזיקה, מומלץ לסגור את החלונות בבית, במשרד וברכב הפרטי. אם בוחרים להפעיל מזגן, יש לכוון אותו למצב של סירקולציה פנימית ולא לשאוב אוויר מזוהם מבחוץ. חולי לב וריאה צריכים להקפיד ולהישאר בחללים סגורים וממוזגים ככל האפשר. חולי אסתמה נדרשים לוודא שהמשאפים שלהם זמינים ובהישג יד, ולהגביר את הטיפול באינהלציות לפי הנחיות הרופא המטפל במקרה שבו מורגשת החמרה. מי שסבל בעבר מהתקפים נשימתיים קשים רצוי שיתייעץ עם הצוות הרפואי לגבי קבלת טיפול מונע ייעודי. פעילות גופנית באוויר הפתוח לא מומלצת למרות שייתכן והטמפרטורות נראות מזמינות בחלק מהזמן. מאמץ פיזי מגביר את קצב הנשימה וגורם להכנסת נפח גדול יותר של אוויר מזוהם לריאות, ובכך הוא מעלה את רמת החשיפה לחלקיקים המסוכנים שריכוזם באוויר גבוה ב 100% ויותר מהממוצע.

ילדים שמשחקים בחוץ, רצים או רוכבים על אופניים נמצאים בסיכון מוגבר מאוד בשל קצב נשימה גבוה יותר ביחס למשקל הגוף שלהם. חשוב לזהות את סימני האזהרה הברורים שמחייבים פנייה מיידית לחדר המיון. קוצר נשימה חמור שלא משתפר במצב של מנוחה, כאב לוחץ או שורף באזור החזה, תחושת מחנק או כל החמרה פתאומית במצב הנשימתי מחייבים בדיקה רפואית דחופה. חולי לב שחשים כאב המקרין לכתפיים, לצוואר, ללסת או לגב, במיוחד אם הכאב מלווה בבחילה, בהזעה קרה או בתחושת חולשה קיצונית, חייבים להזעיק עזרה רפואית ללא כל דיחוי. 

סימנים כמו בלבול פתאומי, קושי בדיבור או חולשה בצד אחד של הגוף עלולים להעלות חשד כבד לשבץ מוחי ודורשים טיפול מציל חיים. גם חולי אסתמה שמפתחים צפצופים קשים שלא מגיבים לטיפול הרגיל צריכים להגיע לבית החולים. עד שהאובך ישקע ביום ראשון ותחול הטבה במדדים, ההקפדה על הנחיות משרד הבריאות היא הדרך היעילה ביותר למנוע נזק בריאותי.

לפי דיווח שפורסם היום (שישי) בתחנת הרדיו השבדית "איקוט", יצוא הנשק משבדיה לטורקיה רשם עלייה חדה מאז הצטרפותה של שבדיה לנאט"ו. על פי הנתונים שהובאו בדיווח, יצוא הציוד הצבאי לטורקיה זינק בשנת 2025 ב-109% לעומת 2024, בעוד שלפני הצטרפותה של סטוקהולם לברית הצפון-אטלנטית, שבדיה כלל לא ייצאה נשק לאנקרה.

עוד עולה מן הדיווח כי הרשות השבדית לפיקוח על מוצרים אסטרטגיים, ISP, המפקחת על יצוא נשק, הבהירה שאין איסור אירופי המונע יצוא נשק לטורקיה, ולכן מבחינה משפטית אין מניעה לקדם עסקאות מסוג זה. במקביל, מנהל המכון ללימודים טורקיים באוניברסיטת סטוקהולם, פול לוין, אמר לכלי תקשורת בשבדיה כי סוגיות ביטחוניות הפכו לעדיפות עליונה באירופה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה.

לפי הכתבה, ההתקרבות הצבאית בין שבדיה לטורקיה משתלבת במגמה רחבה יותר בתוך נאט"ו, שנועדה לחזק את הלכידות הפנימית של הברית נוכח האתגרים הביטחוניים המתגברים. טורקיה נחשבת לאחת השחקניות המרכזיות בברית, ולכן היא מחזיקה במשקל פוליטי משמעותי גם בסוגיות הקשורות להתרחבותה. בדיווח צוין כי אנקרה ניצלה את מעמדה במהלך המשא ומתן על צירופה של שבדיה לנאט"ו, ודחפה לקידום דרישותיה, ובראשן הסרת המגבלות על יצוא נשק אליה.

ההתפתחות הזאת, לפי הדיווח, מעוררת דיון גובר בזירה האירופית, במיוחד על רקע המשך השלכות המלחמה באוקראינה. לפי ההערכות שמובאות בכתבה, אירופה מצויה כיום בתהליך של עיצוב מחדש של סדרי העדיפויות המדיניים והביטחוניים שלה, כאשר הצורך לשמר אחדות בתוך הברית גובר לעיתים גם על הביקורת כלפי חלק מהשותפות בה.

עוד נכתב כי טורקיה הציבה את ביטול ההגבלות על יצוא נשק אליה כאחת מדרישות המפתח שלה בתמורה להסכמה על צירופה של שבדיה לנאט"ו, והממשלה השבדית נענתה לכך כבר בשלב מוקדם של המגעים. אנקרה התנגדה רשמית במאי 2022 לצירופן של שבדיה ופינלנד לברית, בטענה ששתי המדינות תומכות במפלגת הפועלים של כורדיסטן, PKK, ובתנועת "חיזמת", שהנשיא רג'פ טאיפ ארדואן מאשים את שבדיה ופינלנד במתן מקלט לפעיליהן.

למרות ההתנגדות הטורקית, נאט"ו קיבל את בקשות ההצטרפות של שבדיה ופינלנד, לאחר שהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שפרצה בפברואר 2022, הגבירה את החשש הביטחוני בשתי המדינות, ובייחוד בפינלנד, שלה גבול באורך של כ-1,300 קילומטר עם רוסיה. על רקע זה, הדיווח מציג את הגידול ביצוא הנשק השבדי לטורקיה כחלק ממחירו המדיני והביטחוני של תהליך ההצטרפות לברית.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אולי בטוח שמדיניות החוץ האגרסיבית שלו מביאה רק יתרונות, אבל נראה שהעולם למד כיצד להשיב מלחמה. מסין ועד איראן, יריבותיה של ארצות הברית מנצלות "נקודות חנק" גלובליות כדי לשתק את הכלכלה האמריקאית, כך עולה מניתוח עדכני שפורסם בניו יורק טיימס.

דוגמה מובהקת לכך היא מצר הורמוז. אפילו שכלכלת איראן היא פחות מאחוז מהתוצר העולמי, היא שולטת בנתיב השיט שבו עוברת כחמישית מאספקת הנפט והגז בעולם. סגירת המצר מאז החלו התקיפות של ארצות הברית וישראל באיראן חסמה משלוחי דלק, דשנים וסחורות נוספות, והקפיצה את המחירים. טראמפ טען בנאומו לאומה כי ארצות הברית כמעט ואינה תלויה בנפט מהמצר, אבל במכון המחקר Evercore ISI מעריכים כי בעקבות המלחמה ומשבר האנרגיה, הכלכלה האמריקאית תצמח השנה ב-2.2% בלבד, ירידה מהתחזית המקורית של 2.8%.

במקביל, בזמן שמדינות רבות, כולל גושים חזקים כמו האיחוד האירופי, התקפלו בפני מכסי המגן שהטיל טראמפ לפני כשנה ב"יום השחרור", סין בחרה בדרך אחרת. בייג'ינג יישמה מערכת רישוי דרקונית לייצוא מינרלים נדירים, המעניקה לה שליטה חסרת תקדים על מערך הייצור העולמי. יצרניות של מכוניות, שבבים ומטוסי קרב בארצות הברית תלויות לחלוטין במינרלים הללו, שרובם המוחלט מעובד בסין. בימים אלו, סין אף חתכה את הייצוא לחברות העובדות ישירות מול צבא ארצות הברית.

מנכ"ל יצרנית הציוד הרפואי 'מדטרוניק', ג'ף מרתה, הודה לאחרונה כי ההגבלות הסיניות יוצרות שיבושים קשים בשרשראות האספקה של מכשירי MRI ו-CT. שרת המסחר לשעבר בממשל ביידן, ג'ינה ריימונדו, הוסיפה בהקשר זה כי "האמריקאים צריכים להיות מודאגים מהתלות שלנו בסין", בייחוד בכל הנוגע לתשתיות בינה מלאכותית.

המסקנה המסתמנת ממאבקי הכוחות הללו, כפי שציין אדוארד פישמן, מחבר הספר "נקודות חנק" המצוטט בדיווח, היא ש"הדרך להתמודד עם כפייה כלכלית אמריקאית היא להשיב מלחמה". טראמפ אולי פועל מתוך תפיסה של הפעלת כוח למען שיפור עמדות, אך המציאות מוכיחה שגם הכלכלה החזקה בעולם עלולה למצוא את עצמה חנוקה כשהיא תלויה בשרשראות האספקה של יריבותיה.

בעוד שהמלחמה באיראן נמשכת, בגרמניה מתעורר חשש כבד מהשלכות הסכסוך על גבולות אירופה. סקר של מכון Forsa, שהוזמן על ידי המגזין 'שטרן' ורשת RTL חושף כי 73 אחוזים מהגרמנים סבורים שארצם לא תוכל להתמודד עם קליטת פליטים איראנים נוספים.

הספקנות כלפי קליטת פליטים חוצה את הקשת הפוליטית בברלין. בקרב תומכי גוש המרכז-ימין (CDU/CSU) של הקנצלר פרידריך מרץ, 80 אחוזים שותפים לדאגה, בעוד שבקרב מצביעי מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" הנתון מזנק ל-98 אחוזים. אפילו במפלגה הסוציאל-דמוקרטית 63 אחוזים מביעים חשש, כאשר רק מצביעי מפלגת הירוקים נותרו אופטימיים יחסית. הדיון הציבורי מונע פחות מנהירה נוכחית של פליטים, ויותר מטראומת משבר ההגירה של 2015, אז חצו מאות אלפי מבקשי מקלט את הגבולות למערב דרך טורקיה ויוון.

למרות שארגונים בינלאומיים עדיין לא מזהים עקירה המונית, טורקיה, המהווה את שער הכניסה היבשתי המרכזי לאירופה, כבר נערכת למשבר. הרשויות באנקרה מכינות אמצעי חירום הכוללים מחנות אוהלים ואזורי חיץ המסוגלים לקלוט עד 90 אלף בני אדם.

אך הדאגה בגרמניה אינה מסתכמת רק בהגירה. שרת הכלכלה הגרמנית, קתרינה רייכה, התריעה כי התמשכות המלחמה עלולה להסב נזק של כ-40 מיליארד דולר לכלכלה המקומית עקב אינפלציה וזינוק במחירי האנרגיה, ואף הזהירה ממחסור בדלק כבר במהלך החודשים אפריל ומאי הקרובים.

במקביל, המלחמה מייצרת סדקים חסרי תקדים במדיניות החוץ המסורתית של ברלין. נשיא גרמניה, פרנק-ולטר שטיינמאייר, מתח ביקורת חריפה על ממשל טראמפ בארה"ב, וכינה את הסכסוך "הפרה של החוק הבינלאומי וטעות פוליטית גורלית".

גרמניה, המארחת כיום את הפזורה האיראנית הגדולה באירופה עם כ-319 אלף איש בעלי רקע איראני, מוצאת את עצמה בצומת דרכים בעייתי. החשש הגרמני ממחיש כיצד המלחמה במזרח התיכון הופכת במהירות למשבר רב-ממדי עבור ממשלת גרמניה, כזה המשלב חרדות הגירה, סכנות כלכליות ומתיחות דיפלומטית גוברת מול וושינגטון.

ישראל אינה מציבה כיעד מרכזי את פירוק חיזבאללה מנשקו. "מהלך כזה ידרוש לכבוש את כל לבנון ולבצע טיהור של כל המרחב הלבנוני, וגם אז לא נגיע לקלאץ' האחרון. אנחנו חייבים להיות צנועים במטרות המלחמה שאנחנו מציבים לעצמנו. יחד עם זאת, לא נסכים לפחות מפירוז השטח מדרום לליטאני, כפי שהוסכם ערב הלחימה", אומר קצין בכיר בצה"ל, אשר גילה כי צה"ל ישמיד את קו הכפרים הראשון מול גבול הצפון וימנע התיישבות של תושבים שיעים במרחב הצמוד לגבול.

צה"ל יקים מרחב אבטחה בעומק של כמה ק"מ בודדים מהגבול, בדומה ל"קו האבטחה הצהוב" שהקים צה"ל בעזה. הדברים נאמרו הבוקר במסגרת סקירה שקיים גורם בכיר בצה"ל על הלחימה בלבנון. לדבריו, צה"ל התקדם עד לקו הכפרים, וביממות הקרובות צפוי להשלים את תפיסת קווי הכפרים השני והשלישי.

הקצין הבכיר ניסה לשרטט את תוכניות תפיסת הביטחון להמשך בלבנון, תוכניות שיוצגו לאישור הדרג המדיני כבר בתקופה הקרובה. בבסיס התוכנית של צה"ל, כאמור, מרחב אבטחה משמעותי. “לא מדובר בחזרה לרצועת הביטחון הישנה”, אמר, “אלא במודל שונה - דינמי, נייד, ללא התבססות עמוקה על מוצבים”. לדבריו, המוצבים שיוקמו יהיו במגמה אחת אחורה במרחב האבטחה, והם ישלטו לעומק השטח, כאשר הפעילות העומדת תתבצע באופן דינמי על ידי כוחות צה"ל. 

לדברי הגורם, צה"ל פועל על פי התוכנית, ובשבוע הקרוב צפוי להשלים את שלב ג', שמטרתו הסרת האיום הישיר על יישובי הצפון - בעיקר איום נ"ט ופשיטות. המהלך כולל התקדמות לשטחים שולטים, יצירת עומק של כ-8 ק"מ תוך תפיסת שטחים שולטים בתצפית ואש, והמטרה היא הסרת איום.

צה"ל מעמיק את האחיזה בדרום לבנון

אוגדה 146, הפועלת בגזרה המערבית ומחזקת את קו החוף, התקדמה באופן משמעותי ויצרה מרחב אבטחה שמרחיב את חופש הפעולה לעבר בקעת צור. במרכז-מערב התקדמה אוגדה 162 לעבר השטחים השולטים שמצפון, ואילו במזרח חצתה אוגדה 91, המופקדת על ההגנה על קו המגע מעל מטולה ובינת ג'בייל, את הרכס באזור רבא תלתין. בצה"ל אומרים כי הכוחות שולטים כעת בכלל שטחי המפתח במרכז הגזרה, על קו הכפרים השני כולו, ובחלק מהמוקדים גם על הקו השלישי, לאחר שדחקו את האויב אל מעבר לקווים אלה.

במקביל למאמץ הזה, שתי אוגדות ההגנה מתעסקות בעיקר אל מול קו הכפרים הראשון, לכבוש ולטהר שם. "חלק מהכפרים נפגעו מאוד משמעותית ב'חיצי הצפון', אז בחלקם אין הרבה תשתיות, אך בחלק מהמקומות חזרו מחבלים ובנו תשתיות, ומצאנו בהם לא מעט אמל"ח", אמר הקצין הבכיר. לדבריו, ההתקדמות והמאמץ בוצעו באופן מדורג, כדי לאפשר ריכוז כוח ומעטפת הגנה אפקטיבית לכל אוגדה.

הקצין הבכיר פירט את תמונת הפריסה של צה"ל כרגע ואת התוכנית לימים הקרובים: במערב הגזרה - חיזוק קו החוף והעמקת האחיזה עד בקעת צור; במרכז הגזרה - תפיסת שטחים שולטים והתקדמות צפונה. במזרח, אוגדה 91 מגנה על רכס רמים וקו מטולה-חיאם, בעוד אוגדה 36 פועלת קדימה מעבר לרכס. לדבריו, הכוחות משלימים כעת את ייצוב קו ההגנה הקדמי, הנשען על שליטה בשטח, אך אינו מבוסס כרגע, כאמור, על מוצבים קבועים.

במקביל, שתי אוגדות פועלות לטיהור קו הכפרים הראשון: כיבוש וטיהור כפרים שבהם חזרו תושבים לצד נוכחות מחבלים, איתור והשמדת תשתיות טרור ואמצעי לחימה. פעילות רחבה גם בשטחים פתוחים, שבהם נמצאו תשתיות נסתרות, כאלה שהיו במקום עוד לפני "חיצי הצפון", וחלקן הוכנסו לשטח בשנה האחרונה. “מצאנו לא מעט תשתיות - חלקן חדשות וחלקן מלפני המלחמה”, אמר.

לדברי הקצין הבכיר, המהלך של הקמת מרחב האבטחה, תוך הדגמת קו הכפרים הראשון וסילוק האוכלוסייה מהם, נעשה בהסדרה משפטית. לדבריו, לצד הפעילות המבצעית מתקיים תהליך מוסדר מול הדרג המדיני והייעוץ המשפטי בכל הנוגע להריסת: "אנחנו מציגים לדרג המדיני תהליך סדור, כולל מיפוי ותיעוד של תשתיות טרור בתוך כפרים. כאשר כפרים הופכים בפועל לתשתית טרור - זה מאפשר לנו, גם משפטית, להגדיר אותם ככאלה”.

עוד הוסיף: "מתקיים תהליך עבודה שוטף מול היועץ המשפטי. מוצגות ראיות לכך שתשתיות בתוך הכפרים משמשות את האויב. על בסיס זה מתקבל אישור להריסת מבנים ותשתיות. לדבריו, ישנם כפרים המוגדרים קו שני, אולם גם בהם צה"ל יפעל באותו דין: "אנחנו רואים בכפרים מסוימים תשתיות שמאפשרות לאויב לאיים על התושבים שלנו ולשמש מקפצה לפגיעה ביישובים”, אמר. “במצבים כאלה - הכפרים הללו חייבים להיות מושמדים”. כאמור, מדובר בתפיסה הדומה ליישום מרחבי אבטחה, כפי שנעשה גם בזירות אחרות, תוך אישור מסודר של הדרג המדיני.

בצה"ל מדגישים: המאמץ המרכזי נותר מול איראן

לדברי הקצין הבכיר, עיקר הפגיעה בחיזבאללה מתבצעת מצפון לליטאני, תוך שילוב מאמץ אש משמעותי: סיכולים של מפקדים בכירים, כולל מפקד חזית הדרום; פגיעה בתשתיות כלכליות - בנקים ותחנות דלק המשמשים את הארגון; והמשך תקיפות נגד גורמים איראניים ודיוויזיות שהתבססו בלבנון.

הוא הדגיש כי המאמץ המרכזי נותר מול איראן: “זה הגורם שיכול להחליש את חיזבאללה באופן המשמעותי ביותר”. הקצין התייחס גם לאתגר המתמשך של ירי תלול מסלול (תמ"ס) לעבר העורף, וציין כי נעשה מאמץ משמעותי לצמצם אותו ככל הניתן. לדבריו, צה"ל פועל באופן אינטנסיבי נגד מקורות הירי. יש הבנה עמוקה לקושי של התושבים שנותרו ביישובים בצפון. לצד ההתקדמות, מדובר בתהליך שלא יכול להשתנות באופן מיידי: "אנחנו מבינים את האתגר של העורף ואת הציפייה לביטחון מלא”, אמר. “יש עדיין איומים, ויש אתגרים - אבל המטרה ברורה: להסיר את האיום על התושבים”.

הקצין גילה כי בטווח הקצר, כל עוד הלחימה מול איראן נמשכת, ישראל מתמקדת בהגנה קדמית. בהמשך, ייתכן מעבר למאמץ התקפי רחב יותר בלבנון. לדבריו, חיזבאללה חושש מניתוק מאיראן, ובמדינת לבנון חוששים מהמשך הלחימה לאחר הפסקת אש מול איראן. הקצין הבכיר ציין כי עד כה נהרגו כאלף פעילי חיזבאללה, וכי הארגון שינה את שיטות הפעולה בכל הקשור בניהול שיגור הטילים והרקטות - "מעבר מריכוזי ירי למערך מבוזר". לדבריו, חיזבאללה נמצא בפריסה רחבה מצפון לליטאני.

"שינוי זה מקשה על איתור האיומים, אך גם מצמצם את היקף המטחים", אמר. עוד הוסיף: "עיקר האש מופנית כיום לכוחות צה"ל ופחות לעורף האזרחי. שיתוף הפעולה שלנו עם חיל האוויר 'יוצא דופן'". עם זאת, ציין כי אחד האתגרים המשמעותיים כרגע הוא דווקא מזג האוויר: "זה אתגר מרכזי, לצד מורכבות הלחימה בשטח הררי ובנוי".

בתוך כך, צה"ל פרסם היום תיעוד מחקירת מחבל של "כוח רדואן" של חיזבאללה. במהלך הפעילות הקרקעית הממוקדת בדרום לבנון, כוחות צה"ל עצרו מחבלים חמושים מיחידת "כוח רדואן" שתכננו לירות טיל נ"ט לעבר כוחות צה"ל והועברו לחקירה של יחידה 504. חקירת המחבלים חשפה כי מסתמנת ירידה במורל הפעילים בדרום לבנון, וארגון הטרור חיזבאללה ממשיך להשקיע מאמצים להוציא פעולות טרור. 

כמו כן, בחקירה נאמר באופן מובהק כי חיזבאללה יצאו להלחם בחסות משטר הטרור האיראני - "חיזבאללה יצא כדי לנקום את נקמתו של סייד עלי ח'אמנהאי", זוהי הוכחה נוספת לכך שחיזבאללה ואיראן אחד הם. מהחקירה עולה: "המורל ברצפה, לאף אחד אין כוח יותר לצאת להלחם, רק הרגע יצאתי ממלחמה של שנה וחצי, מי שמגיע מהבית שלו מגיע בניגוד לרצונו, אתה לא יכול להגיד להם (חיזבאללה) שאתה לא רוצה לבוא. הכל הפגזות, אתה לא יודע מתי הפצצה תיפול עליך".

לראשונה זה שנתיים וחצי, מכונת המלחמה של ולדימיר פוטין נעצרה כליל בחריקת בלמים. ניתוח נתונים מקיף של ISW, המכון לחקר המלחמה, מעלה תמונה עגומה עבור מוסקבה: במהלך חודש מרץ 2026, צבא רוסיה לא הצליח לרשום אפילו הישג קרקעי משמעותי אחד לאורך כל קו החזית האוקראינית. מנגד, הכוחות האוקראיניים, שניצלו את הדשדוש הרוסי ואת ההפוגה בהתקפות, הצליחו להשיב לידיהם כתשעה קילומטרים רבועים של שטח. מדובר בשינוי מגמה דרמטי המעלה שאלות נוקבות לגבי יכולותיו של הצבא הרוסי ולגבי השלב הבא במערכה.

על פי הניתוח, ההאטה בהתקדמות הרוסית החלה למעשה כבר בסוף שנת 2025 והחריפה בהדרגה. בינואר כבשו הרוסים 319 קילומטרים רבועים, ובפברואר הסתפקו ב-123 קילומטרים רבועים בלבד, אבל במרץ המומנטום דעך לחלוטין.

מומחי ה-ISW תולים את הבלימה הרוסית המוחלטת לא רק במתקפות הנגד האוקראיניות הנחושות, אלא גם בשורת "גולים עצמיים" של הקרמלין: האיסור המחמיר שהטילה מוסקבה על שימוש במסופי אינטרנט של חברת "סטארלינק" באוקראינה והמאמצים החוזרים ונשנים לחסום את הגישה לאפליקציית המסרים טלגרם. האפליקציה, שהפכה לאורך השנים לכלי תקשורת חיוני ומרכזי עבור החיילים הרוסים בחזית, הפכה לכמעט בלתי שמישה עקב חסימות הרשויות, מה שפגע קשות ביכולת הפיקוד והשליטה בשטח.

בחינה גאוגרפית מדוקדקת חושפת כי רוסיה איבדה שטח ניכר בגזרה הדרומית, באזור שבין מחוזות דונייצק ודניפרופטרובסק. השטח שהחזיקה מוסקבה שם הצטמצם מיותר מ-400 קמ"ר בסוף ינואר ל-144 קמ"ר בלבד בחודש מרץ. עם זאת, המצב צפונה משם, לכיוון הערים האסטרטגיות קראמטורסק וסלוביאנסק, נותר מורכב, מתוח ומאתגר מאוד עבור קייב. נכון להיום, יותר מארבע שנים לתוך הפלישה המלאה, מוסקבה שולטת בקצת יותר מ-19 אחוזים משטחה של אוקראינה.

בזמן שהחזית הקרקעית במזרח קופאת על שמריה, אוקראינה ממשיכה להעביר את הלחץ הצבאי עמוק אל העורף הרוסי, וספציפית אל חצי האי קרים. בהודעה רשמית שפרסמו כוחות המערכות הבלתי מאוישות של צבא אוקראינה, נמסר כי בלילה שבין ה-1 ל-2 באפריל בוצעה שורת תקיפות ממוקדות נגד יעדים צבאיים רגישים בבסיס האווירי קירובסקה שבקרים. התקיפה הובילה להשמדת מטוס סיור רוסי מדגם An-72P, מתקן ששימש להכנת מל"טי תקיפה כבדים מדגם "אוריון", וכן ארבעה מל"טים מסוג זה ומערכת מכ"ם ניידת.

מפקד כוחות המערכות הבלתי מאוישות, רוברט "מגיאר" ברודי, התבטא בעוקצנות אופיינית כשציין כי יחידותיו "קפצו לביקור נימוסין" בבסיס הרוסי. התקיפה בוצעה באמצעות חימוש תקיפה מתקדם מתוצרת אוקראינה, המצויד בראש נפץ של 60 עד 100 קילוגרמים. מכה מורלית ומבצעית זו מתווספת לאסון אווירי נוסף שחווה הצבא הרוסי בקרים ב-31 במרץ, כאשר מטוס תובלה צבאי מדגם An-26 התרסק וגרם למותם של 29 אנשי צבא. נראה כי חצי האי, המשמש כמרכז לוגיסטי ואווירי קריטי עבור פוטין, מוצא את עצמו תחת אש אוקראינית יעילה, בזמן שצבא היבשה של רוסיה פשוט עומד במקום.

הפרקליטות הגישה היום (שישי) לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום נוסף נגד אזרח ישראלי, מקדאד נאטור (47) מקלנסווה, בגין עבירות ביטחוניות של מגע עם סוכן חוץ, ריגול והשמדת ראיות.

על פי כתב האישום, שהגיש עו"ד משה יחזקאל מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), נאטור עבד במשך שנים רבות כמתורגמן לשפת הסימנים עבור רשויות ומוסדות המדינה, ובין היתר סיפק שירותים למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר, לרשות השופטת ולביטוח הלאומי.

בחקירתו עלה כי בחיפוש אחרי משרות עבודה פנה הנאשם אל ערוץ "אל-ג'זירה", וגורמי הערוץ הפנו אותו לאיש קשר נוסף אשר פעל מטעם גורם עוין לשם קידום ביצוע משימות. במהלך שנת 2025 נקשר עם גורם שהציג עצמו בכינוי "אבו עלי", אשר הציע לו תשלום חודשי בתמורה לפרסום ידיעות חדשותיות בערוץ טלגרם. על אף שחשד כי מדובר בגורם עוין או כזה הפועל מטעם מדינת אויב, בחר נאטור להמשיך ולשתף עימו פעולה, גם במהלך מבצע "שאגת הארי".

מכתב האישום עולה כי הסוכן הפעיל את נאטור להעברת מידע שוטף מתוך ישראל, לרבות מידע הנוגע למצב הביטחוני, למורל האוכלוסייה, לנזקים מירי טילים, לתשתיות אזרחיות ואף למצב של שירותים חיוניים כמו מים, חשמל ואינטרנט. בין היתר, הוא שלח לסוכן דיווחים בדבר מציאת שרידי תחמושת בגליל העליון מירי טילים, בצירוף תמונות; הודעת פיקוד העורף בדבר סיום האירוע באזורים שונים ברחבי הארץ; טיפול משטרת ישראל בזירת נפילה אשר גרמה לנזק חמור; זיהוי והפלת רחפן עוין בנהריה ומידע נוסף.

בנוסף, נדרש להכין דוחות יומיים מפורטים בנושאים שונים הנוגעים להתנהלות החיים האזרחיים בישראל בזמן לחימה, וכן התבקש לגשת פיזית לבתי חולים הסמוכים לאזור פגיעות הטילים ולעדכן על אודות מספר הפצועים וההרוגים.

לאחר שהסוכן התריע בפני נאטור כי חלק מהמידע שהוא מעביר כבר פורסם בתקשורת, הוא הביע נכונות להרחיב את פעילותו, בין היתר באמצעות פנייה לאנשים נוספים לצורך השגת מידע שלא פורסם.

במהלך הקשר פעל נאטור באופן שיטתי להסתיר את פעילותו, מחק התכתבויות, השתמש בחשבון טלגרם אנונימי וניהול השיח ביניהם באמצעות פונקציית "הודעות שמורות", באופן שנועד להסוות את עצם קיום הקשר ולהקשות את חשיפתו.

התיק נחקר ע"י שב"כ וימ"ר מרכז. פרקליטות מחוז מרכז מייחסת לנאטור בכתב האישום ביצוע עבירות של מגע עם סוכן חוץ, ריגול והשמדת ראיה, ומבקשת לעצור אותו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

בבקשת המעצר ציינה הפרקליטות כי מעשיו, אשר כללו שיתוף פעולה עם גורם עוין המבקש לפגוע בביטחון המדינה בזמן שמדינת ישראל מצויה במצב מלחמה, וכן נכונותו לבצע פעולות ולהעמיק את הקשר עימו, מלמדים על המסוכנות הממשית הנשקפת ממנו כלפי ביטחון המדינה.

הפרקליטות הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום נגד ישראל לבקוביץ' (20) ואוראל מקיטן (25) ממודיעין עלית, בגין ביצוע עבירות בטחוניות של מגע עם סוכן חוץ יחד ומסירת ידיעה לאויב העלולה להיות לתועלת האויב.  

מכתב האישום שהגישה עו"ד נעמי לוינוב מפרקליטות מחוז מרכז עולה, כי השניים ניהלו במהלך כחודש מתחילת השנה באמצעות ערוץ הטלגרם קשר רציף עם סוכנים איראניים ובהנחייתם, ביצעו משימות שונות והעבירו מידע, כשהם מציגים עצמם בפניהם כאדם אחר בשם "אוריק". בתמורה, קיבלו מהסוכנים סכום של למעלה מאלף דולר שהועבר לארנקים הדיגיטליים שלהם.

במהלך הפעילות, שלחו הנאשמים לסוכנים פירוט של מחסומים וצילמו מסלולי נסיעה לערים השונות ובתוך הערים, בין היתר מסלול המוביל לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד. כמו כן, שלחו תמונה של השר לביטחון הלאומי איתמר בן גביר ומסרו מידע כוזב בנוגע לתמונה. בנוסף, לבקשתו ובהנחייתו של הסוכן, הגיעו לביתו של סגן אלוף במילואים, צילמו שם סרטון ושלחו לסוכן.    

הנאשמים לא הסתפקו בביצוע המשימות שהוטלו עליהם על ידי הסוכנים וביקשו גם מיוזמתם משימות נוספות. גם לאחר תחילת מבצע "שאגת הארי", המשיך מקיטן להתכתב עם הסוכן בטלגרם. התיק נחקר ע״י ימ״ר מרכז.

הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על המשך מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. בבקשת המעצר ציינה הפרקליטות, כי הנאשמים היו מודעים להיותם של סוכני החוץ עוינים את מדינת ישראל ואף על פי כן המשיכו לשתף עמם פעולה ואף יזמו קשר והעבירו מידע שביכולתו להיות לתועלת האויב.

גורמים אמריקאים אישרו היום (שישי) ל"ניו יורק טיימס" כי משמרות המהפכה הפילו הבוקר מטוס קרב אמריקאי מעל איראן. על פי הודעת מפקדת הפיקוד המרכזי של משמרות המהפכה, כלי הטיס נפגע על ידי מערכת ההגנה האווירית החדשה של כוח החלל והתעופה של הארגון, והתרסק במרכז איראן. בהודעה הרשמית הודגש כי בשל הפיצוץ העז של מטוס הקרב בעת הפגיעה וההתרסקות, לא סביר שהטייס הצליח להימלט ולהינצל.

גורם אמריקאי מאשר: חולץ אחד משני אנשי הצוות של מטוס קרב אמריקאי שהופל. המטוס שהופל הוא F15 דו מושבי. F15 הוא מטוס מדור ארבע ולא חמש כמו מטוס F35, לכן הגירסה האיראנית שטוענת להפלת מטוס קרב מסוג F35 היא התרברבות. בשבוע שעבר אומנם האיראנים פגעו במטוס F35 אבל לא הפילו אותו והוא נחת באופן בטוח.

בנסוף לכך, ע"פ דיווחים, מטוס קרב נוסף של חיל האוויר האמריקאי מסוג A-10 התרסק (במקביל להפלת מטוס ה F-15) באזור מיצר הורמוז במפרץ הפרסי - הטייס חולץ בשלום.

ע"פ דיווח ברשת NBC נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשאל האם הפלת מטוס הקרב תשפיע על המגעים מול איראן והשיב: "לחלוטין לא, אנחנו במלחמה".

לפני כמה ימים סיפר אל"מ א׳ מפקד בסיס חיל האוויר ברמת דוד על שינוי בהתנהלות מערך ההגנה האווירית באיראן "מערך ההגנה נגד מטוסים שלהם חווה התנפלות של מטוסי הקרב שלנו בימים הראשונים. בימים האחרונים הוא הצליח להרים את הראש והאתגר שלנו התחדד. עדיין יש לנו עליונות אווירית וחופש פעולה בכל רחבי איראן, אבל משגרים עלינו טק"א. צוותי האוויר מבצעים תמרוני התחמקות", אומר אל"ם א’

עוד הוסיף "הם לא הצליחו עד עכשיו לפגוע במטוסי קרב שלנו, אבל זו התמודדות בחלק גדול מהמשימות". בשעות הצהרים אמר גורם צבאי כי ישראל לא מגיבה לאירוע. אולם לפי הידוע חיל האוויר פעל לסייע לאמריקאים לאתר את הטייסים הנוטשים.

מנתחים עצמאיים ציינו כי לא ניתן לזהות בוודאות את שרידי המטוס. סוכנות הידיעות האיראנית למחצה "תסנים" פרסמה מספר סדרות של תמונות שלטענתה מציגות את הריסות כלי הטיס. משמרות המהפכה ציינו כי קוד הזנב הנושא את האותיות "LN", אשר מופיע על השרידים, מזהה את המטוס ככזה השייך לכנף הקרב ה-48 המוצבת בבסיס חיל האוויר המלכותי לייקנהית' בבריטניה, המהווה את בסיס האם של טייסת הקרב ה-493.

בדיווח של סוכנות תסנים תוארה הפלת המטוס כ"תגובה הראשונה של הכוחות המזוינים שלנו לדברי ההבל של ראש הממשל האמריקני הטרוריסטי". אמירה זו מתייחסת לאיומיו של הנשיא טראמפ להסלים את התקיפות המכוונות נגד תשתיות באיראן.

הסימונים על ההריסות אכן תואמים לאלו של מטוסי טייסת הקרב ה-493 מלייקנהית'. עם זאת, מנתחי מודיעין גלוי ציינו כי סכמת הצבע על ההריסות אינה נראית עקבית עם מה שהיה מצופה לראות על גבי מטוס מדגם F-35A. חלק מהמומחים העלו את ההשערה כי השרידים עשויים להיות שייכים למטוס מדגם F-15E סטרייק איגל, שכן הצבע האדום הנראה בבירור על ההריסות תואם לסימונים המוכרים של מטוסי F-15 מאותה טייסת בדיוק. גודל השרידים ביחס לתוואי השטח הסובב אותם הפך את הזיהוי הוודאי לקשה במיוחד.

משמרות המהפכה טענו כי זהו מטוס הקרב מהדור החמישי השני שהם מצליחים להפיל בתוך פרק זמן של 12 שעות בלבד, אך לא סופקו פרטים נוספים לגבי ההפלה הראשונה לה הם טוענים. בעבר, איראן כבר טענה כי השמידה נכסים צבאיים אמריקניים בעלי ערך רב במהלך העימות הנוכחי. בין היתר, נטען כי הושמד מטוס מעקב מדגם AWACS, שלדברי שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הופל באמצעות "כטב"ם איראני זול".

סוכנות איסנה על פי גורם מקומי בדרום-מערב איראן מדווחת כי איראן מצהירה על "כבוד מיוחד" שיקבל מי שיחטוף או יהרוג את צוות המטוס האמריקאי. עוד ע"פ דיווחים באיראן, התבקש מראשי הכפרים ותושבי הערים במחוז צ'אהרמהאל ובאכטיארי שבאיראן להשקיע את מירב המאמצים בחיפוש אחר הטייס האמריקאי. עוד דווח, כי באיראן מציעים פרס של 10 מיליון טומן איראני (50,000 דולר) תמורת הטייסים.

דיווחים איראניים נוספים טוענים כי העוזר לביטחון של מושל חוזסתאן שבאיראן הצהיר כי מספר מסוקים ומטוסי קרב אמריקאיים טסו בגבהים נמוכים בנקודות מסוימות במחוז. עוד אמר, כי לא בוצעו פעולות צבאיות או הנחתות אוויריות על ידי הכוחות העוינים בחוזסתאן. סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת כי ע"פ בכיר אמריקאי - החיפוש אחר צוות המטוס הלוחם שנפל באיראן עדיין נמשך.

בנוסף, תיעוד המופץ בערוצי טלגרם איראנים, בו נראה לכאורה מטוס C-130 'הרקולס' של חיל האוויר האמריקאי (USAF) מתדלק שני מסוקים בזמן טיסה. לדברי כתב AFP, הרכבים, לוחיות הרישוי והדיאלקט שנשמע בסרטון מצביעים על כך שהאירוע מתרחש בדרום-מערב איראן. הסרטון טרם אומת באופן עצמאי, אך הוא עורר סערה ברשתות, כאמור. בתוך כך, מקור יודע דבר אומר ל"אקסיוס" כי ארה"ב פתחה במאמצי חיפוש וחילוץ שני אנשי הצוות.

קסדת קוצופנשט, קסדה מוזהבת בת 2,500 שנה הנחשבת לאחד מאוצרותיה הגדולים ביותר של רומניה, נמצאה יותר משנה לאחר שנגנבה במהלך פשיטה על מוזאון הולנדי. הקסדה הזו, יחד עם שני צמידי זהב המתוארכים לערך לשנת 450 לפני הספירה, נחשפו אתמול (חמישי) לציבור, כשהם מאובטחים מאחורי ארון זכוכית כששני שוטרים חמושים שומרים עליהם. הצמיד השלישי טרם נמצא.

הגניבה של הקסדה והצמידים על ידי כנופיה חמושה שפרצה למוזאון דרנטס בעיר אסן עוררה זעם ברומניה, והעלתה שאלות בנוגע לאבטחת חפצים יקרי ערך המושאלים למדינות אחרות.

"זוהי התוצאה המיוחלת", אמרה התובעת הרומנית דניאלה בורויאנה לעיתונאים. "אנו שמחים שאנו עדים כעת כאן למציאת חפצי האומנות הרומניים", הוסיפה.

האוצרות הושאלו ממוזאון ההיסטוריה הלאומי של רומניה והוצגו כחלק מתערוכה ששמה "דאקיה - אימפריית הזהב והכסף", המספרת את סיפור הציוויליזציה והאנשים שחיו ברומניה של ימינו לפני הכיבוש הרומי בשנת 106 לספירה. גניבתם עוררה סכסוך בין שתי הממשלות, שהוביל לכך שממשלת הולנד תשלם פיצויים ביטוחיים בסך 5.7 מיליון אירו (כ-20.6 מיליון שקלים).

רוברט ואן לאנג, מנהל המוזאון בהולנד, אמר כי הקסדה כעת שחוקה קצת אך ניתן לשחזר אותה, והצמידים נותרו במצב מושלם.

התובע הרומני ררש-פטרו סטן דיבר על "ההשפעה הגדולה" שהייתה לגניבה ברומניה, ושיבח את עמיתיו ההולנדים על עבודתם הקשה. "אנו ממשיכים בחקירה כדי למצוא את הצמיד האחרון", הוסיף, "ואנחנו אסירי תודה שנוכל להחזיר את האוצר הזה לעם הרומני".

התובע ההולנדי קוריאן פאהנר גילה כי הקסדה והצמידים נמסרו לרשויות ביום רביעי לאחר משא ומתן בהשתתפות עורכי הדין של שלושת החשודים. שני גברים באמצע שנות ה-30 לחייהם וגבר בן 21 יעמדו למשפט בהמשך החודש, ופאהנר אמר כי החזרת האוצרות הייתה חלק מהסכם טרום-משפט עם עורכי הדין של החשודים. הגברים נעצרו תוך ימים אחדים לאחר שהכנופיה השתמשה בחומרי נפץ כדי לפרוץ למוזאון, אך באותה עת לא היה זכר לפריטים יקרי הערך.

על פי דיווח של ה-BBC, כמה מוזאונים הולנדיים היו מטרה בשנים האחרונות עקב הקושי לספק אבטחה נאותה לחפצים יקרי ערך. הקסדה והצמידים היו בתוך מארז זכוכית שסיפק התנגדות מועטה לקבוצה החמושה שגנבה אותם. בשנת 2024 נגנבו שתי עבודות של אנדי וורהול מגלריה בדרום הולנד, ולפני שש שנים נגנב ציור של פרנס האלס ששמו "שני בנים צוחקים" ממוזאון קטן בעיר לרדאם שבמרכז הולנד.

המנהל לשעבר של המוזאון הלאומי להיסטוריה בבוקרשט, ארנסט אוברלנדר-טרנוביאנו, ספג ביקורת פנימית רבה על שהשאיל את חפצי הזהב לחו"ל - והוא איבד את עבודתו תוך ימים אחדים מהגניבה. הוא דיבר על ההקלה שהרגיש מכך שהקסדה נמצאה. "זהו פריט ייחודי במורשת התרבותית האירופית ואף העולמית", אמר ל-RTL Nieuws. "הקסדה היא סמל חברתי ופוליטי חשוב של הציוויליזציה הדאקית".

לפי דיווח בצרפת, המשבר בין פריז לאבו דאבי סביב מימון פיתוחו של מטוס הקרב ראפאל F5 אמנם דעך בשבועות האחרונים, אך הותיר אחריו משקעים ניכרים, בעיקר במישור התקציבי.

על פי הדיווח, צרפת הציעה לאיחוד האמירויות להשתתף בפיתוח הדגם החדש של הראפאל בתמורה למימון חלקי של התוכנית, אולם באבו דאבי הגיעו למסקנה כי הם מתבקשים לשלם סכום עתק מבלי לקבל תמורה טכנולוגית של ממש. בסוף דצמבר החריף המשבר סביב הסוגיה, ובפועל נאלצה צרפת לשאת לבדה במימון פיתוח הראפאל F5.

לפי הדיווח, המחלוקת לא פגעה ישירות ביחסים האישיים בין נשיא צרפת עמנואל מקרון לבין שליט האמירויות מוחמד בן זאיד. עם זאת, היחסים בין שתי המדינות התקררו בסוף דצמבר, לאחר ביקורו של מקרון באבו דאבי. בהמשך, על רקע ההתפתחויות במזרח התיכון ובפרט המלחמה מול איראן, נרשמה התחממות מחודשת ביחסים, בין היתר בזכות הסיוע שהעניקה צרפת לאמירויות במסגרת הסכמי ההגנה בין המדינות.

לפי הדיווח, מטוסי ראפאל של חיל האוויר הצרפתי פועלים בשמי האמירויות נגד כטב"מי שאהד איראניים, והדבר תרם לחיזוק מחודש של האמון באבו דאבי כלפי פריז. עוד נכתב כי צרפת מעניקה תמיכה דומה גם לקטאר, שגם היא קשורה עמה בהסכמי הגנה. ואולם, השיפור ביחסים המדיניים והביטחוניים לא שינה את התוצאה בפרויקט הראפאל F5: האמירויות לא ישתתפו במימון הפיתוח.

על פי הדיווח, במסגרת המגעים שהתנהלו עד סוף השנה שעברה הייתה אבו דאבי מוכנה, לבקשת צרפת, להשתתף במימון הדגם החדש בסכום של עד 3.5 מיליארד אירו, מתוך עלות כוללת שהוערכה בכחמישה מיליארד אירו. לאחר חודשים ארוכים של מבוי סתום במהלך 2025, קיוו בפריז כי ביקורו של מקרון באבו דאבי יסייע לחדד את הציפיות ההדדיות סביב הפרויקט, שנחשב אטרקטיבי במיוחד מבחינת האמרתים בשל שילוב טכנולוגיות מתקדמות. אלא שבפועל, כך לפי הדיווח, מקרון נאלץ להאזין לשורת טענות חריפות מצד בן זאיד, שזעם על ההצעות הצרפתיות ועל אופן ניהול המשא ומתן, והפגישה בין השניים התנהלה באווירה מתוחה במיוחד.

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>> 

הקרע עם האמירויות והבור התקציבי

מוקד המחלוקת היה שאלת עומק המעורבות האמירתית בפיתוח המטוס. לפי הדיווח, באמירויות ביקשו להיות שותפות באופן הדוק ככל האפשר בתהליך הפיתוח של הראפאל F5, ולקבל גישה ממשית להיבטים הטכנולוגיים של התוכנית. מנגד, בצרפת לא היו מוכנים לחשוף את סודות הפיתוח, ובמיוחד לא בתחומי האופטרוניקה, גם אם אפשרות כזו נשקלה בשלב מסוים.

לנוכח הפערים הללו, ובצל תחושה באבו דאבי של יחס מתנשא מצד פריז, החליטו האמרתים שלא להשתתף במימון הפרויקט ללא תמורה ממשית. לפי הדיווח, מקרון, שכעס על האופן שבו התנהל התיק, הביע את מורת רוחו גם כלפי משרד ההגנה הצרפתי, ובפרט כלפי המנהל הכללי לחימוש והמטה הכללי של הצבא.

במשרד ההגנה הצרפתי הסבירו כי המשמעות היא פריסת המימון על פני תקופה ארוכה יותר. בפועל, הדבר צפוי להאריך את לוחות הזמנים של פיתוח הראפאל F5 ולדחות את אספקת המטוסים בתצורה החדשה. לפי הדיווח, מדובר בדפוס מוכר במערכת הביטחון הצרפתית בעת מחסור תקציבי.

עוד נכתב כי הכסף האמירתי היה עשוי להקל במידה ניכרת על הלחץ התקציבי בצרפת, לצמצם את הפער בין ריבוי התוכניות לבין המסגרת התקציבית, ואף לחזק את ההימורים האסטרטגיים של פריז בתחום שיתופי הפעולה הביטחוניים, ובהם SCAF, ראפאל F5 ו-Eurodrone, במסגרת חוק התכנון הצבאי לשנים 2024–2030.

עם זאת, המלחמה מול איראן דחקה בשבועות האחרונים לשוליים את הפרשה, והסיוע הצרפתי לאמירויות תרם, לפי הדיווח, לשיקום האמון שנפגע זמנית בין הצדדים. עוד צוין כי לא מן הנמנע שלאחר 2027 תשוב אבו דאבי לשולחן הדיונים ותשקול מחדש השתתפות במימון התוכנית.

ואולם, גם ללא קשר ישיר לאמירויות, בצרפת מזהים לחץ גובר על תקציב הביטחון. לפי הדיווח, אף שעדכון חוק התכנון הצבאי צפוי לכלול תוספת של 36 מיליארד אירו מעבר למסגרת שאושרה - 413 מיליארד אירו - עדיין מדובר בסכום שאינו מספק לנוכח הצרכים החדשים שנוצרו בעקבות המשברים הבינלאומיים.

הדיווח מוסיף כי מודל היכולות של הצבא הצרפתי, שנבנה בשנת 2013 בעולם אסטרטגי שונה לחלוטין, שוב אינו עומד במבחן המציאות של עימותים בעצימות גבוהה. אחת הדוגמאות לכך היא, לפי הכתבה, הצריכה המוגברת של טילי אוויר-אוויר מסוג MICA באמירויות. למרות הגדלת המסגרת התקציבית, לפי המידע שפורסם, העדכון הנוכחי אינו צפוי להביא להגדלה ממשית של סדר הכוחות. 

בבית משפט השלום בתל אביב הוגשה לאחרונה בערב החג הצהרת תובע כנגד 10 חברי כנופיית פשע מאזור בני ברק רמת, בראשותו של אברהם אהרון ובהם חברים גם שני קטינים, המייחסת להם שורה של עבירות אלימות חמורות שהתרחשו בתקופה האחרונה באזור רמת גן. היום אמור להיות מוגש כתב אישום חמור כנגד המעורבים. 

"מדובר בסכסוך בין כנופיות שהתפתח לכדי מעשי אלימות חמורים" אומר למעריב גורם במשטרה. "בראש הכנופייה המדוברת עומדת דמות המוכרת היטב למשטרה ומיוחסים לה עבירות קשות".

נציין כי בעבר היה ניסיון לחסל את החשוד המרכזי בפרשה אלא שמאבטחו באותם ימים שזיהה התרחשות מחשידה ולדבריו טען כי מדובר במפגע ירה בחשוד למוות ואילו אהרון נפגע באותה תקרית מבעיתה.

הפעם נעצר אהרון, יחד עם תשעה מחברי כנופייתו בהם כאמור שני קטינים ושני בגירים על ידי בלשי היחידה המרכזית (ימ"ר) של משטרת מחוז ת"א בחשד למעורבות באירועי אלימות קשים שהתרחשו בתקופה האחרונה ובכללם אירועי אלימות ושוד קשים שהובילו לפציעתם של קורבנותיהם.

במסגרת החקירה שנוהלה בימ"ר ת"א, עולים ממצאים של רצף אירועי אלימות קשים, שהחלו בין התאריכים 15-16.3 באזור ר"ג ובני ברק, על רקע סכסוך כאמור  בין כנופיות עבריינים. עפ"י החשד, ביום ה-15.3, מספר חשודים שדדו אופני סורון מקורבן ונמלטו. 

כבר למחרת הגיעו ארבעה מהחשודים לחנות האופניים של הקורבן שנשדד ברח ז'בוטינסקי בר"ג, ותקפו אותו באיומי אקדח ותרסיס פלפל, תוך שאחד המעורבים דוקר את הקורבן בתוך החנות. 

החשודים שנמלטו מהמקום שרפו את בגדיהם בסמוך לחוף הים בהרצליה במטרה להעלים ראיות. כך עלה מהחקירה. בהמשך היום החשודים, הגיעו חברי הכנופיה האלימה לרחוב דנגור בבני ברק פגשו בקורבן נוסף דקרו גם אותו ונמלטו מהזירה.

בעקבות רצף האירועים החמורים, החלה חוקרי הימ"ר של תל אביב בחקירה אינטנסיבית במהלכה אספו ממצאים רבים, שהצביעו על מספר חשודים המעורבים באירועים הקשים. כאמור, בפעילות מבצעית ממוקדת, נעצרו 10 חשודים ביניהם 2 קטינים שהועברו לחקירה. 

במהלך החקירה מעצרם הוארך מעת לעת וביום רביעי הוגשה הצהרת תובע נגד כלל החשודים, בגין שוד, חבלה מחמירה, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש הליכי חקירה.

תרופות במרשם עלולות לעמוד בפני מכס של 100% בייבוא לארצות הברית - אך חברות עדיין יכולות להימנע מהמיסים על ידי הסכמים עם הממשל, כך על פי דיווח של ה-BBC.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הורה אתמול (חמישי) על הטלת המכסים. מהבית הלבן נמסר כי מטרת המכסים היא להפחית את הסיכונים לביטחון לאומי על ידי הגברת הייצור המקומי של תרופות חשובות. על פי הדיווח, חשיבות המהלך עשויה להיות סמלית במידה רבה בשלב זה, מכיוון שהוא אינו חל על תרופות גנריות שאפשר לקנות בלי מרשם - התרופות הנפוצות ביותר בארצות הברית.

רבות מיצרניות התרופות הגדולות ביותר כבר הגיעו להסכמים שיאפשרו להן להימנע מהמיסים, וצפויות עשיית זאת בשבועות הקרובים. "המטרה היא להביא את שאר החברות לשולחן המשא ומתן", אמר שון סאליבן, פרופסור באוניברסיטת וושינגטון ובבית הספר לכלכלה של לונדון. "הכול עניין של מינוף".

חברות שמתחייבות להשיק פס ייצור חדש בארצות הברית לפני תום כהונתו של טראמפ בינואר 2029 יעמדו בפני מכס של 20% בלבד על התרופות שלהן, כך על פי הודעת הבית הלבן. המכס ירד לאפס אם החברות יגיעו להסכמי תמחור עם הממשלה. בהסכמים קודמים, חברות הסכימו למכור חלק מהתרופות שלהן לתוכניות ביטוח בריאות ממשלתיות כמו מדיקייד במחירים דומים לאלה בשווקים מסוימים בחו"ל. ארצות הברית תכבד גם מכסים נמוכים יותר שסוכמו כחלק מהסכמים שנחתמו בשנה שעברה עם שותפות מרכזיות, כולל אירופה, שוויץ, בריטניה, קוריאה הדרומית ויפן.

בכיר בממשל האמריקאי אמר כי לחברות גדולות יהיו 120 יום לגבש הסכמים עם הממשל, ולחברות קטנות ובינוניות יהיו 180 יום. "הם קיבלו הרבה אזהרות, אז אנחנו ממשיכים ומבצעים", אמר הבכיר.

בדצמבר בשנה שעברה בריטניה וארצות הברית חתמו על עסקה להשארת המכסים על משלוחי תרופות בריטיים לאמריקה על אפס. במסגרת הסכם זה, בריטניה תשלם יותר עבור תרופות דרך שירות הבריאות הלאומי (NHS) בתמורה לערבות שמיסי הייבוא האמריקאיים על תרופות המיוצרות בבריטניה יישארו על אפס למשך שלוש שנים.

ממשלת בריטניה כינתה אתמול את השותפות "ניצחון עבור מטופלים בריטיים, עסקים בריטיים וכלכלה בריטניה", והוסיפה שלחברות התרופות יהיו "תמריצים חזקים יותר" להשיק טיפולים בבריטניה, כלומר מטופלים ייהנו מטיפולים כמו טיפולים חדשניים בסרטן מוקדם יותר.

ריצ'רד פרנק, עמית בכיר במכון ברוקינגס ומנהל המרכז למדיניות בריאות, אמר כי קשה לשפוט את השפעת הצו בהתחשב בשאלות לגבי היקפו, כולל כמה תרופות עשויות לקבל פטורים וכמה חברות יחתמו בסופו של דבר על עסקאות. הוא ציין שחברות התרופות הגדולות ביותר כבר חתמו על עסקאות, ושהעסקים הקטנים יותר נמצאים בסיכון להתמודד עם המכס. "מה שנשמע ממש טוב בהודעה לעיתונות אולי לא ייראה אותו דבר כשהוא באמת מגיע לשוק", אמר.

בהודו נערכים לקיץ, כאשר באזורים מסוימים צפויות הטמפרטורות לטפס מעל 45 מעלות, אך עוד לפני שיאי החום, המלחמה מול איראן כבר מתחילה להשפיע על אחד המוצרים הבסיסיים ביותר עבור מיליוני בני אדם: מים בבקבוקים. לפי דיווח של BBC, תעשיית המים בבקבוקים בהודו, שהיקפה מוערך בכ-6 מיליארד דולר, נתונה תחת לחץ גובר בשל קושי בהשגת חומרי גלם חיוניים ועלייה חדה בעלויות הייצור. 

לפי הדיווח, בחודש שעבר העלתה חברת ביסלרי, מובילת השוק, את המחירים ב-11%, כך שמארז של 12 בקבוקי ליטר התייקר ב-24 רופי (0.81 ש"ח). גם מותגים נוספים, בהם Bailley ו-Clear Premium Water, העלו מחירים. נתוני "Data for India" שצוטטו בכתבה מצביעים על כך שכ-15% ממשקי הבית העירוניים וכ-6% ממשקי הבית הכפריים בהודו נשענים על מים בבקבוקים לצורכי שתייה.

עבור רבים, בעיקר באזורים כפריים, מדובר במוצר יקר ממילא, אך נגישות למים נקיים ממשיכה להיות בעיה חמורה בחלקים רבים במדינה, במיוחד בקיץ, בשל מחסור במים, זיהום מי תהום ופערי תשתיות.

לדברי יצרנים וספקים בענף, מלחמה ממושכת עלולה להפוך את המים בבקבוקים ממוצר יקר למוצר שכמעט ואינו נגיש לחלקים נרחבים מהאוכלוסייה. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא השיבוש במעבר במצר הורמוז, שדרכו עוברים בדרך כלל כ-20% מהנפט והגז הטבעי הנוזלי בעולם. לפי BBC, החסימה הכמעט מלאה של המצר על ידי איראן הובילה לזינוק במחירי הדלק בעולם, והודו, התלויה במידה רבה ביבוא נפט וגז, כבר חשה את ההשלכות.

ויג'ייסינה דובאל, נשיא התאחדות יצרני המים בבקבוקים במדינת מהאראשטרה, אמר ל-BBC כי הסיבה המרכזית להתייקרות נעוצה בעליית מחירי הנפט הגולמי. לפי הדיווח, מחיר חבית ברנט טיפס השבוע לזמן קצר ל-119 דולר, כמעט שיא מאז תחילת המלחמה האמריקנית-ישראלית נגד איראן. הנפט הגולמי משמש לייצור גרגרי שרף PET, חומר הגלם שממנו מיוצרים בקבוקי הפלסטיק. הגרגרים מחוממים, מעוצבים ל"תבניות מקדימות" דמויות מבחנות פלסטיק, ובהמשך הופכים לבקבוקים בגדלים שונים.

לדבריו, מחיר ה"פריפורמים" עלה מ-115 רופי לקילוגרם לכ-180 רופי (6.05 ש"ח) לקילוגרם, ובמקביל נרשם גם מחסור באספקה. הוא הוסיף כי כ-20% ממפעלי ייצור הבקבוקים במהאראשטרה הפסיקו זמנית את פעילותם. עם זאת, לפי BBC, חלק מהחברות והספקים עדיין סופגים בשלב זה את העלויות, ולכן מחירי הבקבוקים לצרכן נותרו ברובם ללא שינוי: בקבוק ליטר אחד נמכר בכ-20 רופי, ובקבוק של חמישה ליטרים נמכר בכ-60 עד 70 רופי. אלא שלדבריו, בלימת ההתייקרות על ידי החברות אינה יכולה להימשך לאורך זמן, ואם המצב יחמיר, הצרכנים ירגישו בכך ישירות.

העיתוי, לפי הכתבה, רגיש במיוחד: אפריל ומאי הם חודשי שיא בביקוש למים בבקבוקים ולמשקאות קלים בהודו. וייבהב סראוגי, מנהל בחברת Chemco Plastic Industries, אחת הספקיות הגדולות במדינה של רכיבי PET, הזהיר כי הזינוק במחירי חומרי הגלם צפוי להשפיע לא רק על תחום המים בבקבוקים, אלא על כלל תעשיית האריזות. BBC מציין כי שוק אריזות ה-PET בהודו הוערך ב-1.5 מיליארד דולר בשנת 2024, והוא צפוי להגיע ל-2.2 מיליארד דולר עד 2033. מעבר למים ולמשקאות, אריזות PET נמצאות בשימוש נרחב גם בתעשיות הקוסמטיקה, התרופות, המסעדנות ומשלוחי המזון.

גם מחירי בקבוקי הזכוכית זינקו בכ-20%

המשבר אינו מוגבל לפלסטיק. לפי הדיווח, גם יצרני הזכוכית בהודו נפגעים מהמלחמה. התאחדות מבשלות הבירה של הודו, המייצגת בין היתר חברות בינלאומיות כמו היינקן וקרלסברג, מסרה בחודש שעבר לרויטרס כי מחירי בקבוקי הזכוכית זינקו בכ-20%, וכי פנתה למדינות השונות בבקשה לאשר עליית מחירים של 12% עד 15% לבירה. גם קונפדרציית חברות המשקאות האלכוהוליים במדינה ביקשה, לפי הדיווחים, להעלות מחירים.

וית'וב שט, מנכ"ל חברת Vitrum Glass, יצרנית ומשווקת מובילה של בקבוקי זכוכית כהים המשמשים בעיקר את תעשיות התרופות והבירה, אמר כי ההתייקרות נובעת מאספקה בלתי יציבה של גז טבעי. יצרני זכוכית, הסביר, תלויים בתנורים עצומים המופעלים בגז כדי להתיך חול, סודה, אבן גיר וזכוכית ממוחזרת ולעצב מהם בקבוקים. אלא שלפי BBC, הודו הידקה את הרגולציה על הגז הטבעי מאז פרוץ המלחמה, תוך מתן עדיפות לאספקה לצריכה ביתית ולחלק מהענפים המסחריים. לדבריו, אספקת הגז הטבעי לתעשיית הזכוכית קוצצה ב-20%, מה שמקשה על הפעלת התנורים.

חלק מהחברות, ובהן Vitrum Glass, עברו להשתמש בנפט כדי להתמודד עם המחסור בגז, אך גם כאן נרשמת פגיעה, משום שמחירי הנפט הגבוהים מעלים את עלויות הייצור. במקביל, ממשלת הודו אמנם הדגישה כי אספקת האנרגיה במדינה נותרה יציבה, אך לפי הדיווח, מסעדות ועסקים ברחבי המדינה כבר נאלצו להיסגר מאז תחילת המלחמה בשל מחסור בגז בישול. מחנק האנרגיה משפיע גם על תעשיות הקרמיקה והדשנים, בעוד ענף התעופה מתמודד עם זינוק חד במחירי הדלק הסילוני.

"המצב חמור", אמר שט ל-BBC. לדבריו, מים ותרופות הם מוצרים חיוניים, ולכן גם ירידה קלה באספקה עלולה לגרור השלכות משמעותיות. במילים אחרות, המלחמה במפרץ כבר אינה נוגעת רק לשוקי האנרגיה הגלובליים, אלא גם לחיי היומיום של צרכנים בהודו, שמשלמים יותר על בקבוק מים פשוט דווקא בעונה שבה הוא נחוץ יותר מכל.

הזמנה של מאות טילי טומהוק מארה"ב ליפן נדחתה, בשל הצרכים למלחמה באיראן, כך דווח ב"בלומברג". וושינגטון הודיעה לטוקיו כי האספקה של כ-400 טילים עד מרץ 2028 תיפגע, כך על פי על פי מקורות המעורים במצב.

טילי טומהוק הם מרכיב מרכזי באסטרטגיה החדשה של טוקיו להצטייד ביכולות תקיפה ארוכות טווח כדי להתמודד עם אתגרים מצד סין וצפון קוריאה.

עד כה, עשתה ארה"ב שימוש במאות טילים מסוג זה, במהלך המלחמה באיראן. בסך הכול, השווי הכולל של הזמנת יפן מארה"ב עומד על 2.35 מיליארד דולר. זאת, במסגרת העסקה שנחתמה בשנת 2024. 

בתוך כך, יפן ביצעה צעד משמעותי במאבקה להקטין את התלות שלה בסין בהפקת מתכות נדירות, הנדרשות למגוון יישומים טכנולוגיים חשובים, כמו מנועים לרכבים חשמליים, מתקני רפואיים, ואמצעים בתחום האנרגיה המתחדשת. במבצע שנעשה בעמקי האוקיינוס השקט, סמוך לאי מינמיטורישימה, הצליחו מדעני סוכנות JAMSTEC (הסוכנות היפנית למדעי הים והאדמה) להוציא בוץ שנחשב מכיל מתכות נדירות, בעומק של 6,000 מטרים, אשר זוכה לכינוי "בוץ עשיר".

המשימה הייתה חלק מתוכנית ה-SIP (תוכנית קידום חדשנות אסטרטגית), שנועדה להקטין את התלות של יפן במעצמות זרות, בראשן סין, השולטת כיום על כ-70% משוק המכרות הגלובלי של מתכות נדירות. סין ניצלה את מעמדה כיצרנית הגדולה ביותר של מתכות אלו, ויפן, שמזוהה כמעצמה טכנולוגית, ניסתה למצוא פתרון פנימי שיאפשר לה להיות יותר עצמאית בתחום אספקת המשאבים הללו.
 

בעוד הזירה המדינית באו"ם רוויה לרוב במתחים, דווקא נושא הקיימות והביטחון התזונתי הצליח לייצר השבוע נקודת אור של הסכמה והערכה. במסגרת הדיון הרשמי לציון יום ה-"Zero Waste" (אפס פסולת) הבינלאומי, עמד ארגון "לקט ישראל" במרכז הבמה כמודל לחיקוי. אף שנציגי הארגון לא נכחו פיזית באירוע בשל אילוצי המלחמה, הנתונים המרשימים והתובנות המקצועיות שלו שולבו בהצגת המשלחת הישראלית לאו"ם, וזכו לתהודה בינלאומית רחבה.

הנתונים שמאחורי ההצלחה

הדיון באו"ם חשף כי בעשור האחרון נרשמה בישראל ירידה של כ-13% בבזבוז מזון לנפש. עם זאת, הדרך עוד ארוכה: על פי דוח אובדן המזון הלאומי של הארגון, בישראל נזרקים מדי שנה כ-2.6 מיליון טון מזון, המהווים כ-39% מסך הייצור המקומי.

מנגד, פעילות "לקט ישראל" מוכיחה כי ניתן לשנות את המשוואה. בשנת 2025 לבדה, הצליח הארגון להציל:
34 אלף טון של תוצרת חקלאית ומזון מבושל.
למעלה משני מיליון מנות מזון שחולקו.
סיוע ליותר מ-500,000 בני אדם הנשענים על פעילות הארגון.

פערים חברתיים ומבט לעתיד

למרות ההצלחה בקידום חקיקה (כמו חובת תרומת עודפי מזון ממוסדות ציבוריים), הנתונים המדאיגים של הביטוח הלאומי מראים כי כ-1.5 מיליון ישראלים עדיין חיים באי-ביטחון תזונתי. ישראל עדיין מדורגת מאחור במדדי ה-OECD בכל הנוגע לתמריצים כלכליים ורגולציה למניעת אובדן מזון, אך שנת 2025 מסמנת תפנית.

בימים אלו יוצאת לדרך תוכנית לאומית שאפתנית בהובלת המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות. התוכנית מציבה יעד של עד 50% הפחתה באובדן המזון, צעד שצפוי למנוע אובדן של כ-670 אלף טונות מזון בחמש השנים הקרובות ולהניב תועלת משקית של כ-452 מיליון שקלים.

הכרה של 23 שנות עשייה

רוית דינמז יחזקאל, סמנכ"לית משפט, ממשל והון אנושי בלקט ישראל, לא הסתירה את התרגשותה מהמעמד: "אנחנו גאים על הזכות לקחת חלק במעמד הבינלאומי הזה ומודים למשלחת הישראלית שהביאה את פעילות הצלת המזון לבמה המרכזית. ההכרה הזו היא תוצאה של 23 שנות עשייה עקבית לחיזוק הביטחון התזונתי. אנו מחויבים להמשיך ולהוביל פתרונות חדשניים למען חברה צודקת ומקיימת יותר".

ההצגה באו"ם מוכיחה כי גם בתקופות מורכבות, המודל הישראלי של שילוב בין חקלאות, התנדבות וטכנולוגיה להצלת מזון, נותר נכס אסטרטגי שמעורר השראה בעולם כולו.

השבוע הקרוב באיראן, החל מיום ראשון ה-5 באפריל ועד ליום ראשון ה-12 באפריל, מסתמן כאחד השבועות "השקופים" ביותר עבור מערכי האיסוף המערביים בתקופה האחרונה. על פי ניתוח נתוני הלוויין המעודכנים, הרפובליקה האסלאמית עומדת בפני רצף של ימים בהירים שיקשו עליהם מאוד על יישום דוקטרינת "השיגור בחסות העננות". האסטרטגיה האיראנית, המסתמכת על עננות נמוכה כדי להסתיר את יציאת המשגרים מהמנהרות ומניעת זיהוי על ידי מטוסי קרב, תעמוד השבוע למבחן אל מול ראות אופטית כמעט מושלמת.

הסקירה המטאורולוגית לשבוע הקרוב מראה כי יום ראשון (5/4) ויום שני (6/4) יתאפיינו בשמיים בהירים ושטופי שמש ברוב חלקי המדינה, כולל במוקדי השיגור האסטרטגיים בכרמאנשאה ובמרחב טהרן. הטמפרטורות יהיו נוחות אך היעדר העננים פירושו שכל תנועה של משגר נייד על הצירים תהיה חשופה לחלוטין ללווייני הריגול ולכטב"מים. גם יום שלישי ה-7 באפריל צפוי להמשיך את המגמה הבהירה בטהרן ובמערב המדינה, מה שמשאיר את משמרות המהפכה בעמדת נחיתות טקטית מבחינת הסוואה.

התפנית המבצעית עשויה להגיע ביום רביעי ה-8 באפריל. בעוד שבטהרן השמיים יישארו בהירים חלקית, באזור כרמאנשאה והרי הזאגרוס – שם ממוקמות "ערי הטילים" המרכזיות – צפויים ממטרים מקומיים ועננות משתנה. עבור האיראנים, זהו "חלון הזדמנויות" ראשון שבו השמיים הסגורים עשויים להקשות על מטוסי הקרב לסגור מעגלי אש מהירים. עם זאת, ביום חמישי העננות תהיה מפוזרת יותר, ובמרכז המדינה בטהרן נראה שמיים מעוננים חלקית בלבד, מה שלא מספק את "מסך העשן" המלא שטהרן מעדיפה לפני שיגור מטחים כבדים.

המחצית השנייה של השבוע, בימים שישי ושבת (10-11 באפריל), תחזור להיות בהירה לחלוטין עם טמפרטורות שמטפסות לכיוון ה-30 מעלות צלזיוס בדרום המדינה (אזור אהוואז). ימים אלו מסומנים כימי "עליונות אווירית" שבהם כל ניסיון להוציא מערכים לוגיסטיים לשטח ייענה בזיהוי מיידי. רק לקראת יום ראשון הבא, ה-12 באפריל, המפות מצביעות על התעבות של עננות ברום בינוני בטהרן, מה שיוצר שוב תנאים של שמיים מעוננים חלקית עד מעוננים ברובם, העשויים לשרת פעילות התקפית.

לסיכום, מזג האוויר השבוע פועל לטובת מערכי ההגנה והיירוט. השמיים הבהירים הצפויים במרבית הימים מאפשרים "הפללה" מהירה של מטרות וזיהוי הכנות לשיגור עוד לפני שהטילים עוזבים את הקרקע. בתנאים כאלו, מערכות היירוט נהנות מיתירות של חיישנים אופטיים ומכ"מיים כאחד, מה שמעלה משמעותית את סיכויי ההצלחה בבלימת מטחים. מנגד, הדריכות תתמקד ביום רביעי ובחלונות העננות הקצרים במערב המדינה, שם הטבע עשוי להעניק למשגרים האיראניים את הכיסוי שהם מחפשים נואשות.

והסיפור המרתק בהגדה של פסח הוא סיפורם של התנאים, "שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה". חמישה תנאים, שבזמנם היו ונחשבו מנהיגי העם, נפגשים בבני ברק כדי לחוג את ליל הסדר, ומספרים איש לרעהו את הסיפור הגדול והמוכר של יציאת מצרים, יציאת העם לחירות והסיבה לחג הפסח.

הצדיק יהודה אריה ליב, האדמו"ר השני של שושלת חסידות גור, הידוע בשם ספרו על התורה "שפת אמת", הבין, קלט והסביר את הסיפור של התנאים בבני ברק באופן מקורי ונועז. חידוש נפלא.

המעשה עם התנאים לא קרה בליל הסדר, אלא בליל חול רגיל מלילות השנה.

כך כותב שפת אמת: "ואינו רחוק לומר כי מעשה בבני ברק היה בלילה אחרת, שהיו מספרין אותה הלילה ביציאת מצרים עד אור הבוקר – דאי לאו הכי קשה פשיטא".

כלומר, אם אכן התנאים ישבו בבני ברק בליל הפסח וסיפרו ביציאת מצרים, הרי פשיטא - טבעי ומובן שבליל הסדר דיברו ביציאת מצרים. אבל המפגש הזה של התנאים היה בליל חול מלילות השנה, והחידוש הוא שבלי שום קשר ועיתוי לפסח הם דיברו וסיפרו ביציאת מצרים. 

האדמו"ר מגור רבי שמחה בונים (אביו של האדמו"ר הנוכחי), המכונה על שם ספרו "הלב שמחה", מביא ראיה לחידוש של סבו, "שפת אמת". 
הוא מצטט את הגמרא (מסכת סוכות כ"ז, ב'): "משבח אני את העצלנין שאין יוצאים מבתיהן ברגל". כלומר שבחג שהוא רגל, כמו פסח, נשארים בבית, במחיצת המשפחה. והתנאים שישבו בבני ברק, מלבד אחד רבי עקיבא שהיה תושב העיר, התגוררו מחוץ לעיר.

אם כן כיצד עזבו את בתיהם בחג כמו פסח?

החידוש המקורי של "שפת אמת" והאסמכתה שמביא נכדו "הלב שמחה" הם הוכחה לחשיבות העצומה, למשמעות המרכזית, למובן הרוחני החיוני של סיפור יציאת מצרים בדת וביהדות.

אין סיפור בתולדות עם ישראל שקיבל ונהנה ממאמץ חריג ובלתי רגיל בהיקפו שמטרתו אחת ויחידה - לתעד, להנציח בהקפדה דוקומנטרית קיצונית כזאת את סיפור יציאת מצרים. 

מעמד קבלת התורה בהר סיני לא מקבל מקום והיקף כזה של תיעוד והנצחה כיציאת מצרים.

עשרת הדיברות מתחילים במילים "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". למה לא "אשר בראתיך"? כי אין ולא היה אירוע בתולדות העם היהודי שדומה ומשתווה בחשיבותו ובחיוניותו הרוחנית ליציאת מצרים. 

זאת גם הסיבה לצו המוזכר בהגדה: חייב אדם לראות עצמו כאילו יצא ממצרים. כנראה זאת גם הייתה הסיבה שהתנאים סיפרו ביציאת מצרים. כל אחד מהם סיפר איך הוא עצמו "יצא ממצרים".

לחשיבות הכל כך מודגשת לסיפור יציאת מצרים יש עוד הסבר: בבריאת העולם הקב"ה ציווה "וירדו בדגת הים ובעוף השמיים ובבהמה (בראשית א', כ"ו). האדם יכול ומותר לו לשלוט אך ורק בדגת הים ובבהמה. אסור לו לשלוט בבני אדם. 

פרעה מלך מצרים היה היצור האנושי הראשון ששעבד בני אדם, ששלט בעם. דבר אסור ופסול בתכלית. השחרור משעבוד מצרים, שעבוד ראשון של בני אדם, הוא לכן אירוע שחייבים לזכור לתמיד, בכל עת ובכל שעה.

למרות חמישה שבועות של הפצצות כבדות מצד ארצות הברית וישראל, הערכות מודיעין אמריקאיות עדכניות חושפות כי כמחצית ממשגרי הטילים של איראן עדיין שלמים, ויש באמתחתה אלפי כטב"מים מתאבדים. על פי הדיווח ברשת CNN, גורמים המעורים בפרטים מזהירים כי הרפובליקה האסלאמית "עדיין ערוכה לחלוטין לזרוע הרס מוחלט ברחבי האזור".

התמונה המודיעינית המצטיירת מורכבת בהרבה מההצהרות הפומביות של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ובכירי ממשלו, שמתארים ניצחון צבאי קרוב. טראמפ טען לאחרונה כי יכולתה של איראן לשגר טילים צומצמה דרמטית וכי נותרו "מעט מאוד" משגרים. עם זאת, המודיעין מעריך כי למרות שארצות הברית תקפה מעל ל-12,300 מטרות באיראן וחיסלה בכירים כגון המנהיג העליון עלי חמינאי וראש המועצה לביטחון לאומי עלי לריג'אני, היכולות הצבאיות טרם מוגרו.

הסיבה המרכזית להישרדות המשגרים היא היכולת האיראנית להסתירם ברשתות מסועפות של מנהרות ומערות תת-קרקעיות. מקורות ציינו ל-CNN כי איראן מצליחה לנייד ולהסתיר את המשגרים הניידים באופן המקשה מאוד על איתורם. בנוסף, למרות שחיל הים האיראני ספג פגיעות קשות, כוח הים של משמרות המהפכה עדיין שומר על כמחצית מיכולותיו, כולל מאות סירות קטנות וכלים בלתי מאוישים.

הבית הלבן והפנטגון דחו בתוקף את הדיווח. דוברת הבית הלבן, אנה קלי, תקפה את המקורות האנונימיים וטענה כי התקפות הטילים והכטב"מים האיראניים צנחו ב-90%, וכי "המשטר צועד לקראת השמדה צבאית". שר ההגנה פיט הגסת' אישר גם הוא את הירידה הדרמטית בהיקף השיגורים והדגיש כי המטרות הצבאיות מושגות מעבר למצופה.

בעוד טראמפ הצהיר כי המבצע האמריקאי עשוי להסתיים בתוך שבועיים עד שלושה, גורם שנחשף להערכת המודיעין תיאר את לוח הזמנים הזה כלא מציאותי. "אתה צריך לצאת מדעתך אם אתה חושב שזה ייגמר בשבועיים", הבהיר הגורם. מנגד, גורמי צבא בישראל מעריכים את מספר המשגרים המבצעיים שנותרו בשיעור נמוך יותר של 20%-25%, אך ספירה זו אינה כוללת משגרים שנקברו או שאינם נגישים כרגע עמוק מתחת לאדמה.

בעוד מכליות נפט עיראקיות מחפשות מסלולים חלופיים דרך סוריה, ומדינות המפרץ שוקלות בניית רשת צינורות חדשה שתעקוף את הורמוז לחלוטין - מנהל אסטרטגיה ראשי לנתיבי אנרגיה בקרן קרלייל, ולשעבר ראש מחקר הסחורות הגלובלי בגולדמן זאקס ג'ף קארי מציב את התמונה הכלכלית הרחבה יותר: "עלות שיקום והתאוששות מהלם הורמוז תהיה עצומה - וזה ידחוף לשינוי כיוון לטובת נכסים פיזיים".

Jeff Curry: The cost of rebuilding/recovering from the Hormuz shock will be enormous, favoring a regime change towards physical assets. pic.twitter.com/7mUQrBZaS6

— Lukas Ekwueme (@ekwufinance) April 1, 2026

המשמעות המעשית של הניתוח הזה ברורה: בעולם שבו מצר אחד יכול לשתק 20 אחוז מאספקת הנפט העולמית, ההשקעה בתשתיות פיזיות - צינורות, בתי זיקוק, נמלים, מסילות - הופכת לא רק לכדאית אלא להכרחית.

כשהורמוז נסגר, העולם מאלתר

הנתונים בשטח מאששים את הניתוח. מכליות נפט עיראקיות כבר נכנסות לסוריה דרך מעבר א-תנף בדרכן לבית הזיקוק בבניאס - נתיב שנפתח בשל הצורך לעקוף את המצר הסגור. במקביל, הפייננשל טיימס דיווח כי מדינות המפרץ שוקלות הרחבה משמעותית של רשת הצינורות שלהן מעבר לטווח הורמוז. ערב הסעודית, שהצליחה לשמור על זרם יצוא קבוע בזכות צינור מזרח-מערב לנמל יאנבו בים סוף, הפכה למודל לחיקוי.

גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף למגמה, כשאמר השבוע כי "יש רעיונות להעביר קווי אנרגיה ונפט מהמפרץ לנמלי הים התיכון" וכי "ניתן לעקוף את מצר הורמוז - ויש אינטרס לאפשר זרימת נפט וגז בחופשיות מוחלטת".

מעבר לצינורות ולמכליות, קארי מצביע על משהו עמוק יותר: הלם הורמוז חשף את שבירותה של מערכת אנרגיה עולמית שהתבססה על הנחה של זרימה חופשית ורציפה. כעת, כשההנחה הזו התבדתה, המחיר לא יבוא רק בצורת עליית מחירי נפט - אלא בהשקעות ענק בתשתיות חלופיות, בביטוח, ובבניית עתודות.

לצד זאת, עלויות הביטוח לספינות העוברות במצר זינקו דרמטית, מספר כלי שיט נפגעו מטילים ורחפנים, ומשא ומתן עם משמרות המהפכה האיראנית - שגובות כיום אגרה של כדולר לחבית נפט ממכליות העוברות במצר - חושף את בעלי הספינות לסיכון הפרת סנקציות בינלאומיות.

משקיע העל האמריקאי ביל אקמן פרסם ציוץ חריף ברשת X, נגד מדיניות אירופה בכמה חזיתות בו-זמנית: "אירופה בדרך להרוס את עצמה". 

Europe is on a path to destroying itself.

Unchecked immigration of millions of immigrants that burden their welfare states, bring violence and terrorism to their shores, and take over local governance, one city at a time.

Anti-capitalist policies that make it difficult for… https://t.co/JtaaNhCr0a

— Bill Ackman (@BillAckman) April 2, 2026

על ההגירה כתב אקמן כי "כניסה בלתי מבוקרת של מיליוני מהגרים מכבידה על מערכות הרווחה, מביאה אלימות וטרור לחופיה - ומשתלטת על הממשל המקומי, עיר אחר עיר". על הכלכלה האירופית לא חסך: "מדיניות אנטי-קפיטליסטית שמקשה על עסקים להסתגל לסביבה תחרותית המשתנה במהירות - ומסביבת עסקים ומשטר מס שהם אנטיתזה לסטארטאפים".

בתחום הבינה המלאכותית, אקמן מצביע על כשל אסטרטגי: "היעדר כל התקדמות או חדשנות בבינה מלאכותית וגישה מוגבלת לכוח המחשוב הנדרש כדי להתחרות". ובאנרגיה: "תלות אנרגטית בשל התנועה הירוקה - בדיוק ברגע שבו הביקוש לאנרגיה עולה במהירות".

את הביקורת החריפה ביותר שמר אקמן לנושא הביטחוני. לאחר שהשקיעה ארצות הברית "כמעט 200 מיליארד דולר בסיוע לאוקראינה", מסרבת אירופה להעניק גישה לבסיסים ואישורי מעבר אווירי - "בעיצומם של מאמצינו לחסל את האיום הגרעיני והבליסטי של איראן, שכבר נמצא בטווח הכה של אירופה".

המסקנה שלו חדה: "נאט"ו עומד להתפרק. נטל הביטחון של אירופה עומד לעלות דרמטית בזמן שכלכלותיה ממשיכות לפגר יותר ויותר". הציוץ הסתיים בקריאת אזהרה: "בקיצור - אירופה צריכה להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי. ואולי כבר מאוחר מדי".

השבוע, במסגרת ניקוי השולחן כחלק מסגירת כנס החורף של הכנסת, עוצמה יהודית הביאה לאחד מהישגי החקיקה הגדולים ביותר שהיו בימין - חוק עונש מוות למחבלים. שנים שבימין דרשו לקדם עונש מוות למחבלים, והשבוע זה קרה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אפילו הצליח לגרום לראש הממשלה בנימין נתניהו להצביע בעד.

כבר יש מי שאומר שחוק עונש מוות למחבלים לא יביא להוצאה להורג אפילו של מחבל אחד. צריך לעשות אבחנה בין שני חלקי החוק: החוק שמתקן את המצב ביהודה ושומרון קובע עונש מוות כעונש חובה - למעט במקרים מיוחדים. בתוך תחומי הקו הירוק, ישנו שיקול דעת חופשי לבית המשפט - ונראה שאכן לא יוטל עונש מוות על ידי בתי המשפט הישראליים, אלא שאם הדבר אכן יתממש זה יהיה רק על ידי בתי הדין הצבאיים ביו"ש.

ישנה גישה בקהיליה המשפטית שסוברת שצריך להסתכל על איך הרשויות יפרשו את החוק כאשר מחוקקים אותו, מכיוון שאם הרשויות יתנגדו לחוק הרי שהוא לא ימומש. מבחינה מעשית, יכול להיות שהדבר נכון - אבל אני חולק על הגישה הזאת בכל תוקף.

השאלה היחידה שצריכה לעמוד לנגד עיני נבחרי הציבור בעת חקיקת חוקים היא השאלה האם החוקים טובים. זהו תפקידם. מאוחר יותר, תפקיד בתי המשפט הוא לממש את אותם חוקים. החשש שמא בתי המשפט או רשויות התביעה יפעלו בניגוד לחוק וירוקנו אותו מתוכן אינו יכול להוביל הליך חקיקה, כיוון שבמצב כזה, השאלה האם חוקים יעברו לא תהיה תלויה בשאלה האם הם טובים ונכונים ומקובלים על הציבור הישראלי - אלא האם הם עומדים בסטנדרטים של בית המשפט ורשויות התביעה.

תפקידו של המחוקק הוא לחוקק. תפקידה של הרשות המבצעת הוא להוציא לפועל את החוקים באופן מלא ולפי כוונת המחוקק. תפקידו של בית המשפט לעשות משפט בכפוף לחוקים שהתווה המחוקק באופן מלא, כיוון שהמחוקק הוא הריבון - נציג העם.

השאלה האם חוק עונש מוות למחבלים הוא חוק טוב, היא שאלה אינדיבידואלית. לפי סקרים, מעל שני שליש בציבור הישראלי תומכים בחוק - למרות החשש שבפועל הוא לא ימומש. אבל כאמור, המחוקק צריך לפעול בהתאם למצפן הציבורי אותו הוא מייצג, ולא בהתאם לגחמות של שופטים.

המסקנה הזאת אינה נכונה לחוק עונש מוות למחבלים בפני עצמו. היא נכונה לכל חקיקה וחקיקה. נבחרי הציבור צריכים לקדם את החוקים שטובים ונכונים, ולא לשאול את עצמם האם בתי המשפט יממשו את החוקים הללו. התפקיד של המחוקק הוא שספר החוקים ישראלי יהיה הטוב ביותר.

אם בתי המשפט ירוקנו מתוכן את החוק, זאת בעיה. אבל ביום שבו יקום שופט וירצה לפסוק בהתאם לחוק, יהיה לו ספר חוקים טוב - וזאת המטרה. כל רשות צריכה לתקן את התנהלותה, אבל הבסיס נמצא אצל הכנסת שקובעת את הבסיס החוקי הראשוני - והוא צריך להיות הטוב ביותר, וחף משיקולי מדיניות שיפוטית.

כפי שכתבו בכלי התקשורת הלבנוני "אלנשרה", במהלך המלחמה נגד איראן, בלט צעד אחד במיוחד: יוזמת טהרן לסגור את מיצר הורמוז, שהשפיעה דרמטית על הכלכלה העולמית. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ניצל את המהלך כדי לגייס מדינות נוספות לפתיחת המיצר בכוח. ועדיין, לאיראן נותר קלף נוסף שטרם מומש - מצבה בבאב אל-מנדב.

על רקע זה, כך דיווחו ב"אלנשרה", ראש הממשלה בנימין נתניהו הציע הקמת רשת צינורות להולכת נפט וגז מסעודיה לנמלים בים התיכון, תוך שהוא מגדיר את הפרויקט כאינטרס עולמי משותף. במקביל, הציגה עצמה הרשות הסורית המעברית כמרכז אפשרי לשרשראות אספקת אנרגיה.

 הגיאופוליטיקה לפני הצינורות

כל פרויקט כזה תלוי קודם כל בהסדרים פוליטיים שיעוצבו בתום המלחמה - ובראשם נורמליזציה סעודית-ישראלית, על פי כלי התקשורת הלבנוני "אלנשרה". המתקפות האיראניות שפגעו ברוב מדינות המפרץ יצרו קרקע פורייה לרעיון, שמטרתו העיקרית היא לקצץ בקלפי הכוח של טהרן.

הצעת נתניהו, לדברי גורמים בעולם הערבי, מתקדמת על פני זו של דמשק - שכן המצב בסוריה אינו יציב. ואכן, לאחר נפילת משטר אסד מיהרה ישראל לכונן עובדות בשטח בדרום סוריה, מה שפורש כניסיון למנוע שינויים ב"מסדרון ההודי" - מסדרון שנועד לחבר את הודו לאירופה דרך ישראל, בתנאי שתושלם נורמליזציה בין סעודיה לישראל.

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>> 

הורמוז: 20 אחוז מצריכת הנפט העולמית

כ-20 אחוז מצריכת הנפט העולמית עוברים דרך מיצר הורמוז - נתון המסביר את עוצמת ההשפעה הכלכלית של סגירתו. מכאן שכל חלופה תייצג ניסיון לשנות את כללי המשחק האנרגטיים באזור.

אלא שהמקורות מציינים שאם הצעתו של נתניהו תצא לפועל, קלף הלחץ לא ייעלם - הוא פשוט יעבור מידי איראן לידי ישראל. זה בדיוק מה שמעלה שאלות לגבי האינטרס של מדינות המפרץ. בנוסף, ביצוע הפרויקט דורש הבטחת ביטחונו - ולאיראן יש יכולת לתקוף את קווי הצינורות בטילים ובכטב"מים, כך כתבו בכלי התקשורת הלבנוני "אלנשרה".

מסקנת המקורות של "אלנשרה" ברורה: כל עוד המשטר בטהרן קיים, הפרויקט אינו חלופה אמיתית. ואם המשטר יתחלף - לא יהיה צורך להוציא עליו הון. הם מוסיפים שאין להתעלם מעמדת סין, שאין לה כל עניין לאפשר לישראל - בת בריתה של ארצות הברית - שליטה על אספקת הנפט שלה. ובכל מקרה, ביצוע הפרויקט ייקח שנים - מה שהופך אותו לבלתי רלוונטי כפתרון למשבר הנוכחי.

לראשונה מה-22 בינואר משיג גוש מפלגות האופוזיציה (ללא המפלגות הערביות) רוב של 61 מנדטים לעומת 49 בלבד למפלגות הקואליציה הנוכחית. המפלגות הערביות נותרות יציבות עם 10 מנדטים בסה"כ.

המאזן הזה נגרם בעיקר מירידה של הליכוד (25) ועוצמה יהודית (8) במנדט כל אחת, מה שמתקזז חלקית עם עליה של ש"ס במנדט לכדי 9. בגוש האופוזיציה מתחזקות שלש מפלגות במנדט כל אחת: בנט 2026 (22), ישר! (14) ויש עתיד (8) כשמנגד נחלשות ישראל ביתנו (8) והדמוקרטים (9) במנדט כל אחת. הציונות הדתית, כחול לבן, המילואימניקים ובל"ד נותרות גם השבוע מתחת לאחוז החסימה.

רוב הישראלים (55%) סבורים שתקציב המדינה שאושר השבוע נותן מענה לצרכים פוליטיים של הקואליציה, 20% בלבד אומרים שמדובר בתקציב שנותן מענה לצרכי המדינה ושיעור ניכר של 25% אינם יודעים. בחלוקה פוליטית יש רוב מוחלט של 84% ממצביעי מפלגות האופוזיציה שחושבים שהתקציב נותן מענה לצרכים פוליטיים של הקואליציה לעומת פחות ממחצית ממצביעי מפלגות הקוליציה (47%) שאומרים שזהו תקציב שנותן מענה לצרכי המדינה. שיעור לא מבוטל ממצביעי הקואליציה (16%) אומרים שהתקציב נותן מענה לצרכים פוליטיים ו-37% מהם אינם יודעים.

הסקר נערך בתאריכים 31-30 במרץ 2026 וענו עליו 500 משיבים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים. טעות הדגימה המרבית בסקר זה היא 4.4%. 

דרמה בפנטגון: שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת', ביקש מראש מטה צבא ארצות הברית, גנרל רנדי ג'ורג', להתפטר מתפקידו ולצאת לגמלאות באופן מיידי, כך דווח הלילה (חמישי) ב-CBS News מפי מקורות המעורים בהחלטה. 

לפי אחד המקורות הגסת' מעוניין למנות לתפקיד דמות שתיישם באופן מלא את החזון שלו ושל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עבור הצבא. דובר הפנטגון, שון פרנל, מסר בהודעה רשמית כי ג'ורג' "יפרוש מתפקידו כרמטכ"ל ה-41 של צבא ארצות הברית באופן מיידי", והוסיף כי "מחלקת ההגנה מודה לו על עשרות שנות שירות ומאחלת לו הצלחה בהמשך דרכו".

גורם בכיר במשרד ההגנה אמר ל-CBS News: "אנו מודים לו על שירותו, אך הגיע הזמן לשינוי בהנהגה הצבאית".

ג'ורג' כיהן בעבר כעוזר הצבאי הבכיר של שר ההגנה לשעבר לויד אוסטין בשנים 2021–2022, במהלך ממשל ביידן. הוא קצין חי"ר ותיק ובוגר ווסט פוינט, ששירת במלחמת המפרץ הראשונה ובהמשך גם בעיראק ובאפגניסטן.

תפקיד ראש המטה של הצבא האמריקאי נחשב לתפקיד עם כהונה של ארבע שנים. ג'ורג' מונה לתפקיד על ידי נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ו ביידן ואושר בסנאט בשנת 2023, כך שהיה אמור להישאר בו עד 2027.

מי שימלא את מקומו באופן זמני הוא סגן ראש המטה, גנרל כריסטופר לניו, ששימש בעבר כעוזרו הצבאי של הגסת'. לניו פיקד בעבר על הדיוויזיה המוטסת ה-82 בין השנים 2022 ל-2023. לדברי פרנל, מדובר ב"מנהיג מנוסה ומוכח קרבית, הזוכה לאמון מלא מצד שר ההגנה ליישם את חזון הממשל".

המהלך הנוכחי מצטרף לשורה של צעדים חריגים של הגסת', שהדיח בשבועות האחרונים יותר מתריסר קצינים בכירים, בהם יו"ר המטות המשולבים גנרל סי.קיו. בראון, ראש המבצעים הימיים אדמירל ליסה פרנצ'טי, סגן ראש מטה חיל האוויר גנרל ג'יימס סלייף וראש סוכנות הביון של משרד ההגנה, לוטננט גנרל ג'פרי קרוז.

ההדחה מגיעה לאחר סערה נוספת שעורר הגסת', כשביטל את השעיית צוות האוויר שטס מעל ביתו של הזמר קיד רוק בנאשוויל. למרות שהצבא פתח בבדיקה מנהלית והודיע על השעיית המעורבים, הגסת' ביטל את הצעד וכתב ברשת X: "אין ענישה. אין חקירה. המשיכו כך, פטריוטים". עם זאת, לפי אחד המקורות, ההחלטה להדיח את ג'ורג' אינה קשורה לאותו אירוע.

על רקע סדרי העדיפויות בתקציב המדינה, שאושר בשבוע בחולף על ידי הקואליציה, התמשכות המלחמה באיראן ובלבנון וחוסר הוודאות בכל הקשור למועד ואופן סיומה - לראשונה מאז 22 בינואר משיג גוש מפלגות האופוזיציה רוב של 61 מנדטים. הקואליציה מקבלת 49 מנדטים בלבד ו-10 מנדטים נוספים מקבלות חד"ש-תע"ל ורע"ם. כך עולה מסקר "מעריב", שנערך על ידי מכון לזר מחקרים, בראשות ד"ר מנחם לזר בשיתוף Panel4All.

המאזן בין הגושים השתנה בעיקר בשל ירידה של הליכוד (25) ועוצמה יהודית (8) במנדט כל אחת, מה שהתקזז חלקית עם עלייה של ש"ס במנדט – ל-9 מנדטים.

בגוש האופוזיציה מתחזקות במנדט שלוש מפלגות: בנט 2026 (22), ישר! בראשות גדי איזנקוט (14) ויש עתיד (8). ישראל ביתנו (8) והדמוקרטים (9) נחלשות במנדט.

בתשובה על השאלה: אם בבחירות הבאות לכנסת יתמודדו המפלגות הבאות, למי תצביע? – התשובות היו:
הליכוד - 25 מנדטים, בנט 2026 - 22, ישר! 14, הדמוקרטים 9, ש"ס 9, ישראל ביתנו 8, עוצמה יהודית 8, יש עתיד 8, יהדות התורה 7, חד"ש-תע"ל 6, רע"ם 4.

הציונות הדתית (2%), כחול לבן (1.4%), המילואימניקים (1.4%) ובל"ד (1.2%) אינן עוברות את אחוז החסימה.

עוד עולה מסקר "מעריב" כי רוב הישראלים (55%) סבורים כי תקציב המדינה שאושר בשבוע שעבר נותן מענה לצרכים פוליטיים של הקואליציה. 20% בלבד אומרים שמדובר בתקציב שנותן מענה לצורכי המדינה, ושיעור ניכר (25%) אינם יודעים. בחלוקה פוליטית, רוב מוחלט של 84% ממצביעי מפלגות האופוזיציה חושבים שתקציב המדינה נותן מענה לצרכים פוליטיים. זאת, לעומת כמחצית ממצביעי מפלגות הקואליציה (47%) שאומרים שהתקציב נותן מענה לצורכי המדינה. 16% ממצביעי הקואליציה אומרים כי התקציב נותן מענה לצרכים פוליטיים, ו-37% אינם יודעים.

בסקר, שהתקיים ב-31-30 במרץ, השתתפו 500 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל, מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים. טעות הדגימה המרבית עומדת על 4.4%. 

אריק מתבונן מלמעלה

הטור הזה הוא אחד הטורים הקשים שכתבתי ב-40 השנים שחלפו מאז הגעתי למדור הספורט של "מעריב". הוא יחטא, פה ושם, בכתיבה אישית, ועל כך התנצלותי. טור קשה, כי מה שייכתב בו, נגד הלב ייכתב. אני לא מרבה לכתוב נגד הלב. אני הולך עם הלב שלי כל חיי, לפעמים נגד הראש, נגד הרציונל, נגד ההיגיון, נגד הסיכויים. לא היום, לא הפעם, לא בימים הרי גורל כאלה.

קוראיי הוותיקים, שרגילים לקרוא את מה שהלב שלי כותב להם, רשאים לראות בטור הזה טור שנחטף. הראש חטף את הטור הזה מהלב. עורך "מעריב" המנוח אמנון דנקנר אמר לי פעם שאני "שחקן נשמה", ואני חושב שהוא צדק. אלא שהפעם אני נאלץ לדחוק את הנשמה הצידה, לטובת ההגשמה. ללכת עם הנתונים היבשים. הפוליטיקה תגבר בטור הזה על הלב, אבל היא תעשה את זה לטובתו. כדי שימשיך לפעום.

וזה מה שאני רוצה להגיד היום לגדי איזנקוט: אתה מטובי בניה של הארץ הזאת. לו הדברים היו תלויים בי, אתה צריך להיות ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל. אני עוקב אחריך, מסקר אותך, לומד אותך, מדבר עליך ואיתך ומתבונן בך כעיתונאי מאז היית מזכירם הצבאי של ראשי הממשלה אהוד ברק ואריאל שרון בסוף שנות ה-90. זה התפקיד שלי. הרי ראיתי את כולם, כל מי שהיה שם, על או ליד ההגה, במערכת הפוליטית, המדינית והביטחונית מאז הניינטיז.

ספק אם במהלך ארבעת העשורים האחרונים נתקלתי במישהו ראוי ממך להיות ממשיכו העדכני של מורך הגדול, דוד בן-גוריון. לא סתם התעקשת שהמפלגה המשותפת שלך ושל בני גנץ תיקרא "המחנה הממלכתי". אבי המנוח, שהחל את דרכו במפא"י עם בן-גוריון, פרש יחד איתו כדי להקים את "רפי" ואחריה את "הרשימה הממלכתית" (עד שהגיע לליכוד).

ישראל של היום נאבקת על דמותה, זקוקה יותר מכל לממלכתיות. תחת השלטון הנוכחי, כמעט לא נותרה בה כזו. היא נשלטת בידי כנופיות פופוליסטיות, חלקן אנטי-ציוניות, חלקן שטופות מוח, חלקן משיחיות, חלקן מרוכזות רק בעצמן ובצורכיהן. למשימת שיקומה של הממלכתיות, אין ראוי ממך, גדי. אין צנוע ממך, אין ישר ממך, אין ממלכתי ממך.

אחרי שאמרתי את כל זה, ודווקא בגלל כל זה, אני חושב שאתה צריך לחבור, עוד היום, לנפתלי בנט ולהפוך למספר 2 בגוף הפוליטי המשותף שתקימו יחד, ויכיל את בנט 2026 ואת ישר!, גוף שאמור, צריך וחייב להציל את החלום הציוני ואת מדינת ישראל. גוף שיאגד את כל הכוחות הציוניים, הפטריוטיים והממלכתיים מימין, משמאל ומכל מקום אחר, להצלת ישראל.

עבדת עם אריאל שרון, גדי. הערכת אותו. תהיה שרון. שרון שהקים את הליכוד מכמה מפלגות, לא כדי לעמוד בראשו, אלא כדי להיות זה שיעשה את החיבור המנצח וישים קץ לשלטון מפא"י רב-השנים. אריק מתבונן בך מלמעלה.

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>> 

אני מתלבט, מתחבט ומפלרטט עם הטור הזה כבר שבועות. הוא ירחיק ממני חברים (חלקם אהובים עד מאוד) ויקים עליי מתנגדים. אבל אני לא יכול להכיל אותו בתוכי יותר. הוא בא לעולם אחרי ששמעתי הכל, מכולם, נקרעתי בין כל הקטבים, סקרתי את כל הסקרים וראיתי את כל החומרים, כל הזויות, כל השיקולים וכל הסיבות. את כל זה ערבבתי עם ניסיון של 40 שנות עיתונות וגם, ואולי אפילו בעיקר, עם ההיכרות המעמיקה שיש לי עם האלקטורט הימני, עם "הבטן" הישראלית, כן, אפילו עם התומכים של ביבי. הייתי שם, במעמקי הליכוד והימין, באתי מבית כזה, האינסטינקט שלי ימני, הסנטימנט שלי ימני, החיבור שלי עם הציבור הזה לא מלאכותי אלא אותנטי. גם היום, אינני איש שמאל, אם כי אני ליברל מוצהר ואהיה מוכן לשלם מחיר כבד עבור שלום, כל שלום, ובלבד שניתן יהיה לסמוך עליו.

לילות רבים של נדודי שינה ותרחישי אימים שגודשים חלומות קשים, הביאו אותי כעת לפנות מכאן לאיש המוערך עליי ביותר במערכת הפוליטית מאז שהתחלתי לסקר אותה, הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל גדי איזנקוט, ולקרוא לו לחבור לנפתלי בנט ולעשות את זה עכשיו, תחתיו.

למה? במשפט אחד: כי בנימין נתניהו יוליך את ישראל לאבדון, וכרגע, רק איש ימין יכול לנצח אותו. ככה פשוט. איש ימין אידיאולוגי מוכר, מוכח ונוכח. איש ימין ליברלי, שיהיה ממלכתי, הגון ופטריוט שחושב על המדינה, לפני שהוא דואג לעצמו.

לאביגדור ליברמן, אחד המרשימים באישי הציבור שיש כאן, איש ימין אידיאולוגי עם קבלות ויכולת יוצאת דופן לקבלת החלטות, יש תקרת זכוכית. יאיר לפיד, שגדל בבית ימני אידיאולוגי, סומן כבר מזמן במחנה האחר. אני לא מאלה שמזלזלים בלפיד. להפך. זה לא מובן מאליו לבוא מעולם התקשורת, ללא ניסיון פוליטי או רזומה צבאי, להקים מכונה כמו יש עתיד ולהיות ראש ממשלה (חצי שנה). אבל גם ללפיד יש תקרת זכוכית, והוא עושה עכשיו הכל כדי שלא תישבר עליו.

גדי איזנקוט, שלמיטב הבנתי שייך למרכז הפרגמטי, אינו איש ימין. מכונת הרעל זקוקה לדקות בודדות כדי להפוך אותו, בעיני צרכניה, לסמולן מסוכן. נשארנו עם בנט, שמביא איתו גם בונוס: כיפה סרוגה שאינה מאיימת על החילונים, כחלק לא קטן מאחיותיה.

כפי שכבר אמרתי, אני כותב את הדברים בצער. אם הייתי צריך לבחור בין איזנקוט לבנט, הייתי בוחר באיזנקוט. אם הם לא ירוצו יחד, יש סיכוי לא רע שאצביע עבור גדי איזנקוט (הדילמה תהיה בינו לבין ליברמן ואולי לפיד). אבל אם אנחנו רוצים להציל את המדינה מאלה שמכלים את משאביה, מוסדותיה, מעמדה ולשדה במהירות מטורפת, אנחנו צריכים להיות פעם אחת חכמים, ולא צודקים. ללכת עם הראש, ולא עם הבטן או הנשמה. להעמיד בראש המחנה הציוני-ליברלי איש ימין ליברלי. כי רק מימין אפשר לנצח את בנימין נתניהו.

כאן צריך להכניס את הקלישאה ההיא על השאלה ההיא ששאלו אנשיו של אריאל שרון את הבוס: אתה צריך להחליט פעם אחת ולתמיד מה אתה רוצה, ליהנות או לנצח. זו הייתה הפעם הראשונה ששרון החליט ליהנות פחות, אבל לנצח. בבחירות ההן מול אהוד ברק, ב-2001. אף על פי שהיינו בשיא האינתיפאדה השנייה, הבחירות המתקרבות אלינו עכשיו, גורליות בהרבה.

אנחנו לא רק רוצים לנצח, אנחנו חייבים לנצח. אנחנו, זה כל מי שרואה בקואליציה הנוכחית סכנה לעתידה של המדינה. אנחנו, זה אנשי ימין ממלכתי, שמאל אידיאולוגי, מרכז ומרכז-שמאל ומרכז ימין ומה שרק תגידו, שמביטים בפלצות על חבורת הפראים שממשיכה לפרק את המדינה תוך כדי מלחמה ומבינים שחייבים להחליף אותם.

מהכי למטה להכי למעלה

גדי איזנקוט הוא, לטעמי, ישראל היפה. היפהפייה, אפילו. הוא קיבל קלפים גרועים. שני הוריו עלו ממרוקו. בית דתי, שנאבקו בו על כל בדל פרנסה. הוא נולד בטבריה. אני מכיר את טבריה. אבא שלי היה דור חמישי בטבריה. בגיל 17 הוא עזב את העיר, נסע יחף בטרמפים לתל אביב וגר בחודשים הראשונים בחניון אוטובוסים. טבריה לא הייתה, וכנראה גם לא תהיה, ישראל הראשונה, גם לא השנייה. אולי השלישית.

גדי הצעיר לא היה מצויד בקומה מרשימה או בכריזמה סוחפת. ילד עגלגל, אפרפר, עם קלפים גרועים, אבל לא נשבר. אחר כך הם עברו לאילת. אותו דבר, רק בדרום. הוא לא היה אמור להגיע. אבל הוא הגיע. בלי להתלונן, בלי להתקרבן, בלי לעשות מעצמו סיפור. והסיפורים האלה תמיד שבו את ליבי.

איזנקוט הוא לא האנדרדוג הראשון שעשה לי את זה. קדם לו גבי אשכנזי, עם אותם קלפים פחות או יותר והרבה יותר כריזמה. אשכנזי הוא לדעתי ההחמצה הפוליטית הכי גדולה שהייתה כאן זמן רב. אבל הוא כבר לא רלוונטי.

וישנו גם אביגדור ליברמן. איווט המפחיד, הקוזק הרוסי, ההוא שהקג"ב שתלו כאן, יד ימינו השרירית והאלימה של נתניהו בסוף האייטיז ורוב הניינטיז. כשליברמן נכנס לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ב-1996, הייתי כתב מדיני והבטתי באירוע מבועת למדי. בטקס החלפת המנכ"לים במשרד ראש הממשלה, הוא נקט גילוי לב לא אופייני וסיפר שעד לא מזמן היה שומר ברים בירושלים. "עכשיו אני כאן, נכנס לתפקיד המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה. ישראל היא ארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות האמיתית, לא אמריקה", אמר.

איזנקוט הוא הגלגול הנוכחי של כל זה. למרות הקלפים הגרועים, אף שגדל בשיכוני עולים, בן ליוצאי מרוקו וילד פריפריה, הוא מעולם לא בא בטענות. כששאלתי אותו פעם על התיאוריות של אבישי בן-חיים, עם ה"הגמוניה שלא מודעת להגמוניותה", התשובה של איזנקוט הייתה קצרה ויבשה: "אל תתבכיין, תצטיין".

זה מה שהוא עשה כל חייו. בא מלמטה, הכי למטה, והגיע למעלה, הכי למעלה. מסלול בגולני, כדור בראש באימון (יש לו עד היום שקע במצח), שירות עתיר קרבות, עלילות וגם מחלוקות והתעקשויות. תוך כדי כל זה, הוא הפך להיסטוריון המלומד ביותר מבין הגנרלים, לפחות שאני הכרתי. הוא יודע בעל פה כל מילה שאמר, כתב או חשב דוד בן-גוריון, הוא מכיר את כל הקרבות והמלחמות והתורות והמהפכות של דורנו והדורות הקודמים, הוא יסודי להחריד ויובשני עד אימה, והוא ממלכתי. הכי ממלכתי.

המילה המאוסה הזו חוזרת כאן לא מעט, ובדין. ב-40 שנותיי במקצוע מעולם לא פגשתי אדם ממלכתי יותר. אדם שהשיקול הראשון שלו בכל מעשה, בכל פעולה ובכל אמירה, הוא המדינה. גם השיקול השני והשלישי. שיקולים אישיים מגיעים אצלו רק אחר כך. זו הסיבה שאני פונה אליו עכשיו.

כרמטכ"ל, היו לו הצלחות, היו לו גם אי-הצלחות. זה לא המקום לפרט, הכל כתוב וידוע, אף שמכונת הרעל כבר "התלבשה" עליו ומנסה לפרק את האמת כדי לתפור עלילות גם סביבו. מכיוון שהטור הזה מתיימר להיות פחות מקצועי ויותר אישי, אני מרשה לעצמי לספר שבבואי לשפוט, לנקד (מבחינת ציון) ולסקר אישי ונבחרי ציבור, כדי לגבש את עמדתי עליהם, אני בוחן לא רק את העמדות האידיאולוגיות והיכולות הפוליטיות, אלא גם את האישיות, בדגש על המשפחה. הילדים. איך המשפחה מבלה. איפה הילדים משרתים. המשפחה הקודמת שהשאירה עליי רושם עז בהקשרים האלה, היתה משפחתו של שאול מופז. גם הוא סיפור הצלחה כנגד כל הסיכויים. גם הוא כבר לא רלוונטי.

משפחת איזנקוט היא משפחה לתפארת מדינת ישראל. ולא, לא בגלל נפילתו של גל ונפילת שני האחיינים. בגלל החינוך, בגלל הצניעות, בגלל השירות, בגלל המחויבות, בגלל אי-הנהנתנות. כשפוליטיקאי או קצין מתחיל לעשן סיגרים, אני מבין את הרמז ומסיק את המסקנות הנדרשות. איזנקוט הוא אחד הקצינים הבודדים שלא "התקלקל" בתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. שלא דיבר עם עיתונאים לאורך התפקיד הזה. שלא התחיל לעשן סיגרים או להוריד כוסית וויסקי פה ושם. וזו רק דוגמה, אחת מני רבות.

לעצור את הפירוק

אז למה, אחרי כל מה שכתבתי על גדי איזנקוט, דווקא נפתלי בנט הוא האיש שיכול לנצח את נתניהו? אנסה להסביר: בגדול, המצב הפוליטי בישראל הוא תיקו. בבחירות האחרונות, זה היה תיקו במספר הקולות (יתרון זעום מאוד לימין), וניצחון מהדהד לגוש נתניהו במנדטים, בגלל "הסידור" הנוראי של מפלגות הגוש הנגדי.

התיקו הזה נשבר. לא, הוא לא נשבר אחרי 7 באוקטובר. הוא נשבר בהפיכה המשטרית. כבר אז, הקואליציה ירדה לסביב ה-52 מנדטים (לעומת 64, שבהם זכתה בבחירות). 7 באוקטובר חיזק את התנועה הזו. אבל 7 באוקטובר קרה לפני שנתיים וחצי ונטע בליבם של רוב הישראלים פחד קמאי נושן שהזיז אותם ימינה. וזה לא שהציבור הישראלי לא נע ימינה ב-20 השנים האחרונות. אבל עכשיו הוא נע עוד יותר ימינה. ואין טעם להאשים אותו, אחרי מה שעבר עלינו כאן מאז החלה אינתיפאדת הדמים ההיא.

נתניהו, בציניות האופיינית לו, מנצל את זה ומנסה לשקם את תדמיתו כ"מר ביטחון". מדובר באירוע בלתי נתפס, שהרי אין בעולם כולו עם או מדינה שהיו מניחים לאדם שהוביל אותם לגדול באסונות להישאר בתפקידו יותר מתקופת מעבר קצרה. חוץ מישראל. הישראלים מאסו בנתניהו, אבל הם יהססו להחליף אותו באיש שמאל. אנחנו חיים בעידן של תדמיות. המהות נדחקת לשוליים.

אני לא איש שמאל, אבל אין לי ספק שיאיר גולן הוא פטריוט ישראלי שתרם לביטחון המדינה יותר מכל צווחני הקואליציה הנוכחית גם יחד. ועדיין, הרעל שהוזרק כאן לחלל האוויר בשנים האחרונות עשה את שלו. גולן ילקט את קולות השמאל, אבל לא יוכל להביא קולות מהצד השני. ליברמן הוא איש ימין, אבל הוא באקסטרים והוא היריב הקשוח והבוטה ביותר של הסדר הקיים והקואליציה השלטת ומסומן ככזה. על לפיד דיברנו.

ומה עם איזנקוט, אתם שואלים? כאן, זה לא לגמרי מובהק. איזנקוט הוא איש פריפריה, מרוקאי, סקרי העומק מעידים על חיבה גדולה שיש כלפיו באזורים האלה. מדובר באזורים של נתניהו. אבל אין לאף אחד ערובה שמצביעים מהאזורים האלה יספיקו כדי לעשות את הקילומטראז׳ העצום הנדרש לעבור משם, לגוש השני. מוצא עדתי ופריפריאלי זה אחלה, גדי הוא אדם שקל לחבב, אבל זה עדיין ניגף בפני הסחף הגדול ימינה והחשש הקיומי שהשתלט על הישראלים מחדש אחרי 7 באוקטובר. מעבר מצביעים מגוש לגוש הוא תהליך מורכב ואיטי (הליכוד ניצח בבחירות 77' רק ארבע שנים אחרי מחדל 73'). לעומת זאת, מעברים פנים גושיים קלים בהרבה.

נפתלי בנט "שייך" לגוש הימין מצד אחד, אבל ליברל ממלכתי מצד שני. ולכן, הסיפור פשוט. כדי לנצח בבחירות צריך להעביר כמה מנדטים מגוש לגוש. לבנט, מחוזק באיזנקוט, סיכוי טוב לעשות את זה. לאיזנקוט, פחות. רוב המצביעים שהוא מלקט בחודשים האחרונים בסקרים, באים מתוך הגוש. הנזק כפול. איזנקוט עולה, בנט יורד, וירידתו עלולה לגרום גם למצביעי הימין שנמצאים כעת במחנהו להתחיל להסס ואפילו להתחרט ולחזור "הביתה".

לימניים יש טבע כזה לקפוץ על עגלות מנצחות. כשבנט נראה עגלה מנצחת, הם באים. כשיתחיל לדשדש, הם עלולים לעזוב. מה שכל זה יכול לגרום הוא הפקרתה של ישראל לקדנציה נוספת בידי הממשלה הזו, שאין כושלת ממנה, אין מסוכנת ממנה, אין מופקרת ממנה, אבל גם אין ימנית ממנה, לפחות בפוזה. ימנית במובן משיחית, לאומנית ואסונית (ע"ע הניצחון המוחלט בעזה).

אותם 4-5 מנדטים (ואולי יותר) שמהססים אם לעזוב את גוש נתניהו, ירגישו נוח לעשות את זה אם ישתכנעו שהממשלה הבאה לא תהיה "שמאלנית". לאיזנקוט יהיה קשה לשכנע אותם. לבנט יהיה קל יותר. נכון, מכונת הרעל הדביקה לו את הכינוי "נוכל", אבל עד כמה שזה נשמע מופרך, הכינוי הזה לא פוסל אדם לתפקיד ראש הממשלה בישראל. ההוכחה הניצחת ביותר לכך היא נתניהו עצמו, גדול הנוכלים עלי אדמות מאז בריאת האדם הנכלולי.

חסידיו של נתניהו יודעים שהוא נוכל, אבל מבחינתם הוא "הנוכל שלנו". הם לא מזהים את שאר חסרונותיו. הם לא מבינים שהוא חסר עכבות, והם כנראה לא קולטים שמה שהוא עושה כאן מאז הוגשו נגדו כתבי האישום, הוא להעלות באש את המועדון כולו, על יושביו. הוא מפרק לא רק את מוסדות המדינה, הוא מפרק גם אותנו, אזרחיה. הוא מנגן בכינור אל מול רומא הבוערת.

בנאום המביש שנשא ערב החג, נכללו שלוש מילים שהסמיקו כשנפלטו מפיו: "אנחנו עם אחד", הוא אמר. זה הדבר היחיד שאני זוכר מנאום הקלישאות המאוסות הזה. כששמעתי את ה"אנחנו עם אחד" הזה, כמעט הקאתי. הרי האיש עושה הכל כדי לפרק אותנו לאין-ספור עממים ושבטים. הוא לא חוסך בכלום כדי להגיע למטרה הזו. השמאלנים בוגדים, הטייסים בוגדים, הקפלניסטים בוגדים, התל-אביבים אנרכיסטים, ההייטק, המדע, הטכנולוגיה, הקיבוצניקים, השופטים, הפרקליטים, פעם זה היה גם השוטרים, כשעוד הייתה משטרה שחקרה את ראש הממשלה. כל מי שאינו ביביסט מסומן כשמאלן וכ"דיפ סטייט", בהתעלם לחלוטין מהעובדה שבמדינה הזו שולט הימין כבר קרוב ל-50 שנה.

פוטנציאל מעבר הקולות מגוש נתניהו לגוש השינוי גדול בהרבה מ-5 מנדטים. בשיא השפל, צנחה קואליציית נתניהו אחרי 7 באוקטובר לפחות מ-50 מנדטים. לפעמים 47, או 48. זה 16 או 17 מנדטים פחות ממה שקיבלה בבחירות. זה מעיד על כמות עצומה של מנדטים שמחפשים בית שבו ירגישו נוח, לא יפחדו, לא יהססו. רובם לא חושבים על נתניהו מה שאני חושב עליו, אבל סבורים שמיצה והגיע זמנו ללכת. הם מביטים במוטציה שהייתה פעם מפלגת הליכוד ולא מאוהבים בצווחות, בביזה, בכאוס, בפופוליזם, בתעשיית הג׳ובים ובשחיתות. הם מחפשים משהו אחר, אבל לא עולם אחר. הם מפחדים לעבור שמאלה, גם אם זה לא באמת שמאלה.

מה שהמכונה של נתניהו עושה בוקר, צהריים וערב, סביב השעון, זה מפחידה אותם ממה שצפוי לקרות אם, חלילה, תקום כאן ממשלה שאינה בראשות נתניהו. ואני אומר שכל מה שהם צריכים לעשות זה לעצום עיניים ולנסות להיזכר איך היה כאן בשנה וחצי של ממשלת השינוי.

מה שצריך לקרות כדי שהם יעברו לצד השני, פשוט מאוד: הם לא צריכים לפחד והם לא צריכים להרגיש שעברו צד. כי נפתלי בנט לא בצד השני. נפתלי בנט בצד שלהם. ישראל 2026 כבר לא מתקוטטת בין שמאל לימין, אלא בין דמוקרטיה לתיאורקרטיה. בין דמוקרטיה לדיקטטורה. בין נאורות למשיחיות. בין נחשלות למצוינות. אפשר להגחיך את חששם של אנשי ימין להצביע לבנט או לליברמן, אבל אי אפשר להתעלם ממנו. צריך להתעמת איתו ולשכך אותו.

אם העובדות היו משנות כאן משהו, אז לא הייתה עם זה בעיה. בנט הוא איש ימין אידיאולוגי מוכר, מוכח ונוכח. הוא היה ראש ממשלה טוב וראש הממשלה הדתי הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל. הוא התנגד לכל הפעולות ה"שמאלניות" של נתניהו מאז ומעולם. והיו רבות מאוד כאלה. הוא בחיים לא היה מצביע בעד ההתנתקות. הוא התנגד בחריפות להקפאת ההתנחלויות. הוא כמעט טרפד את המו"מ למדינה פלסטינית שניהל נתניהו מול ממשל אובמה (באמצעות שר החוץ קרי והשגריר המנוח אינדיק) בשנים 2013-2014 (כשהקים ממשלה עם ציפי לבני ויאיר לפיד). הוא דחק בנתניהו לפעול פעולה אגרסיבית בעזה ולהפיל את שלטון חמאס.

רשימת הדוגמאות ארוכה ואותנטית. כראש ממשלה הוא לא הסכים להבליג על בלוני תבערה, והגיב עליהם באגרסיביות (מה שהעלים את התופעה לגמרי). הוא לא הסכים להעביר מזומנים במזוודות לעזה. הוא החליט שהגיע הזמן להכות בראש התמנון באיראן, ולא רק בזרועותיו, הפרוקסיז. הוא שיקם והציל את ההכנות שהוקפאו למתקפה אפשרית באיראן. יש לו גם עד מומחה שסיפק את ראיית הזהב: נתניהו עצמו, שבספרו האוטוביוגרפי מתאר איך בנט וליברמן מנסים לדחוק בו וללחוץ עליו לקיים את הבטחתו בעזה ולהפיל את שלטון חמאס ואילו הוא, ביבי, מונע זאת בעדם כדי לא להיכנס להרפתקאות מיותרות, לא לשלוט שניים וחצי מיליון פלסטינים ועוד שלל תירוצים "שמאלניים" נוספים.

בגיניזם או בן גביריזם

הטור הזה נכתב ערב פסח, בגובה רב, בעודי בדרך ליעד מרוחק. יכול להיות שאני כותב את הטור הזה בעודי בורח מעצמי ומהלב שלי. מצד שני, אולי אני בעצם כן הולך כאן עם הלב, בהפוך על הפוך. שהרי הלב שלי, מאז בא לעולם, מאוהב קשות במדינת ישראל, בנס המופלא והבלתי נתפס הזה שהקימו כאן אבותינו כנגד כל הסיכויים. זו אהבת נפש שאינה תלויה בדבר ולכן מתעלמת ממאוויים שונים, טעם אישי, עמדה פוליטית וקרבה אידיאולוגית, לטובת המשימה החשובה באמת, שאין בלתה: הצלת המדינה.

מחנה השינוי חייב להעמיד בראשו, בפעם הראשונה אי פעם, מועמד ימני ליברל. סביבו צריך להיות פסיפס ישראלי שיורכב מימין, מרכז ושמאל. לידו, כמספר 2 שלו, צריך להיות פטריוט ישראלי ממלכתי חסר פשרות, ענייני וישר (איזנקוט). לידם צריך להיות אדם בעל יכולת ביצוע יוצאת דופן (ליברמן), עוד אדם שמסוגל לייצג את ישראל ולשקם את מעמדנו הקורס בעולם (לפיד) ועוד איש אמיץ, ששייך אומנם לשמאל אבל אין חולק על ניסיונו, כוונותיו ויכולותיו (יאיר גולן). הקבוצה הזו צריכה להתמקד בדבר אחד: שיקום ההריסות שהותיר אחריו "מלאך החבלה" (כך כינה את נתניהו יצחק שמיר). אין מחלוקת מדינית ממשית על הפרק. המחלוקת, כפי שכבר נטען כאן, רובצת באזורים אחרים ומאיימת על עצם קיומה של ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית.

זה לא תרגיל. אף אחד לא מתבקש להעמיד פנים. אין כאן חתול בשק או מזימה להעביר קולות ימין למעמקי השמאל. אין היום בישראל ויכוח על הצורך לפרק את חמאס מנשקו ולשים קץ לאיום שנשקף מחיזבאללה. אין בדל של מחלוקת סביב האיום האיראני והצורך להמשיך להילחם בו בכל הכוח עד נטרולו הסופי. אין מחלוקת על הצורך להרחיב את הסכמי אברהם למקסימום ולהקים במזרח התיכון ברית בנוסח נאט"ו שבה תמלא ישראל תפקיד דומיננטי.

על כל הדברים האחרים יש מחלוקת: על איך נראית כאן התחבורה, ואיך נראה כאן החינוך, ואיך מזרימים כאן מיליארדים למשתמטים ולבטלנים ואיך מזניחים את הפריפריה ואת הצפון ואת הדרום, ואיך מחלקים ג׳ובים וכספים רק למקורבים, ואיך מרדדים את השירות הציבורי ומשמידים את שומרי הסף וממוטטים את האמון בכל המוסדות הקיימים שאין מדינה בלעדיהם. ממשלת שינוי חדשה ויציבה יכולה לשקם את כל זה תוך זמן קצר. זה אפשרי.

המחלוקת הנוכחית בישראל היא בין אלה שרוצים להפוך אותה לאיראן, לאלה שרוצים לשמר את ערכיה, נאורותה ויכולותיה כמגדלור של אור הנישא הרבה מעל כל הסביבה. כשהם דורשים להרחיק את הנשים מהצבא ביד אחת, ונלחמים באיראן ביד השנייה, הם לא שמים לב שהם בעצם מנסים להידמות לאיראן. אסור לתת להם להצליח.

זוהי מלחמה על נפשה של המדינה, כפי שהגו והקימו מייסדיה. עימות בין בן גביריזם לבגיניזם. בין לאומנות ללאומיות. בין ערכים, מצוינות מדעית וטכנולוגית וניהול מקצועי, לבין מה שאתם רואים עכשיו שם, כאן ובכל מקום. השתלטות עסקני הג׳ובים, הרידוד הכללי, הבוטות, חוסר היכולת, המכירה הכללית של הכל, למען אותה מטרה בלתי נתפסת: המשך היאחזות בשלטון, הימלטות מאימת החוק, בזיזת משאבים לטובת מגזרים והברחה מתוכננת וקרת רוח של כל הכוחות היצרניים והחשיבתיים של מדינת היהודים לארצות הים.

למה כתבתי את הטור הזה? אני לא באמת יודע. כתבתי, כי לא יכולתי אחרת. כי הרגשתי מחויבות. אני לא מצפה שמחר בבוקר יקום גדי איזנקוט ויגיד שאני צודק. באמת שלא. זה לא עובד ככה. לא אכעס עליו אם לא יעשה את זה, ויכול להיות שאצביע עבורו בכל מקרה. אני לא מאלה שחושבים שהאמת והצדק אצורים רק בקרבם. אני אדם מתלבט ומתחבט, מתייסר ומברר. אלא שהנושא כל כך חשוב, התקופה כל כך הרת גורל, מה שמונח על כף המאזניים כל כך דרמטי, שהייתי חייב לנקוט עמדה ברורה ולפרוק את המטען הזה מעל עצמי, כדי שאף פעם לא אוכל לגעור בעצמי על שלא ניסיתי.

האלימות במגזר הערבי: גבר בן 31 מבאקה אל-גרבייה נורה למוות הלילה (שישי) ברחוב חבצלת השרון בהרצליה. פרמדיקים וחובשים של מד"א שהגיעו למקום מצאו אותו כשהוא מחוסר הכרה, ללא דופק וללא נשימה עם פציעות חודרות קשות בגופו, וקבעו את מותו. צוותי מד"א נוספים העניקו טיפול לנער בן 17, תושב באקה אל-גרבייה גם הוא, שסבל מפציעות חודרות. הוא פונה לבית החולים "מאיר" בכפר-סבא כשמצבו יציב. הרקע לאירוע פלילי.

"ביצענו בדיקות רפואיות אך לצערנו הרב פציעותיו היו משמעותיות ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותו", סיפרו פרמדיקי מד"א עידן שינה ואיל דודזון וחובש מד"א אביחי פנחסי.

כוחות משטרה במרחב ירקון ושוטרי הזיהוי הפלילי הגיעו למקום עם קבלת הדיווח, החלו בסריקות נרחבות באזור במטרה לאתר חשודים ואספו ממצאים מהזירה.

מפקד מחוז תל אביב, ניצב חיים סרגרוף, קיים הערכת מצב בזירת האירוע יחד עם מפקד מרחב ירקון, תנ"צ צחי שרעבי, ועם פיקוד המרחב. החקירה תנוהל בשלב זה ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב.

נציין כי מדובר ברצח שני שבו הקורבן מבאקה אל-גרבייה ובמשטרה בודקים כחלק מכיווני החקירה האם מדובר בחיסול על בסיס נקמה או בהמשך ישיר לרצח משבת. הרצח בהרצליה הוא השלישי שנקשר למגזר הערבי אחרי פחות מיממה, כשקודם לכן במהלך השבת אירעו שני מקרי רצח נוספים - הראשון בבאקה אל-גרבייה והשני ברהט. מדובר בקורבן ה-171 של המגזר הערבי מאז תחילת 2026.

לא רק שרת המשפטים: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ התייעץ לאחרונה בחדרי חדרים עם חברי קבינט בשאלה האם עליו להחליף את ראש המודיעין הלאומי שלו, טולסי גבארד. על פי דיווח של עיתון ה"גרדיאן" הבריטי, הנשיא הביע תסכול עמוק מכך שגבארד נתנה גיבוי לסגן לשעבר שערער על ההצדקה של טראמפ לצאת למלחמה מול איראן.

הספקות של טראמפ לגבי גבארד התעוררו בעקבות עדותה בקונגרס בחודש שעבר, במהלכה סירבה לגנות את ג'ו קנט, בכיר במודיעין שהתפטר ימים ספורים קודם לכן. קנט טען כי איראן לא הציבה איום מיידי על ארצות הברית, ובכך עורר את זעמו של הנשיא. בדיווח נמסר כי טראמפ זעם במיוחד על כך שגבארד נראתה כמי שמגנה על קנט, והפגינה חוסר התלהבות להגן על החלטת הממשל לתקוף באיראן.

למרות חוסר שביעות הרצון, לא ברור אם טראמפ אכן יפטר את גבארד בשלב זה. נכון לעכשיו אין מועמד בולט להחליפה, ויועציו של הנשיא הזהירו כי יצירת חלל כה משמעותי בצמרת הביטחונית בטרם מונה יורש, עלולה לגרום להסחות דעת פוליטיות מיותרות.

עם זאת, עצם קיום הדיונים מעיד על סכנה ממשית למעמדה של גבארד, שכן טראמפ נוטה לערוך "סקרים" פנימיים בקרב יועציו כשהוא שוקל ברצינות לבצע חילופי גברי בממשלו.

כשנשאל לאחרונה על סיפון מטוס ה"אייר פורס 1" האם הוא עדיין נותן אמון בהנהגתה של גבארד, סיפק טראמפ גיבוי פושר למדי: "כן, בטח. אני מתכוון, היא קצת שונה ממני בצורת המחשבה שלה, אבל זה לא הופך אדם ללא ראוי לשרת". למרות זאת, בכהונתו השנייה טראמפ ממעט לפטר בכירים באופן ישיר, ולרוב מעדיף להעביר אותם לתפקידים אחרים ופחותים בחשיבותם אם הם נתפסים כנטל.

גורמים בממשל מודים כי גבארד מתמודדת לא פעם עם משימות כפויות טובה. עדותה שהכעיסה את טראמפ תאמה את ביקורתה ארוכת השנים נגד מעורבות אמריקנית במלחמות זרות, אך למרות שזכתה בעבר לאהדתו של הנשיא, נראה כי רשימת "חטאיה" הולכת ומתארכת.

כך למשל, טראמפ התעצבן בעבר מסרטון שהקליטה בו הזהירה מזוועות מלחמה גרעינית, ולאחר מכן אף סתר אותה בפומבי כשקבעה שאיראן טרם החליטה לייצר פצצה. זמן קצר לאחר מכן, אישר טראמפ את התקיפות על מתקני הגרעין באיראן, הותיר את ראשת המודיעין הלאומי שלו בעמדת מיעוט – וכעת, כך מסתמן, היא עשויה לשלם על כך בכיסאה.

רב העיר ברלין פגש את שר החוץ של גרמניה

מפגש מדיני וסימבולי יוצא דופן התקיים השבוע בלשכת שר החוץ של גרמניה בברלין. רבה של העיר, הרב יהודה טייכטל, הגיע לביקור רשמי אצל שר החוץ, יוהאן ואדפול, לרגל חג הפסח. במהלך הפגישה העניק הרב לשר מצות שמורות בעבודת יד וקערת סדר מסורתית, כסמל לחירות היהודית.

הקשר בין השניים, שהתהדק מאז טקס הדלקת נרות החנוכה במשרד החוץ, קיבל משנה תוקף על רקע המלחמה והמתח הביטחוני בישראל. הרב טייכטל הדגיש בפני השר את מסר החוסן הנצחי של העם היהודי, והשר ואדפול השיב בהצהרה ברורה: "זו זכות גדולה עבורי לקבל את הסמל החשוב הזה. זה מחזק אותי להמשיך בדרך המשותפת – כאן בברלין, עם העם היהודי בעולם כולו, ובעמידה לצד מדינת ישראל".

בקהילה היהודית בגרמניה מציינים כי המחויבות שמפגין שר החוץ היא נדבך מרכזי ביחסי המדינות ובביטחון הקהילה המקומית.

"שאגת הארי": המגזר העסקי נרתם לחזית

בזמן שהמדינה מתמודדת עם ימי הלחימה המאתגרים של מלחמת "שאגת הארי", קבוצת וילי פוד פתחה במבצע סיוע נרחב. משאיות צבאיות הגיעו למרכז הלוגיסטי של החברה ביבנה, שם הועמסו מוצרי מזון מגוונים המיועדים לחיילי צה"ל בסדיר ובמילואים.

קארין ויליגר, מנהלת פיתוח עסקי בחברה, מסרה: "בימים מורכבים אלו אנו עדים לחוסנה של החברה הישראלית. ויליפוד פועלת בחירום כפי שהיא פועלת בשגרה, באחריות ובמחויבות. אנו מצדיעים לחיילים בחזית ומוקירים את צוותי מד"א בעורף". לצד התרומה לצה"ל, חברת "יורו מחלבות אירופה" מקבוצת וילי פוד העבירה משלוחי מוצרי חלב ויוגורטים לצוותי הרפואה של מד"א, כאות הוקרה על פועלם.

איגרת מהקרמלין: פוטין מברך את הקהילה היהודית

במקביל, כמדי שנה, שיגר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין איגרת ברכה מיוחדת לרבה הראשי של רוסיה, הגאון רבי בערל לאזאר, לרגל החג. האיגרת תוקרא הערב בפתיחת 'הסדר הציבורי' המרכזי בבית הכנסת "מארינה רושצ'ה" במוסקבה.

במכתבו הרשמי כתב פוטין: "חג זה מזכיר את שאיפתו של העם היהודי לחירות ומסמל את ניצחון האחדות, הטוב והצדק. משמח לראות כי הקהילה היהודית ברוסיה מנהלת חיים עשירים ומשמרת את ערכי המשפחה". הנשיא הוסיף ושיבח את שיתוף הפעולה הבין-דתי במדינה, המהווה לדבריו "דוגמה ראויה להבנה הדדית".

מוסקבה: מבצע "קמחא דפסחא" שבר שיאים

ההכנות לחג ברוסיה הגיעו לשיאן עם סגירת פרויקט ה"קמחא דפסחא" הענק במוסקבה. השנה, ביוזמת הרב הראשי לאזאר ובניהול 'מרכז החסד היהודי שערי צדק', שודרג המבצע משמעותית: המשפחות יכלו לבחור סל מזון מותאם אישית ולקבלו במשלוח ישיר לביתן.

הרב הראשי הגיע אישית לבחון את איכות המוצרים במרכז החסד והביע את שביעות רצונו מההתנהלות הלוגיסטית. הרב העניק ערכת תשורה ייחודית לרב אברהם זקס, חבר הנהלת ארגון "שמחת שבת ויום טוב", על השקעתו בקידום המבצע שאיפשר למאות אלפי יהודים ברחבי רוסיה לחגוג את הפסח בכבוד ובשמחה.

בצה"ל מתחקירים אירוע חמור בו עזתי, ככל הנראה מחבל חמאס הצליח להגיע עד לעמדת הש"ג של מוצב צה"ל בדרום הרצועה מזרחית לקו הצהוב. בצה"ל בודקים כיצד כמעט וחדר המחבל לתוך שטח המוצב ולא אותר מבעוד מועד. 

האירוע התרחש הבוקר (חמישי), הלוחם שהיה בעמדת הש"ג הבחין בחשוד. על פי צה"ל הלוחם קרא לחשוד לעצור ולאחר שזה התקדם לעבר הכניסה למוצב, הוא פתח בירי וחיסל את החשוד מטווח אפס.

דובר צה"ל התייחס לאירוע ומסר בתגובה: "מוקדם יותר היום, כוחות צה"ל זיהו חשוד שחצה את הקו הצהוב והתקרב למוצב של הכוחות בדרום רצועת עזה. מיד לאחר הזיהוי ולאור קרבתו, הכוחות ירו במסגרת נוהל מעצר חשוד לעברו, זוהתה פגיעה. האירוע מתוחקר".

בשבוע השלישי המלחמה, המציאות טפחה על פניו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. אזהרות חמורות מצד מעגל יועציו הקרוב הצביעו על צניחה חדה בתמיכה הציבורית, זינוק במחירי הדלק ליותר מארבעה דולרים לגלון, וירידות חדות בבורסות. כשהבחירות לקונגרס נושפות בעורפו, הנשיא שהבטיח להתרחק ממלחמות זרות, מוצא עצמו מול השלכותיו של משבר אנרגיה עולמי עקב סגירת מצר הורמוז. הממשל בוושינגטון מחפש כעת נואשות סולם לרדת מהעץ מבלי להצטייר כמי שוויתר על הישגיו.

בראיון נרחב שהעניק למגזין "טיים" (TIME), המספק הצצה נדירה לחדר הסגלגל בימים סוערים אלו, טראמפ הציג את משנתו לגבי המערכה כשהוא משלב ביטחון עצמי עם הכרה במציאות המורכבת. "למה שהם לא יתקשרו? הרגע פוצצנו את שלושת הגשרים הגדולים שלהם", הצהיר הנשיא על ההנהגה בטהראן. "הם מושמדים. אומרים שטראמפ לא נושא ונותן עם איראן, אבל למעשה זה משא ומתן די קל".

טראמפ התייחס להרס האמריקאי, אך הודה שהוא מופתע מיכולת העמידה של האויב: "הם קשוחים מאוד ומסוגלים לספוג כאב אדיר, אני מכבד אותם על כך. האמת היא שאני חושב שהם נושאים ונותנים טובים יותר מאשר לוחמים. אני רוצה להיות מעורב בבחירת מנהיג איראני חדש. הם יכולים לבחור, אבל אנחנו צריכים לוודא שזה מישהו הגיוני כלפי ארצות הברית".

כשנשאל על מעורבות ישראל במלחמה, והלחץ שהפעיל ראש הממשלה בנימין נתניהו להרחיב את המערכה כדי "לסיים את מה שהתחלנו", טראמפ מיהר להבהיר מי קובע את החוקים: "הם יעשו מה שאני אומר להם. הם היו שחקני קבוצה טובים. הם יעצרו כשאני אעצור, אלא אם יתגרו בהם, ואז לא תהיה להם ברירה, אבל הם יעצרו כשאני אעצור". בנוסף, הנשיא עקץ גם בסוגיות טכנולוגיות כשהבטיח שאלגוריתמים לא ינהלו את המערכה: "לא הייתי מאפשר לבינה מלאכותית לקבל החלטות (על ירי)... זו החלטה שנשיא חייב לקבל – בהנחה שהוא כשיר".

מאחורי ההצהרות הלוחמניות, תחקיר ה"טיים" חושף דאגה של ממש בבית הלבן. למרות הצלחות שכללו לפי הפנטגון את חיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי והשמדת רוב יכולת הטילים האיראנית, מכת המנע התפתחה למערכה אזורית ענפה. מתקפת הנגד האיראנית הפתיעה אפילו את שר ההגנה פיט הגסת', וכללה ירי לעבר בסיסים אמריקאיים, יעדים ישראליים ומדינות שנחשבו עד כה כמוגנות, כגון סעודיה, קטר וכווית.

התכנון למבצע היה כה סודי שטראמפ חשש מהדלפות מצוותו שלו, ואת ההחלטה הסופית קיבל בחדר מצב מאולתר באחוזתו במאר-א-לאגו. סגנו ג'יי.די ואנס, שהתנגד נחרצות למבצע מלכתחילה, לא נכח בארוחת הערב שקדמה לתקיפה, מהלך שמוסבר באופן רשמי כפרוטוקול אבטחה שגרתי.

סוזי ויילס, ראש הסגל של הבית הלבן, נאלצה להזהיר את הנשיא כי מקורביו מציגים לו תמונה ורודה מדי של המצב, וכי המשך הלחימה עלול לעלות לרפובליקנים באובדן השליטה בקונגרס בבחירות האמצע. בנוסף, בכירים בממשל מביעים חשש אמיתי כי דווקא הניסיון לחסל את תוכנית הגרעין האיראנית דוחק את טהראן לזנק אל עבר פצצה ככלי הישרדות אחרון. כעת, כשהוא ניצב בפני המשימה הקשה של הנדסת משטר איראני חדש ויציב, טראמפ מגלה שקל יותר להתחיל מלחמה מאשר לסיים אותה.

בישראל מעריכים כי מוג'תבא חמנאי, בנו של המנהיג העליון באיראן, חי, מתפקד - אך בשלב זה אין כוונה לפגוע בו. לפי גורמים בישראל, ההימנעות אינה נובעת מחולשה מבצעית אלא מהחלטה מדינית-אמריקאית ברורה: להשאיר על השולחן דמות אחת לפחות, בעלת משקל וסמכות, שאם וכאשר יבשיל הסכם - תוכל להעניק לו תוקף פנימי מול מוקדי הכוח באיראן.

לדברי הגורמים, ארה"ב העבירה מסר ברור שלפיו אין לפגוע כעת בכמה אישים איראנים מרכזיים, בהם מוג'תבא, שר החוץ האיראני ומוחמד באקר קאליבאף. בישראל סבורים כי טראמפ עדיין מעדיף, לפחות בשלב הזה, למצות את האפשרות להסכם - גם אם הסיכוי לכך נראה מוגבל מאוד. ההיגיון האמריקאי, כך לפי ההערכות, פשוט: אם יושג נוסח להסדר, יהיה צורך בדמות אחת שתוכל "לחתום בשם המשטר" ולהחזיק את ההסכם מול הציבור האיראני, הממסד הפוליטי ומשמרות המהפכה.

לפי גורמים בישראל, מוג'תבא לא מופיע בפומבי - וזה לא במקרה. ההערכה היא כי מצבו הפיזי נפגע, ובפרט ייתכן שפניו נפגעו, ולכן הוא מוסתר מן הציבור האיראני כדי למנוע פגיעה נוספת במורל של המשטר. עם זאת, בישראל סבורים כי חרף מצבו, הוא עדיין מתפקד, ומעמדו הפורמלי והסמלי עשוי להפוך אותו בעת הצורך לאיש המפתח. לפי אותם גורמים, בישראל יודעים שהוא חי ומתפקד, ולמרות זאת הוא נותר מחוץ למעגל הסיכול, בשל ההיגיון המדיני שמכתיבה בשלב זה וושינגטון.

בישראל אף מציירים הקבלה היסטורית מעניינת: מוג'תבא, כך לפי ההערכה, עשוי להימצא כיום במעמד דומה לזה שבו היה יאסר ערפאת בשלב שאחרי היחלשותו הפוליטית, אך לפני החתימה על אוסלו - מנהיג פגוע, מוכה ומוחלש, אך עדיין הדמות היחידה שמסוגלת להעניק להסכם חתימה מחייבת. במילים אחרות, גם אם כוחו נשחק, עצם מעמדו עשוי להפוך אותו לכתובת שאין לה תחליף.

במקביל, מצטיירת בישראל תמונה קשה של המערכת האיראנית: הנהגה מפוצלת, מנותקת, יושבת בבונקרים, ומתקשה לייצר קו אחיד. לפי ההערכות, הקרע המרכזי בטהרן הוא בין המחנה הפוליטי - הנשיא, שר החוץ והדרג המדיני - שמבין את עומק הפגיעה ודוחף להסדר, לבין משמרות המהפכה, שממשיכים לשדר קו לעומתי ולסרב לכל פשרה. לפי הגורמים, זהו לא רק ויכוח טקטי אלא מאבק של ממש על כיוון המשטר.

בישראל מתארים שני מסרים מרכזיים היוצאים ממשמרות המהפכה: מצד אחד, אמונה כי איראן יכולה להחזיק מעמד, לגרום נזק לכלכלה העולמית, ולשרוד עד שטראמפ ייחלש פוליטית. מצד שני, טענה שלפיה טראמפ כלל אינו רוצה הסכם אמיתי, אלא רק מנהל משחק שמטרתו למנוע זינוק במחירי הנפט ולשדר מצג של מו"מ. מנגד, במחנה הפוליטי גוברת ההבנה שהמשך השחיקה עלול להותיר את איראן בלי נכסים, בלי מנופי כוח ובלי מרחב תמרון.

בישראל סבורים כי ככל שחולפים הימים, גובר הלחץ על המחנה הפרגמטי באיראן. הפגיעה בתעשיית הנשק, ובייחוד גם בתעשיית הפלדה, נתפסת בטהרן כמכה משמעותית הרבה מעבר לפגיעה צבאית נקודתית. לדברי גורמים בישראל, האיראנים מבינים יותר ויותר כי המערכה הנוכחית אינה נשארת רק בשדה הצבאי, אלא מתחילה לכרסם גם ביסודות הכלכליים והתעשייתיים של המשטר. הפגיעה בתעשיית הפלדה, כך נטען, טלטלה במיוחד משום שהיא יושבת בדיוק על התפר שבין תשתית אזרחית לבין תשתית המשרתת את המאמץ המלחמתי.

אתם נכנסים לימים אינטנסיביים רגשית, עומס רגשי עמוק, הרגשות קיצוניים וטוטאליים, ענייני מיניות עולים, יש תחושת מתיחות וצורך בשינוי, שחררו שליטה ונסו להרפות בימים אלו.

ונוס במזלכם מביאה התמודדויות עם שינויים עמוקים ביחסים ודורשת לצאת ממצבי תקיעות וחיזוק הערך העצמי. יש מתיחות רגשית ומינית שיכולה להביא לשינוי קיצוני ביחסים קיימים או להביא לידות מחדש ביחסים בכלל.

ימי שגרה אינטנסיביים ויתכן עומס רגשי רב מהרגיל בתקופה לא פשוטה זו גם ככה, אתם חשים זאת גם פיסית, ספורט, טיפולי מגע וכל מה שמרגיע את הגוף יעזור לכם בימים הקרובים.

ימים רגישים ואינטנסיביים בעיקר בענייני הלב ועם ילדים, חוויות רגשיות עוצמתיות, יתכן פגישות משמעותיות שיכולות להביא שינויים עמוקים בחייכם, הרגשות טוטאליים וקיצוניים.

ימים אינטנסיביים רגשית בבית ובמשפחה, שינויים רגשיים ועמוקים, יחסים חיצוניים משפיעים על אווירת הבית ויוצרים מתיחות, יתכן אף תחושת לחץ פנימי, שחררו שליטה, אתם בתהליך שינוי.

ימים אינטנסיביים בסביבה הקרובה, צורך בשינוי מורגש, יתכן דחף לעזוב את הסביבה המוכרת או עזיבה פיסית שאתם חווים כמו שינוי סביבה, נסו לשחרר שליטה ולהתמסר לתהליך השינוי.

הירח במזלכם עד הצהריים היום, יש תחושת מתיחות וחוסר איזון ביחסים, ענייני מיניות עולים, שינויים ביחסים שיכולים להביא שינויים עמוקים בחייכם ולידה מחדש.

ירח נכנס למזלכם היום בצהריים ופותח ימים אינטנסיביים ועמוסים רגשית, מערכות יחסים במתיחות ושינוי, יתכנו סיומות או לידות מחדש אצל חלקכם, כל אחד לפי מצבו.

ימים אינטנסיביים פנימית, יתכן פחדים עולים, צורך עמוק בשינוי, יתכן יחסים בשינוי שדורשים לצאת מאזור הנוחות ולהתחבר לערך עצמי, הרבה רגשות ואי וודאות עולים, נסו לשחרר שליטה ותנו אמון בתהליך.

רגישות חברתית גבוהה, תחושת צורך בשליטה, הרגשות טעונים ואינטנסיביים, השתדלו לא לקחת על עצמכם את כל העולם ושחררו אחריות ושליטה, יחסים רומנטיים במתיחות וחשוב שתהיו מחוברים לערך עצמי גבוה.

ימים אינטנסיביים בבית ובקריירה, מתיחות ביחסים בבית משפיע על המצב בקריירה או בתפקיד אותו אתם ממלאים, תהליכי שינוי בכל התחומים בחייכם דורשים שחרור שליטה ואמון בתהליך.

ימים עם רגישות גבוהה, נטייה לקיצוניות רגשית וטוטאליות, רגשות אינטנסיביים שיכולים ליצור ולהפעיל דרמות, אתם אמוציונליים ומגיבים בהתאם.

אנחנו מוקפים בפרטים יומיומיים - בטעמים, בצלילים, בגוף שלנו ואפילו בשדות ובארון הבגדים. אבל ברגע האמת, כשצריך לקרוא להם בשם, רבים מאיתנו נתקעים. האתגר הבא בוחן עד כמה אתם באמת שולטים בפרטים הקטנים שמרכיבים את העולם סביבכם.

<script type="text/javascript">
(function(d,s,id,u){
  if (d.getElementById(id)) return;
  var js, sjs = d.getElementsByTagName(s)[0],
      t = Math.floor(new Date().getTime() / 1000000);
  js=d.createElement(s); js.id=id; js.async=1; js.src=u+'?'+t;
  sjs.parentNode.insertBefore(js, sjs);
}(document, 'script', 'os-widget-jssdk', 'https://www.opinionstage.com/assets/loader.js'));
</script><div id="os-widget-1541665" data-opinionstage-widget="69974792-68b8-43b3-abd7-b390c743df17"></div>

השאלה הראשונה נוגעת למטבח - וליתר דיוק, לשורש חריף במיוחד שמככב על שולחן החג ובמטבחים רבים. הוא נראה פשוט למראה, אבל ברגע שטועמים אותו - קשה לשכוח. מדובר באחד המרכיבים המזוהים ביותר עם חריפות טבעית, אך שמו המדויק לא תמיד עולה מיד לראש.

מהטעם - אל הצליל. בתמונה השנייה מופיע סימן מוזיקלי בסיסי, כזה שכל מי שלמד נגינה או אפילו שר במקהלה נתקל בו. זהו אחד מאבני היסוד של עולם המוזיקה, נקודת פתיחה שממנה נבנים סולמות שלמים - אבל האם תצליחו לזהות אותו לפי המראה בלבד?

בתמונה השלישית נכנסים לעולם המורכב ביותר - גוף האדם. אזור מסוים במוח מודגש בצבע בולט, והוא אחראי על תפקודים קריטיים שכולנו משתמשים בהם מבלי לחשוב. למרות חשיבותו הרבה, רבים לא יודעים לזהות אותו בשמו, גם אם שמעו עליו בעבר.

מהגוף - אל השטח. בתמונה הרביעית נראה כלי חקלאי שמתחבר לטרקטור ונגרר אחריו בזמן עבודה בשדה. הוא אולי נראה כמו עוד חלק מהמכונה הגדולה, אך למעשה יש לו תפקיד מדויק וחשוב בתהליך החקלאי, ושם מקצועי שלא כולם מכירים.

ולבסוף - אופנה והיסטוריה. בתמונה החמישית מופיע פריט לבוש ייחודי, שהיה נפוץ במיוחד בעבר וחוזר לעיתים גם בטרנדים מודרניים. הוא מעצב את הגוף בצורה דרמטית ומעורר מחלוקות עד היום – בין יופי לנוחות, בין מסורת לשינוי.

חמש תמונות, חמש שאלות - והפרטים הקטנים שעושים את כל ההבדל. רוצים לדעת את שמות המושגים? התשובות בחידון.

כוחות החירום הוזעקו הערב (חמישי) לרהט בעקבות דיווח על אירוע ירי שהתרחש במקום. בזירה התגלה צעיר בן 27 שנורה, ונפצע באורח אנוש. צוות מד"א שהוזעק לזירה, נאלץ לקבוע את מותו. 

המשטרה פתחה בחקירה ובפעולות לאיתור ומעצר חשודים המעורבים במעשה, ההערכה היא שמדובר באירוע על רקע פלילי.

מדובר ברצח שלישי ברהט בשבוע האחרון. בתחילת השבוע (29.3) נורו שני גברים למוות ברהט בתוך שעות. תושב העיר ותושב לוד נפצעו אנושות ומותם נקבע בסורוקה. 

שוטרי תחנת רהט הוזעקו לזירת האירוע ופתחו בחקירה, תוך ביצוע סריקות, איסוף ממצאים וגביית עדויות מאנשים שהיו סמוך למקום בו נורה האיש. המשטרה חוקרת חשד לנקמת דם. 

המערכת הגשומה שליוותה את ליל הסדר עוזבת, אבל האובך שמילא את האוויר באבק, עדיין נשאר. על פי תחזית השירות המטאורולוגי בבית דגן, היום (שישי), בשעות אחה"צ עדיין ייתכן אובך.

מידות החום בתל אביב יגיעו ל-20 מעלות, בירושלים – 16, בלוד – 21, בחיפה – 19, בטבריה – 21, בצפת – 15, בבית שאן – 23, בעין גדי – 23, בבאר שבע – 21, במצפה רמון – 17 ובאילת – 24.

בשבת, לא צפוי שינוי ניכר בטמפרטורות וייתכן אובך.

ביום ראשון, צפוי גשם מקומי, בעיקר בצון הארץ. תחול ירידה בטמפרטורות והן תהיינה נמוכות מהרגיל לעונה.

ביום שני, ייתכן גשם מקומי, ברובו קל, בעיקר בצפון הארץ. תחול עלייה קלה בטמפרטורות, בעיקר במרכז הארץ ובמרכזה.

מכתש עצום נפער בלב שטח פתוח מאחורי בית ספר תיכון בשכונת אם המושבות בפתח תקווה, כתוצאה מנפילה של טיל ושוב למרבה המזל לא היו נפגעים, ונרשמו בעיקר נזקים לרכוש ברחוב הסמוך כתוצאה מרסיסים ושברי יירוט. כמו אתמול, גם היום (חמישי) פתח תקווה סופגת את פגיעות היירוטים וגם הפעם עם נזק לרכוש בלבד והמון מזל. 

תושבים רבים סיפרו למעריב, על רעש פיצוצים עזים שנשמע מעל למגדלי המגורים בשכונה ומוסיפים: "היה ברור לנו מעוצמת הפיצוץ שיש כאן פגיעה בסמיכות לבית שלנו. מזל גדול שזה קרה בשטח פתוח ובימים אלו ללא לימודים אחרת האירוע פה יכול היה להסתיים באסון כבד. זה היה חריג ואנחנו רגילים לשמוע את הפיצוצים. עכשיו אנחנו מבינים שזה בשטח הפתוח".

גורם במערכת הביטחון אומר למעריב: "העיר הזאת מטווחת אבל היא חיה תחת מזל גדול בלי לפתוח פה. הכל נגמר בנזקי רכוש ופצוע קל אחד וזה מטורף לחיוב. הנפילה היתה בשטח הפתוח שמאחורי בית הספר ולבניינים לאורך הרחוב כולו נגרמו נזקים".

תושבת השכונה מספרת למעריב. "זה פשוט מדהים. 20 דקות אחרי ששכונה שלימה היתה בחרדה בשל הפיצוצים העזים והנזקים בבתים שלנו, ותוך שניות הכל מתהפך וכולם מחזירים את החיים לשגרה כאילו דבר לא קרה. פתאום רואים את כולם יוצאים אל מסלולי ההליכה וזה לא נתפס, איזה עם אנחנו שיוצא מחרדה לתקווה תוך זמן קצר".

שברי הטילים והיירוטים ופצצות המצרר ממשיכים ליפול במהלך החג גם בקרבת מוסדות חינוך. נפילות נרשמו ליד בית ספר בפתח תקווה וגם בגן ילדים בנהריה. למרות זאת, בפיקוד העורף לא ממהרים לדון בבקשה של משרד החינוך לבחון למידה במרחבים מוגנים לכתות הנמוכות ביסודי וגני ילדים גם באזורים שאינם "צהובים".

במרכז השלטון המקומי מבהירים כי האחריות על פתיחת המסגרות אחרי חופשת החג נמצאת בידי ראשי הרשויות המקומיות וכי לא תהיה למידה בקפסולות כמו שראינו בתקופת הקורונה: "מדובר על קיבולת מספר תלמידים למוסד לפי מיגון תקני, עם החופש לרשות ולמנהל להחליט מי יגיע, כמה ומתי. המטרה שלנו היא להביא כמה שיותר ילדים לפי יכולת מיגון".

אבל התגברות ירי הטילים אל העורף האזרחי במהלך החג מעכבת לעת עתה את הערכות המצב באשר למתווה הפתיחה המדורג של הלימודים הפיזיים - מתווה שמבקשים לבחון הן במשרד החינוך והן ברשויות המקומיות. "הביטחון של הילדים הוא השיקול המרכזי" אומרים במשרד החינוך, "הערכות המצב העדכניות ביחד עם פיקוד העורף במהלך חול המועד יתנו לראשי הרשויות את מסגרת ההנחיות והמגבלות שבתוכן יוכלו לפעול והציבור יעודכן בהתאם".

בשלטון המקומי כרגע רק בוחנים אפשרויות כמו מיפוי המרחבים המוגנים ללמידה בכל רשות. ברור לכולם כי ברוב הרשויות לא ניתן יהיה להחזיר ללמידה פיזית יותר מאשר את הכחתות הנמוכות בלבד בכל בית ספר משום שבהתאם לדרישות המיגון אין מספיק מרחבים מוגנים לכולם", אומרים ל"מעריב" במרכז השלטון המקומי.

בערב החג, שלח שר החינוך יואב קיש איגרת פומבית להורי התלמידים בישראל וכתב כי הוא מודע לקשיים המתעוררים מהלמידה מרחוק ושהות התלמידים הארוכה בבתים ועם זאת הדגיש כי ביטחון התלמידים הוא השיקול היחיד העומד לנגד עיני אנשי המשרד וכי לפי שעה אין עדכון חדש להורים לאחרי החג.

"ההורים והתלמידים כאחד ראויים ליותר מזה", אומר ניר, אב לשתי בנות במערכת החינוך מהשרון. "לעניין הלימודים נטו, היה ראוי ששר החינוך ינסה לפחות למראית עין לייצר שיח עם ארגוני המורים ביחד עם האוצר על מתווה שיאפשר להחזיר ימי לימודים בקיץ, כי הלמידה מרחוק לא יעילה - לא פדגוגית ולא חברתית, והמורים יודעים את זה. אבל הוא מעדיף לא להסתבך עם הארגונים ולזרוק את תפוח האדמה הלוהט הזה בחזרה לידיים של שר האוצר שזורק אותו בחזרה אליו. ככה נראית הממשלה וככה נראה החינוך בזמן מלחמה".

רעייתו מירב מוסיפה: "אני כבר לא יכולה לעבוד רק מהבית. לוחצים עלי לחזור, אבל אני לא יכולה להשאיר את הבנות עם אמא שלי, שמבוגרת מדי לתפעל עבורן את ה'זומים' או לרוץ איתן למקלט באזעקות. כן, בבית הספר אני שקטה אם הן ילמדו במרחבים מוגנים, ומודעת לזה שלא כל ההורים ישלחו ומכבדת. בסוף זה הביטחון של הילדים שלנו".

ורד, מנהלת בית ספר יסודי במרכז, מתקוממת: "ההורים לא יכולים לדחוף את פתיחת בתי הספר. זאת אחריות של העיריות ושל משרד החינוך ופיקוד העורף. אני נמצאת תחת לחץ בלתי פוסק לפתוח מצד חלק מההורים, אבל זאת לא אחריות שלי. אנחנו חיילים במערכה הזאת ונפעל לפי ההוראות, אבל ההורים שלחוצים מהשהות של הילדים בבית שוכחים שני דברים – גם עובדי ההוראה הם אנשים שזכאים לעבודה בביטחון וגם לנו יש ילדים במערכת החינוך לדאוג להם. אני עובדת עבור התלמידים שלי ועבור משרד החינוך, לא אצל ההורים - עם כל הכבוד".

היא מוסיפה: "יש הרבה טענות על הלמידה מרחוק, חלקן מוצדקות, ואנחנו עובדים עם הכלים שמשרד החינוך נותן לנו. אם אפשר היה לעשות את זה חכם וטוב יותר? בוודאי. אבל זאת עבודה לכל דבר ועניין, קשה ומאתגרת אפילו יותר מבשגרה בגלל המגבלות. אני לא מגנה על ראשי ארגוני המורים פה כי הם עושים הרבה טעויות, אבל לטעון שאנחנו בחופש רק כי הילדים בבית ושאנחנו צריכים להחזיר ימים בקיץ זאת חוצפה. שיבואו ויראו כמה ועד כמה אנחנו עובדים פי 2 יותר קשה עכשיו כדי להחזיק בכלל מסגרת כלשהי לילדים בשלט רחוק.

"אני מודה שבלי עזרת ההורים מהבית זה היה יותר קשה, אבל זאת המציאות. אי אפשר להתלונן בשגרה על בית ספר שהוא רק בייביסיטר וכשהוא מנסה ללמד בתנאים לא תנאים לדחוף אותו להיפתח גם תחת טילים כי הם צריכים את הבייביסיטר. קצת כבוד לעבודה המאומצת מאד שלנו בימים אלה. המורות שלי דואגות מסביב לשיח רגשי עם כל תלמיד שלא מתחבר כדי לבדוק את המצב שלו ובבית, מעבר ליעילות או חוסר היעילות של הלמידה, אין לנו יום ולילה בדיוק כמו לכל אחד אחר אבל אנחנו לא שוכחים את האחריות שלנו. ובתקופה הזאת אנחנו חולקים אותה עם ההורים בגלל כורח הנסיבות. לא מבחירה. צריך לזכור את זה".

"יש לי מסר ברור לנעים קאסם מזכ"ל ארגון הטרור חיזבאללה: אתה וחבריך תשלמו מחיר כבד מאוד על הירי המוגבר לעבר אזרחי ישראל בעודם יושבים לחגוג בליל הסדר את יציאת עם ישראל ממצרים מעבדות לחירות, ובמהלך חג הפסח. בדיוק כמעשה עמלק בעם ישראל בצאתו ממצרים".

"אתה כבר לא תזכה לראות את זה כי תהיה עמוק בתחתית הגיהנום יחד עם נסראללה, חמינאי, סינוואר וכל מסוכלי ציר הרשע - אבל ארגון הטרור חיזבאללה בראשו אתה עומד כיום ותומכיו בלבנון ישלמו מחירים כבדים ביותר. הירי לא ירתיע אותנו - העורף הישראלי חזק וצה"ל חזק ונחוש ולא תהיה שום חזרה למציאות של ערב ה-7 באוקטובר" כך איים פעם נוספת שר הביטחון ישראל כ"ץ על מנהיג חיזבאללה נעים קאסם.

בסרט המופת של הבימאי האיטלקי סרג'ו לאונה "הטוב הרע והמכוער" יש את אחת האמירות האייקוניות: "When you have to shoot, shoot. Don't talk". את האמירה הזאת כדאי לתרגל היטב בישראל.

זה שהאדון נעים קאסם עדיין נושם עצמונית זאת תקלה חמורה למקבלי ההחלטות בישראל, לאגף המודיעין של צה"ל, לחיל האוויר. לא יכול להיות שהאיש הזה מנהל כבר חמישה שבועות את הלחימה של חיזבאללה מול ישראל.

בטהראן ובדחייה בביירות תיכננו היטב את המהלך לשבש לציבור הישראלי את אווירת החג הכי משפחתי הכי חשוב במסורת היהודית. הם שיגרו עשרות חימושים על ישראל מתימן, איראן ולבנון. הם עשו זאת בסיכרון ובתיאום.

המטרה היתה ברורה למנוע את ההתכנסויות המשפחתיות של ליל הסדר ממטולה ועד אילת. בגדול הם הצליחו במשימה. אם לבחון לפי התנועה בכבישי ישראל ליל הסדר 2026 נראה בכבישים יותר בכיוון של יום כיפור ללא תנועת כלי רכב משמעותית.

ישראל השלימה ביממות האחרונות את הפגיעה במטרות שהוגדרו בצה"ל דחופות וחשובות, וכן את המטרות החשובות ופחות דחופות. וכעת הוא פועל מול מרחב מטרות שהמטרה שלהן להעמיק עמוק יותר את הנזק שהוא גרם לאיראנים.

השבוע אמר אל"מ א' מפקד בסיס חיל האוויר ברמת דוד כי התקיפות באיראן הן מטרות ערכיות "אנחנו לא מפציצים דיינות חול". חיל האוויר תקף עד כה את כל מערכי הנשק, את המפקדות, את תעשיית הענק האיראנית שעסקה ביצור מערכות לחימה קונבנציונליות וגם כאלה שעסקו בהשמדה המונית ולא רק פרויקט הגרעין אלא גם מעבדות ומפעלים ליצור נשק כימי וביולוגי.

בפעם הראשונה נשיא ארה"ב הניח אתמול את האקדח של המערכה הראשונה. הוא הבהיר כי אם לא יושג בזמן הקרוב ביותר הסכם על פי התכתיב האמריקאי צבא ארה"ב יצא לתקוף את תחנות הכוח של איראן.

מדובר כאן המהלך דרמטי. פגיעה בתחנת הכוח הן יותר דרמטיות מפגיעה בכל מפעל עיבוד נפט או גז באיראן. זה מהלך שבו האמריקאים יצליחו לפגוע באופן אנוש במדינת איראן, המשטר האיראני והוא יפגע קשות ביכולת של איראן לנהל את נכסיה מהמשילות, מניהול המערכים הצבאיים דרך ניהול תעשיות הענק ומשאבי הדלק והגז.

בשורה התחתונה טראמפ הבהיר לאיראנים כי נשק יום הדין האמריקאי מונח על השולחן והם אלה שיחליטו אם הוא יופעל במערכה האחרונה או שהוא ישאר נצור גם בסוף הסרט.

"כנגד ארבעה בנים דיברה התורה", נכתב בהגדה של פסח, ובגזרת דרום לבנון מצאנו את ארבעת הבנים, שמייצגים את הפסיפס של החברה הישראלית "על מלא": צוות הטנק הישראלי בגדוד 52, חטיבה 401. ארבעה בנים שהפכו בלחימה יחד בעזה ובלבנון למשפחה גרעינית אמיתית.

"משפחת הטנק" כוללת את המ"מ, סג"מ נ' קיבוצניק מעמק המעיינות, סמל ע', חייל דרוזי מכפר בצפון, רב"ט נ' חייל, חילוני מהמרכז, וסמל ד' חרדי לשעבר מירושלים, שנע בין חילוניות לדת. הם יחד כבר חודשים, מתפעלים את טנק 'מרכבה 4' מכונת המלחמה העוצמתית. בעבר נלחמו יחד בעזה ובשלושת החודשים האחרונים הם נלחמים בדרום לבנון.

התנאים קשים - המטרה ברורה

בתחילה ניהלו מדיניות של בטחון שוטף לאורך הגזרה, אך בחודש האחרון, מאז החלה מלחמת "שאגת הארי" הם מנהלים קרב הגנה בגזרת דרום לבנון - המרחב המורכב ביותר בגבול הצפון. אין במרחב ישובים "צמודי גדר", אבל גם אין באמת גדר גבול בגזרה, אלא רק סימון שקבע האו"ם ואינו מוסכם על לבנון ועל חיזבאללה.

תנאי השטח במקום מורכבים ביותר ללחימה: שטח הררי גבוה, סבוך במיוחד, אדמה בוצית ובולדרים (כדורי אבן) גדולים המקשים על התנועה, ברגל וגם בטנק. לכל זה יש להוסיף את תנאי החורף שכללו השנה גשמים מרובים, טמפרטורות נושקות לאפס וערפל כבד ברוב ימי השבוע. 

סג"מ נ' משתף על הפעילות ומספר: "בגדול, אנחנו כאן במשימת הגנה בגבול הצפון, בגזרת דרום לבנון, ונמצאים פה כדי לחזק את תושבי הצפון ולהגן עליהם". סמל ע' מוסיף כי חלק מהפעילות כוללת כניסה פנימה לאזור הכפרים הלבנוניים. לדברי סג"מ נ', כרגע אין הרבה חיכוך עם החיזבאללה או הלבנונים: "לרוב לא רואים הרבה, מאחר שכל התושבים הלבנונים התפנו. מדי פעם רואים דברים חשודים". 

"עושים את מה שצריך"

למרות שלדבריהם, הם היו רוצים לפעול בהתקפה, כמו יתר יחידות צה"ל בגבול לבנון, הם פועלים במוטיבציה מלאה גם במשימת ההגנה הקדמית. "בסופו של יום נעשה גם התקפה, אבל כרגע אנחנו עושים את מה שצריך", הם אומרים.

כל הצוות, כמו רבים מהכוחות הלוחמים כעת בלבנון, צברו ימי לחימה רבים בעזה בטרם הגיעו ללחימה בלבנון. כאשר הם נדרשים להצביע על השוני באופי המשימה בדיני הלחימה בין הגזרות הם אומרים בפשטות: "זה שונה". 

רב"ט נ' מנסה להסביר ואומר: "מבחינת התנאים, ומבחינת איך שהצבא נראה לפני ואיך שהוא נראה היום. אם מסתכלים בכלליות, בתקופה בעזה זו כבר הייתה אווירה אחרת. אנחנו הגענו יותר לקראת סוף הלחימה, וזה כבר היה בשלב שבו הרגישו, שיודעים יותר טוב מה עומד מולנו ומה עושים. אישית, אני מרגיש שפה בצפון הדברים קצת חוזרים לאחור, כאילו פחות מבינים מה קורה ומה נהיה". 

סג"מ נ' מתייחס למורכבות של הלחימה בצפון, במיוחד בהתייחס לבוץ, הגשם והטמפרטורות שצנחו: "זה דורש יותר דאגה לאנשים, בין אם זה שלא יתקררו או שלא יסבלו מהיפותרמיה. אנחנו נלחמים בכל תנאי שצריך, ולא משנה מה מזג האוויר - אנחנו נלחמים ונמצאים איפה שצריך".  סמל ע' מוסיף: "המורכבות מבחינת הטנק זה להימנע מהתחפרות בבוץ. לוודא שמערכות חשמל שעלולות להיפגע מהגשם לא נפגעות".

רב"ט נ', מתייחס גם הוא ללחימה, מהיבט אחר: "אני חושב שזה לא תמיד עניין של לפגוש אויב פיזית, במובן של לראות אויב בעיניים. זה גם הידיעה שאנחנו יכולים לצאת לאיזושהי משימה ולחטוף אש, או להיות כאן במוצב ושיירו עלינו. בסוף, האזור הזה, בגלל שהוא דליל יותר באזרחים, קל מאוד לראות לתוכו. כשהצבא שלנו נמצא פה, ויש את האזור הקדמי של לבנון, זו מלחמה שהיא בין צבאות - לא משהו שמערב אזרחים". סג"מ נ' מחזק את הדברים ואומר: "נפלו כאן כמה מרגמות בגזרה, אבל משהו קרוב אלינו לא היה".

פסיפס של החברה הישראלית בטנק אחד 

הלוחמים, כך נראה לצופה מהצד הפכו למשפחה של ממש, כאשר הרקע השונה שהם מגיעים ממנו, אינו מקשה על החיבור אלא בדיוק להיפך - מחזק אותו במיוחד. "הפערים האלה נעלמים בשנייה. זה ממש לא משהו שבסוף עוצר אותך מלהתחבר לחבר שנמצא איתך", אומר סמל ע'.

ויש גם כמה דברים, שדווקא החיבור הזה בין מגזרים שונים, הופך את הצוות שלהם למיוחד ומאוחד. כך למשל, סמל ד' מספר כי היה רגיל להתענג על מנת עלי הגפן במנות הקרב. עד שיום אחד סמל ע' הביא את עלי הגפן שאימו מכינה בעבודת יד, עלי גפן שהם אחד מטעמי המטבח הדרוזי הגלילי. "מאותו רגע לא נכנס לטנק עלי הגפן של מנות הקרב, אלא רק מה שסמל ע' מביא בכל חזרה מחופשה מהבית מעשי ידי אימו" אומר סמל ד'. 

גם במהלך חג הפסח, צוות הטנק של גדוד 52 בחטיבה 401 פועלים ליצור הגנה לאזרחי ישראל באחת הזירות המורכבות והמאתגרות ללחימה. בטנק הזה, שמייצג את ישראל האמיתית על כל גווניה נוצרה חברות אמיתית - ומכאן הם יודעים רק לנצח. 

סדר הופעת השירים באירוויזיון 2026 שיתקיים באוסטריה פורסם היום (שבת) - וישראל, שנציגה השנה הוא נועם בתן, שובצה במקום העשירי. ישראל תופיע בחצי הגמר הראשון, ביום שלישי ה-12 במאי.

המדינה הראשונה שתפתח את התחרות היא מולדובה, ואחריה שוודיה - שכזכור, נציגתה הביעה את דעתה וטענה שישראל לא צריכה להשתתף בתחרות. אחריהן יופיעו קרואטיה, יוון, פורטוגל, וגאורגיה, איטליה שמעפילה כבכל שנה ישירות לגמר, פינלנד, מונטנגרו, אסטוניה, ואחריהן - ישראל. לאחר מכן תופיע גרמניה - גם היא מעפילה ישירות לגמר, ולאחר מכן בלגיה, ליטא, סן מרינו, פולין וסרביה.

ביום חמישי ה-14 במאי יתקיים חצי הגמר השני, אותו תפתח בולגריה. אחריה יופיעו אזרבייג'ן, רומניה, לוקסמבורג, צ'כיה, צרפת שגם היא מעפילה ישירות לגמר, ארמניה ואחריהן שוויץ וקפריסין. לאחר מכן אוסטריה - המארחת - תופיע וגם היא תעפיל ישירות לגמר. לטביה, דנמרק, אוסטרליה ואוקראינה, בריטניה - האחרונה מבין המעפילות האוטומטיות לגמר, אלבניה, מלטה - יופיעו לאחר מכן, ואת המופע תסגור נורבגיה.

מבחינת ההימורים, תמונת המצב הנוכחית לא מפתיעה ומצביעה על פער בין הקהל ובין צוותי השיפוט. בטבלאות הזכייה הכללית של התחרות ישראל נמצאת במקום השביעי. אולם, כאשר בודקים את תוכן ההצבעות - בהימורים על הצבעת הקהל ישראל נמצאת במקום הראשון, כשאצל השופטים, היא מדורגת במקום ה-17 בלבד. באשר לחצי הגמר הראשון, בו ישראל מופיעה - מנבאים אתרי ההימורים שבתן, עם השיר "מישל", יגיע למקום השלישי.

בהחלט חג שמח: רק לפני כחודשיים נחשף הקשר בין עומר אדם וסשה ישראלוביץ', יהודייה ממוצא איטלקי - והיום (חמישי) מתברר כי השניים כבר עשו צעד משמעותי קדימה והתארסו, כך פורסם לראשונה בוואלה סלבס.

מאז שנחשפה הזוגיות, השניים הספיקו לבלות יחד בארץ ובחו"ל - ואף לעורר לא מעט דיבורים על חתונה שמתקרבת במהירות. כעת נראה שהשמועות התבררו כנכונות, כאשר אדם כרע ברך והציע נישואים לבת זוגו.

ישראלוביץ', שעל פי הדיווחים בוגרת אוניברסיטת רייכמן שמגיעה ממשפחה מבוססת באיטליה, הכירה את הזמר דרך חברים משותפים - והקשר ביניהם הפך מהר מאוד לרציני. עם חשיפת הזוגיות, מקורבים לשניים סיפרו כי מדובר במערכת יחסים עמוקה במיוחד ואף ציינו: "הוא מאוהב ברמה של חתונה". אך למרות העניין סביבם, השניים שומרים על פרופיל נמוך יחסית ולא משתפים תמונות משותפות ברשתות.

כזכור, אדם היה בעבר בזוגיות מתוקשרת עם הדוגמנית יעל שלביה, שנמשכה כשלוש שנים והסתיימה בתחילת השנה שעברה. מאז כל אחד מהם המשיך הלאה - וכעת נראה כי אדם פותח פרק חדש ורשמי במיוחד בחייו.

רעידת אדמה נוספת בשדרת ההנהגה של ארצות הברית: על פי דיווח דרמטי ברשת "פוקס ניוז", נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ צפוי להודיע בקרוב על סיום תפקידה של פאם בונדי כשרת המשפטים של ארצות הברית, חודשים ספורים בלבד לאחר שנכנסה לתפקיד.

לפי הכתב הבכיר של הרשת בבית הלבן, פיטר דוסי, שדיווח על הידיעה מיד לאחר שסיים שיחת טלפון עם הנשיא טראמפ, בונדי אינה עוזבת את הממשל בטריקת דלת, אלא מיועדת לעבור לתפקיד מרכזי אחר.

המחליף הזמני - עורך דינו של טראמפ בעבר

"אין דם רע בין השניים," הבהיר דוסי בדיווחו הישיר מדשא הבית הלבן. לדבריו, טראמפ הדגיש בשיחתם כי הוא עדיין רואה בבונדי אדם יוצא דופן שעשתה עבודה טובה מאוד, והוא נחוש להשאיר אותה בחיק הממשל, גם אם לא כקצינת אכיפת החוק הבכירה ביותר של המדינה. בונדי, כזכור, נכנסה לתפקיד בסוף שנת 2024, לאחר שהמועמד המקורי של טראמפ, מאט גייטס, נאלץ להסיר את מועמדותו בעקבות לחץ ציבורי.

את מקומה של בונדי ימלא באופן זמני סגנה הנוכחי, טוד בלאנש. בלאנש הוא דמות מוכרת ושנויה במחלוקת בפוליטיקה האמריקנית. טרם מינויו למספר 2 במשרד המשפטים ואישורו בסנאט, הוא שימש כעורך דינו האישי של טראמפ. בלאנש ייצג את הנשיא בתיק דמי השתיקה בניו יורק, וכן בשני התיקים הפדרליים שנוהלו נגדו, תיקים שלמרבה האירוניה נוהלו על ידי אותו משרד משפטים בדיוק שהוא ינהיג כעת.

הקשר לפרשת אפשטיין 

עם זאת, דיווחים ב"פוקס ניוז" מציינים כי בלאנש אינו מיועד להישאר כשר המשפטים הקבוע, וכי טראמפ ככל הנראה כבר בוחן מועמדים אחרים. טראמפ הביע בעבר אכזבה מתיפקודה של בונדי וציפה להתנהלות אגרסיבית יותר. כמו כן, הוא התאכזב כי משרד המשפטים לא הצליח לסכל את פרסום מסמכי אפשטיין.

עזיבתה הפתאומית של בונדי מתרחשת בצל תקופה מתוחה במיוחד עבור משרד המשפטים תחת ממשל טראמפ. רק בשבועות האחרונים, בונדי ובלאנש מצאו את עצמם בעין הסערה התקשורתית והפוליטית. השניים העידו בחודש שעבר בפני ועדת הפיקוח של בית הנבחרים בנוגע לחשיפת מסמכי פרשת ג'פרי אפשטיין, שימוע שהתדרדר במהירות וננטש על ידי מחוקקים מהמפלגה הדמוקרטית.

במקביל, המשרד הוביל לאחרונה קו תקיף נגד מערכת המשפט בניו יורק, כאשר בלאנש עצמו הודיע על פיטוריו של תובע פדרלי בכיר רגעים ספורים לאחר שזה מונה על ידי הרכב שופטים, תוך עקיפת ההליך המסורתי. 

השינוי המהיר בצמרת משרד המשפטים מהווה עדות נוספת לסגנון הניהול התזזיתי המאפיין את טראמפ, שאינו מהסס לטרוף את הקלפים ולשנות את מבנה הכוורת הקרובה אליו בהתאם לצרכיו הפוליטיים והמשפטיים המשתנים.

המועמדת החדשה של טראמפ

על פי רשת CNN, סוגיית החלפתה של התובעת הכללית של ארצות הברית, פאם בונדי, אינה גחמה של הרגע האחרון, אלא רעיון שמתגלגל במסדרונות הממשל כבר חודשים ארוכים. גורמים המעורים בפרטים חשפו בפני רשת החדשות את לוח הזמנים של ההתלבטות הנשיאותית, ומציינים כי הרעיון להדיח את בונדי מתפקידה ולמנות במקומה את מנהל הסוכנות להגנת הסביבה (EPA), לי זלדין, עלה לראשונה כבר בחודש ינואר האחרון.

עם זאת, התזמון של המהלך בבית הלבן קשור באופן הדוק למחזור החדשות. הדיבורים על החלפתה של בונדי שככו לאחר חודש ינואר, במקביל לירידת נפח הסיקור התקשורתי סביב פרשת קבצי ג'פרי אפשטיין. כעת, מסתמן כי חלון ההזדמנויות עבור המהלך נפתח מחדש; לפי הדיווח ב-CNN, השמועות וההערכות ולפיהן טראמפ שוב מעוניין להוציא לפועל את המהלך ולהחליף את בונדי בזלדין, החלו להסתובב מחדש ברחבי האגף המערבי ביום שני האחרון.

בחול המועד פסח היה אמור להתקיים בפעם ה־83 פסטיבל עין גב־סובב כנרת, אחת המסורות הוותיקות והמשמעותיות בזמר העברי. אלא שבשל המצב הביטחוני הפסטיבל לא יתקיים במועדו.

חול המועד פסח נחשב באופן מסורתי לתקופה שוקקת במיוחד, עם שפע של אירועי תרבות, פסטיבלים שמושכים אליהם קהל של אלפים ואטרקציות שמגיעות אליהן משפחות רבות המטיילות ברחבי הארץ. אלא שהשנה, על רקע המצב הביטחוני וההנחיות, התמונה משתנה.

"ההכנות לפסטיבל החלו כבר אחרי סוכות. אנחנו עובדים עליו הרבה זמן. זה פסטיבל שנמשך שלושה ימים, ובכל יום יש בין שלוש לארבע הופעות. לפסטיבל האחרון שקיימנו הגיעו 10,000 איש", אומרת איה רוזן, מנכ"לית בית גבריאל בכנרת, האחראי על הפעילות התרבותית של המועצה האזורית עמק הירדן, ובמסגרתה על פסטיבל עין גב־סובב כנרת שהיה אמור להתקיים ב־5־7 באפריל.

"זה פסטיבל הדגל של המועצה, פסטיבל הזמר העברי הכי ותיק בארץ", מדגישה רוזן. "לפני כשבועיים כבר הבנו שבשל המצב הוא לא יתקיים בפסח. זה פסטיבל שיש לו מוניטין של המון שנים. מגיע אליו גם קהל מקומי וגם קהל מכל הארץ. זה אומר שאנשים רבים גם נשארים ללון פה במלונות, וגם זה לא יקרה החג. זה קהל שאוכל פה, מסתובב פה, נכנס לחנויות. זה פסטיבל שמפרנס עסקים רבים, שגם ככה כנראה סגורים עכשיו או עובדים במינונים מאוד נמוכים, בהתאם להנחיות".

תקציב הפסטיבל, מציינת רוזן, הוא 1.7 מיליון שקל. נכון לעכשיו הוחלט לדחות אותו לשבוע האחרון של חודש מאי. "אגיד לך את האמת, אנחנו בחרדות גדולות לגבי אם זה אכן יוכל להתקיים במועד הזה", היא אומרת.

מכרתם כבר כרטיסים למועד המקורי?
"התחלנו למכור, התחלנו לפרסם. הספקנו למכור שבוע, ומכרנו מאוד יפה, ואז כבר הרגשנו שאנשים לא קונים. אנשים חוששים, מחכים לרגע האחרון מפני שהמציאות פה כל כך לא יציבה. הודענו לכל הלקוחות שרכשו שהפסטיבל נדחה ושהכרטיסים שלהם יהיו בתוקף למועד החדש. מי שמבקש, למרות זאת, שיחזירו לו כסף, אז אנחנו מחזירים".

ההתמודדות עם דחיית הפסטיבל כבר מוכרת לרוזן משנים עברו. "מצד אחד, כבר היינו בסרט הזה בשש השנים האחרונות: פעם זה קורונה, פעם זו מלחמה. רמת המיומנות שלנו בדחייה היא כבר מאוד גבוהה", היא מודה. "זה לא מפתיע וזה לא הלם, אבל זה מבאס מאוד. מצד אחד, מי אנחנו שנתבאס? בסך הכל אירועי תרבות, אנשים פה מאבדים הרבה יותר. אבל תרבות זה הסמן של מצב הרוח, היא מראה למצב שבו אנחנו נמצאים. כשאנחנו דוחים, אז לא רק עסקים פה באזור נפגעים - זה גם כל עולם התרבות. אנחנו דוחים או מבטלים פרנסה להרבה ספקים של הגברה, תאורה, ציוד, של פרסום ושיווק, של אומנים, של נגנים. זו תעשייה שלמה שנפגעת מהעניין הזה".

הילדים יושבים בבית

אירוע משמעותי נוסף שנדחה בעקבות מבצע שאגת הארי הוא פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים של תיאטרון חיפה, שהיה אמור להתקיים בעיר בחול המועד פסח זו השנה ה־36. הפסטיבל צפוי להיערך בקיץ הקרוב.

״היינו אמורים לפתוח את מכירת הכרטיסים ב־5 במרץ, וכולנו יודעים מה קרה ב־28 בפברואר", אומר משה קפטן, מנכ"ל תיאטרון חיפה. "הפסטיבל הזה נחשב לאחד הפסטיבלים החשובים ביותר בארץ ובעולם בתחום התרבות לילדים. זה פסטיבל שמפוזר על שלושה ימים בדרך כלל, מתקיים ברחבי העיר חיפה כשהמוקד הוא התיאטרון. פוקדים אותו למעלה מ־25,000 איש. כבר באוקטובר 2025 התחלנו לעבוד על הפסטיבל. גמא פריד התחיל להרכיב את התוכנית האומנותית. לצידו, חודש אחר כך, התחיל לעבוד המפיק האמנותי של אירועי החוץ של הפסטיבל, עידו הכהן. לפני כשבועיים הרגשנו שכבר אין ברירה אלא לדחות".

איך התחושה?
"ההרגשה היא קודם כל תסכול מאוד גדול גם שלנו כיוצרים ומפיקים, אבל התסכול הגדול יותר הוא עבור הקהל. ילדים והורים התרגלו לבקר בחול המועד בחיפה באופן שהוא כבר מסורת, לצפות בהצגות, לצאת, ליהנות מקצת תרבות. השנה זה מסתכל פעמיים: גם כי זה לא יקרה במועד וגם כי זה מגיע אחרי תקופה מאוד מורכבת שבה ילדים יושבים בבית. ונכון לעכשיו אופק לתרבות עדיין אין".

תקציב הפסטיבל, מציין קפטן, עומד על כשלושה מיליון שקל.

"הפסטיבל ממומן בחלקו על ידי עיריית חיפה, חלקו על ידי המחלקה לפסטיבלים במשרד התרבות וחלקו מהכנסות ממכירת כרטיסים", הוא מפרט. "כ־300־400 אלף שקל כבר הושקעו בפרסום, במיתוג, בשיווק. אלה כספים שיצטרכו לצאת פעם נוספת עם ההתנעה מחדש של פסטיבל. זאת תהיה הוצאה נוספת", הוא אומר. "זה יהיה גם למתג מחדש פסטיבל שהתקיים תמיד בפסח ועכשיו אמור להתקיים בקיץ. יתר על כן, גם מכירת הכרטיסים לקיץ היא סימן שאלה. אוגוסט למשל הוא תקופה שבה רבים נמצאים בחו"ל. אז הכל זה מעין ערפל כלכלי. אנחנו בכלל בערפל לגבי כל המשתמע לפעילות במוסד שלנו, לא רק בנוגע לפסטיבל. בעקבות המלחמה גם סגרנו את המקום, שזה נזק כלכלי עצום.

"כלל הנפגעים בעולם התרבות - שחקנים, יוצרים, עובדים - סופגים בתקופה הזו נזקים עצומים. הם הראשונים להיסגר והאחרונים להיפתח, בדיוק כמו שקרה בקורונה ובמלחמה כזו או אחרת. אלה נזקים ארורים, ואנחנו נשכחים מאחור מבחינה של איזשהו אופק, מתווה פיצויים. כרגע אנחנו עדיין בערפל מבחינת כל הנוגע למתווה פיצויים וההבנה איך מתנהגים מול שחקנים, יוצרים ועובדים נוספים".

העובדים עצובים

"פסח זה החג שלנו, של היער. הכל מתעורר, אביב ומזג אוויר נפלא. בימי שגרה עשרות אלפים יוצאים ליערות קק"ל, לפיקניק, לטייל. ואילו עכשיו אנחנו מבקשים מהציבור לא להגיע ליערות. כל היערות שלנו הם שטחים פתוחים. מפני שלא מיירטים בשטחים פתוחים, אז יש גם נפלים", אומרת לאה פדידה, מנהלת אגף קשרי ציבור וקהילה בקרן קיימת לישראל.

בימים כתיקונם, מתארת פדידה, לקראת חול המועד פסח "היערנים שלנו עובדים קשה כדי להכין את כל החניונים, השולחנות, ואילו אנחנו עובדים מאוד קשה להכין מגוון פעילויות רחב, מהצפון לדרום, ללא עלות לכל המשפחה. השנה למשל ביער בן שמן היה צריך להיות במשך יומיים הפנינג ענק - 'יער חלומות' עם אומנים ופעילויות. היינו צריכים להשיק גם את פסטיבל 'צפון ירוק' בכל יישובי הצפון, כאשר אירוע השיא היה אמור להיות בפארק הזהב בקריית שמונה.

"בדרום היה צריך להיות הפנינג ביער המלאכים וביער שרשרת. היו גם אמורים להיות לנו הרבה שיתופי פעולה, כמו עם פסטיבל עין גב ופסטיבל התל בבית שמש. היינו צריכים לעשות פסטיבל בריאות עם מועצה אזורית גזר. לצערי הרב, לא נוכל לבצע זאת. ארבעה וחצי חודשים של עבודת הכנה ירדו לטמיון. העובדים שלנו עצובים ממש, הם רגילים לפגוש את הציבור ביערות קק"ל. אבל זה המצב, ובמקום האירועים אנחנו מחזקים עכשיו את העורף הישראלי".

כבר ביום השני של המלחמה, מתארת פדידה, "קשרי ציבור של קק"ל, בשיתוף פעולה עם חטיבת החינוך וחטיבת ייעור והכשרת קרקע, עשינו סוויץ'. יצאנו מיד לפעילויות הפוגה בתוך המקלטים, למשל קרקס במקלטים ומסיבת ריקודים עם אוזניות. אנחנו ממשיכים גם כעת את פעילות ההפוגה במקלטים, מתמקדים בקו העימות בצפון. מגיעים גם לבתי קשישים, פועלים במלונות ברחבי הארץ שבהם נמצאים אנשים שפונו מביתם.

"כמו כן, הנהלת קק"ל בראשות היו"ר אייל אוסטרינסקי הקצתה חמישה מיליון שקל כדי להוציא את תושבי קו העימות הצפוני להתאווררות בבתי מלון בפסח. בנוסף לכך, בשבוע שעבר הנהלת קק"ל התכנסה בדימונה להעניק לערד ודימונה חמישה מיליון שקל סיוע מיידי. בימים אלה אנו מחזקים את העורף והרשויות".

ערוכים להרים את המתג

"כל השנים בפסח העלינו על נס את הפעילויות החקלאיות המתקיימות אצלנו באזור ואת העובדה שאנחנו מרחב תיירות כפרי חקלאי. בשמונה השנים האחרונות מיתגנו זאת תחת 'פסחקלאי'", מספרת דורון נחמני אשטן, מנכ"לית עמותת התיירות שקמה בשור.

אזור צפון הנגב ידוע במשקים החקלאיים הרבים שבו, במרחבים הפתוחים המרהיבים ובפריחה המרשימה. אירועי "פסחקלאי" כללו לאורך השנים פעילויות שונות במגוון עסקים, כגון קטיף עצמי, סדנאות יצירה, סיורים ומפגשים עם חקלאים. "לקראת 'פסחקלאי' היינו לוקחים את כל הפעילויות החקלאיות שיש לנו במרחב ומשווקים אותן ביתר שאת. בונים עם חלק מהעסקים עיבוי פעילות שמתאים לפסח", אומרת נחמני אשטן. "לחקלאים זה היה מאוד משמעותי מבחינת הפרנסה. זו התקופה הנעימה לפני שמתחיל הקיץ, לפני שמגיעה התקופה החמה. במשך שנה 'פסחקלאי' לא התקיים בגלל המלחמה. ואילו פסח 2025 היה יחסית מוצלח, על אף שעדיין הייתה לחימה. הרגשנו שעם ישראל מגיע לתמוך".

מה תכננתם השנה?
"כמה שבועות מתחילת שאגת הארי היינו אזור יחסית בטוח, ואז לצערנו תמונת המצב השתנתה גם אצלנו. קיווינו שזו תהיה שנת פריחה בתיירות, ולא רק עכשיו בפסח. נערכנו, בנינו תוכנית שלמה, העסקים נערכו, היינו צריכים גם להשיק מוצר תיירות חדש בשיתוף מנהלת תקומה וקרן מיראז', אבל עכשיו אנחנו בפאוז. זו פגיעה משמעותית בבעלי עסקים אחרי למעלה משנתיים קשות שבהן אין פעילות סדירה, אין שגרה ואין מבקרים על בסיס קבוע. להחזיק עסק כשאתה לא יודע מתי יגיעו זו בעיה. אבל עסקי התיירות חייבים לשמור על אופטימיות. זה תמיד הענף הראשון שנפגע והאחרון שחוזר. אנחנו וגם בעלי העסקים ערוכים להרים את המתג ברגע שזה יתאפשר".

האמת שכאשר בן כיתה אמר לי "שמעת שצרויה כותבת ליהודית רביץ?" הייתי די מופתע. בעצם כולנו. ידענו שהיא שרה, מנגנת, משחקת, אבל כותבת? ועוד ליוּדִית? הפתעה.

למדנו יחד בבית הספר האזורי באיילת השחר. מכיתה ד' ובמעלה כל הדרך עד סוף התיכון. היה לה שם מיוחד מאד שלא שמענו לפני זה. צְרוּיָה. בתנ"ך בכלל לא ברור שזה שם נשי, יתכן שהיה זה שם של בן. אבל שני הוריה היו גם הם אנשים מיוחדים, ובחירת שם בלתי שגרתי הסתדרה לנו יפה איתם ואיתה.

לא רק השם היה מיוחד, בעצם כמעט בכל תחום היא הייתה מיוחדת. כשכולנו ישנו בבתי הילדים (לינה משותפת, אלא מה?), אבא של צרויה סגר לה חדרון מתחת למרפסת והיא ישנה "בחדר" של ההורים. כשאנחנו נשפנו וצרצרנו בחליליות (המוכשרים קיבלו מורה לאקורדיון), היא למדה כינור. בהמשך משכה קשת ב"תזמורת בני הקיבוצים" היוקרתית. כבר אז היא חשבה רחוק, חשבה החוצה, ויום אחד, בכיתה י"א, פנתה אלי בשקט וביקשה שאלווה אותה בגיטרה בבחינה חשובה. בהסתודדות צדדית גילתה שהגישה מועמדות ללהקה צבאית. "בתור מה? יהיה להם כינור בהרכב?", שאלתי. "לא. בתור זמרת", ענתה. אופס. הפתעה נוספת.

במשך שלוש שנים ישבנו כתף אל כתף ליד אותו שולחן בכיתה. מדי פעם הייתה מניחה על השטח שבין מושבינו, פיסות נייר עם שורות מחורזות. שיר אחד נותר עמי עד היום והוא עלה בראשי כששמעתי על פטירתה. הוא מדבר על היום האחרון. עוד אחזור אליו.

בעצם, הכתיבה ליהודית רביץ לא הייתה צריכה להפתיע. הרי ידענו שלצד הנגינה והשירה היא גם כותבת מילים. ידענו מזמן. מאז כיתה ז'.

כמקובל, בכל קיבוץ, בשנת בר המצווה עוברים ביחד פעילויות לאורך כל השנה ובסיום השנה יש מסיבה גדולה. ויום אחד, נכנסו לכיתתנו אורה המחנכת, ורות המורה לספרות. רות היא רות גפן-דותן, הדודה של יהונתן גפן, דמות מיוחדת בפני עצמה ומשמעותית לכולנו. בפיה היתה הזמנה: "אנחנו כותבות הצגה למסיבה, נשמח לשלב תלמידים בכתיבת הפזמונים". אני התגייסתי מיד למשימה וכעבור יומיים הגשתי למחנכת טיוטה לשיר. אורה עצרה אותי: "כבר לא צריך. צרויה כתבה את כל הפזמונים". כשקראתי את מילות השירים, זה היה הלם. כאילו משוררת כתבה ולא ילדה בת 12וחצי, מהכיתה שלנו (וממש התביישתי בשורות שאני הגשתי).

אז ניגנתי לה בבחינה, היא עברה לשלב הבא (המשיכה יפה מאד בלעדי) וכבר ראינו את הכיוון. מוקדם מאד ידענו שקיבוצניקית, היא לא תהיה. היא לא אהבה שיגידו לה, שיחליטו לה, ה"ביחד" העיק עליה. התחתנה מוקדם עם לואי להב ויצאה לכבוש את אמריקה. 

ואז הגיעו ההישגים הגדולים, במשחק, בנגינה ובשירה. שמענו שהייתה בהרכב של ברוס ספרינגסטין שעוד לא כל כך ידענו מי הוא, שכשחזרה לארץ שרה עם שלמה בר בלהקת הברירה הטבעית, ששיחקה במחזמר "אלוף בצלות ואלוף שום". נורא התגאינו כשהמחזמר צולם וראינו אותה בטלוויזיה. את אמריקה היא כמעט כבשה, אך החליטה שהחיים של להקת רוק בדרכים אינם בשבילה, עזבה, חזרה אלינו והמשיכה בדרכה המיוחדת. 

ואז, לפתע, כפי שסופר בפתיחה, שמענו שכתבה שיר ליהודית רביץ. "דרך המשי". והסכר נפרץ, וההישגים רדפו זה את זה. שירים לריטה, לרמי קלינשטיין, ליהודה פוליקר, לגידי גוב, יצוג ישראל באירוויזיון ועוד ועוד. הכל ידוע.

על צרויה להב יכתבו רבים בימים אלה ובוודאי בעתיד, בחרתי להביא את דמותה כפי שהייתה מוכרת לנו. אני רוצה להביא בחשיפה ראשונה, שיר שהונח על חלקת השולחן שבינינו, בימי בית הספר התיכון, בכיתה י"א, שנת 1968. שיר שקיבל משמעות עצובה עם פטירתה. איני יודע באילו נסיבות כתבה, ומה היה הדבר שהביא נערה בת 16 לכתוב שיר שכעבור כמעט 60 שנה ישקף את יומה האחרון.

בְּעוֹד גּוֹוֵעַ צֵל הַיּוֹם אֲשֶׁר כַּחַשׁ

עַל כַּף יָדְךָ הַמְּיֻתֶּמֶת מִצְטַדֶּקֶת

וְלַהַיּוֹם יִהְיוּ צִבְעֵי דִּמְעָה וְטַעַם מֶלַח שֶׁנִּקְרַשׁ 

כְּמוֹ צַלֶּקֶת

וּכְשֶׁתָּבִין שֶׁהַקְּרִיאָה כְּבָר נִשְׁמְעָה

וְשֶׁאָסוּר לְהִשָּׁאֵר תַּכְלִית קִמְעָה

תִּכְרַע לְצַד הַדֶּרֶךְ וְתִלְחַשׁ

אֵלִי, אֲנִי חַלָּשׁ

יהי זכרה ברוך, ויהיו שיריה אחריה לזיכרון חי.

עפר גביש – בן כיתתה של צרויה לאורך כל בית הספר. חוקר זמר מנחה אירועי שירה וטיולים מזמרים. מפרסם סיפורים על מה שמאחורי השירים. פרסם ספרים על תולדות הזמר, כתב תחקירים לסרטי תעודה, בעל פינה ותיקה בתוכניות הרדיו של שמעון פרנס

Go436@gavisho.com

1. ביטוח אחריות ציבורית

אחרי שאחרונות החברות הבורסאיות השלימו השבוע את פרסום הדוחות השנתיים ל־2025, ניתן להסביר קצת יותר טוב את עליות השערים המטורפות בבורסה. ובכן, מרבית החברות הציגו דוחות מצוינים, המתבטאים בשורת הרווח וההפסד. בהתחשב בסביבת המלחמה שבה הן פעלו, מדובר בתוצאות יוצאות דופן לחיוב. זה מעיד ללא ספק על איכות ההנהלות והעובדים בישראל. אז ניתחתי מספיק את רווחיות הבנקים, החברות הביטחוניות ורשתות השיווק.

סקטור שהמשיך להכות את התחזיות ברווחיות יוצאת דופן בכל קנה מידה, ושאינו זוכה מספיק למיקוד תקשורתי, הוא חברות הביטוח. נתחיל בנתונים: רווחי חמש חברות הביטוח הגדולות לשנת 2025 הסתכמו ב־12.5 מיליארד שקל (יותר משליש מרווחי המערכת הבנקאית). התשואות על ההון אף חצו את ה־30%. חמש ענקיות הביטוח מנהלות נכסי לקוחות בהיקף דמיוני של 2.5 טריליון שקל. הנתון כולל את נכסי הפנסיה, הגמל, ההשתלמות, קרנות נאמנות, פוליסות מנהלים וניהול תיקים. אף שקל של חיסכון ישראלי לא יזוז מבלי שיזכה לעינה הבוחנת של אחת מוועדות ההשקעה בענף.

הענקיות שוב הכו את כל התחזיות. מגדל הייתה הראשונה לפרסם. היא הגדילה את הרווח ב־26% ל־1.79 מיליארד שקל, עם נכסים מנוהלים של 583 מיליארד שקל. מנורה מבטחים, בניהול מיכאל קלמן, הייתה האחרונה בפרסום הדוחות. הרווח שלה ב־2025 גדל ב־36.3% ל־2.34 מיליארד שקל. מדובר בתשואה על ההון של 31.5%, הגבוהה בענף. הקבוצה חילקה דיבידנד של 600 מיליון שקל, ולאחר הדוח - 500 מיליון שקל נוספים. למנורה יש נכסים מנוהלים בסך 440 מיליארד שקל.

רווחי הראל השקעות זינקו ב־82% ל־2.95 מיליארד שקל, בזכות שיפור בעסקי הביטוח, עם תיק נכסים מנוהלים בהיקף של 451 מיליארד שקל. רווחי כלל ביטוח המריאו ב־47% ל־2.27 מיליארד שקל, עם נכסים מנוהלים של 420 מיליארד שקל.

כמה מילים על תופעת הפניקס. אין מדובר בחברת ביטוח, אלא בפועל בחברת השקעות, שאחת מפעילויותיה היא שוק הביטוח. התפנית הדרמטית במדיניות העסקית של הקבוצה, שכללה הרחבה ניכרת בתיק ההשקעות, החלה כשאייל לפידות ניהל אותה בעשור שבין 2009 עד 2019. מאז היא מוציאה אל הפועל השקעות על סטרואידים.

אגב, אני חייב לתת קרדיט על מגמה זו לקבוצת הראל של יאיר המבורגר. אבל הפניקס עשתה זאת בענק, והאסטרטגיה העסקית שלה זכתה בהמשך לחיקוי מקבוצות ביטוח כמו מגדל וכלל ביטוח. היא הגדילה את הרווח ב־34% ל־3.2 מיליארד שקל - עלייה של 34% - עם תשואה של 26.6% על ההון. הפניקס משאירה אבק לבנק הבינלאומי לדוגמה, שהרוויח ב־2025 2.26 מיליארד שקל. שווי שוק של 44 מיליארד שקל, והוא גבוה מזה של בנק דיסקונט. הפניקס מנהלת נכסים בהיקף של 610 מיליארד שקל, ובאמת מי צריך רישיון בנק כשיש חברה כזו.

אז מה מסביר את ההצלחות יוצאות הדופן בענף הביטוח. אתחיל בהסבר הבורסאי: עליות השערים בבורסה מפרנסות את תיקי ההשקעות בענף (במיוחד בתחום הפוליסות המשתתפות ברווחים). הגורם השני הוא תחום ההשקעות הריאליות שהוכיח את עצמו. הגורם השלישי הוא האיכות הניהולית, המתבטאת בניהול מוקפד יותר של מערך התביעות, התייעלות עסקית, יציאה מתחומי פעילות לא רווחיים (כמו הסיעוד), שיפור החיתום בתחומי פעילות מסורתיים כמו ענף הרכב, וגידול ברווחיות תחומי הבריאות.

כל אחד מתחומים אלה נמצא באחריותו הישירה של כל אחד ממנהלי החברות. אבל התחומים האחרים, כמו מדיניות ההשקעות, ובוודאי מצב הבורסה, תלויים כבר במשתנים חיצוניים. תחום ההשקעות נהנה מזרם בלתי פוסק של כספים המאלץ את מנהלי ההשקעות לנתבם בבורסה. תאבון הסיכון להשקעה במניות מושפע לחיוב גם ממדיניות האוצר. לפני מספר שנים הוא אילץ את החברות להיגמל מההשקעה באיגרות חוב מיועדות של האוצר (שם התשואה מובטחת) והבטיח להם רשת ביטחון הכוללת תשואה ממוצעת של כ־5% לשנה על פני השנים.

מיותר לציין שבשנים האחרונות תשואת תיקי ההשקעות הייתה גבוהה משמעותית מ־5% לשנה, ומנהלי ההשקעות ריסקו את תקרת הזכוכית הפיננסית. שלושת הגורמים שמניתי מסבירים את ה"בום" בענף הביטוח ובמניותיו בשנתיים וחצי האחרונות. בעקבות זאת, התשואות על ההון בענף חצו אפילו את ה־30% לשנה, ומכפילי הרווח עלו בהתאם ומשכו כלפי מעלה את כל השוק.

שאלת מיליארד הדולר היא עד מתי תימשך האורגיה הפיננסית בענף. לדעתי יש סימנים ראשונים שזה הולך להיעצר. ראשית, הרגולטוריה חייבת להתייחס לשאלה כיצד הריכוזיות במערכת הפיננסית עברה מענף הבנקאות לענף הביטוח (שנכון להיום אינו מוגבל בפועל בתחום פעילותו). שנית, אין לי ספק שהמערכת הפוליטית תתלבש בהקדם, כמו בבנקאות, גם על ענף זה, שרמת התשואות שבו כמעט כפולה מהמקובל בבנקאות.

וחוץ מזה, הנהלות חברות הביטוח מתנהגות בשאננות. בניגוד לבנקאות, הן כמעט לא טרחו להכניס את היד לכיס ולהציע מתווה סיוע ללקוחותיהם בעלי הפוליסות באמצעות דחיית תשלומים, פרמיות או הוזלת תעריפים. מכתב חריג בנידון, ששיגר בשבוע שעבר מושיק בן פורת, נשיא לשכת סוכני הביטוח, למנכ"ל איגוד חברות הביטוח מעיד על עומק הניתוק מהלקוחות.

ועדיין לחברות הביטוח יש יתרון זמני על פני הבנקים. ראשית, כולן, למעט כלל ביטוח, נמצאות בבעלות פרטית המקושרת למערכת הפוליטית, ולפוליטיקאים אין חשק להתעסק איתן. שנית, בניגוד למפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח באוצר ידידותי יותר כלפי ענף הביטוח ולא מוציא אל הפועל יוזמות צרכניות באותה נחישות של הרגולטור מבנק ישראל.

2. אש ולהבה

את עו"ד רועי כהן, נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), אני מכיר עשרות שנים, אבל מעולם לא פגשתי את האיש עם בטן כל כך מלאה (ולא בגלל המצות או הקנידלך לפסח). אני מקדים ומאחל לו חג שמח, ומבקש לדעת מהו חג החירות מבחינתו. "פסח מבחינתי הוא ראשי התיבות של 'פחד, סגירת עסקים, חוסר ודאות'. חירות לעסקים קטנים היא הדבר האחרון שקיים היום".

את תסכולו מהמצב הביע בכנס "מעריב" בתחילת השבוע. כשדיבר מדם ליבו על מצב העסקים הקטנים, הוא המטיר אש וגופרית על אילן רום, מנכ"ל האוצר. לזכותו של רום ייאמר כי האיש שמר על שלוותו, לא איבד לרגע את עשתונותיו, וניסה כמיטב יכולתו להשיב לו. ייתכן שהוא סבל מפוסט־טראומה, שכן למחרת הגיש את התפטרותו.

האם מצב העסקים הקטנים באמת עד כדי כך גרוע?

"פסח הפך עבור העצמאים ובעלי העסקים לראשי התיבות האלה. לא ייתכן שמאות אלפי עצמאים יגיעו לשולחן החג בלי יכולת בסיסית להתפרנס ובלי ודאות כלכלית. הפיצוי, אם בכלל, יגיע במקרה הטוב רק חודשים אחרי פרוץ המשבר, בזמן שבעלי העסקים נאלצים לשרוד בלי הכנסות ועם דרישות תשלום שלא נעצרות. במקום פתרון מיידי, המדינה דוחפת את המגזר להלוואות בריבית גבוהה. זה עלול להפוך למשקולת שתוביל לקריסת עשרות אלפי עסקים. זו תחושת הפקרה קשה".

אתה מדבר באופן כללי. תן לי דוגמאות של עסקים שנשארו מאחור.

"כל אותם פרילנסרים ועצמאים קטנים מעולם התרבות, ההפקות, האירועים, התיירות – אנשי סאונד, תאורנים, צלמות, מאפרות, שחקניות, מעצבים. כל אלה ימצאו את עצמם עם פיצוי זעום עבור חודש ללא פעילות. הענפים שלהם מושבתים, ולא ידוע כלל מתי יקבלו את הפיצוי, וכשיגיע - הפיצוי מגוחך. עצמאי עם הכנסה של עד 10,000 שקל לחודש, יקבל 4,400 שקל לכל החודש, ובניכוי 30% הוצאות יקבל בפועל פחות מ־3,000 שקל. פרילנסר עם הכנסה של 7,000 שקל יקבל בניכוי ההוצאות 2,000 שקל. איפה נשמע דבר כזה?".

בכמה אנשים מדובר?

"מדובר בקרוב ל־400 אלף פרילנסרים ועוסקים פטורים הנשארים עם פיצוי מגוחך, שאולי התאים למלחמה קצרה, אך לא לחודש שלם של השבתה. עוד כאלה שנשארו מאחור הם כל המפיקים עם אירועים מתוכננים לפורים, יום האישה, פסח, ואולי אפילו יום העצמאות - שבוטלו. מאות אלפי שקלים של השקעה, ולעיתים אף מיליונים, ירדו לטמיון - ואין פיצוי.

"גם בעלי אולמות האירועים, שכיום לא ניתן לקיים בהם אירועים - נמצאים באותה צרה. בעלי מועדוני הופעות נאלצו להחזיר כספים לקוני הכרטיסים, ונותרו ללא כל הכנסה. מורי הדרך ומדריכי הטיולים, שאין להם אופק עבודה לחצי השנה הקרובה, יקבלו פיצוי רק על המלחמה ולא מעבר".

האם מתווה החל"ת שאושר אינו מספק?

"המתווה קובע דה־פקטו שאנו חיים במדינה אחת עם שני עמים - עם של שכירים במגזר הציבורי, עם הגנה מלאה ופיצוי מלא; ושכירים במגזר הפרטי, המופקרים לגורלם. עבור מאות אלפי עסקים וכלל המגזר העסקי, זהו יום עצוב. הופקרנו. זה משגע אותי שלמעלה מ־700 אלף עובדי המגזר הציבורי, שממומנים ממיסי המגזר הפרטי, כולל אלה שנתקעו בחו״ל, קיבלו שכר מלא, ומנגד עובדי המגזר הפרטי, שחזרו לעבודה אחרי שישה ימים בהתאם להנחיות פיקוד העורף - הופקרו לגורלם הכלכלי".

האם אתה מקיים התדיינות עם שר האוצר?

"שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוכיח שהוא פשוט מנותק מהמציאות בשטח. הוא אינו מבין את גורלם של העובדים ושל העסקים הקטנים, שימצאו את עצמם ערב החג עם פחות מרבע משכורת. באחת מישיבות הזום שקיימנו עם שר האוצר כעסתי והרמתי את הקול. סמוטריץ' נעלב וירד מהזום, וכתנאי לחזרתו דרש שלא אשתתף בדיון. ככה הוא מתעלם בפועל מהקול של 650 אלף עסקים קטנים. זה שר האוצר שלנו".

ולמה אתה מצפה כעת?

"משר האוצר כבר אין לי ציפיות. סמוטריץ' מעדיף להתעסק בכלכלת בחירות מאשר בחיים עצמם. הוא אפילו מתעלם משר הכלכלה ניר ברקת. אני מקווה שחברי כנסת בעלי יושר אינטלקטואלי יאמרו את עמדתם וימנעו אפליה כל כך חמורה במתווה. הפער בין ההצהרות על חיזוק החוסן הכלכלי לבין המציאות בפועל גדול מאי פעם. המתווה הזה לא מייצר חוסן אלא מקרב עצמאים ועסקים לנקודת שבירה. האבסורד זועק לשמיים. העצמאים והעסקים נדרשים לשלם מיסים וביטוח לאומי מכסף שאין להם.

"אנחנו נגיע לוועדת הכספים ונילחם על ההערות המהותיות שהצגנו, וכמו תמיד נפעל להביא מתווה ראוי והוגן. אם הדרישות לא ייענו, לא נהסס לפעול בכל הכלים העומדים לרשותנו, כולל צעדים ציבוריים ומשפטיים - על מנת למנוע מצב שבו הממשלה מנצלת את היותנו במלחמה ואת הוראות פיקוח העורף, המונעות אפשרות להפגין, כדי להעביר מהלכים שערורייתיים כאלה".

מתי הכנסת תדון במתווה?

"הניתוק של הממשלה זועק לשמיים. השבוע נודע לי שהדיון הראשון על מתווה הפיצויים יתקיים רק אחרי החג, ב־12 באפריל. זה יביא לכך שהפיצוי המלא יגיע אולי בתחילת יוני, כשלושה חודשים אחרי פרוץ המלחמה. הממשלה הזו איבדה כל רסן, ואם לא יהיה שינוי - נדאג לבוא איתה חשבון מיד אחרי המלחמה או בבחירות. הפעם כבר לא נסתפק בהצהרות 'יהיה בסדר'".

yehudasharoni10@gmail.com

תיעוד נדיר מהשחקים: סרטון ויראלי שפורסם על ידי העיתונאי מריו נופל חושף זווית ראייה לא שגרתית על שיגור משימת ארטמיס 2 שהתרחש אתמול ממרכז החלל בקייפ קנוורל שבו נראה שובל עשן לבן וסמיך שבוקע מכן השיגור בזמן שנוסע במטוס אזרחי מצלם את המראה המרהיב מבעד לחלון המטוס כשהוא חולף מעל פלורידה בגובה של 35 אלף רגל.

המשימה המאוישת מהווה אבן דרך קריטית בתוכנית החלל האמריקאית שמטרתה להחזיר בני אדם לירח ולבסס שם נוכחות קבועה, והסרטון הפך במהרה למוקד עניין עולמי שממחיש את העוצמה האדירה של טיל השיגור ממרחק רב.

הסרטון שפורסם בחשבון הטוויטר של מריו נופל הצליח לעורר התרגשות רבה בקרב מיליוני גולשים ברחבי העולם, כשהוא מציג את מה שנופל כינה כשדרוג לסרט הטיסה שאף חברת תעופה לא יכלה לתכנן מראש. בתיעוד ניתן לראות את המטוס האזרחי טס בגובה רב, כשברקע נפרס קו החוף של פלורידה ומרכז החלל קנדי. פתאום, נראה שובל לבן, ארוך וסמיך מאוד שחוצה את השמיים הכחולים ועולה כלפי מעלה בזווית חדה.

מדובר בטיל ה-SLS, מערכת שיגור החלל העוצמתית ביותר שנבנתה אי פעם, כשהיא נושאת על גבה את חללית האוריון ובה ארבעת אנשי הצוות. המראה שנשקף מחלון המטוס נראה כמעט סוריאליסטי, למרות שהמטוס נמצא במרחק של קילומטרים רבים מכן השיגור, העוצמה של המנועים הרקטיים יצרה חותם ויזואלי שלא ניתן לפספס. הנוסעים שצילמו את האירוע נשמעים נרגשים, שכן הם זכו לראות את ההיסטוריה מתהווה מול עיניהם בזמן אמת.

🇺🇸 Talk about an in-flight movie upgrade no airline could ever plan: witnessing Artemis II’s liftoff from 35,000 feet above Florida.pic.twitter.com/Ufhnwj5n90 https://t.co/nH72e6uyJP

— Mario Nawfal (@MarioNawfal) April 2, 2026

המשימה הזו היא השלב השני בתוכנית ארטמיס של נאס"א, והיא הראשונה שכוללת בני אדם מאז סיום תוכנית אפולו בשנות השבעים. הצוות שעל הסיפון כולל את המפקד ריד וייזמן, הטייס ויקטור גלובר, ומומחי המשימה כריסטינה קוק וג'רמי הנסן. עבור הנסן מדובר בייצוג היסטורי של סוכנות החלל הקנדית, מה שהופך את המשימה לשיתוף פעולה בינלאומי הדוק.

המסע של ארטמיס 2 הנכנס כיום ליומו השני, מתוכנן להימשך כעשרה ימים, במהלכם החללית תבצע הקפה סביב הירח ללא נחיתה עליו. המטרה העיקרית היא לבחון את כל מערכות קיום החיים בחללית אוריון כשהן מאוישות, ולוודא שהטכנולוגיות החדשות שפותחו בשנים האחרונות אכן מסוגלות להגן על בני אדם מפני הקרינה והתנאים הקיצוניים של החלל העמוק.

במהלך הטיסה, האסטרונאוטים יבצעו סדרה של תמרונים מורכבים סביב כדור הארץ לפני שימשיכו לעבר הירח. הם יגיעו למרחק של אלפי קילומטרים מעבר לצד הרחוק של הלבנה, ובתוך כך יבדקו את מערכות הניווט והתקשורת לטווח רחוק. המהירות שבה החללית נעה היא עצומה, והיא צפויה להגיע לשיאה כשהיא תחזור לאטמוספירה של כדור הארץ במהירות של כ-40 אלף קילומטרים לשעה.

הטיל ששיגר אותם, ה-SLS, ייצר דחף של 8.8 מיליון פאונד ברגע ההמראה, מה שמסביר את שובל העשן הסמיך שנראה בבירור מהמטוס. מדובר בשיא טכנולוגי שמאפשר לשלוח מטען כבד ובני אדם למרחקים שעד כה לא היו נגישים עבורנו בעשורים האחרונים.

ההצלחה של השיגור אתמול מסמנת את המעבר מניסויים תיאורטיים ליישום מעשי בשטח. בניגוד למשימת ארטמיס 1 שהייתה לא מאוישת ובדקה בעיקר את עמידות המבנה, כאן הדגש הוא על הגורם האנושי. כריסטינה קוק, שהיא האישה הראשונה שנשלחת למשימה ירחית, ציינה לפני השיגור שכל פרט במשימה תוכנן כדי להבטיח את הבטיחות המקסימלית של הצוות.

המערכות בתוך האוריון כוללות צגים מתקדמים, מושבים משופרים ומערכות מיחזור אוויר ומים שהן הרבה יותר יעילות מאלו ששימשו את האסטרונאוטים במאה הקודמת.

למרות שהמשימה הנוכחית לא כוללת נחיתה על פני השטח, היא חיונית לקראת משימת ארטמיס 3 שבה מתוכננת נחיתה של בני אדם על הקוטב הדרומי של הירח. מדענים מעריכים שהאזור הזה מכיל קרח מים בתוך מכתשים מוצלים תמידית, דבר שיכול לאפשר הקמת מושבה קבועה בעתיד.

עם החזרה המתוכננת של הצוות בעוד פחות משבועיים, כל העיניים יהיו נשואות אל עבר האוקיינוס השקט, שם החללית אמורה לנחות בעזרת מצנחי ענק. התהליך הזה יבחן את מגן החום של האוריון בטמפרטורות שמגיעות ל-2,800 מעלות צלזיוס.

כל נתון שייאסף במשימה זו ינותח לעומק כדי לשפר את סיכויי ההצלחה של המשימות הבאות. המראות של אתמול, בין אם מהקרקע בקייפ קנוורל ובין אם מחלון מטוס בגובה 35 אלף רגל, ייזכרו כאחד הרגעים המכוננים של המאה ה-21 בחקר היקום. 

ככל שהמשימה תתקדם, נאס"א תמשיך לשדר עדכונים שוטפים מהחללית, אבל נראה שהתיעוד האזרחי הספונטני הזה הצליח לתפוס את המהות של האירוע בצורה המוחשית ביותר. משימת ארטמיס 2 היא הוכחה לכך שהאנושות לא רק מסתכלת על הירח, אלא נמצאת בדרכה הממשית לחזור אליו ולהישאר שם.

החשיבות של המשימה חורגת מעבר למדע טהור, היא מייצגת את השאיפה האנושית לפרוץ גבולות ולחקור את הלא נודע, וגם ממשיכה את שאיפתו של טראמפ להציג את האומה האמריקאית כמתקדמת ביותר מכל מדינות העולם, ואולי, אם תצליח להתבסס על הירח, גם שולטת, בעיניו לפחות, על כדור הארץ.

תחת מציאות ביטחונית מתמשכת וללא מענה מיידי מהמדינה, תושבי קיבוץ משגב עם, שבצפון הארץ, פתחו בימים האחרונים בקמפיין גיוס המונים בהיקף של כ-1.5 מיליון שקל. הכסף מיועד לצרכים חיוניים הכוללים מקלט רפואי, ציוד חילוץ, שיפוץ מקלטים, גנרטור וימי התרעננות לתושבים. האבסורד - במקום לקבל סיוע מהמדינה, הקיבוץ נדרש להסתמך על טוב ליבו של הציבור הישראלי. 

אורי מוגל, ממובילי הקמפיין בקיבוץ, מסביר כי מדובר בצרכים בסיסיים שלא ניתן להמתין עבורם: "כדי להשמיש מקלטים, להביא גנרטור, ציו רפואה ודברים כאלה - אנחנו צריכים להביא כסף. אלה דברים בסיסיים שישוב צריך. כרגע נשארנו לבד". 

זה לא מותרות - זה בסיס

לדבריו, אחד הצרכים המרכזיים הוא הקמת מקלט רפואי שיאפשר טיפול חירום מיידי תחת אש: "אנחנו צריכים את כל הציוד הרפואי לחירום, כי אנחנו מבינים שברגע שיהיה משהו יותר רציני,  נצטרך לעמוד על הדברים לבד".

בנוסף, הקיבוץ מבקש לרכוש גנרטור להפעלת מתקנים חיוניים, ציוד חילוץ למקרי חירום, ולשפץ מקלטים כך שיהיו ראויים לשהייה ממושכת: "כל הפעילויות שהיו מעל הקרקע עברו מתחת לקרקע. כדי להפוך את המקומות לראויים, צריך כסף לשיפוץ מקלטים". 

במקביל, בקיבוץ מדגישים את הצורך הדחוף בהתרעננות לתושבים, במיוחד למשפחות צעירות ולקשישים, שחלקם ללא ממ"דים: "יש משפחות, ובהן גם אני, שאין להן ממ"ד בבית. עם הפיצוצים מסביב - צריך לאפשר לאנשים לצאת להתאוורר. יצאנו פעם אחת, אחרי מותו של פושקו, וזה היה משמעותי מאוד לילדים ולמבוגרים". 

הקמפיין כולל גם תגבור מערכות החינוך והפעילות הקהילתית עבור ילדים וקשישים, במטרה לשמור על שגרה מינימלית בתקופה מורכבת.

מוגל מותח ביקורת על התנהלות המדינה ואומר כי לא ניתן להסתמך על תקציבים עתידיים: "אתה לא יודע מתי יגיע כסף, אם בכלל. וגם אם כן - זה ייקח שנים. אנחנו צריכים את הדברים האלה כאן ועכשיו. זה לא מותרות, זה בסיסי".  נכון לעת האחרונה, גויסו כ-349 אלף שקל מתוך היעד.

לתרומה בקמפיין גיוס ההמונים לחצו כאן 

ההשלכות של המערכה הצבאית שמנהלות ארצות הברית וישראל נגד איראן ממשיכות לעורר הדים בינלאומיים, כשהפעם נרשמת מתיחות דיפלומטית מפתיעה בלב אירופה. משרד ההגנה האוסטרי הודיע היום (חמישי) באופן רשמי כי וינה סירבה לבקשתה של ארצות הברית לעשות שימוש במרחב האווירי שלה לצורך טיסות צבאיות הקשורות ללחימה במזרח התיכון, כך חושף העיתון האוסטרי "קוריער" (Kurier).

על פי הדיווח, ההחלטה הדרמטית של ממשלת אוסטריה מתבססת על חוק הניטרליות ההיסטורי של המדינה, האוסר עליה לקחת חלק פעיל או עקיף בסכסוכים צבאיים זרים. דוברת מטעם משרד ההגנה בווינה אישרה לכתבים כי התקבלו "מספר בקשות" מצד האמריקנים לאישור מעבר, אך סירבה לנקוב במספרן המדויק. כל בקשה נבחנת לגופה בתיאום מול משרד החוץ המקומי, אך השורה התחתונה כרגע ברורה: שמי אוסטריה סגורים בפני מטוסים אמריקניים בדרכם לאיראן.

המהלך האוסטרי כבר מעורר שיח פוליטי ער במדינה. בכירים במפלגת האופוזיציה הסוציאל-דמוקרטית מיהרו לגבות את ההחלטה וקראו לשרת ההגנה קלאודיה טאנר לדבוק במדיניות זו באדיקות ולא לאשר אף טיסת מטען או סיוע לוגיסטי. סוון הרגוביץ', מראשי המפלגה, הדגיש כי על וינה לאמץ את גישתן של מדינות כמו ספרד, צרפת, איטליה ושוויץ, ולהימנע מכל תמיכה במלחמה שלטענתו "פוגעת באינטרסים הכלכליים, באירופה כולה ובשלום העולמי".

נזכיר כי לפני כחודש דווח בעיתון האוסטרי "די פרסה", כי המעמד הניטרלי של אוסטריה והריכוז החריג של ארגונים בינלאומיים הפכו את וינה ל"מגרש משחקים" נוח במיוחד עבור סוכני משרד המודיעין האיראני.

שרשרת האזעקות וירי הטילים כשעה לפני כניסת החג וכשעתיים לפני שבני המשפחות ישבו במסובין בארוחת ליל הסדר, ציננו מעט את אווירת החג והעלו את מפלס הדאגה בקרב רבים מהציבור בערים שבגזרתן נרשמו פגיעות ונפילות של פצצונות מצרר.

מעבר לאזרחים הנורמטיביים שתחושת הפחד החלה לכונן אצלם, אי אפשר להתעלם מאותם מאות שוטרים, שבקושי רואים בית וציפו לעשות את ליל הסדר לצד המשפחה והחברים. אלו נאלצו לדלג מזירה לזירה, לדאוג להרחקת הסקרנים, לבודד זירות ולזכות כל זירה וזירה לפני העברת הפיקוד לרשות המקומית, כל אחד באזורו.

מעבר להם ישנם את אותם עובדי הרשויות המקומיות, אלו שנדחקים בימים אלו לשוליים והרגעים הללו שלפני החג מפגישים אותנו איתם בשטח, הרחק מבני המשפחות שלהם לעיתים הגם שמדובר בנשים שאמורות להוביל את ארגון שולחן הסדר ומרביתן לארח את בני המשפחה המורחבות כמי שלרוב מופקדות על הבישולים ומטעמי החג.

לראות אותם בחפ"ק שהקימה כל רשות כדי לתת סיוע מהיר וראשוני לתושבים שבתיהם ספגו פגיעות זה מחד מחמם את הלב שגם בשעות אלו יש למי לפנות אולם, מאידך, זה מתסיס את האווירה בעיקר בקרבם. "במקום להיות עם המשפחה אנחנו כאן ולא נראה שנעשה את הפסח היום", סיפר לנו עובד באחת הרשויות במרכז. "אנחנו בקושי רואים בית, רצים מזירה לזירה כל אחד ברובע שלו, והרובע שלנו ספג הכי הרבה נפילות. התקשורת רצה אחרי התושבים שבתיהם נפגעו וזה לגיטימי, אחר כך מצלמים את ראשי העיר אבל אנחנו כאן בשטח ואנחנו מרגישים שאנחנו מפקירים את המשפחות שלנו".

בכיר אחר ברשות מקומית הקשור לתחום הביטחון אמר לכתב מעריב: "ולחשוב שאני מארח הערב את המשפחות שלי ושל אשתי. יש עוד שעה לחג ואנחנו כאן בשטח, לא יודע מה יהיה אבל אם זה נמשך כך הם יעשו את החג בלעדיי".

דבר נוסף שהטריד את התושבים בסביבות הנפילות היה במקרים שבהם נפל גם החשמל. "אנחנו משפחות דתיות ושעה לפני החג אין לנו אפשרות להניח פלטות. זה לא רק הבתים שספגו את הפגיעה, אלא כל הרחובות שסמוכים שהחשמל נפל אצלם. ליל הסדר בסכנה אם עובדי חברת החשמל לא יספיקו לדאוג להשבת החשמל בטווח המידי".

תושבת נוספת מוסיפה: "לא הכנו כמעט כלום כי אנחנו אמורים להתארח, אבל למי יש אומץ וחשק לצאת מהבית ולנסוע לעיר אחרת? יש לנו ילדים קטנים ולהיתקל באזעקה באמצע הדרך זה לא מה שאנחנו מייחלים לו. אם יימשכו האזעקות אנחנו נישאר בבית".

"אתמול (רביעי) חווינו ירי מוגבר והערכנו את זה לא על בסיס מודיעין אלא כהערכה שלנו. נכון לעכשיו אין לנו מידע על ירי מוגבר, אולם הם נערכו לבצע ירי מוגבר בערב החג. אתמול הם עשו ריכוז מאמץ, איראן וחיזבאללה נערכו מראש לירי מאסיבי במהלך החג, כולל ניסיונות לירי מתואם במספר גלים". כך עולה מתדרוך שהעביר קצין בכיר. מאיראן בוצע ביממה האחרונה מעל 20 שיגורים של טילים שחצו: כחצי מהם נפלו בשטח פתוח וכחצי יורטו. 

מלבנון המספרים גדולים הרבה יותר: מעל 130 טילים חצו ועוד כ260 נורו לעבר הכוחות בלבנון. אתמול חיל האוויר ביצע החל משעה ארבע בבוקר מעל עשרים מטסי תקיפות בשמי איראן, מעל 140 חימושים הוטלו לעבר חמישים מטרות במטרה לשבש את כוונות הירי לישראל. צה"ל הצליח לפגוע במשגרים שהיו מוכנים לשיגור.

אתמול הותקפו מפקדות של משמרות המהפכה, בהם משרדים שטיפלו בכספים במסגרת המערכת הכלכלית של משמרות המהפכה. המפקדות עסקו במימון ההתעצמות בתוך איראן, מימון ביטחון הפנים כולל הבסיג', מימון השלוחים כלגון החות׳ים, חיזבאללה ויחידת אל-קודס. בנוסף חוסל מפקד מפקדת הנפט של איראן הוא היה אחראי על כספי הדלק וממנה מימן את התעצמות הצבאית כולל תעשיית הטילים. 

מאז תקיפת המפקדות הם עברו לעבוד מקרונות ואוהלים וגם בהם אנחנו פוגעים. בלבנון אנחנו מעמיקים את הפגיעה בכוח רדואן. כרגע ארבע אוגדות פועלות בתוך לבנון: אוגדה 146 פעלנו בראס אל נקורה וכעת היא פועלת ברכס השיעי בראס אל ביידה, אוגדה 162 פועלים במרחב בית ליף,  אוגדה 91  במרחב חולה, אוגדה 36 פועלת במרחב רבע א תלתין וקנטרה. 

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>> 

צה"ל חיסל קרוב לאלף מחבלים בארבע השבועות האחרונים. לצד חיסול המחבלים הותקפו מפקדות רבות ותשתיות של חיזבאללה. תקפנו מרכזי חלפנות של חיזבאללה מה שמקשה על הארגון להכניס כסף לתוך המדינה.

אחד מיעדי המלחמה עם איראן אינו רק תקיפה של מטרות צבאיות ואסטרטגיות אלא גם פגיעה במוקדים הכלכליים. על פי צה"ל, תקיפת המפקדות האחראיות על מערך הכספים של משמרות המהפכה נועדה לפגוע ביכולות המבצעיות של המשטר האיראני והיחידות הצבאיות שלו.

"תקיפות אלו מצטרפות למאמץ תקיפות מתחילת מבצע 'שאגת הארי'", מסבירים בצה"ל. על פי הערכות, התקיפות הובילו עד כה לנזק בעלות שיקום של מיליוני דולרים.

במקום חינוך - מיליארדים לטילים

התקציב הממשלתי של איראן לשנה הפרסית 1404 (מרץ 2025-מרץ 2026) עומד על כ-58.7 מיליארד דולר, כאשר תקציב הביטחון עומד על כ-15.85 מיליארד דולר - כ-27% מסך התקציב הכולל.

"במקום להשקיע בפיתוח תשתיות, חינוך ורפואה, משאבים אלו נוצלו לייצור נרחב ומתמשך של אמצעי לחימה וטילים, המאיימים על ישראל, האזור והעולם. תקציבים אלו גם שימשו לבניית הכוחות החמושים ובהם הבסיג', שרצחו אלפים מאזרחי איראן", אומר גורם צבאי. 

כמה איראן משלמת לפרוקסי?

על פי צה"ל, משטר האיראני מממן במיליארדים את שלוחות ארגוני הטרור שלו ("הפרוקסי"): חיזבאללה, חות'ים, חמאס ומיליציות פרו-איראניות בעיראק. כעת נחשפים סכומי העתק: 

לארגון הטרור חיזבאללה מעבירים משמרות המהפכה כמיליארד דולר בשנה, כאשר בשנת 2025 בלבד - הסכום אף עלה והגיע לכ-2 מיליארד דולר.

לארגון הטרור חמאס ולארגוני טרור נוספים ברצועת עזה וביהודה ושומרון, המשטר מעביר מאות מיליוני דולרים מדי שנה. למשטר החות'י מועברים מאות מיליוני דולרים בכסף מזומן, אמצעי לחימה וסחורות, לצד עשרות מיליוני דולרים נוספים למיליציות פרו-איראניות בעיראק.

סקר "מעריב" וד"ר מנחם לזר שפורסם לאחרונה, אשר בחן כיצד הייתה נראית הכנסת לו רק צעירים בני 18 עד 22 היו מורשים להצביע, מכה גלים הרבה מעבר לגבולות ישראל. הנתונים הדרמטיים מהסקר, שהעניקו בין היתר 28 מנדטים לליכוד, 17 לנפתלי בנט ו-14 לעוצמה יהודית, זכו לאזכורים בטוויטר והציתו דיון סוער בקהילת r/IsraelPalestine באתר רדיט (Reddit), שם מנסים גולשים מרחבי העולם לפצח את ה-DNA של דור ה-Z הישראלי.

בניגוד מוחלט למגמות במדינות המערב, בהן צעירים נוטים שמאלה באופן מסורתי, הגולשים ציינו כי ישראל היא תופעה ייחודית שבה הנוער ימני יותר מהוריו. בדיון שזכה לתגובות רבות, נותחו בהרחבה המניעים של הבוחרים. אחד המשתתפים ציין כי "הנוער הזה גודל למעשה מבחינה רוחנית על ידי נתניהו, ולכן רובו תומך בו או לפחות במדיניות שלו". אותו מגיב השווה את תומכי הליכוד הצעירים לבסיס הבוחרים של דונלד טראמפ בארה"ב, וטען כי "ה'ביביסטים' הם בסיס MAGA קלאסי – נאמנים למנהיג, נוקמים על העבר ומתמקדים בהכנעת השמאל".

How the Knesset Would Look if Only 18-22 Year Olds Voted

🔵Likud: 28
🔴Bennett: 17
🔵Otzma Yehudit: 14
🔴Yashar: 10
🔵UTJ: 9
🔴Yisrael Beteinu: 8
🔵Shas: 7
🔴Yesh Atid: 7
🔴Democrats: 6
🔵RZP: 5
🟢Hadash-Ta'al: 5
🟢Ra'am: 4

via Lazar/Maariv, Mar. 30-31 pic.twitter.com/IfS7CCUoMS

— Israel Elects (@israel_elects) April 1, 2026

תשומת הלב המרכזית בדיון ברדיט הופנתה לתומכיו של השר איתמר בן גביר. מגיבים תיארו את "נוער בן גביר" כדור ילידי-אינטרנט ורדיקלי במיוחד. "אין להם את מטען 'הקורבנות' של העבר", ניתח אחד הגולשים. "הם גדלו בישראל שבה הימין הוא ברירת המחדל, ותרבות המזרח היא הכוח השולט בתרבות הפופ. הם לא מרגישים כמו 'ישראל השנייה' הזועמת – הם מרגישים שהם 'ישראל היחידה'. הם לא שם כדי לבלום את הסכמי אוסלו כמו מצביעי נתניהו הוותיקים".

גולש נוסף התייחס לאופן שבו הצעירים הללו צורכים פוליטיקה: "עבורם, בן גביר הוא לא חומת מגן קיומית, אלא פרובוקטור משעשע. יש סביבם אנרגיה קרנבלית - הם שרים, רוקדים, מעלים סרטוני טיקטוק, ובעיקר מוצאים את התגובות ההיסטריות של השמאל כמצחיקות ולא כמאיימות". המגיבים אף כינו אותם 'Barstool Conservatives' (קונסרבטיבים של תרבות פופ ורשת) ואמרו: "הם מתייחסים לפוליטיקה כמו לאירוע ספורט עתיר אנרגיות, שבו הצד שלהם פשוט מנצח. יש להם תחושת קיפוח מערכתית; הם לא רק מרגישים שנעשה להם עוול בעבר, אלא שהמשחק הנוכחי מכור נגדם".

קיבוצים בעוטף עזה אירחו במהלך חג הפסח תושבים מיישובי הצפון, שיצאו להפוגה קצרה מהמציאות הביטחונית המתוחה. בין היוזמות הבולטות - קיבוץ ניר עם, שפתח את שעריו ואירח עשרות אורחים מהצפון לליל הסדר ולמספר ימי אירוח מלאים.

"להגיע לקיבוץ ניר עם זה ממש לא מובן מאליו"

"אנחנו כבר יותר משנתיים וחצי בתוך מציאות של לחימה, ועכשיו גם בתוך מערכה מול איראן. זה מצטבר וזה שוחק. גם מי שממשיך לתפקד ביום-יום מרגיש את זה. צריך לפעמים פשוט לעצור ולנשום", כתבה ליזה גונטר, תושבת הצפון, במכתב תודה לדולב אזולאי (37) מקיבוץ ניר עם, שהובילה את היוזמה יחד עם קהילת הקיבוץ.

לדבריה, "להגיע לקיבוץ ניר עם זה ממש לא מובן מאליו. דווקא מקום שחווה על בשרו את האירועים הקשים של 7 באוקטובר 2023, בוחר לפתוח את הלב ואת הבית לאחרים. זה לא רק אירוח - מרגישים שחשבו כאן על כל הפרטים ובעיקר שיש כאן רצון אמיתי לראות אותנו באמת".

הקשר הראשוני נוצר מול אזולאי, אך לדברי גונטר, היה ברור כי מדובר במאמץ רחב: "יש כאן הרבה אנשים מאחורי הקלעים. אנשים שהתחייבו שאכפת להם ועמלו כדי שזה יקרה - וזה היה מורגש בכל".

תושבי הקיבוץ סיפרו כי נחשפו לתמונות המגיעות מיישובי הצפון והחליטו להירתם. יצוין כי קיבוצים ויישובים נוספים בעוטף עזה מארחים בימים אלה תושבים מהצפון.

כל קהילת הקיבוץ נרתמה

אזולאי הצליחה, בתוך שעות ספורות, לגייס את קהילת הקיבוץ למבצע רחב היקף. "זה לא רק ליל סדר", סיפרה ל"מעריב". "אנחנו מארחים אותם מיום לפני החג ועד שבת. ארגנו כל מה שאפשר כדי לתת להם הרגשה טובה".

במסגרת האירוח, העמיד הקיבוץ לרשות האורחים את מתחם האירוח למשך שלושה לילות, שקטים ובטוחים יותר מאלו שמהם הגיעו. בנוסף הוכנו מספר ארוחות עבור 35 האורחים, בהם משפחות מלהבות הבשן, דן, שניר, מנרה ובית הלל - יישובים הסמוכים לגבול ישראל-לבנון.

"בשבת נעשה להם ארוחה על האש, לצד הארוחות לכל ימי האירוח. כמובן גם ליל הסדר, שנערך בחדר האוכל של מתחם האירוח 'אלדאה' של הקיבוץ. אנחנו נותנים להם פנסיון מלא, עם הפעלות לילדים, מתנות ופעילויות - אירוח מחבק ומפנק כדי לתת להם תחושה טובה", הוסיפה אזולאי.

האירוח מומן באופן התנדבותי. "הם מתארחים על חשבון המערכת העסקית של הקיבוץ, ובמקביל גייסנו תרומות מהקהילה. גם קהילות נוספות בשער הנגב נרתמו לסייע", סיפרה.

קהילת ניר עם, הכוללת חברי קיבוץ, ילדים, בני נוער וסטודנטים משער הנגב וממוסדות לימוד נוספים, לקחה חלק פעיל בהכנות. "הם היו קצת בשוק ממה שהכנו כאן. קיבלנו אותם עם שלטים על החדרים של כל משפחה, ברכות אישיות ומתנות שחיכו להם בחדרים. הם ממש לא ציפו לכך", סיפרה אזולאי.

במכתב התודה ציינה גונטר: "אנחנו מודים מקרב לב על המחשבה והדיוק בפרטים - מההדפסה האישית של שמות המשפחה על ההגדות, דרך השלטים בחדרים ועד המתנות שקיבלו הילדים. כל אלה יצרו תחושה אנושית, מכבדת ומחבקת".

עוד הוסיפה כי "העובדה שזה מגיע מאנשים שחיים בעצמם בתוך מציאות מורכבת, רק מעצימה את המשמעות של הנתינה. הגענו כמשפחות, כל אחת עם הסיפור שלה, ומה שקיבלנו כאן הוא רגע של נשימה, של אנושיות ושל כוח להמשיך. בתוך מציאות לא פשוטה - זו תזכורת לכוח שיש בחיבור בין אנשים".

מטוסי קרב אמריקאיים תקפו היום (חמישי) באזור כראג' מצפון-מערב לטהרן, איראן. בתקיפה נהרס כביש-גשר שמחבר בין כראג' לבירה טהרן. מדובר בגשר B1, מהגבוהים במזרח התיכון, שנחנך השנה. בתוך כך, סוכנות הידיעות האיראנית IRNA דיווחה על הפסקת חשמל בכביש ג'אלוס - המחבר בין העיר כארג' לצפון איראן.

לדברי גורם צבאי ששוחח עם "מעריב", מי שביצע את התקיפה היה צבא ארה"ב ולישראל לא היה חלק בתקיפה. הגורם העריך כי הפגיעה בגשר נועדה למנוע את השימוש הצבאי בגשר למעבריה של אמצעים צבאיים. כמו כן, גורם אחר בצה"ל לא שלל את האפשרות כי מטרת הפגיעה בגשר היא לנתק את העיר טהראן מיתר חלקי המדינה.

כאמור, היעד של התקיפה הוא אחד מעוררי התחבורה המרכזים שמובילים לעיר טהראן. עדי ראייה תיעדו פיטריית עשן ענקית. ב"ג'רוזלם פוסט" פורסם כי דיווחים איראניים הצביעו מאוחר יותר על הפסקות חשמל נרשמו באזור, בערך באותו זמן שבו התרחשה התקיפה. דיווחים מקומיים ציינו שיבושים בתשתית החשמל, אם כי עדיין לא ברור האם ההפסקות נגרמו ישירות מהמתקפה על הגשר או מתקיפות נפרדות.

נזכיר כי זאת לאחר שאמש, כחודש לאחר תחילת המלחמה, הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על ניצחון מוחץ והרס כמעט מוחלט של היכולות הצבאיות של הרפובליקה האסלאמית של איראן. הנשיא לא קבע דד-ליין ממשי לסיום הלחימה אך ציין כי ארה"ב תמשיך להכות באיראנים ב"שבועיים-שלושה הקרובים". בהצהרתו, שנמסרה הלילה מהבית הלבן, הנשיא חזר על דברים שאמר לתקשורת מאז פרוץ המלחמה.

הנשיא סיפק לוח זמנים כללי להשלמת המערכה. לדבריו, אף שהיעדים האסטרטגיים קרובים להשלמה, המכה הסופית טרם הונחתה. "אנו נמצאים בדרך להשלים את כל היעדים הצבאיים של אמריקה בקרוב מאוד", הצהיר. "אנו עומדים להכות בהם קשה מאוד במהלך השבועיים-שלושה הקרובים. אנו עומדים להחזיר אותם לתקופת האבן, לשם הם שייכים".

על פי דיווח ברויטרס, ארגנטינה הכריזה על שגריר איראן, מוחסן טהרני, כאישיות בלתי רצויה וגירשה אותו מהמדינה - תוך הוראה כי עליו לעזוב בתוך 48 שעות, כך הודיע שר החוץ של ארגנטינה פבלו קירנו בהצהרה רשמית.

שר החוץ גדעון סער מסר בתגובה: ‏״אני מברך על החלטת משרד החוץ של ארגנטינה להכריז על מוחסן סולטני טהרני, הממונה על השגרירות האיראנית בארגנטינה, כ"פרסונה נון גרטה" ולגרשו מארגנטינה". 

"‏בין הנימוקים להחלטה: הסרוב המתמשך של המשטר האיראני לשתף פעולה עם מערכת המשפט של ארגנטינה בחקירת הפיגוע ב-AMIA ומינוי מבוקשים על ידי מערכת המשפט הארגנטינית לתפקידים בכירים במשמרות המהפכה". 

אני מודה לחברי, שר החוץ של ארגנטינה פבלו קירנו על ההחלטה האמיצה ומעוררת ההשראה. ארגנטינה בהנהגת הנשיא מיליי היא מופת להגנה על ערכי החירות והמאבק בטרור. משטר הטרור האיראני רצחני כלפי אזרחיו ושכניו והוא הסכנה מספר אחת לסדר ולבטחון העולמי. 
‏הוא אינו לגיטימי. נקודה".

כזכור, ארגנטינה הכריזה על משמרות המהפכה של איראן כארגון טרור - כך הודיעה לשכת נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי. לפי ההודעה, מדובר בהחלטה שקיבל הנשיא עצמו. בישראל מייחסים חשיבות רבה למהלך, ומציינים כי ארגנטינה היא המדינה ה-41 שמכריזה בשנה האחרונה על משמרות המהפכה של איראן כארגון טרור - סוגיה שהוגדרה כיעד מרכזי בפעילות משרד החוץ בראשות השר גדעון סער.

שר החוץ סער בירך על ההחלטה והודה לנשיא מיליי. "אני מודה לנשיא ארגנטינה חאבייר מיליי על החלטתו להכריז על משמרות המהפכה האיראניים כארגון טרור", אמר סער. לדבריו, "החלטה זו מצטרפת להכרזתו על חזבאללה וחמאס כארגוני טרור ומעמידה את ארגנטינה תחת הנהגתו בחזית העולם החופשי, במאבק נגד משטר הטרור האיראני ושלוחותיו".

מדובר במכה נוספת למשמרות המהפכה, לאחר שבחודש שעבר שש מדינות נוספות הודיעו כי יכירו במשמרות המהפכה של איראן כארגון טרור- בניסיון לשלול את הלגיטימציה שלו בזירה הבינלאומית. המדינות שהצטרפו למהלך הן איסלנד, מולדובה, בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו, צפון מקדוניה וליכטנשטיין. בכך הן מאמצות את החלטת האיחוד האירופי מחודש ינואר בנושא. 

המלחמה עם איראן ממשיכה, ועל רקע הצהרתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ לפנות בוקר, בתקשורת הערבית מנתחים את המצב וטוענים: ישראל במצב הכי מסוכן כיום מול איראן - יש לה נקודת חולשה.

המשחק של ארה"ב ואיראן

בכתבה בכלי התקשורת הלבנוני "אלנשרה", מסבירים כי המצב הנוכחי דומה ל"משחק קלפים" בין טהרן לוושינגטון: הסלמה צבאית מלווה בדיווחים על "עסקה קרובה". מה שהם מגדירים כדפוס חוזר של ניהול הסכסוך, במקום לסיים אותו. 

לטענתם, נאום טראמפ בנושא "העסקה", מבהיר את קווי השלב הנוכחי, שבו הדגש הוא על לחץ הדדי ולא על אמון. האסטרטגיה האמריקאית מבוססת על קצב מהיר: תקיפות ממוקדות, מסרים תקיפים, והתרת אפשרויות רחבות, כולל תרחישי התערבות קרקעית. המטרה אינה להיכנס למלחמה ארוכה, אלא ליצור מה שניתן לכנות "הלם פוליטי וצבאי" שידחוף את טהרן למשא ומתן מעמדה חלשה יותר. בהקשר זה, הדיבור על עסקה אינו סותר, אלא חלק מכלי הלחץ.

במקביל, טהראן מודעת לאופי הטקטיקה הזו ופועלת לפי לוגיקה שונה. היא מבינה שאי אפשר להגיע לניצחון צבאי ושמה דגש על ספיגת המכה ומניעת פתרון מהיר מצד וושינגטון. הטקטיקה הזו נראית כיעילה עבור איראן, שהצליחה להעביר את המערכה מ"שלב ההלם" לשלב מערכה מוגבלת, שבו המחיר הפוליטי, שעלול ממשל טראמפ לשלם, ברור וחזק יותר, מבלי להיגרר לעימות כולל.

השחקן השלישי - ישראל ונקודת התורפה שלה

בתקשורת הערבית מסבירים שהשחקן השלישי, ישראל, נעדר מהזירה המדינית אך פעיל בזירה הצבאית באמצעות תקיפות אוויריות, ולכן מצבה מורכב יותר: היא החשופה ביותר להשלכות התקיפות האיראניות ושלוחותיה, אך נקודת התורפה שלה: היא אינה מסוגלת לשאת מלחמה ממושכת, ולכן היא נוטה לזרז לכיוון תוצאה מהירה, דרך הגברת הלחץ או שינוי כללי ההתחמשות.

אך הצרכים הללו מתנגשים עם החישובים הרחבים של וושינגטון, אשר אינה רואה באופציה של התלקחות כוללת כבחירה מועדפת.

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>> 

הפרדוקס המרכזי הוא שכל הצדדים מודעים למגבלות הזמן. אף אחד אינו מסוגל לעמוד בשבועות או חודשים של הסלמה פתוחה, כפי שקרה בעזה. עם זאת, "ההימורים" ממשיכים לעלות כי כל צד מהמר על שבירה של הצד השני בפרק זמן קצר. במה שכונה בתרגום חופשי "משחק נשיכת האצבעות". הזוכה יהיה מי שיצליח לכפות על הצד השני את הקצב שלו. 

במקרה של השגת הסכם מהיר, כולם יכריזו על ניצחון: וושינגטון תדגיש את הכפפת תנאיה, טהרן תדגיש את עמידתה, ותל אביב תציג את החזרת השליטה על המפה האזורית. עם זאת, בתקשורת הערבית סוברים כי לא יתרחש שינוי מהותי בשטח - לא ביחסי הכוחות ולא בהשפעה האזורית.

הסכם לא יהיה הסוף

בתקשורת הערבית רואים חשיבות גדולה בהשגת הסכם בין הצדדים, ועיקרו: עצירת הדימום ומניעת גלישה לתרחיש מסוכן יותר.

המצב משפיע גם על יתר העולם: שווקי האנרגיה מושפעים מיידית מכל הסלמה, מחירי הנפט מזנקים, ונתיבי תחבורה במזרח התיכון נתונים לאיום מתמיד. המדינות החלשות באזור מוצאות עצמן במרחב אפור: אין יציבות קבועה ואין התלקחות כוללת, אלא מתחים שמתחדשים בצורות שונות ובפרקי זמן בלתי מוגדרים.

לפי הניתוח הזה, הסכסוך אינו מתקרב לפתרון מלא. ההסכם, אם יושג, לא יסיים סופית את המלחמה אלא ישמש כמנוחה קצרה במסלול ארוך. השאלה המרכזית נשארת: כמה זמן יעבור עד הסבב הבא?

בדבריו של הרמטכ"ל, שהניף בשבוע שעבר דגלים אדומים נוכח המחסור בכוח אדם בצבא, וציין שצה"ל עומד לקרוס לתוך עצמו, לא היה שום חידוש מהותי. החידוש היחיד היה בכך שדברים אלה נאמרו על ידי הרמטכ"ל.

אבל דברים אלה היו ידועים לכל מי שעיניו בראשו, ולמרבה הצער בוודאי גם לאויבינו. פרשנים, המשמיעים מן הסתם את מה שנאמר בצה"ל, מדברים זה פרק זמן על מחסור של 15 אלף חיילים. היקף האבידות של הצבא (הרוגים ופצועים) מתפרסם באופן שוטף, כמו גם סיפוריהם של אנשי מילואים הנדרשים לשרת תקופות אינסופיות.

רק לאחרונה התפרסם שצה"ל מעביר אוגדה מעזה כדי לבצע תמרון בלבנון. מובן שאוגדה זו לא תהיה בעזה, שבה המאבק רחוק מלהיות גמור. במקביל אנו שומעים על כוחות הנדרשים בשטחי יהודה ושומרון נוכח הטרור היהודי המשתולל שם, וזאת במקביל לסכנת הטרור הערבי.

האחריות למחסור הבלתי נסבל של כוח אדם בצה"ל רובצת במלואה על הממשלה. נפתח בכך שהמלחמה בעזה נמשכת זה שנתיים וחצי, ועדיין לא הסתיימה. למזלנו כפה הנשיא דונלד טראמפ על ממשלת בנימין נתניהו סוג של הפוגה. מלחמה זו תוכננה על ידי הממשלה להימשך עד אין קץ. בדרך זו הובטח המשך שלטונו של נתניהו וניתנה לו אפשרות לנסות לשקם את מעמדו לאחר האסון של 7 באוקטובר.

מטרה מרכזית של הלחימה בעזה הייתה לסיים את שלטון חמאס. כדי להשיג זאת, הכרחי היה להכין פתרון מדיני, שאותו ניתן היה להשיג רק בשיתוף הרשות הפלסטינית, ובכפוף לתנאים שיבטיחו שהטרור לא יתחדש, ובהם דרישה לשינוי במערכות החינוך ברצועה. ממשלת נתניהו לא הייתה מוכנה לכך, ופתרון מדיני אחר אין לה ולא היה לה. בכך הובטחה מלחמה אינסופית.

גם אסטרטגיית המלחמה הבטיחה את המשכה. תחילה נהגו לכבוש שטחים ברצועה, לפגוע באנשי חמאס שהיו שם, ואחר כך לפנות את המקום. קל מהרה התברר שחמאס חוזר למקומות שפונו ומשתלט עליהם. בשלב הנוכחי, צה"ל כבש שטחים ברצועה (בערך כמחציתה), אך פינה משם את האוכלוסייה. פינוי האוכלוסייה מקל על הצבא.

הבעיה היא שהאוכלוסייה נשלחת לאזורים שבשלטון חמאס, וקיימת התעלמות מהעובדה שהאוכלוסייה משמשת לחמאס כנשק, לא פחות מרובים ומקלעים. התושבים מהווים עבורו מגינים חיים, ופגיעה בהם משמשת לתעמולה נגד ישראל. הם גם מהווים מקור לגיוס מחבלים במקום אלה שנפגעו. יתר על כן, ברור שישראל לא תוכל להטיל עליהם מצור שיביא להרעבת שני מיליון תושבים. ישראל נאלצת אפוא לדאוג לאספקת מזון לתושבים הנמצאים תחת שלטון חמאס, ומאספקה זו גובה ארגון הטרור את חלקו.

כדאי גם לזכור שצה"ל לא נבנה למלחמות ארוכות. צה"ל, כפי שנבנה על ידי דוד בן־גוריון, ערוך לכך שהצבא הסדיר אחראי לביטחון שוטף. לחימה בהיקף מלא מושתתת במידה רבה על כוחות מילואים, שאת מרבית חייהם הם אמורים להעביר במסגרת אזרחית. בדרך זו עלה בידי ישראל לקיים חיים כמעט נורמליים למרות כל המאבקים שהתנהלו נגדה.

מכאן גם שהאינטרס הישראלי מחייב שאם כבר נגזר עלינו להילחם – יש לפעול כך שהמלחמה תהיה קצרה ככל האפשר. האינטרס של ממשלת נתניהו הפוך, וכעת מנסים לחנך את הציבור להתרגל לתרבות של מערכה שאינה נגמרת.

להכשיל את צה"ל

למלחמה בעזה הצטרפה שורה של משימות נוספות שהוטלו על צה"ל. עם קריסת משטרו של בשאר אסד בסוריה, כבש צה"ל שטח ממדינה זו שבו הוא ממשיך להחזיק. שליטה החדש של סוריה הוא טרוריסט לשעבר, אך הוא נתמך כיום על ידי המערב. לא ברור מדוע אין אנו מנהלים מו"מ עימו להשגת הסדר, אולי מחמת החשש שהסדר יהיה כפוף לוויתורים מצידנו. ממשלת נתניהו איננה מסוגלת לכך. אולי היא מצפה שטראמפ יכפה הסדר. בכל מקרה, משמעות הדבר שהיחסים עם סוריה בנויים על כוח, שמשמעותו היא נטל על צה"ל - נטל שהסדר מדיני יכול היה לצמצם.

מכאן ללבנון, שבשטחה נמצאת בעיצומה המלחמה נגד חיזבאללה. הצפון משלם מחיר כבד במלחמה זו, והנטל על צה"ל ברור וגם המחיר באבידות. ממשלת לבנון הציעה לישראל מו"מ ישיר. לא ברור מדוע לא הסכמנו. נראה שמגיע לציבור לפחות הסבר מדוע הדבר לא נעשה.

במקביל מתנהלת כעת לחימה נגד איראן. מדובר במאבק חיוני, שלמרבה המזל האמריקאים משתתפים בו. ניתן גם להניח שטראמפ יידע לסיים לחימה זו ולהכתיב את הסיום גם לישראל, כפי שידע לעשות במלחמת 12 הימים.

וכעת לנעשה בגדה, שהפכה לצרכן מרכזי של כוח אדם צבאי. ממשלת ישראל טוענת נגד הרשות הפלסטינית שהיא מעודדת טרור בכך שהיא משלמת שכר למשפחות מחבלים שנהרגו או נכלאו בישראל. הבה נתבונן מה עושה (או לא עושה) ממשלת ישראל בעניין הטרור היהודי, שמצליח לדרדר את מצבה הבינלאומי של ישראל לתהום עמוקה יותר מזו שממשלת ישראל הביאה עלינו עד עכשיו.

סמוך לכניסת שר הביטחון הנוכחי לתפקידו, הכריז ישראל כ"ץ על קץ המעצרים המנהליים של טרוריסטים יהודים. מעצרים אלה יופעלו רק נגד ערבים. ניתן להניח שהטרוריסטים היהודים ראו בכך קריאת עידוד למעלליהם. זאת בצד התחושה המחלחלת שיש להם תמיכה בקואליציה ובממשלה. עובדה היא שמבצעי הטרור היהודים כמעט שאינם נתפסים, ורק במקרים יוצאי דופן הם נענשים.

לכך מצטרפים סכומי העתק שמעבירה הממשלה לשטחים. אפשר להניח שלפחות חלק מהם זולג בדרך זו או אחרת לטרוריסטים היהודים או למתנחלים התומכים בהם. בצד כל אלה נדרש צה"ל לאבטח כל מאחז בלתי חוקי או להשקיע כוח אדם בפירוקו, רק על מנת שייבנה מחדש.

כך נוצר המחסור בכוח אדם בצה"ל, כאשר מצד אחד הדבר היחיד שממשלה זו יודעת הוא להורות לו לתקוף ולהפציץ ולהטיל עליו משימות חדשות. מן הצד האחר, היא איננה מסוגלת ליצור הסדרים מדיניים שיחסכו את מה שאינו הכרחי, אבל היא יודעת כיצד להכשיל את צה"ל באמצעות עידוד או השלמה עם הנעשה ביהודה ושומרון, ומתכננת, משיקולים קואליציוניים, למנוע גיוס שוויוני של חרדים באמצעות "חוק ההשתמטות".

ומכיוון שאנו נמצאים בעיצומו של חג הפסח, אזכיר את תלונת עם ישראל בפני פרעה "תבן אין ניתן לעבדיך, ולבנים אומרים לנו עשו".

tguvot@maariv.co.il

שוק העבודה הישראלי פתח את 2026 במגמת התאוששות, אך הלחימה בחודש מרץ בלמה אותה בחדות. מנתונים שפרסמה השבוע קבוצת מיכפל טכנולוגיות עולה כי לאחר עלייה של כ-15% בגיוסים בינואר ופברואר, נרשמה בחודש מרץ ירידה חדה בפעילות, על רקע מבצע "שאגת הארי" שהחל ב-1 במרץ.

לפי הנתונים, המבוססים על פעילות של יותר מ-500 חברות במשק ומופיעים בדו"ח של חברות הטכנולוגיה אדם טוטאל ו-Linkatch מקבוצת מיכפל טכנולוגיות, עיקר הפגיעה אינה דווקא בפתיחת משרות חדשות אלא ביכולת להשלים את התהליך עד הסוף.

בהשוואה למרץ 2025, מספר המשרות החדשות שנפתחו ירד ב-14%, אך מספר הגיוסים בפועל, כלומר איוש המשרות, צנח ב-25%. במקביל נרשמה עלייה של 24% במספר המשרות שנסגרו בלי שאוישו.

התמונה שעולה מהנתונים היא של שוק שלא נעצר לחלוטין, אבל מתקשה לקבל החלטות. בחברות מציינים כי ארגונים ממשיכים לבחון מועמדים ולפתוח תהליכי גיוס, אך בחלק מהמקרים הם עוצרים את ההליך גם בשלבים מתקדמים, בשל חוסר ודאות עסקי ותפעולי. בקבוצה מציינים כי בנטרול החברות הביטחוניות, שממשיכות לפעול בסביבה שונה, מצב הגיוסים במשק אף חלש יותר מהממוצע הכללי.

גיא דביר, מנכ"ל אדם טוטאל, אמר כי בחודש האחרון ניכרת זהירות גוברת מצד מעסיקים. לדבריו, יותר תהליכי גיוס נפתחים אך אינם מגיעים לסיום, משום שארגונים בוחנים מחדש כמעט כל גיוס תוך כדי תנועה, ולעיתים מקפיאים החלטות גם לאחר שלבים מתקדמים.

גם ב-Linkatch, הפועלת בתחום האוטומציה של שלבי הגיוס הראשוניים, מתארים קושי דומה. מנכ"לית החברה, מרב באבאי, אמרה כי זרם המועמדים לא נעצר גם בתקופת הלחימה, אך הקושי המרכזי הוא בקבלת החלטה עסקית לאייש משרות בתקופה של אי ודאות, במיוחד כשאין עדיין מדיניות פיצויים ברורה.

"רק הסכם איתם יביא לנו שקט אמיתי", יש בינינו עדיין כאלה שמדקלמים. הרי בכל זאת מדובר באחד מעיקרי האמונה שעליהם חונכו.

עיקר זה עונה כמובן על השאלה שהם אוהבים להציג, או ליתר דיוק להתריס באמצעותה: "אז מה הפתרון?". כאילו היחסים בין אומות ובין מדינות הם בעיה במבחן בגרות של 3 יחידות במתמטיקה, שיש לה פתרון בית ספר אחד, ואם הוא לא חיסל את הבעיה, סימן שהוא לא יושם נכון, ואין לחפש דרך אחרת להתמודד איתה.

עבור הסכמים שלכל היותר מבטיחים בפועל שקט זמני, הם מוכנים לשלם מחירים כבדים – בחבלי מולדת ובהכנסת אויבים חמושים למרחק נגיעה מריכוזי יישוב צפופים שלנו – כשהם משלים את עצמם, ומנסים להשלות אותנו, שבידינו יהיה לקבוע את התאריך ואת התנאים של תפוגתם. אלא שבניגוד למחירים ותוצאותיהם, שהם במרבית המקרים בלתי הפיכים, להסכמים האלה יש תאריך תפוגה משל עצמם, וכפי שראינו - הוא לעיתים קרובות קצר ביותר.

לצורך עשיית ההסכמים, הם משתכנעים מהסיסמה של עצמם, שלפיה "שלום עושים עם אויבים". אלא שבמציאות, הסכמי שלום שמחזיקים מעמד נחתמים עם מי שחדלו להיות אויבים, ולא עם אויבים שמעוניינים להמשיך להיות כאלה. ודאי לא עושים אותם עם אויבים מהסוג של היטלר וממשיכיו, אנשי אש"ף, האייתוללות, חיזבאללה, חמאס ודומיהם. אלה אינם סתם אויבים – אלא צוררים.

בניגוד לאויבים שמחפשים פשרה כלשהי עימנו, הצוררים הם אויבים שחרתו על דגלם את חיסולנו – את השמדת העם היהודי ואת חיסול מדינתו – יעד שהוא לב ליבה של הווייתם, שלמענו הם מגייסים כמעט את כל משאביהם הפיזיים והאנושיים. עם צוררים אין חותמים על הסכמים. בצוררים נלחמים, ויעד המלחמה הוא הכרעתם, או לפחות עיקור יכולתם לבצע את מבוקשם, גם אם התהליך הכרוך בכך עלול להיות ממושך.

רכיכה קלה למעיכה

עיקר נוסף מבית מדרשו המדיני של השמאל מסתתר מאחורי השאלה, שמתהדהדת לה בכל כלי התקשורת שלהם: "אז מה האסטרטגיה?". וכרגיל אצלם, אסטרטגיה יש רק אחת. והיות שהם חששו שהרוב המטומטם אצלנו לא הבין מהי, הגיעה עד מהרה ההבהרה: "אסטרטגיית היציאה". רק נכנסנו למלחמה, והם כבר רוצים לצאת.

השמאל כל כך התרגל לכך שמדינות וארגונים בינלאומיים מאלצים אותנו להפסיק את המלחמות שלנו להדיפת אויבינו, גם כשהיעדים טרם הושגו, עד שאימץ את הוויתור כאסטרטגיה – שלה הוא קורא "אסטרטגיית יציאה". אסטרטגיה זו הביאה ליציאתנו מערים בפסגות הרי יהודה ושומרון, כשבמקומנו הכנסנו את ארגון הטרור אש"ף, לא לפני ששמעון פרס הסב את שמו ל"פרטנר לשלום".

באופן דומה, אהוד ברק יצא מלבנון במאי 2000, אומנם ללא הסכם שלום, אבל על פי התוכנית "אופק חדש" – "אופק" שאליו הגענו כעבור שש שנים במלחמת לבנון השנייה; וזו בתורה הסתיימה בעזרת עוד "יציאה" בדמות החלטה 1701 של מועצת הביטחון, שאותה כידוע לבנון וחיזבאללה מקיימים מאז במלואה. אסטרטגיית היציאה הופעלה גם בעזה ב־2005 וקיבלה את הכינוי "התנתקות", שעם תוצאותיה הנוראות אנו נאלצים להתמודד מאז ועד היום.

חסידיה של אסטרטגיית הבל זו לא רק שאינם מתנערים ממנה, אלא גם דוחקים בנו מעל כל במה ומכל מיקרופון לאמץ אותה, אולי גם כי ויתור עליה מחייב את הנאחזים בה להודות בכישלונותיה ובהכרח גם בכישלונם. הודאה כזו גם תיאלץ אותם לשקול בחיוב אסטרטגיה אחרת, שלמגינת ליבם עובדת מצוין, ושאת הישגיה צריך לנסות להסתיר או לפחות לגמד.

האסטרטגיה האחרת, הנוכחית, אינה נשענת על הסכמים כתחליף להפעלת כוח, אלא, אם בכלל, כהמשך ישיר לה; אסטרטגיה זו הביאה את ממשלת ישראל להכרה שיש דרך להימנע מ"יציאה" – כינוי מכובס לכניעה אוטומטית של ישראל לתכתיביהם של מדינות וארגונים בינלאומיים, שיחסם אליה בשל כך הוא כאל רכיכה קלה למעיכה, גם אם הוא עטוף במילים יפות.

אסטרטגיה זו היא של העצמת כוחה הצבאי, הכלכלי והאנרגטי של ישראל. היא זו שמאפשרת גיוס של תמיכה וסיוע מצד מדינות בעלות ברית – וביחס למאבק באיראן מביאה אף לשיתוף פעולה צבאי עם המעצמה הגדולה בעולם – לשם נטרול יכולות אויבינו והבטחת המשך קיומנו ושגשוגנו.

מעל הכל, בדרך זו שמובילה הנהגתה, מפסיקה ישראל לראות עצמה כמדינת חסות, והיא מאמצת מעתה אסטרטגיית יציאה אמיתית, שבימים אלה של חג הפסח מתאים לומר עליה שהיא יציאה מעבדות לחירות.

tguvot@maariv.co.il