דרמה לא צפויה התרחשה הערב (רביעי) במהלך הופעתו של סטטיק, שהסתיימה מוקדם מהמתוכנן ובצורה מדאיגה במיוחד. הזמר והיוצר, שהיה בעיצומו של נאמבר אנרגטי כפי שאופייני לו מול אלפי מאזיניו, מעד על הבמה, נחת בעוצמה על רגלו ולא הצליח להמשיך במופע.

האירוע התרחש בעיצומו של המופע, כאשר סטטיק ביצע את אחד מלהיטיו. במהלך תנועה על הבמה הוא איבד את שיווי המשקל, נפל וסבל מכאבים. הצוות הטכני וההפקה מיהרו לעלות לבמה כדי להגיש לו עזרה ראשונה, ולאחר כמה דקות של חוסר ודאות הוחלט להפסיק את המופע באופן סופי.

מקורביו של הזמר מאשרים את התקרית, ואף מספרים למדור שהוא פונה מהבמה ישירות לקבלת טיפול רפואי מאחורי הקלעים, כאשר כעת יש חשד ראשוני לשבר ברגל.

מכבי שירותי בריאות תשיק בתחילת ספטמבר מרפאה מקוונת לנשים בגיל המעבר, בליווי רופאים ורופאות. במכבי הבהירו כי השירות החדש אמור לאפשר לנשים בגיל המעבר לקבל ללא עלות ייעוץ רפואי ייעודי מרחוק, טיפול אישי, ליווי ומעקב מקצועי.

המרפאה החדשה תאפשר לנשים בגילי 50-55 לקבל ייעוץ רפואי מקצועי, מקיף ומותאם אישית מרחוק, ללא עלות, על ידי רופאים ורופאות שעברו הכשרה ייעודית בתחום גיל המעבר.

במכבי ציינו כי גיל המעבר מהווה צומת משמעותי בבריאות האישה, אך לצד שכיחות גבוהה של תסמינים, עדיין קיימים פערים במודעות ובקבלת מענה רפואי מותאם.

במכבי ציינו עוד כי בין 50% ל-80% מהנשים בגילים הרלוונטיים חוות תסמינים הקשורים לגיל המעבר, ובהם גלי חום, עייפות, עלייה במשקל, הפרעות שינה, שינויים במצב הרוח ותופעות נוספות העלולות להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים.

בסקר שנערך אשתקד על ידי MEDONNA, בשיתוף ארבע קופות החולים, כמחצית מהנשים בגילים הרלוונטיים דיווחו כי נושא גיל המעבר מעסיק אותן, וכמחצית דיווחו כי הן מתמודדות עם מספר תסמינים.

לפי מחקרים, רק 13% עד 50% מהנשים החוות תסמינים פונות לייעוץ רפואי, בעוד שרובן סובלות ללא הכוונה או טיפול הולמים.

ייעוץ ומעקב בלי להגיע למרפאה

במסגרת השירות החדש, נשים בגילי 50-55 שביקרו אצל רופא או רופאת נשים בשנתיים האחרונות ואינן מקבלות טיפול הורמונלי, יוכלו לקבוע תור לייעוץ ייעודי בנושא גיל המעבר באמצעות שיחת וידיאו או שיחת טלפון לבחירתן, ללא צורך בהגעה פיזית למרפאה.

הייעוץ יכלול הערכה רפואית מקיפה, בירור של התסמינים והשינויים המלווים את גיל המעבר, קבלת המלצות רפואיות, בניית תוכניות טיפול ומעקב המותאמות באופן אישי לכל מטופלת, וכן הפניה לגורמי מקצוע נוספים בהתאם לצורך. לצד המרפאה המקוונת ימשיך להינתן במכבי מענה בתחום גיל המעבר באמצעות רופאות ורופאי הנשים בקהילה.

"המרפאה המקוונת מהווה מעבר משמעותי מרפואה שמתמקדת בטיפול בבעיות, לכזו שמונעת אותן מראש על ידי זיהוי מוקדם ומעודדת ניהול נכון של הבריאות לאורך החיים", ציינה מנכ"לית מכבי שירותי בריאות, סיגל דדון-לוי.

מנהלת תחום רפואת נשים במכבי, ד"ר ורד קלייטמן מאיר, הסבירה כי גיל המעבר הוא שלב משמעותי בחייה של כל אישה, שיכול להיות מלווה במגוון רחב של תסמינים המשפיעים על הבריאות ועל איכות החיים.

"למרות זאת, נשים רבות עדיין אינן פונות לקבלת ייעוץ ולעיתים מתמודדות עם התסמינים במשך זמן רב ללא מענה מותאם", היא התריעה.

פרקליטות מחוז ירושלים הגישה היום כתב אישום נגד מוחמד חליסי, תושב ירושלים, שבנהיגתו הביא למותם של שני שב"חים שאותם ניסה להבריח ברכב לשטחי ישראל.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד נהורא לוי, ביום 9 באוגוסט 2026 קשר הנאשם קשר עם אדם נוסף להסעת שוהים בלתי חוקיים לתוך תחומי ישראל תמורת 400 שקלים. הנאשם, שלא החזיק ברישיון נהיגה, נהג ברכב שהורד מהכביש, כאשר בתא המטען נמצאו שלושה שוהים בלתי חוקיים.

בהגיעו למחסום הטבעת התבקש הנאשם על ידי המאבטח לפתוח את תא המטען לצורך בידוק. בתגובה, ועל מנת להימלט מהבידוק, האיץ הנאשם ונסע במהירות לכיוון ירושלים. בהמשך נהג במהירות בכביש 1, עבר בין נתיבים, פגע במעקה הבטיחות וברכב נוסף ואיבד שליטה על רכבו.

נמלט מהזירה לאחר התאונה

כתוצאה מהתאונה נפתח תא המטען ושלושת הנוסעים הועפו בעוצמה לעבר הכביש והוואדי הסמוך. שניים מהם נהרגו במקום, והשלישי נפצע באורח קשה, אושפז ונזקק למספר ניתוחים. נהג הרכב שבו פגע הנאשם נפצע באורח קל.

מיד לאחר התאונה נמלט הנאשם רגלית מהזירה, מבלי שעצר לעמוד על תוצאות התאונה, להגיש סיוע לנפגעים או להזעיק עזרה. הוא נעצר למחרת בידי המשטרה.

כתב האישום מייחס לנאשם, בין היתר, עבירות של המתה בקלות דעת, הסעה שלא כדין, חבלה חמורה והפקרה אחרי פגיעה.

חקירת רצח יאניס ישובייב, מי שנחשב לראש המאפיה הקווקזית. חוקרי היחידה המרכזית של מחוז חוף, בפיקודו של נצ"מ יוני חג'ג', מנהלים את החקירה תחת מעטה כבד של חשאיות. היום (רביעי), עם פתיחת הדיון בבית המשפט, ביקשה המשטרה לקיים את הדיון בדלתיים סגורות - יממה בלבד לאחר שדבר מעצרו של החשוד כבר נחשף.

פרץ לאורווה וגנב סוסה

במקביל לחקירת הרצח נחשף תיעוד נוסף מעברו של החשוד. בסרטון נראה החשוד, לצד אדם נוסף, מוביל סוסה מאורווה בקיבוץ מורן לאחר שהשניים יצרו, לפי החשד, פתח בגדר המקום.

שווי הסוסה הוערך בכ־15 אלף שקל. לחשוד שורת הרשעות קודמות בעבירות של גניבת בעלי חיים, ובהן גם גניבות סוסים.

במשטרה מנסים החוקרים להשלים את התמונה בנוגע לתכנון הרצח, דרך ההימלטות ומעורבותם האפשרית של גורמים נוספים.

החיסול בקיסריה 

רצח ישובייב נחשב לאחד החיסולים הנועזים שנראו בתקופה האחרונה. מצד אחד, אופן הביצוע הצביע על פעולה שתוכננה מראש; מצד שני, נסיבות האירוע מעלות שאלות בנוגע להתנהלותו של ישובייב ולמערך האבטחה שסביבו.

ישובייב, שהיה מסוכסך עם גורמים שונים בעולם הפשע, ירד במדרגות המסעדה בקיסריה מבלי שהאזור נסרק קודם לכן, ולפי התמונה העולה מהחקירה לא בוצעה בדיקה מקדימה לאיתור דמויות חשודות או מתנקשים אפשריים בסביבה.

כך הצליח המתנקש, לפי החשד, להתקרב ולבצע את הירי לעבר מי שנחשב במשך שנים לדמות דומיננטית ומטילת אימה באזור חדרה, קיסריה, אור עקיבא והסביבה.

הסתתר בלב אזור מגורים

לאחר הרצח העריכו במשטרה כי החשוד ינסה להתרחק במהירות מהאזור, בידיעה שכוחות גדולים יוצבו בחדרה ובסביבתה וכי החיפושים אחריו יהיו נרחבים.

לפי החשד, הוא בחר דווקא להסתתר בתוך מחסן בלב אזור מגורים, בתקווה שסביבה אזרחית ושגרתית תאפשר לו להיטמע ולהרוויח זמן לפני ניסיון בריחה נוסף.

בסופו של דבר הגיעו החוקרים אל מקום המסתור. על פי ההערכה, מידע ממוקד שהתקבל במשטרה סייע לאתר אותו - אולם בשלב זה לא ברור מי מסר את המידע ומה היו הנסיבות שהובילו לחשיפת מקום המחבוא. בשלב זה, המצוד אחר בן המשפחה שסייע לחשוד נמשך.

צילום שנעשה בחלל הוושט של פעוט בן חצי שנה במרכז הרפואי "אסותא" באשדוד הצביע על כך שמתישהו לפני כחודש וחצי הוא בלע חבילה של סיכות הידוק.

הורי הפעוט הביאו אותו מספר פעמים לטיפולים רפואיים, כי בתקופה הזאת הוא השתעל, סבל מצפצופים, הקאות וקוצר נשימה. הטיפולים שניתנו לו כללו אינהלציות ותרופות, אך אלו לא הועילו.

בתחילת השבוע הביאו אותו שוב ההורים למחלקה לרפואה דחופה של המרכז הרפואי, במטרה לפתור את הבעיות שמהן הוא סבל. הוא נלקח לצילום, שבו התגלה למפענחים ולרופאים גוף חריג בוושט: חבילת סיכות הידוק. חלק מהסיכות כבר התפזרו וננעצו בדופן הוושט, ואחרות נותרו מחוברות זו לזו.

הצוות הרפואי החליט לבצע בו פעולות שנועדו להוציא את הסיכות, והפעוט הובא לחדר הניתוח. למקום הגיעו רופאים נוספים, בהם מתחומי גסטרואנטרולוגיית ילדים, אף, אוזן וגרון וריאות, וכן צוות הרדמה, נוכח החשש שחלק מהסיכות הגיעו גם לדרכי הנשימה.

הפעוט הורדם, ובמשך שעה וחצי עמלו אנשי הצוות להוציא את כל הסיכות מהוושט, כולל אלו שהיו נעוצות בדפנותיו.

"התינוק הגיע אלינו לאחר תקופה ארוכה של שיעול, קוצר נשימה וצפצופים שלא חלפו, למרות הטיפולים שקיבל", אמרה ד"ר חני אוליבסטון, מנהלת היחידה לגסטרואנטרולוגיית ילדים שבמרכז הרפואי. "במקרה של תינוק, שאינו יכול לספר מה קרה או אם בלע דבר מה, חשוב לזכור שגם גוף זר יכול לגרום לתסמינים מתמשכים. במקרה הזה הסיכות כבר גרמו לדלקת, זיהום ובצקת בוושט, ומצבו הנשימתי של הפעוט היה לא טוב".

שעה וחצי בחדר הניתוח

אנשי הצוות הרפואי מסבירים כי השהייה הממושכת של הסיכות בגופו של הפעוט כבר גרמה לפגיעה מקומית, בצקת, דלקת וזיהום באזור שאליו הן הגיעו. לאחר הוצאתן טופל הפעוט באנטיביוטיקה, תרופות להפחתת חומציות, סטרואידים ואינהלציות.

בשלב הראשון הוא אף הוזן באמצעות זונדה, כדי לאפשר לוושט להתאושש ולהחלים.

"לשמחתנו, הצלחנו להוציא את כל הסיכות", אמרה ד"ר אוליבסטון. "המסר להורים הוא פשוט: כשיש תסמינים שנמשכים ולא משתפרים כמצופה, חשוב להמשיך לבדוק ולברר את הסיבה להם".

שוב אירוע משמעת חמור בחטיבת גבעתי, הפעם בגדוד "רותם", שנמצא בפעילות בדרום רצועת עזה. שלושה לוחמים בני ישיבות, המשרתים כעת ברצועה, סירבו לעלות לנמ"ר שבו שהתה פרמדיקית. לטענתם, הם פעלו בהתאם להנחיות שקיבלו מרבנים ומתוך רצון לשמור על אורח חייהם הדתי.

במהלך האירוע הורה רב החטיבה ללוחמים להמשיך במשימה, ואף הבהיר להם כי מבחינה הלכתית עליהם לבצע אותה. למרות זאת, השלושה עמדו בסירובם. השלושה צפויים להישפט בשעות הקרובות, ובצה"ל נשקלת האפשרות להדיחם מתפקידי לחימה. גם יתר לוחמי המחלקה הביעו תמיכה בחבריהם. במסגרת הטיפול המשמעתי באירוע הוטלו על המחלקה כולה 21 ימי ריתוק לבסיס.

זו אינה הפעם הראשונה שבה מתרחשת תקרית מסוג זה בחטיבת גבעתי. פרמדיקית של גדוד 601 נדרשה בעבר לצאת לפעילות עם לוחמי גדוד שקד של גבעתי במוצב צבעוני בלבנון. הלוחמים סירבו שהפרמדיקית תשהה במוצב, והיא נאלצה לישון בפחון בשוליו.

רק לאחר שהמקרה הגיע לידי "מעריב", הגיע מח"ט הגזרה למקום, הוציא חלק מהלוחמים הדתיים מאחד החדרים וצופף אותם בחדרים אחרים במוצב, וכך התאפשר לפרמדיקית לשהות במוצב בתנאים בסיסיים.

"זה לא חדש. באוגדה 162 יש פלוגות של בני ישיבות בגדודים של גבעתי ו-401, והם בדרך קבע עושים צרות לחובשות ולפרמדיקיות. הבעיה היא שמפקדי החטיבות חוששים להתעמת עם אותם חיילים שמקבלים גיבוי פוליטי, ובפועל אנחנו עוברים חוויה משפילה", אמרה פרמדיקית ששירתה עד לפני מספר ימים בלבנון תחת אוגדה 162.

איגוד ישיבות ההסדר העניק גיבוי ללוחמים וטען כי הם פעלו בהתאם לפקודת השירות המשותף. בעקבות הסערה הודיע שר הביטחון ישראל כ"ץ כי יבדוק את המקרה ויפעל לחידוד הנהלים.

תגובת דובר צה"ל: "כוח מגדוד רותם, הפועל במרחב רצועת עזה, נדרש הלילה (בין שלישי לרביעי) לבצע פעילות מבצעית, שכללה סיור מבצעי שבמסגרתו נדרש הכוח להשתמש בנמ"ר. בהתאם לפקודת השירות המשותף, חיילים בעלי אורח חיים דתי זכאים לבצע פעילות מבצעית במסגרת מגדרית, מלבד במקרים חריגים. במקרה המתואר, הכוח סירב לבצע את הפעילות המבצעית, ובעקבות זאת הפעילות בוטלה. האירוע מתוחקר, ובהתאם לממצאיו יינקטו צעדים פיקודיים".

עולם הבידור והמוזיקה עדיין מתקשה להתאושש מהידיעה המרה על מותה של דולי פרטון, שהלכה לעולמה בגיל 80. בעוד מיליוני מעריצים ברחבי הגלובוס מרכינים ראש ונפרדים מהיוצרת של "I Will Always Love You", יש מי שאיבדה לא רק אייקון תרבותי ענק, אלא מנטורית צמודה ובת משפחה לכל דבר: כוכבת הפופ מיילי סיירוס, בת טיפוחיה והסנדקית המפורסמת שלה.

בפוסט אישי וחשוף שפרסמה בחשבון האינסטגרם שלה, שיתפה הערב (רביעי) סיירוס בכאב שמלווה את הפרידה מהאישה שליוותה אותה מיום היוולדה. "התחושה של לאבד את דודה דולי היא מעבר למה שמרגיש נכון לחלוק. הרגעים הכי מקודשים שלנו היו פרטיים והם יישארו שם - מאחורי הקלעים, מתחת לזוהר ובין הלבבות שלנו," שיתפה מיילי, והוסיפה: "מה שאני יודעת זה שדולי הייתה רוצה שארגיש את זה, אכתוב על זה שיר, ואז אמשיך הלאה ואהיה חזקה. יש לי מלאך לצידי. תמיד היה לי. אחת השיחות האחרונות שלנו הייתה על מוזיקה ומטמורפוזה".

הקשר בין השתיים נרקם עוד בשנות ה-90 בזכות החברות הקרובה בין פרטון לאביה של מיילי, זמר הקאנטרי בילי ריי סיירוס. דולי מונתה כסנדקית שלה, ומאז הפכה לעוגן מרכזי בחייה. המעריצים הוותיקים זוכרים היטב את הופעות האורח המיתולוגיות של פרטון בתפקיד "דודה דולי" בסדרה "האנה מונטנה", שם שימשה קול שפוי, תומך ומלא הומור עבור הכוכבת הצעירה שרק עשתה את צעדיה הראשונים באור הזרקורים.

לאורך השנים היחסים החמים תורגמו גם לשיתופי פעולה מוזיקליים בלתי נשכחים, בהם דואטים מרהיבים ללהיט "Jolene" ונוכחות משותפת במשדרי סילבסטר וטקסי פרסים. פרטון תמיד התייצבה להגן על מיילי בכל צומת שנוי במחלוקת בקריירה, והדגישה לא פעם כי היא רואה בה ממשיכת דרכה מבחינת עצמאות ואומץ אומנותי.

סיירוס חתמה את דברי הפרידה במחווה מרגשת לשירה האיקוני של דולי: "אני תמיד אוהב אותה וארצה לגרום לה להתגאות. הלב שלי נשבר עבור העולם, המשפחה והחברים שיתגעגעו אליה עמוקות. אנחנו באובדן הזה יחד ונראה אותה בכל הדברים הכי יפים". מורשתה המוזיקלית והחיוך של דולי פרטון אולי יעברו כעת לספרי ההיסטוריה, אך דרך מיילי - הניצוץ הזה ימשיך לבעור עוד שנים רבות.

ממש כמו בסרטים: אחרי תקופה ארוכה של שמועות, הדלפות, אבטחה כבדה וניסיון כמעט בלתי אפשרי לשמור את הכול מתחת לרדאר, הערב (רביעי) הגיע סוף סוף הרגע הגדול של עומר אדם וסשה ישראלוביץ'. האירוע המרכזי של החתונה האיטלקית יצא לדרך במנזר סרוארה מהמאה ה-14 שבפורטופינו החלומית, ואם לשפוט לפי המראות הראשונים מהמקום - מדובר באגדה שנבנתה לפרטי פרטים. החלל ההיסטורי עוצב למשעי, האורות, הפרחים והתפאורה הפכו את המנזר העתיק לסט של סרט רומנטי, וכדי להשלים את הרגע אדם נכנס לחופה לצלילי שיר שהקליט במיוחד לכבוד האירוע, שבו שר בין היתר: "לילותיי היו קרים, חיפשתי בית בזרים, הם שאלו אתם חוזרים? אך לא ידעו אני שלך".

ברגע השיא של הערב, עומר וסשה עמדו תחת החופה ונישאו באירוע היוקרתי. את טקס החופה ערכו הרב לוי יצחק חזן, שליח חב"ד במילאנו, והרב מענדי גורביץ, שליח חב"ד במשמר השבעה, כשאת הרגע המרגש ליווה בקולו הזמר החסידי מוטי שטיינמץ. במהלך החופה זכה גם אושר כהן לקחת חלק ברגע המיוחד, כאשר בירך את הברכה השביעית. 

גם בגזרת האוכל נשמר הקו האיטלקי המוקפד, עם תפריט שממשיך את האווירה היוקרתית של הערב. בין המנות המוצעות לאורחים נמצא דג לברק לצד צנוברים וזיתי טאג'סקה שחורים, שמקורם במחוז ליגוריה שבאיטליה, ולצדו תפוחי אדמה בתיבול רוזמרין. למי שמעדיף לסיים את הארוחה בטעם קליל ורענן, מוגש גם סורבה אשכולית ורודה עם נענע טרייה.

הערב הנוצץ מגיע אחרי ששלשום השניים כבר הפכו רשמית לבעל ואישה בטקס אינטימי בנוכחות בני המשפחה הקרובים בלבד. מיד אחריו יצא פסטיבל החתונה האיטלקי לדרך עם מסיבת קבלת פנים על קו החוף של פורטופינו, תחת מערך אבטחה כבד, ובמהלך הלילה כבר זלגו לרשת תיעודים של האורחים מרימים את החתן והכלה על הכתפיים. סשה, מצדה, לא חיכתה יותר מדי וכבר שינתה את שם משפחתה באינסטגרם לאדם.

הערב מגיע שלב השיא, מול בני המשפחה, החברים והקבוצה המצומצמת של המפורסמים שהוטסה לריביירה האיטלקית. בין האורחים: ליאור נרקיס ומירי פרידלן, משה פרץ ורעייתו ירדן, אושר כהן כאמור ועדן פינס, אביב גפן ושרון קאופמן, הראל ויזל, ערן ושי זהבי, אלעד צפני וחברי שלישיית "מה קשור" - ציון ברוך, שלום מיכאלשווילי ואסי ישראלוף. אחרי הלוקים הצבעוניים של ערב קבלת הפנים, הפעם התבקשו האורחים להגיע בשמלות ערב ובחליפות רשמיות.

לאחר החופה המרגשת צפויה מסיבת ענק עם קונצרט אלקטרוני בניצוחם של הדי.ג'יי עמית אגמי והמנצח מאיר בריקסמן, לצד די.ג'יי בינלאומי נוסף. אחרי כל ההכנות והסודות שכבר מזמן הפסיקו להיות סודות, הערב פורטופינו הפכה לבמה הפרטית של עומר וסשה - והחתונה שכולם דיברו עליה סוף סוף מתרחשת באמת.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎ליאור נרקיס Lior Narkis‎‏ (@‏‎liornarkis‎‏)‎‏

כזכור, באפריל 2026, כחודשיים בלבד לאחר שנחשף הקשר בין עומר לסשה, השניים התארסו. ישראלוביץ', יהודייה ממוצא איטלקי ובוגרת אוניברסיטת רייכמן, הכירה את אדם דרך חברים משותפים, והקשר ביניהם הפך מהר מאוד לרציני. עוד לפני האירוסים מקורבים לשניים כבר סיפרו כי מדובר בזוגיות עמוקה במיוחד ואף אמרו אז: "הוא מאוהב ברמה של חתונה". למרות העניין הרב סביבם, השניים הקפידו לאורך הדרך לשמור על פרופיל נמוך יחסית ולא להרבות בשיתופים משותפים ברשתות. עכשיו, כשהם כבר עומדים מתחת לחופה, כל שנותר הוא לאחל לעומר וסשה חיים משותפים מלאים באהבה, שמחה ורגעים טובים יחד. 

במהלך ספטמבר ואוקטובר תתקיים במסעדת LUSPER שבמלון אוקס בבוקעתא סדרת ערבי אוכל בהובלת השף סאלח גוטאני. בכל יום חמישי, במשך כחודש וחצי, יוגש תפריט סגור המבוסס על חומרי גלם עונתיים מהגולן ועל פרשנות עכשווית למטבח הדרוזי-שאמי.

הארוחות יתקיימו סביב שולחן משותף, כאשר גוטאני עצמו יארח את הסועדים ויגיש את המנות במהלך הערב. התפריט נבנה בהשראת עונת האסיף ויכלול תוצרת מקומית כמו תפוחים, תאנים, רימונים, ענבים, ירקות, גבינות, בשר ודגים. בין המנות המתוכננות: ארנצ'יני פריקה, קובה משוויה במילוי בשר כבש ומנשף טלה מעושן בבישול ארוך. מנות נוספות צפויות להשתנות בהתאם לזמינות חומרי הגלם ולעונה.

גוטאני, יליד בוקעתא, חזר לצפון לאחר כשש שנים שבהן עבד במסעדות ובמטבחים בתל אביב ובמרכז. במהלך השנים עבד בין היתר במסעדות קלארו ויפו תל אביב, בגן האירועים מערבה, וכן לצד השפים נוף עתאמנה וארז קומרובסקי. כיום הוא מוביל את המטבח של LUSPER ומנסה לחבר בין הטעמים והמסורות שעליהם גדל לבין טכניקות עבודה עכשוויות והגשה מודרנית. לדבריו, "אני רוצה לקחת את מה שגדלתי עליו ולהמשיך אותו קדימה. הטעמים, חומרי הגלם והזיכרונות מהבית נשארים, אבל הדרך שבה אני מבשל ומגיש אותם היא כבר שלי".

במקום פורמט של הזמנת מנות נפרדות, הערב בנוי כתפריט סגור שמוגש לכל המשתתפים סביב אותו שולחן. הרעיון נשען על מסורת האירוח הדרוזית של שולחן עמוס במנות, אך מוצג בגרסה מצומצמת ומודרנית יותר. לצד המנות יוגשו שתי כוסות יין מיקבי הגולן, וכן קינוח ושתייה קלה. מחיר הארוחה מתחיל ב-500 שקל לזוג.

האירועים יתקיימו בכל יום חמישי במהלך ספטמבר ואוקטובר, במשך כחודש וחצי, במסעדת LUSPER שבמלון אוקס בבוקעתא, רמת הגולן.
כתובת: בוקעתא 1243700, רמת הגולן

בצה"ל מגבשים מסלול חדש המיועד לאברכים חרדים נשואים, שבמסגרתו יוכלו לשלב לימוד תורה במשך רוב שעות היום עם משימות אבטחה בבסיסים, תמורת שכר של כ-10,000 שקלים. יואלי ברים מ"חדשות 13", שחשף את פרטי המתווה, התייחס למסלול המתגבש ולשאלות שהוא מעורר בנוגע לצורכי כוח האדם של הצבא ולעלות גיוסם של חרדים נשואים.

לדברי ברים, בצה"ל מבקשים להציג את המשימות שיוטלו על המתגייסים כחלק ממערך ההגנה על הבסיסים: "הצבא מנסה איכשהו למזער את המסלול הזה ולהגיד שמדובר במשימות הגנה חשובות. מדובר במסלול שמציעים לאברכים חרדים נשואים ואומרים להם: 'תבואו' - נפתח לכם כולל של לימוד תורה בתוך הבסיס. לפי המוקדן זה יהיה אפילו מסלול ללא נשק. במהלך היום אתם תלמדו, ובשאר הזמן שנותר אתם תבצעו משימות הגנה".

עם זאת, לדבריו, עדיין לא ברור לחלוטין מה יכללו אותן "משימות הגנה" וכיצד ייראה השירות בפועל: "אני עדיין לא הצלחתי להבין מה הפירוש של משימות הגנה - אבל בוודאי שהמסלול הזה פותח צוהר ואולי אפילו תיבת פנדורה. בוודאי שהחרדי לא יהיה לוחם, אבל הוא יהיה ש"ג. הוא יעבור טירונות 03 וגם ילמדו תורה".

ברים ביקש גם להרחיב את הדיון מעבר למסלול החדש ולהתייחס לנתוני גיוס החרדים ולמאפייני המתגייסים. לדבריו, המספרים לבדם אינם משקפים בהכרח את התרומה לצורכי כוח האדם של צה"ל.

"אני רוצה שנייה להרחיב. צה"ל מספר לנו פעם אחר פעם שיש זינוק במספר החרדים שמתגייסים, אבל אם נכנסים למספרים ומתחילים לנתח מי בדיוק החרדים שמתגייסים, מגלים שיש שם רבים שהם נשואים, עם ילדים, והם עולים לצבא המון כסף. ספק האם הם נצרכים לצורכי כוח האדם בצבא. בסוף, יש פה שיקולי תועלת, ואני חושב, ועוד רבים חושבים כך בצבא, שכשאתה מביא אברך עם שלושה ילדים ואתה צריך לשלם לו ממש דמי מחיה יחסית גבוהים, אז כמובן אתה משפר את מצבו הכלכלי, אבל ספק אם אתה משפר את מצבו של הצבא".

"הצבא לא צריך לפתור את הבעיות של החברה הישראלית"

בהמשך מתח ברים ביקורת על המשאבים שמושקעים בשילוב חרדים נשואים בשירות, וטען כי על הצבא לבחון בראש ובראשונה את התועלת המבצעית וכוח האדם שהוא מקבל בתמורה.

"הצבא לא מגייס אף חרדי נשוי ללוחמה, זה ידוע. יש הבדל בין החרדים לציונות הדתית בהקשר הזה, אבל למשימות ש"ג, הצבא בטוח - אין לי ספק בכך - הוא יכול למצוא אנשים שיכולים לעשות את המשימות האלה. בצבא אומרים שמשימת גיוס חרדים היא משימה חשובה, יש לזה ערך סנטימנטלי. יש גבול, אבל, לכמה הצבא יכול להוציא כסף ותקציבים כדי לשלב חרדים. הוא לא צריך לפתור את הבעיות של הכלכלה הישראלית ולא את הבעיות של החברה הישראלית - הוא צריך חיילים".

לבסוף התייחס ברים גם לסיבות שבגללן, לדבריו, עיקר הפוטנציאל לגיוס נמצא בקרב חרדים נשואים, ולמחיר הכלכלי של מדיניות השילוב.

"בא הצבא ומגייס חרדים נשואים כי הרבנים לא מסכימים לרווקים להתגייס, מכיוון שהם יודעים שברגע שהם יתגייסו, ספק אם יישארו חרדים. ברגע שאתה מתחתן, יש לך ילדים, אתה קשור לממסד החרדי ולא יכול לצאת ממנו, יש לך עוד סיבות טובות מאוד לחשוש לצאת, ואז הרבנים מסוגלים לדון שתלך לאקדמיה או לצבא. באיזה מחיר, אבל? כמה עולה לשלב חרדי נשוי באקדמיה? התקציב שהוא מקבל, מלגות הקיום שלו... אני אומר שמדינת ישראל משקיעה עשרות מיליארדי שקלים על תוצאות שלא מתקבלות לאורך כל השנים".

סקר מנדטים חדש שפורסם הערב (רביעי) בחדשות 13 מציב את מפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט במקום הראשון עם 24 מנדטים. "הליכוד" בראשות בנימין נתניהו ניצב במקום השני עם 19 מנדטים, בעוד מפלגתו של נפתלי בנט זוכה ל-13 מנדטים.

מפלגת הדמוקרטים 11 מנדטים ו"ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן 9 מנדטים. עוצמה יהודית, יהדות התורה וש"ס זוכות כל אחת ל-8 מנדטים. בתחתית הרשימה, אך מעל אחוז החסימה, רע"ם והציונות הדתית מקבלות 5 מנדטים כל אחת.

החיבור של תע"ל, בל"ד וחד"ש שהוכרז רק בשבוע שעבר לכדי "הרשימה המשותפת" מצליח להשיג 10 מנדטים. כזכור, בסקר חדשות 13 שפורסם בשבוע שעבר הגיעו חד"ש-תע"ל ל-5 מנדטים. כעת, חיבור המפלגות מציג תוצאה טובה יותר. 

מפת הגושים: 57 לאופוזיציה, 48 לקואליציה

על פי מפת הגושים שהוצגה בסקר, מפלגות האופוזיציה מגיעות ל-57 מנדטים, לעומת 48 מנדטים למפלגות הקואליציה. המפלגות הערביות מחזיקות יחד ב-15 מנדטים.

מהנתונים עולה כי אף אחד מהגושים, ללא המפלגות הערביות, אינו מגיע לרוב של 61 מנדטים הדרוש להקמת ממשלה.

עוד עולה מהסקר, רשימת המפלגות שנותרות מתחת לאחוז החסימה: "עמך ישראל" של עופר וינטר עם 2.2%, "בית ציוני" של חילי טרופר ויועז הנדל עם 2%, כחול לבן של בני גנץ עם 1.8%, "זהות" של משה פייגלין עם 1.1% ו"האחדות" של גלעד ארדן עם 0.8%. 

הסקר של חדשות 13 נערך אתמול והיום בקרב 1,407 משיבים, וטעות הדגימה עומדת על 3.4%.

החנות הראשונה של ל'אוקסיטן  נפתחה בישראל בשנת 1996 ב"דיזנגוף סנטר", באותה שנה שבה נפתחה החנות הראשונה בניו יורק. כחלק מחגיגות היובל וההשקעה המתמשכת של המותג בישראל משיקה ל'אוקסיטן חנות חדשה במתחם BIG FASHION גלילות עיצוב החנות החדשה של ל'אוקסיטן, ממשיכה את הקו העיצובי של החנויות בעולם בהשראת נופי פרובאנס שבדרום צרפת, קווים קלאסיים לטאץ' מודרני וחם. החלל עוטף באווירה שלווה ונעימה עם גוונים ניטרליים, ריצוף כפרי ייחודי, קשתות אלגנטיות ועץ זית עתיק במרכז החנות, המבטא את הקשר לטבע ואת שורשי המותג. גם החנות מיתולוגית בדיזינגוף שופצה בהתאם לרגל ציון 30 שנים של פעילות. 

לרגל החגיגות הוקם מוזיאון 50 שנות מורשת, ברחבת הכניסה של מתחם BIG FASHION GLILOT,  הממחיש את סיפורו של בית ל'אוקסיטן לאורך חמישה עשורים, דרך האנשים, המוצרים והסיפורים שבנו את המותג. בנוסף, ניתן ליהנות ממייצג מרהיב של כדור פורח, המשתרע לגובה של כ-4 מטרים, אחד מהסמלים המזוהים ביותר של פרובאנס.  פתוח לקהל הרחב בין התאריכים 26-29 באוגוסט.

 ליאל עוזיאל, סמנכ"לית בית לאוקסיטן ישראל : ״50 שנה לאחר שנולד בלב פרובאנס, בית ל'אוקסיטן ממשיך להתחדש ולצמוח - כאן בישראל אנחנו גאים להיות חלק מהמסע כבר 30 שנה. החנות החדשה בגלילות ושיפוץ החנות הותיקה בדיזינגוף סנטר שבה החל סיפורו של המותג בארץ, מסמלים עבורנו הבעת אמון בשוק הישראלי ובמועדון הלקוחות המקומי ״המסע לפרובאנס״, אנחנו מחויבים להמשיך ולהביא לישראל את חווית פרובאנס במיטבה - עם חדשנות, שירות אישי ומוצרי טיפוח איכותיים.״

ל'אוקסיטן השיקה את פעילותה בישראל בשנת 1996 עם פתיחת החנות הראשונה בדיזנגוף סנטר, באותה שנה שבה נפתחה החנות הראשונה בניו יורק. מאז ביסס המותג את מעמדו כמותג טיפוח יוקרתי, וכיום הוא מפעיל 13 חנויות ברחבי הארץ, אתר אונליין, ספא ומחלקת B2B למלונות וצימרים. המותג משלב מסורת רבת־שנים עם מחקר מתקדם, תוך חיבור עמוק בין טבע, אנשים ומלאכת יד, ובהשראת הרכיבים האייקוניים של פרובאנס – מלבנדר ושקד ועד פרח האימורטל (Immortelle).

השחקנית ביזי פיליפס, שידועה בשל גילום דמויות בסדרות "דוסון קריק" ו"קוגר טאון", עברה בחודשים האחרונים טלטלה רפואית לא פשוטה, שכללה גילוי של גידול מוחי נדיר ושני ניתוחי ראש דחופים. בראיון חושפני ובלעדי למגזין "PEOPLE", משתפת השחקנית בת ה-47 בפרטי המסע המטלטל - מרגע הבשורה המפתיעה, דרך הסיבוך הזיהומי ועד לתחושת ההקלה וההחלמה.

הכול החל בפברואר האחרון, כאשר פיליפס החליטה לעבור סריקת MRI לגוף מלא (Prenuvo) מתוך תחושת בטן בלבד, למרות שרופא המשפחה שלה טען תחילה שאין בכך צורך וכי בדיקות הדם שלה תקינות לחלוטין. תוצאות הסריקה חשפו ממצא מדאיג באונה המצחית: גידול נדיר (דרגה 2) בקוטר 2.6 סנטימטרים. מדובר בגידול שנחשב בעל סיכויי החלמה מצוינים ביחס לגליומה. הרופאים הבהירו לה כי הודות לגילוי המוקדם, שנעשה בטרם הופיעו תסמינים חמורים כמו פרכוסים, הגידול לא הספיק להכפיל את גודלו וניתן היה להסירו.

לאחר הניתוח הראשון פיליפס התאוששה במהירות, וכבר שבועות ספורים לאחר מכן החלה להצטלם לסדרת הדרמה החדשה של רשת CBS. אולם במהלך חודש אפריל, בעת ביקור שגרתי אצל רופאת העור שלה, הבחינה הרופאה באדמומיות חשודה באזור הצלקת שבקרקפת. הבדיקות גילו כי פיליפס נדבקה בזיהום חיידקי (סטפילוקוק), מה שחייב אותה לעבור בסוף אפריל ניתוח חירום שני לניקוי הזיהום ולהסרת אחד הברגים שהושתלו אצלה בגולגולת.

בנוסף, במהלך הראיון תהתה פיליפס במבט לאחור האם תנודות רגשיות חריגות שחוותה בשנתיים האחרונות, ויוחסו בטעות לגיל המעבר, היו למעשה קשורות לקיומו של הגידול. כעת, כשהיא אינה זקוקה לטיפולי כימותרפיה או הקרנות, אלא למעקב הדמייתי בלבד, היא קוראת לנשים להקשיב לאינטואיציה שלהן: "המסר שלי, במיוחד לנשים: פעמים רבות אומרים לנו שאין ממה לדאוג, כשאנחנו יודעות שיש. אין ממה לפחד מידע - זה רק מעצים".

העימות בתוך המערכת הפוליטית עולה מדרגה: יו"ר מפלגת "ישר", גדי איזנקוט, תקף היום (רביעי) בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצהיר כי עליו לסיים את תפקידו והתייחס גם לאפשרות של רוטציה לאחר הבחירות.

במקביל, איזנקוט שלל את האפשרות למנות את תא"ל במיל' עופר וינטר לשר הביטחון בממשלה בראשותו - אמירה שהובילה לחילופי מהלומות בין הצדדים ולהצטרפותו של השר לשעבר מתן כהנא לעימות.

בריאיון ל"מוריה וברקו" ברשת 13 אמר איזנקוט כי הוא מקיים שיחות עם ראשי המפלגות השונות, ולא פסל מראש אפשרות לרוטציה על ראשות הממשלה. לדבריו, "ראש המפלגה הכי גדולה צריך להוביל את הגוש".

איזנקוט הסביר כי מבחינתו המבחן המרכזי יהיה היכולת להקים ממשלה ולזכות באמון הציבור. "אשב עם ראש המפלגה הגדולה ביותר, שלו יש את הסיכוי הגבוה ביותר להקים את הממשלה", אמר, והוסיף כי במערכת פוליטית עתידית בראשותו לא יהיה ניתן לחזור על "התרגילים שנעשו בעבר".

לדבריו, גם האפשרות שנתניהו יישאר ראש ממשלת מעבר אינה מרתיעה אותו: "לי לא יעשו תרגילים שנעשו בעבר. הכי גרוע - שנתניהו ימשיך בממשלת מעבר".

"כולם הלכו חוץ ממנו"

איזנקוט הפנה את עיקר האש לעבר נתניהו וטען כי האחריות לאירועי 7 באוקטובר מחייבת אותו לפנות את מקומו. "כולם הלכו חוץ ממנו", אמר. "הוא היה ראש הממשלה ב-7 באוקטובר - הוא חייב ללכת, או בהתפטרות, מה שהיה עושה מנהיג הגון, או בבחירות".

לדבריו, עוד לפני פרוץ המלחמה הוצגו לראש הממשלה התרעות הנוגעות למצב הביטחוני. איזנקוט טען כי הוא עצמו הזהיר את נתניהו מפני התפתחות חמורה: "הזהרתי את נתניהו מקטסטרופה לפני 7 באוקטובר, כי ההרתעה הישראלית נפגעה".

בהמשך הוסיף טענה חריפה נוספת: "כשתחקיר שב"כ על החודשים שקדמו ל-7 באוקטובר יפורסם - תהיה רעידת אדמה". לדבריו, נתניהו "מפחד מוועדת חקירה ממלכתית".

המתקפה על קמפיין הליכוד: "פסטיבל מספרי הסיפורים"

איזנקוט התייחס גם לטענות שמופנות נגדו במסגרת קמפיין הליכוד, שלפיהן ביקש לסיים את המלחמה לפני חיסול יחיא סינוואר ולפני הפעולה ברפיח.

לדבריו, הדרך להכריע בוויכוח היא לפרסם את ההצבעות שהתקיימו בקבינט. "כדי להפסיק את פסטיבל מספרי הסיפורים של נתניהו, שחרר הנחיה אחת ליוסי פוקס - פרסם לציבור מה הצביעו", אמר.

איזנקוט טען כי תמך בפעולה ברפיח: "ברפיח הצבעתי איתו בעד". הוא הוסיף כי בדיון על תקיפה באיראן היה, לדבריו, "הקול הבודד שדרש את כל התקיפה העוצמתית שהצבא הציע," בעוד שנתניהו "חשש והעביר את זה לוועדת שרים מצומצמת".

הוא מתח ביקורת על אופן ניהול המלחמה בידי ראש הממשלה ואמר כי מדובר ב"מציאות כאוטית, מזדמנת, בלי חשיבה אסטרטגית".

"לא אשב עם ש"ס אם לא תקבל את העקרונות שלי"

איזנקוט התייחס גם להרכב הקואליציה האפשרי מבחינתו והבהיר כי בכוונתו לפעול על בסיס מה שכינה "הרוב הציוני". לדבריו, "אם ש"ס לא תקבל את העקרונות שלי - לא אשב איתה, וגם לא עם יהדות התורה".

בנוגע לסוגיה הפלסטינית אמר איזנקוט כי הוא מתנגד כיום להקמת מדינה פלסטינית. "בניגוד לנתניהו, לא קראתי לשתי מדינות", אמר. לדבריו, "במציאות שנוצרה, החתירה לשלום עכשיו ושתי מדינות לשני עמים - היא לא ריאלית". עוד הבהיר כי ממשלה בראשותו לא תפנה חוות חוקיות בשטחי C.

בהתייחסו למערכת הבחירות הקרובה העריך איזנקוט כי בסופה יהיה "רוב ציוני מוחץ". לדבריו, גם תוצאה של 58 מנדטים למחנה שאותו הוא מבקש להוביל יכולה להיחשב לניצחון משמעותי, וטען כי נתניהו מנסה להשיג "ניצחון באמצעות אי-הפסד".

"וינטר לא יהיה שר הביטחון בממשלתי"

בהמשך הריאיון נשאל איזנקוט על יו"ר מפלגת "עמך ישראל", תא"ל במיל' עופר וינטר, שהודיע על הקמת מפלגה חדשה.

איזנקוט הבהיר כי אינו רואה בו מועמד מתאים לתפקיד שר הביטחון. "הוא לא יכהן כשר ביטחון בממשלתי", אמר. לדבריו, וינטר הוא "מפקד שדה טוב", אך "לא היה בפיקוד האסטרטגי של הצבא".

התגובה של וינטר לא איחרה להגיע. הוא תקף את איזנקוט וטען: "ראיתי כבר את שיקול הדעת האסטרטגי שלך בהכלה, בהסדרה ובמינויים שהובלת - עם יאיר גולן, אהרון חליווה והרצי הלוי".

וינטר הוסיף: "אם זאת המשמעות לפיקוד האסטרטגי שאתה מדבר עליו - אני גאה שלא הייתי חלק מזה".

 "לאיזה עופר וינטר להאמין?"

השר לשעבר מתן כהנא, חבר מפלגת "ישר", הגיב לדבריו של וינטר והפנה כלפיו שורת טענות. כהנא הזכיר כי בתקופה שבה וינטר שימש מזכיר צבאי לראש הממשלה, לאחר סיום כהונתו של איזנקוט כרמטכ"ל, התקבלה לדבריו התרעה שלפיה כסף שהועבר לעזה הגיע לזרוע הצבאית של חמאס - והעברתו לא נעצרה.

"המשכת לשרת בצה"ל עוד חמש שנים אחרי עזיבת איזנקוט", כתב כהנא. "גם ב-7.10.23 היית חלק מהמערכת שאתה מכנה היום 'הקונספציה'".

להזכירך, עופר וינטר:
חצי שנה אחרי סיום תפקידו של איזנקוט, בזמן שאתה מזכיר צבאי לשר הבטחון, התקבלה התרעה שכסף שמועבר לעזה מגיע לזרוע הצבאית של חמאס והעברתו לא נמנעה.

*להזכירך, המשכת לשרת בצה״ל עוד חמש שנים אחרי עזיבת איזנקוט. גם ב־7.10.23 היית חלק מהמערכת שאתה מכנה היום…

— Matan Kahana מתן כהנא (@MatanKahana) August 26, 2026

כהנא גם הצביע על יחסו של וינטר לנתניהו: "ראש הממשלה של השבעה באוקטובר - זה שאתה מבקש להיות שר הביטחון שלו, אחרי שאמרת שהוא 'חייב לעוף' - הוא מגדולי מובילי מדיניות ההכלה והקונספציה מול חמאס". את דבריו חתם בשאלה: "אז לאיזה עופר וינטר להאמין? קשוט עצמך תחילה".

ניקולאי מלאדנוב, הנציג העליון לעזה מטעם מועצת השלום, הציג היום (רביעי) בפני מועצת הביטחון של האו"ם את תמונת המצב סביב הניסיון לעבור לשלב הבא של תוכנית טראמפ לרצועה. במוקד דבריו עמדה ההסכמה שהושגה עם חמאס על מתווה להעברת השלטון האזרחי והביטחוני בעזה ועל פירוק נשקו במסגרת מפת הדרכים שמקדמות מועצת השלום והמדינות המתווכות. מלאדנוב הזהיר כי קריסה של הפסקת האש וחזרה למלחמה עלולות להביא את התהליך כולו ל"נקודת אל-חזור".

מלאדנוב תדרך את מועצת הביטחון במסגרת הישיבה החודשית בנושא המזרח התיכון והסוגיה הפלסטינית. דבריו מגיעים בשלב רגיש, כאשר אחרי חודשים של משא ומתן שבהם חמאס לא קיבל את מפת הדרכים לפירוז, הודיעו בסוף יולי מועצת השלום והמתווכות כי הארגון הסכים למפת דרכים בת 15 סעיפים שנועדה להסדיר את השלב הבא ברצועה.

מלאדנוב עצמו הגדיר בתחילת החודש את ההסכמה שהושגה עם הפלגים כהתחייבות "להעביר את השלטון האזרחי ולהוציא את נשקם מכלל שימוש". רק חודשים ספורים קודם לכן, במאי, הוא הזהיר את מועצת הביטחון כי חמאס אינו מוכן לוותר על שליטתו ברצועה ולהתפרק מנשקו. באמצע יולי עדיין לא התקבלה הסכמת הארגון למפת הדרכים. ההסכמה שהושגה בסוף החודש הייתה אפוא התפתחות משמעותית: חמאס קיבל עקרונית מסגרת שאמורה להסדיר את פירוזו ואת העברת הסמכויות האזרחיות והביטחוניות שבידיו.

המתווה קובע כי חמאס והפלגים הפלסטיניים אמורים להעביר את ניהול הרצועה לוועדה הלאומית לניהול עזה - NCAG - גוף פלסטיני טכנוקרטי שנועד לשמש כמנהל מעבר. חמאס אמור לוותר על השליטה האזרחית והביטחונית ברצועה, והנשק שבידי הארגונים החמושים אמור לעבור תהליך מדורג ומפוקח שבסופו יוצא מכלל שימוש. בהסדר החדש אמורים להשתלב גם כוח ייצוב בין לאומי ומנגנוני ביטחון פלסטיניים.

ה-NCAG אמורה לקבל בהדרגה את האחריות למשרדי הממשלה, לשירותים האזרחיים ולניהול היום-יומי של הרצועה. בשלב מאוחר יותר אמורים להשתלב במבנה החדש גם מנגנוני שיטור וביטחון פלסטיניים. התוכנית נועדה להותיר את חמאס והפלגים ללא מערכת שלטונית וביטחונית עצמאית.

בפועל, הדרך ליישום ההסכמה עוד ארוכה, בעיקר בשל המחלוקת על סדר הפעולות. המתווה שקידם מלאדנוב התבסס על התקדמות בפירוק הנשק לצד נסיגה ישראלית מדורגת. כבר בשלבים מוקדמים של גיבוש התוכנית הדגיש מלאדנוב כי הפירוז והנסיגה צריכים להתקדם במקביל, כך שכל אחד מהצדדים יראה שהצד האחר ממלא את חלקו. כל שלב אמור להיות מאומת לפני המעבר לשלב הבא.

ישראל דורשת פירוז מלא של חמאס כתנאי לנסיגה משמעותית נוספת של צה"ל. הדרישה הישראלית כוללת את הנשק הכבד והקל ואת התשתיות התת-קרקעיות. בירושלים לא מסתפקים בהסכמה של חמאס למתווה ודורשים לראות פירוז ממשי, מפוקח וניתן לאימות לפני ויתורים נוספים בשטח.

חמאס מתנה את יישום התחייבותו בצעדים מקבילים מצד ישראל. מסירת הנשק, מבחינתו, אמורה להיות חלק מהסדר רחב הכולל את המשך הפסקת האש, נסיגת צה"ל, כניסת המינהל הפלסטיני החדש ופריסת כוח הייצוב הבין לאומי. השאלה מי יבצע את הצעד הראשון ובאיזה קצב יתקדמו שני הצדדים ממשיכה לעכב את מימוש המתווה.

כוח הייצוב הבין לאומי אמור למלא תפקיד מרכזי בתקופת המעבר - לסייע בייצוב הרצועה, לתמוך במנגנוני הביטחון הפלסטיניים החדשים ולסייע בפיקוח על הוצאת הנשק מכלל שימוש. הפיקוח המתוכנן אמור להיעשות במסגרת מנגנון שבו ישולבו גורמים בין לאומיים ופלסטיניים, ולא בידי ישראל לבדה.

המאמצים לגשר על הפערים נמשכו גם בשבועות האחרונים. ג'ארד קושנר קיים מגעים עם הנהגת חמאס בקהיר ובהמשך נפגש בישראל עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם מלאדנוב נועד עם נתניהו במסגרת הניסיון להגיע לנוסחה שתאפשר להתקדם בפירוז ובנסיגה. המגעים האלה טרם הניבו את פריצת הדרך הדרושה לתחילת היישום המלא של ההסכם.

המחלוקת הזאת עמדה ברקע האזהרה החריפה שהשמיע היום מלאדנוב. לדבריו, אם הצדדים יחזרו למלחמה מלאה, לא תישאר "מפת דרכים לחזור אליה", לא יהיה ממשל חלופי שניתן יהיה לפרוס ברצועה ולא תישאר התשתית הדרושה להתחיל בשיקום. מצב כזה, אמר, לא יהיה עוד עיכוב בתהליך - אלא "נקודת אל-חזור לכולם".

מלאדנוב הזהיר כי חידוש המלחמה עלול להותיר את הצדדים ללא מפת הדרכים, ללא המינהל הפלסטיני שאמור להיכנס לרצועה וללא התנאים הדרושים להתחלת השיקום.

ההתפתחויות של השבועות האחרונים שינו גם את מוקד המגעים. במשך חודשים עסקו המתווכות בניסיון להשיג את הסכמת חמאס לפירוז ולוויתור על השלטון. מאז הסכמות סוף יולי מתמקדים המגעים בתנאי הביצוע, בקצב ובסדר הפעולות.

האירוע סביב החשד לניסיון לפגוע ביאיר נתניהו ממשיך להיחקר בארצות הברית, ובישראל ממתינים למידע נוסף ולמסקנות הרשויות האמריקניות. עדי כרמי, לשעבר בכיר בשב"כ, התייחס ב-103fm לאופן שבו מתנהלת חקירה מסוג זה, לשיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות ולאיומים על אישים ישראלים בחו"ל. לצד זאת, הוא הזהיר כי גם ישראלים שאינם מאובטחים נדרשים כיום לגלות זהירות רבה יותר בנסיעות מעבר לים.

כרמי הבהיר כי להערכתו מתקיים תיאום מלא בין הרשויות בישראל ובארצות הברית: "יש שיתוף פעולה מלא. ארה"ב היא מדינה, מעצמה שפועלת בצורה מקצועית עם הרשויות שלה, היכולות המודיעיניות שלה והיכולות המבצעיות שלה. ברגע שיש אישיות מאובטחת בארה"ב, אז יש עדכונים הדדיים, יש תיאום ויש העברת מידע, וברגע שיש איזשהו סיכון או סימן מעיד, אז מידע עובר ונוהגים גם בהתאם. כך גם הפעם".

לדבריו, חלק מהפרטים עדיין אינם ידועים לציבור, וייתכן שהחקירה האמריקנית תניב מידע נוסף בהמשך: "לא כל המידע פורסם, אנחנו מחכים. אני מעריך שאם הייתה חוליה בארה"ב שהגיעה לקראת שלב של מימוש והתארגנות של איסוף מידע, אז אני מניח שיכול להיות וייתכן שאנחנו נקבל עוד עדכונים נוספים. בסופו של דבר זה קרה על אדמת ארה"ב, אנחנו מצפים שהרשויות של ארה"ב יספקו לנו את המידע - זה מה שידוע לנו".

בהמשך התייחס כרמי לאופן שבו מערכת האבטחה צפויה לפעול מול יאיר נתניהו ולהגבלות שעשויות להיקבע בהתאם לרמת הסיכון: "אני מניח שהיחידה לאבטחת אישים תגיד לאישיות המאובטחת היכן הסיכונים, ואני מעריך שבארה"ב, מדינה שכזו, לא צריכה להיות בעיה. לעומת זאת, אם הוא יגיד שהוא רוצה להתעסק עכשיו ביהלומים בסיירה לאון, אז אני מניח שימצאו את הדרך למנוע ממנו להגיע לשם כי זו סכנת חיים".

"יש להם רצון בלתי נגמר לנקמה"

כרמי נשאל גם אם האיום הביטחוני עלול להשפיע על האפשרות של יאיר נתניהו לשהות בארצות הברית, וכן על המשך המוטיבציה האיראנית לפגוע בישראלים ובבכירים.

"אני לא מכיר מקרה שכזה. המדינה שאצלה מסתובבת האישיות היא אחראית על הביטחון שלו, כמו גם על הביטחון של אזרחיה ועל הביטחון של כל תייר שמגיע. אני לא מכיר מצב שמדינה דמוקרטית מתוקנת עם רשויות תגיד שלא בטוח להגיע אליה. אנחנו נמצאים עם יחסים, שגרירויות, יחסי גומלין. אני מניח שאם הייתה התראה מסוימת אז יציגו את המדינה. אני לא מכיר שמונעים הגעה של מישהו בגלל שהוא הפך להיות איזושהי דמות, שיש איזשהו יריב או מדינת אויב שרוצה לפגוע היום. איראן מאיימת היום גם על נשיא ארה"ב. אחרי הסיכולים שאנחנו עשינו בטהרן, הפגיעה במנהיג שלהם, ברמטכ"ל, בכל שרשרת הפיקוד והניהול של המדינה, אז יש להם רצון בלתי נגמר לנקמה".

בהמשך התייחס להחלטה להעניק לנתניהו ולמשפחתו אבטחה ממושכת לנוכח האיומים, אך הסתייג מהאופן שבו הנושא עולה לדיון: "ברגע שראש ממשלה בתקופת בחירות מעלה את הנושא הזה ביוזמתו, אז אני חושב שיש כאן איזה אירוע שהוא גם פוליטי. יש אישים לא פחות מאוימים בעניין הזה - רמטכ"לים לשעבר שיעברו להתגורר במדינה אחרת בעולם. כל ישראלי היום שיוצא לחו"ל גם למטרות תיירות צריך לנהוג היום בהתנהגות מונעת ביתר שאת. לא לתייג את עצמם, לא להעלות פוסטים, חייבים להימנע מהדבר הזה".

בסיום דבריו ביקש כרמי להעביר מסר גם לציבור הרחב, והדגיש כי ההתנהגות האישית של ישראלים בחו"ל עשויה לצמצם סיכונים גם ללא מעטפת אבטחה.

"גם מי שמאובטח, יש הרבה משמעות להתנהגות המונעת שלו. הרבה פעמים אתה מייצר הזדמנויות אקראיות לארגוני טרור או אנשים שרוצים לפגוע בישראלים באשר הם. אנחנו ראינו מספר מקרים לאחרונה. לכן היום לא צריכים ללכת כפטריוטים גאים ברחבי העולם עם חולצה של 'אנחנו אוהבים את ישראל'. אנחנו צריכים היום להיות יותר צנועים, לדאוג לביטחון האישי שלנו, לא לדווח בכל מקום, לא להעלות תמונה בכל מקום - להיות יותר צנועים".

מצ"ח חוקרת חשד להטרדה מינית ע"י מפקד גדוד קרבי אשר הוביל בשנתיים האחרונות את הגדוד עליו הוא מפקד לקרבות בעזה ובלבנון. המג"ד נחקר במצ"ח. גם קצינה נוספת בגדוד נחקרה כחשודה שניסתה לשכנע את המתלוננת למחוק הודעות בעלות תכנים לכאורה מיניים, היא חשודה בעבירה של שיבוש ועלמת ראיות. 

החקירה נגד מפקד גדוד קרבי בדרגת סגן-אלוף, נפתחה לפני ימים. בחשד שהטריד מינית קצינה בשירות סדיר שהייתה נתונה תחת פיקודו. על פי החשד, ההטרדות כללו שיחות אובססיביות בעלות אופי מיני ובהודעות ווטסאפ. כמו כן, נבדק חשד לנגיעות בגופה של הקצינה.

הקצינה הגישה תלונה למצ"ח. בימים האחרונים, עם שובו של המג"ד מחופשה בחו"ל, הוא זומן לחקירה. במקביל זומנו חיילים וחיילות נוספים מהגדוד למסור עדות. במסגרת החקירה נבדק גם מידע על מקרה נוסף שהתרחש לכאורה בגדוד.

אחד הפרטים שעולים מן הפרשה נוגע להתנהלות בתוך החטיבה במהלך תהליך יידוע המפקדים בידי הקצינה. בזמן שהאירועים התרחשו התקיימה פגישה בין הקצינה שהתלוננה לבין אחת המפקדות הממונות עליה, שהייתה מופקדת גם על הטיפול בנושא ההטרדות המיניות.

לטענת הקצינה בפני החוקרים במהלך הפגישה ניסתה הממונה לשכנע אותה שלא להתלונן ולמחוק את ההתכתבויות עם המג"ד. היא אף דרשה ממנה להראות כי השיחות נמחקו ואמרה לה: "עזבי, לא נורא. תמחקי את ההודעות, יש לו משפחה".

הקצינה מחקה את ההודעות ממכשיר הטלפון בנוכחות הממונה, אך קודם לכן שמרה גיבוי של ההתכתבויות. כעת נבדק החשד כי הממונה ניסתה להביא למחיקת הודעות בעלות אופי מיני ולהעלמת ראיות לכאורה.

מהחקירה עולה כי הקצינה סיפרה בזמן אמת לכמה מחבריה על האירועים שחוותה. חיילים בגדוד טוענים כי המידע היה מוכר לגורמים נוספים ביחידה וכי מפקדים בכירים בחטיבה ידעו על הטענות, אך לא ברור אילו צעדים נקטו בעקבותיהן.

למרות המידע שהיה בידי המפקדים, עם סיום תפקידו של המג"ד נערך לכבודו טקס פרידה חגיגי בהשתתפות מפקדים בכירים. במהלך הטקס נאמרו עליו דברי שבח והוקרה. על פי העדויות המפקדים הבכירים כבר היו מודעים לטענות במועד הטקס. לא ברור אם נקטו צעדים כלשהם בעקבות המידע ומה דווח לגורמים המוסמכים , החיילים הביעו מורת רוח על כך. בגדוד נפוצה גם טענה על מקרה נוסף הנוגע לחיילת אחרת ששירתה בסביבתו של הקצין. בשלב זה המידע נבדק במסגרת החקירה.

מדובר צה"ל נמסר: "בעקבות המקרה נפתחה חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת, בסיומה יועברו הממצאים לבחינת הפרקליטות הצבאית. צה"ל רואה בחומרה רבה כל פגיעה במשרתים ופגיעה מינית בפרט. גורמי הסיוע והליווי של יחידת יוהל"ם עומדים לרשות כלל הנפגעים והנפגעות".

ח"כ אושר שקלים, יו"ר הוועדה לפניות הציבור מטעם הליכוד, התייחס היום (רביעי) בשיחה עם רון קופמן ואריה אלדד ב-103fm לתוצאות הפריימריז במפלגה ולאכזבה האישית שלו מהמיקום שאליו הגיע. למרות התוצאה, הוא הבהיר כי בכוונתו להמשיך לפעול למען הליכוד ולהתייצב מאחורי ראש הממשלה בנימין נתניהו לקראת הבחירות.

"אני מסכים שהפריימריז לא הטיבו איתי, ומבחינתי ומבחינת אנשים נוספים לא שיקפו את העשייה והתרומה שלנו", אמר שקלים. "אבל בסופו של דבר זו הייתה השיטה, ולכן כולנו צריכים לשנס מותניים ולהיות חדורי מטרה כדי לנצח את המערכה הכללית, להתייצב מאחורי ראש הממשלה נתניהו כדי שהליכוד יקים את הממשלה הבאה".

לדבריו, "גם אם הפסדתי ונדחקתי מהרשימה ולא הגעתי למקום שציפיתי לו בכלל – זה המשחק הדמוקרטי וצריך לכבד את זה".

"הציעו לי ג'וב מאוד יוקרתי – זרקתי את זה מכל המדרגות"

במהלך הריאיון חשף שקלים כי לפני הפריימריז הוצעה לו, לדבריו, משרה בכירה בתמורה להסרת מועמדותו.

"אני רותם את כל כולי ובשליחות למען עם ישראל. אני רוצה קודם כל שהמחנה הלאומי ינצח", אמר. "אני יכול לומר שהודלף לפני כחודש שהציעו לי ג'וב מאוד יוקרתי בתמורה לכך שאסיר את המועמדות שלי. אני פשוט זרקתי את זה מכל המדרגות, כי זה לא מעניין אותי".

שקלים הוסיף כי הוא אינו מתכוון לפרוש מהחיים הציבוריים בעקבות התוצאה. "יש לי זכות אדירה להיות חבר בכנסת ישראל, ובסוף מבחינתי זה לא צלח. וגם אם לא – אדע לעשות משהו אחר שלשם אני מיועד, אסיק מסקנות ואבוא בכוחות מחודשים".

לדבריו, מטרתו המרכזית היא ניצחון גוש הימין בבחירות. "מבחינתי הכי חשוב שהמחנה הלאומי ינצח וירכיב את הממשלה, כי אוי ואבוי לנו אם לא. מהאופציה של הצד השני אני חרד. מבחינתי זו סכנה קיומית לישראל אם השמאל ינצח את הבחירות האלה".

"ראיתי את האכזבה בפרצוף"

שקלים התייחס גם לטענות ולספקות שעלו סביב תוצאות הפריימריז בליכוד. לדבריו, הוא עצמו בחן את התוצאות בקלפיות שבהן התמודד, ואף ביצע הצלבות מול הבטחות שקיבל לפני ההצבעה.

"אני מאמין למוסדות המפלגה שלנו. יש לנו מפלגה מסודרת עם מוסדות ובית דין", אמר. "גם אני הלכתי ובדקתי את הקלפיות שגם אני התמודדתי בהן. להגיד שזה היה לראות את האכזבה בפרצוף? כן".

לדבריו, "עשיתי הצלבות בין אנשים שהבטיחו לי למשל איקס קולות, שבסוף לא קיבלתי. לבוא ולהאשים בהאשמה גורפת את התנועה? אין מצב".

שקלים הדגיש כי גם אם יש מקום לבדיקה, אין בכוונתו לתקוף את הליכוד. "אני לא אטנף על הבית שלי ועל הבאר ששתיתי ממנה. אני אגן על הבית שלי. אנחנו תנועה דמוקרטית וזה לגיטימי שאנשים נלחמים על המקום שלהם, ולהגיע לכנסת זה לא עניין של מה בכך. מי שצריך לבדוק – שיבדוק, זה בסדר".

עם זאת, לדבריו, העיסוק המתמשך בפריימריז כבר פוגע במפלגה. "ברור לי שזה לא מצב בריא לתנועה, ואנחנו צריכים להסיר את העננה מעל ראשנו כי זה פוגע בתנועה. אנחנו צריכים להוציא את האנרגיה שלנו החוצה ולא פנימה".

"אנחנו רק מתעסקים ברשימה שלנו, ואנחנו למעלה משבוע אחרי הפריימריז", הוסיף. "אנחנו צריכים לשנס מותניים ולעשות סדר בתוך הגוש, עוד לפני שנדבר על היריבים הפוליטיים שלנו מצד שמאל".

נגד עופר וינטר: "יכול להוביל להרס הגוש"

בהמשך התייחס שקלים גם למפלגתו של עופר וינטר, והזהיר כי התמודדות עצמאית שלו עלולה לפגוע בגוש הימין.

"עופר וינטר הוא אדם ראוי, אבל בהקמה שלו כמפלגה נוספת הוא לא מביא שום בשורה חדשה", אמר. "הוא מפצל את הקולות שבתוך הליכוד ויכול להוביל להרס הגוש, ולהוביל לכך שימליך את גדי איזנקוט או ליברמן".

לדבריו, הפיצול בגוש משרת דווקא את יריביו הפוליטיים. "הוא גורם לכך שמנסור עבאס, אחמד טיבי ויתר שונאי ישראל חוככים ידיהם בהנאה שאנחנו רבים בינינו לבין עצמנו, ושיש סכנה אמיתית לגוש הימין".

שקלים סיכם כי בכוונתו להמשיך לפעול בשטח גם לאחר האכזבה בפריימריז. "אני פעיל בליכוד מגיל שבע, והייתי מחלק פלאיירים של בגין עליו השלום בקמפיין של 1981. כל חיי הבוגרים הייתי פעיל שטח של הליכוד בתוך העם, וזו הגאווה הגדולה שלי שקיבלתי מהליכוד הזדמנות להתמודד".

"אני אבוא, דווקא כי הפסדתי, ואגיד: 'תקשיבו, למרות שאני הפסדתי – אני אוהב את הבית שלי ואין לנו אחר'".

עולם הקולנוע, הטלוויזיה והתיאטרון נפרד מאחד מגדולי השחקנים האופי של זמננו. טים קארי, השחקן הבריטי המוערך שגילם שורה ארוכה של תפקידים בלתי נשכחים - מד"ר פרנק-אן-פרטר ב"מופע הקולנוע של רוקי" ועד הליצן המצמרר פניווייז ב"זה" - הלך לעולמו בגיל 80, כפי שנודע היום (רביעי). קארי הותיר אחריו מורשת תרבותית עשירה שחצתה דורות וז'אנרים, וקריירה שנפרשה על פני יותר מחמישה עשורים.

לפי הדיווחים, קארי מת בשעות הלילה המאוחרות של יום שלישי. שירותי החירום הוזעקו לביתו בעקבות אירוע רפואי, ומותו נקבע במקום. בשלב זה לא נמסרה סיבת מוות רשמית, והרשויות אינן חושדות במעשה פלילי.

הפריצה הגדולה של קארי החלה על במות הווסט אנד בלונדון במחזמר "שיער" (1968), אך היה זה התפקיד ב"מופע הקולנוע של רוקי" (1975) שהפך אותו לסמל בין לאומי. הופעתו המחשמלת כד"ר פרנק-אן-פרטר הפכה את הסרט ליצירת קאלט נצחית. לאורך השנים המשיך להפגין ורסטיליות יוצאת דופן על המסך הגדול, עם תפקידים זכורים כמו המשרת וודסוורת' בקומדיית המסתורין "רמז מסתורי", ורוסטר הניגן בעיבוד המוזיקלי ל"אנני" (1982).

לצד הקריירה הקולנועית, רשם קארי הישגים כבירים בעולם הבמה והמוזיקה. הוא גרף שלוש מועמדויות לפרס הטוני ושתי מועמדויות לפרס אוליבייה, בין היתר על כיכובו כמלך ארתור במחזמר המצליח "ספאמלוט" בברודוויי. כישרונו הווקאלי הייחודי הוביל אותו להוצאת שלושה אלבומי אולפן ולקריירת דיבוב ענפה ומשגשגת.

בשנת 2012 עבר קארי שבץ מוחי קשה שפגע בכושר התנועה שלו ואילץ אותו להתנייד בכיסא גלגלים. למרות האתגר הבריאותי המורכב, הוא סירב לפרוש מעולם היצירה והמשיך לתרום את קולו לסרטי אנימציה, סדרות וספרי שמע.

חתונתם של עומר אדם וסשה ישראלוביץ ממשיכה לעורר עניין רב במדורי הבידור בזמן שהשניים נמצאים בפורטופינו שבאיטליה, שם מתקיים שבוע של חגיגות חתונה לצד בני משפחה חברים קרובים וקבוצה מצומצמת של סלבס שהוזמנו לאירוע הגדול.

בין התמונות והדיווחים שמגיעים מהחגיגות, מי שספגה היום ביקורת קשה ברשת זוהי שי זהבי, אשתו של הכדורגלן ערן זהבי, לאחר שהגיעה לאירוע כשהיא לבושה בשמלה בהירה ומרשימה, שמזכירה שמלת כלה.

הבחירה בשמלה הספציפית עוררה שיח ברשת סביב אחד מכללי הלבוש המוכרים בחתונות: הימנעות מלבישת לבן, או שמלה שעלולה להיראות כמו שמלת כלה, מתוך רצון שלא להסיט את תשומת הלב מהכלה.

בין התגובות הקשות שנכתבו ברשת: "סשה מסוגלת לתבוע אותה על שגנבה לה את ההצגה, איזה לחץ", "יותר כלה מהכלה? שמלה לבנה? האם זה הקוד לבוש?", "אני כבר לא יודע מי מתחתן, למה להגיע עם שמלה לבנה" ו"בדרך כלל זה לנסות לתפוס פוקוס. מתי תבינו שזה לא יעזור? זה לעשות מעצמך צחוק".

עוד נכתב: "השמלה נדירה, אבל הם נראים כמו החתן והכלה בעצמם", "גנבה לכלה את ההצגה", "מי לובשת לבן לחתונה של מישהי אחרת? אוי ואבוי", "לא מכבד להופיע ככה בחתונה, זה לגנוב פוקוס מהזוג" ו"היא באמת לבשה את זה לחתונה? איזה מזעזע".

גם תגובות חריפות יותר נכתבו: "השקיעה בלוק שלה יותר מהכלה, בטח הכלה צחקה עליה" ו"חיים, גנבת לה את הפוקוס ברגע, באיזה קטע באים ככה לחתונה?".

מטופלים רבים נכנסים לחדר הטיפולים כשהם מרגישים "קטנים" מול הרופא או הרופאה, שכן הם תלויים בו שיפרש עבורם את מצבם הרפואי, ולעיתים מתקשים לשאול, לערער או אפילו להבין מה נכתב בפועל בתיק שלהם. כעת מצטרף לחדר גורם נוסף, שהמטופל לעיתים אפילו אינו יודע שהוא נוכח: מערכת מבוססת AI שמסכמת את הביקור, אך עלולה להשמיט מידע קריטי ולעיתים אף להמציא פרטים שלא נאמרו, פרטים שעשויים להשפיע על החלטות רפואיות עתידיות. 

מערכות AI לתיעוד רפואי, הידועות כ"AI scribes", מאומצות במהירות במערכות בריאות ברחבי העולם, מתוך הבטחה להקל את נטל התיעוד ולצמצם שחיקת רופאים. ואולם, מחקרים עדכניים מראים כי גם מערכות מתקדמות אינן חפות מטעויות. הן עלולות להשמיט תסמינים, לתעד בצורה חלקית ולייצר "הזיות" - פרטים קליניים ואחרים שלא התרחשו. שיעורי הטעויות עשויים להיראות נמוכים (1–3%), אך ברפואה אפילו טעות אחת יכולה להשליך על בטיחות המטופל, כשזו נכנסת לתיק הרפואי ומשמשת כנקודת המוצא של הרופא הבא. כאשר הטעות היא תיעוד שלפיו המטופלת נטלה פטריות הזיה, ההזיה של המערכת עלולה להפוך לעובדה בתיק שלה וללוות אותה גם באבחנה ובטיפול הבאים.

המטופל מקבל סיכום ביקור שנראה רשמי ומסודר, ואינו יודע אם המידע מדויק, אם הושמטו פרטים חשובים או אם נוספו פרטים שכלל לא נאמרו. אין לו גישה ל"קוד" שמייצר את הסיכום, אין לו יכולת לבקש תיקון בקלות, ולרוב אין לו מושג שהמסמך נוצר בכלל על ידי AI. גם אם יקרא אותו, לא תמיד יהיו לו הידע הרפואי והיכולת להבין איזו השמטה עלולה להיות משמעותית להמשך הטיפול.

כאן נכנסים הרופא או הרופאה, שאמורים לקרוא את הסיכום, לוודא שהוא מדויק, ולחתום עליו. בפועל, הרופא החותם נדרש לשאת באחריות המקצועית לתוכן שאישר, גם כשהנוסח הראשוני נוצר בידי כלי AI. אבל האם זה הוגן? האם זה ריאלי? רופאים עובדים תחת לחץ זמן כבד, עם יעדי הספק גבוהים, ולעיתים קרובות ללא זמן מספק לעבור על כל מילה בסיכום של ה-AI. 

לכאורה, הפתרון פשוט: שהרופא או המטופל יעברו במהירות על הסיכום כדי לזהות טעויות. אלא שקל יותר לזהות פרט שגוי מאשר פרט שנעלם. כדי לגלות שתסמין, הסתייגות או המלצה הושמטו, לא מספיק לקרוא את הטקסט; צריך להשוות אותו לשיחה שהתקיימה ולזכור מה בדיוק נאמר. יתרה מכך, מסמך מנוסח היטב ורשמי מעורר באופן טבעי אמון, ולכן דווקא טעויות שנשמעות סבירות עלולות לחמוק מעיני הקורא.

התוצאה היא שגם הרופאים נמצאים בעמדת נחיתות מול מערכת הבריאות שמצפה מהם להספיק יותר, ומול ה-AI שעושה הכל מהר יותר מהם. ככל שהשימוש במערכת יהפוך לשגרתי, גדל גם החשש שהאישור האנושי יהפוך מבקרה אמיתית לחתימה כמעט אוטומטית. כך למעשה, הרופא שאותו ביקשנו להעצים ולייעל את עבודתו באמצעות הכנסת הטכנולוגיה לחדר הטיפולים, עלול דווקא להיות "מוקטן".

כאן נכנסת אחריותה של מערכת הבריאות. עליה להקצות לרופאים זמן מוגדר לבדיקת הסיכומים; לקבוע אילו פרטים מחייבים אימות פעיל; ליידע מטופלים שהביקור מתועד באמצעות AI ולאפשר להם לעיין בסיכום ולבקש תיקון בקלות; ולדרוש מהיצרנים שקיפות לגבי דיוק המערכת ומגבלותיה. כל מסמך שנוצר באמצעות AI צריך גם להיות מסומן בבירור.

ה-AI יכול לשפר את הטיפול ולחסוך לרופאים זמן יקר. אך ללא בקרה, הטעות שלו עלולה להישמר, לעבור לרופא הבא ולהשפיע על החלטות עתידיות. מחיר החיסכון בזמן אינו יכול להירשם בתיק הרפואי של המטופל.

הובא לידיעה בעזרת פרופ' טליה מירון-שץ, פסיכולוגית חברתית המתמחה בקבלת החלטות רפואיות של מטופלים ורופאים, הפקולטה למנהל עסקים ע"ש סיימון סרויה בקריה האקדמית אונו. מחברת הספר "עכשיו תורי - כלים מעשיים לקבלת החלטות רפואיות נכונות".

הנקודה שבה חרם מפסיק להיות ביטוי של בחירה צרכנית, והופך לכלי פוליטי של הפחדה: המשטרה החשאית של מחנה "רק לא ביבי" קוראים לא לקנות, לא להזמין, לא להעסיק, לא להופיע, לא לשתף פעולה, לחבל בהופעות, לתבוע לא בשל טיב השירות, איכות היצירה או הגינותו של האדם, אלא מפני שדעתו הפוליטית של המוחרם אינה תואמת את דעתם. חרם כזה, או BDS פוליטי אם תרצו, אינו ביטוי לעמדה אידאולוגית בטוחה בעצמה, הוא מעיד דווקא על חור באידאולוגיה.

אידאולוגיה אמיתית יודעת להתווכח. היא יודעת לשכנע, לנמק, להתמודד עם שאלות קשות, לשאת ביקורת ולעמוד מול דעה מנוגדת בלי להתפרק. מי שמבקש לפגוע בפרנסתו של אחר משום שהצביע אחרת, התבטא באופן שונה או מחזיק בעמדה פוליטית אחרת, אינו מציע רעיון טוב יותר. הוא מבקש למחוק את עצם האפשרות לרעיון אחר, הוא מבקש להעלים את הזהות של האחר.

זה אינו פלורליזם. זו כפייה. זו רוח פשיסטית שמנשבת במובנה התרבותי - סלידה מפלורליזם, רצון לכפות אחידות, והנחה שדעה אחרת אינה עמדה לגיטימית שיש להתמודד עימה, אלא חריגה שיש לבודד, להעניש ולהרחיק.

אידאולוגיה בעלת ביטחון עצמי אינה זקוקה לרשימות שחורות. היא אינה זקוקה לאיומים מרומזים על לקוחות, למכתבים למעסיקים, לקריאות לביטול הופעות או להפעלת לחץ על מוסדות מקצועיים. אידאולוגיה אמיתית יודעת להתווכח. היא מציגה עובדות, מנמקת, מנסה לשכנע ומוכנה גם להפסיד. היא אינה מבקשת למחוק את האדם שמולה רק משום שלא הצליחה לשכנע אותו.

מי שמנסה לפגוע בפרנסתו של אדם בשל הצבעתו או דעתו, אינו מנצח בוויכוח. הוא בורח ממנו. הוא מוותר על הרעיון ומחליף אותו בכפייה; הוא מוותר על שכנוע ומחליף אותו בפחד; הוא מוותר על פלורליזם ומחליף אותו במשמעת מחנאית. זו אינה עוצמה אידאולוגית. זו הודאה בריקנות אידאולוגית. BDS פוליטי מן הסוג הזה אינו פוגע רק במי שסומן. הוא נועד להשפיע על כל מי שמתבונן מן הצד.

המסר אינו רק: "אל תקנו ממנו". המסר האמיתי הוא: "אל תעזו להיות כמוהו". יוצרים לומדים להצניע את דעותיהם. אנשי עסקים מבינים שלא כדאי להם להתבטא. שכירים חוששים מתגובת מעסיקים או לקוחות. בעלי מקצוע בוחרים בשתיקה, לא מפני ששינו את דעתם, אלא מפני שהמחיר שדורש מהם המרחב הציבורי נעשה גבוה מדי.

כך נוצר קונצנזוס מזויף. כי מי שחושב אחרת למד שהבעת דעה עלולה לעלות לו בפרנסתו ובמעמדו החברתי. זו אינה חברה חופשית. זו חברה שמאמנת את אזרחיה לצנזר את עצמם.

וכאן מגיעה ההפתעה הקבועה של מי שמנהלים את השיח בכוח החרם: יום הבחירות. הם רואים סביבם אנשים ששותקים, מהנהנים, נמנעים מעימותים, אינם מפרסמים עמדות ואינם מעזים להכריז על תמיכתם. הם מסיקים מכך שקיים רוב, שיש קונצנזוס, שהמחנה שלהם ניצח את השיח הציבורי. אבל שתיקה אינה הסכמה. לעיתים קרובות, היא פשוט הישרדות.

מאחורי הקלעים, אנשים רבים מסתירים את עמדתם כדי לא לשלם מחיר חברתי או מקצועי. הם מציגים כלפי חוץ השתייכות ל"גוש רק לא ביבי", ל"גוש האין-אג'נדה", או לכל מחנה שמכתיב את כללי הקבלה בסביבתם. אך מאחורי הפרגוד הם מצביעים לפי מצפונם ולעיתים קרובות, בניגוד מוחלט למצג שנכפה עליהם להציג בחוץ.

מי שמדמיין שהשתקת יריב היא ניצחון, מגלה בקלפי שהיריב לא נעלם. הוא רק הפסיק לדבר. דמוקרטיה אינה הזכות לחיות בין אנשים שחושבים כמוך. היא החובה לחיות לצד אנשים שמרגיזים אותך, מתווכחים איתך, מצביעים אחרת ממך ולעיתים מחזיקים בעמדות שאתה סבור שהן מוטעות לחלוטין.

אין חובה להסכים עם איש. אין חובה לרכוש מאדם שירות. אין חובה למחוא כפיים ליצירה או לדעה. אבל יש חובה אזרחית בסיסית אחת: לא להפוך את פרנסתו של אדם לכלי ענישה מפני שאינו מציית לקוד הפוליטי שלך.

המאבק על רעיונות צריך להתנהל באמצעות טיעונים, עובדות ושכנוע. לא באמצעות החרמת אדם, סימונו הטלת פחד ושימוש בכלי המשפטי כמוצר מדף למחנה אחד.

מי שאינו מסוגל להתמודד עם דעה אחרת בלי לנסות לסלק את בעליה מן המרחב המקצועי והכלכלי, אינו מגן על הדמוקרטיה, הוא מסכן אותה ובעיקר הוא חושף את הבלוף הגדול בשימוש הציני שהוא עושה במילה "דמוקרטיה" וכל זה לפני שבכלל דיברנו על החינוך של ילדים לחרמות הוא חושף את גבולות מחויבותו אליה.

כל זאת עוד נכתב בלי להזכיר את המסר ההרסני המועבר לילדים ולבני נוער: שכאשר נתקלים במי שחושב אחרת, אין צורך להקשיב, להתווכח או לשכנע מותר לסמן, לבודד ולהחרים. כשמבוגרים הופכים חרם לכלי פוליטי לגיטימי, אין להתפלא שהוא מחלחל גם אל מוסדות החינוך, שם הוא מקבל את צורתו האכזרית ביותר: ילדים הלומדים כי שונות אינה הזדמנות לשיח, אלא עילה לנידוי.

כמעט ארבע שנים לאחר מותו של תינוק שאושפז בפגייה בבית החולים מעייני הישועה, ועדת החקירה של משרד הבריאות פרסמה היום (רביעי) את מסקנותיה בנוגע לנסיבות הטיפול בו.

לפי הממצאים, אנשי הצוות שטיפלו בתינוק לא זיהו בזמן את ההחמרה במצבו ואת הזיהום שממנו סבל - מצב שלדברי רן רזניק, כתב בכיר ופרשן הבריאות של "ישראל היום", ניתן היה לטפל בו באנטיביוטיקה.

רזניק התייחס לממצאים בתוכנית ב־103fm ותיאר תמונה קשה של שרשרת כשלים בטיפול. "אנחנו מדברים על ממצאי חקירה של משרד הבריאות, שחקר את הפרשה הזאת והעלה מסקנות קשות על נסיבות הטיפול", אמר.

לדבריו, לאחר לידתו של התינוק מצבו החל להידרדר בהדרגה, אולם הצוותים לא הצליחו לזהות בזמן את הסיבה. "על פי חקירת משרד הבריאות, האחיות בתינוקייה, שני הרופאים המתמחים והרופא הבכיר, במשך עשרות שעות כמעט לא הצליחו לאבחן את המצב שלו. לא הצליחו לאבחן את זה שהוא סובל מזיהום שאפשר היה לטפל בו באנטיביוטיקה, ומירב הסיכויים לטפל בו ולהציל אותו".

"המתמחים לא התייעצו ולא עדכנו את הרופא הבכיר"

רזניק הגדיר את האירוע כ"ליקוי מאורות אדיר, קשה וטראגי", והצביע במיוחד על הכשל בתקשורת בין הרופאים המתמחים לבין הרופא הבכיר.

"זיהום זה דבר שכיח, גם אצל תינוקות. טיפול באנטיביוטיקה זה עניין שכיח ויומיומי", אמר. "היה פה ליקוי מאורות אדיר, קשה, טראגי, כשל גדול של האחיות, הרופאים המתמחים והרופא הבכיר".

לדבריו, אחד הממצאים המרכזיים נוגע לכך שהמתמחים לא פנו בזמן לרופא הבכיר. "אחת הבעיות הכי קשות שהתגלו פה זה שהרופאים המתמחים, אלה שמופקדים בפועל על הטיפול הרפואי בחולים ברוב שעות היממה, לא התייעצו. הם לא עדכנו את הרופא הבכיר".

רזניק הוסיף כי בעדות שמסר הרופא הבכיר למשרד הבריאות הוא טען כי אילו המידע היה מגיע אליו בזמן, התוצאה הייתה עשויה להיות שונה. "הוא אומר בעדות שלו במשרד הבריאות שאם היו מעדכנים אותו במידע, רוב הסיכויים שהסוף היה אחר. הטיפול היה אחר, הוא היה מקבל תרופה ונשאר בחיים".

עם זאת, רזניק הדגיש כי האחריות אינה מוטלת רק על המתמחים. "זה תפקידו לשאול, אבל בשעות הלילה בבתי החולים בישראל מופקדים על הטיפול כמעט בכל המחלקות הרופאים המתמחים. התפקיד הראשוני שלהם, וזה תפקיד קשה, זה לדעת מתי לעדכן, לזעוק ולהביא את הרופא הבכיר הכונן לטיפול במחלקה".

לדבריו, גם האחיות היו צריכות להתריע: "גם האחיות, חלקן מנוסות יותר בעשרות שנים מהמתמחים, גם הן לא עדכנו את הרופא הבכיר".

ביקורת על בית החולים: "לא עדכנו את ההורים"

ממצאי הוועדה כוללים, לדברי רזניק, ביקורת חריפה גם על התנהלות הנהלת בית החולים מעייני הישועה והמחלקה לאחר מות התינוק.

"התינוק נפטר ב־2022, אנחנו כבר ב־2026. שלוש־ארבע שנים זה מה שקורה בוועדות הבדיקה במשרד הבריאות", אמר רזניק. "זה לא צריך לקרות ככה, מכל הסיבות, כולל כלפי ההורים וכולל כלפי מערכת הבריאות, אבל זה המצב".

לדבריו, "אחת הביקורות הקשות של ועדת החקירה של משרד הבריאות היא כלפי הנהלת בית החולים מעייני הישועה, בית חולים חשוב בישראל בבני ברק. ביקורת קשה על הנהלת בית החולים, ביקורת קשה על הנהלת המחלקה של התינוקייה והפגים".

רזניק טען כי לאחר המקרה לא בוצע תהליך מספק של בדיקה ושיתוף המשפחה. "לא עשו חקירות משמעותיות, לא עדכנו את ההורים, לא דיווחו להורים, לא נפגשו עם ההורים והקימו ועדה שעל פי חוק הממצאים שלה סודיים ואי אפשר לגלות אותם".

מותו של התינוק אירע בנובמבר 2022. כעת, שנים לאחר האירוע, מסקנות ועדת החקירה מצביעות על שורת כשלים בזיהוי ההידרדרות במצבו, בתקשורת בין אנשי הצוות ובאופן שבו טופל האירוע לאחר מותו.

הזמרת והיוצרת שי המבר חוזרת אל בימת התיאטרון ומסמנת ציון דרך מרגש בקריירה. לאחר תקופת התרחקות מאור הזרקורים לטובת חופשת לידה והולדת בנה הבכור כרם, היום (רביעי) מתפרסם לראשונה ב-TMI, כי המבר לוהקה לתפקיד הראשי של מיקה במחזמר הישראלי המצליח "מיקה שלי" מבית תיאטרון "טומיקס". ההפקה, השזורה בשיריו הנצחיים של יאיר רוזנבלום ובהם "שיר של יום חולין" ו"אהוב בסיירת", מביאה סיפור אהבה והתבגרות על רקע השנים שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים.

התפקיד הראשי בתיאטרון, הינו עוד שלב בקריירה עשירה שהחלה עוד בגיל 13, בעונת הבכורה של "בית ספר למוסיקה" בהדרכתו של המורה בזמנו משה פרץ. לאחר שירות בלהקה צבאית והוצאת אלבום בכורה הנושא את שמה, רשמה המבר פריצה בוגרת בשנת 2021 בתוכנית "הכוכב הבא". הביצועים לשירים המקוריים "פעם את לילה" ו"נתתי אותי אל העיר" זכו להצלחה רדיופונית נרחבת, נכנסו לפלייליסטים המובילים וביססו אותה כאחת הכותבות והמבצעות העמוקות במוזיקה הישראלית.

במקביל ליצירה המוזיקלית העצמאית, הכוללת את האלבומים "כל החלומות" ו"עוד יום במזרח התיכון" לצד שיתופי פעולה עם אמנים כדוגמת רן דנקר, רביד פלוטניק ודודו טסה, פיתחה המבר נוכחות מרשימה בעולם התיאטרון. היא השתתפה בהפקת המחזמר "הלהקה" וכיכבה בתפקיד הראשי ב"אהבה ממבט ראשון" משירי אריק איינשטיין, ניסיון שסלל את דרכה לתפקידה החדש.

הליהוק הנוכחי מגיע בתקופה של פריחה אישית ומקצועית עבור המבר, שנישאה לבן זוגה נדב סיון במאי 2024 ושחררה לאחרונה את הסינגל "הכל וכלום בבת אחת", שנכתב על רקע השינויים הגדולים בחייה. עם כניסתה לחדר החזרות של "מיקה שלי", היא משלבת בין אמהות טרייה לעשייה בימתית תובענית וחוזרת אל לב העשייה התרבותית בישראל, ואנחנו ב-TMI לגמרי שרופים עליה!

"אין חכם כבעל ניסיון", מודיעה הבוקר (רביעי) מפלגת "ישראל ביתנו" בסרטון חדש שמציג את אביגדור ליברמן כמועמד לראשות הממשלה. נתניהו הוא היריב הרשמי; איזנקוט ובנט מעניינים יותר. שניהם יודעים מה ליברמן מבקש לומר להם: גם ביום שאחרי הבחירות, שאלת ראשות הממשלה מבחינתו נשארת פתוחה.

ליברמן אינו צריך כרגע לשכנע את הקהל שהוא המועמד המוביל לראשות הממשלה. המספרים ממילא אינם שם. בסקרים הוא מפגר אחרי איזנקוט ובנט, וגם בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה נקודת הפתיחה שלו חזקה פחות. מי שבוחר ראש ממשלה לפי טבלת הליגה לא מגיע מכאן הישר לנוקדים.

גם "הניסיון" אינו נכס נקי מחסרונות: אחרי כמעט שלושה עשורים בצמרת הפוליטית, ליברמן הוא מוצר שהציבור מכיר היטב. באותה מידה מוכרים גם קורות החיים שלו. מעט מאוד פוליטיקאים בישראל עברו כמוהו בין מוקדי הכוח המרכזיים של המדינה, ממשרד החוץ והביטחון ועד האוצר והקבינט. הרזומה שלו אינו קישוט לקמפיין, הוא נותן לו בסיס ממשי לטעון לתפקיד הכי בכיר במערכת; הסקרים מראים, לפחות בינתיים, עד כמה הציבור משתכנע.

אין חכם כבעל ניסיון pic.twitter.com/GtQM4MOaWb

— אביגדור ליברמן (@AvigdorLiberman) August 26, 2026

הפוליטיקה הישראלית כבר הוכיחה שאין קשר הכרחי בין טבלת הליגה לבין זהות ראש הממשלה. בנט עשה זאת ב-2021, כשמפלגה בת שבעה מנדטים ביום הבחירות - ושישה בעת השבעת הממשלה - הספיקה לו כדי להיכנס ראשון לרוטציה. איזנקוט מכיר היטב את התקדים שמרחף מעל מערכת הבחירות הזאת. מכיר - וחושש, ובדיוק לכן הוא דורש לקבוע כלל: ראש המפלגה הגדולה בגוש יהיה המועמד לראשות הממשלה. 

בנט וליברמן אינם ממהרים לחתום לו. מבחינתם, אימוץ הכלל עכשיו הוא ויתור מוקדם על הנכס החשוב ביותר של מפלגה בינונית במערכת מפוצלת: כוח המיקוח שאחרי הבחירות. ליברמן, מכל השחקנים במחנה הזה, מכיר את כוחו של הנכס הזה לפני ולפנים.

הקמפיין החדש מבקש לקבע הנחת עבודה אחרת: גם אם איזנקוט יסיים ראשון בגוש, ראשות הממשלה לא תעבור אליו אוטומטית. בישראל ביתנו אומרים בגלוי שליברמן "יכול וצריך" להיות ראש הממשלה. עד הקלפיות כולם ידברו על אחדות הגוש. כל אחד מהם גם דואג לעמדת הפתיחה שלו לבוקר שאחרי. 

הסרטון פונה לבוחרים, אבל המסר לשותפים ברור לא פחות: ליברמן אינו נכנס למערכת הבחירות הזאת מתוך הנחה שבסופה יקבל את האוצר או הביטחון ויגיד תודה.

גם את "אסטרטגיית הגוש" שהוא משווק בימים האחרונים כדאי לקרוא בזהירות. יש בה היגיון אלקטורלי ממשי: ליברמן טוען שהמשימה היא להעביר חמישה-שישה מנדטים מגוש נתניהו, ולא לנהל מלחמת קולות בתוך האופוזיציה; לטענתו, המלצה שלו עכשיו על איזנקוט תעלה לו בשני מנדטים, והמלצה דומה של בנט עלולה לעלות לאחרון בשלושה-ארבעה. לכן הוא דורש שכולם ירוצו לראשות הממשלה עד הסוף.

ליברמן גם מבין שהמחנה לא ינצח אם כל ראשיו יתחרו על אותם מצביעים שכבר נמצאים בו. כל מפלגה, לשיטתו, צריכה להביא קולות שאחרת לא היו מגיעים לגוש. החשבון הגושי מסתדר היטב עם החשבון הפרטי שלו. כל עוד אין מנהיג מוכתר, גם שמו נשאר ברשימת האפשרויות ליום שאחרי.

ליברמן זקוק אפוא לניצחון של הגוש, אבל ניצחון גדול מדי של איזנקוט יפגע בו. "ישר" גדולה מאוד ו"ישראל ביתנו" לא מספיק גדולה הן חדשות רעות עבורו; פער מצומצם יותר, כשהקמת הממשלה תלויה גם בו וגם בבנט, משנה את יחסי הכוחות. מנדט שעובר מנתניהו לגוש משרת אותו. מנדט שעובר מישראל ביתנו לישר גורע מכוחו. התוצאה הנוחה ביותר עבורו היא מחנה מנצח שאין בו איש חזק מספיק לקבוע לבדו את תנאי הממשלה.

הקרב נוגע גם למבנה הממשלה הבאה. איזנקוט העלה אפשרות להקים ממשלה בלי 61 חברי כנסת מהגוש ולנסות להרחיבה לאחר ההשבעה. ליברמן סגר מיד את הדלת: "לא תהיה ממשלת מיעוט, לא נהיה בה". הוויכוח האידיאולוגי הוא על הישענות על הערבים; מבחינת יחסי הכוחות יש לו תוצאה נוספת.

התוכנית של איזנקוט מפחיתה את תלותו בליברמן: גם עם 58 או 59 הוא מבקש להשאיר לעצמו דרך להקמת ממשלה. הסירוב של ליברמן מחזיר את המספר 61 למרכז החישוב - ואיתו את כוח הווטו של ישראל ביתנו. הוא גם מאפשר לליברמן להציג את עצמו כמי שמתעקש שממשלה חדשה תקום על בסיס רוב ברור, ולא על הסדר שיקל על יריביה לצייר אותה כחסרת לגיטימציה.

כל נתיב שמאפשר לאיזנקוט להקים ממשלה בלעדי ישראל ביתנו מוריד את מחירו הפוליטי של ליברמן. כשהנתיבים האלה נסגרים - הערבים בחוץ, החרדים כמעט בחוץ, נתניהו בחוץ - תשעה או עשרה מנדטים יכולים להיות שווים הרבה מעבר למשקלם המספרי גרידא.  מספר המושבים של ישראל ביתנו חשוב; חשוב ממנו כמה דרכים נשארו לאחרים להגיע ל-61 בלעדיה. במשחק הזה, עשרות שנות משא ומתן קואליציוני, היכרות עם המפלגות ויכולת לזהות את נקודת השבירה של היריב הן כבר עניין מעשי מאוד.

בנט מסבך עוד יותר את החשבון. הוא מתחרה בליברמן על חלק מאותו קהל - ימין אנטי-נתניהו, ביטחוני, ציוני, עם דגש על ציבור משרת - ובה בעת עשוי לספק את התנאי שיאפשר לליברמן לתבוע את ראשות הממשלה. אם בנט וליברמן יחזיקו יחד כוח שמתקרב לזה של איזנקוט, הם יוכלו לטעון ששתי מפלגות הימין בגוש אינן חייבות לקבל כמובן מאליו את ראש הרשימה הגדולה. כבר עכשיו שניהם מסרבים להתחייב לכך. אין צורך בברית חשאית ביניהם; השניים לא נפגשו במשך חודשים. די בכך שהאינטרסים ייפגשו.

הם כמובן גם יריבים. לבנט יש יתרון ברור: הוא כבר ישב בכיסא. התשובה של ליברמן נמצאת בקורות החיים שלו. שר חוץ, שר ביטחון, שר אוצר, חבר בקבינטים, שותף בהקמת קואליציות ובהפלתן. כמעט כל תחנה אפשרית נמצאת ברזומה, פרט לראשות הממשלה. יש לו גם בסיס פוליטי ותיק, מזוהה ועיקש ומפלגה שנבנתה סביבו ושרדה מספר רב של מערכות בחירות, בשעה שמפלגות מרכז וימין אחרות נולדו, זינקו ונעלמו. הסרטון מהבוקר מבקש להפוך את השורה היחידה שחסרה בקורות החיים לטיעון בעד הקידום הבא.

מול איזנקוט המילה "ניסיון" מקבלת משמעות אחרת. איזנקוט היה רמטכ"ל וחבר בקבינט המלחמה; בפוליטיקה המפלגתית הוא עדיין חדש יחסית. ליברמן אף אמר במפורש שאיזנקוט "עוד לא בשל" לראשות הממשלה. מכאן הבחירה ב"אין חכם כבעל ניסיון", ולא בטענה שליברמן יקבל את מספר המנדטים הגדול ביותר. הוא מעדיף שהוויכוח יתנהל במגרש שנוח לו: ותק, יכולת והיכרות אינטימית עם המערכת, ולא פופולריות וגודל מפלגה. בתפיסה שהוא מבקש למכור, ראשות ממשלה היא בראש ובראשונה תפקיד ביצועי. על הניסיון הדרוש לביצועו יש לליברמן טיעון שקשה לבטל.

יש בכך אירוניה. איזנקוט, הטירון הפוליטי לכאורה, הוא האיש שהוותיקים נאלצים כרגע להתארגן סביבו. הוא קובע את נושא הדיון; הם מסבירים מדוע אין להכתיר אותו מראש. בעולם שבו צריך לספור ידיים בכנסת, הוותק לבדו אינו משלם את החשבון. במקרה של שוויון כוחות, לעומת זאת, הניסיון של ליברמן עשוי לקבל משמעות שונה לגמרי.

ליברמן דחה גם את מתווה איזנקוט לפטור מצומצם לעילויים חרדים: לא 30%, לא 3%, "לא בן אדם אחד". לצדו ניצבות הדרישות לוועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר, גיוס אוניברסלי במסלול צבאי או אזרחי, לימודי ליבה כתנאי לתקצוב, הגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות, מהלך לחוקה ותפיסת ביטחון חדשה.

הסעיפים האלה ממלאים תפקיד נוסף מעבר למצע: ליברמן קובע באמצעותם כבר עכשיו את מחיר התמיכה שלו בממשלה הבאה. חלק ניכר מהסוגיות הללו מזוהות איתו כבר שנים, ולכן קשה לפטור אותן כהצהרות שנועדו לחודשיים של קמפיין. המחיר הגבוה משפר את עמדת המיקוח שלו ועלול להקשות מאוד על סגירת העסקה.

לשותפיו יש סיבה להתייחס ברצינות לאיומים שלו. אצל ליברמן "לא" כבר הוכח בעבר כאפשרות מעשית. ב-2019, עם חמישה מנדטים בלבד, הוא סירב לאפשר לנתניהו להקים ממשלה סביב משבר חוק הגיוס, והמערכת נגררה לבחירות נוספות. זו הייתה החלטה פוליטית עתירת סיכון, שהתקבלה בשעה שיכול היה להיכנס לממשלה ולהסתפק בתפקיד בכיר. מי שכבר קם משולחן המשא ומתן ושילם על כך מחיר מגיע לסיבוב הבא עם כוח הרתעה שאין לכל אחד.

לתקדים בנט היה גם פרק מקדים שנשכח. כבר באוגוסט 2019, כשישראל ביתנו עמדה על 11 מנדטים בסקרים, עלה תרחיש שבו ליברמן ינצל את היותו לשון המאזניים כדי לדרוש רוטציה בראשות הממשלה. הוא לא פסל זאת ואמר שראשות הממשלה מעניינת אותו, אך היא "אופציה, לא אובססיה". אז זה נשמע כמעט אקזוטי. שנתיים אחר כך בנט הוכיח שמפלגה קטנה, כשהיא ממוקמת בנקודה שבה שני הצדדים זקוקים לה, יכולה לקבל את הנכס היקר ביותר במערכת. מה שהיה ב-2019 תרגיל מחשבתי הפך ב-2021 לתקדים.

במובן הזה, חמשת המנדטים של 2019 עשויים להיות עבורו נכס חשוב יותר מעשרת המנדטים של 2026. אז הוא הוכיח שמפלגה קטנה מסוגלת לקבוע מי לא יהיה ראש ממשלה. הוא הוכיח גם שאינו כבול למחנה שממנו צמח, ושברגע ההכרעה הוא מוכן להעדיף את הקו שלו על הנוחות האישית של כניסה לממשלה. עכשיו הוא מבקש לתרגם את המוניטין ההוא לתביעה שאפתנית בהרבה: חלק בראשות הממשלה עצמה.

לכך הצטרפה אמירה מסקרנת שלו מהשבוע האחרון. ליברמן מבטיח שבידיו "נוסחה שכולם יקבלו אותה וכולם יהיו מרוצים", שאותה יציג אחרי הבחירות. הוא אינו מפרט. אילו התכוון לעיקרון הפשוט שלפיו ראש המפלגה הגדולה יהיה ראש הממשלה, קשה להבין מדוע יש צורך לשמור אותו בסוד. השתיקה משאירה מרחב לרוטציה, למועמד פשרה, לחלוקת קדנציה או להסדר אחר שיפריד בין מספר המנדטים לבין סדר הישיבה בלשכת ראש הממשלה. גם האופן שבו הוא מדבר על אותה נוסחה מלמד משהו על תפיסתו העצמית. מבחינתו הוא אחד האנשים שאמורים להרכיב את העסקה, לא מי שיוזמן להצטרף אליה לאחר שתיסגר.

הניסיון הרב אינו פותר לליברמן את הבעיה הקואליציונית; הוא בעיקר גורם לו להכיר אותה היטב. הקווים האדומים שהציב - נתניהו בחוץ, ממשלת מיעוט בחוץ, פטור לחרדים בחוץ - מצמצמים מאוד את הדרכים להגיע ל-61. איזנקוט משאיר לעצמו פתח לממשלה צרה שתורחב אחר כך. בנט יכול תיאורטית לנסות בעתיד לבנות חיבורים שקשים הרבה יותר לליברמן. העימות עם המפלגות החרדיות נעשה במשך השנים חלק מזהותו הפוליטית של יו"ר ישראל ביתנו. פשרה גדולה איתן ביום שאחרי הבחירות עלולה למחוק חלק מהסיבה שבגללה מצביעיו באו אליו מלכתחילה.

בנקודה הזאת מצבו שונה מהותית מזה של בנט ב-2021. כוחו של בנט נבע אז מהיותו החיבור הכמעט יחיד בין חלקיה של קואליציה שנראתה בלתי אפשרית. ליברמן מבקש להגיע לעמדה דומה אחרי שנים שבהן צמצם בעצמו את מספר השותפים האפשריים שלו. מנגד עומדות כמעט שלושים שנות היכרות עם מוקדי הכוח, המפלגות, המנהיגים והחולשות שלהם. קווים אדומים מעניקים כוח במשא ומתן כל עוד נשאר עם מי לנהל אותו.

כדי להגיע לראשות הממשלה הוא זקוק לתוצאה כמעט כירורגית: גוש השינוי צריך להיות גדול דיו להחליף את נתניהו, ישראל ביתנו חזקה דיה להיות הכרחית, איזנקוט חלש מכדי לכפות את מועמדותו, בנט חזק מספיק לבלום את הכתרת איזנקוט אך לא חזק מספיק לקחת לעצמו את ראשות הממשלה, ולאיש אין דרך חלופית להגיע ל-61. זה הרכב מאוד מסוים של תוצאה, שבו כמעט כל חלק צריך ליפול במקום הנכון. אם כך ייראו המספרים, ליברמן יהיה כנראה השחקן המנוסה ביותר סביב שולחן שבו לכל האחרים יהיה צורך דחוף לסגור עסקה.

בתוך התחרות הזאת טמונה גם סכנה למחנה כולו. הסירוב להסכים מראש שהגוש יתלכד סביב ראש המפלגה הגדולה עלול להתברר ככשל אסטרטגי. איזנקוט רוצה למנוע תקדים בנט נוסף; בנט לא חזר לפוליטיקה כדי להסתפק בתפקיד שר; ליברמן אינו מתכוון לוותר מראש על כוח שצבר במשך שנים. שלוש השאיפות האלה יכולות לדור יחד עד הבחירות. אחריהן הן עלולות להפוך את הרכבת הממשלה למסובכת הרבה יותר.

כדאי לשים לב לליברמן. כרגע הוא רחוק מראשות הממשלה יותר מאיזנקוט, ולפי חלק מהמדדים גם מבנט. מבין השלושה הוא הפוליטיקאי הוותיק ביותר, האיש שכבר עבר כמעט כל משבר קואליציוני אפשרי, שרד עליות ונפילות ושמר לאורך שנים על עצמאות שאפשרה לו פעם לשבת עם נתניהו ופעם למנוע ממנו ממשלה. הקמפיין שלו מתנהל בשתי זירות במקביל: להביא לסיום שלטונו של נתניהו, ובאותה מערכת בחירות למנוע מצב שבו זהות מחליפו תיקבע עוד לפני ספירת הקולות.

איזנקוט זקוק לניצחון ברור. בנט זקוק לחזרה מוצלחת. החשבון של ליברמן דורש יותר משתנים: גוש גדול מספיק כדי להחליף את נתניהו ותוצאה פנימית צפופה מספיק כדי שאיש בגוש לא יוכל להקים ממשלה בלעדיו.

בהכרעה ברורה בתוך גוש השינוי, "אין חכם כבעל ניסיון" יישאר סרטון קמפיין מוצלח יותר או פחות. תוצאה של 61 דחוק, עם ממשלה שתלויה בכל אחת משלוש המפלגות, תיתן לניסיון שליברמן מוכר עכשיו לבוחרים ערך ממשי במשא ומתן. במקרה כזה, שלושים שנות פוליטיקה יהיו מבחינתו הטיעון לכך שהוא יודע טוב מיריביו איך הופכים תוצאה מסובכת לממשלה.

ביום כזה, מספר המנדטים של ישראל ביתנו יהיה רק הנתון הראשון בחישוב. השאלה שתעניין את ליברמן תהיה פשוטה בהרבה: מי מסוגל להקים ממשלה בלעדיו - ומה יצטרך לתת כדי לעשות זאת.

גבר ישראלי בשנות ה-60-50 לחייו נעדר בנפאל - בישראל מכירים את האירוע, כך נודע ל"מעריב" היום (רביעי). הישראלי נמצא בטרק יחד עם קבוצה זרה, בשלב זה נותק הקשר עמו וכן עם כלל חברי הקבוצה.

אסון טבע רחב היקף באזור הגבול שבין צפון נפאל לטיבט. ה־"קטמנדו פוסט" עדכן הלילה כי לפחות 157 בני אדם נהרגו, ו-AP מדווחת על 403 נעדרים, בהם 341 אזרחים זרים. בשיטפונות בזק עוצמתיים ששטפו יישובים, כבישים, גשרים ותחנות כוח במחוז ראסווה, בזמן שכוחות ההצלה מתקשים להגיע לחלק מהאזורים בשל מזג האוויר ותנאי השטח הקשים.

🚨🇳🇵More devastating footage out of Nepal today...

The powerful flood swept away this entire bridge in seconds; the structural loss must have been immense.

The Bhote Koshi River surged without warning near the Chinese border, taking roads, homes, and infrastructure along with…

— Mario Nawfal (@MarioNawfal) August 26, 2026

הרשויות דיווחו גם על מאות תיירים ועולי רגל ששהו באזור ואבד עמם הקשר. לפי סוכנות הידיעות AP לפחות 384 מטיילים דווחו כמנותקי קשר, בהם אזרחי נפאל, הודו, ארצות הברית, בריטניה ומדינות נוספות.

בין הנעדרים עשרות אזרחים זרים, בהם אמריקאים, בריטים, אוסטרלים, קנדים, דרום קוריאנים ו־133 אזרחי הודו שהיו בדרכם לעלייה לרגל. האזור שנפגע פופולרי במיוחד בקרב תיירים המגיעים להרי ההימלאיה לטרקים ולטיולים.

בזק"א בודקים דיווח על ישראלי נעדר

בהודעה שפרסמה היחידה הבינלאומית של זק"א נמסר כי ארבעה עד חמישה כפרים נפגעו לחלוטין ונקברו תחת שכבות בוץ. עוד דווח על חשש לגורלם של 28 אוטובוסים המוגדרים נעדרים ושל כ-350 תיירים, שזהותם ולאומיותם של מרביתם אינן ידועות בשלב זה.

בהמשך נמסר כי לחפ"ק הארגון התקבל דיווח על ישראלי שנעדר באזור טיבט, וכי נבדק חשש שהוא לכוד. בזק"א הדגישו כי מדובר באירוע שעדיין מתפתח וכי המידע המתקבל מהשטח ראשוני ועשוי להשתנות.

חיים וינגרטן, סמנכ"ל מבצעים בזק"א, מסר: "לחפ"ק היחידה הבינלאומית של ארגון זק"א התקבל דיווח על ישראלי שנעדר באזור טיבט. אנו נמצאים בקשר רציף עם שגרירות ישראל בנפאל ועוקבים אחר ההתפתחויות והמידע המתקבל מהשטח. מדובר באירוע שעדיין מתפתח, וישנם אזורים שהגישה אליהם קשה מאוד. היחידה הבינלאומית של זק"א ערוכה לסייע ככל שיידרש, בתיאום עם משרד החוץ והגורמים הרלוונטיים".

היחידה הבינלאומית של זק"א נמצאת בקשר עם שגרירות ישראל בנפאל ועם גורמים מקומיים בנפאל ובטיבט.

"יכול למחוק כפרים שלמים ברגע"

יואב מגנוס, מנכ"ל מגנוס איתור וחילוץ, התייחס לאסון בתוכנית "איפה הכסף" עם ענת דוידוב ב-103fm, והסביר כי על פי ההערכות הראשוניות, השיטפון לא נגרם מאירוע גשם נקודתי.

"ככל הנראה מה שקרה שם זה שבעקבות מפולות של קרחונים נוצר אגם טבעי זמני בתוך אחד הנחלים הגדולים, וכתוצאה מכך הסכר הזה נפרץ ואז יש שיטפון בזק", אמר מגנוס. "אנחנו מדברים על עוצמות מים כבירות ברמה גיאולוגית, שזה יכול למחוק כפרים שלמים ברגע". לדבריו, "כרגע מדובר על סדר גודל של כ-400 נפגעים ומאות מנותקי קשר".

מגנוס ציין כי מדובר באזור שבו קיימת גם תנועת תיירים משמעותית: "אנחנו קצת לפני שיא העונה, שיא העונה עוד חודש או חודש וחצי. האזורים האלה יחסית מתוירים". הוא הזכיר אירוע דומה שבו טיפל בעבר: "לפני 13 שנה, באותו אזור ובאותן נסיבות, בהצפה, ישראלים נעדרו ופעלנו לאתר אותם".

לדבריו, המידע שהגיע אליו בשעות הראשונות שלאחר האירוע לא הצביע על נפגעים ישראלים. "לשמחתנו, לפחות מהמידע שמגיע אלינו עכשיו, לא מגיע אלינו מידע שישראלים נפגעו", אמר.

החשש: גל שיטפונות נוסף

ההערכה הראשונית של מדענים בנפאל היא שמפולת קרח וסלעים חסמה נהר בצד הטיבטי, גרמה להצטברות מים ולאחר מכן לפריצה פתאומית במורד נהר הבהוטה קושי. גורמים רשמיים עדיין בודקים אם גם אגם קרחוני היה מעורב באירוע.

מומחים מעריכים כי חלק עצום מקרחון התמוטט אל העמק מגובה של יותר מקילומטר, בעוצמה שתוארה כ"דמוית פיצוץ", והוביל למפולת קרח וסלעים שחסמה את זרימת הנהר. לאחר שהחסימה נפרצה, השתחררה כמות אדירה של מים בבת אחת ויצרה את שיטפון הבזק הקטלני.

הרשויות הזהירו מפני אפשרות לשיטפון נוסף בשל חסימה שנותרה במעלה הנהר. לפי זק"א, קיים גם חשש שהשיטפונות יגיעו לאזורים נוספים בנפאל, ובהם אזור צ'יטוואן, הסמוך לגבול הודו ונחשב ליעד תיירותי פופולרי בקרב ישראלים. בעקבות האירוע פרסם משרד החוץ אזהרה לישראלים השוהים באזור להתרחק ממוקדי הסכנה.

BREAKING: New footage shows absolutely horrifying scenes along the China-Nepal border amid devastating flash floods, hundreds missing, many feared dead pic.twitter.com/hwXTz8IzjP

— Insider Paper (@TheInsiderPaper) August 26, 2026

ראש ממשלת נפאל, בלנדרה שאה, הורה להפעיל את הצבא, המשטרה, צוותים רפואיים ומסוקים ולפנות תושבים מאזורים נמוכים לאורך הנהרות. לפחות 12 מסוקים משתתפים במבצע החילוץ, אולם חלק מהטיסות נאלצו לשוב על עקבותיהן בשל מזג האוויר.

תיעודים קשים מהאזור מציגים נחשול עצום של מים ובוץ, המזכיר גל צונאמי, ששוטף יישובים וסוחף מבנים, כבישים וכלי רכב. בתיעוד נוסף נראה מעבר הגבול בגיירונג שבטיבט נפגע בעוצמה, כשעשרות בני אדם נמלטים מהמקום שניות לפני שהמים והבוץ שוטפים את המתחם.

תושבים באזור תיארו הרס נרחב. טולה בהאדור, עובד בריאות מראסווה, סיפר לרויטרס: "יש הרס בכל מקום שאליו מסתכלים. היישובים הסמוכים לנהר נסחפו לחלוטין. חמישה מקרובי משפחתי נעדרים". בתיעודים שהגיעו מהאזור נראו בתים מתמוטטים אל תוך זרם המים, כלי רכב נסחפים וגשר מתכת שנעקר ממקומו.

הלחימה בעזה: חמאס ממשיך לאתגר את צה"ל במרחב הקו הצהוב. צה"ל השמיד מבנה בקרבת בית חולים ובית ספר, ששימש כנקודת מארב של מחבלי חמאס. 

צה"ל מאשר כי הוא תקף והשמיד אתמול (שלישי) מבנה בג'באליה שבצפון רצועת עזה, ששימש את מחבלי חמאס כנקודת מארב וכמחסן אמצעי לחימה. על פי צה"ל, מהמבנה תוכננו מתווי טרור נגד כוחות צה"ל ונעשו ניסיונות לשקם את יכולות הארגון. בתקיפה חוסלו כמה מחבלים.

בצה"ל מציינים כי נקודת המארב הייתה כ-50 מטר מהקו הצהוב והיוותה איום על כוחות צה"ל הפועלים במרחב בהתאם להסכם. בנוסף, הנקודה הייתה כ-70 מטר מבית החולים כמאל עדואן וכ-170 מטר מבית ספר. 

בשבוע החולף פעלו צה"ל והשב"כ ופגעו בכעשרה מבנים של חמאס בכל רחבי הרצועה, כאשר על פי צה"ל המבנים שימשו כמחסני אמצעי ללחימה וכן סדנאות לייצור ושיפוץ אמצעי לחימה.

הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר, שביקר אתמול ברצועה, דיבר על הניסיונות של חמאס לאתגר את צה"ל בהתעצמות הצבאית ואמר בין היתר: "בעזה אנחנו לא מוותרים על יעד העל - פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו, בכל האמצעים הנדרשים. אנחנו ממשיכים לפעול באופן שיטתי לפגיעה מתמשכת בחמאס ובמנהיגיו בכל מקום - ובכלל כך מערכה מתמשכת למניעת התעצמותו. המרדף אחרי מחבלי השבעה באוקטובר נמשך - כל מי שלקח חלק בטבח יחיה בנרדפות עד שיחוסל. זו משימה ארוכת טווח שאליה הפיקוד וצה"ל כולו מחויבים.

"המסר שלנו ברור: תחקרנו ואנחנו מפיקים לקחים - צה"ל לא יחזור לתפיסות כפי שחווינו ב-6 באוקטובר. אין הכלה של איומים. אנחנו לא נאפשר לאויב לבנות את עצמו מחדש, לא נאפשר לתשתיות טרור להתבסס, ונפעל בכל הזדמנות להסרת האיומים בהתהוותם". 

חוקרי היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז חוף, בפיקודו של נצ"מ יוני חג'ג', מנהלים את חקירת הרצח של ראש המאפיה הקווקזית יאניס ישובייב, תחת מעטה כבד של חשאיות. היום (רביעי), עם פתיחת הדיון בבית המשפט, מיהרו במשטרה לבקש לקיימו בדלתיים סגורות - יממה בלבד לאחר שהם עצמם חשפו לכאורה את דבר מעצרו של החשוד.

אין ספק שמדובר באחד ממקרי הרצח הנועזים שנראו בישראל, אירוע שמעסיק הן את הציבור והן את עולם הפשע. מצד אחד, הביצוע נראה מקצועי ומתוכנן; מצד שני, עולה תמונה של כשל אבטחתי חמור ושל התנהלות שאננה מצד ישובייב המנוח, שהיה מסוכסך עם לא מעט גורמים. ירידתו במדרגות המסעדה בקיסריה, מבלי שהמקום נסרק מראש ומבלי שנבדק אם יש באזור דמויות חשודות או מתנקשים, הייתה חוליה משמעותית בכשל שאפשר את החיסול. כך מצא את מותו עבריין מנוסה, שנחשב לדמות מטילת אימה בחדרה, קיסריה, אור עקיבא והסביבה.

ימ"ר חוף מבחינתו, הביא את ידיעת הזהב שהובילה למעצרו של החשוד המרכזי ברצח פחות מ-48 שעות לאחר האירוע. מאז מאפשרים במשטרה לספקולציות להמשיך להתפזר באוויר, מבלי להתחייב לגרסה אחת. כשפורסם כי החשוד עטה מסכה על פניו, נמסר מימ"ר חוף באמצעות מערך הדוברות של המחוז כי הנושא נמצא בחקירה וכי גם האפשרות הזאת נבדקת.

בהמשך סירבו במשטרה למסור פרטים נוספים, אולם כבר ביום שלמחרת, במסגרת הערכות מצב שקיימו, הוצגה תמונתו של החשוד כמי שעל פי החשד ביצע את הרצח. במקביל החלו החוקרים בבדיקות טכנולוגיות, פורנזיות ומודיעיניות במטרה לאשש את המידע שבידיהם. בהמשך הגיעה, כאמור, ידיעת הזהב באשר למיקומו של החשוד. בסיוע לוחמי הימ"מ פשטו הכוחות על חדר בכניסה לבניין מגורים, שם אותר החשוד לצד אדם נוסף, כשהוא מופתע ומבוהל.

אם נסכם את הדרמה הזאת, ובהנחה שהחשוד הוא אכן מי שלחץ על ההדק וחיסל את ישובייב, מתקבלת תמונה כמעט הפוכה בין הביצוע לבין מה שבא אחריו: מקצוענות לכאורה באופן ביצוע החיסול, לצד כשל משמעותי בתכנון הבריחה וההסתתרות. אם החשדות נגדו יתבססו, אפשר לומר שבין החיסול להימלטות נוצר פער חד במיוחד - צל"ש על רמת הביצוע, טר"ש על הבריחה.

החשוד ככל הנראה ידע שהמשטרה תהיה כולה על הרגליים ותעשה הכול כדי להגיע אליו, ושחדרה תוצף בכוחות. לכן בחר להסתתר, לכאורה, בתוך מחסן בלב אזור מגורים, בתקווה שההיטמעות בסביבה נורמטיבית תאפשר לו להרוויח זמן ולהימלט. אלא שמנגד, ככל הנראה היה מי שמסר למשטרה מידע מדויק ומשמעותי שהוביל למעצרו - בין אם אדם שבגד בו ובין אם מי שהיה ערני מספיק כדי לזהות דבר מה חריג.

עכשיו המשטרה תצטרך לעשות הכול כדי להרכיב את הפאזל, לחבר בין הקצוות ולהביא את החקירה למיצוי. ששת הימים שאישר לה בינתיים בית המשפט במסגרת הארכת המעצר הם רק שלב ראשון, ולא יותר. לקראת הדיון הבא צפויה המשטרה לשוב לבית המשפט, לבקש הארכת מעצר נוספת - ככל הנראה שוב ל-15 ימים - להציג מסמך סודי ולהראות התקדמות בחקירה.

אם החוקרים של יוני חג'ג' יידעו להתעלם מרעשי הרקע, הם יוכלו להתמקד במטרות החקירה המרכזיות - בתקווה שאכן מדובר בחשוד שעומד מאחורי החיסול הנועז, ולא בעבריין רכוש לא מתוחכם במיוחד שנקלע לסיטואציה שבה מייחסים לו תיק כבד בהרבה.  כרגע יש לימ"ר חוף לא מעט עבודה: לאתר את כלי הנשק, להתחקות אחר מי שעומד מאחורי החיסול והנסיבות שהובילו אליו, לבדוק את מיקומו של החשוד בשעת הרצח ולחבר בין כלל הממצאים עד לקבלת תמונה מלאה.

כמה מרוויחים אנשי הקבע, השוטרים ועובדי המוסד והשב"כ? נתונים חדשים חושפים פערים גדולים בתוך מערכת הביטחון: משכר ממוצע של 13,845 שקל למשרתי הקבע הצעירים, ועד יותר מ-34 אלף שקל לעובדים ביחידות הסמך של משרד הביטחון. במקביל, שווי הפנסיה התקציבית הממוצעת לקצין צה"ל מגיע לכ-9 מיליון שקל.

המספרים מתפרסמים בדו"ח השכר לעובדי מערכת הביטחון לשנים 2023-2024 של אגף השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, שמציג את השפעת המלחמה, הסכמי השכר והשינויים בהרכב כוח האדם בגופי הביטחון.

השכר הממוצע הגבוה ביותר נרשם ביחידות הסמך, ובהן הוועדה לאנרגיה אטומית, ועמד בשנת 2024 על 34,315 שקל ברוטו בחודש. בגופים החשאיים, המוסד והשב"כ, עמד השכר הממוצע על 32,225 שקל, ובמכון למחקר ביולוגי על 31,932 שקל.

השכר הממוצע של אזרחים עובדי צה"ל הסתכם ב-22,926 שקל, במשטרת ישראל ב-20,562 שקל ובשירות בתי הסוהר ב-18,889 שקל. עם זאת, באוצר ציינו כי תוספות שכר משמעותיות שניתנו במשטרה ובשב"ס מאמצע 2024 צפויות לקבל ביטוי מלא רק בדו"ח לשנת 2025.

במקביל לעליית השכר, התרחבה גם מצבת כוח האדם בגופי הביטחון. במשטרה הועסקו ב-2024 כ-26,900 עובדים, בשב"ס כ-9,500 ובמערך האזרחים עובדי צה"ל כ-8,500. בסך הכול מדובר בכ-44,900 עובדים בשלושת הגופים שבהם הנתון גלוי, עלייה של כ-2,500 עובדים בתוך שנה. מספר המשרתים בצה"ל והעובדים בגופים החשאיים וביחידות הסמך לא פורסם.

השכר הממוצע הכולל בצה"ל היה הנמוך מבין הגופים שנבדקו ועמד על 18,756 שקל. במקביל נרשמה עלייה בשכר אנשי הקבע הצעירים. השכר הממוצע בקבע הראשוני הגיע ל-13,845 שקל בחודש, לעומת 11,786 שקל בשנת 2022 - עלייה של כ-17.5%.

בקצה העליון של טבלת השכר, השכר הממוצע של אלוף בצה"ל הגיע ל-73,099 שקל בחודש. ניצב במשטרה השתכר בממוצע 66,084 שקל, ואילו שכרו הממוצע של גונדר בשב"ס עמד על 62,946 שקל.

המלחמה הביאה גם להרחבת מערך האזרחים עובדי צה"ל. מספרם עלה מכ-6,600 בשנת 2021 לכ-8,000 בשנת 2024, בעיקר בשל גיוס עובדים בתחומי המודיעין, הסייבר והטכנולוגיה. בעקבות השינוי ירד הגיל הממוצע של העובדים מ-50 ל-44.

אחד הנתונים הבולטים בדו"ח נוגע לפנסיה התקציבית של קציני צה"ל. השווי המצטבר הממוצע של הקצבה לקצין עומד על כ-9 מיליון שקל, כאשר גיל הפרישה הממוצע הוא 45 והקצבה החודשית הממוצעת מסתכמת ב-20,019 שקל.

קצבה גבוהה בכ-4,300 שקל, או כ-27%, מהיעד שנקבע ל-2024 ועמד על 15,717 שקל. היעד ל-2025 עומד על 15,553 שקל, ובדו"ח מזהירים כי הנתונים מעלים חשש שצה"ל לא יצליח להתכנס אליו. לפי החוק, אם הקצבה הממוצעת של הקצינים הפורשים תישאר מעל היעד, שר האוצר יידרש לקבוע תקנות חדשות לתשלום הקצבאות.

נשים מהוות כיום כשליש ממשרתי הקבע בצה"ל ו-41.2% מעובדי המכון למחקר ביולוגי. עם זאת, פערי השכר המגדריים התרחבו מעט ב-2024, בין היתר בשל תוספות פעילות ולחימה שניתנו בעיקר בתפקידי שטח, שבהם שיעור הגברים גבוה.

הקרב על המקום ה-25 ברשימת הליכוד, שהחל כמאבק פנימי בעקבות הפריימריז, הידרדר תוך ימים לעימות חריף המלווה בטענות לזיופים, עתירות, לחצים על סביבת נתניהו ותלונה במשטרה. במרכזו השרה גילה גמליאל, ח"כ אתי עטיה והשר חיים כץ, שבבחירות המקדימות הפעיל את כוחו הפוליטי לטובת עטיה, המקורבת אליו, לאחר שהוא עצמו קיבל שריון מראש ברשימה ולא התמודד בפריימריז.

בתוצאות שפורסמו לאחר הבחירות קיבלה גמליאל 22,087 קולות, לעומת 21,633 לעטיה, והפער ביניהן הציב את גמליאל במקום ה-25, המשוריין לאישה ונחשב ריאלי. לאחר שהתגלו אי-התאמות בתוצאות בכמה קלפיות, ובעיקר בבאר יעקב, הוחלט על ספירה חוזרת. התוצאה השתנתה: עטיה עקפה את גמליאל ואמורה לעבור למקום ה-25, ואילו גמליאל נדחקת למקום ה-35, מחוץ לטווח הריאלי. ההכרעה הסופית טרם פורסמה והיא כפופה להליכי הערעור בליכוד.

עבור גמליאל זהו מאבק על עתידה הפוליטי. אם התוצאה החדשה תאושר, מי שכיהנה במשך יותר משני עשורים לסירוגין בכנסת ובממשלה עלולה למצוא את עצמה מחוץ לכנסת הבאה. עטיה עשויה, באותה הכרעה, להבטיח לעצמה מקום ריאלי באמצעות משבצת האישה. כמה מאות קולות מפרידים כרגע בין שתי האפשרויות - ומסבירים היטב את עוצמת הקרב על הספירה.

הנתונים מבאר יעקב הם שהדליקו את האש. בתוצאות הרשמיות קיבל ששון גואטה 487 קולות, מאי גולן 450 וגמליאל 433, בעוד דודי אמסלם קיבל 21 בלבד ואופיר כץ 17. באחת הקלפיות הופיע נתון חריג עוד יותר: 260 קולות לגואטה במקום שבו היו 240 מצביעים. בליכוד החלו לבדוק טעויות הקלדה ופערים בין טפסי הספירה לנתונים שהוזנו למערכת. כשהפער בין גמליאל לעטיה קטן כל כך, גם שינוי של עשרות קולות עשוי לשנות את הרכב הרשימה לכנסת.

בסביבת גמליאל טוענים כי גם הליך הספירה החוזרת היה פגום, בין היתר משום שנציג מטעמה לא נכח בספירה, והגישו עתירה בניסיון לעצור את שינוי התוצאה. בעתירה הועלו שאלות גם באשר לשרשרת השמירה על חומרי הבחירות. בין היתר נטען כי בפרוטוקול של קלפי 10101 בבאר יעקב נמחק ידנית מספר אזיקון הסגירה ונכתב תחתיו מספר אחר - 2075199 במקום מספר מסדרה שתאמה לאזיקון הפתיחה, 9322190 - ללא הסבר, חתימה או חותמת המאשרת את השינוי. טענה דומה הועלתה ביחס למחיקות ותיקונים במספר האזיקון של קלפי 10102. בשלב זה אלה טענות שהועלו בעתירה, וטרם נקבע בידי גוף חוקר או שיפוטי כי נעשתה פעולה פסולה.

בסביבתה של גמליאל מדגישים כי הקלפיות נפתחו מחדש לאחר ששהו סגורות במשך כשמונה ימים, ודורשים לדעת מי החזיק בהן, היכן נשמרו ומי יכול היה לגשת אליהן בתקופה הזאת. בית הדין של הליכוד לא קבע כי נעשה שינוי בקלפיות ולא עצר באופן גורף את הספירה. הוא כן דרש מהגורמים המוסמכים במפלגה להסביר על מה התבססה ההחלטה על הספירה החוזרת ולהתייחס לפרוטוקולים ולפערים שהתגלו. הטענות בעניין הזה עדיין מונחות לפתחו.

גמליאל החריפה היום את הטון והאשימה את כץ בניסיון לקדם את עטיה "גם במחיר שחיתות" וב"שיטות פסולות". כץ דחה את הדברים והצביע דווקא על הנתונים המקוריים, ובהם קלפי שבה קיבלה גמליאל 100% מהקולות, כנתונים שמצדיקים בדיקה. אנשיו טוענים כי תוצאות חריגות נרשמו גם למועמדים המזוהים עם דילים פוליטיים אחרים, ודוחים כמשוללת בסיס את הטענה שכץ עצמו זייף את הבחירות.

כץ גם עקץ את מתנגדיו ופרסם ברשת X את כתובת להב 433 בלוד: "אם יש למישהו טענות להלן הכתובת". זמן קצר אחר כך הגיש בעלה של גמליאל, חובב דמרי, תלונה במשטרה נגד חיים כץ, מנכ"ל הליכוד דוד שרן וגורמים הקשורים לרשף אבטחה. באישור המשטרתי, שנמסר ממפלג חקירות הונאה תל אביב, נרשמו החשדות "העלמה במרמה" לפי סעיף 426 לחוק העונשין ו"זיוף" לפי סעיף 418 רישא. תאריך תחילת האירוע נרשם כ-17 באוגוסט ומקום האירוע כמצודת זאב, משרדי הליכוד ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב.

האישור המשטרתי אינו כולל את שמות הנילונים ואינו מזכיר את כץ. גם אין בו קביעה כי עבירה אכן בוצעה. הוא מאשר את הגשת התלונה ומפרט את החשדות שנרשמו בעקבותיה.

הפערים שהתגלו אינם מוגבלים לבאר יעקב. ח"כ שבתאי קטש דרש בדיקה חיצונית והצלבה מחודשת בין החומר הפיזי לנתוני המחשב, לאחר שלדבריו התגלו בלוד כ-90 קולות שלו שלא הוזנו לתוצאות. בדליית אל-כרמל נמצאו פערים נוספים בין גיליונות הספירה לטופסי הסיכום: 3 קולות לבועז ביסמוט בגיליון הספירה לעומת 8 בתוצאה, 40 לניר ברקת לעומת 100, ו-14 לאתי עטיה לעומת 50. פערים כאלה יכולים לנבוע משגיאת רישום, הזנה או תיקון ואינם כשלעצמם הוכחה לזיוף מכוון. העובדה שמקרים כאלה התגלו בכמה קלפיות עומדת מאחורי הדרישה לבדוק מחדש את הספירה ואת מנגנוני הבקרה עליה.

העימות הגיע בינתיים גם לשטח. חברי מרכז וראשי סניפים פנו לראש הסגל של נתניהו, עדו נורדן, ודרשו שיתערב. גל יוסף, חבר מרכז מסניף רעננה, ביקש ממנו לפעול "להעמיד את השר חיים כץ במקומו". צפריר פדלון מקדימה-צורן טען כי הספירה מוטלת בספק והזהיר שאם ההחלטה לא תבוטל, הסניף לא יעבוד ביום הבחירות ואף תישקל תמיכה במפלגה אחרת. פניות נוספות הגיעו מרחובות ומחולון. מבחינת הנהגת הליכוד, איום של פעילי שטח שלא להתגייס ביום הבחירות הוא כבר עניין שקשה להתייחס אליו כאל מריבה על מקום ברשימה.

טענות נוספות נשמעות במחוז מישור החוף. רפי קדושים, יו"ר סניף הרצליה, אומר כי כבר ב-2019 הזהיר שספירה סימולטנית ללא משקיף בכל עמדה היא "מתכון לזיופים המוניים". כעת הוא מעלה שאלות גם בנוגע לשיוכה של טמרה למחוז מישור החוף וטוען כי מתוך 160 מצביעים בכפר נרשמו 160 קולות לאפי נוה. עוד הוא טוען כי בהרצליה נמנעה הצבעה מ-750 חברי מפלגה בשל תשלום דמי חבר באמצעות בנק הדואר. לדבריו, צירוף טמרה למחוז נעשה "ככל הנראה בניצוחו של חיים כץ". הטענות האלה טרם הוכחו.

המחלוקת על שיוכה של טמרה למחוז מישור החוף החלה עוד לפני שנודעו תוצאות הפריימריז. ערב הבחירות פנה מבקר הליכוד והמועמד במחוז, שי גלילי, בדרישה להבין מדוע היישוב, שאינו נמצא במישור החוף, נכלל בספר הבוחרים של המחוז. ועדת הבחירות נמנעה משינוי השיוך ערב ההצבעה בשל השיהוי בהגשת ההשגה, אך ציינה כי בעתיד יש לבצע את התיקון הנדרש. אין בכך כדי להוכיח את טענת קדושים שהשיוך נועד לסייע לנוה. עצם שיוכה של טמרה למחוז, לעומת זאת, היה שנוי במחלוקת עוד לפני פתיחת הקלפיות.

חלק ניכר מן הקושי לברר כעת את הטענות נעוץ גם בשיטת הספירה. כמה צוותים סופרים במקביל, אין משקיף ייעודי על כל עמדת ספירה, והנתונים עוברים מן הפתק לגיליון הספירה, משם לפרוטוקול הסיכום ולבסוף למערכת הממוחשבת. כשמתגלה פער בין התחנות הללו, אפשר לאתר את מקורו רק אם נשמר תיעוד שמראה מי רשם את הנתון, מי בדק אותו והאם נעשה בו שינוי. זה אחד העניינים שעומדים כעת במוקד העתירות: אם אפשר לעקוב אחר קול מסוים מרגע הספירה בקלפי ועד המספר שהופיע בתוצאה שפורסמה.

שבוע לאחר שהליכוד פרסם את תוצאות הפריימריז, המחלוקת על תקינות ההליך עדיין רחוקה מסיום. בשלב זה אין ממצא הקובע שחיים כץ או גורם אחר זייפו את הבחירות, וההאשמות החמורות שהוטחו בהם עדיין טעונות הוכחה. ובכל זאת, אנשי הליכוד שניהלו את הבחירות יצטרכו להסביר את הפערים שהתגלו, את השינויים בעקבות הספירות החוזרות, את המחלוקת על נוכחות המשקיפים ואת סימני השאלה סביב האזיקונים. התלונה שהוגשה למשטרה הוסיפה לכל אלה גם מסלול חקירתי.

בסיום הליכי הערעור יתברר מי תוצב במקום ה-25. גם אז יישארו כמה שאלות פשוטות למדי שדורשות תשובות: כיצד נוצרו הפערים, היכן נשמרו חומרי הבחירות בין הספירות, מי היה רשאי לגשת אליהם - ואם אפשר לשחזר את התוצאה הסופית מן הקלפיות והטפסים המקוריים.

שיחת עבודה מדינית-ביטחונית התקיימה היום בין סגן ראש הממשלה והשר לשירותי דת, ח"כ יריב לוין, לבין שר הדתות האוקראיני, ויקטור ילנסקי. השיחה נערכה במסגרת היערכות גורמי המקצוע בישראל ובאוקראינה לקראת הגעתם הצפויה של עשרות אלפי חסידים ומתפללים לתפילות ראש השנה בציונו של רבי נחמן מברסלב בעיר אומן.

בשיחה השתתפו גם מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, ונציג ההסתדרות הציונית באוקראינה, נחמן שטיינברג.  השר לוין הביע בפתח הדברים הערכה לממשלת אוקראינה ולשר ילנסקי על שיתוף הפעולה המתמשך, בפרט לנוכח המציאות המלחמתית המורכבת שבה נתונה המדינה. לוין ביקש מעמיתו האוקראיני לפעול ככל שביכולתו כדי להבטיח מעבר בטוח וקליטה מוגנת של רבבות הישראלים. השר ילנסקי השיב כי הרשויות באוקראינה מחויבות לאבטחת שלום המבקרים, חרף אתגרי הלחימה והמצב הביטחוני הרגיש בשטח.

במהלך הדיון התייחס ילנסקי גם לחזית הישראלית והביע הזדהות עם מאבקה של ישראל מול טהראן. "הסכנה האיראנית היא איום עולמי המאחד את כלל מדינות המערב בחזית אחת", הדגיש השר האוקראיני. הצדדים סיכמו על המשך הידוק הקשרים סביב אתרי המורשת והמקומות הקדושים לעם היהודי הפזורים ברחבי אוקראינה, בהם: ציונו של רבי נחמן מברסלב באומן, ציונו של הבעל שם טוב במז'יבוז', ציונו של רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא) בהאדיץ' וציונו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.

השיחה נחתמה בהחלפת ברכות לקראת השנה החדשה, כאשר השר לוין ביקש להעביר את תודתו לנשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי ולעם האוקראיני כולו.

עולם הבידור מתכונן בהתרגשות רבה לקראת מחר (חמישי), אז יישבעו אמונים דניאל עמית ואמילי דמארי באחד האירועים המסקרנים והמצופים של השנה. אך לצד ההתרגשות, הלחץ של הרגע האחרון ומצעד האורחים הנוצץ, דמארי בחרה להניח את כל הרעש בצד לטובת הרגע הכי אמיתי ונוגע שיש. בסטורי חשוף במיוחד שהעלתה לחשבון האינסטגרם שלה לצלילי השיר "בורח מהכל" של שיר לוי, היא תועדה אוחזת בידו של אביה ודומעת איתו יחד.

"כמובן שלפני החתונה הגעתי לאחד והיחיד שלי בחיים האלה", שיתפה דמארי את עוקביה. "אבא שלי, שמענו את שיר החופה שלי ביחד. התרגשנו ובכינו ביחד. דיברתי איתך על החתונה, שיתפתי אותך בהכל, ואתה תמיד מצליח איכשהו לרגש אותי בחזרה גם בלי מילים, רק במבט. אני אוהבת אותך לב שלי, אתה המלך שלי, ובזכותך אני מגיעה למקום הזה בחיים שלי עם הערכים הכי טובים שיכולתי לבקש".

אביה של אמילי, אביחי, מתמודד עם מחלת האלצהיימר. המצב הרפואי המורכב מנע ממנו לתפוס את גודל הטרגדיה והאימה כשאמילי נחטפה מכפר עזה ב-7 באוקטובר - נסיבות שבמשפחתה ראו בהן מעין חסד שהגן עליו מסבל עמוק. כעת, כשהיא עומדת בפתחו של הפרק המאושר בחייה, הקשר השקט והבלתי מילולי ביניהם קיבל משמעות מצמררת ועוצמתית.

כזכור, החתונה מחר חותמת מסע זוגי יוצא דופן שהחל לאחר שחרורה של אמילי מהשבי. הניצוץ הפך לסיפור אהבה מתוקשר שנחשף בשבועות 2025, כלל מגורים משותפים בתל אביב ושתי הצעות נישואים מרגשות במיוחד - האחת בינואר לציון שנה לחזרתה, והשנייה של דניאל במהלך חופשה בהולנד, מחר בערב זה הופך לרשמי ואנחנו ב-TMI הכי מתרגשים!

הסופרת מאירה ברנע גולדברג (אמא של "כראמל") כתבה לאחרונה בפייסבוק: "אנשים רגילים שמכבסים: מאבדים גרב אחד. אני מאבדת את כוווול הגרביים. אין לי הסבר לזה. נשבעת שהכנסתי למכונה". הפוסט המשעשע זכה למאות תגובות, כנראה משום שתעלומת הגרביים הנעלמות היא חוויה ביתית כמעט אוניברסלית. יש תעלומות שמלוות את האנושות משחר ההיסטוריה: מהו סוד האושר, האם אנחנו לבד ביקום, ולאן נעלמת תמיד הגרב השניה אחרי הכביסה. ספר הילדים החדש של בלהה בריינס, "גרבובית וגרבובונת" (איורים: חוליה פיליפונה ארז, הוצאת "הפקטורי"), נולד מתוך התעלומה הקטנה והמוכרת הזאת, אבל הופך אותה לסיפור רגיש על חברות, פרידה, געגוע והיכולת להמשיך הלאה גם כשמישהו אהוב חסר לנו.

גרבובית וגרבובונת הן זוג גרביים צבעוניות, חברות טובות שרגילות לעבור יחד כביסות, ייבושים והרפתקאות. אלא שבוקר אחד, אחרי עוד סיבוב במכונת הכביסה, גרבובית מתעוררת לבדה במגירה. גרבובונת נעלמה. מכאן מתחיל מסע רגשי קטן המתרחש כמעט כולו בתוך מגירת הגרביים, אך מצליח לגעת בעולם הפנימי הגדול של ילדים.

גרבובית מחפשת, שואלת, ממתינה ומנסה להבין מה אירע לחברתה. ככל שהזמן חולף, דאגתה מתחלפת בכעס, והכעס מפנה את מקומו לעצב. היא מדמיינת שגרבובונת יצאה לחופשה, או מצאה לעצמה חיים חדשים, אולי אפילו חברה אחרת, ותוהה אם נשכחה. אלה מחשבות המוכרות לכל ילד שחווה פרידה מחבר, מעבר דירה, שינוי מסגרת או התרחקות פתאומית של אדם אהוב. בריינס מצליחה להעניק להן ביטוי פשוט ובהיר, בלי להכביד על הקוראים הצעירים ובלי למהר לפתור עבורם את הכאב.

אחת מנקודות החוזק של הספר היא העובדה שהוא אינו מציג את ההמתנה כמצב קפוא. גרבובית אמנם מתגעגעת, אבל בהדרגה היא לומדת להיות גם לבדה, משוחחת עם גרביים אחרות ואף מוצאת חברה חדשה. בכך מציע הספר לילדים מסר עדין וחשוב: קשר חדש אינו מוחק קשר ישן, והמשך החיים אינו בגידה במי שחסר לנו. הלב מסוגל לשמור בתוכו געגוע ובה בעת לפנות מקום לחוויות ולחברויות נוספות.

האיורים הצבעוניים של חוליה פיליפונה-ארז מעניקים לגרביים אישיות, הבעה ותנועה. מגירת הגרביים הופכת לעולם שלם, ובתוכה חיים זוגות בעלי צבעים ודוגמאות שונות, כמעט כמו קהילה קטנה. הבחירה באביזר יומיומי כל כך מאפשרת לילדים להיכנס לסיפור מיד, ובה בעת מזמינה את ההורים להביט אחרת על ערימת הכביסה הבאה.

לקראת סופו של הסיפור גרבובית נשלפת מן המגירה ונגרבת על רגלה של ילדה. דווקא כאשר נדמה שחייה פונים לכיוון חדש, היא מגלה בהפתעה על הרגל השנייה את גרבובונת. המפגש המחודש אינו רק פתרון משמח לתעלומת הגרב האבודה, אלא גם סגירת מעגל רגשית: החברות שרדה את הניתוק, את המרחק ואת החששות.

"גרבובית וגרבובונת" הוא ספר מתוק ונעים לקריאה משותפת, אך מתחת למעטפת הצבעונית שלו מסתתרת הבנה יפה של נפש הילד. זהו סיפור על פחד להישאר לבד, על הדמיון שממלא את החללים כאשר איננו יודעים מה קרה, ועל התקווה שאינה מונעת מאיתנו לצמוח. ובעיקר, הוא מזכיר שגם אחרי פרידה אפשר למצוא מחדש את מי שאהבנו, ולפעמים אפילו להתחיל את החברות ממקום טוב ובטוח יותר.
הספר מופץ באתר "ע-ברית".

החיבור בין יו"ר רע"מ מנסור עבאס לח"כ לשעבר יואב סגלוביץ נכנס לשלב המכריע. השניים נפגשו גם היום (רביעי), לאחר שיחות שהתנהלו ביניהם בתקופה האחרונה, ודנו בפרטי צירופו של סגלוביץ לרשימת רע"מ בבחירות הקרובות. בהודעה משותפת שהוציאו הגדירו את המהלך כ"חיבור אזרחי, ערכי והכרחי", שנועד לדבריהם לשרת את כלל אזרחי המדינה ולחזק את מרקם היחסים היהודי-ערבי. החיבור בין השניים צפוי לצאת בשבת הקרובה.

סגלוביץ אינו אמור להצטרף לרע"מ כחבר מפלגה, אלא להשתלב ברשימתה כמועמד עצמאי. במסגרת המגעים דרש את המקום השני ברשימה וכן פטור ממשמעת סיעתית בסוגיות שבהן קיימים פערים אידיאולוגיים בינו לבין רע"מ. אלא שהמקום השני כבר ניתן בוועידת המפלגה לווליד טאהא. עבאס נבחר למקום הראשון, טאהא לשני, ואחריהם וליד אל-הואשלה, אימאן חטיב-יאסין ויאסר חוג'יראת. הוועידה הסמיכה את הוועד הפועל לקבוע את יתר חברי הרשימה מהמקום השישי ואילך. הצבת סגלוביץ במקום השני תחייב שינוי בסדר שכבר נקבע. טאהא הבהיר כי שמו של סגלוביץ עדיין לא הובא לאישור סופי במוסדות המפלגה.

במגעים נדונו גם ההכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וקידום שירות אזרחי בחברה הערבית. סגלוביץ מבקש לשמור על עמדותיו הליברליות בסוגיות של זכויות הפרט, חירויות אזרחיות וזכויות להט"ב. הפטור ממשמעת סיעתית אמור להותיר בידיו חופש הצבעה בנושאים לאומיים, דתיים וחברתיים שבהם עמדותיו שונות מאלה של רע"מ.

המחלוקת בסוגיית הגדרתה של ישראל קיבלה היום משנה תוקף. עבאס אמר כי יהדותה של מדינת ישראל היא מבחינתו "מציאות שנכפתה עלינו", וכי המפלגות הערביות "נאלצו לקבל זאת מבחינה מעשית", בין היתר בשל האפשרות שייפסלו מהתמודדות אם ישללו את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. עבאס התייחס גם לנכבה ולנרטיב הפלסטיני. הדברים עוררו סערה פוליטית, בעיקר בימין. מבחינת סגלוביץ, הדברים נוגעים ישירות לאחד הנושאים שנדונו בינו לבין עבאס במסגרת המגעים.

המחלוקת בין השניים קיימת גם בסוגיה הפלסטינית. בוועידת רע"מ אמר עבאס כי "מדינת פלסטין קיימת" וקרא לישראל ולארצות-הברית להכיר בה. במקביל העביר מסרים שלפיהם הכרה במדינה פלסטינית לא תהיה תנאי להצטרפות רע"מ לקואליציה עתידית. האפשרות שסגלוביץ ורע"מ יצביעו אחרת בנושאים מדיניים ולאומיים נלקחה בחשבון במסגרת ההבנות על חופש ההצבעה שלו.

מהרדיו למשא ומתן

המגעים בין השניים החלו לפני חודשים, לאחר שעבאס התראיין לרדיו נאס ואמר כי הוא מעוניין לשלב מועמד יהודי ברשימת רע"מ ואף הזכיר את סגלוביץ כמועמד אפשרי. סגלוביץ, שהמתין באותה עת על הקו לראיון משלו בתחנה, שמע את הדברים. בעקבות אותו ראיון נוצר הקשר בין השניים, ובהמשך התפתח למשא ומתן.

לעבאס היו סיבות ברורות לסמן דווקא את סגלוביץ. בתקופת ממשלת בנט-לפיד כיהן סגלוביץ כסגן השר לביטחון הפנים והוביל את "מסלול בטוח", התוכנית הממשלתית למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. במסגרת תפקידו עבד באופן שוטף עם ראשי רשויות בחברה הערבית ועם גורמי האכיפה והממשלה שעסקו במאבק בפשיעה. במגעים עם רע"מ עלתה גם מועמדותו לתפקיד השר לביטחון לאומי, במקרה שהמפלגה תהיה שותפה בממשלה הבאה. סגלוביץ כבר פרש מיש עתיד והתפטר מהכנסת, עוד לפני שהמגעים עם עבאס הגיעו לסיכום. המעבר האפשרי לרשימת רע"מ מגיע לאחר שבע שנים שבהן פעל במסגרת יש עתיד.

עבאס מבקש באמצעות צירופו של סגלוביץ להרחיב את פניה של רע"מ ולבסס את מעמדה כמפלגה המבקשת להשתלב בקואליציה עתידית. סגלוביץ, ניצב לשעבר במשטרה, סגן שר לשעבר ומי שעסק ישירות במאבק בפשיעה בחברה הערבית, נותן לעבאס אפשרות להציג את הכיוון הזה גם בהרכב הרשימה ולא רק בהצהרות.

החיבור מתרחש לצד שינויים נוספים שעבאס מקדם ברע"מ: חיזוק המוסדות המפלגתיים, הרחבת האפשרות לשלב מועמדים עצמאיים וניסיון להרחיב את המסגרת הפוליטית של המפלגה. במקביל נמשכים המגעים והשינויים ביחסים בין חד"ש, תע"ל ובל"ד לקראת הבחירות. עבאס הולך בכיוון אחר מהניסיונות לחיבורים פנים-ערביים ומבקש לצרף לרע"מ מועמד יהודי בכיר, כחלק מהשאיפה להשתלב בקואליציה הבאה.

התקווה ברע"מ – והחשש בתוך יש עתיד

ברע"מ מייחסים לחיבור גם חשיבות אלקטורלית. התקווה היא שסגלוביץ יסייע להרחיב את קהל היעד של המפלגה, לשפר את מעמדה בציבור היהודי ולהקל על מפלגות המרכז לשקול שותפות עמה אחרי הבחירות. ברע"מ לא בונים רק על קולות יהודיים שסגלוביץ עשוי להביא עמו. הצבת פוליטיקאי יהודי וציוני בצמרת הרשימה עשויה לסייע לעבאס גם במאמץ להפוך שותפות עתידית של מפלגות יהודיות עם רע"מ לקלה יותר מבחינה פוליטית.

בתוך יש עתיד נשמעה ביקורת שלפיה המהלך עלול להעביר קולות בתוך גוש מתנגדי נתניהו מבלי להגדיל אותו. הטענה שם היא שקולות שסגלוביץ יכול היה להביא למפלגה ציונית בגוש עשויים לעבור לרע"מ, שגם כך צפויה להשתייך למחנה שעבאס מבקש לשלב בממשלה הבאה. מאחורי הביקורת עומדת מחלוקת על הדרך שבה צריך לפעול גוש מתנגדי נתניהו לקראת הבחירות: לחזק את המפלגות הציוניות שבתוכו, או להסיר מראש את המכשול הפוליטי בפני שותפות קואליציונית עם רע"מ.

לקראת ההכרזה המתוכננת בשבת נותרו כמה עניינים מרכזיים שטרם נסגרו. הראשון הוא דרישתו של סגלוביץ לקבל את המקום השני, שכבר ניתן לטאהא; השני הוא היקף הפטור ממשמעת סיעתית; והשלישי הוא הנוסח שעליו יסכימו עבאס וסגלוביץ בשאלת הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אחרי דבריו של עבאס היום, העניין האחרון צפוי לתפוס מקום מרכזי בהשלמת ההסכמות בין השניים.

ואת אזרחיה בפני שוקת שבורה. נציגי ההסברה הרשמיים, לצד אלפי ישראלים המנסים להגן על שמה של המדינה בחו"ל, מוצאים את עצמם בעמדת מגננה נצחית. הם מדקלמים נתונים סטטיסטיים, מצטטים את החוק הבינלאומי, ומספקים הסברים מלומדים בניסיון נואש להדוף זעקות שבר על "הרג ילדים" ו"השמדת עם".

אך המציאות מוכיחה יום אחר יום: ההצטדקות הרציונלית הזו נכשלת כישלון חרוץ. אי אפשר לנצח טיעון אנושי ורגשי, שקרי ככל שיהיה, בעזרת עורכי דין וגרפים.

ההצלחה התודעתית הפלסטינית אינה נובעת מצדקת הדרך, אלא משליטה מוחלטת באמנות ההתקרבנות. הם פיצחו את הקוד הרגשי של המערב: ילדים וזקנים, הרוגים ופצועים, מובלים לבתי חולים, נשים וזקנים חסרי ישע מול קני רובים, סרטוני טיקטוק של חלוקת מים, וזעקות על רעב ומצור. זוהי מניפולציה צינית ועיוות מוחלט של המציאות, אך היא עובדת. היא פורטת על המיתרים הנכונים של החברה המערבית המודרנית, שנוטה אוטומטית לחמול על מי שמצטייר כחלש.

כדי להתמודד עם אסטרטגיית ההתקרבנות הזו, ההסברה הישראלית חייבת לעבור טיפול בהלם ולשנות פאזה. מסבירינו, ובראשם צבא ההסברה האזרחי והלא-רשמי, חייבים להפסיק לדבר אל השכל ולהתחיל לדבר אל הבטן. עלינו להשתמש בכלים דומים של רגש, זעזוע ואנושיות כואבת, ולא בטיעונים הנשמעים מתגוננים ומתנצלים.

הנשק הלא-קונבנציונלי הזה קיים. הוא שוכב, זמין ומתועד.

אלו התמונות של החטופים שלנו – חיים או מתים – מובלים ברחובות עזה כשלצידם המון פלסטיני צוהל, ילדים וזקנים, יורק ומשתתף בלינץ.  אלו סרטוני הגו-פרו שצילמו מחבלי חמאס עצמם, המתעדים רצח של צעירים בדם קר בפסטיבל הנובה ובשבילי הקיבוצים של עוטף עזה. אלו התיעודים המקפיאים של רגעי שחרור חטופים, שבהם נראים אזרחים ישראלים מוקפים בחוליות חמאס חמושות מכף רגל ועד ראש.

עד כה, מדינת ישראל בחרה במדיניות של צנזורה עצמית. התמונות הקשות הללו נחסכו  ברובם מאזרחי ישראל, והוצגו במשורה רק לקהלים נבחרים – קבוצות של דיפלומטים, נציגי ממשלות זרות וקומץ עיתונאים בכירים. התפיסה הייתה ש"העולם יראה ויבין", ושצריך להגן על הנפש הישראלית מפני הזוועה המלאה.

אך האסטרטגיה הזו קרסה. הדיפלומטים אולי הזדעזעו בחדר הסגור, אך ההמון ברחובות לונדון, ניו יורק ופריז רואה רק את התמונות מעזה. הגיע הזמן לשחרר את החומרים. המדינה חייבת להפיץ את התיעודים הללו לכל עבר, ללא צנזורה, ללא טשטוש, וללא פילטרים.

זה יהיה קשה לצפייה. זה יכאיב לכולנו. אך אין דרך אחרת, קצרה או ארוכה, לבלום את צונאמי השנאה והאנטישמיות. הדרך היחידה להסיר את מסכת הקורבן מעל פניו של חמאס ותומכיו, היא להטיח בפרצופו של העולם את פניה של המפלצת האמיתית. אם רוצים שהעולם יפסיק להאשים אותנו, אנחנו חייבים להפסיק להסתיר ממנו את האמת.

הכותב הוא מפקד 8200 בעבר

חודש בלבד חלף מאז שהטילה פצצה בביצה והודיעה על גירושים מבעלה איתי, וכוכבת "המירוץ למיליון" מאי חטואל בת ה-32 כבר מוכיחה שהיא לא מתכוונת להביט לאחור. לאחר שמונה שנות זוגיות וארבע שנות נישואים שהגיעו לקצן, חטואל יצאה לדרך עצמאית ושיתפה בתחילת השבוע את עוקביה בצעד הגדול הראשון של חייה החדשים: מעבר לדירה חדשה וציורית ביפו. מי שיחלוק איתה את הכתובת החדשה, יעביר איתה את הלילות ויספק נחמה מוכרת הוא הכלב המשותף שלה ושל האקס, ליאו, שנשאר בחזקתה ומלווה אותה למשכנם החדש.

ובצל זאת, מגיע שיתוף נוסף - ואף חשוף יותר. בסטורי שהעלתה היום (רביעי) לעמוד האינסטגרם שלה, שיתפה חטואל במחשבות על שימור פוריות, לצד החששות וההתלבטויות שמלווים את הדרך להגשמת חלום האימהות. "פותחת פה נושא שכבד לי", שיתפה חטואל את עוקביה. "אני יודעת שזה חשוב, אני יודעת שעדיף מוקדם ממאוחר, אבל אני לא מצליחה להביא את עצמי לעשות את הצעד. האם זו עצלנות? האם זה פחד? אין לי תשובה, אולי שניהם".

חטואל, שמבקשת לקבל החלטה מושכלת לגבי המסלול הנכון עבורה (דרך הרפואה הציבורית או באופן פרטי), בחרה להפוך את ההתלבטות האישית לשיח מחבר ומעצים: "אשמח לכל טיפ. אשתף כדי שאם יש כאן עוד חברות במצבי, נדרבן אחת את השנייה".

המעבר הנוכחי מגיע בתום תקופה סוערת במיוחד עבור חטואל, שעמדה במוקד העניין הציבורי והביקורות בעקבות השתתפותה בריאליטי והדינמיקה הקרובה שנצפתה על המסך בינה לבין הפרטנר למסע וחבר הילדות, איתי און. לצד גל השמועות והספקולציות ששטף את הרשתות החברתיות, הקפידה חטואל להבהיר בראיון ל-TMI כי הריאליטי לא היה הטריגר שהוביל לפירוק הבית. לדבריה, ההחלטה התקבלה בתהליך ארוך ומורכב שנמשך חודשים, בעקבות פערים שהלכו והעמיקו עם השנים - ובין היתר סביב סוגיית הבאת ילדים לעולם והקמת משפחה.

כעת, הכניסה לדירה היפואית מסמנת עבור חטואל יריית פתיחה רשמית לטריטוריה לא מוכרת: חיים עצמאיים לחלוטין כרווקה, סטטוס שלא חוותה מאז שנות העשרים המוקדמות שלה. עם ארגזים פרוקים, עיצוב הבית החדש, שימור ביציות שעשוי להיות בדרך לקראת משפחה חדשה בעתיד ואנרגיות של התחלה חדשה, חטואל משאירה את הסערות מאחור ומוכנה לכבוש את הפרק הבא בחייה.

זה רשמי: כפי שפרסמנו בתחילת החודש, חברת התעופה האמריקאית דלתא איירליינס הודיעה היום (רביעי) כי היא תחדש את הטיסות הישירות והיומיות בין נמל התעופה בן גוריון לנמל התעופה JFK בניו יורק, החל מ־6 בספטמבר.

הטיסה הראשונה מניו יורק צפויה לצאת ב־6 בספטמבר ולנחות בישראל בבוקר שלמחרת. הטיסה בכיוון ההפוך, מתל אביב לניו יורק, תצא ב־7 בספטמבר ותנחת בניו יורק בהמשך אותו יום.

הטיסות יופעלו במטוסי איירבוס A330-900neo, שבהם ארבע מחלקות שירות: דלתא וואן, דלתא פרימיום סלקט, דלתא קומפורט ודלתא מיין קבין.

בדלתא מסרו כי ההחלטה לחדש את הקו התקבלה לאחר בחינה של ההתפתחויות במצב הביטחוני באזור. בחברה מדגישים כי בטיחות הנוסעים והעובדים נותרה בראש סדר העדיפויות וכי המצב באזור ימשיך להיות במעקב, בתיאום עם רשויות התעופה וגופי הממשלה הרלוונטיים.

החברה ממליצה לנוסעים להתעדכן לפני הטיסה באתר ובאפליקציה של דלתא בנוגע למצב הטיסות ולשינויים אפשריים בלוח הזמנים.

בצל הדיווחים על תחילתו של קשר רומנטי עם כוכבת הריאליטי גל קספרס, המשתתפת בימים אלה בתוכנית "מאסטר שף", אסי ישראלוף ממשיך לספק עוד כותרות ועוד הישגים.

השחקן והקומיקאי, שליש משלישיית "מה קשור" שנמצא בימים אלה בפורטופינו שבאיטליה לרגל חתונתם של עומר אדם וסשה, קיבל תפקיד חדש ומשמעותי על המסך: ישראלוף נבחר להנחות את "מונית הכסף" בגרסתה החדשה ברשת 13. במילים אחרות, ישראלוף נכנס לנעליו של המנחה המיתולוגי עידו רוזנבלום שהגיש עד היום את הפורמט בקשת.  

במסגרת התוכנית ייצא ישראלוף עם המונית החדשה לכבישי ישראל, יאסוף נוסעים ויציג בפניהם שאלות של ידע כללי, כשמענה על תשובות נכונות יוכל לזכות את המתמודדים במזומן. מאחורי הגרסה החדשה תעמוד חברת אנדמול שיין ישראל, שתפיק את התוכנית עבור רשת 13. 

נראה שהתקופה האחרונה מביאה איתה לא מעט שינויים עבור כוכב "מה קשור": רומן חדש מצד אחד, ותפקיד טלוויזיוני חדש מצד שני. עכשיו נותר רק לראות כיצד ייראה ישראלוף מאחורי ההגה.

מפלגת "ישר!" בראשות גדי איזנקוט היא המפלגה הגדולה בישראל, הליכוד נחלש ל-21 מנדטים, מפלגתו החדשה של עופר וינטר עוברת את אחוז החסימה – ואילו הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' נותרת מחוץ לכנסת. כך עולה מסקר חדש של "לזר מחקרים" בראשות ד"ר מנחם לזר, בשיתוף פאנל המשיבים האינטרנטי Panel4All עבור וואלה. 

על פי הסקר, אם הבחירות לכנסת היו מתקיימות היום, מפלגת "ישר!" בראשות איזנקוט הייתה זוכה ב-25 מנדטים ומסיימת במקום הראשון. הליכוד בראשות בנימין נתניהו מקבל 21 מנדטים, ואילו "ביחד" בראשות נפתלי בנט ניצבת במקום השלישי עם 15 מנדטים. הדמוקרטים בראשות יאיר גולן מקבלים 10 מנדטים, ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן זוכה ב-9, ועוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר מקבלת 8 מנדטים. יהדות התורה בראשות יצחק גולדקנופף וש"ס בראשות אריה דרעי זוכות כל אחת ב-7 מנדטים.

כמה מפלגות נותרות לפי הסקר מחוץ לכנסת. הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' מקבלת 2.6% בלבד ואינה עוברת את אחוז החסימה. "בית ציוני – המילואימניקים" בראשות חילי טרופר מקבלת 2.1%, והמפלגה הכלכלית בראשות פרופ' ירון זליכה מקבלת 1.2%. גם כחול לבן זוכה ל-1.2%. "ישראל תחילה" בראשות שרן השכל מקבלת 0.9%, ואילו מפלגת "האחדות" בראשות גלעד ארדן נמצאת בתחתית עם 0.3% בלבד.

גם הרשימה הערבית המאוחדת של חד"ש, תע"ל ובל"ד מקבלת 7 מנדטים. מפלגת "עמך ישראל" בראשות עופר וינטר עוברת את אחוז החסימה וזוכה ב-6 מנדטים, ואילו רע"ם בראשות ד"ר מנסור עבאס מקבלת 5 מנדטים.  בחלוקה לגושים, קואליציית נתניהו עומדת על 47 מנדטים בלבד, והאופוזיציה הציונית מגיעה ל-59 מנדטים. המפלגות הערביות זוכות יחד ב-12 מנדטים. 

הסקר נערך ב-26 באוגוסט 2026 על ידי "לזר מחקרים" בראשות ד"ר מנחם לזר, בשיתוף Panel4All. לפי הדוח, 3,189 בני אדם התבקשו להשתתף בו ו-500 השיבו – שיעור היענות של 16%. המשיבים מהווים, לפי עורכי הסקר, מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים. טעות הדגימה המרבית היא 4.4%.

- היזם שאול אולמרט ממליץ על ספרים כבר תקופה ארוכה. הפעם התפנה לכתוב המלצה על ספרו החדש של אביו - ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט - "אריזונה כולנו" הרואה אור בימים אלו. את ההמלצה סיים אולמרט הבן בנימה אישית הומוריסטית: "אריזונה כולנו הוא הסיפור המלא על הפצצת הכור הגרעיני בסוריה ב-2007. כתב אותו מי שהיה אז ראש ממשלת ישראל, תפקיד שהכשיר אותו לקראת תפקידו הנוכחי - סבא של הילדים שלי. התחלתי לקרוא את הספר הזה כמה דקות לפני חצות. מהר מאוד הבנתי שהלילה כבר לא אלך לישון. איך אפשר להירדם כשאיום קיומי על חיינו הולך ונבנה במהירות? אז זהו, מסתבר שהטכנולוגיה קיימת. זה בדיוק מה שעשה אבא שלי בשעות מורטות העצבים שלפני התקיפה ההיסטורית בסוריה - פירגן לעצמו שנ״צ וביקש מאמא שלי לא לשכוח להעיר אותו כי יש לו בערב משהו שקשור לעבודה. הספר הזה מכיל תיאור מפורט של מהלכים צבאיים, דיפלומטיים, פוליטיים, שנשמעים כמו מדע בדיוני, ומסתבר שהם רק קצה הקרחון של מה שבאמת קרה שם.

מעבר לכך, מה שמרתק עוד יותר זה כל מה שקורה בין המילים, הפעולות, ההחלטות: הדינמיקה הבינאישית, החושים שמנחים קבלת החלטות מעבר לכל ניתוח ונתונים, היכולת להכיל את המתח והלחץ ולשאול את כל השאלות שעשויות להוביל אותך לשנות את דעתך, לפני שאתה מחליט סופית לדבוק בה. העובדה שלפני היציאה לאחד המבצעים הגורליים בתולדות המדינה התייעצו דווקא עם שני פסיכולוגים; החומוס שאסד שלח לאבא שלי מסוריה כדי שיטעם פעם אחת בחייו את הדבר האמיתי; הבת של השכנים שלנו שהוא פגש בבגרותה כמפקדת בכירה במוסד; הצחוקים עם הנשיא בוש; הנקמה הפרטית של מי שסבא שלו נרצח בידי הנאצים - בקיצור, בפחות ממאתיים עמודים אתם עומדים להיחשף לאינספור סיפורים שמכל אחד מהם אפשר לייצר ספר בפני עצמו. ורק שאלה אחת לא תעזוב אותי לאחר קריאת הספר: איך ייתכן שהאדם שניהל את כל המערכות המורכבות האלו, ואת המבצע שומט הלסת הזה, הוא אותו אדם שכבר חמישים שנה מתקשר אלי בזעקות שבר שאציל אותו כי הוא לוחץ על הכפתור בשלט של הטלוויזיה והיא לא נדלקת. (רמז: השלט הקטן זה של המזגן, אבא. זה של הטלוויזיה זה הארוך עם הכפתור הירוק משמאל למעלה). תעלומה!".

- בין אנשי העסקים שנבחרו בקפידה והוזמנו להשתתף בחתונה המדוברת של עומר אדם וסשה ישראלוביץ שנערכה השבוע בפורטופינו, באיטליה, היו  טדי שגיא וקים דאמר, בני משפחת נקש, ודוד הלפרין - אחד מחבריו הקרובים של אדם. 

- לאחר הדיווחים על איתורה של האלטלנה במצולות הים לאחר 78 שנים, שיתף נועם לניר: "שרידי האנייה אלטלנה נמצאו במצולות. אבא שלי היה בן 8.5 כששמע ביוני 1948 שדודו אליהו הגיע בראש ספינה גדולה לחופי ישראל. הוא רץ אל חוף ימה של תל אביב נרגש וצפה בדרמה שהתחוללה. אבי לא ידע בעת ההיא שזה עתה היה סירוב פקודה של טייסי חיל האויר לביצוע המשימה.  אותם טייסים שרתו בטייסת הקרב הראשונה של חיל האויר טייסת 101.  כעבור 23 שנים היה למפקדה של אותה טייסת ובמסגרת תפקידו זה נפל בשבי סוריה במלחמת יום הכיפורים ושם סיים את חייו בעינויים קשים. האלטלנה הופצצה וטבעה לא הרחק מחוף הים. רבים קפצו ממנה, אחרים שילמו בחייהם מול עיני הציבור הנדהם. אליהו - הדוד שלא ידע לשחות, קפץ אחרון על גבו של הקברניט מונרו פיין שנשא אותו לחוף. הם ברחו לבית אבי ברחוב מאזה 60 ... בערב הקיפו חיילי צהל את הבית בנשקים שלופים עצרו את הדוד אליהו ורב החובל ושלחו אותם לכלא שאטה שבעמק בית שאן. היום כלואים שם מחבלים. חודשיים לאחר מכן בתיווך איסר הראל שוחרר אליהו לנקין (לניר עוברת בהמשך על-ידי סבי)  הצטרף לקורס קצינים ראשון, ומשם לכנסת הראשונה כח"כ מטעם תנועת החרות. אז היו עוברים מבית האסורים לכנסת ולא ההפך.. נקווה לימים טובים יותר".

- שרית חג'ג' - אמא מסורה ומגניבה במשרה מלאה, רק חזרה עם הילדים מטיול ספארי וכבר בילתה את סוף השבוע שעבר באיטליה עם בנה דניאל ל-48 שעות במשחק כדורגל של קבוצת הפועל תל אביב. חג'ג' מצאה את עצמה בתוך עשן האבוקות לומדת את השירים קופצת על כיסאות ונהנית מהחוויה המשוגעת עם בנה.

 

- גבי ואתי רוטר לקחו את הילדים והכלות לחופשה באומבריה, איטליה. החופשה היוקרתית כללה גם סיור לחיפוש פטריות כמהין.

- מותג הטיפוח הצרפתי ל'אוקסיטן אן פרובאנס מציין בימים אלו 50 שנים להיווסדו ושלושים שנות  פעילות בישראל. לרגל חגיגות היובל, וההשקעה המתמשכת של המותג בישראל, הושקה השבוע  חנות חדשה של המותג במתחם BIG FASHION  גלילות. את האירוע אירחו: דינה וצחי עוזיאל - בעלי רשת ל'אוקסיטן ישראל; סטפן בלג'מן - שותף ומנהל מסחרי; וליאל עוזיאל - סמנכ״לית ל׳אוקסיטן ישראל ודור ההמשך בחברה המשפחתית. לרגל החגיגות הוקם בסמוך לחנות החדשה מעין מוזיאון 50 שנות מורשת, הממחיש את סיפורו של בית ל'אוקסיטן לאורך חמישה עשורים, דרך האנשים, המוצרים והסיפורים שבנו את המותג, כולל מייצג של כדור פורח, המשתרע לגובה של כ-4 מטרים - אחד הסמלים המזוהים ביותר של חבל פרובאנס שבצרפת. 

- שרי אריסון בחרה לעדכן את עוקביה הרבים ברשתות בהגיגיה: " לחיות ברגע… אני חווה תחושות וחוויות ברגע הזה. העבר לא קיים והעתיד עוד לא הגיע, יש רק את הרגע הזה… אנשים וסיטואציות ברגע הזה, וכל היתר נעלם בתוך מירוץ החיים. האנרגיה משתנה ממקום למקום, האנשים, החוויות, הסיטואציות משתנים מרגע לרגע ויחד עם זאת הכל אותו דבר, כי הכל זה החיים. לא משנה איפה, עם מי, או באיזו סיטואציה: שמחות, אבלות, שמחה ועצב, הכל זה החיים והחיים זה לא דבר של מה בכך - זו ברכה. תודה בורא עולם על החיים עצמם". 

- רבין הדור הבא. עומר רוטמן - בנם של נכדתו של רבין – נועה רוטמן ובעלה אלדד, יתחיל בשבוע הבא פרק חדש בחייו במכינת ניר עוז. מכינת ניר עוז תיקח חלק בעיצוב הסיפור הציוני החדש, ע"י שותפות בשיקום קיבוץ ניר עוז והצמחת קבוצות צעירים דווקא במקום שספג פגיעה קשה ביותר ב-7 באוקטובר, לחיי עשייה ומעורבות בחברה הישראלית מתוך סולידריות שליחות, מסוגלות וחיבור עמוק לעם היהודי ולמדינת ישראל, ובכך להעניק השראה לחברה כולה. 

- חתן פרס ישראל והיזם החברתי רוני דואק, קיבל את אות יקיר העיר קריית שמונה, שהוענק לו על ידי ראש העיר אביחי שטרן, כהוקרה על פעילותו רבת השנים למען ילדי העיר ותושביה ועל תרומתו לחיזוק הקהילה במהלך המלחמה. האות הוענק לדואק בין היתר על פרויקט “חוסן לילדינו” ועל שיתופי הפעולה שקידם בקריית שמונה, במטרה לחזק את החוסן האישי והקהילתי של ילדים ומשפחות. פעילות זו קיבלה משנה חשיבות בשנים האחרונות, על רקע המלחמה, הפינוי הממושך והאתגרים שחוו תושבי העיר. דואק הודה לראש העיר אביחי שטרן ולתושבי קריית שמונה על ההוקרה ואמר כי קבלת האות מסמלת עבורו מחויבות להמשך הדרך.

- נילי ארד - משפטנית בכירה ומשוררת מחוננת, מוציאה ספר שירים חדש, חמישי במספר -"מחר טרם בא", בעריכת אלי הירש ובהוצאת עתון 77.  ארד הייתה בעברה מנהלת מחלקת הבג"צים ומנכ"לית משרד המשפטים. משנת 2000 היא כיהנה כשופטת ואחר כך כנשיאת בית הדין הארצי לעבודה. לאחר סיום הכהונה ובמשך שמונה שנים היא שימשה כיושבת ראש עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל" – שבי"ל. בספר השירים "מחר טרם בא" היא כתבה ארבעה שערים; העיקרי בהם הוא יומן מלחמה שנכתב על רקע אירועי השבעה באוקטובר. שער נוסף כולל שירה אינטימית ישירה וחודרת, בצל ההפיכה המשטרית והשלכותיה. ובסיום הספר - שירת מסעות. 

- השף ישראל אהרוני קפץ לחופשה במלון גורדוניה שבמעלה החמישה, ועל הדרך עצר לפרגן לשף רפי כהן שעומד מאחורי התפריט של מסעדת "נורה" בקריית ענבים שבהרי ירושלים, שם סעד ארוחה נהדרת אל מול הנוף היפה. 

- והקולגה של אהרוני, השף אייל שני, פותח סניף של מסעדת מלכה בלוקיישן הנחשב בברלי הילס. הקהילה היהודית של אל איי כבר בהתרגשות.

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, התראיין לפודקאסט של מיקי לוין ודיבר בפתיחות על חייו האישיים: הנישואים לרעייתו אלה, שאיתה הוא מגדל שלושה ילדים, סיפור ההיכרות וההתאהבות, החיים המשותפים כאדם חילוני לצד אישה דתייה, וגם הזיכרונות מיום החתונה לפני 45 שנה. ליברמן אף חזר לימי נעוריו, כשעוד היה לו שיער שחור ושופע, וגילה מהו המאכל האהוב עליו.

איך מנהלים אורח חיים חילוני עם אישה דתייה ?
"כן, אפשר. יש לנו שני כיורים בבית. בבית אני אוכל רק כשר, אבל בחוץ אני אוכל כל מה שטעים".

מה טעים בעיניך? אתה אוכל שרצים?
"אני מאוד אוהב פירות ים, מודה ומתוודה. אבל כשאני יוצא עם אשתי, אני הולך איתה למסעדה כשרה ומכבד אותה".

הנה דוגמא לאיך אפשר לחיות יחד למרות השוני
"נכון כל שבת היא יוצאת לבית כנסת ואני הולך לשחק טניס, עושים קידוש עושים פרשת השבוע, כל היישוב ככה אצלינו. יש אצלינו חרדים, בעיקר חבדניקים כיפות סרוגות ויש חילונים כמוני . העקרון זה חיה ותן לחיות".

במהלך הריאיון הוצגה לליברמן תמונה מיום חתונתו עם רעייתו אלה. תראה איך אתה נראה צעיר, ותראה את אשתך אלה
"תראי, הכול שחור, היה הרבה שיער", צחק ליברמן. "ולא תאמיני, זה יום אחרי הטירונות. התחתנתי יום אחד אחרי שסיימתי טירונות, בגיל 23, כי רק בגיל 20 עליתי לארץ והייתי בעתודה אקדמית".

איפה הכרת אותה?
"הכרתי אותה בלימודי עברית באוניברסיטת באר שבע. היא הייתה בתוכנית לקליטת אקדמאים, והיא הייתה האישה הראשונה שהכרתי בישראל. התחתנו ב-1981, ואנחנו נשואים כבר 45 שנה".

כמעט חמישה עשורים , איך היחסים יש אהבה גדולה? 
"מצוינים, כששני אנשים כ"כ הרבה זמן ביחד אז כנראה יש לזה סיבה".

הנסיעה מנמל התעופה של אתונה למלון במרכז העיר הייתה אמורה להיות תחילתה של חופשה משפחתית ביוון. אלא שעבור משפחה ישראלית שהגיעה לבירה היוונית, היא הפכה במהרה לאירוע מאיים, לאחר שנהג המונית שלקח אותם למלון דרש מהם סכום של 600 אירו.

לפי דיווח באתר החדשות היווני "קתימריני", האירוע התרחש ב־13 באוגוסט, לאחר שהמשפחה נחתה בנמל התעופה הבינלאומי של אתונה. הנהג, בן 38, הסיע אותם למלון במרכז העיר, אך עם הגעתם דרש מהם, על פי החשד, 600 אירו (2,000 שקל) עבור הנסיעה. זאת, בעוד שהתעריף עבור הנסיעה עומד על כ־55 אירו בלבד.

כשהמשפחה סירבה לשלם את הסכום שדרש, המצב הסלים. על פי המשטרה היוונית, הנהג איים שוב ושוב על בני המשפחה באלימות והפחיד אותם. לפי החשד, הוא גם לא אפשר להם לצאת מהמונית או לקחת את המזוודות שלהם מתא המטען, עד ששילמו את הסכום שדרש.

החשד: זו לא הייתה הפעם הראשונה

בעקבות האירוע הגישה המשפחה תלונה, והמשטרה היוונית פתחה בחקירה. במסגרת החקירה נאספו גם ראיות דיגיטליות, שלפי הדיווח סייעו למשטרה לאתר את הנהג ולהביא למעצרו. 

אלא שהמשטרה אינה בודקת רק את המקרה שבו הייתה מעורבת המשפחה הישראלית. לפי הדיווח, נבדקת גם תלונה נוספת נגד אותו נהג, שלפיה ניסה לדרוש מתייר אחר סכום של 800 אירו.

הנהג נעצר במסגרת החקירה, והחשדות נגדו נבדקים כעת על ידי הרשויות ביוון.

Taxi Driver Arrested for Allegedly Extorting €600 From Tourists https://t.co/dk21CbtnC5

— Greek City Times (@greekcitytimes) August 25, 2026

המקרה הזה חורג מניסיון גביית יתר ממטיילים. על פי החשד, הנהג לא הסתפק בדרישה לסכום חריג עבור הנסיעה, אלא השתמש באיומים ובמזוודות של הנוסעים כאמצעי לחץ עד שקיבל את הכסף.

עבור תיירים שמגיעים לאתונה, נסיעה במונית מנמל התעופה למרכז העיר היא אחת הפעולות הראשונות בחופשה. לכן, לצד החקירה שמתנהלת כעת ביוון, המקרה מזכיר לנוסעים את החשיבות של בדיקת התעריף מראש, שמירת פרטי הנסיעה ודרישה לקבלה מודפסת.

סיור בשומרון ואצל קהילות רועים בבקעת הירדן ביום חם במיוחד העלה בדעתי את ועידת האו"ם נגד גזענות שהתקיימה בדרבן לפני 25 שנה (31 באוגוסט – 8 בספטמבר 2001) ובה השתתפתי כשגרירת ישראל בדרום אפריקה. זאת כי בין ההאשמות שהועלו נגדנו שם היו "אפרטהייד" ו"טיהור אתני". מתבקש לשאול האם הטיעונים שהשמענו אז עדיין תקפים. 

אבל ראשית, מה היה בדרבן, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, שבגללו השם עדיין מעורר תגובות קשות בקרב גורמים ישראלים ואצל ארגונים יהודים בעולם? 

זה הייתה הוועידה השלישית של האו"ם בנדון, והראשונה מאז ביטל את החלטתו (1975) ולפיה ציונות היא גזענות. לראשונה, ישראל החליטה להשתתף. היינו בהלם מהעוינות שפגשנו בשלוש הזירות של מה שמכונה ביחד "דרבן": ועידה רשמית של מדינות, מפגש מקביל של ארגונים לא ממשלתיים, ו"הרחוב", למשל הפגנות. הצביעות הייתה בוטה - ארגונים ומדינות שמקדמים זכויות אדם חברו למי שתולה הומוסקסואלים, הכול נגד יריב משותף - אנחנו. 

חשוב להדגיש שלא כל ביקורת על ישראל היא אנטישמית. אבל במקרה הזה, פחות משנה אחרי דרבן, סגן שר החוץ (המוסלמי) של דרום אפריקה אישר בפני ארגון יהודי מקומי שהיבטים של הוועידה גלשו לאנטישמיות. 

למען הסדר – בסופו של דבר, ההאשמות הקיצוניות לא נכללו במסמך שאימצו המדינות החברות באו"ם. אך הן נותרו במסמך של הארגונים הלא ממשלתיים, והתבססו בשיח הביקורתי כלפי ישראל.

דרום אפריקה נבחרה לארח את הוועידה לאחר שב-1994 הסתיים האפרטהייד, שבו מיעוט לבן שלט על רוב חסר זכויות, ובבחירות החופשיות הראשונות נלסון מנדלה נבחר לנשיא. השיח המשווה בין ישראל ואפרטהייד התקבע בדרבן. 

רבים מהמשתתפים בשלוש הזירות בוועידה לא הפרידו בין הנעשה בתוך הקו הירוק ומחוצה לו. הדגשנו שערביי ישראל הם אזרחים שווים על פי חוק. הסברנו שהצעדים של ישראל בשטחים הם תוצאה של סכסוך ושל צורך ביטחוני, והיא איננה רוצה לשלוט לנצח על אוכלוסייה ילידית גדולה.

איך היינו עונים להאשמות הללו כעת, כאשר בכירים מתבטאים נגד ערביי ישראל? ובעוד הממשלה פועלת למחוק את הקו הירוק, במגמה ליצור מציאות של מדינה אחת בין הים והירדן? כיצד בדעת ישראל להתייחס בעתיד למיעוט גדול, אולי אפילו רוב? אם תעניק להם זכויות שוות, מה יעלה בגורל המרכיב היהודי בזהותה? ואם לא, כיצד היא תסביר שליטה קבועה של קבוצה אחת על קבוצה אחרת?

לצד אלו, אזכיר עניין שזכה לפחות תשומת לב בדיווחים על דרבן – טיהור אתני. המונח נכנס לשיח הבינלאומי כעשור קודם, במהלך המלחמות ביוגוסלביה לשעבר, שגבו יותר ממאה אלף קורבנות. לפי האו"ם, זוהי "מדיניות מכוונת של קבוצה אתנית או דתית אחת, להסיר באמצעות אלימות וטרור את האוכלוסייה האזרחית של קבוצה אתנית או דתית אחרת מאזורים גיאוגרפיים מסוימים".

לא צריך להיות מומחה לדין הבינלאומי כדי לשאול האם הנעשה כעת ביהודה ובשומרון, בבנימין ובבקעה, הוא בגדר "אלימות וטרור". אין צורך לבקר בשטח כדי להבין את הכוונות מאחורי המעשים, ולהתרשם מהגיבוי של הממשלה או לכל הפחות מחוסר המעש שלה, שמאפשר לפורעים להמשיך.

במלאת ל"דרבן" רבע מאה, נוכל להמשיך ולהתלונן על הבורות אודותינו, להצביע על אנטישמיות ועל הצביעות כלפינו, למנות את המבקשים לכלותינו, ולהדגיש את הצורך שלנו להתגונן. 

אבל אין בכל אלו לשחרר אותנו מההבנה כיצד העולם – בעייתי ככל שהוא – רואה אותנו ואת מעשינו, ומה ההשלכות הצפויות מבידוד הולך וגובר, כפי שדרום אפריקה ההיסטורית למדה על בשרה. ובעיקר, אין בהם לפטור אותנו מהחובה להתבונן פנימה, לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים ואיך אנחנו מתנהלים, ומי אנחנו.

הכותבת היא שגרירה בדימוס

מי חשב שעצם הקריאה להכרה ישראלית ואמריקאית במדינה פלסטינית, תחולל סערה בביצה הפוליטית שלנו, אבל זה בדיוק מה שקרה כשמנסור עבאס העז להזכיר את צמד המילים שמסתבר שבישראל של 2026, אין לומר אותן "מדינה פלסטינית". 

גם הציבור הערבי בישראל, הפסיק למרבה הצער להתלהב מהקמת מדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל – רבים ממנו כורעים תחת איום הפשיעה והעדר הביטחון האישי, סובלים מגזענות ואפליה ופחות יכולים להרים ראש בדאגה לאחיהם בפלסטין, אחרים איבדו מזמן את האמון בפתרון שתי המדינות ומבקשים לראות כאן מדינה אחת של כל אזרחיה, מהירדן ועד הים. 

אבל בניגוד למרבית המנהיגות היהודית (חוץ מיאיר גולן וכמה מנציגי הדמוקרטים) שמפחדת לחרוג מתיבת המסרים השחוקה שהוכנה, גודרה והוכתבה על ידי נתניהו וסייעניו, המנהיגות הערבית ובוודאי אנשים כמו מנסור עבאס, איימן עודה, יוסף ג'בארין ואחמד טיבי, לא חוששים לאתגר את הציבור שלהם גם עם אמירות פחות פופולריות – להוביל ולא להיות מובלים. 

מי שלמרבה האכזבה היה הראשון להגיב ולא בחיוב על אמירתו של עבאס, היה יו"ר ישר גדי איזנקוט שמיהר לשלול את סיכויי הקמתה של מדינה פלסטינית בממשלתו – כנראה מחשש שכתם השמאלנות יידבק בו. הבעיה בפסילה הזו של רעיון המדינה הפלסטינית היא בהעדר האלטרנטיבה. 

מהי בעצם האלטרנטיבה של המרכז הישראלי לשלום בין ישראל לפלסטין עליו מדבר עבאס? המשך מדיניות הכיבוש או בשמה המכובס "ניהול הסכסוך" שהובילה אותנו לשבעה באוקטובר וכעת מובילה את ישראל  לריקבון מוסרי לצד מחיר דמים מתמשך? טרנספר, כפי שהימין כבר לא מתבייש לדרוש, ולא רק החלקים בו המוגדרים "קיצוניים"? מה התוכנית של מי שמבקשים להחליף את נתניהו במשרד ראש הממשלה לשיקום מעמדה הבינלאומי של ישראל? עוד מסבירני ימין בסגנון יוסף חדאד?

מסתבר שעבאס מאתגר את המערכת הפוליטית הישראלית, גם כשהוא ממש לא מתכוון לכך. המנהיג שפועל ביצירתיות כדי לייצר סדר יום אזרחי חדש בתוך ישראל, שמאתגר את עמיתיו למערכת הפוליטית גם בסוגיות המדיניות, ובראשן המדינה הפלסטינית. מציאות שרוב הפוליטיקאים הישראלים מעדיפים להתעלם מקיומה (גם אם החלקי) ומהיתה הפתרון הציוני היחיד לסכסוך הישראלי הפלסטיני.

ראשי האופוזיציה מפחדים להציע אלטרנטיבות כי נתניהו הצליח להשיג שליטה מלאה בשיח הישראלי. בינואר 2022 התראיין הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט לבן כספית במעריב ואמר "צריך לשנות את המציאות, כי היא מובילה לחזון המדינה האחת, שהוא הרס החלום הציוני" והוסיף כי יש לקדם “היפרדות מדורגת עם סידורים ביטחוניים שמחזקים את ההתיישבות בגושים ובבקעה, אל מול שיפור אזרחי־כלכלי דרמטי ועמוק מאוד ביהודה ושומרון".

אז ידע איזנקוט היטב לא רק מה לא, אלא מה כן. היום התחושה היא שהוא חושש להציע את אותם פתרונות שהציע בעבר, שמא נתניהו ותועמלניו יתייגו אותו רחמנא ליצלן כ"שמאלן". התוצאה של הפחד הקמאי מלהיות "שמאלן", הופך את האנשים הטובים והמעמיקים ביותר במערכת הפוליטית למי שמציגים רעיונות רדודים ושטחיים. גדי איזנקוט הוא אדם אמיץ, טוב יעשה אם ישתמש באומץ הזה גם בכדי להוביל אלטרנטיבה מדינית לנתניהו, במקום להדהד את מסריו של מי שהוא מבקש להחליף. 

הכותב הוא מנכ"ל ג'יי סטריט ישראל ולשעבר קונסול כללי בבוסטון

בזמן שרוב הדיפלומטים מסיימים קדנציה עם נאומי פרידה ותמונות רשמיות, שגריר ישראל בסינגפור, אלי ורד חזן, סיים את תפקידו באמצע חודש יולי האחרון עם משהו הרבה יותר יוצא דופן: ספר מקיף ומסקרן על אחת המדינות המצליחות והמסתוריות בעולם

ספרו החדש של השגריר לשעבר - "סינגפור: המודל שעובד",  נכתב מתוך היכרות נדירה מבפנים עם מדינת האי שהפכה בתוך דור אחד ממדינת עולם שלישי למעצמה עולמית.

מדובר במהלך חריג במיוחד: מעולם לא פרסם שגריר ישראלי ספר עומק רחב על המדינה שבה כיהן במהלך שירותו הדיפלומטי. אבל מי שמצפה לעוד ספר על כלכלה, חדשנות וגורדי שחקים צפוי להיות מופתע.

לדברי ורד חזן, הכלכלה היא רק “קצה הקרחון” של הסיפור הסינגפורי.

"כולם מדברים על הכלכלה של סינגפור. האמת? זה אולי עשרה אחוזים מהסיפור", כתב לקרוביו. "מאחורי ההצלחה הזאת מסתתר מודל עמוק, חכם וכמעט בלתי נתפס - מודל שיכול לשנות לחלוטין את הדרך שבה אנחנו חושבים על מדינה, חברה ואפילו על החיים עצמם". 

במהלך כהונתו התמודד ורד חזן עם אחת התקופות הרגישות ביותר ביחסי ישראל־אסיה, במיוחד על רקע המלחמה והלחצים הבינלאומיים שהופעלו על מדינות רבות לנתק קשרים עם ישראל.

לדברי פקיד בכיר במשרד החוץ, אחד ההישגים המרכזיים של השגרירות בראשות ורד חזן היה מניעת הכרה חד־צדדית של סינגפור במדינה פלסטינית - מהלך שנראה היה כמעט בלתי נמנע בתחילת הדרך.

"זו הייתה תקופה מטורפת עם אתגרים שלא דמיינתי והישגים שאני גאה בהם מאוד", כתב השגריר שלפני עזב את מדינת האי הדרום מזרח אסייאתית. "הצלחנו לשבור שיאי סחר ולגוון אותם, למרות הלחצים האדירים שהופעלו כאן מצד מדינות מוסלמיות ולמרות המיעוט המוסלמי הגדול בסינגפור לנתק את היחסים עם ישראל". 

אלא שבין הפגישות המדיניות, המשאים ומתנים והאתגרים הדיפלומטיים - קרה לדבריו משהו אחר לגמרי: גיליתי מדינה שאנשים חושבים שהם מבינים… אבל בעצם לא מבינים בכלל". 

בחודשים האחרונים פרסם סדרת סרטונים קצרים ברשת, שבהם הוא חשף חלק מהרעיונות המרכזיים בספרו - מהמשמעת האזרחית הקיצונית ועד תפיסות עומק על חינוך, ביטחון, ניקיון, הנהגה וזהות לאומית. הסרטונים כבר צברו עשרות אלפי צפיות ועוררו עניין רב גם בקרב ישראלים וגם בקרב צופים מחו״ל.  

הספר נכתב במקור באנגלית ולאחר מכן תורגם גם לעברית. הוא הודפס במלזיה ונמכר באזור אך גם באמזון בכל העולם. בישראל, אפשר לרכוש אותו דרך אתר ייעודי שהוקם לשם כך: https://elihazan.co/

המחלקה לחקירות שוטרים הגישה כתב אישום נגד שוטר מג"ב שהכה שוטרת מג"ב וביצע בה מעשה מגונה. כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של תקיפה ומעשה מגונה. החקירה נוהלה ע"י צוות ירושלים במח"ש.

לפי כתב האישום, שהוגש לבית משפט השלום בפתח תקווה ע"י עו"ד לידור מלקו, הנאשם, מפקד כיתה במג"ב איו"ש, הגיע עם המתלוננת, שוטרת מג"ב שהתגייסה מספר חודשים אחריו, למבנה המועדון בבסיס ליד ירושלים בו שירתו. במועדון, באמתלת "טקס חניכה" לשוטרת, הורה לה הנאשם להפנות אליו את גבה ולהניח את ידיה על אחד המקררים במקום.

הנאשם החל לשאול  אותה שאלות, וככל ש"טעתה" בתשובותיה, הכה אותה באגרופיו בחוזקה בצלעותיה, זאת כ-15 פעמים. לאחר מכן הורה לה הנאשם לפשוט את מעילה ולהסתובב לעברו, ואז המשיך בשאלותיו תוך שהוא מכה אותה בבטנה ואף מושך בשיערה.

בשלב מסוים, התיישב הנאשם עלתקי כיסא, כשרגליו מפושקות. הוא משך בשיערה של המתלוננת בחוזקה עד שרכנה על ברכיה, בין רגליו. בעודו אוחז בפניה, ושלא בהסכמתה, משך אותה הנאשם וקירב את פניה סמוך לאיבר מינו. לבסוף המתלוננת השתחררה בבהלה מאחיזתו ונעמדה.

מתחת לרדאר: הביקור הביטחוני בישראל שעשוי להטריד את רוסיה. רמטכ"ל פינלנד, גנרל יאנה יאקולה, ביקר לפני כשבועיים בישראל ונפגש עם שורת בכירים במערכת הביטחון בישראל, ובראשם הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר.

לפני יומיים חשפו בצה"ל את דבר הביקור הרשמי של הרמטכ"ל של פינלנד. במרכז הביקור עמדה התעניינותה של פינלנד במערכות היירוט הרב-שכבתיות, ובהן "קלע דוד". פינלנד, שהצטרפה לנאט"ו לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, חוששת מכך שהרוסים ינסו לפלוש אליה או לתקוף אתרים ברחבי המדינה. לפינלנד ולרוסיה גבול משותף שאורכו 1,300 ק"מ.

במערכת הביטחון מאשרים כי ישראל ופינלנד מעמיקות את שיתוף הפעולה הביטחוני. השיא כרגע הוא העובדה שמפקד כוחות ההגנה של פינלנד היה בביקור רשמי בישראל. גורם צבאי בכיר אומר הבוקר: "הביקור משקף את הקשר המתהדק בין צה"ל לכוחות ההגנה של פינלנד ואת החשיבות שאנחנו מייחסים לשיתוף פעולה וללמידה הדדית בין הצבאות. המציאות הביטחונית המשתנה מחייבת אותנו להמשיך לשתף ידע, ניסיון ותפיסות מבצעיות ולהסתכל קדימה על האתגרים המתפתחים".

עוד הוסיף: "יש חשיבות גדולה למפגש בלתי אמצעי בין מפקדים ולשיח מקצועי על הניסיון שנצבר. היכולת של צבאות ללמוד אחד מהשני ולהפיק לקחים היא מכפיל כוח, במיוחד בתקופה שבה אופי המלחמה והאיומים משתנים במהירות".

לדברי הקצין הבכיר: "הקשר עם פינלנד הוא חלק מהמאמץ להעמיק את השותפויות הביטחוניות של צה"ל עם צבאות ידידותיים. מעבר להתמודדות עם המציאות הביטחונית הנוכחית, המטרה היא לבנות תשתית של שיתוף פעולה ולמידה שתאפשר לשני הצבאות להתמודד טוב יותר עם האתגרים של השנים הבאות".

מפקד כוחות ההגנה של פינלנד, גנרל יאנה יאקולה, קיים ביקור רשמי בישראל, במסגרתו נפגש עם הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, ועם מפקדים נוספים בצה"ל. הביקור התמקד בהתפתחויות הביטחוניות באזור, באתגרים המשתנים של הלחימה המודרנית ובהעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין שני הצבאות.

במסגרת המפגשים התקיימו דיונים על ההתפתחויות הביטחוניות במזרח התיכון, בדגש על המציאות הביטחונית בלבנון ועל הניסיון המבצעי שנצבר בזירות הלחימה השונות בשנים האחרונות. במהלך הביקור הוצגה למשלחת הפינית מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד", כחלק ממערך ההגנה האווירית הרב-שכבתי של ישראל, ונערך שיח מקצועי על הניסיון המבצעי שנצבר ועל תהליכי שילובה במערך ההגנה האווירית של פינלנד.

בשל המלחמה באוקראינה, פינלנד נמצאת בתהליך מואץ של בניית יכולת הגנה אווירית קרקעית רב-שכבתית, מרושתת וניתנת להרחבה, כאשר שילובה של מערכת "קלע דוד" במערך ההגנה הפיני ובארכיטקטורת ההגנה התואמת לנאט"ו מתקדם בהתאם לתכנון.

במערכת הביטחון אמרו כי הביקור משקף את העמקת הקשר הביטחוני בין ישראל לפינלנד ואת הרצון של שני הצבאות להרחיב את שיתוף הפעולה המקצועי, בדגש על שיתוף ידע, הפקת לקחים ממערכות לחימה והתמודדות עם סביבה ביטחונית מורכבת ומשתנה.

בתוך כך, ראש ממשלת פינלנד, פטרי אורפו, פרסם אזהרה חריפה מפני האיום הרוסי על אירופה, ואמר כי גם סיום המלחמה באוקראינה לא יביא לסיום העימות הביטחוני בין מוסקבה למערב. לדבריו, רוסיה כבר מגבירה את פעילות ההשפעה, החבלה והלוחמה ההיברידית ברחבי היבשת.

בנאום שנשא השבוע בכנס השנתי של ראשי הנציגויות הדיפלומטיות של פינלנד, אמר אורפו כי "מאמצי ההשפעה רחבי ההיקף של רוסיה באירופה התגברו", והוסיף כי פעולות היברידיות ומעשי חבלה הופנו נגד תשתיות קריטיות בפינלנד ובמדינות אירופיות נוספות. "התחזית בחזית הזאת, למרבה הצער, פסימית", הזהיר ראש הממשלה. לדבריו, "התוקפנות הרוסית תהווה איום על ביטחון אירופה עוד זמן רב".

אורפו העריך כי דווקא לאחר הפסקת המלחמה באוקראינה תגדל הנוכחות הצבאית הרוסית בקרבת גבולה של פינלנד, כאשר בסיסים וכוחות המועסקים כיום במלחמה יופנו מחדש לאזורי הגבול עם נאט"ו. הוא הזהיר כי עם הפסקת האש "רוסיה תשקם את כוחה הצבאי ותמשיך להפעיל לחץ על המערב בדרכים שונות". לדבריו, מדינות האיחוד האירופי חייבות להפנים את האיום ולהגדיל את השקעותיהן בביטחון.

"יותר כסף להגנה, יותר נשק ותחמושת שמיוצרים באירופה, תעשייה ביטחונית חזקה יותר ותשתיות קריטיות מוגנות יותר", אמר אורפו. "עשינו צעדים עצומים, אבל זה לא מספיק. אנחנו צריכים לעשות יותר". ראש הממשלה הדגיש כי פינלנד תמשיך לספק לאוקראינה תמיכה צבאית "חזקה ככל האפשר ולמשך הזמן שיידרש", משום שלדבריו ההגנה על אוקראינה היא גם הגנה על עתידה הביטחוני של אירופה.

הגוש של נתניהו כנראה לא יגיע ל-61 מנדטים. ולכן, כמו פטריות לפני הגשם, מתחילים עכשיו הדיווחים על הצעה למה שצריך לקרות אם "אף גוש לא ישיג רוב": ממשלת אחדות שבה נתניהו — אלא מי? — ימשיך לכהן ראשון כראש הממשלה, ולאחר מכן גדי איזנקוט יחליף אותו במסגרת רוטציה. כל התזה הזאת נשענת על הנחת יסוד שקרית, וצריכה להידחות ללא שום דיון.

ביום הבחירות יש שתי תוצאות פוליטיות אפשריות: רוב להמשך כהונתו של נתניהו או רוב להחלפתו. אם נתניהו אינו משיג 61, הגוש השני כן משיג אותם, למעט האפשרות היחידה של תיקו מדויק, 60–60, בכנסת שבה יש 120 מושבים. אבל נתניהו המתוחכם פיתח את הרעיון שלפיו בפוליטיקה הישראלית קיימים למעשה שלושה גושים: גוש נתניהו (שהוא הגוש הקלריקלי, האוטוקרטי והמתנחלי), גוש מתנגדיו, וגוש ערבי נפרד, שאיכשהו מרחף מחוץ לחשבון כאשר קובעים מי ניצח בבחירות.

התקשורת, שעד בחירות 2019 נהגה לדבר בפשטות על שני גושים, בהתאם להיסטוריה הפוליטית מאז מהפך 1977, אימצה בהדרגה את המסגור הזה, וכיום סקרים מציגים דרך קבע את המפלגות הערביות כקטגוריה שלישית, עם פלח נרד בעל צבע משלו. זו שטות שמשחקת לידי נתניהו. אך מה לנו כי נלין על התקשורת כאשר גם באופוזיציה יש הזורם עם המסגור המעוות הנוח לנתניהו?

הטעות נובעת מערבוב בין שתי שאלות שונות: מי ניצח בבחירות ואיזו קואליציה תקום בעקבותיהן. הגוש עונה על השאלה הראשונה, בעוד שהמשא ומתן הפוליטי שלאחר הבחירות עונה על השנייה. ביום הבחירות יש ממשלה מכהנת ויש אלטרנטיבה לממשלה המכהנת – זה  בינארי; במקרה שלפנינו, יש מחנה המבקש להמשיך את כהונת נתניהו ויש מחנה המבקש לסיים אותה - בינארי. אם לראשון יש 61, נתניהו ניצח, ואם לשני יש 61, נתניהו הפסיד. 

מכאן מתחיל שלב חדש, שבו מי שקיבל את הרוב מנסה לתרגם אותו לממשלה. הקואליציה שתקום אינה חייבת לשקף אחד לאחד את הגוש שניצח בבחירות. המנצח יכול להקים ממשלת מיעוט הנשענת על תמיכה מבחוץ, להשאיר חלק מן המפלגות שסייעו לו להשיג רוב מחוץ לממשלה, או לצרף מפלגות וחברי כנסת שהשתייכו ביום הבחירות למחנה האחר. 

ההיסטוריה הישראלית מספקת דוגמאות. בבחירות 1988 זכה גוש הימין והדתיים בראשות יצחק שמיר ב-65 מנדטים. התוצאה הייתה ברורה ושמיר היה המנצח, אך הוא הקים ממשלת אחדות עם המערך, היריב המרכזי שלו מן המרכז-שמאל, וכיהן כראש הממשלה ללא רוטציה. למה בלי רוטציה? כי הרוב הגושי קבע שהוא הגיע למשא ומתן כמנצח המחליט איזו ממשלה להקים.

ארבע שנים אחר כך, בבחירות 1992, קיבלה מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין 44 מנדטים, מרצ 12, ומפגות ערביות (חד״ש ומד״ע) חמישה — יחד 61 מנדטים במחנה שהחליף את ממשלת שמיר. הרוב הזה הפך את רבין למנצח, אבל הוא לא הכניס את חד״ש ומד״ע לקואליציה ממש – רק נשען עליהן, ואף אחד לא ציפה למשהו אחר. במקום זאת צירף את ש״ס, שקיבלה שישה מנדטים, והקים ממשלה של העבודה, מרצ וש״ס, בעוד המפלגות הערביות נותרו בחוץ ותמכו בה בהצבעות חשובות.

לפי "שיטת נתניהו", רבין לא ניצח ולאף גוש לא היה רוב. לפי שיטת המציאות, רבין ועוד איך ניצח, ואף אחד לא התבלבל. הגוש קבע מי ניצח; הקואליציה נבנתה אחר כך.

זה מה שהשיח הנוכחי מטשטש כאשר הוא מוציא את המפלגות הערביות מן החשבון הגושי. אין צורך לראות בחד״ש-תע״ל שותפה מתאימה לממשלה ציונית, ואפילו אין צורך להכניס את רע״ם — הראויה מאוד — לקואליציה, כדי להבין שאם המפלגות האלה הן חלק מרוב של 61 חברי כנסת המתנגדים להמשך כהונתו של נתניהו, הרי שיש רוב להחלפת נתניהו. השאלה אם ראש הגוש — נאמר, גדי איזנקוט — ירצה להקים ממשלת מיעוט הנשענת על קולות מבחוץ, לצרף את ש״ס, להגיע להסכמות עם גורמים בליכוד או לבנות קואליציה אחרת לחלוטין, תעמוד בפניו אחרי שהתברר מי ניצח.

יש היגיון פוליטי מסוים בהתנכרות של חלקים ממחנה השינוי למפלגות הערביות. מי שמבקש למשוך קולות מן הימין מבין שחיבוק פומבי שלהן עלול להבריח מצביעים שהוא מנסה להעביר מצד לצד. אבל אני מעריך שכולם מבינים שביום שאחרי הבחירות קולות ערבים יהיו חלק אינטגרלי מהגוש שהחליף את נתניהו, וזה עדיף בהרבה מאשר לתת לו את מבוקשו: להמשיך לחלוב את המדינה ולהוביל אותה אל מעבר לתהום.

בצד השני מתנהל משחק מקביל. נתניהו מבין שהחרדים גורמים לו נזק אלקטורלי ומבריחים חלק מן הגוש שלו אל הגוש השני, ומכאן הקמפיין של הליכוד על "ממשלה רחבה", כשהרמז הוא כמובן לממשלה שתפחית את תלותו בחרדים. בשני המקרים זו פוליטיקה של קמפיין: כל צד מטשטש את השותפים שמקשים עליו להביא את הקולות הדרושים לניצחון. אפשר בשקט להתעלם מזה כאשר סופרים את הגושים.

נתניהו עצמו בוודאי לא היה מתבלבל בכזו קלות. ב-2021, כאשר הפסיד משום שגם עם נפתלי בנט היו לו רק 59 מנדטים, הוא ניסה לפתות את רע״ם מן הגוש השני, ככה, ללא שום בושה. וזה אולי גם היה עובד אלמלא הווטו של בצלאל סמוטריץ׳, שהתגלה כאיש עקרונות של ממש במישור הגזענות.

החלוקה לשני מחנות משקפת כיום שני כיוונים שונים מאוד למדינת ישראל. מצד אחד עומד גוש ימני-דתי-חרדי שמוביל את המדינה לכיוון קלריקלי ואוטוקרטי ומוכן להחליש ואף לחסל את האיזונים והמגבלות המוסדיים על כוחו של הרוב הקואליציוני. אותו מחנה משלים עם מציאות שבה ישראל שולטת במיליוני פלסטינים ביהודה ושומרון ללא זכויות פוליטיות שוות, וחלקים משמעותיים ממנו מבקשים להעמיק את ההתנחלויות ולהפוך את השליטה הזאת למצב קבע.

הברית של נתניהו עם המפלגות החרדיות מונעת גם טיפול רציני באחת הבעיות המבניות הגדולות ביותר של ישראל. האוכלוסייה החרדית גדלה בקצב מסחרר, בעוד חלקים גדולים מן הגברים בה אינם משתתפים בשוק העבודה בשיעורים הנדרשים מכלכלה מודרנית, אינם מקבלים לימודי ליבה שמאפשרים פריון גבוה ואינם נושאים בנטל השירות הצבאי. אם כל זה לא ישתנה, הילודה הפנומנלית במגזר הזה והמשך המודל הנוכחי יסכנו את יכולתה של ישראל להתקיים כמדינה מודרנית ומשגשגת. זה גוש נתניהו, ולהתנגד לזה זה ממש לא איזה עניין נלעג של "רק לא ביבי".

מולו ניצב גוש הרבה פחות הומוגני, הכולל את המרכז, השמאל, חלקים מן הימין הממלכתי והמפלגות הערביות. יש בתוכו מחלוקות עמוקות, אבל המכנה המשותף הוא הרצון לשנות את הכיוון: לשמר את ישראל כמדינה דמוקרטית, להגן על מוסדותיה, להתמודד עם המשמעות ארוכת הטווח של השליטה ביהודה ושומרון, לבנות מחדש את מערכת היחסים עם החברה החרדית בתחומי הגיוס, החינוך, התעסוקה והמימון, ולהבטיח שוויון לאזרחי ישראל הערבים. שתי גישות, שני גושים.

לכן אין שום בושה בהגדרת הבחירות כמאבק בין גוש התומך בנתניהו לבין גוש המתנגד לו. נתניהו הוא ראש הממשלה ותיק להחריד והוא מגלם כיום את המשך המצב הקיים. אם התוצאה היא 60–60, יש תיקו אמיתי. אבל אם 61 חברי כנסת מתנגדים להמשך כהונתו, המחנה שלו הפסיד, בין אם המנדט ה-61 מגיע מרע״ם, מחד״ש-תע״ל או מכל מפלגה אחרת.

אם איזנקוט עומד בראש המחנה שהשיג את הרוב, הוא יכול לבחור בממשלת מיעוט, בתמיכה ערבית מבחוץ, במשא ומתן עם ש״ס או בניסיון לצרף חלקים מן הליכוד. זה השלב שבו מרכיבים קואליציה, והוא מגיע אחרי שהבחירות כבר קבעו מי ניצח.

זו גם הסיבה שאיזנקוט צריך לדחות הצעה שלפיה נתניהו יכהן ראשון ברוטציה אם המחנה המתנגד לנתניהו השיג 61. תקופה נוספת בראשות הממשלה מעניקה לנתניהו את הנכס הפוליטי החשוב ביותר שלו — זמן לבצר מחדש את הבריתות שלו, לפרק את המחנה שמולו ולשנות את המציאות הפוליטית לפני מועד הרוטציה. הענקת הזמן הזה לראש ממשלה שמחנהו איבד את הרוב תהפוך את תוצאת הבחירות על ראשה. זו תהיה שלומיאליות מגוחכת ובכייה לדורות. דורות שכבר יעקרו לחו"ל כדי להימלט מהסיוט.

יש שני גושים. אחד מהם ינצח. בבקשה, לא ליפול קורבן לביבי-בלוף.

הפקת הילדים החדשה "קסם של פסטיבל" תעלה בחנוכה 2026 בהשתתפות 25 כוכבים, שחקנים, רקדנים ואקרובטים. המופע יגיע לראשון לציון, חיפה, ירושלים, באר שבע וערים נוספות.

שורה ארוכה של כוכבי ילדים תתאחד בחנוכה הקרוב על במה אחת: יובל המבולבל, טל מוסרי, משפחת ספיר, מיכל הקטנה, נתי הגעתי, זוהר לא הספקתי, יותם גבריאל, דנה בנדנדה, אורן בקשי ויעלי ישתתפו בהפקה החדשה "קסם של פסטיבל – מגשימים לכם משאלות".

לצדם יופיעו הדמויות פיטר הארנב, מיקי ומיני ותולי האריה. על פי ההפקה, במופע ישתתפו בסך הכול 25 כוכבי ילדים, שחקנים, רקדנים ואקרובטים. אודי גוטשלק יביים את המופע, שאותו מציגים אסי סתיו, אלעד יוסף ומגן סבג.

עלילת המופע תעקוב אחר מסע אל "מפעל המשאלות", עולם דמיוני שבו יוצאים הגיבורים למסע רצוף הפתעות ואתגרים. הסיפור יעסוק בחברות, בתקווה ובניסיון להגשים חלומות, וישלב קטעים קומיים ומוזיקליים.

במהלך המופע יבוצעו שירי ילדות מוכרים לצד שירים מהמוזיקה הישראלית בעיבודים חדשים. בהפקה מבטיחים לשלב תפאורות גדולות, תלבושות, כוריאוגרפיה, קטעי אקרובטיקה ואפקטים מיוחדים.

"קסם של פסטיבל" יעלה במהלך חנוכה 2026 בהיכל הספורט בית מכבי בראשון לציון, במרכז הקונגרסים בחיפה, בבנייני האומה בירושלים ובסינמה סיטי באר שבע, וכן במקומות נוספים ברחבי הארץ.

הפסטיבל הבינלאומי למחול סולו חוזר לבית הנסן במהדורה חמישית, עם כ-30 אמנים מישראל ומ-11 מדינות. בתוכנית: בכורות, ערב טייוואני, מופע משותף עם איה כורם ואירוע נעילה פתוח לקהל.

הפסטיבל הבינלאומי למחול סולו בירושלים, JISDF, יתקיים בין 15 ל-18 בספטמבר בבית הנסן ובבית היווני. במהדורה החמישית ישתתפו כ-30 רקדנים, כוריאוגרפים ומוזיקאים מישראל ומ-11 מדינות, בהן טייוואן, הודו, ארצות הברית, גרמניה, רוסיה, אוסטריה, צ'כיה, יוון, קרואטיה, איטליה וסלובקיה.

במרכז הפסטיבל יעמדו מופעי מחול עכשווי, יצירות מקור ובכורות, לצד שילובים של מוזיקה ווידאו. חלק מהעבודות נוצרו במסגרת תוכנית הרזידנסי הבינלאומית של הפסטיבל. המופעים המרכזיים ייערכו תחת כיפת השמיים בחצר בית הנסן, לצד הופעות בחללים נוספים במתחם.

ערב הפתיחה, שייערך ב-15 בספטמבר, יציג יצירות של אמנים מישראל ומחו"ל, ובהן גם מופעי מחול ומוזיקה הודית מסורתית. למחרת יתקיים בפעם השנייה האירוע "לילה אחד בטייוואן", שבמסגרתו יוצגו שמונה יצירות מחול עכשוויות של יוצרים מטייוואן. לצד המופעים יוצבו במתחם עמדות אוכל ומשקאות בהשראת התרבות הטייוואנית.

ב-17 בספטמבר ייערך ערב הנעילה, שבמרכזו הפקת מקור חד-פעמית המפגישה לראשונה על הבמה את המוזיקאית איה כורם והרכב נגנים עם הרקדנית והיוצרת מרים אנגל, המנהלת האמנותית של הפסטיבל. במופע ישתתפו גם רקדנים, מוזיקאים וסולנים נוספים מהארץ ומהעולם, והוא יעלה בבכורה על במת החוץ בבית הנסן. במקביל מתוכנן במתחם מופע על חצובת קרקס גדולה.

הפסטיבל ייחתם ב-18 בספטמבר באירוע צהריים בכניסה חופשית בחצר הבית היווני בירושלים. בתוכנית: מופע בסגנון טברנה יוונית, עבודת מחול מקורית וריקוד חופשי ומאולתר בהשתתפות אמני הפסטיבל והקהל.

מחיר הכרטיס לערבי המופעים ב-15 וב-16 בספטמבר עומד על 160 שקלים, או 130 שקלים במכירה מוקדמת. כרטיס לערב הנעילה יעלה 190 שקלים, או 160 שקלים במכירה מוקדמת. הכניסה לאירוע הסיום בבית היווני תהיה ללא תשלום.

שיעורי העזיבה של מורים חדשים במדעים בחינוך היסודי עוד על 11.3% כעבור שנת עבודה, 18.1% כעבור שלוש שנים ו-23.2% לאחר חמש שנים. בחטיבת הביניים עמדו שיעורי העזיבה על 10.8%, 16.7% ו-20.2%, בהתאמה. כך מסרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה נתונים על הוראה בתחומי המדעי והמתמטיקה במערכת החינוך.

מהנתונים עולה, כי בשנת הלימודים 2025-2026 היו 15,949 עובדי הוראה במדעים, לעומת 15,587 בשנה הקודמת (גידול של 2.3%) ולעומת 11,241 בשנת הלימודים 2012-2011 - גידול של 42%. בשנת הלימודים 2026-2025 היו כ-223 שעות הוראה במדעים בכלל המערכת, לעומת כ-224 אלף בשנה שלפניה.

בסך הכל היו 7,455 משרות מלאות בהוראת המדעים בכלל המערכת, לעומת 7,479 בשנה הקודמת (קיטון של 0.3%) ולעומת 6,197 בשנת הלימודים 2012-2011 - גידול של כ-20%.

בין שנת הלימודים 2012-2011 לשנת הלימודים 2026-2025, ממוצע התלמידים למורה למדעים בחינוך היסודי ירד מכ-155 לכ-127, בחטיבת הביניים - מכ-77 לכ-65 ולעומת זאת, בחטיבה העליונה עלה מכ-96 לכ-97.

באותן שנים, ממוצע שעות מדעים לתלמיד בחינוך היסודי נשאר ללא שינוי. בחטיבת הביניים עלה הממוצע מ-0.198 ל-0.209 ובחטיבה העליונה הוא ירד מ-0.162 ל-0.132.

בין שנות הלימודים 2017-2016 ל-2026-2025 - בחינוך היסודי חל גידול של כ-11% במספר התלמידים, לעומת גידול של כ-29% במספר המורים למדעים ושל כ-7% בשעות הוראה במדעים.

בחטיבת הביניים חל גידול של כ-16% במספר התלמידים, לעומת גידול של כ-10% במספר המורים למדעים ושל כ-0.4% בלבד בשעות ההוראה במדעים. בחטיבה העליונה חל גידול של כ-18% במספר התלמידים, לעומת גידול של כ-12% במספר המורים למדעים ושל כ-10% בשעת ההוראה במדעים.

בשנים אלו, שיעור המורים החדשים למדעים בחינוך היסודי היה כ-5.2% בממוצע ואילו שיעור המורים העוזבים עמד על כ-3.6% בממוצע. בחטיבה הביניים - כ-4.8% לעומת כ-3.5%, בהתאמה ובחטיבה העליונה - כ-5.8% לעומת כ-4.4%, בהתאמה.

שיעורי העזיבה של מורים חדשים במדעים בחינוך היסודי היה 11.3% כעבור שנה, 18.1% כעבור שלוש שנים ו-23.2% כעבור חמש שנים. בחטיבת הביניים היו השיעורים - 10.8%, 16.7% ו-20.2%, בהתאמה.

בין שנת הלימודים 2012-2011 לשנת הלימודים 2026-2025, שיעורי ההתאמה להוראת מדעים בחינוך היסודי היו יציבים - כ-52%. בחטיבת הביניים היה השיעור במגמה עלייה מכ-63% לכ-79%.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי בחינוך היסודי, כ-56% מהמורים חסרי ההתאמה להוראת מדעים, מלמדים מדעים שלוש שנים ויותר ובחטיבת הביניים שיעורם גבוה עוד יותר - כ-70% בממוצע. המספר של מקבלי תואר "בוגר הוראה" במדעים עמד ב-15 השנים האחרונות על כ-439 לשנה וכ-86% נכנסו להוראה.

מספר מסיימי הסבת אקדמאים להוראה במדעים היה כ-233 בממוצע לשנה וכ-73% מהם נכנסו להוראה עוד עולה מהנתונים, כי ב-15 השנים האחרונות מספרם של עובדי הוראה במדעי המחשב עלה מ-1.213 ל-1,781, בפיזיקה - מ-949 ל-1,104, בביולוגיה - מ-1,612 ל-2,270 ובכימיה - מ-671 ל-850.

באותן שנים, מספר שעות ההוראה במדעי המחשב עלה מכ-19.3 אלף לכ-24.5 אלף (גידול של כ-27%). עם זאת, שיעורי העזיבה כעבור חמש שנים של מורים חדשים במדעי המחשב היו גבוהים - 30.6%, בפיזיקה - 23.7%, בביולוגיה - 26% ובכימיה - 25.5% בממוצע.

תיעוד חריג של איש העסקים וכוכב "האח הגדול" לשעבר, גיא איתן בן ה-37, הופץ אמש (שלישי) ברשתות החברתיות. בסרטון, נראה איתן כשהוא תוקף באלימות אדם אחר במהלך פגישה שבה נכחו אנשים נוספים.

טרם הפצת הסרטון, איתן בחר להקדים תרופה למכה, והעלה סטורי בחשבון האינסטגרם שלו שבו לקח אחריות מלאה: "בשעות הקרובות יפורסם סרטון מצונזר של 'כוכב רשת' המשתמש באלימות כלפי אדם. אני לא כוכב, אבל בסרטון שיופץ זה לגמרי אני. מודה ומתוודה, ואפילו לא הולך להסתיר את זה".

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎הצינור‎‏ (@‏‎hazinor‎‏)‎‏

בהמשך חשף איתן את הרקע לתקרית - סכסוך כספי: "אותו אדם שתראו מולי זה קבלן שלקח ממני 2.5 מיליון ש"ח והתנפלתי עליו אחרי שאמר לי שלא אקבל את כספי. חצי שנה ניסיתי, רדפתי, ביקשתי חזרה את כספי בסוף הסכים להיפגש איתי. בפגישה עשה ואמר הכל בכדי שאצא מדעתי".

לאחר פרסום הסרטון, העלה איתן פוסט שבו פנה ישירות לעוקביו, הודה על התמיכה וביקש להתנצל: "וואו, אני כל כך אוהב אתכם. הסרטון שראיתם הוא שלי, מתפרץ לאחר חצי שנה של המתנה ל-2.5 מיל' ש"ח. מה לא העבירו אותי בתקופה הזו, אבל עדיין - סליחה שהייתם צריכים לראות אותי מפסיד לעצמי ברגעי כעס".

איתן סיכם והתייחס לאחריות שלו כדמות מוכרת: "לא זו הדוגמא שהייתי רוצה שיקבלו צעירים או אחרים שחושבים שאני דמות חיובית. גבר צריך להיות גבר, ואם יש ילד שראה את זה - אני מתנצל, כי זו לא הדרך שלי. חשבתי שזה ינשך אותי, אבל הפתעתם אותי ואלוהים כמה אני מודה לכם על זה! מכאן רק אפשר לתת לבית המשפט לעשות את שלו. שניפגש רק בשמחות, רק בדברים טובים, ושוב אלף תודה מעמקי ליבי וסליחה, גיא".

הוא לא מחזיק כרטיס אשראי, לא משווה מחירים ולא בוחר מותגים, אבל סביב הכלב הישראלי נבנה שוק של מאות מוצרים, בהם: תזונה רפואית, פרימיום, חטיפים, טיפוח ושירותים. ביום הכלב הבינלאומי כדאי לשאול לא רק כמה אנחנו אוהבים אותו, אלא איך האהבה הזאת הפכה לאחת מקטגוריות הצריכה החזקות והמתוחכמות בעולם. 

הכלב שלכם מעולם לא ביקש מזון "סופר פרימיום". הוא גם לא ביקש סלמון נורווגי, פורמולה לעור ולפרווה, חטיף דנטלי, מזון ללא דגנים או שק שעליו מצויר נתח בשר שנראה טוב יותר מארוחת הצהריים שלנו. אנחנו ביקשנו את כל זה בשבילו. וזו אולי הדרך הטובה ביותר להבין מה קרה לשוק חיות המחמד בעשור האחרון.

הכלב נשאר כלב, אבל הבעלים שלו הפכו מצרכני מזון לבעלי חיים ל"הורים לחיות מחמד". וברגע שהמילה "בעלים" הוחלפה בתפיסה של משפחה, גם השוק השתנה בהתאם. היום (רביעי), ביום הכלב הבינלאומי, אפשר לראות את השינוי הזה כמעט בכל בית. הכלב כבר לא מקבל את מה שנשאר מארוחת הערב. יש לו אוכל משלו, חטיפים משלו, מיטה, צעצועים, מוצרי טיפוח ולעיתים גם ביטוח, מספרה ופנסיון. ובדיוק כפי שקרה לנו, גם הוא הפך לקהל יעד. רק שהוא לא יודע את זה.

הכלב לא בוחר מותג - אנחנו בוחרים זהות

שוק המזון לחיות המחמד הוא אחד השווקים המעניינים בעולם הצרכנות, וזאת משום שהצרכן שמשלם אינו הצרכן שאוכל. הכלב לא יודע אם כתוב על השק Royal Canin, Pro Plan, Hill’s או מותג שאיש כמעט לא שמע עליו. הבעלים יודעים. ולכן חלק משמעותי מהשיווק לא מכוון כלל לכלב. הוא מכוון אל תחושת האחריות שלנו.

כאשר כתוב על האריזה "לעיכול רגיש", "לבריאות המפרקים", "לעור ולפרווה", "לכלב מבוגר" או "לשמירה על משקל" - אנחנו כבר לא מרגישים שאנחנו קונים מזון. אנחנו מרגישים שאנחנו מקבלים החלטה בריאותית. וזה הבדל ששווה הרבה מאוד כסף.

בארצות הברית לבדה צפויות ההוצאות על חיות מחמד להגיע השנה לכ־165 מיליארד דולר. בישראל רשומים כבר יותר מ־636 אלף כלבים, ומאחוריהם נמצאים מאות אלפי משקי בית שמכניסים את ההוצאה הזאת באופן קבוע לתקציב המשפחתי. ועדיין, מדובר באחת ההוצאות שאנחנו פחות רגילים לנתח.

שתי ענקיות מאכילות חלק גדול מהעולם

על המדף נדמה שיש אינספור מתחרים. בפועל, Mars ו־Nestlé Purina מחזיקות יחד ביותר מ־42% משוק המזון העולמי לחיות מחמד. 
Mars עומדת מאחורי Royal Canin, Pedigree, Whiskas, Sheba ו־Cesar.
Nestlé Purina עומדת מאחורי Pro Plan, Purina ONE, Felix, Friskies ומותגים נוספים.

וזה לא רק עניין של בעלות. אותה חברה יכולה להחזיק מותג המוני שנמצא בסופר, מותג פרימיום בחנות מתמחה ומותג רפואי שמגיע לצרכן דרך הווטרינר. לכאורה אלה מותגים שונים. למעשה מדובר באסטרטגיה של חלוקת השוק. יש מוצר למי שמחפש מחיר, מוצר למי שמחפש איכות, מוצר למי שמחפש מקצועיות ומוצר למי שכבר אינו מרגיש שיש לו בכלל בחירה.

כשהמזון הופך ל"רפואי" - המחיר מפסיק להיות השאלה הראשונה

ופה נמצא אחד השינויים המעניינים ביותר בקטגוריה. בסופרמרקט אנחנו עדיין שואלים כמה עולה השק. אצל הווטרינר אנחנו שואלים מה הכלב צריך. וזו מערכת קבלת החלטות שונה לחלוטין.

אם הווטרינר אומר שהכלב זקוק למזון המתאים לרגישות, לכליות, לעיכול או למשקל, אנחנו כמעט לא שואלים מה האלטרנטיבה הזולה יותר. בצדק מסוים. אבל מבחינה צרכנית זה יוצר קטגוריה שבה לסמכות המקצועית יש כוח עצום.

הווטרינר אינו רק רופא. הוא גם אחד ממקורות ההשפעה המרכזיים על המותג שנכנס הביתה. אין בכך פסול כשלעצמו, אך כן יש מקום לשקיפות. האם ההמלצה היא על סוג הפורמולה או על מותג מסוים? האם קיימת חלופה מקבילה? האם אותו מוצר נמכר גם בערוץ אחר? הצרכן לא צריך להפוך לתזונאי וטרינרי. אבל הוא גם לא צריך להפסיק להיות צרכן.

למה את המותגים החזקים לא תמיד נמצא בסופר?

זה כבר לא מקרי. רשתות המזון מציעות בעיקר את המוצרים הרחבים וההמוניים יותר. חלק ממותגי הפרימיום הגדולים נשמרים לחנויות מתמחות, לאונליין או לערוצים מקצועיים. Royal Canin הוא דוגמה ברורה לאסטרטגיה הזו.

ברגע שמותג לא נמצא בכל סופר, הוא מקבל מעמד שונה. הוא יוצא מההשוואה הישירה מול מוצרי mass market ומתחיל להיבנות כמוצר מומחה. זו אסטרטגיה שמוכרת היטב גם מקטגוריות אחרות. Nestlé יכולה למכור Nescafé כמעט בכל מקום, אבל Nespresso נבנתה כעולם נפרד.

גם בעולם חיות המחמד, ערוץ ההפצה הוא חלק מהמותג. לא רק מה אנחנו מוכרים, אלא איפה אנחנו מוכרים אותו.

אז בדקנו מה קורה למחיר

בסקר שערך המכון לחקר הקמעונאות ברשתות מזון וברשתות המתמחות בבעלי חיים מצאנו תופעה שחוזרת שוב ושוב: אותו מוצר, מחירים שונים מאוד.

Hill’s לכלבים קטנים, 3 ק"ג, נמכר בין 120 ל־149 שקל.
Pro Plan בוגר עוף, 14 ק"ג, בין 259 ל־290 שקל.
Acana Classic עוף, 9.6 ק"ג, בין 255 ל־296 שקל.

במילים אחרות, אפשר לבחור את אותו מותג, אותה פורמולה ואותו משקל, ועדיין להשאיר בקופה עשרות שקלים נוספים.

אבל הדוגמה המעניינת ביותר הייתה דווקא במוצר הרבה פחות "יוקרתי": שק בונזו יבש בשר לכלבים, 3 ק"ג, נמכר ברמי לוי וביוחננוף ב־44.90 שקל ובזולו ב־44.91 שקל. במחסני השוק הוא כבר עלה 49.90 שקל, בטיב טעם 53.90, בשופרסל 54.90 ובאניפט 65 שקל. מדובר בפער של כמעט 45% על אותו מוצר. לא מזון טוב יותר. לא רכיבים אחרים. לא שק גדול יותר. רק מקום קנייה אחר.

דווקא בקטגוריה רגשית אנחנו משווים פחות

זו נקודה ששווה לעצור עליה. אנחנו יכולים להשוות במשך שבועיים בין שני דגמי טלפון. ניכנס לשלושה אתרים כדי לחסוך 200 שקל על טלוויזיה. נבדוק איזו רשת זולה יותר לפני חג. 

אבל כאשר מדובר באוכל של הכלב, הרבה פעמים אנחנו נשארים עם אותו מותג ואותה חנות במשך שנים. למה? כי מעבר מזון מרגיש לנו כמו סיכון. אם הכלב אוהב את האוכל, אם היציאות תקינות, הפרווה נראית טוב והווטרינר לא מתלונן, למה לשנות?

והמותג יודע בדיוק את זה. נאמנות בשוק הזה אינה רק נאמנות צרכנית רגילה. היא מעורבת בפחד לטעות. זו נאמנות חזקה הרבה יותר. 

ויש עוד שכבה: המותגים שאף אחד לא באמת מכיר

בחנויות לבעלי חיים אפשר למצוא עשרות מותגים בעלי שמות בינלאומיים מרשימים. על האריזה מופיעים בשר טרי, ירקות, טבע, הרים והמילים Premium, Super Premium, Natural או Sensitive. חלקם מותגים מוכרים. אחרים הם מותגים שנבנו עבור יבואן, מפיץ או רשת ומיוצרים עבורם במפעל חיצוני. זה לא הופך אותם למזון פחות טוב. להפך, באירופה קיימת תעשייה מפותחת מאוד של private label למזון בעלי חיים.

אבל יש כאן שאלה חשובה של שקיפות. מי באמת עומד מאחורי המותג? מי מייצר אותו? האם אותו מפעל מייצר גם מותגים אחרים? ומה המשמעות של "סופר פרימיום"? כי בעולם שבו כל שק שני הוא פרימיום, המילה עצמה מתחילה לאבד משמעות.

באירופה המותג הפרטי כבר לא מתבייש

בשש מהכלכלות הגדולות באירופה, מותגים פרטיים כבר מחזיקים בכשליש משוק המזון לחיות המחמד. אבל בניגוד למה שאנחנו רגילים לחשוב על private label, הם כבר לא מוכרים רק מחיר. הם מוכרים תזונה לפי גיל, גודל ורגישות, רכיבים פונקציונליים ומוצרים שנראים לא פחות מתוחכמים ממותגי הפרימיום. במילים אחרות, גם בשוק הזה הקמעונאי רוצה לעבור ממי שמוכר את המותג של אחרים למי שבונה בעצמו נאמנות.

הכלב הוא כבר סעיף ביוקר המחיה

כאן אולי נמצא החידוש החשוב ביותר. אנחנו עדיין נוהגים לדבר על יוקר המחיה דרך חלב, לחם, חשמל, דיור ודלק. אבל מבנה משק הבית השתנה. למשפחה עם כלב יש עוד הוצאה קבועה. מזון, חטיפים, וטרינר, טיפוח, תרופות, פנסיון ולעיתים ביטוח. זו כבר לא הוצאה שולית. ובניגוד לילדים, הכלב כמעט אף פעם לא אומר לנו שהמותג שקנינו לו לא אופנתי מספיק. אנחנו עושים את זה במקומו.

ביום הכלב, תנו לו אהבה - את החשבון תבדקו אתם

יום הכלב הבינלאומי הוא הזדמנות מצוינת לפנק אותו. עוד טיול. עוד חטיף. עוד חמש דקות שבהן הוא מצליח לשכנע אותנו שהוא לא אכל כבר לפני שעה. 

אבל זו גם הזדמנות להבין שהאהבה שלנו הפכה לשוק כלכלי עצום. והעובדה שאנחנו רוצים לתת לו את הטוב ביותר אינה אומרת שאנחנו צריכים לשלם כל מחיר שמציגים לנו. אם מצאנו מזון שמתאים לכלב, אין סיבה להחליף אותו רק כדי לחסוך כמה שקלים.  אבל בהחלט יש סיבה לבדוק איפה קונים אותו. כי הכלב אמנם הפך לצרכן - רק שכרטיס האשראי עדיין אצלנו.

עונת הדוחות בבורסה מלמדת אותנו כמה החברות הגדולות מכניסות וכמה הן מרוויחות, אבל המספרים מספקים גם הצצה אל מאחורי הקלעים של הפעילות שלהן. 

במקרה של פרטנר, הדו"חות שפורסמו היום לא מלמדים אותנו רק על הרווח שגדל ב-17% ל-84 מיליון שקל בהתאמה, אלא גם כמה מנויי סלולר, אינטרנט וטלוויזיה יש לחברה, כמה היא מכניסה מכל מנוי ואילו שירותים עדיין צומחים.

לפרטנר היו בסוף הרבעון 2.725 מיליון מנויי סלולר, כחצי מיליון מנויי אינטרנט ו-212 אלף מנויי טלוויזיה. בסך הכול מדובר ביותר מ-3.4 מיליון מנויים וחיבורים, אם כי אותו לקוח או משק בית עשוי להחזיק בכמה מהם במקביל.

בסלולר, ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי עמדה על 43 שקל, ללא דמי קישור גומלין, ונותרה ללא שינוי לעומת השנה שעברה. הנתון אינו בהכרח המחיר שמופיע בחשבונית של לקוח מסוים, אלא ממוצע ההכנסות שמייצרים כלל המנויים, לרבות לקוחות פרטיים ועסקיים וחבילות מסוגים שונים.

פרטנר הוסיפה במהלך הרבעון 29 אלף מנויי סלולר, ובתוך שנה גדלה מצבת המנויים שלה ב-77 אלף. כ-1.01 מיליון מהם כבר מחוברים לדור החמישי - כ-37% מכלל מנויי הסלולר של החברה.

באינטרנט התמונה מעט שונה. ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי עלתה מ-93 ל-96 שקל. לפרטנר כחצי מיליון מנויי אינטרנט, מהם 480 אלף מחוברים לסיבים אופטיים. המשמעות היא שחיבורי הסיבים כבר מהווים כ-96% מבסיס לקוחות האינטרנט שלה.

גם שירות הטלוויזיה של החברה צמח, עם תוספת של 5,000 מנויים ברבעון. מאז השקת Partner tv+ ברבעון השלישי של 2025 נוספו לשירות 16 אלף מנויים, ומספרם הכולל הגיע ל-212 אלף. החברה לא פרסמה את ההכנסה הממוצעת ממנוי טלוויזיה.

מנכ"ל פרטנר, אבי גבאי, ייחס את השיפור בתוצאות לגיוס המנויים ולהשקעה בתשתיות ובמוצרים. לדבריו, ההשקעה של החברה בבינה מלאכותית מסייעת לחיזוק מערכי השירות ולהגדלת הפרודוקטיביות של העובדים. במקביל לצמיחה בפעילות, פרטנר מבקשת לחלק לבעלי מניותיה דיבידנד של עד 500 מיליון שקל שלא מתוך רווחים. הבקשה, שהוגשה בהתאם לסעיף 303 לחוק החברות, עדיין ממתינה להכרעת בית המשפט.

שאול מרידור (ישר!), ראש אגף התקציבים באוצר לשעבר, נזכר במה שגרם לו השבוע לפני שש שנים להתפטר מתפקידו. הוא שוחח על כך היום (רביעי) עם אראל סג"ל ועם איל ברקוביץ' ברדיו 103fm, ומתח ביקורת קשה על המדיניות הכלכלית של הממשלה הנוכחית.

"מה שקרה בממשלה שהתפטרתי ממנה הוא ששר האוצר וראש הממשלה, כדי להפר הסכם שהם חתמו עליו, לא העבירו תקציב ודפקו את המשק של מדינת ישראל בשביל אינטרס פוליטי צר", סיפר מרידור על נסיבות התפטרותו ממשרד האוצר שנוהל אז על ידי השר ישראל כ"ץ. "זה כמו מה שהם עשו בארבע השנים האחרונות, הממשלה הזו דאגה לשרידותה, לא ליוקר המחיה ולא לאזרחים פה ולא לשום דבר חשוב".

בהמשך, מתח מרידור ביקורת קשה על ההתהלות הכלכלית שלה. "כלכלה היא ניהול סיכונים, ומה שהממשלה הזאת עושה הוא לקחת את הסיכון לקצה. עד שאין משבר - הכול בסדר, כמו בסרט המצויר על השפן שרץ רץ ורץ, עד לרגע שבו הוא נופל לתהום. כשזה יקרה אז יסתכלו מה יש לנו באסמים. הם לוו הרבה מאוד כסף למלחמה, אבל לא חסכו כלום: לא במשרדים מיותרים, לא בכספים קואליציוניים ולא בהרבה מאוד דברים. מהם האינטרסים של הממשלה? מה היא מקדמת? תנו לי רפורמה אחת שהם עשו בארבע שנים?".

סג"ל הקשה עליו, וטען כי ההתנהלות הלעומתית בעיניו של פקידים מסכלת את קידום המדיניות של מקבלי ההחלטות. מרידור חלק עליו. "אתה מדקלם מסרים שכל תכליתם היא להסביר למה מנהיגים חלשים שמונעים מפחדים לא מקבלים החלטות", אמר. "אין החלטה שראש ממשלה ושר אוצר רוצים לקבל ולא יכולים לקבל. אין".

מרידור, שהצטרף לרשימתו של גדי איזנקוט, עוסק כיום בתוכנית חדשה שתגבש מתווה משמעותי לשיקום הגליל, אחרי ימי המלחמה הקשים. לדבריו, "קיבלתי מגדי את האחריות על התוכנית לשיקום הצפון ורגע לפני שכתבנו אותה נסענו לצפון לראות הכל. פגשנו יותר מ-1,500 אנשים", אמר. "האמת? זה עצוב. הם מרגישים מופקרים כבר יותר משנתיים וחצי. ראיתי קהילות מרוסקות".

כפי שפרסמנו לראשונה במדור, אתמול (שלישי) הגיע לסיומו מאבק שנמשך שנים, כשמיכל רנד ושולי רנד נפגשו על מדרגות הרבנות והתגרשו רשמית אחרי 30 שנות נישואים ושבעה ילדים משותפים. במהלך השנים האחרונות ניהלה מיכל מאבק תקשורתי מול שולי ואשתו, צופית גרנט, שאותה נשא לאחר שקיבל היתר מיוחד מרבנים להינשא בעודו עדיין נשוי למיכל. במקביל התנהל בין השניים סכסוך גירושים ממושך ומתוקשר, שכלל גם מחלוקות כלכליות. בין היתר, הרב המליץ לשולי לשלם למיכל חצי מיליון שקלים במטרה להביא לסיום הליך הגירושים, שהגיע כאמור אמש לסיומו הרשמי.

אחרי דין ודברים הגיעו הצדדים להסכמות, ושולי שילם למיכל סכום של כ-180,000 שקלים במסגרת הגירושים. כעת חושפת מיכל לראשונה את מה שהתרחש במהלך הטקס ואת התחושות שליוו את הרגע שבו הסתיימו רשמית 30 שנות נישואים. "היה טקס ממש עצוב , בכל זאת אנחנו מכירים 42 שנים מתוכם נשואים 30 שנה. הרי לא התחתנו שונאים, היינו מאוהבים פעם".

בשיחה עם TMI הוסיפה רנד ותיארה את הרגע שבו הבינו שניהם שהפרק המשותף הגיע לסיומו: "בסוף הייתה תחושת הקלה גדולה, הנהנו אחד לשני בהסכמה, עוד לפני שפעלנו עם הגט. הוא סימן לי בעיניים שעושים את זה, בדק איתי, חייכתי אליו הנהנתי עם הראש להסכמה, וזה הרגיש כמו להיפרד מאח גדול שעברתי איתו הרבה תלאות".

ומה עם צופית גרנט?
"ההפתעה הגדולה הייתה צופית גרנט ועליה ארחיב רק בפודקאסט שלך".

כזכור,

לאורך השנים טענה מיכל פעמים רבות כי שולי אינו נמצא בקשר רציף עם ילדיהם המשותפים, אינו עונה לשיחות מהם ואינו מסייע להם כלכלית, לרבות בטיפולים רפואיים. היא אף טענה להזנחה ולניתוק רגשי וכלכלי מצדו. "גם אני וגם שולי שומעים את הביזיונות, מקבלים ריקושטים של ביזיונות. יש התלבטות גדולה עכשיו האם לשבור את הדבר הזה. רוב האנשים שמאמינים לה הם אנשים טובים. קל להיות בחמלה כשאתה רואה מישהו מג'ודר ובוכה ומאשים", אמרה צופית גרנט בריאיון לארז טל שנערך לאחרונה.

על רקע הדברים החריפים שנאמרו לאורך השנים, מסקרן במיוחד להבין כיצד דווקא גרנט הצליחה להפתיע את מיכל ברגעי הסיום של הסכסוך.

ד"ר איל חולתא, לשעבר ראש המל"ל, שוחח הבוקר (רביעי) עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי ברדיו 103fm והתייחס לסנקציות שהטילה ארה"ב על איראן. חולתא הסביר מדוע לוחמה כלכלית שכזו עשויה להניב פירות. בנוסף, התייחס לתקרית ניתוץ האנדרטה על ידי ח"כ צבי סוכות והבהיר מדוע מדובר באירוע בלתי נסבל לתדמיתה של ישראל.

"מרכיב חשוב בעניין הזה הוא האכיפה. עלו אמירות מפורשות כלפי המדינות שסוחרות עם איראן. אמנם השר בסנט לא נקב בשמן, אבל הוא אמר: 'אנחנו יודעים מי אתן, ואתן יודעות שאנחנו יודעים מי אתן'. מדובר בסין, במדינות המפרץ, טורקיה עיראק ורוסיה, ובמובנים מסוימים גם הודו ומדינות אחרות", אמר. "כל מדינה מצאה לאורך השנים את הדרך שלה לסחור עם איראן וגם ליהנות מזה. היא במצב כלכלי קשה ולכן כל מה שקונים ממנה הוא בזול, כולל נפט".

"אנחנו מחכים שנים לקמפיין לחץ אמיתי", אמר וסייג: "המצור על מצר הורמוז נותן את אותותיו, המטבע האיראני הגיע לשער של שני מיליון ריאל לדולר. אלה מספרים דמיוניים אבל בינתיים זה לא מספיק כדי שאיראן 'תשתה מכוס התרעלה' - המושג האיראני לוויתור אסטרטגי. זה עוד לא קרוב לשם, ואני מקווה שהאמריקנים יהיו נחושים וסבלניים".

"אני זהיר, כי כמובן הכל יכול להתהפך ברגע, אבל האמריקנים מרגישים שלשם שינוי, הזמן פועל לטובתם", הוסיף. "הייתה תחושה שדווקא איראן, ידה על העליונה, וארצות הברית תוותר בהסכם גרעין גרוע, תאפשר מיסים בהורמוז. אני חושב שהאמריקנים מרגישים שידם על העליונה. בפרק הזה נראה לי שהאמריקנים עושים את הדבר הנכון בהחלט".

"חבר כנסת עושה את זה בלבוש אזרחי - זה פשוט לא הגיוני"

חולתא נדרש גם לתקרית ניפוץ האנדרטה אתמול על ידי חבר הכנסת צבי סוכות. "כולם מבינים שמדובר בחברי כנסת, כולם מבינים שמדובר במשהו שאם צה"ל היה רוצה לעצור הוא יכול היה לעשות את זה. לגמרי ברור שמדובר כאן במשהו פרובוקטיבי, ושהרשויות בישראל נמנעו מלעצור - לכן זאת מדיניות", אמר ד"ר חולתא. "אין דרך אחרת להבין את זה".

גם העובדה כי מדובר בהרס של אנדרטה שמהללת רוצחים לא תסייע לישראל פה. "הם לא מספיק רגישים להבין את הפרטים. חוץ מזה, מדינת ישראל לא קבעה שהמדיניות שלה היא שאסור להקים אנדרטאות למחבלים" טען ראש המל"ל לשעבר. "ישראל הייתה יכולה לפעול בצורה מסודרת למנוע את הדבר הזה, אבל חבר כנסת עושה את זה בלבוש אזרחי, ואת זה אי אפשר להבין. מכל כיוון שמסתכלים על זה - זה פשוט לא הגיוני".

"הוא שכב על הריצפה כשכולו מכוסה בדם והוא היה מטושטש". כך תאר תושב אילת באוזני חוקרים ממשטרת העיר את מצבו של אחד משכניו לבניין, בעת שהוא חזר לביתו מהעבודה בשעות הערב באחד הימים באמצע חודש יולי האחרון. "הוא ביקש שאזמין אמבולנס ומשטרה וזה מה שעשיתי. ישר חייגתי 100. אחר כך ראיתי שהוא התעלף".

החוקרים ביקשו לדעת, אם הוא הבחין במשהו נוסף שאולי עורר את חשדו. "כן" הוא ענה, "ראיתי שלושה אנשים יורדים במדרגות הבניין לכיוון היציאה. הם לבשו בגדים שחורים ודיברו ביניהם ערבית". השוטרים שנכנסו לדירה, נדהמו נוכח המראות בהם הבחינו: הדייר ישב על מיטתו כשהוא מדמם, כתמי דם נראו על הרצפה, רהיטים שבורים ורסיסי זכוכית היו פזורים בכל מקום.

למרות מצבו של האיש, שנפצע באורח קשה, הם ביקשו לדעת מפיו פרטים על מה שהתרחש בדירה ככל שהוא יכול למסור להם: "פתחתי להם את הדלת כששמעתי דפיקות עליה. ראיתי אותם בכניסה והזמנתי אותם להיכנס. כשהסתובבתי לגשת לסלון, הם התנפלו עלי, היכו ודקרו אותי" הוא סיפר, "הם המשיכו בכך זמן רב ואחר כך איימו על חיי. אמרו לי "אנחנו באנו להרוג אותך!".

חקירת האירוע החלה מיד עם הגעת השוטרים לדירה. הם הבחינו כי היא לא נפרצה והבינו כי תיאור האירוע כפי שנמסר להם מפי הדייר הוא נכון. הפצוע פונה למרכז הרפואי יוספטל באילת באמצעות מגן דוד אדום לקבלת טיפול. אחרי שהוא התאושש מעט, החוקרים המשיכו לתשאל אותו כדי להבין את הרקע לתקיפה. הם שמעו ממנו על כך שהיה לו קשר רומנטי עם אישה מהמגזר הבדואי. אחד החשדות שהועלה היה כי על רקע זה הותקף האיש. החיפושים אחרי השלושה החלו מיד עם תחילת החקירה. באותו יום הם אותרו ונעצרו לחקירה. במקביל, המשיכו אנשי המשטרה לחפש ממצאים, ראיות ועדויות למה שהתרחש בזירת האירוע.

אחד הממצאים שהם בדקו, היה סרטון ממצלמת האבטחה, שתעדה את כניסתם ויציאתם של השלושה מהבניין זמן קצר לאחר שנכנסו אליו. בסרטון נראו היטב פניהם של התוקפים. למרות שזוהו בסרטון, הכחישו השלושה את מעשה התקיפה בתוך הדירה. הם הודו כי היו שם, אך למטרות אחרות. כשהתבקשו לאפשר לחוקרים לבצע חיפוש במכשירי הטלפון הניידים שלהם, שלושתם סירבו למסור את קודי הפתיחה. החשודים הם אמיר אבו צולב (37) מתל שבע, דאוד אל אטרש (21) משבט אל אטרש ועמאר חוג'יראת (39) מהעיר נצרת.

אבו צולב הוא עבריין מוכר, שהורשע בעבר 14 פעמים בעבירות שונות, בעיקר הפעלת אלימות ואיומים, והוא אף הפעיל מתוך בית הסוהר בו היה כלוא, גורמי פשיעה לבצע פעולות פליליות שונות, בהן עבירות אלימות כלפי יריביו. גם חוג'יראת הוא עבריין שהספיק לרצות שלוש תקופות מאסר לאחר שהורשע בעבירות של אלימות. אל אטרש אמנם לא היה בעל עבר פלילי, אולם החוקרים סברו כי נוכח המעשה בו היה מעורב, קיימת ממנו סכנה לביטחון הציבור וכן חשש שהוא ינסה לנקום באיש אותו תקפו השלושה.

עם תום החקירה, הועבר החומר בעניינם לאגף התביעות במשטרת המחוז הדרומי. הוא כלל עדויות, סרטוני מצלמות אבטחה, ראיות שנמצאו בתוך הדירה ובכליהם של השלושה, עו"ד אוריין סויסה גיבשה ממכלול הממצאים כתב אישום נגד שלושת התוקפים, בו הם מואשמים באיומים ופציעת אדם. לכתב האישום צורפה רשימה של 29 עדים, בהם שוטרים מיחידות שונות וכן מספר עדי ראיה.

לצד כתב האישום, שהוגש לבית משפט השלום באילת, הוגשה גם בקשה לעצור את המואשמים עד לתום ההליכים המשפטיים כלפיהם: "נסיבות ביצוע העבירות מלמדות אל אלימות קבוצתית, כוחנית וחסרת רסן, אשר בוצעה תוך זלזול בוטה בבשלמות גופו ובתחושת ביטחונו של הקורבן" נאמר בבקשה להאריך את מעצרם, "העובדה שהם פעלו יחד, כאשר יתרונם המספרי נוצל לצורך הפעלת אלימות כלפי הקורבן, מעצימה את מסוכנותם ומלמדת, כי אין המדובר במעשה רגעי או נקודתי בלבד".

​עסקת ענק שנחתמה בימים האחרונים בפריז בין עמנואל מקרון לבין יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן שביקר בפריז, הציגה לעולם פנים צבעוניות במיוחד: חברת ההשקעות הסעודית "קידיה" תממן הקמת עיר פארקי שעשועים ענקית בפאתי פריז בהשקעה של כ-7 מיליארד דולר, שתייצר עשרות אלפי מקומות עבודה למשק הצרפתי.

אולם מאחורי מסך העשן הססגוני, מסתתר מהלך גיאו פוליטי עמוק וקר. עבור מקרון, מדובר בהזרמת הון קריטית לכלכלת צרפת המוצגת כהישג נשיאותי; עבור בן סלמאן זוהי הלבנת תדמית, המשך המסע לקניית הון פוליטי בלב אירופה ומפגן עצמאות נוסף מול ארה"ב וישראל, המבהיר כי לריאד יש חלופות אסטרטגיות.

אם נבחן לעומק, נגלה כי הזירה האמיתית שבה נפגשים האינטרסים אינה בהכרח פריז, כי אם ביירות. במרכז הצהרה משותפת של מקרון ובן סלמאן, העלו השניים מהאוב את החלטה 1701 של האו"ם לגבי לבנון, ודיברו כמעט בנשימה אחת על פירוק הנשק של ארגונים חוץ מדינתיים (איתות חריף לחזבאללה), קריאה לנסיגה ישראלית מלאה, ותמיכה מאסיבית שבכוונתם להעניק לצבא לבנון. 

צרפת, שנכשלה בשנים האחרונות בניסיונותיה לשחזר מעמד בלבנון בהיעדר מנופי לחץ כלכליים, מצאה את הפתרון: רכיבה על "הגב הסעודי". במילים אחרות, צרפת תספק את הדיפלומטיה, הלגיטימציה הבינלאומית והבמה, כולל וועידת תמיכה בצבא לבנון המתוכננת בקרוב בפריז, ואילו סעודיה תספק את המשקל הפיננסי והגיבוי הערבי.

​נייר לקמוס למזה"ת כולו: מאבק ארבעת הגושים על לבנון

​נייר הלקמוס האזורי אינו נבחן עוד רק במישור הצבאי והעוצמת האש בדרום לבנון, אלא בשאלה מי יעצב את לבנון ולאיזה גוש תהיה הבלעדיות על השיקום וההשפעה בביירות. 

ברקע, ארבעה גושים מרכזיים במאבק אסטרטגי על לבנון: 
1. ​הציר השיעי-איראני: מנסה לשמר את מודל "הדאבל סטייט" ולהתאושש מהמכות שספג, תוך שימוש במנגנוני המדינה בביירות ככסות לפעילות חזבאללה.

2. ​הציר הטורקי-סורי: טורקיה מזהה את הוואקום בציבור הסוני בלבנון ומנסה להעמיק את חדירתה האזרחית והפוליטית במדינה. במקביל, המשטר הסורי בוחן דרכים לחדש את השפעות העבר שלו בביירות.

3. ​הציר הצרפתי-סעודי: מציע מודל של "סדר חדש"-שיקום כלכלי וצבאי מוסדי, שנועד לדחוק את ההשפעה האיראנית והטורקית כאחד, אך בתנאים שמכתיבות פריז וריאד.

4. ציר ארה"ב-ישראל: שמעוניין למצב את ממשלת לבנון ונורמליזציה עתידית (הסכמי אברהם) תוך דחיקתם של שחקני חוץ דוגמת צרפת שעד כה דאגו לשמר את הסדר הישן.

​ומה מבחינת ישראל

​עבור ישראל וארה"ב, המתווה הצרפתי-סעודי לכאורה מציג הזדמנות (פירוק נשק ארגונים חוץ מדינתיים וחיזוק המדינה), אך למעשה טומן בחובו סיכון מבצעי ומדיני חמור. 

שיח מחודש על החלטה 1701 בהובלה צרפתית פירושה קיבוע מנגנוני אכיפה רכים, התעלמות מצרכי הביטחון המיידיים של צה"ל, ויצירת חסינות בינלאומית לצבא לבנון, מבלי לוודא שהוא אכן מפרק את תשתיות חזבאללה ואת הארגון מנשקו. 

חיוני שישראל תפגין דומיננטיות בזירה הלבנינית ולא תתעלם מהגוש המתהווה של סעודיה וצרפת, אותה סעודיה שלאחרונה חתמה על הסכם מכה יחד עם טורקיה ופקיסטן, הסכם שאינו מכוון נגד איראן (למי שתהה).

בהיעדר אקטיביזם ישראלי, הוועידה המתוכננת בפריז לתמיכה בצבא לבנון עלולה לקבוע נורמות בינ"ל שיכבלו את ידיה של ישראל בעתיד. 

ומה לעשות תכל'ס בשטח?

סביר שניסיון פרונטלי לבטל או לחסום את הוועידה בפריז ייכשל, יגביר את החיכוך מול צרפת, ויציב את ישראל בעמדת סרבנית הסדרים. לכן, ​על ישראל יחד עם הממשל בארה"ב לפעול כבר עתה להחזרת היוזמה לארה"ב (ולישראל) ולעצב אותה בהתאם לאינטרסים הביטחוניים החיוניים:

1. התניית כל תמיכה או לגיטימציה אמריקאית בוועידת פריז בהכללת קווים אדומים ברורים בהצהרות הסיכום, וראשיתם-שימור חופש הפעולה המבצעי של צה"ל לסיכול איומים מיידיים והפרות.

2. ​הזרמת כספים לצבא לבנון ולמשק הלבנוני לא תועבר כ"צ'ק פתוח", אלא תותנה באבני דרך מדידות: פירוק בפועל של מתקני חזבאללה, אכיפה אקטיבית במעברי הגבול למניעת הברחות אמל"ח, והצבת מנגנון פיקוח חיצוני בהובלת סנטקו"ם. יתירה מכך, יש די הרבה פעולות שממשלת לבנון מחוייבת לעשות במקביל, שאינן במישור הצבאי.

3. ​העברת מסר דיפלומטי חד לסעודיה (דרך וושינגטון) כי השקעה פיננסית בלבנון ללא ערבויות פירוק נשק קשיחות מסכנת את הכסף הסעודי עצמו, שכן הסלמה עתידית תפגע שוב בתשתיות, וכי נרמול יחסים אזורי דורש תיאום ביטחוני הדוק עם ארה"ב וישראל  גם בזירה הלבנונית.

​אסטרטגיה של התניה קשיחה, הנשענת על הציר עם וושינגטון, יכולה להפוך את המהלך הצרפתי-סעודי המתהווה מסיכון דווקא לפלטפורמה שמציבה תנאים קשיחים ובלתי מתפשרים לממשל ולצבא הלבנוני.

במשך עשרות שנים, הפוליטיקה בניו זילנד נשלטה על ידי שתי מפלגות מרכזיות, הלייבור והנשיונל (המפלגה הלאומית). אולם כעת, נראה כי ציבור הבוחרים מאס בשיטה, ורבים נוהרים למפלגה חדשה יחסית שמעולם לא החזיקה במושב בפרלמנט. לפי דיווח שפורסם ב"גרדיאן" הבריטי, מפלגת "הזדמנות" צוברת תאוצה לקראת הבחירות שייערכו בנובמבר הקרוב, ועשויה להפוך ללשון המאזניים שתקבע את זהות הממשלה הבאה.

סקרים אחרונים מראים כי המפלגה, שהוקמה לפני שלוש מערכות בחירות, זוכה לתמיכה של 5% עד 8%, נתון שמעביר אותה את אחוז החסימה בשיטת הבחירות היחסית בניו זילנד. מי שמובילה את המפלגה היא צ'יוליי וונג, יועצת קיימות בת 38, המגדירה את מפלגתה כמרכזית ופרגמטית. לדבריה, הציבור מאס ב"פוליטיקת המטוטלת", ממשלות שמתחלפות ומבטלות את עבודת קודמותיהן בעלויות כבדות. "הם מחפשים משהו שונה כי הם מתוסכלים מהיעדר רעיונות גדולים או מנהיגות יציבה", אמרה ל"גרדיאן".

המצע של "הזדמנות" כולל הצעות כלכליות נועזות, בראשן מס קרקעות והכנסה בסיסית אוניברסלית של 370 דולר ניו זילנדי בשבוע לכל אזרח. התוכנית כוללת מס של 1.75% על קרקע עירונית ו-0.5% על קרקע חקלאית, המיועד להכניס לקופת המדינה כ-24 מיליארד דולר ולהוביל לירידה של 10% עד 15% במחירי הדיור. בעוד שראשת ממשלת ניו זילנד לשעבר מטעם הלייבור, הלן קלארק, כינתה את התוכנית "פנטזיה שמתחזה למדיניות", וונג טוענת כי 70% מאזרחי המדינה ירוויחו ממנה בסופו של דבר.

העלייה של מפלגת "הזדמנות" מתרחשת על רקע היחלשות דרמטית של המפלגות הגדולות, כאשר התמיכה במפלגת השלטון "נשיונל" צנחה לכ-29% בלבד. למעשה, שתי המפלגות הגדולות רושמות כיום את התמיכה המשולבת הנמוכה ביותר שלהן מזה 30 שנה. ראש הממשלה הנוכחי, כריסטופר לקסון, שלל אפשרות של עבודה משותפת עם המפלגה החדשה ואף הביע תסכול פומבי מהצורך לנהל קואליציות מורכבות עם שותפות קטנות, אך המומחים מסבירים כי הבוחרים איבדו את הנאמנות השבטית של העבר.

מפלגת "הזדמנות" מצליחה לשאוב קולות מכל הקשת הפוליטית: נתונים מראים כי כ-20% מתומכיה הצביעו בבחירות הקודמות לנשיונל השמרנית, 17% ללייבור ו-12% למפלגת הירוקים. המגמה הזו מצביעה על תופעה רחבה יותר בניו זילנד ובעולם, במסגרתה מפלגות מיעוט, כמו מפלגת Act שזינקה מ-0.5% תמיכה ב-2017 לכ-9% כיום, נוגסות בכוחן של מפלגות השלטון המסורתיות ומעצבות מחדש את המפה הפוליטית.

אנבידיה תפרסם הערב (רביעי) את הדוחות הכספיים שלה, באחד האירועים המרכזיים של עונת הדוחות בוול סטריט. הפרסום מושך תשומת לב בעולם לאור העובדה שאנבידיה היא לא רק בחברה הגדולה בעולם אלא גם בחברה שהפכה לסמן המרכזי של מרוץ הבינה המלאכותית.

שווי השוק של אנבידיה עומד על כ-5.2 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7.5% ממדד S&P 500. לכן, גם מי שאינו סוחר באופן פעיל עשוי להיות חשוף להשפעת הדוחות על מניית החברה, דרך קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות המושקעות במדדים האמריקאיים.

אבל ההשפעה של המהלך תתרחב הרבה מעבר לשווי המניות של ענקית הטכנולוגיה. המעבדים של אנבידיה מפעילים את מרכזי הנתונים שעליהם נשענים שירותי הבינה המלאכותית, ולכן הדוחות שלה מספקים תמונת מצב על קצב ההשקעות בענף כולו. התוצאות, ובעיקר התחזית שתציג החברה, עשויות לספק רמז אם גל ה-AI ממשיך לצבור תאוצה, או שהפער בין ההשקעות העצומות לבין ההכנסות מתחיל לעורר חשש לבועה.

"אנבידיה כבר נמצאת ברמה שבה 91 מיליארד דולר ברבעון הם נקודת הפתיחה, ולא בהכרח ההפתעה", אומר יוגב כהן, ראש תחום תוכן והדרכה בברוקר Colmex Pro. "לכן, המספר הראשי כנראה לא יספיק הפעם כדי לספר את הסיפור".

"השוק יחפש בעיקר את מה שמגיע אחריו - קצב הצמיחה בדאטה סנטר, התחזית לרבעון הבא ומה החברה אומרת על המשך ההשקעות של לקוחותיה בתשתיות בינה מלאכותית . אנבידיה נמצאת היום בנקודה שבה הדוחות שלה הפכו ממבחן לחברה אחת למעין בדיקת דופק של כל שרשרת ההשקעות ב-AI".

נקודה נוספת תהיה סין. התחזית המקורית לרבעון לא כללה הכנסות ממכירת שבבים למרכזי נתונים במדינה, וברבעון הקודם לא נרשמו משלוחים של מוצרי Hopper לשוק הסיני. מאז החלו משלוחים מוגבלים של שבבי H200, אך הם אינם צפויים לשנות באופן משמעותי את המספרים של הרבעון שכבר הסתיים. השאלה החשובה יותר היא איזה פוטנציאל רואה אנבידיה בסין בהמשך.

השאלה הזאת מתחדדת על רקע התוצאות האחרונות של מיקרוסופט ואמזון, שהצביעו על ביקוש חזק לקיבולת מחשוב והרגיעו חלק מהחששות בנוגע להמשך ההשקעות בתשתיות AI. עם זאת, ככל שההוצאות גדלות, מתחזקת גם השאלה כמה זמן יוכלו החברות להמשיך בקצב הנוכחי, ומתי ההשקעות העצומות יתחילו לייצר תשואה ברורה.

לדברי כהן, המהלך של אנבידיה להקים פלטפורמות מימון לתשתיות AI מוסיף רובד נוסף לדיון. "החברה כבר לא רק מחכה שללקוחות יהיה תקציב לרכוש מחשוב, אלא פועלת יחד עם וול סטריט כדי להרחיב את מקורות ההון הזמינים לענף". בכך הופכים הדוחות למבחן רחב יותר, לא רק לביקוש הקיים לשבבים, אלא גם ליכולת של התעשייה לממן את המשך הצמיחה.

מייסד מיקרוסופט והפילנתרופ המיליארדר ביל גייטס מעוניין להיפגש בהמשך השנה עם נשיא סין שי ג'ינפינג, מתוך רצון לקדם מאמצים גלובליים להפחתת הסיכונים ההולכים וגוברים שמציבה הבינה המלאכותית. בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס שפורסם היום (רביעי) אמר גייטס כי הוא מאמין שסין עשויה להסכים להגביל שחרור של מודלי בינה מלאכותית מסוכנים, בתנאי שארצות הברית תיקח את היוזמה ותעשה זאת ראשונה.

"כל העולם ישתף עם זה פעולה", ציין גייטס, שנפגש עם הנשיא שי לפני כשלוש שנים והיה ליזם הזר הראשון שהתקבל על ידו לאחר מגפת הקורונה. גייטס הוסיף כי בכוונתו להציע שמדינות יעקבו אחר יכולתה של הבינה המלאכותית לייצר מולקולות ולהוציא לפועל מתקפות ביולוגיות, צעד שלדבריו לא יעכב את התפתחות תעשיית הטכנולוגיה.

דוברו של גייטס מסר כי צוותו פועל בימים אלו לסגירת הפרטים הסופיים של הפגישה עם שי לקראת ביקורו הבא של המיליארדר בסין, המתוכנן באופן זמני לנובמבר הקרוב. לדברי גייטס, נשיא סין עשוי להיות מופתע מעד כמה הוא נחרץ בנושא. הוא ציין כי בעוד שסין מגנה על ילדים מפני התמכרות לתוכנות ליווי מבוססות בינה מלאכותית, מנהיגים מעטים בעולם מתעלים לגודל השעה ונערכים לשורת הנזקים הפוטנציאליים של הטכנולוגיה. "בעבר טכנולוגיה מעולם לא עשתה זאת. הפעם זה שונה. זוהי אבן דרך אבולוציונית הדורשת ניהול מדיניות יוצא דופן על ידי החברה כולה", הסביר לרויטרס.

גייטס, שהיה אופטימי יותר לגבי התחום בינואר האחרון, מביע כעת חשש גובר מכך שהטכנולוגיה עלולה לבצע מתקפות, להחליף משרות ולמכר משתמשים מבחינה פסיכולוגית. כדוגמה, מערכות של החברות OpenAI, אנתרופיק ומטא פרצו לאחרונה לאתרים אמיתיים במסגרת מה שאמור היה להיות מבחני אבטחת סייבר מבודדים. "תקריות האבטחה הללו הן מזעזעות וצריכות להדהים אנשים", התריע.

בפוסט שפרסם בבלוג שלו קרא גייטס להקמת ארגון בינלאומי חדש לניהול התחום, שיתבסס על אלמנטים ממשטרי פיקוח גרעיני, תקנות תעופה בינלאומיות והסכמים להגנת שכבת האוזון. הוא ציין כי הקרן שלו שואפת להשקיע 200 מיליארד דולר עד שנת 2045, תוך התמקדות הולכת וגוברת בבינה מלאכותית.

כמו כן, בכוונתו להיפגש בסתיו הקרוב עם ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם, ולהמשיך לקדם רעיונות למיסוי חברות שמחליפות כוח אדם בבינה מלאכותית כדי לממן רשת ביטחון סוציאלית. לדבריו, המחאות הציבוריות שניצתו לאחרונה סביב הקמת מרכזי נתונים מפספסות את התמונה הגדולה בהרבה: "חכו עד שבאמת נהרוס את שוק העבודה".

אחרי שניסו לעשות הכל כדי לשמור על חשאיות וספגו לא מעט הדלפות, עומר אדם ואשתו סשה ישראלוביץ' הפתיעו אמש (שלישי) כשהתחתנו בשקט-בשקט בטקס אינטימי ומרגש בנוכחות בני המשפחה הקרובים בלבד. אלא שהשקט לא נמשך זמן רב, ומיד לאחר מכן עבר פסטיבל החתונה האיטלקי להילוך גבוה עם חגיגת ענק שנמשכה אל תוך הלילה. סשה מצדה כבר מיהרה לאמץ את הסטטוס החדש, ושינתה את שם המשפחה שלה באינסטגרם ל"אדם".

מסיבת קבלת הפנים הרשמית נערכה על קו החוף הציורי של פורטופינו, תחת מערך אבטחה כבד שחסם את הרחובות הסמוכים לתנועה. בהמשך הערב, כשהחגיגות נכנסו לקצב, עלו לרשתות מספר תיעודים מתוך המסיבה שבו נראים האורחים רוקדים ומרימים את עומר וסשה על הכתפיים, באווירה שמחה וסוערת שנמשכה אל תוך הלילה.

רשימת המוזמנים שנחתה בריביירה כללה את השמות הבולטים בביצה המקומית, שהגיעו בלבוש צבעוני לפי קוד הלבוש של הערב הראשון. בין החוגגים נצפו ליאור נרקיס ובת זוגו מירי פרידלן, משה פרץ ורעייתו ירדן, אושר כהן ועדן פינס, אביב גפן ושרון קאופמן, הראל ויזל, ערן ושי זהבי, אלעד צפני וחברי שלישיית "מה קשור -  ציון ברוך, שלום מיכאלשווילי ואסי ישראלוף.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Sharon Adam‎‏ (@‏‎sharon_adam1‎‏)‎‏

האירוע המרכזי צפוי להגיע ככל הנראה הערב לשיאו במנזר סרוארה המרשים מהמאה ה-14. המוזמנים יתייצבו בשמלות ערב ובחליפות רשמיות לטקס חופה חגיגי בהובלת הזמר החסידי מוטי שטיינמץ, שלבקשתו תיערך במקום הפרדה בין גברים לנשים. מיד לאחר מכן תיפתח מסיבת הענק, שתכלול קונצרט אלקטרוני ייחודי בניצוחם של הדי.ג'יי עמית אגמי והמנצח מאיר בריקסמן, לצד הופעה של די.ג'יי בינלאומי נוסף.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎IDAN BAKSHI | HairStylist‎‏ (@‏‎idanbakshi_hair‎‏)‎‏

כזכור, אתמול נחשפו לראשונה גם הרבנים שיובילו את טקס החופה ויחתנו את בני הזוג: הרב לוי יצחק חזן, שליח חב"ד במילאנו שבאיטליה, והרב מענדי גורביץ, שליח חב"ד במשמר השבעה. השניים יהיו אלה שיעמדו לצד השניים ברגע המרכזי של הערב ויערכו עבורם את טקס הנישואים.

דולי פרטון, אחת הזמרות, היוצרות והדמויות האהובות ביותר בתרבות האמריקאית, נפטרה אמש (שלישי) בגיל 80. במשך יותר משישה עשורים היא הצליחה לעשות דבר שכמעט אף כוכב לא עושה: לעבור מקאנטרי לפופ, מהרדיו לקולנוע ומבידור לעסקים ופילנתרופיה, מבלי לאבד את הדמות החד-פעמית שבנתה לעצמה.

היא מכרה יותר מ-100 מיליון תקליטים ברחבי העולם, כתבה אלפי שירים והשאירה אחריה קלאסיקות כמו "Jolene", "9 to 5", "Coat of Many Colors" ו-"I Will Always Love You". חזרנו אל התחנות שהפכו את הילדה הענייה מהרי טנסי לאחת הדמויות הגדולות בתרבות הפופולרית.

1946: הילדה הרביעית מתוך 12

דולי רבקה פרטון נולדה ב-19 בינואר 1946 באזור לוקסט רידג' שבהרי הסמוקי הגדולים בטנסי, הרביעית מבין 12 ילדים. המשפחה חיה בעוני, בבית קטן וצפוף, והסביבה שבה גדלה תחזור שוב ושוב אל השירים שלה. שנים לאחר שהתעשרה, פרטון מעולם לא ניסתה למחוק את הילדות הזאת מהביוגרפיה שלה. היא הפכה אותה לחלק מרכזי מהמיתולוגיה שלה.

המוזיקה נכנסה לחייה דרך המשפחה והכנסייה. דודה, ביל אוונס, זיהה את הכישרון שלה, קנה לה גיטרה וסייע לה לעשות את צעדיה הראשונים בתעשייה. בגיל 10 כבר הופיעה בתוכנית טלוויזיה מקומית בנוקסוויל.

1959: בגיל 13 היא כבר שרה בגרנד אול אופרי

עוד לפני שסיימה חטיבת ביניים, פרטון הגיעה אל אחד המקומות הקדושים של הקאנטרי האמריקאי. ב-1959, כשהייתה בת 13 בלבד, הופיעה כאורחת ב-Grand Ole Opry בנאשוויל.

היא כבר הקליטה סינגלים קטנים, אבל הפריצה עדיין הייתה רחוקה. אחרי סיום התיכון ב-1964 היא עשתה את מה שחלמה עליו במשך שנים: ארזה את חפציה ועברה לנאשוויל כדי להפוך את המוזיקה למקצוע.

1964: ביום הראשון בנאשוויל היא פגשה את האיש שיישאר איתה כמעט 60 שנה

ביומה הראשון בעיר פגשה פרטון מחוץ למכבסה צעיר בשם קרל דין. שנתיים לאחר מכן הם נישאו. יחד הם הפכו לאחד הזוגות החריגים בעולם הבידור האמריקאי.

פרטון הייתה אחת הנשים המפורסמות בעולם, בעוד דין עשה כמעט הכל כדי להישאר מחוץ לאור הזרקורים. נישואיהם נמשכו כמעט שישה עשורים, עד מותו במרץ 2025 בגיל 82.

1967: פורטר ואגונר משנה את חייה

הפריצה הגדולה הגיעה כשפרטון הצטרפה לתוכנית הטלוויזיה הפופולרית "The Porter Wagoner Show". היא ופורטר ואגונר הפכו במהירות לצמד אהוב, והחשיפה הארצית פתחה בפניה את הדלת ל-RCA Records.

במקביל היא החלה לבנות קריירת סולו. ככל שהצלחתה גדלה, היא כבר לא הייתה רק "הזמרת של פורטר ואגונר". הכוכבת החדשה החלה להאפיל אפילו על האיש שהביא אותה לתוכנית.

1971: "Coat of Many Colors" הופך את העוני לאחד השירים היפים שלה

מעט מאוד אמנים ידעו להפוך את הביוגרפיה שלהם לשירים כמו פרטון. ב-"Coat of Many Colors" היא חזרה לילדותה ולמעיל שאמה תפרה עבורה משאריות בד.

במקום להסתיר את העוני שבו גדלה, פרטון הפכה אותו לסיפור על אהבה, משפחה וגאווה. עם השנים הפך השיר לאחת היצירות המזוהות ביותר איתה ולדוגמה מושלמת לכוח הגדול ביותר שלה.

1973-1974: "Jolene" - ארבע הברות שהפכו לקלאסיקה

ואז הגיעה "Jolene". פרטון סיפרה שהשם הגיע מילדה צעירה שפגשה לאחר הופעה, בעוד הקנאה שבמרכז השיר נולדה בהשראת פקידת בנק אדומת שיער שנהגה לפלרטט עם בעלה.

התוצאה הייתה אחד משירי הקאנטרי המפורסמים שנכתבו אי פעם: אישה שמתחננת בפני אישה אחרת שלא תיקח ממנה את הגבר שהיא אוהבת. השיר הפך במשך השנים לסטנדרט שחצה לחלוטין את גבולות הז'אנר עם קאברים רבים.

1974: היא נפרדת מפורטר ואגונר וכותבת לו "I Will Always Love You"

כשהחליטה לעזוב את התוכנית של ואגונר ולצאת לעצמאות מלאה, פרטון התקשתה להסביר לו את החלטתה. במקום נאום פרידה היא עשתה את מה שידעה לעשות טוב יותר מכל דבר אחר: כתבה שיר.

כך נולד "I Will Always Love You". הגרסה המקורית שלה הגיעה למקום הראשון במצעד הקאנטרי. כמעט שני עשורים לאחר מכן השיר יקבל חיים חדשים ויהפוך לאחת הבלדות המפורסמות בתולדות הפופ.

1977-1980: דולי יוצאת מהקאנטרי וכובשת את אמריקה

עם "Here You Come Again" ב-1977, פרטון הצליחה לעשות את המעבר שקשה כל כך לאמני קאנטרי: להפוך לכוכבת פופ מבלי לנתק את עצמה מנאשוויל. שנה לאחר מכן ה-Country Music Association כבר העניק לה את תואר בדרנית השנה.

ואז הגיעה הוליווד. ב-1980 כיכבה לצד ג'יין פונדה ולילי טומלין בקומדיה "9 to 5", שהפכה ללהיט. פרטון גם כתבה את שיר הנושא, והתקתוק המפורסם בתחילתו נוצר באמצעות הציפורניים שלה, שבהן השתמשה כאילו היו מכונת כתיבה. הסרט הפך אותה סופית להרבה יותר מזמרת קאנטרי. דולי פרטון הייתה עכשיו כוכבת תרבות אמריקאית.

1986: היא קונה פארק שעשועים וקוראת לו Dollywood

במקום להתרחק מטנסי ככל שהתעשרה, פרטון השקיעה דווקא במקום שממנו הגיעה. ב-1986 נפתח דוליווד (Dollywood) באזור הרי הסמוקי, לאחר שנכנסה כשותפה לפארק שעשועים קיים ושינתה את שמו.

המהלך הפך אותה גם לאשת עסקים מצליחה וסייע להפוך את האזור למוקד תיירות משמעותי. Dollywood הפך במשך השנים לאחד מפארקי השעשועים המזוהים ביותר בארצות הברית ולחלק בלתי נפרד מהמותג "דולי".

1987: שלוש מלכות קאנטרי נכנסות לאולפן

פרטון חברה ללינדה רונסטאדט ואמילו האריס לאלבום Trio. הרעיון נולד שנים קודם לכן, והחיבור בין שלושת הקולות הפך את האלבום לאחת מפסגות הקאנטרי של שנות ה-80. הוא גם המחיש משהו שיהפוך למאפיין מרכזי בקריירה שלה: פרטון הצליחה להשתנות שוב ושוב בלי לוותר על השורשים שלה.

1992: ויטני יוסטון הופכת את השיר שלה לתופעה עולמית

כמעט 20 שנה אחרי שפרטון כתבה את "I Will Always Love You" כפרידה מפורטר ואגונר, ויטני יוסטון הקליטה אותו לפסקול "שומר הראש".

הביצוע של יוסטון הפך ללהיט עצום והציג את יכולת הכתיבה של פרטון בפני דור חדש לחלוטין. פתאום מיליוני אנשים שלא הקשיבו לקאנטרי שרו שיר שדולי כתבה בנאשוויל בשנות ה-70. וזה כמובן גם הפך אותה לעשירה עוד יותר, פרטון הייתה בעלת זכויות היוצרים על השיר.

1995: היא מתחילה לשלוח ספרים לילדים

אחת התחנות החשובות ביותר בחייה התרחשה הרחק מהבמה. פרטון הקימה את Imagination Library, תוכנית ששולחת ספרים בחינם לילדים מגיל לידה ועד גיל חמש.

הפרויקט התחיל במחוז שבו גדלה, בהשראת אביה, שלא ידע לקרוא ולכתוב. משם הוא התרחב ברחבי ארה"ב ובהמשך למדינות נוספות. עד השנים האחרונות נשלחו במסגרתו מאות מיליוני ספרים לילדים ברחבי העולם.

פרטון סיפרה שאביה היה גאה במיוחד כאשר ילדים החלו לכנות אותה "The Book Lady". מבחינתה, זה היה הישג חשוב לפחות כמו עוד פרס מוזיקלי.

1999: היכל התהילה של הקאנטרי

אחרי יותר משלושה עשורים בצמרת, פרטון התקבלה ל-Country Music Hall of Fame. בשלב הזה כבר היה ברור שההשפעה שלה חורגת בהרבה ממספר הלהיטים שהקליטה. היא הייתה כותבת שירים, זמרת, שחקנית, אשת עסקים ודמות שהצליחה לשמור על קשר עם קהלים שונים לחלוטין.

2020: מיליון דולר שעזרו לחיסון נגד הקורונה

במהלך מגפת הקורונה תרמה פרטון מיליון דולר למחקר במרכז הרפואי של אוניברסיטת ונדרבילט. הכסף סייע למחקר שהיה קשור בהמשך לפיתוח החיסון של Moderna.

2022: גם הרוקנרול נכנע לדולי

כשנבחרה ל-Rock & Roll Hall of Fame, פרטון הגיבה בתחילה שהיא אינה בטוחה שמגיע לה להיכנס, משום שהיא רואה את עצמה כאמנית קאנטרי. היא אפילו ביקשה להסיר את מועמדותה, לפני שהבינה שהיכל התהילה מגדיר רוקנרול במובן רחב בהרבה.

בסופו של דבר היא נכנסה, וכמובן עשתה מזה מוזיקה. שנה לאחר מכן הוציאה את Rockstar, אלבום רוק עמוס אורחים שהוכיח שגם אחרי גיל 75 היא עדיין יכולה להמציא לעצמה פרק חדש.

2025: הפרידה מקרל דין

במרץ 2025 מת קרל דין, האיש שפגשה ביומה הראשון בנאשוויל ובעלה במשך כמעט 60 שנה. פרטון המשיכה לעבוד גם לאחר מותו, אך דיברה בגלוי על האבל ועל החלל שהותיר אחריו.

באותה שנה היא גם נאלצה להתמודד עם שמועות סביב מצבה הבריאותי. באוקטובר פרסמה סרטון כדי להרגיע את המעריצים והבהירה שהיא עדיין מתכוונת להמשיך לעבוד.

2026: בגיל 80, קול האגדה נדם

דולי פרטון הלכה לעולמה ב-25 באוגוסט 2026, בגיל 80. מאחוריה נותרה קריירה שנמשכה יותר משישה עשורים, יותר מ-100 מיליון תקליטים שנמכרו ברחבי העולם, שורה ארוכה של פרסי גראמי, כניסה להיכלי התהילה של הקאנטרי והרוקנרול, סרטים, פארק שעשועים ומפעל פילנתרופי שהכניס ספרים למיליוני בתים.

ועדיין, הדרך הטובה ביותר להבין את דולי פרטון נמצאת כנראה במקום שבו היא תמיד ביקשה שיחפשו אותה: בשירים. הדמות הגדולה מהחיים הייתה קודם כל כותבת שירים יוצאת דופן, שהצליחה לקחת את חייה הפרטיים ולהפוך אותם לסיפורים שמיליוני אנשים הרגישו כאילו נכתבו עליהם.

מאהר אלגרגאוי ידע היטב מדוע הוא צריך לברוח כשהגיעו שוטרים לעצור אותו בביתו בשגב שלום. יום קודם לכן הוא היה מעורב, על פי החשד, בניסיון רצח אכזרי על רקע סכסוך בין משפחתו לבין בני המשפחה שאליה משתייך האיש שבו הוא וחבריו ניסו להתנקש.

כשהבחין בשוטרים מגיעים אל הבית שבו שהה, יצא החוצה והחל לברוח ברגל, תוך שהוא מנסה להיכנס לשטח קשה לנסיעה בכלי רכב. אנשי המשטרה החלו לרדוף אחריו. הם השיגו אותו וניסו לאזוק את ידיו, אך הוא החל להיאבק בהם וניסה שוב ושוב להתחמק. השוטרים הצליחו להתגבר עליו, אזקו אותו והובילו אותו לחקירה. החשדות שהועלו כלפיו היו ניסיון רצח והחזקת סכין.

ביום שקדם למעצרו תועד אלגרגאוי במצלמות אבטחה כשהוא מחנה את רכבו מול החנות שבה עבד קורבן ניסיון הרצח, הנקראת "הסיטונאי". הוא נכנס אל החנות יחד עם אדם נוסף, כשהשניים לבושים באפודים כתומים, חבושים בכובעים ועל ראשיהם משקפי שמש. אדם נוסף שהגיע עמם נעמד בפתח החנות כדי להשגיח שאיש לא ייכנס ויפריע למעשיהם.

אלגרגאוי נראה מתנפל על האיש מאחור, ויחד עם שותפו השניים הפילו אותו על הרצפה והחלו לדקור אותו בסכינים שנשאו עמם - אחד בחלק גופו העליון והשני בחלק גופו התחתון. האיש ניסה להיאבק בהם, אולם השניים המשיכו להניף את סכיניהם ולנעוץ אותן בגופו פעם אחר פעם.

בכוחותיו האחרונים הצליח האיש להדוף את התוקפים, שתועדו נמלטים מהחנות, עולים על רכבו של אלגרגאוי ועוזבים את המקום. האדם השלישי שהיה עמם תועד כשהוא הולך מהחנות ברגל. אנשי מגן דוד אדום שהגיעו למקום פעלו לטפל במותקף ולהביאו במהירות למרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. מצבו הוגדר קשה מאוד, ובגופו נראו סימני דקירות רבים.

חוקרים שהגיעו למקום החלו באיסוף ממצאים, גביית עדויות ואיתור ראיות בתוך החנות, שרצפתה הייתה מכוסה בדמו של הגבר שהותקף. החקירה שנפתחה התנהלה באופן מאומץ ומהיר. זהות החשוד התבררה זמן קצר לאחר תחילת החקירה, וגם מקום מגוריו נודע לחוקרים.

לאחר שנעצר, הכחיש אלגרגאוי בחקירה את כל החשדות והעדויות שהועלו במהלך החקירה. הוא שלל את העובדה שהרכב שבו הגיעו השלושה שייך לו, אף שנמצאו בו ספח של תעודת הזהות שלו ופריטי הלבוש שאותם לבש כשנכנס לחנות עם שותפיו. חומר DNA שנאסף ברכב זוהה כשייך לו, וכך גם זיהויו, כפי שהוצג בסרטון מצלמת האבטחה לכמה עדי ראייה.

בעת שהובא לתחנת משטרת העיירות לחקירה, היה שם גם קורבן התקיפה, שזיהה אותו כמי שניסה להתנקש בחייו. תיק החקירה, הגדוש בממצאים, הועבר לפרקליטות מחוז דרום. עורך הדין דרור שטורק גיבש ממנו כתב אישום חמור נגד אלגרגאוי, ועם הגשתו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע הגיש גם בקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

"כנגד החשוד קמה עילת מעצר, שכן קיים יסוד סביר לחשש כי אם ישוחרר, ינסה לשבש הליכי משפט ולהתחמק מהדין", נכתב בבקשת המעצר. "בין משפחת הנאשם למשפחת המתלונן ישנו סכסוך. קיים חשש כבד ביותר כי שחרורו יביא להתלקחות נוספת ואלימה שלו. בנוסף, זהותם של השניים האחרים שביצעו את העבירות יחד עם אלגרגאוי עדיין לא ידועה למשטרה, וישנו חשש כבד כי שחרורו יביא לשיבוש החקירה. בנסיבות אלו אין חלופה שיש בה כדי להבטיח את מטרות המעצר".

בית המשפט האריך היום (רביעי) את מעצרו של החשוד ברצח ראש המאפיה הקווקזית, יאניס ישובייב, שנעצר אמש בחדרה, לאחר שנעתר לבקשת היחידה המרכזית של מחוז חוף.  על פרטי החקירה מוטל צו איסור פרסום, והחקירה נמשכת.

במשטרה בטוחים שמדובר במי שחיסל את ישובייב ונמלט מהזירה בקור רוח. גורם במשטרה מציין: "החשוד בחקירתו שומר על זכות השתיקה". במקביל בלשי ושוטרי ימ"ר חוף בפיקודו של נצ"מ יוני חג'ג', ממשיכים בחקירה בניסיון להתחקות אחרי חשודים נוספים שהיו מעורבים ברצח הנועז שהרעיד את חדרה והסביבה.

עו"ד ירון שומרון, המייצג את החשוד: "במסגרת מה שאני יכול לספר, מאחר שיש צו איסור פרסום והדיון התקיים בדלתיים סגורות לבקשת המשטרה, חשוב לי להבהיר שהחשוד שאני מייצג מכחיש מכל וכל כל מעורבות באירוע עצמו. לדבריו, הוא לא הכיר את המנוח, לא היה לו שום קשר אליו ולא היה ביניהם סכסוך קודם. לגבי פרטים נוספים אני לא יכול להרחיב בגלל צו איסור הפרסום, שניתן לבקשת המשטרה. אמנם פורסמו בתקשורת דברים כאלה ואחרים, באתרים ובערוצים שונים, אבל בדיון היום בית המשפט אישר את צו איסור הפרסום ולכן אי אפשר להרחיב מעבר לכך".

מהעבר הפלילי למעצר בחשד לרצח

נציין כי מדובר בתושב הצפון, בעל עבר פלילי עשיר בתחום עבירות הרכוש, ובכללן גם עבירת הצתה. כמו כן, נעצר בחשד שהיה מעורב בהשלכת רימון, אירוע שבגינו נעצר בחודש אפריל האחרון ושוחרר בחודש מאי.

עורך הדין שומרון, אמר ל"מעריב": "מרשי עומד על הכחשתו, לא בכדי בית המשפט קיצר משמעותית את מספר ימי המעצר שבקשה המשטרה, אני סבור שבימים הקרובים תתבהר התמונה ומרשי ישוחרר". 

נבהיר כי מאחר שהחשוד ריצה בעבר עונשי מאסר, ולאחרונה השתחרר ממאסרו האחרון, הוא מקפיד שלא לשתף פעולה עם המשטרה בחקירות שהתנהלו נגדו ושומר על זכות השתיקה. כך עשה בחקירות קודמות בגין עבירות רכוש, וכך נהג גם אמש מיד לאחר מעצרו, לטענת מקורביו משום שאינו נותן אמון במערכת המשטרתית. 

כשהובל בידי בלשי המשטרה אל הניידת, נראה החשוד צנום ושפוף, והרבה פחות רגוע מהדמות שנראתה בתיעוד החיסול. עם זאת, הוא לא התנגד למעצר, צעד לצד השוטרים מבלי להניד עפעף ונכנס לניידת בדרכו לחקירה. בתוך קצת יותר מיממה התחלפה התדמית שנוצרה סביב מבצע החיסול — של אדם שפעל בקור רוח ונמלט מהזירה — במעצר לאור יום ובחקירה בחשד לרצח.

בחירות 2026: על רקע הדיון סביב מנסור עבאס וההצטרפות האפשרית שלו לממשלה לאחר הבחירות, פרסם היום יו"ר רע"ם פוסט בפייסבוק שעורר סערה במערכת הפוליטית. בפוסט כתב שהיהדות במדינה "נכפתה" על המפלגות הערביות וטען כי הוא אינו מכחיש את הנכבה הפלסטינית.

בפוסט בערבית כתב עבאס: "יהודיותה של המדינה היא עובדה קיימת שנכפתה עלינו ואינה בחירה שלנו. זו בחירתו של הרוב היהודי, ולא דרישה שלנו. המפלגות הערביות נאלצו למעשה לקבל את המציאות הזאת, שכן אחרת הן עלולות להיפסל בבחירות לכנסת וברשויות המקומיות. הטענה שאני מכחיש את הנכבה, את העקירה או את הנרטיב הפלסטיני היא טענה שקרית נוספת, המבוססת על עיוות, זיוף וסילוף של דבריי ושל משמעותם".

דבריו של עבאס עוררו גינויים ממפלגות הימין שצפויות להתמודד בבחירות. מפלגת "עוצמה יהודית" פרסמה הודעה ובה היא מגנה את הדברים וקוראת לפסול את עבאס מהתמודדות בבחירות: "השותף הבכיר של בנט ואייזנקוט לממשלה, מודה שהוא לא מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. הייתי אומר לכם שזה הזיה הדברים שלו, אבל אני לא מופתע. הוא מהאחים המוסלמים. ההזיה היא שאייזנקוט ובנט חולמים כל לילה כיצד הם יקימו איתו ממשלה.

"אייזנקוט ובנט יתנו למנסור להשתלט על המשרד לביטחון לאומי. הם יתנו לו לעצור את הריסות הבתים בנגב, את האכיפה ברעש המואזין, לסגור את מחלקי הפרוטקשן והפוליגמיה שהקים השר בן גביר ולהפוך את הגליל והנגב לחמאסטן. זה המטרה של עבאס והחברים שלו, בנט ואייזנקוט. בעקבות הדברים שפירסם הבוקר, נגיש דרישה לפסול את מנסור עבאס מריצה לכנסת".

יו"ר מפלגת "האחדות", גלעד ארדן, הגיב גם הוא לדברים: "עבאס עובד על ועדת הבחירות בעיניים, עובד על הציבור בעיניים ויש כאלה שנופלים בפח שלו. הוא לא רוצה כאן מדינה יהודית, הוא רוצה ח'ליפות אסלאמית. רק ממשלת אחדות רחבה תבטיח ממשלה ציונית, בלי עבאס ובלי עבודה בעיניים".

יועז הנדל, יו"ר מפלגת "בית ציוני  - המילואימניקים" כתב: "ידע מי שתוקף אותנו מקום המדינה ובוודאי אחרי ה7/10 שהתוצאה תהיה נכבה. הדברים של מנסור עבאס חושפים לא רק שהוא לא יכול להיות חבר בממשלה, אלא גם לא ראוי שיהיה חבר כנסת".

יו"ר מפלגת "עמך ישראל, עופר וינטר תקף גם הוא: " "מי שלא מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית - יכול ללכת לאיזה מדינה ערבית שהוא רוצה. ובוודאות אסור שאדם כזה יוכל להיבחר לכנסת ישראל. הגיע הזמן להפנים- מה שהיה - לא יהיה".

שבוע אחרי השביתה והשיבושים שהובילו לעומסים כבדים בנתב"ג, הנמל נערך למבחן נוסף. מחר, יום חמישי, 27 באוגוסט, צפויים לעבור בו יותר מ־100 אלף נוסעים, במה שצפוי להיות אחד הימים העמוסים של סוף החופש הגדול. 

העומס הצפוי מחר אינו מפתיע. ברשות שדות התעופה נערכו מראש לימים האחרונים של אוגוסט, שבהם לצד הישראלים שיוצאים לחופשה נרשמת תנועת נוסעים משמעותית של ישראלים שחוזרים לארץ לקראת פתיחת שנת הלימודים. 

אלא שהפעם ההיערכות נעשית על רקע השיבושים של השבוע שעבר. השביתה והעיצומים הובילו לפגיעה בפעילות בנמל, ובהמשך נמשכו שיבושים גם במערכי הקרקע והכבודה. החשש כעת הוא שהיקף הנוסעים הגבוה יפגוש מערכת שעדיין מתמודדת עם מחסור בכוח אדם ועם השלכות האירועים האחרונים.

מתגברים את העובדים ומנסים למנוע את הפקקים

בתחילת השבוע קיימו הנהלת רשות שדות התעופה וועד העובדים ישיבה משותפת, שבסיומה סוכם על שורת צעדים שנועדו לייצב את הפעילות ולצמצם את העומסים. בין היתר הוחלט כי עובדי מטה והנהלה יצטרפו למשמרות בשטח, בדגש על מערך הכבודה וניהול התורים. ברשות הודיעו גם כי שירותי הכבודה, הביטחון והקרקע יחזרו לפעילות סדירה וללא עיצומים.

במקביל נמשך גיוס עובדים לקראת תקופת חגי תשרי, שגם בה צפויה תנועת נוסעים משמעותית. ברשות גם הוחלט על הקמת ועדת בדיקה פנימית שתבחן את האירועים שהובילו למשבר בשבוע שעבר.

לצד ההיערכות הרשמית, עדיין נשמעות בשטח אזהרות מפני עומס. עובד בנתב"ג אמר השבוע כי מחר צפוי להיות יום חריג במיוחד מבחינת כמות הנוסעים, והצביע גם על מצב כוח האדם כגורם שעלול להקשות על ההתמודדות עם העומס.

כך כדאי להגיע לנתב"ג מחר

לנוסעים שטסים מחר, ההמלצה של רשות שדות התעופה היא להגיע לנמל שלוש שעות לפני מועד ההמראה. בנוסף, מומלץ לבצע צ'ק־אין מראש, ככל שניתן, ולבדוק לפני היציאה מהבית את שעת הטיסה והטרמינל שממנו היא יוצאת.

מי שטס עם כבודת יד בלבד וביצע צ'ק־אין מראש יכול להשתמש במתחם W, שנועד לאפשר מעבר מהיר יותר. לנוסעים עם מזוודות מומלץ להשתמש בעמדות השירות העצמי לתיוג ולשליחת הכבודה, ככל שהשירות זמין עבור הטיסה.

ברשות ממליצים גם להגיע לנתב"ג בתחבורה ציבורית, ככל שניתן. ומשרתי ומשרתות מילואים מתבקשים לבדוק את התיקים לפני ההגעה לנמל ולוודא שלא נותרו בהם מחסניות, תחמושת או ציוד צבאי, כדי למנוע עיכובים בבידוק הביטחוני.

עוד שיבושים בנתב"ג בדרך? כך תיערכו אם המזוודה תישאר מאחור
"מעדיפים עיכובים על ביטולים": כך מתמודדים בנתב"ג עם העומס החריג

ויש גם משמעות לשעה שבה אתם טסים

העומס מחר קשור בראש ובראשונה לכמות הנוסעים ולמאפייני היום, אבל נתוני מד העומס בנתב"ג מראים כי גם לשעת ההמראה וליום בשבוע יש השפעה על זמני העיכובים. בנתוני 28 הימים האחרונים, שעות הלילה והבוקר המוקדמות הציגו בדרך כלל עיכובים קצרים יותר. בשעה 01:00 נרשם עיכוב ממוצע של כ־37 דקות, וב־05:00 כ־42 דקות.

לעומת זאת, בשעות הצהריים והערב נרשמו עיכובים ארוכים יותר. 14:00 הייתה השעה עם העיכוב הממוצע הגבוה ביותר – כ־104 דקות, ואחריה 19:00 עם כ־96 דקות.

גם היום בשבוע משחק תפקיד: בחודש האחרון יום שלישי הציג את העיכוב הממוצע הנמוך ביותר, 49 דקות, בעוד חמישי ושישי היו הימים העמוסים יותר, עם 91 דקות בממוצע. עם זאת, נתוני התקופה האחרונה מושפעים כמובן מהאירועים החריגים שהתרחשו בשבוע שעבר.

גם כשמסתכלים על תקופה ארוכה יותר, יום חמישי נשאר היום שבו נרשמו עיכובים משמעותיים יותר. בבדיקה של השנה האחרונה, העיכוב הממוצע ביום חמישי עמד על 55 דקות, לעומת 38 דקות ביום שלישי.

חשוב לזכור שנתוני העבר אינם תחזית ליום מסוים. אירוע תפעולי, תקלה, מחסור בכוח אדם או שינוי בלוח הטיסות יכולים להשפיע על זמני ההמתנה בתוך זמן קצר. לכן, מי שטס מחר לא באמת יכול "לבחור" את הנתון הסטטיסטי הטוב ביותר. מה שכן אפשר לעשות הוא להגיע מוכנים: לבדוק את הטיסה לפני היציאה, להקדים, לבצע צ'ק־אין מראש ולהיערך לכך שנתב"ג עדיין נמצא בתקופה עמוסה במיוחד.

מעורבות חקירת השב"כ בהיעלמות הילדה היימנוט קסאו: השב"כ יעקוף את המגבלות על מחקרי התקשורת המוטלות על המשטרה בשל פרשת הרוגלות. היתרון היחסי של השב"כ בחקירה כמו היעלמותה של קסאו הוא בכך שהשב"כ יכול להעמיק במחקרי תקשורת. התנאי למציאת קצה חוט הוא שמי שעומד מאחורי היעלמות הילדה נשא על גופו, או בסמוך לו, מכשיר ששידר אותות אלקטרוניים.

גורם חקירות העריך כי השב"כ יוכל להביא את קצה החוט בזכות מחקר התקשורת: "ילדה לא נעלמת כך סתם. לשב"כ יש יכולות תקשורת שאין כרגע למשטרה בגלל המגבלות הרגולטוריות והמשפטיות. אין לי ספק שהם יביאו את קצה החוט, אבל הם חייבים לעבוד בצמוד לצוות החקירה המשטרתי, שלהם יש יתרון מובהק בשל ההיכרות העמוקה עם תיק החקירה".

ההפרדה בישראל ברורה: המשטרה אמונה בלעדית על חקירות פשיעה, והשב"כ אמון על חקירות ביטחוניות או על חקירות של חתרנות נגד המדינה. בעבר סייעו חוקרי השב"כ בחקירות פשע חמורות. כך למשל, השב"כ סיפק קצה חוט בחקירת רצח השופט עדי אזר, כאשר חקירת תקשורת שביצע השב"כ סייעה לימ"ר תל אביב להגיע לרוצח.

בשב"כ אמרו הלילה (בין שלישי לרביעי) כי "בהמשך לפניית גורמי המשטרה, ולאחר התייעצות ואישור כלל הגורמים הרלוונטיים, שירות הביטחון הכללי מסייע בביצוע פעולות אשר תומכות את חקירת היעדרותה של היימנוט קסאו. "מטבע הדברים, ומאחר שמדובר בחקירה פעילה, אשר מובלת על ידי גורמי המשטרה, לא ניתן לפרט דבר ביחס לטיב הפעולות או ביחס להיקף הסיוע".

כזכור, נשיא המדינה יצחק הרצוג נפגש אמש בבית הנשיא עם בני משפחתה של היימנוט קסאו. במהלך הפגישה, שיתף הנשיא את בני המשפחה כי בשיחתו עם ראש השב"כ, דוד זיני, עודכן כי לאחרונה השב"כ מעורב בחקירה ושותף במאמצי החיפוש. זאת בעקבות פניית משטרת ישראל ובשיתוף פעולה מלא.

מדברי נשיא המדינה יצחק הרצוג בפגישה: "היימנוט ילדה של כל עם ישראל וכל עם ישראל דואג לה מאוד. מדינת ישראל מתאמצת מאוד לאתר את היימנוט בכל הכלים שיש ברשותה. זה בראש סדרי העדיפויות של גורמי האכיפה. שוחחתי עם ראש השב"כ דוד זיני והוא אישר בפני שהשב"כ נכנס לתמונה  בעקבות פניה של משטרת ישראל לאחרונה. השב"כ מעורב בתיק ונכנס בכל הכוח כדי לתרום בכל דרך לאיתורה של היימנוט. אני מודה למשטרת ישראל שעושה מאמץ עצום יחד עם השב"כ ומקווה שנקבל בשורות טובות".

אביה של היימנוט, טספאי קסאו, אמר בפגישה: "עשינו את כל המאמצים ונפגשנו עם הגורמים הרלוונטיים. אנו דורשים התערבות של השב"כ כמה שיותר מהר. אנחנו חוששים שיש קושי ואפליה בגללי פערי השפה או בגלל צבע העור". 

ימים בודדים עברו מאז ההודעה הדרמטית ששברה את הרשת על סיום הזוגיות של יהודה בוחבוט בן ה-25 וכוכבת הילדים מיכל הקטנה בת ה-43, וההשלכות בשטח לא איחרו להגיע. הבוקר (רביעי) מתברר כי בוחבוט החליט שלא להישאר בסביבה הקרובה לפנטהאוז של האקסית הטרייה, ארז את חפציו ועזב את הדירה התל-אביבית לטובת חזרה לשורשים, בית הוריו בנתניה.

נזכיר כי במהלך הזוגיות התגורר בוחבוט במגדל סמוך לזה של מיכל בשכונת היוקרה פארק צמרת בתל אביב, ובמקביל נהג לבלות לא מעט גם בביתה של כוכבת הילדים. כעת, זמן קצר לאחר הפרידה, הוא מותיר מאחור את האזור שבו התנהלו חייהם המשותפים וחוזר לבית המשפחה.

בסוף השבוע האחרון אישרו השניים את סיום הקשר בסטוריז מתואמים ומלאי רגש, שבהם הדגישו כי למרות האהבה העמוקה, דרכיהם נפרדות: "יש בינינו אהבה גדולה ואמיתית, ולצידה גם ההבנה שלפעמים שני אנשים יכולים לאהוב מאוד, ועדיין לדעת שהדרך המשותפת שלהם הגיעה לנקודה שבה נכון לבחור אחרת".

כזכור, הרומן המסקרן החל בסוף נובמבר 2025, על רקע עבודה משותפת בהצגת ילדים. פער הגילים של 19 השנים והמורכבות המשפחתית העמידו את מערכת היחסים באור הזרקורים מהרגע הראשון, כשלצד רגעי אהבה מתועדים ברשתות צפו לא מעט אתגרים ומתיחויות משפחתיות. כעת, כשהפרק התל-אביבי והזוגי נחתם רשמית, בוחבוט פותח דף חדש ומחפש קצת שקט בבית של ההורים.

מטעמו של יהודה בוחבוט לא נמסרה תגובה.

אליעזר לנדו יכהן כמנהל בית הספר לאמנויות תלמה ילין בגבעתיים בשנת הלימודים תשפ"ז, במקומו של המנהל המכהן דן שגיב, היוצא לשנת שבתון.

לנדו מכיר היטב את בית הספר: בשנתיים האחרונות כיהן כסגן מנהל תלמה ילין, ולפני כן היה חבר בצוות החינוכי ולימד וחינך בבית הספר במשך מספר שנים. לאורך דרכו המקצועית עסק בהוראה, בחינוך חברתי ובעבודה עם בני נוער, כולל בני נוער בסיכון.

ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, בירך על המינוי: "תלמה ילין הוא מוסד חינוכי ואמנותי ייחודי, המהווה במשך שנים מקור גאווה לעיר גבעתיים ומעמיד דורות של תלמידות ותלמידים מצטיינים בתחומי האמנות והיצירה. אליעזר מכיר את בית הספר היטב, את הצוות ואת התלמידים, ואני שמח שהוא יוביל אותו בשנת הלימודים הקרובה".

קוניק הוסיף כי ההיכרות העמוקה של לנדו עם בית הספר, לצד הניסיון החינוכי והניהולי שצבר, מהווים בסיס להמשך העשייה במקום. הוא הודה לדן שגיב על שנות עבודתו ואיחל לו שנת שבתון משמעותית.

גם ראש מינהל החינוך, הנוער וההשכלה הגבוהה בעיריית גבעתיים, אורית גור-כהן, בירכה על המינוי: "אליעזר מביא איתו היכרות עמוקה עם תלמה ילין, לאחר שנים שבהן היה חלק מהצוות החינוכי ובשנתיים האחרונות כסגן מנהל בית הספר. הניסיון שצבר, לצד ההיכרות הקרובה עם הצוות, התלמידים והייחודיות של בית הספר, מהווים בסיס מצוין להמשך הובלתו".

לקראת הסליחות של כיפור, דני לוי שיתפה אמש (שלישי) ברשתות תיעוד מטלטל, בו היא נראית כשהיא לובשת לבוש חושפני במקום הקדוש ליהודים, הכותל בירושלים. 

לוי, שהגיעה לכותל בלבוש לא הולם וכזה שאינו מכבד את כלליי המקום, כשהיא חושפת את רגליה ואת הבטן, עוררה זעם גדול בקרב עוקביה. גורם בתעשייה מסר ל-TMI: "אני מזועזע, ככה מתלבשים לכותל? שתתבייש לעצמה".

גם יהודית באומן, חמותו של בן אל תבורי שקרובה לדת, מסרה "גברת דני מזרחי, הלבוש שלך בכותל הוא ביזיון שאין כדוגמתו. המקום הזה החזיק את הדמעות והתפילות של העם היהודי במשך אלפי שנים. הוא לא מסלול תצוגת אופנה, לא מסיבת קוקטייל ולא מקום שבאים אליו כדי למשוך אש ותשומת לב זולה".

"כשמישהי או מישהו מגיע למקום כזה בלבוש חושפני ומזלזל, זו לא 'הבעה עצמית', זו יריקה בפניהם של כל מי שרואה במקום כזה רמיסה של קדושת המקום. הבנת?", הוסיפה.

עובדת בנק בת 45 נפצעה היום (רביעי) באורח בינוני לאחר שנדקרה בסניף בנק מזרחי טפחות ברחוב סלמה בתל אביב. שוטרי תחנת יפו שהוזעקו למקום עצרו בתוך זמן קצר חשוד בן 67, אשר ככל הנראה מעורער בנפשו, וסכין נתפסה בזירה.

על פי המשטרה, הדיווח על אירוע הדקירה התקבל במוקד, וכוחות סיור הגיעו למקום באופן מיידי. החשוד נעצר במקום, ובמשטרה ציינו כי הרקע לאירוע פלילי. ממד"א נמסר כי בשעה 11:00 התקבל דיווח במוקד 101 במרחב דן על אישה שנפצעה באירוע אלימות בדרך שלמה בתל אביב.

חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו לפצועה טיפול רפואי ראשוני ופינו אותה לבית החולים איכילוב כשהיא במצב בינוני וסובלת מפציעה חודרת. המשטרה ממשיכה בחקירת נסיבות האירוע.

שוטרי תחנת יפו ואנשי הזיהוי הפלילי ממשיכים בשעה זו בפעילות בזירת הדקירה בבנק ברחוב סלמה ביפו, שבה נפצעה עובדת הבנק באורח בינוני. במהלך הפעילות בזירה נתפסה הסכין שבאמצעותה, על פי החשד, נדקרה העובדת.

ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) התייחסה בריאיון לגדי נס ברדיו צפון 104.5FM לבחירות המתקרבות, לאפשרות של ממשלה עתידית עם המפלגות הערביות, למעמדו של בנימין נתניהו ולסדרי העדיפויות שמפלגתה מבקשת לקדם. לדבריה, הדמוקרטים מכוונים להגיע ל-15 מנדטים ולחזק את המחנה הדמוקרטי-ליברלי.

"אנחנו שומרים על הכוח אבל מכוונים ל-15 מנדטים. מערכת הבחירות עבור הדמוקרטים היא למקסם את כוחו של המחנה הדמוקרטי-ליברלי, להחליף את נתניהו ולבצר את כוחה של הדמוקרטיה הישראלית", אמרה.

בהתייחסה לאפשרות שנתניהו ינסה לקדם ממשלת רוטציה עם גדי איזנקוט, כשנתניהו יכהן ראשון, אמרה לזימי: "כמובן שנתניהו רוצה את השנתיים הראשונות. בימים כתיקונם יכולתי להתייחס לכך שהוא שקרן ומואשם בפלילים, כיום הוא ראש ממשלת הטבח". לדבריה, "כל השיח הזה הוא בלון ניסוי שבא לנרמל אותו בהימצאות במערכת הפוליטית - אין לי רצון לקחת בזה חלק. נתניהו הוא אבי האסון שלנו, שהביא את האסון הנורא לישראל, עם הכי הרבה הרוגים ופצועים. שיילך לנו מהחיים ומהר".

"נסתכל על מי שיביא הכי הרבה מנדטים ויהיה מחויב לגוש"

לזימי התייחסה גם לשאלת ההובלה בתוך גוש השינוי ואמרה כי מבחינתה, השיקול המרכזי אינו אישי. "יאיר גולן אמר נכון שאנחנו נשב עם מי שיתחייב לערכים הליברליים והדמוקרטיים בראש ובראשונה. בנוסף, אנחנו נוטים בצדק להסתכל על מי שיביא הכי הרבה מנדטים ויהיה מחויב לגוש", אמרה. "במובן הזה אין אגו, אלא את הצלת מדינת ישראל. הדבר הנכון יהיה להקים ממשלה שתהיה מחויבת להכרעות חשובות".

בהמשך פנתה למפלגות הקואליציה הנוכחית ואמרה: "אני אומרת למפלגות קואליציית שבעה באוקטובר - תצאו רגע מהחיים הפוליטיים או מהקואליציה, שבו בצד ותנו לנו לשקם. מי שעסקו בלבזוז ולחמוס כספי ציבור של האדם העובד והמשרת בזמן מלחמה, שלא יחשבו שיש להם דלת פתוחה, כי אין להם".

"שרה ובנימין נתניהו זה היינו הך"

לזימי תקפה גם את שרה נתניהו ואמרה: "חד-משמעית, שרה נתניהו היא אישה גזענית ולא רק מתעללת. בסוף מי שנותן את הלגיטימציה לגזענות ולהתעללות זה ראש הממשלה עצמו". לדבריה, "שרה ובנימין נתניהו זה היינו הך. אזכיר שהוא זה שהעסיק את נתן אשל וזיו אגמון. בן אדם שמעסיק גזענים סביבו ונשוי לכזו - הוא גזען בעצמו. היה פה את הטבח, הוא מימן את חמאס, עובדיו עבדו עם קטאר בזמן המלחמה ודברים השתנו".

בהמשך הריאיון הציבה לזימי את מערכת החינוך במרכז סדר היום שהיא מבקשת לקדם. "אני שואפת להיות שרת החינוך הבאה של ישראל, ומחויבת להפסיק את הקומבינה של היעדר לימודי ליבה ברשתות החרדיות המפלגתיות הפרטיות, שמסלילות לא רק לעוני אלא גם תומכות באי-יציאה לשוק העבודה ואי-גיוס", אמרה.

לדבריה, "בעיית השוויון בנטל לא מתחילה מצו ראשון, אלא מגיל הגן בחברה החרדית. זה לא רק עבור מדינת ישראל או צה"ל והשוויון בנטל, אלא מחויבת כי כל ילד וילדה זכאים להזדמנות שווה ללימודי ליבה, פרנסה והשכלה". לזימי הוסיפה: "הם יקבלו ככל אזרחי המדינה, לא יהיו להם הטבות מפליגות יותר לרגע. אתה מכיר כלכלה שיכולה להתקיים לאורך זמן כשהיא מתגמלת לא לצאת לשוק העבודה? יש אח ורע לדבר הזה?".

לדבריה, "מילדינו נגרעים עשרות מיליארדים בשנה, שצריכים להגיע להשקעה בגיל הרך, בכיתות לימוד ובתשתיות, עבור קומבינה ושימור עוני - אנחנו נפסיק את הקומבינה הזו".

"פחות אגו, יותר מה המדינה צריכה"

על היעד האלקטורלי של הדמוקרטים אמרה לזימי כי מפלגתה מבקשת להתרכז בכוח פוליטי וביכולת להשפיע, ולא בשאלת זהות ראש הממשלה בלבד. "יאיר גולן אמר בצדק שהוא לא יתעסק במי יהיה ראש הממשלה, אלא שאכפת לו להציל את המדינה. הוא רוצה את התפקידים שיאפשרו לשמור על הדמוקרטיה הישראלית. אנחנו פחות באגו ויותר במה מדינת ישראל צריכה", אמרה.

"בעיניי, אם כולנו נהיה בגישה הזו, לא רק נביס את הממשלה הרעה הזו, אלא זה יהיה במספרים שלא נראו מעולם". לזימי הוסיפה כי היא מזהה בתוך המערכת הפוליטית גם מה שהיא מגדירה כ"נאמנות מוסווית או לא מוסווית לנתניהו". "יש צד שאומר שאולי זה טוב לנו, אבל אני רואה המון אגו. מנגד, אני רואה איזושהי נאמנות מוסווית או לא מוסווית לנתניהו ואני מודאגת מזה. יש אנשים שלא מבינים שמי שהביא אותנו לימים הקשים צריך ללכת. הם לא הפתרון אלא הבעיה".

לדבריה, "אני פחות מתרשמת ומקווה שאנחנו, כמפלגות הגוש שמחויבות לתיקון ולשינוי, נהיה אלו שירכיבו את הממשלה הבאה".

לזימי נשאלה גם האם נתניהו עשוי להיות נשיא המדינה הבא, והשיבה: "זה האיש הכי לא ממלכתי שמדינת ישראל ידעה, איך הוא יהיה הנשיא הבא? הוא צריך לטפל בעניינים הפליליים והביטחוניים. לטפל בבעיות שלו עם קטארגייט ובמשפט שלו".

אב-גד החזקות וקבוצת ברק פיננסים מקימות חברה משותפת חדשה בשם "אב-גד בעיר", שתתמקד בפרויקטים של התחדשות בניינית קטנים ובינוניים באזורי ביקוש במרכז הארץ. החברה החדשה תוחזק בשיעור של 51% על ידי אב-גד ו-49% על ידי ברק פיננסים.

במסגרת העסקה צפויה ברק פיננסים להזרים לחברה המשותפת כ-49 מיליון שקל, בהתאם להתקדמות הפרויקטים ולעמידה באבני דרך שייקבעו עבור כל אחד מהם. בנוסף, תשלם ברק פיננסים לאב-גד בעיר כ-4 מיליון שקל בגין חלקה היחסי בהוצאות קידום הפרויקטים שהוציאה אב-גד עד 30 ביוני 2026.

באב-גד מעריכים כי בעקבות העסקה תרשום החברה תוספת להון, לפני מס, בהיקף של כ-49 מיליון שקל בגין ההשקעה והקצאת המניות.

בשלב הראשון צפויה אב-גד להעביר לחברה החדשה 24 פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית הבניינית, המצויים בשלבי קידום שונים לקראת היתר בנייה. חלק מהפרויקטים כבר הגיעו לרוב הדרוש של בעלי הדירות, בעוד אחרים נמצאים עדיין בשלבי משא ומתן, החתמות וקידום תכנוני.

"אב-גד בעיר" צפויה להתמקד בפרויקטים של התחדשות בניינית בהיקפים קטנים ובינוניים, בעיקר באזורי ביקוש. לפי החברות, מדובר בפרויקטים המאופיינים בהיקפים כלכליים מצומצמים יחסית ובמחזורי מימוש קצרים יותר לעומת מתחמי פינוי-בינוי גדולים.

פעילויות הייזום, התכנון, הרישוי, השיווק, קשרי הדיירים והביצוע ינוהלו באמצעות קבוצת אב-גד. בהסכם בין הצדדים נקבע כי בעתיד ניתן יהיה לצרף פרויקטים נוספים לפעילות החברה המשותפת, בכפוף לקריטריונים שיוסכמו ביניהם. לצד זאת, כל אחת מהחברות תוכל להמשיך לקדם גם פרויקטים באופן עצמאי מחוץ לשותפות.

בכפוף לאישור הדירקטוריון, שי מימוני, שמכהן כיום כמנכ"ל ברק נופך התחדשות עירונית, זרוע הנדל"ן של ברק פיננסים, צפוי להתמנות למנכ"ל משותף של החברה החדשה. מצד אב-גד, בכוונת החברה לפעול למינויו של עודד רצון, המשמש כיום כמהנדס הראשי של החברה, למנכ"ל משותף נוסף. מינויו כפוף לאישורים הנדרשים באב-גד.

המהלך מצטרף לעסקאות נוספות שביצעה אב-גד בתקופה האחרונה עם שותפים חיצוניים. בין היתר, חתמה החברה על עסקה עם אמריקה ישראל, שנכנסה כשותפה בשיעור של 49% בפרויקט קריניצי ברמת גן בתמורה לכ-21 מיליון שקל. קודם לכן התקשרה אב-גד גם עם שפונדר-פדלון בפרויקט אלי כהן בתל מונד.

באב-גד מציגים את המהלכים כחלק מאסטרטגיה של הכנסת שותפים בעלי יכולת פיננסית לפרויקטים קיימים, במטרה לחזק את ההון העצמי ולייצר מקורות להמשך קידום צבר הפרויקטים, תוך שמירה על שליטה בפעילויות שבהן היא ממשיכה להחזיק ברוב.

עו"ד ראם רצון, מנכ"ל אב-גד, אמר כי החברה המשותפת נועדה ליצור מסגרת ייעודית לפרויקטים של התחדשות בניינית, בזמן שאב-גד תמשיך להתמקד גם בפרויקטים גדולים יותר של פינוי-בינוי ברחבי הארץ. לדבריו, המהלך נועד בין היתר לחזק את ההון העצמי של החברה ולתמוך בהמשך הצמיחה.

רצון הוסיף כי השותפות עם ברק פיננסים מצטרפת לשיתופי פעולה נוספים שעליהם דיווחה החברה, וכי החיבור בין היכולות הפיננסיות של ברק פיננסים לבין צבר הפרויקטים והיכולות התכנוניות והביצועיות של אב-גד עשוי לשמש בסיס להרחבת הפעילות בעתיד.

ברק פיננסים מרחיבה פעילות בנדל"ן
יוסי ברק וקובי גרדי, מייסדי קבוצת ברק פיננסים, מסרו כי הקמת החברה המשותפת היא חלק מהרחבת פעילות הקבוצה בתחום הנדל"ן. לדבריהם, הקבוצה רואה בהתחדשות העירונית מנוע צמיחה ומתכוונת להעמיק את פעילותה בתחום הייזום לצד הפעילות הקיימת בעולמות ההשקעות והמימון.

ברק פיננסים פועלת יותר מ-13 שנה בתחומי ניהול ההון, ההשקעות, הביטוח, הפרישה, המשכנתאות והמימון. בשנים האחרונות הרחיבה הקבוצה את פעילותה בתחום הנדל"ן, בין היתר באמצעות קרן נדלהון ופעילות הקשורה למימון והשקעות בעסקאות מגובות בנכסי נדל"ן.

לדברי החברה, ההשקעה באב-גד בעיר היא חלק מהמהלך להרחיב את הפעילות גם מתחומי ההון והמימון לעולמות הייזום והביצוע.

צבר של יותר מ-33 אלף יחידות דיור
אב-גד החזקות עוסקת בייזום ובנייה למגורים, בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית. החברה נוסדה בשנת 2009 על ידי אל"מ במיל' מיכאל רצון, יו"ר החברה, ומנוהלת על ידי עו"ד ראם רצון.

לפי נתוני החברה, מאז הקמתה היא השלימה ומסרה, לרבות באמצעות חברות בנות, כ-725 יחידות דיור ב-23 פרויקטים ברחבי הארץ. כיום היא מדווחת על צבר כולל של כ-33,554 יחידות דיור בשלבי ביצוע, תכנון, עתודות ושלבים נוספים, מתוכן 1,059 יחידות דיור בביצוע ו-1,541 יחידות נוספות שאמורות להיכנס לביצוע במהלך 12 החודשים הקרובים.

ראש הממשלה לשעבר ויו"ר ביחד, ח"כ יאיר לפיד, התייחס בריאיון לגדי נס ברדיו צפון 104.5FM לשאלת המועמד מטעם גוש השינוי לראשות הממשלה, לחיבור עם נפתלי בנט, למצב הפוליטי ולמערכת היחסים עם החרדים. בהמשך התייחס גם לתוכניות לפיתוח הצפון ולמיזם המסדרון הכלכלי דרך נמל חיפה.

על האפשרות לחיבור עם נפתלי בנט אמר לפיד: "אני חושב שזה הדבר הכי נכון למדינה. אנחנו צריכים לחבר את המרכז והימין לליברלים, נגד הפיצול והפירוד. אם אנשים שלא מסכימים ביניהם לא יצליחו להסכים ולשתף פעולה, זה יפרק את המדינה".

לדבריו, בנט הוא המועמד המתאים ביותר לעמוד בראש המחנה: "בעיניי בנט האיש הנכון וזה הדבר הנכון. אחרי שנים של שכול, טילים ואסונות, מה שצריך לעשות זה כמה שיותר חיבורים כדי לקחת את המדינה לדרך חדשה". לפיד הוסיף כי האמון והחברות בינו לבין בנט הם שאפשרו את הקמת ממשלת השינוי.

"הליכוד צריך ללכת הביתה ולנוח"

לפיד טען כי שתי הממשלות היחידות שהוקמו ללא החרדים נשענו על יחסי אמון ושיתוף פעולה, וקשר זאת לצורך להקים ממשלה שתעסוק בסוגיות אזרחיות וכלכליות. "הבעיות שלנו זה לא פוליטיקה, אלא זה שאנשים לא גומרים את החודש, שיורים עלינו מאיראן, שהמעמד הבין־לאומי שלנו התפורר וזה שיש שנאה באוויר", אמר.

בהשוואה לממשלת נתניהו אמר לפיד: "בממשלה שלנו קמנו בבוקר לעבוד. לא קמת כל בוקר ושאלת את עצמך איזה טירוף הממשלה תפיל בבוקר. האזרחים לא זכרו שיש ממשלה וכך צריך. אתה צריך ממשלה שתטפל ביוקר המחיה, בביטחון אישי ושלא ישנאו אותנו בעולם".

בהמשך תקף את הליכוד ואמר כי המפלגה זקוקה ל"תקופת התקררות". לדבריו, "כל הממשלה הזו צריכה ללכת הביתה. הליכוד צריך תקופת התקררות. כשהקמתי את יש עתיד כבר אמרתי שהליכוד היו הכי קרובים למפלגה שלנו. היום הם צריכים ללכת הביתה לנוח. לא צריך לעשות איתם רוטציות והסכמים". לפיד תקף גם את ש"ס ואת יו"ר המפלגה אריה דרעי. "אנשים צריכים לא להצביע להם רק כי הם מתייחסים לכולם כמו מטומטמים - אנחנו לא כאלו", אמר.

לדבריו, "דרעי ישב בקבינט, שלח את ילדינו למות במלחמה ושלח לבקר את העריקים בכלא 10, והתגאה שנכדיו עריקים מהצבא, ועכשיו עושים סרטונים עם חיילים". לפיד הוסיף: "אנחנו יודעים מה הממשלה הזו מייצגת - השתמטות, סחטנות והפצת שנאה. צריך לשלוח אותה הביתה, לא לחפש רוטציות וסיכומים".

לפיד מסמן את בנט - ולא את איזנקוט

על האפשרות לחיבור עם גדי איזנקוט אמר לפיד כי הוא רואה בו שותף, אך הבהיר כי מבחינתו נפתלי בנט הוא שצריך לעמוד בראש המחנה. "לא תמצא אותי מדבר נגד איזנקוט. הוא שותף שלנו, ואנחנו הולכים להקים איתו ממשלה. בנט צריך להיות ראש הממשלה", אמר.

לדבריו, "למדינה יש אתגרים בסדרי גודל שלא היו כמותם, ואין לה הרבה זמן. זה לא שאפשר חמש שנים להקים ועדות ולחשוב מה עושים, ולכן צריך אנשים עם ניסיון ויכולת ביצוע". לפיד הוסיף: "אני ובנט היינו ראשי ממשלה, ובינינו כיהנו גם שרי ביטחון, חוץ, חינוך, כלכלה ואוצר — ואני עוד לא מדבר על חברי הכנסת והשרים שלנו. אם אתם רוצים ממשלה מתפקדת וביצועית שתשנה לטובה - תצביעו לביחד".

"נשרוף את הרחובות - במובן הטוב"

על האפשרות להקים ממשלה בתמיכת הסיעות הערביות, לפיד לא התחייב למתווה מסוים, אך הבהיר כי בכוונת מפלגתו לפנות לציבור הרחב. "תמיד הגוש שמוביל, ואנחנו מובילים בגדול, מביא ביום הבחירות 10%-12% יותר. אנחנו נלך ונשרוף את הרחובות, במובן הטוב, ונשכנע כל אזרח ישראלי שאם ירצה שנוריד מיסים, שיגייסו חרדים ושהכסף יגיע לחינוך של הילדים שלו - שיצביע לנו".

לפיד התייחס גם למיזם המסדרון הכלכלי הבין־לאומי שאמור לחבר בין הודו, המזרח התיכון ואירופה, וטען כי ישראל החמיצה הזדמנות כלכלית משמעותית. "אם הממשלה הייתה עושה את התפקיד שלה, ונכנסת לפרויקט מסדרון IMEC, היא הייתה מכניסה בין 3 ל-5 מיליארד שקל בשנה בנמל חיפה", אמר. "יש מיזם שאומר שכל המסחר הבין־לאומי יעבור דרך נמל חיפה. יעבירו את כל הסחר דרך הנמל - זה יותר זול, קצר ובטוח מכל דרך אחרת".

לדבריו, רכישת נמל חיפה בידי גורמים הודיים קשורה גם לפוטנציאל הזה. "כשההודים התעקשו לקנות את נמל חיפה, למה זה חשוב להם? כי בתנאים האלה חיפה הופכת לסינגפור, רוטרדאם או דובאי". לפיד הוסיף כי לדבריו נדרש מהלך תשתיתי מוגבל יחסית כדי לחבר את חיפה למסדרון: "הם היו צריכים לסלול רכבת של 12 קילומטר מחיפה לגבול ירדן, זה כלום. ממשלה רצינית מטפלת בזה שכסף יזרום לחיפה ואתם תהיו הסינגפור של המזרח התיכון - לא בשטויות או מריבות".

"היינו צריכים לחשוב איך יוצרים מכפילי כוח"

לפיד התייחס גם למצבה של יש עתיד ולשינויים במערכת הפוליטית. "כל המערך הפוליטי השתנה וזה פגע ביש עתיד. מה שקרה למפלגה זה שאנשים כעסו כי היינו היחידים על המגרש", אמר.

לדבריו, "כל הכעס על הממשלה נפל לנו על הראש, ואני אף פעם לא מתלונן שהבוחרים כועסים כי זו זכותם. היינו צריכים לחשוב איך אנחנו יוצרים מכפילי כוח. אני מאמין בחיבור הזה, ומה שצריך זה לשאול מה נכון למדינה ולא למפלגה".

"הצפון צריך חקיקה נפרדת"

בהמשך התייחס לפיד לשיקום הצפון וטען כי נדרשת תוכנית ייעודית בדומה למנהלת תקומה בדרום. "כמו שעשו את מנהלת תקומה לדרום, אנחנו נעשה חקיקה לצפון. הצפון צריך חקיקה נפרדת. שיקום הצפון לא צריך להיות על הדרך, אלא חקיקה ייעודית עם תוכניות עבודה מסודרות", אמר.

לסיום שלל לפיד אפשרות שישב עם נתניהו. "אני פעם אמרתי משהו והפרתי את הבטחתי? התשובה היא לא", אמר. "כל ממשלת השבעה באוקטובר, ממשלת הסחטנות, הולכת הביתה. לא בגללנו, אלא כי נתקלו במשהו שכל הקמפיינים לא יעזרו להם - זו המציאות". לדבריו, "במציאות היה שבעה באוקטובר והילדים שלנו הלכו לצבא כשילדי החרדים לא הלכו וקיבלו כסף על ההשתמטות".

במערכת הביטחון פועלים למנוע מימון מחבלים ובני משפחתיהם על ידי העברת משכורת מהרשות הפלסטינית, וכחלק מהמאמץ ישראל אף עוצרת העברת כספי מיסים לרשות הפלסטינית.

הבוקר (רביעי) בוצע מהלך נוסף: פשיטה משולבת במזרח ירושלים של כוחות המטה ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) במשרד הביטחון והיחידה המרכזית של משטרת ירושלים פשטו על בתי מחבלים ומשפחות מחבלים ששוחררו בעסקאות החטופים והמשיכו לקבל כספים מהרשות הפלסטינית.

במהלך הפשיטה נתפסו 5 כלי רכב, כ-96 אלף ש"ח ותכשיטי זהב בשווי של מאות אלפי שקלים. במערכת הביטחון אומרים כי הפעילות בוצעה על פי צווי תפיסה שהטיל שר הביטחון ישראל כ"ץ, על כספי התגמול שמשלמת הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם ונתפסו בה רכוש, מזומן וכלי רכב של מחבלים. בין המחבלים שבבתיהם בוצעה הפעילות נמנים:

- מחמד עבד אלרחמן עבאד: שהיה מעורב בשנת 2002 בניסיון לבצע פיגוע התאבדות בירושלים.
- עאהד פאיז עלי אלנתשה: פעיל חמאס שהיה מעורב בשנת 2001 בתכנון פיצוץ מכונית תופת בחניון בית דירות בפסגת זאב ובתכנון הפיגוע במרכז "כלל" בירושלים, בו נפצעו שני שוטרים ועשרה אזרחים.

הפעילות בשטח והחרמת הרכוש הוצאו לפועל בהמשך לצווי תפיסה שהטיל כ"ץ, על אסירים ביטחוניים - תושבי ואזרחי מדינת ישראל ששוחררו בעסקאות החטופים – הממשיכים לקבל תשלומים ותגמולים כספיים מהרשות הפלסטינית בגין מעשי הטרור שביצעו. הסנקציות הוטלו בהתאם להמלצת המט"ל ובשיתוף פעולה עם שירות הביטחון הכללי והמשטרה, כחלק מהמערכה הכלכלית הרחבה שמנהלת מערכת הביטחון נגד ארגוני הטרור, מקורות המימון שלהם ומנגנוני התשלום למחבלים ולבני משפחותיהם.

השחקנית טלי אורן (49), זוכת פרס התיאטרון הישראלי, משתפת הבוקר בתאונה קשה שעברה לפני כחודש כאשר רכבה על אופניה.

"בעודי נוסעת על אופניים (לא חשמליים) וחוצה מעבר חצייה קטן, נכנס בי רכב וגורם לי ליפול על הישבן חזק מאוד מגובה הכיסא", שיתפה. "עשיתי צילום ותודה לאל עצם הזנב בסדר וגם חוליות עמוד השדרה. נאמר לי שזו מכה יבשה שתכאב מאוד באזור שבועיים. אני כבר חודש פלוס אחרי זה וסובלת מכאבים כשיושבת, בעיקר בנהיגה וכשמתרוממת לקום". 

אורן הוסיפה ושיתפה בהליך השיקומי שהיא עוברת: "אני עושה טיפולי פיזיותרפיה שעוזרים אך לא מעלימים. אזור שרירי ישבן ימין מאוד כואבים. למזלי כשעומדת, הולכת, רוקדת ושרה הכל תקין ולא כואב, ויכולה להמשיך בעבודתי". 

אורן סיימה בפנייה לעוקביה: "השאלה שלי, כי זה תמיד מרגיע אותי, מי עוד עבר דבר כזה? איך טיפלתם, מה הכי עזר? מתי זה עבר? דברו אליי ותרגיעו אותי".  

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) משיקה היום (רביעי) יוזמה בינלאומית חדשה שנועדה לקדם שימוש אזרחי בטכנולוגיה גרעינית בים, בין היתר להנעת אוניות מסחר ולהפעלת תחנות כוח גרעיניות צפות. היוזמה, המכונה ATLAS, ראשי תיבות של "טכנולוגיות אטומיות מורשות ליישומים בים", תוצג בכינוס בדרג שרים שייערך בוושינגטון היום ומחר, בחסות ממשלת ארצות הברית. בכינוס ישתתפו נציגי ממשלות, תעשיית הספנות, חברות אנרגיה ומומחים בתחום הגרעין.

מנכ"ל סבא"א, רפאל גרוסי, אמר כי היוזמה נועדה לסלול את הדרך להצבת כורים גרעיניים קטנים ומודולריים, SMR, בכלי שיט אזרחיים ובמתקני אנרגיה ימיים. לדבריו, הטכנולוגיה עשויה לתרום לסחר העולמי, להפחית את פליטות המזהמים של תעשיית הספנות ולספק חשמל וחום לקהילות ולמפעלי תעשייה באזורים מרוחקים.

כורים קטנים עשויים לאפשר לספינות להפליג למרחקים גדולים ובמהירות גבוהה, בלי צורך בתדלוק תכוף ובלי פליטות פחמן במהלך ההפעלה. תחנות כוח גרעיניות צפות יוכלו, לפי התוכנית, לספק אנרגיה לאזורי חוף, לאיים ולמתקנים ימיים, ואף לשמש לייצור דלקים חלופיים, ובהם מימן.

עם זאת, השימוש המסחרי באנרגיה גרעינית בים ניצב בפני מכשולים כבדים. אלה כוללים קביעת אחריות במקרה של תאונה, רישוי ספינות העוברות בין תחומי שיפוט שונים, אבטחת הכורים מפני חבלה או טרור, טיפול בפסולת גרעינית והבטחת עמידה במשטר הבינלאומי למניעת הפצת נשק גרעיני.

Delighted to be with @ENERGY @SecretaryWright in Washington DC ahead of tomorrow’s launch of ATLAS, an @IAEAorg initiative that will help pave the way for the deployment of civil nuclear applications at sea, including nuclear-powered ships and floating nuclear power plants to… pic.twitter.com/SSuNlivy4d

— Rafael Mariano Grossi (@rafaelmgrossi) August 26, 2026

במסגרת ATLAS תפעל סבא"א עם תעשיות הגרעין והספנות לגיבוש מסגרת רגולטורית משותפת ולזיהוי הפערים המשפטיים והבטיחותיים המעכבים את השימוש בטכנולוגיה. הסוכנות הדגישה כי היוזמה אינה מקדמת דגם מסוים של כור, וכי כל יישום עתידי יהיה כפוף לתקני בטיחות, אבטחה ופיקוח גרעיני.

גרוסי נפגש בוושינגטון עם שר האנרגיה האמריקני כריס רייט והודה לארצות הברית על תמיכתה ביוזמה. השניים דנו גם בסוגיות של אי-הפצת נשק גרעיני, בתוכנית הגרעין האיראנית ובהתפתחויות בעקבות ביקורו האחרון של גרוסי בסוריה.

שר החוץ של מצרים, בדר עבד אל-עאטי, הבהיר בראיון שהעניק לערוץ החדשות The National, המשתייך לרשת IMI האמירתית, כי הסכמי קמפ דייוויד עם ישראל עודם משרתים את האינטרס הלאומי המצרי. השר הדף טענות שהועלו במהלך הראיון עם המגישה הבינלאומית הראשית של הרשת, האדלי גמבל, לפיהן ההסכם היה טעות והציע פרספקטיבה היסטורית שמסבירה את נחיצותו.

"כמובן שהסכם קמפ דייוויד היה טוב למצרים והניב שני מסמכים", השיב עבד אל-עאטי בנחרצות כשנשאל על כך. כאשר המראיינת גמבל ציינה כי אנשים רבים רואים בהסכם טעות היסטורית, מיהר השר לשלול זאת: "כלל לא. ההסכם משרת את האינטרס הלאומי שלנו, ולכן אנו מכבדים את התחייבויותינו במלואן".

במהלך הראיון, ניסתה גמבל לאתגר את השר המצרי וטענה כי בעוד שקהיר עומדת במילתה, הישראלים אינם מכבדים את התחייבויותיהם כלפי מצרים. עבד אל-עאטי לא הכחיש לחלוטין את המתיחות, אך בחר להנמיך להבות. "יש לנו ערוצי תקשורת שונים, וכמובן שאם ישנה הפרה כלשהי אנו מדברים איתם", הסביר השר והוסיף כי "הדברים עובדים בסדר, ללא בעיות מרכזיות". עם זאת, בהמשך השיחה סייג מעט את דבריו וציין כי הישראלים מכבדים את התחייבויותיהם רק "במידה מסוימת".

כשנשאל מדוע מצרים לא דרשה יותר במסגרת השיחות מול ישראל לנוכח ההפרות לכאורה, ביקש השר להכניס את הדברים להקשר ההיסטורי הנכון. "הסכם השלום בין מצרים לישראל נחתם ב-1979 בהקשר אזורי ובינלאומי שונה לחלוטין", הזכיר עבד אל-עאטי תוך שהוא מתייחס, בעידודה של המראיינת, גם למהפכה האיראנית שהתרחשה באותה עת. לשיטתו, ההסכם שירת את מצרים אז וממשיך לשרת אותה גם כיום.

למרות ניסיונות חוזרים ונשנים מצד גמבל לדחוק בשר לשקול מחדש את תנאי ההסכם, שר החוץ נותר בעמדתו והעביר מסר מרגיע לירושלים. "בנוגע ליחסים הבילטרליים ולהסכם השלום בין שתי המדינות, בינתיים הכל טוב", סיכם.

רק השבוע התארחו נטע מנשה ואביתר כהנא בתוכנית הבוקר של ניב רסקין בקשת 12, כשהם יושבים יד ביד ומדברים על הזוגיות, על האהבה, על הפרידה הכואבת שהייתה בדרך- ועל הקאמבק המרגש שנגרם כתוצאה מצפייה ישירה בפרקים, שהציתו לדבריהם את הסיפור מחדש וגרמה להם לחזור זה לזרועות זו. "לא דמיינו לחזור, זאת לא הייתה אופציה. כל אחד כבר התקדם הלאה והמשכנו. זה היה לא צפוי", סיפרו השניים.

אלא שכעת המדור מדווח לראשונה כי למרות ההצהרות האופטימיות בתקשורת והקאמבק המרגש שעליו סיפרו, נראה שהקשר בין השניים שוב נקלע לקשיים. לפי המידע שהגיע לידי TMI, היחסים בין נטע ואביתר עלו על שרטון והשניים חווים בימים אלה משבר זוגי נוסף, זמן קצר בלבד לאחר שסיפרו כאמור בפומבי על החזרה המפתיעה שלהם.

מקורבים לזוג מדווחים כי כוכבי העונה האחרונה של "חתונה ממבט ראשון", החליטו לקחת פסק זמן אחד מהשנייה, במטרה לאפשר לכל אחד מהם לעצור, לחשוב ולהבין לאן הקשר ממשיך מכאן ומה הצעד הבא עבורם. עם זאת, המקורב עוד הוסיף כי עוד לא נאמר המילה האחרונה וייתכן שהשניים יצלחו את המשבר - זאת לאור האהבה הגדולה שיש ביניהם.

כזכור, אביתר ונטע הכירו מתחת לחופה בעונה האחרונה של "חתונה ממבט ראשון". במהלך 42 ימי התהליך, הקשר שלהם חווה קשים בין היתר בגלל היעדרותו של אביתר שנקרא לשירות המילואים. בפרק קבלת ההחלטות הודיעו השניים כי החליטו בסיום הצילומים להמשיך ולנסות את הקשר גם בחיים עצמם. אלא שהזוגיות לא צלחה והם נפרדו. בהמשך עם עליית העונה הם החליטו לחזור לזרועות האחד של השנייה, אלא שכעת הם שוב חווים משבר בזוגיות שהוביל כאמור לפרידה.

ראש עיריית ניו-יורק, זוהראן ממדאני, ספג אמש (שלישי) תלונה חריפה מטעם ארגון למען מנהל תקין, המאשימה אותו בניצול משאבי העירייה במטרה לקדם מספר פוליטיקאים מהמפלגה הדמוקרטית. על פי הדיווח בעיתון ה"ניו-יורק פוסט", עמותת "הקרן לאחריות ואמון ציבורי" פנתה למועצת ניגוד העניינים של העיר בקריאה לפתוח בחקירה סביב תמיכתו הפומבית של ראש העיר בקמפיין הבחירות של המושלת קאתי הוקול, וכן בניסיונה הכושל של לינדזי בויליאן להיבחר למועצת העיר.

"אנו פונים אליכם היום בבקשה לחקור את ראש העיר זוהראן ממדאני בגין שימוש בתפקידו הרשמי ובמשאבים ציבוריים לטובת פעילות פוליטית", נכתב בתלונה שהוגשה על ידי העמותה הפועלת מוושינגטון. המכתב התבסס על חוות דעת משנת 2009, אשר הזהירה פוליטיקאים בתפוח הגדול מפני שימוש במשאבי העירייה לשם הבעת תמיכה פומבית במועמדים פוליטיים.

קנדרה ארנולד, מנכ"לית הארגון, הסבירה בשיחה עם ה"ניו-יורק פוסט" כי ההפרדה בין פעילויות רשמיות של נבחרי ציבור לבין פעילויות פוליטיות היא הבסיס לחוקי אתיקה תקינים, והיא הכרחית לשמירה על אמון הציבור. ארנולד הוסיפה כי "השימוש במשאבים ציבוריים כדי להשפיע על התהליך הפוליטי מעניק יתרון ברור ולא הוגן לאדם או למפלגה הנמצאים בשלטון. מתן היתר להתנהלות כזו לעבור ללא ביקורת או ענישה מהווה איום של ממש על התהליך הדמוקרטי".

ארגון המעקב התמקד בשלוש הפרות לכאורה שביצע ממדאני מאז כניסתו לתפקיד באחוזת גרייסי בחודש ינואר האחרון. ההפרה הראשונה אירעה בפברואר, אז הביע תמיכה בהוקול, שהתמודדה לכהונה שנייה, במהלך מסיבת עיתונאים רשמית שעסקה בחינוך לגיל הרך. ראש העיר הסוציאליסט אמנם פרסם מאמר דעה שבו העניק למושלת את תמיכתו הרשמית, אך במהלך מסיבת העיתונאים הממלכתית הגדיל לעשות והצהיר: "אני גאה לתמוך בה".

ההפרה השנייה המצוינת בתלונה נוגעת לתמיכתו של ממדאני בלינדזי בויליאן, שהייתה האישה הראשונה שהאשימה בפומבי את המושל לשעבר אנדרו קואומו בהטרדה. התמיכה הובעה במהלך מסיבת עיתונאים באפריל, שם הכריז כי אומץ ליבה הוא המניע להחלטתו לתמוך בה למועצת העיר.

ההפרה השלישית נרשמה ביוני, במסיבת עיתונאים שזומנה כדי לעסוק בגל חום שפקד את תושבי העיר. באותו מעמד, ממדאני העניק את חסותו הפוליטית לשמונה מועמדים שונים שהתמודדו בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית. הארגון הדגיש כי בכל שלושת המקרים, ממדאני עמד ומסר את הצהרותיו הפוליטיות מאחורי הסמל הרשמי של העיר ניו-יורק, וכי תמלילי מסיבות העיתונאים הללו אף פורסמו לאחר מכן באתר הרשמי של העירייה.

יש לציין כי קודמו של ממדאני, אריק אדמס, ספג בעצמו קנס של 4,000 דולר מהמועצה בחודש פברואר. הקנס הוטל לאחר שצוותו של אדמס הניח משרוקיות צבעוניות על כיסאות הכתבים במסיבת עיתונאים בשנה שעברה, כעקיצה כלפי פרשת ההטרדות של קואומו. מלשכתו של ממדאני טרם נמסרה תגובה להאשמות החדשות.

בהקשר זה יש לזכור כי ה"ג'רוזלם פוסט" חשף לאחרונה עשרות חשבונות החשודים כבוטים ברשת X המגבירים את החשיפה לתכנים שמפרסמים ממדאני, ואנשי חוגו. על פי דיווח ניתן להתחקות אחריהם עד לתשתית כתובות IP של עיריית ניו יורק - כך מסרה ההסתדרות הציונית העולמית באופן בלעדי. 

בתחקיר התגלו עשרות, ואולי אף מאות, חשבונות בעלי מאפיינים חריגים. ה"ג'רוזלם פוסט" פנה באופן עצמאי למומחי הסייבר שהיו מעורבים בבדיקה. לדבריהם, הם "בטוחים במאה אחוז" שניתן להתחקות אחר כתובות ה-IP עד לעיריית ניו יורק, אף שלא הוצגו ראיות המוכיחות מי שלט בחשבונות או אם גורמים בעירייה הנחו את פעילותם.

יו"ר השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים-רעות חיים ביבס, שנחשב לאחד האנשים המשפיעים ביותר בליכוד, מצא את עצמו בדעת מיעוט במפלגה בכל הנוגע למשבר הגיוס לחרדים. הוא שוחח הבוקר (רביעי) עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי ברדיו 103fm והסביר את הקונפליקט מול התנועה והבהיר - לא אכנס כשריון של נתניהו. 

"זה לא רלוונטי אם כן או לא", ענה ביבס לשאלה האם הוצע לו שריון ברשימת הליכוד. "היו פריימריז, והיו אנשים שנבחרו. התנגדתי לחלוטין לוועדה מסדרת. תמכתי בפריימריז לצד לתת שמונה עד עשרה שריונים לנתניהו עד ל-7 בספטמבר".
ומה עם השריונים שעדיין לא ניתנו? "אני מציע להמתין", השיב.

כשנשאל האם נראה אותו בקרוב כחבר כנסת השיב בנחרצות: "התשובה היא לא". ביבס הסביר: "לא נעים לי להגיד, אבל אני עושה יותר מרוב השרים בממשלה. בעת הזאת לא אכנס פנימה. לצד זה, לראש הממשלה יש את הזכות להכניס אנשים פנימה. אנשים שהם גשר כדי לייצר משהו משמעותי של אחדות אחת גדולה. כל מי שירוץ אחרי הבחירות צריך להבין שצריך להקים ממשלה רחבה שתטפל בהרבה דברים: החל מחוק הגיוס. הייתי בדעת מיעוט, אבל מי שמשרת צריך להיות לפני כולם".

על מפלגתו של וינטר: "גם כשיש בעיה בבית, תתקן"

למרות הביקורת הפנימית, הוא לא חושב שהישועה תגיע מכיוונו של עופר וינטר - "גם כשיש בעיה בבית, תתקן", אמר. "אמרתי אז ואני אומר גם היום: מפלגה ימנית, לאומית וליברלית כמו הליכוד תברח מהדבר המרכזי?".

הוא הבהיר כי הדבר המרכזי לדידו הוא השוויון בנטל: "שירות צבאי מלא. אי אפשר להיות מקבל ולא נותן - כולם כולל כולם", אמר ביבס. "כשאמרתי את זה לא הקשיבו לי, העבירו את חוק העריקים הזה שבסוף הביא לנו מכה של ארבעה-חמישה מנדטים בבסיס של הליכוד".

"יש רגעים שבהם אתה אומר: את זה אני לא עושה, גם במחיר של בחירות"

ביבס הבהיר: "הליכוד האמיתי ידע לעבוד עם כל המפלגות, אבל ידע גם לשמור על הדבר הזה. צריך לחזור בחזרה לחוק גיוס לכולם, ואפשר לעשות את זה", הוסיף, וזה צריך לקרות בעיניו גם אם ישנם לחצים פוליטיים מנוגדים. "יש רגעים שבהם אתה אומר: רבותיי, את זה אני לא עושה, גם במחיר של ללכת לבחירות מיידיות".

כזכור, חיים ביבס, ששמו עלה כמועמד להוביל את הגוף ואף לקבל מקום ריאלי, סירב לשיריון של נתניהו. לפי הדיווחים, הוא לא רצה להחליף כוח ממשי בשלטון המקומי במושב של חבר כנסת מן האופוזיציה במקרה שהליכוד תפסיד. אחרים הבינו שההשתתפות בחלוקת המקומות תייצר להם אויבים לשנים. הוועדה המסדרת איבדה בהדרגה את האנשים שהיו אמורים להעניק לה לגיטימציה.

מה יקרה אם עיר מרכזית בארה"ב תספוג סערה חזקה יותר מכל מה שתועד עד היום? מה נעשה אם תתרחש הצפת ענק שמתרחשת פעם במאה שנה? מה יקרה לרשת החשמל בגל חום שמעולם לא נמדד? צוות חוקרים מ־MIT פיתח אלגוריתם חדש שנועד לענות בדיוק על השאלות האלה – גם כאשר אין בנמצא נתונים מאירוע קיצון דומה שהתרחש בעבר.

"אירועים קיצוניים וחסרי תקדים שאיש לא ראה קודם"

המערכת, שעליה דיווחה ג'ניפר צ'ו ב־MIT News, נועדה לייצר תרחישים מציאותיים של אירועי קיצון ולמפות את המאפיינים שלהם – בהם עוצמה, משך, היקף גיאוגרפי ואזורי פגיעה אפשריים. המחקר פורסם ב־20 באוגוסט בכתב העת Nature Communications.

הבעיה שהחוקרים ביקשו לפתור מוכרת היטב למתכנני ערים, חברות תשתית, ממשלות וחברות ביטוח. כדי להיערך לאסון עתידי, יש צורך להבין כיצד הוא עשוי להיראות: עד לאן תתפשט שריפה גדולה, איזה שטח ייפגע מסערה חריגה, כמה זמן יימשך גל חום קיצוני – והאם התשתיות הקיימות יוכלו לעמוד בכך.

אלא שאירועים כאלה נדירים מעצם הגדרתם. מאגרי הנתונים ההיסטוריים כוללים רק מספר מצומצם של אירועי קיצון, ולעיתים אינם כוללים כלל את סוג האסון שאותו מבקשים לבחון. שיטות חיזוי רבות נשענות דווקא על אירועי עבר חמורים כדי ללמוד מהם כיצד עשוי להיראות אירוע חמור עוד יותר.

הגישה החדשה של MIT מנסה לעקוף את המגבלה הזאת. "אנחנו מנסים למדל אירועים קיצוניים וחסרי תקדים שאיש לא ראה קודם ושאינם נמצאים במאגר הנתונים", הסביר קאי צ'אנג, סטודנט לתואר מתקדם בהנדסת מכונות ב־MIT וחוקר במרכז למדעים חישוביים ולהנדסה של המכון.

לדברי תמיס ספסיס, פרופסור להנדסת מכונות והנדסה ימית ב־MIT ואחד ממחברי המחקר, השאלה אינה רק כיצד ייראה אסון שכבר התרחש בעבר – אלא כיצד ייראה האירוע הנדיר והחמור יותר שעדיין לא התרחש.

הוא המחיש זאת באמצעות הוריקן קתרינה: אם אירוע בעוצמה כזאת מתרחש אחת לכמה עשרות שנים, השאלה היא כיצד עשוי להיראות "קתרינה" של פעם במאה שנה – ועד כמה הוא עלול להיות חמור. המטרה, לדבריו, היא לאפשר למתכננים להתכונן מראש לתרחישי קיצון סבירים.

ללמוד גם בלי לראות את האסון

המערכת שפיתחו החוקרים מכונה Extreme Event Aware, או η-learning. במקום לדרוש דוגמאות היסטוריות של אירועים קיצוניים במיוחד, היא לומדת מתוך נתונים שגרתיים יחסית – למשל מפות מזג אוויר ורישומי משקעים יומיים של אזור מסוים.

האלגוריתם משתמש בגישה סטטיסטית כדי להבין אילו תרחישים אפשריים מבחינה הסתברותית ואילו אינם סבירים. לאחר מכן הוא מסוגל לייצר אירועים קיצוניים שאמורים להתרחש בתדירות נתונה – למשל אירוע של פעם במאה שנה – ולהראות כיצד הם עשויים להתבטא בשטח.

כדי לבחון את השיטה, החוקרים השתמשו ב־25 שנים של מפות משקעים שעתיות ברחבי ארצות הברית היבשתית, שאוחדו למפות יומיות. מתוך המאגר כולו חושבו נתונים סטטיסטיים על תדירותם של ערכי הגשם המרביים.

אלא שאת האלגוריתם עצמו אימנו החוקרים באמצעות מפות מהחודשים הראשונים בלבד – פרק זמן שבו הופיעו מעט מאוד, אם בכלל, דוגמאות לרמות המשקעים הקיצוניות ביותר שנרשמו לאורך 25 השנים. המערכת למדה את הקשר בין מפות ברזולוציה נמוכה לבין תמונת משקעים מפורטת יותר, ובמקביל השתמשה בנתונים הסטטיסטיים כדי לקבוע אילו ערכי קיצון עדיין נחשבים אפשריים.

כך, למשל, ניתן לבקש מהמערכת לייצר תרחיש שבו יורדת כמות גשם גבוהה יותר מכל כמות שתועדה בעבר באזור מסוים. אם השיא ההיסטורי בעיר הוא 200 מילימטרים, האלגוריתם יכול להציג תרחישים אפשריים של אירוע שבו נמדדים 300 מילימטרים – ולהראות היכן הוא עשוי להתרחש, כמה שטח יכסה ומה תהיה עוצמתו.

לדברי החוקרים, משתמש יכול למעשה לשאול את המערכת כיצד עשויה להיראות סערה של פעם במאה שנה בניו יורק. האלגוריתם מסוגל לאחר מכן להפיק אלפי תרחישים שונים שעומדים באותה הסתברות נדירה, עם הבדלים בהיקף הסערה, מיקומה וכמות המשקעים.

"אם מישהו אומר שהוא רוצה לבנות תשתיות שיוכלו לעמוד בסיכון של אירוע שמתרחש פעם במאה שנה, אנחנו יכולים לייצר אלפי אפשרויות לאופן שבו אירוע נדיר כזה עשוי להתממש", הסביר צ'אנג.

לא רק הוריקנים ושריפות

החוקרים מדגישים כי השיטה אינה מוגבלת למזג האוויר. כל עוד קיימים נתונים סטטיסטיים ומרחביים רלוונטיים, ניתן להשתמש בה כדי להפיק תרחישים של שיטפונות קיצוניים, שריפות ענק ואירועים נדירים נוספים.

לדבריהם, אותה גישה עשויה להיות רלוונטית גם לתחומים אחרים לחלוטין, ובהם ניווט רובוטי ואף שוקי ההון. "קריסות בשווקים הפיננסיים הן אירועי קיצון שנוצרים משילוב מורכב של גורמים ומגזרים רבים", אמר צ'אנג. "מהי האינטראקציה שמובילה לקריסת שוק? זה משהו שהשיטה הזאת יכולה לחקור".

המשמעות האפשרית רחבה במיוחד עבור מערכות שנבנו בעשורים האחרונים מתוך דגש על יעילות. לדברי ספסיס, אירועי קיצון הפכו מבעיה סביבתית בלבד לסוגיה אסטרטגית: שרשרת אספקה, שוק האנרגיה או מערכת המזון עלולים להיפגע בתוך שבועות מאירוע חריג שמתחיל בנקודה אחת בעולם.

לדבריו, ככל שהמערכות הגלובליות יעילות וצפופות יותר, כך נותר בהן פחות מרווח להתמודד עם זעזועים. האפשרות להעריך את ההסתברות לאירוע שטרם התרחש ולהמחיש כיצד הוא עלול להיראות עשויה לכן להפוך לכלי חשוב בתכנון תשתיות, בהיערכות כלכלית ובחוסן הלאומי.

המחקר נתמך בין היתר על ידי Vannevar Bush Faculty Fellowship ועל ידי משרד המחקר המדעי של חיל האוויר האמריקאי.

תיק החקירה בעניינו של סגן ראש עיריית ראשון לציון, החשוד בביצוע עבירות אונס ומעשה סדום בעובדת עירייה, הועבר לפרקליטות לצורך קבלת החלטה בעניינו.

ביחידה לחקירות הונאה במחוז מרכז, שניהלה את החקירה, הגיעו למסקנה כי בשלב זה אין מקום להמשך פעולות חקירה, לאחר שלא אותרו מתלוננות נוספות והתיק מתבסס בעיקרו על גרסה מול גרסה.

לפי החשד, האירוע התרחש לפני כחמש שנים במשרדו של סגן ראש העירייה. המתלוננת טענה כי במהלך המפגש בוצעו בה עבירות מין בכפייה וללא הסכמתה. מנגד, סגן ראש העירייה טען בחקירתו כי מדובר היה בקשר אישי בין השניים ובאירוע חד־פעמי שנעשה בהסכמה.

החשוד הכחיש את המיוחס לו וטען כי מדובר בעלילה ובתלונת שווא שנולדה לאחר שבעלה של העובדת קיבל בחודשים האחרונים הודעת SMS שחשפה, לטענתו, את הקשר ביניהם.

בחקירתו טען סגן ראש העירייה כי התנהלותה של העובדת לאחר האירוע אינה מתיישבת, לדבריו, עם טענת אונס. בין היתר טען כי לאחר המקרה היא המשיכה להגיע למשרדו, אפתה עבורו עוגות וביקשה לעבור במקום.

כעת תידרש הפרקליטות לבחון את חומר החקירה ולהכריע כיצד לפעול. בין היתר, תיבחן השאלה האם גם אם לא ניתן יהיה להוכיח קיום יחסי מין בכפייה, קיימת אפשרות לייחס חשדות הנוגעים לניצול יחסי מרות.

זאת, אף שסגן ראש העירייה לא היה הממונה הישיר על העובדת, אך מתוקף תפקידו הציבורי כבכיר בעירייה וכמי שמחזיק בסמכות כלפי עובדי הרשות, תיבחן האפשרות האם התקיימו יחסי מרות בהתאם לדין.

ההחלטה הסופית בתיק צפויה להתקבל בפרקליטות לאחר בחינת כלל הראיות.

רייטינג: רביב דרוקר והתוכנית "אזור בחירה" ברשת 13 עשו בית ספר ליעקב ברדוגו. דרוקר כבש את המקום השני ברצועה עם 5.3% רייטינג ו-131 אלף צופים, והנחית מכה מצלצלת על ברדוגו שהגיש את "שבע" בערוץ 14 והסתפק ב-3.7% ו-89 אלף צופים. את הרצועה כולה הוביל גדעון אוקו עם "שבע" בקשת 12 שגרפה 7.9% ו-221 אלף צופים, בעוד תוכנית "הכוורת" בהגשת שלמור שטרוזמן בכאן 11 סגרה את הטבלה עם 1.4% ו-27 אלף צופים.

ברצועת החדשות המרכזית, יונית לוי וחדשות 12 התייצבו בפסגה עם 11.5% ו-315 אלף צופים. במאבק על עמדת הסגנות נרשם מהפך: אודי סגל וחדשות 13 עקפו את ערוץ 14 וכבשו את המקום השני עם 5.4% ו-154 אלף צופים, כשהם מקדימים את מגי טביבי בחדשות 14 שהביאה 5.1% ו-141 אלף צופים. טל ברמן בכאן חדשות סגר את הטבלה עם 2.6% ו-68 אלף צופים.

ברצועת הפריים-טיים, קשת 12 הובילה את לוח השידורים עם "מאסטר שף", שגרפה 11.4% ו-332 אלף צופים. במקום השני נרשם נתון דו-ספרתי חזק לרשת 13, כאשר "דה וויס" זינקה ל-10.7% ו-282 אלף צופים. בכאן 11, "ארבע חתונות" רשמה ערב יציב של 6.1% ו-152 אלף צופים, והקדימה את ינון מגל ו"הפטריוטים" בערוץ 14 שהסתפקו ב-5.7% ו-153 אלף צופים.

ברצועת הלייט-נייט, "ערב טוב" בקשת 12 ניצח את הרצועה עם 7.2% ו-188 אלף צופים. במקום השני התייצבה "הצינור" ברשת 13 שהניבה 4.7% ו-132 אלף צופים. בערוץ 14, המשדר "המכינה לניצחון" הביא 3.1% ו-81 אלף צופים, ובכאן 11 התוכנית "זהב שחור" סגרה את הרצועה עם 2.2% ו-62 אלף צופים.

חברת SpaceX של אילון מאסק הודיעה כי תשקיע כ-100 מיליארד דולר בהקמת מתחם שיגורים עצום בדרום לואיזיאנה, שאמור להפוך לנמל החלל הגדול בעולם ולשמש בסיס מרכזי לשיגורי החללית סטארשיפ.

האתר החדש, שייקרא "Starbase Louisiana", יוקם באי פקאן שבמחוז ורמיליון, לחופי מפרץ מקסיקו. המתחם ישתרע על פני יותר מ-500 קמ"ר, יותר מפי שמונה משטחה של מנהטן. תחילת העבודות מתוכננת ל-2027, והשיגור הראשון מהאתר עשוי להתבצע כבר ב-2029. 

לפי התוכניות, עם השלמתו יכלול המתחם חמישה אזורי שיגור, שבכל אחד מהם שני כני שיגור ומתקנים לאחסון חומרי הנעה. באתר יוקמו גם מתקנים לייצור דלק רקטי, תחנות כוח, מרכזים לטיפול בחלליות, מגורי עובדים ותשתית ימית שתאפשר להעביר חלליות סטארשיפ מטקסס. נשיאת SpaceX, גווין שוטוול, אמרה כי החברה בוחנת גם הקמת שדה תעופה במקום.

החברה שואפת להגיע בעתיד לאלפי שיגורים בשנה מלואיזיאנה, יעד שאפתני בהרבה מקצב השיגורים הנוכחי שלה. האתר נועד לתמוך בפריסת מערכי לוויינים, ובהם לווייני סטארלינק ולוויינים עתידיים להפעלת מערכות בינה מלאכותית בחלל, וכן במשימות לירח ולמאדים. Starship ממלאת גם תפקיד מרכזי בתוכנית ארטמיס של נאס"א להחזרת אסטרונאוטים לירח.

"אנחנו נערכים לבנות נמל חלל שעד עתה היה קיים רק במדע הבדיוני", אמר מאסק. לדבריו, מטרת החברה היא להפוך את הטיסה לחלל לפעולה שגרתית בדומה לטיסה במטוס. המיזם צפוי ליצור כ-3,000 משרות ישירות בעשור הקרוב, בשכר שנתי ממוצע של כ-92,600 דולר, וכן כ-8,100 משרות עקיפות. מושל לואיזיאנה, ג'ף לנדרי, הגדיר את ההכרזה "רגע מכריע" עבור המדינה ואמר כי היא תציב אותה בחזית תעשיית החלל האמריקנית.

לצד הציפיות הכלכליות, התוכנית מעוררת חששות סביבתיים. חלק גדול מהשטח מורכב מביצות חוף רגישות המשמשות בית גידול לעופות נודדים. SpaceX התחייבה להשאיר חלקים נרחבים ממנו ללא תשתיות ולממן פעולות לשיקום הביצות וקו החוף, אך ארגוני סביבה דורשים בחינה ציבורית ומקיפה של השפעות השיגורים, הרעש והזיהום האפשרי.

תקופת הרווקות נגמרה מהר מהצפוי: הסטנדאפיסט חן מזרחי (41) חובק זוגיות חדשה ולא מתכוון להסתיר אותה. ביממה האחרונה שיתף ברצף סטוריז רומנטיים ודביקים במיוחד שהעלה לחשבון האינסטגרם שלו, בו נראה מזרחי מאוהב עד מעל הראש, כשהוא מחבק ומנשק את הצמודה הטרייה.

אז מי הבחורה הבלונדינית שזכתה בליבו של הקומיקאי? מדובר במיכל יוסף (45), מדריכת פילאטיס במקצועה. השניים החליטו להוציא את הקשר לאור באופן רשמי מול מאות אלפי העוקבים, והתגובות הנרגשות לא איחרו להגיע.

ההשקה הרומנטית מתרחשת פחות משנה לאחר שמזרחי וגרושתו, אתי אדרי, הודיעו על פירוק החבילה אחרי 11 שנות זוגיות ושתי בנות משותפות. כזכור, הפרידה בין השניים התנהלה ברוח טובה ובהומור האופייני למזרחי, שהבטיח אז כי הם נשארים חברים קרובים ו"אל תתפלאו אם תראו אותנו עוד מלא ביחד, יורדים על לאפה בתקווה". כעת, נראה שהקומיקאי פותח פרק ב' מלא באהבה ובאנרגיות חדשות.

הזמרת, היוצרת ואגדת הקאנטרי דולי פרטון הלכה לעולמה ביום שני האחרון בגיל 80, לאחר מאבק במחלת הסרטן ואמש (שלישי) הגיעה ההודעה על כך. היום אישרו נציגיה של פרטון כי היא נפטרה לאחר שאושפזה כבר ביום שישי במרכז הרפואי לסרטן "ואנדרבילט-אינגרם" בנאשוויל. הנציגים סיפרו למגזין People את סיבת המוות והוסיפו כי היא נפטרה כשהיא מוקפת בבני משפחתה.

הידיעה המצערת מגיעה לאחר תקופה ממושכת שבה עקבו מעריציה בדאגה אחר מצבה הרפואי, שכלל סיבוכים בכליות ובמערכת החיסונית. בסתיו 2025 נאלצה פרטון לבטל סדרת הופעות בלאס וגאס בשל הליכים רפואיים דחופים, ואף נעדרה מטקס קבלת פרס הומניטרי של האקדמיה לקולנוע. גם ברגעים אלה שמרה על ההומור המפורסם שלה והתבדחה כי הגיע זמנה לעבור "טיפול 100 אלף קילומטר, ולא אצל המנתח הפלסטי".

ימים ספורים בלבד לפני פטירתה עוד התייחסה למצבה הבריאותי והביעה נחישות להמשיך ליצור: "תקופות לא פשוטות מבחינה בריאותית, אני מתמודדת עם כמה בעיות בריאותיות שלא הקדשתי להן תשומת לב בזמן שטיפלתי בקרל", קרל הינו בעלה המנוח שליווה אותה במשך שישה עשורים ונפטר לפני כשנה וחצי. בנוסף יממה לפי מותה, דווח כי היא לא שוללת הופעות עתידיות באמצעות הולגרמות.

פרטון, שנולדה ב-1946 למשפחה ענייה בטנסי, הפכה לאחת היוצרות המשפיעות בהיסטוריה עם עשרות אלבומים שנמכרו בלמעלה מ-160 מיליון עותקים ואחראית ללהיטי ענק רבים כמו "Jolene", "9 to 5" והבלדה האלמותית "I Will Always Love You". לצד הקריירה המוזיקלית, כיכבה בסרטים כמו "מגנוליות מפלדה", הקימה את פארק השעשועים "דוליווד" ותרמה רבות למחקר רפואי ולחינוך ילדים. מה שבטוח, מורשתה המוזיקלית והאישיות הצבעונית שלה, ימשיכו ללוות את עולם התרבות עוד שנים ארוכות.

עסקה חריגה למדי הצליחה למשוך את תשומת לבו של הרגולטור הפיננסי הבכיר בגרמניה: הלוואה שנתן בנק אזורי לרכישת אחד מבתי הבושת הגדולים באירופה. לפי דיווח ברויטרס, רשות הפיקוח הפיננסית BaFin דרשה מידע מבנק Volksbank Koeln Bonn על הלוואה שניתנה בשנת 2021 לצורך רכישת בית הבושת "Pascha" בקלן על ידי משקיעה סינית.

הזנות בגרמניה חוקית, אבל העסקה עצמה הצליחה להרים לא מעט גבות. לפי אדם בעל ידע ישיר בפרשה, הרגולטור בוחן בין היתר אפשרות שאחד מחברי הנהלת הבנק קיבל תשלום או טובת הנאה הקשורים לעסקה.

בבנק לא חיכו. כבר בחודש יולי נשכר משרד עורכי דין חיצוני כדי לבדוק אם אחד מחברי ההנהלה "ייתכן שנהנה באופן אישי" מהמהלך. הבנק לא מסר פרטים על גובה ההלוואה או על תנאיה, אבל אישר כי אותו חבר הנהלה יצא לחופשה עד לסיום הבדיקה. מי שנמצא במוקד הוא יורגן נויטגנס, חבר הנהלת הבנק מאז 2018, שבין היתר היה אחראי על לקוחות עסקיים, בנקאות פרטית וניהול האוצר.

עורך דינו, מרקוס להמקוהלר, דוחה את החשדות מכל וכל. "הלקוח שלי לא קיבל שום תשלום בשום שלב", מסר לרויטרס. לדבריו, נויטגנס בטוח שהבדיקה תוכיח שהטענות נגדו חסרות בסיס.

הפרשה החלה להתגלגל אחרי דיווחים בתקשורת הגרמנית על עצם מתן ההלוואה. משם הדרך לבדיקה פנימית ולעניין מצד הרגולטור כבר הייתה קצרה. וזו לא בדיוק עסקה שגרתית עבור Volksbank. הבנקים הקואופרטיביים מסוג זה נחשבים חלק מרכזי במערכת הפיננסית בגרמניה, אבל בדרך כלל לא ממהרים לממן משקיעים זרים בעסקאות שעלולות לגרום להם כאב ראש תדמיתי.

המשקיעה הסינית הו ג'ינג, שמופיעה במסמכי החברה כבעלת הנכס, לא השיבה לפניות רויטרס. עורך דין המייצג אותה בגרמניה מסר כי אין כל אינדיקציה לכך שבעלת הנכס או מי שמפעיל אותו נמצאים תחת חקירה. גם מנהל בית הבושת, אנדרה ויינסטרות, ניסה להתרחק מהפרשה. לדבריו, החברה שלו רק שוכרת את המבנה ואין לה שום קשר להלוואה עצמה. רויטרס ציינה כי לא הצליחה לאמת את הדברים באופן עצמאי.

בינתיים, עסקה שנראתה לפני כמה שנים כמו עוד מימון נדל"ן יוצא דופן הפכה לפרשה שמערבת רגולטור, חקירה פנימית, חבר הנהלה בחופשה ואחד מבתי הבושת המפורסמים באירופה.

סרטונים חדשים שנחשפו השבוע מתעדים הפגנה פרו־פלסטינית שהתקיימה ביום ראשון האחרון בלב השכונה היהודית של טורונטו שבקנדה. בתיעוד, שדווח בין היתר בעיתון "ג'רוזלם פוסט", נראה הדובר, שזוהה כמרצה באוניברסיטה בשם עבאס חמזה, קורא להשמדת ישראלים ומשמיע טענות אנטישמיות קשות. הסרטונים וההקלטות הופצו ברשת החברתית X על ידי חשבון בשם "לווייתן", המוקדש לחשיפת תקריות של פעילי טרור ואנטישמיות.

"מעשי הכשפים האפלים"

בתיעוד מתוך ההפגנה ניתן לשמוע את חמזה נושא דברים קשים נגד יהודים וציונים במיקרופון, תוך שהוא משלב תיאוריות קונספירציה ועלילות דם. "הקולוניאליסטים הבריטים שתלו את המדינה הציונית השקרית והסרטנית הזו בלב המדינות המוסלמיות", הכריז המרצה. "הציונים הם העם שגורש הכי הרבה פעמים בעולם בגלל מעשי הכשפים האפלים והדברים הנוראיים שלהם".

University instructor “Dr.” Abbas Hamze decided to take time from his busy schedule to make a speech at the Jewish neighborhood of Bathurst & Sheppard where he talked about Jews being kicked out of every country, their “black magic”, and how they rape, kill & eat children under… https://t.co/kePjuWZdr0 pic.twitter.com/AhcazwhI3T

— Leviathan (@l3v1at4an) August 23, 2026

בדבריו הוא התייחס לפרשת ג'פרי אפשטיין וטען כי שם "פיתו מנהיגים מכל העולם", והוסיף טענות מחרידות כלפי יהודים: "הם אנסו, רצחו ואכלו ילדים באותו הזמן, ועשו את הבלתי יתואר כדי לסחוט ולשלוט בהם". עוד טען חמזה, בניתוק מכל מציאות עובדתית, כי בגלל הציונים "בחור כמו טראמפ גורם לרצח עם בעזה, חוטף את נשיא ונצואלה, רוצח את המנהיג העליון של איראן ונשאר על הכס".

קריאות להשמדה וחקירת משטרה

בסרטון נוסף מהאירוע נראה חמזה מאיים ישירות על ישראלים ששהו מעבר לרחוב ואומר כי "הדרכונים שלכם יפוגו בקרוב, הם יהיו חסרי תועלת. ההשמדה שלכם תגיע בקרוב מן הצפון, מההתנגדות בלבנון". לאחר מכן הוא הלהיב את הקהל בקריאת הקרב האיסלאמית "חייבר חייבר יא יהוד", המהווה קריאה היסטורית לפגיעה ביהודים.

התקרית עוררה זעם רב בקרב ארגונים יהודיים. המרכז לישראל ועניינים יהודיים, ארגון בני ברית קנדה וחברים של מרכז שמעון ויזנטל פרסמו הצהרה משותפת בה גינו את הדברים וקראו למשטרה להתערב. "מדובר באנטישמיות בוטה", נמסר בהצהרה המשותפת. הארגונים הוסיפו כי זהו שימוש בעלילות דם אנטישמיות בנות מאות שנים כדי להצדיק אלימות נגד יהודים.

בעקבות הלחץ והתיעוד שהפך לוויראלי, משטרת טורונטו הודיעה כי יחידת פשעי השנאה שלה פתחה בחקירה רשמית של האירוע. ריצ'רד רוברטסון, מנהל מחקר והסברה בארגון בני ברית קנדה, מסר לעיתון "ג'רוזלם פוסט" כי מדובר בדוגמה גרוטסקית לאופן שבו הפגנות נגד ישראל מתדרדרות לפורומים שבהם מסיתים בגלוי לשנאה. לדבריו השנאה הופכת לנורמה ברחובות וחייב להיות אפס סובלנות כלפי מי שמנצל את החירויות לפעילות פלילית.

"ב-1 בספטמבר ילד חייב לשבת בכיתה עם שולחן, כיסא ולוח. זה לא כביש שאפשר לפתוח חודש מאוחר יותר או אולם ספורט שנחנוך בשנה הבאה. כיתה היא תנאי בסיסי, ואם אין כיתה מוכנה אנחנו נאלצים לאלתר פתרונות יקרים. האלתורים האלה לא רק פוגעים בתלמידים, הם גם הרסניים לרשויות".

את הדברים אמר למעריב לפני שנה בדיוק אריה ברדוגו, גזבר עיריית בית שמש ויו"ר איגוד הגזברים, שהתריע בראיון מפני המחיר הכלכלי שגובה המחסור בכיתות לימוד מהרשויות המקומיות. "אנחנו מקימים קרוואנים זמניים, סוללים עבורם תשתיות ייחודיות, ואז כעבור כמה שנים מפנים אותם ובונים מחדש", הסביר. "בסוף יוצא שאנחנו משלמים פעמיים על אותה כיתה, פעם אחת על פתרון זמני יקר ופעם שנייה על מבנה קבוע. זה בזבוז משאבים אדיר שמעמיק את הגירעון ומחליש את העיר".

שנה חלפה, שנת לימודים נוספת עומדת להיפתח, אך הבעיה נותרה כמעט ללא שינוי. לכן חזרנו לבית שמש, הפעם אל אדריכל גיא דוננפלד, מהנדס העיר ויו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים בישראל. בעוד ברדוגו הציג את המחיר שמשלמת קופת העירייה, דוננפלד מצביע על הכשל התכנוני שמייצר את אותה הוצאה פעם אחר פעם.

לדבריו, בשנים האחרונות התייקר ענף הבנייה, ובמקביל התרחבו הדרישות ממבני הציבור. בתי ספר וגנים נדרשים כיום לעמוד בדרישות מורכבות יותר בתחומי המיגון, הנגישות, הבטיחות, האנרגיה והבנייה הירוקה. לכך מתווספות עלויות הפיתוח והתשתיות, לצד התאמות לתנאי הקרקע והטופוגרפיה.

"כאשר תקצוב המדינה אינו מדביק את העלויות בפועל, הפער לא נעלם. הוא עובר לרשות המקומית", מסביר דוננפלד. הקושי גדול במיוחד בערים הצומחות במהירות ונדרשות להקים עשרות כיתות מדי שנה, לעיתים במקביל לאכלוסן של שכונות חדשות.

הפתרון המיידי, כפי שאמר גם ברדוגו בשנה שעברה, הוא בדרך כלל מבנה יביל. "זה פתרון לגיטימי למצב זמני או לצורך בלתי צפוי", הוא מדגיש. "הבעיה מתחילה כאשר הזמני הופך לקבוע, ופתרון החירום הופך לשיטת בינוי".

המחיר אינו מסתכם באיכות סביבת הלימודים. המבנים הזמניים תופסים קרקע ציבורית יקרה, גורעים משטחי החצר ומקשים על ניצול יעיל של מגרשי הציבור. "במקום בנייה קומפקטית ורב-קומתית המתוכננת לעשרות שנים, מתקבלת לעיתים פריסה של מבנים זמניים על פני שטחים נרחבים" הוא אומר. "לכך מתווספת עלות כפולה: הכשרת הקרקע, התשתיות והצבת המבנים הזמניים - ובהמשך תכנון והקמת מבנה הקבע".
דוננפלד ואיגוד מהנדסי ואדריכלי ערים בישראל סבורים כי הפתרון מחייב שינוי בשני מישורים.

"ראשית, תקצוב מוסדות החינוך צריך להתעדכן בהתאם להתייקרויות בענף ולשקף גם את מאפייני הקרקע, הפרויקט והרשות. שנית, המדינה והרשויות צריכות לעבור מתכנון שנתי לתכנון רב-שנתי המבוסס על תחזיות אוכלוסייה ועל קצב השיווק והאכלוס של שכונות חדשות".

"מבנה יביל צריך להיות פתרון זמני, לא מדיניות לבינוי מוסדות חינוך", הוא מסכם. "1 בספטמבר הוא מועד פתיחת שנת הלימודים. הוא לא יכול להיות שיטת תכנון" סיים.

לפחות 15 תינוקות נספו הבוקר (רביעי) בשריפה שפרצה במחלקת היולדות והגניקולוגיה בבית החולים הממשלתי PIMS באיסלאמאבאד, בירת פקיסטן. לפי דיווח של רשת Geo News הפקיסטנית, האש פרצה בחדר התינוקות בעקבות פיצוץ של מדחס במערכת מיזוג האוויר. 15 תינוקות לפחות נהרגו, אחד חולץ בחיים. 

השריפה פרצה בשעות הבוקר המוקדמות בקומה השלישית של אגף האם והילד בבית החולים, הנחשב לאחד המרכזים הרפואיים הציבוריים החשובים והגדולים בבירה הפקיסטנית. צוותי כיבוי והצלה הוזעקו למקום ופעלו להשתלט על האש ולחלץ מטופלים ואנשי צוות מהאגף שנפגע. לאחר כיבוי הלהבות נמשכו במקום פעולות קירור וסריקות.

Tragic 💔

Islamabad’s PIMS Hospital Children’s Ward catches fire, 14 newborn babies killed pic.twitter.com/cs722ReocP

— Aamir Saeed Abbasi (@AmirSaeedAbbasi) August 26, 2026

הדיווחים הראשוניים מסרו כי לפחות 14 תינוקות נהרגו, אולם בהמשך עדכנה Geo News כי מספר ההרוגים עלה ל-15. על פי הדיווח המעודכן, בחדר התינוקות שהו 16 יילודים בזמן פרוץ השריפה ורק אחד מהם חולץ בחיים. הרשויות טרם פרסמו רשימה רשמית מלאה של הקורבנות, והנתונים עשויים להתעדכן ככל שיימשך הטיפול באירוע.

מקורות בשירותי ההצלה מסרו ל-Geo News כי מוקד השריפה היה ככל הנראה מדחס של מזגן שהתפוצץ בתוך חדר התינוקות. בדיווחים אחרים בפקיסטן הועלתה גם אפשרות של קצר חשמלי, ולכן הסיבה המדויקת צפויה להיבדק במסגרת חקירה רשמית.

בית החולים PIMS, שמו המלא Pakistan Institute of Medical Sciences, הוא מוסד רפואי ממשלתי מרכזי המשרת את תושבי איסלאמאבאד והאזורים הסמוכים. האסון צפוי לעורר שאלות קשות בפקיסטן בנוגע לבטיחות מערכות החשמל והמיזוג בבתי החולים הציבוריים וליכולת ההתמודדות עם שריפות במחלקות רגישות שבהן מאושפזים תינוקות ויולדות.

שר החינוך יואב קיש (הליכוד) מוטרד מהקמת המפלגה החדשה בראשותו של עופר וינטר. בשיחה עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי ב-103fm הוא הסביר מדוע. שר החינוך התייחס גם לניתוץ האנדרטה על ידי ראש ועדת החינוך אתמול (שלישי), וגם מתכונן בסיפוק וציפייה לפתיחתה של שנת הלימודים בשבוע הבא.

"האתגר הגדול של הימין הוא לא לאבד קולות. השמאל בא מאוד מסודר למערכת הבחירות, ואנחנו לצערי לא. זה מה שמעסיק את ראש הממשלה", אמר השר קיש. "המטרה שלנו היא להגיע ל-7 בספטמבר, ואסור לנו להגיע מפוצלים. זה קרה לנו לפני אוסלו, וזה קרה לשמאל לפני הבחירות האחרונות".

לדבריו של קיש, "האגו צריך להיות בצד לכל השחקנים: לסמוטריץ', בן גביר ווינטר. אם הרשימות האלה יביאו לנפילת גוש הימין, הנזק יהיה עצום, ואת זה צריך לעצור".

שר החינוך התבקש להגיב למעשה החריג של יושב ראש ועדת החינוך בכנסת, צבי סוכות, שתועד מנתץ אנדרטה פלסטינית בשומרון. "האנדרטה הזאת משוקצת, והיא רק מעידה על האופי הרצחני של הפלסטינים שגרים שם", אמר. "אבל בשום פנים ואופן זה לא צריך להיעשות בידיו של חבר הכנסת סוכות. בעיניי זה היה מעשה מטופש שהוביל לפגיעה בתדמיתה של ישראל".

"חייבים להרוס את האנדרטה הזו, אבל הוא לא היה צריך לעשות את זה. זה אירוע שהיה צריך להיעשות על ידי צה"ל. הזיה שהאנדרטה עומדת על תילה, אבל לא זה תפקידו של חבר הכנסת צבי סוכות". אבל בנושא אחר, הוא איש בשורות. "אנחנו בהכנות מאוד משמעותיות לפתיחת שנת הלימודים, והכול מתנהל כשורה. השנה תיפתח כסדרה ללא בעיות יוצאות דופן", הבטיח שר החינוך. "אנחנו בהסכמי שכר מוסדרים - גם עם ארגון המורים וגם עם הסתדרות המורים". 

קיש הצהיר כי הוא מעוניין להישאר בתפקידו כשר חינוך גם בממשלה הבאה. "האתגר הכי גדול שלי הוא לקבל לפחות 15 מיליארד שקלים בשלב הראשון ל'ניו דיל בחינוך'", אמר. "צריך לתכנן עשור קדימה, ומערכת החינוך צריכה לעמוד על תקציב רב שנתי". במוקד תוכניתו: הקטנת הכיתות ל-20 ילדים בכיתה, הגברת השימוש בבינה מלאכותית, מעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע, והכשרת עובדי הייטק להוראה.

שר ההגנה האוקראיני המודח, מיכאילו פדורוב, מזהיר כי נראה שאוקראינה מפסידה לאט במלחמתה מול רוסיה. לדבריו, לקייב נותר חלון הזדמנויות של חודשים ספורים לקבל החלטות גורליות שיוכלו להטות את הכף לטובתה, כך טען בראיון בלעדי לסוכנות הידיעות רויטרס שפורסם אמש.

פדורוב, רפורמטור צעיר שפיטוריו בחודש שעבר עוררו שבועות של מחאות במדינה, טען כי לאוקראינה חסר חזון כולל לניצחון בסכסוך שנמשך כבר ארבע שנים. הוא הצביע על שחיתות מושרשת, רשתות של פטרונות והיעדר עצמאות פוליטית במוסדות הממשל כגורמים המעכבים את המדינה. "אני חושב שעכשיו יש נקודת מפנה שתקבע את המסלול העתידי שלנו, אבל נראה שאנחנו מפסידים בהדרגה ובאיטיות", אמר פדורוב, בסטייה חריפה מהרטוריקה הרשמית של קייב. הוא הוסיף כי לאוקראינה עדיין יש כל סיכוי לנצח, אך היא זקוקה בדחיפות לתוכנית פעולה לסיום המלחמה.

לשכת הנשיאות באוקראינה מסרה בתגובה לדברים כי פדורוב היה חיובי לגבי ניהול המלחמה בזמן שכיהן במשרד, וכי הדבר היחיד שהשתנה הוא הסטטוס האישי שלו. פדורוב בן ה-35 פוטר שישה חודשים בלבד לאחר מינויו, לאחר שיזם רפורמות ברכש ובגיוס שהובילו להתנגשות חזיתית עם הממסד הצבאי ויריביו הפוליטיים. בשבוע שעבר הוא זעזע את הפוליטיקה המקומית כשהפך לדמות הבכירה הראשונה שדורשת לקיים בחירות למרות המלחמה.

השר המודח הדגיש את החשיבות של פיתוח רחפנים אוטונומיים מונחי בינה מלאכותית, טילי יירוט זולים לעצירת התקיפות האוויריות של מוסקבה, ותוכנית טילים בליסטיים עצמאית. "טכנולוגיות שיכולות לעצור לחלוטין את הרוסים כבר קיימות, אבל היעדר החזון שלנו אומר שאנחנו פשוט לא מיישמים אותן", אמר לרויטרס. לטענתו, מנגנוני המדינה פועלים כיום בחמישה אחוזי יעילות בלבד.

העימות מול הנשיא וולודימיר זלנסקי גלש גם לפסים כלכליים. בסוף השבוע טען זלנסקי כי הקדמת ההוצאות על ידי פדורוב הותירה בור של 27 מיליארד דולר בתקציב משרד ההגנה. פדורוב דחה את הטענות על הסף ואמר כי אין לו מושג מאיפה נלקח הנתון הזה. "עד סוף השנה הגירעון התקציבי לפי התכנון שלנו עמד על כחמישה מיליארד דולר, וידענו בדיוק מאיפה נשיג אותם", ענה.

כעת, מתכנן פדורוב לחלק את זמנו בין המאבק הפוליטי להחזרת הבחירות באוקראינה, לבין קידום מיזמים טכנולוגיים צבאיים חדשניים, עבורם הוא מתכנן לגייס הון בביקורו הקרוב בארצות הברית.

הנהלת לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל הודיעה על מינויו של גיא קלנר למנכ"ל החדש. קלנר יחליף את יוסי פתאל, שביקש לסיים את תפקידו לאחר 11 שנים, וייכנס לתפקיד בעוד מספר שבועות. פתאל ילווה את תהליך העברת התפקיד והחפיפה.

קלנר מגיע לתפקיד עם יותר משני עשורים של ניסיון ניהולי, עסקי וציבורי, לצד היכרות עם ענף התיירות. כיום הוא משמש סמנכ"ל בחברה העירונית ראשון לציון, ובמסגרת תפקידו אחראי בין היתר על פיתוח עסקי ויצירת מקורות הכנסה ושירותים חדשים.

בעבר כיהן במשך כעשור בתפקידים בכירים בקבוצת פובליסיס ישראל, בהם מנכ"ל חברת הייעוץ "פובליסיס אג'נדה", סמנכ"ל הפיתוח העסקי של הקבוצה ומנכ"ל משרד הפרסום ליאו ברנט. בין תפקידיו הנוספים שימש מנכ"ל משרד הפרסום ענבר מרחב שקד, מנכ"ל ג'וב טוב ומנכ"ל נ.כ.ס.

לקלנר היכרות מוקדמת עם עולם התיירות: בשנים 2002–2004 כיהן כיו"ר איסתא. לצד פעילותו העסקית, הוא מחזיק בניסיון ציבורי ומוניציפלי של שנים. קלנר מכהן כבר 17 שנים כחבר מועצת עיריית רמת השרון, ובחלק מתקופה זו שימש גם כסגן ראש העיר. בעבר כיהן כיו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל וכיו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב.

יו"ר הלשכה, ליאור גלפנד, אמר כי "גיא נכנס לתפקיד בתקופה משמעותית ורגישה במיוחד לענף התיירות הנכנסת", והוסיף כי לצד האתגרים, התקופה הקרובה צריכה להיות מוקדשת ל"שיקום, בנייה מחדש והחזרת התיירות לישראל".

קלנר עצמו אמר עם המינוי: "אני נכנס לתפקיד מתוך תחושת אחריות גדולה, בתקופה שבה התיירות הנכנסת לישראל ניצבת בפני אתגר משמעותי, אך גם בפני הזדמנות לבנייה מחודשת. ענף התיירות הנכנסת הוא נכס כלכלי ולאומי למדינת ישראל, והמטרה שלנו תהיה לפעול יחד עם חברי הלשכה, הממשלה וכל הגורמים בענף כדי להחזיר את התיירים לישראל ולבנות מחדש ענף חזק, יציב וצומח".

פתאל, שמסיים את תפקידו לאחר יותר מעשור, צפוי להמשיך ולסייע בתקופת החפיפה ובהמשך הדרך.

מזימת ההתנקשות האיראנית שעליה דיבר בתחילת השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו הייתה מכוונת לבנו הבכור, יאיר נתניהו. על פי הדיווח, שפורסם ברשת Newsmax האמריקנית, גורמי מודיעין ישראליים חשפו בדצמבר האחרון ניסיון איראני לפגוע בנתניהו הבן בעת שהתגורר בפלורידה. פרשנינו, בן כספית, הוסיף כי הסיפור המלא הרבה יותר דרמטי - אך כרגע אסור לפרסום.

לפי Newsmax, שלוחים איראנים שהו באזור מיאמי וביצעו מעקבים ותצפיות אחר מקום מגוריו של יאיר נתניהו בהולנדייל ביץ', וכן אחר שגרת יומו. בעקבות המידע שהתקבל הועברה התרעה דחופה לרשויות האמריקניות. נתניהו הבן, שהיה באותה תקופה תחת אבטחה ישראלית, קיבל הנחיה לעזוב את מקום מגוריו באופן מיידי. לפי הדיווח, הדחיפות הייתה כה גדולה עד שנאלץ להשאיר מאחור חלק מחפציו ולשוב לישראל. כיום הוא מתגורר בישראל.

נתניהו אמר בשידור כי איראן "טירגטה" את אחד מבניו וניסתה לרצוח אותו, אך לא ציין באיזה משני בניו מדובר, מתי אירע ניסיון הפגיעה או עד לאיזה שלב הגיעה התוכנית. מידע על כוונות הנקמה האיראניות ועל ניסיונות לפגוע בבכירים לא פורסם עד כה בתקשורת, אולם נתניהו החליט לחשוף את הדברים בעצמו. הוא השתמש בהם כדי להסביר מדוע האבטחה על בני משפחתו אינה "מותרות": לדבריו, "בלעדי זה - יצליחו".

הדיווח משתלב בעליית מדרגה באיומים האיראניים נגד בני משפחותיהם של בכירים אמריקנים וישראלים. השבוע שידרה הטלוויזיה הממלכתית באיראן סרטון שכוון נגד בארון טראמפ, בנו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. בסרטון האיראני הופיעה הכותרת "איפה ואיך כדאי להרוג את בארון טראמפ?", לצד טענה שלפיה הוצב עליו פרס של 10 מיליון דולר. השירות החשאי האמריקני מסר כי הוא מודע לסרטון וכי הוא מטפל באיומים מסוג זה.

הדיווחים מצביעים על כך שבטהרן ובקרב גורמים המזוהים עמה מבקשים להרחיב את מעגל האיומים מעבר למנהיגים עצמם גם אל בני משפחותיהם. במקרה של יאיר נתניהו, לפי הדיווח, החשש היה ממשי דיו כדי להוביל לפינוי מהיר שלו מארצות הברית ולחזרתו לישראל.

כזכור, במערכת הביטחון מתריעים מפני האפשרות שאיראן, חיזבאללה וחמאס יבקשו לנקום במי שמזוהים עם הפגיעות הקשות שספג הציר במהלך שנות המלחמה. ההיערכות כוללת שרים ובכירים מדיניים, את הרמטכ"ל, אלופים וקצינים בכירים נוספים. בחלק מהמקרים החשש אינו מסתיים עם סיום התפקיד, והאפשרות שאותם בכירים ימשיכו להיות יעד גם לאחר פרישתם נלקחת בחשבון בקביעת סידורי האבטחה.

מי שמחפש את הישראלים בחו"ל בקיץ הקרוב ימצא אותם בעיקר ביוון, אבל גם ביעדים רחוקים יותר, במיוחד בקרב הדור הצעיר. נתוני MAX לקיץ 2026 מצביעים על כמה שינויים בהרגלי הנסיעות והקניות של הישראלים: רבע מהנוסעים עדיין מחכים לרגע האחרון כדי להזמין טיסה, החופשה המשפחתית מתחזקת בקיץ, והצעירים מגלים עניין גובר ביעדים במזרח.

מדד MAX, המבוסס על נתוני ההזמנות באתר MAX Travel ועל עסקאות שבוצעו בחו"ל באמצעות יותר מ-4 מיליון כרטיסי MAX, מספק הצצה להרגלי הנופש והצריכה של הישראלים במהלך 2026.

יוון עדיין במקום הראשון

למרות העלייה במחירי הטיסות ליוון, היא ממשיכה להיות יעד הקיץ המוביל בהזמנות באתר MAX Travel, עם 27% מכלל ההזמנות. אחריה נמצאות קפריסין עם 13% ואיטליה עם 7%.

גם כשמסתכלים על מספר הישראלים שביצעו עסקאות בכרטיסי MAX בחו"ל, יוון נמצאת במקום הראשון. אחריה ארה"ב, איטליה, קפריסין ותאילנד.

עם זאת, כשבודקים לא כמה ישראלים הגיעו ליעד אלא כמה כסף הוציאו בו, התמונה משתנה. ארה"ב מובילה את טבלת מחזורי ההוצאות, עם 13% מכלל ההוצאות של לקוחות MAX בחו"ל מתחילת השנה. תאילנד במקום השני עם 8.9%, אחריה יוון עם 6.9%, איטליה עם 6.6% וצרפת עם 4.3%.

הפער בולט גם בהוצאה הממוצעת: בכרטיס MAX בארה"ב נרשמה הוצאה ממוצעת של 4,639 שקל, לעומת 1,675 שקל ביוון ו-1,398 שקל בפולין.

רבע מהישראלים מחכים לרגע האחרון

למרות הדיבורים על תכנון מוקדם, חלק גדול מהישראלים עדיין מעדיפים להשאיר את החופשה פתוחה עד הרגע האחרון. על פי נתוני MAX Travel, הטיסות לקיץ הוזמנו בממוצע כחודשיים לפני מועד ההמראה, אבל כרבע מהלקוחות ביצעו את ההזמנה רק בשבועיים שלפני הטיסה.

43% הזמינו את הטיסה בתוך חודש ממועד ההמראה, בעוד ש-80% ביצעו את ההזמנה עד שלושה חודשים מראש.

גם לשאלה מתי הישראלים אוהבים להזמין יש תשובה: יום ראשון הוא היום הפופולרי ביותר, עם 15.4% מההזמנות, ושעת השיא היא בין 19:00 ל-20:00.

בקיץ הישראלים חזרו לטוס בהרכב משפחתי

הקיץ הוא עדיין עונת המשפחות. 36% מהלקוחות שהזמינו טיסות לחודשים יולי ואוגוסט רכשו שלושה כרטיסים ומעלה באותה הזמנה. מדובר ביותר מפי שניים מהשיעור שנרשם בנובמבר-דצמבר 2025, אז רק 17% מההזמנות היו לשלושה נוסעים ומעלה. 

במהלך הקיץ 30% מההזמנות הן לנוסע יחיד ו-34% לזוג. 36% הנותרים הן להזמנות של שלושה נוסעים ומעלה. בחורף, לעומת זאת, הישראלים נוטים יותר לחופשות זוגיות: 45% מההזמנות בנובמבר-דצמבר היו לזוגות, ורק 17% לשלושה נוסעים ומעלה.

הצעירים לא מוותרים על המזרח

אחד הנתונים הבולטים במדד הוא ההבדל בין היעדים שאליהם נוסעים הישראלים המבוגרים יותר לבין אלה שמושכים את הצעירים. בתאילנד, 59% מהלקוחות שביצעו עסקאות בכרטיסי MAX הם בני 35 ומטה. ביפן שיעור הצעירים עומד על 54%. גם בווייטנאם ובהודו נרשמה נוכחות גבוהה יחסית של צעירים.

בצד השני של המפה נמצאים היעדים המערביים: בגרמניה, צרפת, בריטניה וארה"ב יותר ממחצית מהלקוחות שביצעו עסקאות הם בני 46 ומעלה.

לא רק טיסות ומלונות: הישראלים יוצאים לשופינג

הוצאות הטיסה והתיירות הן אמנם קטגוריית ההוצאה הגדולה ביותר בחו"ל, ומהוות 17% מכלל ההוצאות, אבל מיד אחריהן נמצאות דווקא רכישות של בגדים ונעליים, עם 14.4%, ומסעדות ומשלוחים עם 13.8%.

ספרד היא היעד שבו הישראלים מוציאים את השיעור הגבוה ביותר על ביגוד והנעלה – 24.4% ממחזור ההוצאות. אחריה איטליה עם 23.3% ואנגליה עם 21.7%. ארה"ב, לעומת זאת, בולטת ברכישות של מוצרי חשמל, המהוות 5% ממחזור הקניות של הישראלים במדינה.

גם בכל הנוגע לאוכל יש הבדלים בין היעדים: אנגליה מובילה בהוצאות על מסעדות ומשלוחים, עם 20.8%, ואחריה יוון עם 19.2%. באיטליה ובספרד מדובר בכ-17%.

רפי שאולי, סמנכ"ל לקוחות פרטיים ב-MAX, אומר כי הנתונים משקפים שינוי רחב יותר בהרגלי הצריכה של הישראלים: "טיסה לחו"ל הפכה לחלק מסל הצריכה של הישראלים. על רקע התייקרות מחירי התעופה, יש צורך אמיתי בשוק בהטבות שמסייעות בהקטנת ההוצאות".

לדבריו, ההזמנות בפלטפורמת MAX Travel עלו ב-86%, ובמקביל כרטיס SKYMAX חצה את רף 100 אלף הלקוחות.

כך או כך, מהנתונים עולה שהחופשה הישראלית של 2026 נראית מעט פחות אחידה מבעבר: המשפחות עדיין מעדיפות את היעדים הקרובים והקלאסיים, הצעירים נמשכים יותר ויותר למזרח, ומי שמחכה לרגע האחרון עדיין לא נעלם – גם בעידן שבו מחירי הטיסות ממשיכים לעלות.

מתקפות הטילים והכטב"מים האיראניות נגד יעדים אמריקניים במזרח התיכון גרמו נזק חסר תקדים למתקני מודיעין ולמערכות מעקב של ארצות הברית, ועלות השיקום צפויה להגיע למיליארדי דולרים, כך דיווחה הלילה רשת NBC מפי ארבעה מקורות המעורים בפרטים. לדבריהם, היקף הפגיעה גדול מכל נזק שספגו בעבר סוכנויות הביון האמריקניות כתוצאה מתקיפות אוויריות.

הנזק הכבד מאלץ את הקונגרס האמריקני למצוא מקורות תקציביים לשיקום המתקנים שנפגעו, ובמקביל גורמי ביטחון ומודיעין בוחנים מחדש כיצד לפרוס אנשי מודיעין וציוד רגיש באזור, לנוכח היכולת שהפגינה איראן לחדור חלק ממערכי ההגנה האווירית האמריקניים.

בין האתרים שנפגעו נמצאת תחנת ה־CIA בריאד, בירת סעודיה, שנפגעה מכטב"מים איראניים בחודש מרץ. גם מתקן מודיעין אמריקני במחוז סולימאניה שבמזרח עיראק נפגע בתחילת המלחמה. לפי המקורות, תקיפות נוספות פגעו במכ"מים ובציוד מעקב המשמש במשותף את הצבא האמריקני ואת סוכנויות המודיעין.

המקורות לא מסרו אומדן מדויק של הנזק, אך העריכו כי מדובר במיליארדי דולרים. לדבריהם, מאז הקמת ה־CIA בשנת 1947 לא ידוע על מצב שבו מתקני הסוכנות והציוד שלה היו נתונים לסדרה כה ממושכת של תקיפות מהאוויר.

על פי NBC, איראן ביצעה במהלך המלחמה יותר מ־2,000 תקיפות באמצעות טילים, כטב"מים ואמצעים אוויריים נוספים, ופגעה בלפחות 20 אתרים ממשלתיים אמריקניים בשמונה מדינות. נכון לחודש מאי, יותר מ־42 כלי טיס צבאיים אמריקניים ניזוקו או הושמדו. עוד דווח כי איראן קיבלה מרוסיה ומסין תצלומי לוויין, וכן מודיעין אלקטרוני מרוסיה, שסייעו לה באיתור מטרות אמריקניות.

אף שרוב הטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר בסיסים אמריקניים יורטו, מספר משמעותי של כטב"מים הצליח לחדור את מערכי ההגנה ולגרום חלק גדול מהנזק. בעקבות זאת מתעוררות בוושינגטון שאלות בנוגע למידת המוכנות של הפנטגון, מחלקת המדינה וקהילת המודיעין להגנה על מתקנים רגישים. סת' ג'ונס, נשיא תחום ההגנה והביטחון במכון CSIS, אמר כי ארצות הברית לא נערכה כראוי להגנת בסיסיה מול איום הכטב"מים. לדבריו, "נכנסנו למלחמה בלי לחשוב מספיק על הגנת הבסיסים, וחטפנו מכה קשה".

סגן שר החוץ האיראני לעניינים משפטיים ובינלאומיים, כאזם ע'ריבאבאדי, חשף שורת פרטים חדשים על המגעים האינטנסיביים בין טהרן למסקט (בירת עומאן), הנוגעים לניהול מצרי הורמוז ולמשבר השיט באזור. בראיון נרחב שהעניק לסוכנות הידיעות האיראנית "תסנים", הבהיר ע'ריבאבאדי כי איראן ועומאן, שתי המדינות הממוקמות במצר, מקדמות הסכם שיגדיר מחדש את תנועת כלי השיט.

על פי ההצעה שגובשה במהלך 45 הימים האחרונים, יוקם מסדרון שיט חדש באורך של כ-13 ק"מ, שיפעל במתכונת של כביש דו-סטרי. כלי שיט מסחריים ייכנסו למפרץ הפרסי דרך מים טריטוריאליים איראניים, ויצאו דרך מים עומאניים ואיראניים. מדובר בהסדר זמני, כאשר הצדדים צפויים לדון בנתיב קבוע בתוך 30 עד 60 ימים. סגן השר ציין כי במשך 58 שנים עברה התנועה כולה דרך הצד העומאני, מצב שלטענתו פגע בביטחונה הלאומי של איראן.

עם זאת, הבכיר האיראני הדגיש כי המצרים נותרים סגורים כעת לתנועה, וכי ספינות צבאיות כלל אינן מורשות לעבור בהם. לטענתו, ארצות הברית הפרה את "הבנות אסלאמאבד" כשיצרה "נתיב דרומי בלתי חוקי" וניסתה ללחוץ על עומאן שלא לסגור אותו. הוא אף ביטל את הטענות האמריקאיות בדבר פינוי מוקשים מהמצרים, וכינה אותן תעמולה שנועדה להרגיע את שוקי האנרגיה. לדבריו, איש אינו יודע את מיקום המוקשים טוב מאיראן, והעובדה שספינות אינן עוברות מוכיחה את שליטתה בשטח.

חרף הרטוריקה הלוחמנית, שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, הציג תמונה מתונה יותר. בחשבון ה-X שלו פרסם עראקצ'י תמונות מפגישותיו עם בכירים מעומאן ומפקיסטן, וציין כי הצדדים דנו במסגרת עבודה מוצעת למסדרון החדש, בניהול העתידי של מצרי הורמוז, וכן בביצוע פעולות משותפות לפינוי מוקשים. עראקצ'י הדגיש כי מחויבותה של איראן לשלום וליציבות תואמת את הדיפלומטיה האיתנה שהיא מנהלת מול שכנותיה.

פתיחת המצר מותנית כעת באולטימטום איראני נוקשה לארה"ב: הסרה מלאה של המצור הכלכלי, סיום המלחמה בכל החזיתות, לרבות בלבנון, פתרון המצור על תימן והפסקת האיומים הצבאיים. ע'ריבאבאדי אישר כי ביקורו האחרון של רמטכ"ל צבא פקיסטן, עאסם מוניר, בטהרן נועד לבחון אפשרות לתיווך מול וושינגטון, אך הבהיר כי טהרן דורשת פיצויים על נזקי העבר ומוכנה לכל תרחיש, כולל הסלמה צבאית.