מחירי הטיסות, הלינה והבילויים ממשיכים להכביד על כיסם של המטיילים, אך מסתבר שיש כמה דרכים פשוטות שיכולות לצמצם משמעותית את עלות החופשה הבאה. על פי נתונים חדשים שפרסמה פלטפורמת הזמנת המלונות Hotels.com, מטיילים שמגלים גמישות בתכנון החופשה שלהם עשויים לחסוך עשרות אחוזים בעלויות הלינה - ולעיתים אף ליהנות ממלונות יוקרה במחירים מפתיעים.

אחד הממצאים הבולטים בדוח הוא שדווקא הזמנה ברגע האחרון עשויה להשתלם. לפי הנתונים, הזמנת מלון במהלך השבוע שלפני הנסיעה הייתה זולה בממוצע בכ-26% לעומת הזמנה שבוצעה יותר מארבעה חודשים מראש.

המשמעות היא שלא תמיד מי שסוגר ראשון משלם פחות. בענף מסבירים כי בתי מלון רבים מעדיפים למכור חדרים שנותרו פנויים גם במחירים נמוכים יותר, במיוחד בתקופות שאינן עמוסות במיוחד.

גם ליום ההגעה יש השפעה על המחיר. מהנתונים עולה כי התחלת השהייה ביום ראשון עשויה לחסוך כ-14% לעומת צ'ק-אין בשבת, שנחשב במקרים רבים ליום היקר ביותר בשבוע שמדברים על חופשות בחו"ל.

יש גם הפתעות למי שמחפש מלונות חמישה כוכבים

בדוח נבדקו גם מחירי מלונות חמישה כוכבים ברחבי העולם, והתוצאות עשויות להפתיע. במקום יעדי היוקרה המוכרים של מערב אירופה, דווקא ערים פחות מתויירות מציעות את התמורה הגבוהה ביותר למחיר.

בראש הרשימה ניצבת נה טראנג שבווייטנאם, שם המחיר הממוצע ללילה במלון חמישה כוכבים עומד על כ-280 שקל בלבד. אחריה מדורגות סרגוסה בספרד וורוצלב בפולין, עם מחירים ממוצעים של כ-480 שקל ללילה.

גם טירנה, ריגה, זאגרב, סופיה והרקליון נכללות בין היעדים שבהם ניתן למצוא מלונות יוקרה במחירים נמוכים יחסית, לצד טאלין וסנטו דומינגו.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Vinpearl Resort & Spa Nha Trang Bay‎‏ (@‏‎vinpearl.nhatrangbay‎‏)‎‏

תמורה גבוהה יותר לכסף

לצד הנתונים על המחירים, המחקר מצביע גם על שינוי בהרגלי הנסיעה. יותר ויותר מטיילים מחפשים כיום תמורה גבוהה יותר לכסף ומוכנים להתרחק מהיעדים הפופולריים והמוכרים כדי ליהנות מחופשה איכותית במחיר נמוך יותר.

עוד עולה מהסקר כי עבור רבים, יוקרה אינה נמדדת רק במספר הכוכבים של המלון. אוכל איכותי, חדר עם נוף ושירותים מפנקים בחדר דורגו בין הגורמים המרכזיים שמשפיעים על תחושת הפינוק בחופשה.

עם זאת, מומחי התיירות מזכירים כי דירוגי הכוכבים אינם אחידים בין מדינות שונות, ולכן מומלץ לבחון גם ביקורות של אורחים, מיקום המלון ומה כלול במחיר לפני ביצוע ההזמנה.

בשורה התחתונה, הנתונים מצביעים על כך שגם בתקופה של התייקרויות בענף התיירות, תזמון נכון וגמישות מסוימת יכולים לחסוך למטיילים לא מעט כסף - ולעיתים אפילו לשדרג את החופשה שתכננתם.

בבית "האח הגדול" יש כמה דמויות שמתחרות על תואר "הדמות הטרגית", אבל אין ספק שמעל כולם עומד נועם טקלה. הדייר שהגיע על משבצת הבחור "המצחיק" מהטיקטוק, ורבים מאיתנו היו בטוחים שמדובר בליהוק מוצלח. אלא שעד מהרה התבהר כמה זה לא נכון. נועם לא רק שלא הצחיק לרגע, הוא הרגיש כמו דייר פשוט לא רלוונטי. עד לפני שבועיים הוא כמעט לא זכה לזמן מסך מלבד רגעים מביכים של עקיצות לשאר הדיירים ותלונות על גבי תלונות. זה הרגיש שאין לו שום נרטיב בבית, והסצנות שהוא היה חלק מהן תמיד היו עצורות. הבעיה הכי גדולה של נועם היא שבאח הגדול אנחנו מחפשים אמת ואותנטיות. ואצלו כל שיחה מרגישה מאוד מחושבת, כאילו הוא מפחד להיות מי שהוא, וזו תכונה בלתי נסבלת לדייר.

בפרק אמש קיבלנו סוף סוף את נועם כדמות ראשית, וולקאם! אך לצערי זו לא דמות שאני מתחבר אליה. הכל התחיל במשימה שקיבל מהאח הגדול יחד עם דני קוזו. כל המשימה הייתה ליצור סרטון של עד דקה, שיהפוך לוויראלי ויקבל יותר לייקים מהמתחרה. במקום להבין שנותנים לו הזדמנות לפרוח ולהראות צד נוסף שלו כיוצר תוכן, נועם פשוט לא הפסיק להתלונן מהרגע הראשון. זה התחיל בזה שהוא "לא יודע לערוך" והמשיך בזה שהוא לא טוב ב"לייצר תוכן". אבל נשמה, זו העבודה שלך. נועם טוען שהוא יודע "פשוט לפתוח מצלמה", אז פשוט תעשה את זה. מי ביקש ממך לערוך? באמת סרטון מרגש של נועם, שבו הוא מספר למשל משהו שלא ידענו עליו או חושף סוד מאחורי הקלעים של התוכנית, יכול להיות סופר ויראלי. אולי במקום להתלונן ולהתמסכן, פשוט תפעיל מצלמה?

לאחר סיום התחרות האח הגדול הודיע שדני הוא המנצח. וההפסד הזה הוא כנראה הדבר הכי טוב שקרה לנועם, כי סוף סוף קיבלנו ממנו משהו אותנטי. נועם הלך לחדר האח והתחיל לבכות. תחילה הוא סיפר על התכונה שלו להסתפק במועט, בדירה קטנה, במכונית ישנה ומעט כסף. מיד לאחר מכן נועם הצליח להגיע למה שבאמת ישב עליו, הקנאה בדני. נועם הודה בכנות שהוא מקנא בדני, לא רק על שקיבל יותר לייקים בתחרות אלא גם על כך שהוא מצליח יותר ברשת ושיש לו קמפיינים. נועם בעצם מודה בקנאה שלו, וזה דבר יפה ואמיץ. אבל מתוך צפייה בפרק הזה אני גם ממש רואה את הפרדוקס של נועם.

מצד אחד נועם מסביר שהוא רוצה להרוויח יותר כסף ולהצליח יותר ברשת. אך מהצד השני, ברגע שנותנים לו הזדמנות להראות את הכישרון שלו במקצוע שלו, הוא מתבאס ואפילו זועם. אם כן, אני מרגיש שנועם רוצה הרבה עבור עצמו, ובהחלט מגיע לו. אבל זה לא מרגיש שהוא עושה מספיק בשביל לקבל את זה. לצורך העניין גם דני לא הראה יכולת עריכה פנומנלית, אבל עצם הגישה החיובית שלו קידמה אותו הרבה יותר. ואולי זה המסר של כל העונה של נועם. קצת יותר גישה חיובית, קצת יותר פתיחות, היו יכולים לא רק ליצור לו סרטון ויראלי אלא גם להפוך אותו לדייר ראוי ומעניין.

מי שיצא גדול בפרק הזה הוא דני, שגם הצליח להתעלות מעל האגו ולגשת לנועם ולהוריד את גובה הלהבות. הוא החמיא לנועם והראה לו את חוסר הביטחון האישי שלו, שמשותף להם. אבל אפילו בסצנה הזו נועם ברח מהרגע המרגש, כי הרגיש מובך. זה עוד פעם מצביע על חוסר האותנטיות ועל חוסר היכולת להיפתח ולהראות מי הוא באמת. ולמרות שנועם מקפיד לומר שדני הוא דייר של כניסה שנייה, דני הבין שזה נובע מחוסר ביטחון ומחל לו. ובואו בינינו, נועם נכנס לפניו כרונולוגית, אבל אני לא בטוח שיתרון הוותק שלו באמת גובר. וגם מילה טובה לרפאלה טווינה, שהרכילות שלה היא זו שהציתה את הסולחה בין השניים.

וכעת אני חייב להתייחס לתוכנית התחקירים החדשה של אלירן ביטון, "הפאנל הגדול", שבה הוא ניסה לברר אחת ולתמיד מה נאמר ברכילות שעברה משלי לנועם. אחרי בילדאפ בלתי נגמר, הדיירים גילו את מה שאנחנו כבר ידענו. אלירן לא אמר שהוא שונא את נועם, אלא שהוא פחות ופחות אוהב אותו, ואלו שני דברים שונים. אלירן בהחלט טען שהוא שונא את האגו של נועם, וסיים בזה שהוא "שרוף עליו". עם כל אהבתי לשלי סרבריאניקוב, זה נשמע אחרת לגמרי מהמילה "שונא". שלי מתנצלת על סילוף המילה, אבל לא מצטערת שסיפרה לנועם, כי הוא חבר שלה. וגם נועם לא לוקח צעד אחורה. לדעתי שניהם עשו עוול לאלירן, שכן הוא לא אמר את הדברים שיוחסו לו וחטף עליהם. מן הראוי לתת לו לכל הפחות התנצלות.

ולבסוף, הפרידה המרה מענבל אלדן. אומנם ענבל ואני לא ראינו עין בעין חלק מהזמן, אבל אי אפשר להתכחש לכך שהיא אחת הדיירות הכי טובות בעונה. היא אומנם נכנסה בכניסה השנייה, אבל הצליחה להיות חלק מהגורמים שהצילו את ההתחלה המקרטעת של העונה. ענבל סיפקה המון רגעים טלוויזיוניים נהדרים. מערכת היחסים עם משה דהרי, היחסים המורכבים עם הביצים והריקודים באמצע הלילה. אבל מה שהפיל את ענבל היה שהיא התחילה "להתעסק בפוליטיקה". ממש כמו שמפורסמים בארצנו בורחים מפוליטיקה כמו מאש, כי הם יודעים שישלמו עליה מחיר, כך גם אצל ענבל. כל עוד היא הייתה דמות מצחיקה, הרבה אהבו אותה, אבל ככל שהזמן עבר היא תפסה צד במחנות, תחילה נגד גל ואז לצידה. העיסוק הזה במדון שרף אותה אצל חלק מהקהלים. באח הגדול לא כולם חייבים לריב. יש מקום גם לסתם דיירים מצחיקים שעושים גוד טיים.

סידן הוא אחד המינרלים החשובים ביותר בגוף. הוא חיוני לבניית העצמות, לתפקוד השרירים, להעברת אותות עצביים, לקרישת הדם ולפעילות תקינה של תאים רבים. לכן במשך שנים היה מקובל לחשוב שאם סידן חשוב כל כך, תוסף סידן הוא כמעט תמיד רעיון טוב, בעיקר בגיל מבוגר ובעיקר אצל נשים אחרי גיל המעבר.

אבל בשנים האחרונות עלתה שאלה שמטרידה רבים: אם "הסתיידות" עורקים נקראת כך בגלל שקיעת סידן בדפנות כלי הדם, האם ייתכן שתוספי סידן מחמירים את התהליך? התשובה האחראית היא: זה לחלוטין לא הוכח באופן חד משמעי. אבל קיימת מחלוקת מדעית אמיתית, בעיקר כשמדובר בתוספים במינונים גבוהים, ולא בסידן שמגיע מהמזון.
 
מהי בכלל הסתיידות עורקים? הסתיידות עורקים אינה מצב שבו "אכלנו יותר מדי סידן והוא נדבק לעורקים". מדובר בתהליך מורכב, שקשור בדרך כלל לטרשת עורקים, דלקת, גיל, עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול, מחלת כליות וגורמים נוספים. הסידן שוקע באזורי נזק בדופן העורק, ולכן הוא יותר סימן לתהליך ארוך שנים מאשר הסיבה היחידה לו.

ובכל זאת, השאלה לגבי תוספי סידן אינה מופרכת. כאשר לוקחים תוסף סידן, במיוחד כדור גדול של 500 עד 1,000 מ"ג בבת אחת, רמת הסידן בדם יכולה לעלות יחסית מהר לזמן קצר. יש חוקרים שסבורים ש"קפיצות" חוזרות כאלה בריכוז הסידן בדם עשויות, אצל אנשים מסוימים ולאורך שנים, להשפיע על שקיעת סידן בכלי הדם. זה אחד ההסברים האפשריים לכך שמחקרים מסוימים מצאו קשר בין תוספי סידן לבין סיכון לבבי, בעוד שסידן מהמזון לא הראה קשר דומה.
 
למה סידן מהמזון שונה מתוסף? סידן ממזון מגיע כחלק מארוחה שלמה. הוא נספג לאט יותר, בכמויות קטנות יותר בכל פעם, יחד עם חלבון, שומן, סיבים, זרחן, מגנזיום ורכיבים נוספים. לכן הוא אינו יוצר בדרך כלל אותה עלייה חדה ומהירה ברמות הסידן בדם כמו תוסף מרוכז. זו גם אחת הסיבות לכך שההמלצות המקצועיות כיום מעדיפות קודם כל סידן מהמזון.

ארגון האוסטאופורוזיס הבינלאומי מציין שמקורות תזונתיים הם האפשרות המועדפת, ותוספי סידן מיועדים בעיקר למי שאינם מצליחים להגיע לצריכה מספקת בתזונה ושנמצאים בסיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס. הארגון מציין גם מקורות כמו מוצרי חלב, ירקות ירוקים מסוימים, סרדינים עם עצמות, שקדים, טופו מועשר ומזונות מועשרים בסידן. במילים פשוטות: גבינה, יוגורט, חלב, טחינה, סרדינים, שקדים, טופו מועשר וחלק מהירוקים אינם נחשבים בעייתיים מבחינת הסתיידות עורקים אצל רוב האנשים. להפך, תזונה שמכילה מספיק סידן חשובה לשמירה על העצם, במיוחד בגיל מבוגר.
 
מה אומרים המחקרים? כאן מתחילה המורכבות. נלך קצת אחורה למחקר משנת 2010 שפורסם ב-"BMJ", מטא-אנליזה מוכרת של Bolland ועמיתיו, שבה נמצא כי תוספי סידן ללא ויטמין D היו קשורים לעלייה בסיכון לאוטם שריר הלב. החוקרים הדגישו שהעלייה בסיכון הייתה מתונה, אך מאחר שתוספי סידן נפוצים מאוד, גם סיכון קטן עשוי להיות משמעותי ברמת האוכלוסייה.

גם מטא-אנליזה שפורסמה בשנת 2021 ב-"Nutrients" מצאה קשר בין תוספי סידן לבין עלייה מסוימת בסיכון למחלות לב וכלי דם, בעיקר בקרב נשים בריאות אחרי גיל המעבר. לפי החוקרים, הסיכון עלה בכ-15% בניתוח הכולל, אם כי גם כאן מדובר בניתוח של מחקרים קיימים ולא בהוכחה חד-משמעית שכל תוסף סידן גורם לנזק.

מצד שני, לא כל הגופים המקצועיים קיבלו את המסקנה שתוספי סידן מסוכנים. בשנת 2016 פרסמו ה-"National Osteoporosis Foundation" וה-"American Society for Preventive Cardiology" הצהרת עמדה לפיה אין עדות מספקת לכך שסידן, מהמזון או מתוספים, מעלה סיכון לבבי אצל מבוגרים בריאים, כל עוד לא עוברים את גבול הצריכה העליון המקובל. כלומר, סידן מהמזון נראה בטוח ואף רצוי; לגבי תוספים במינונים גבוהים בלבד קיימת מחלוקת, וברוב המקרים ההחלטה צריכה להיות אישית ותלויה בצריכה התזונתית, בצפיפות העצם, בגיל, במחלות רקע, בתרופות ובבדיקות הדם.
 
הטעות הנפוצה - לקחת סידן "ליתר ביטחון": אחת הבעיות היא שאנשים רבים לוקחים תוסף סידן בלי לבדוק כמה סידן הם כבר מקבלים מהמזון. אם אישה אחרי גיל המעבר זקוקה לכ-1,200 מ"ג סידן ביום, אבל התפריט שלה כבר מכיל בערך 900 מ”ג, אין היגיון לקחת אוטומטית עוד 1,000 מ"ג בכדור. במצב כזה ייתכן שמספיק להשלים 300 עד 400 מ"ג בלבד, ולעיתים אפילו אפשר להגיע ליעד בעזרת שינוי קטן בתפריט.

הגישה האחראית היא קודם כל לחשב: כמה מוצרי חלב, טחינה, שקדים, ירוקים, טופו מועשר או סרדינים יש בתפריט? האם יש מזונות מועשרים בסידן? האם יש חוסר בוויטמין D? האם קיימת אוסטאופניה או אוסטאופורוזיס? האם יש היסטוריה של אבנים בכליות? האם יש מחלת כליות? כל אלה משנים את התשובה.
 
איך כדאי לקחת תוסף, אם באמת צריך? אם לאחר חישוב תזונתי ובדיקות מתברר שיש צורך בתוסף, עדיף בדרך כלל להשלים רק את החסר ולא לקחת מינון גבוה "על כל צרה שלא תבוא". בנוסף, הספיגה של סידן טובה יותר במנות קטנות יחסית, ולכן לרוב לא מומלץ לקחת 1,000 מ"ג בבת אחת. ארגון האוסטאופורוזיס הבינלאומי מציין שתוספי סידן, כשצריך אותם, מומלצים לרוב במינון מוגבל של 500 עד 600 מ"ג ביום, ועדיף בשילוב עם ויטמין D כאשר יש צורך בכך.
 
אז מה השורה התחתונה? סידן מהמזון חשוב, רצוי ובטוח לרוב האנשים. הוא חלק מתזונה שמגינה על העצמות, במיוחד בגיל שבו הסיכון לירידה בצפיפות העצם עולה. לכן אין סיבה לפחד ממוצרי חלב, טחינה, שקדים, טופו מועשר, סרדינים או ירקות ירוקים בגלל המילה "הסתיידות". תוספי סידן הם סיפור אחר: הם לא בהכרח מסוכנים, ולא צריך להיבהל מהם כאשר יש צורך אמיתי, אבל גם לא כדאי לקחת אותם אוטומטית, או במינונים גבוהים ללא צורך, או לאורך שנים בלי סיבה ברורה. הגישה הנכונה היא לבדוק כמה סידן יש בתפריט, להשלים רק את החסר, לא לקחת 1,000 מ"ג בבת אחת, ולבחור את סוג התוסף והמינון לפי גיל, מצב רפואי, תרופות, בדיקות דם וצפיפות עצם.

לקורס של ד"ר מאיה רוזמן: איך משפרים את הבריאות ואיך יורדים במשקל בצורה שפויה והגיונית, לחצו כאן

לניוזלטר של ד"ר מאיה רוזמן, כתבות בתזונה ובריאות, עיצות וטיפים לשיפור הבריאות, ומתכונים נחמדים, ללא עלות, לחצו כאן

מדינת ישראל מתקרבת לקראת מערכת הבחירות הראשונה מאז אירועי ה-7 באוקטובר. שאול מרידור, ראש אגף התקציבים באוצר לשעבר וחבר במפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט, התייחס היום (חמישי) ב-103FM למאבק על מועד הבחירות, לגיוס חרדים ולחיבורים פוליטיים אפשריים.

"נתניהו מפחד ומה שקורה שכדי להימנע מתאריך בחירות שהוא סמלי שהוא ה-27 באוקטובר, הוא עושה כל מה שאפשר בשביל לקצר את התקופה בשבוע אחד ומוכר את העתיד של כל הצעירים והצעירות פה, הלוחמים שנמצאים עכשיו בלבנון או בעזה, הטייסים שמתכוננים למה שצריך, הוא מוכר את העתיד של כולנו כדי לקצץ שבוע אחד", תקף מרידור את ראש הממשלה.

לדבריו, כתם האירועים הקודמים נשאר חרוט בזיכרון הציבור: "המחדל הנורא של ה-7 באוקטובר שרשום על שמו לא ימחה לו, הכתם הזה שהוא מנסה הרבה מאוד שנים למחוק מעל מצחו העם לא ישכח, כשהבחירות יהיו ב-27 באוקטובר נתניהו שמי כמוהו מבין סלוגנים ומשמעות של מילים רוצה להתחמק כמו אישה הבורחת מהבשורה לאותו 7 באוקטובר שנמצא נוכח אצל כולנו כבר 3 שנים".

מרידור גם חזר לנושא השירות בצה"ל: "אני רוצה להסביר בצורה ברורה. מדינת ישראל צריכה לעשות ריסטארט ביחסיה עם החברה החרדית, לצד הכבוד שאנחנו רוחשים ללומדי התורה, הרוב המכריע של החרדים צריך להתגייס לצה"ל או לעשות שירות לאומי. ההחלטה לגייס את כולם היא החלטה אחת, אבל הדבר הנלווה לו הוא דבר חשוב לא פחות והוא ההיפוך לדרך שבה אנחנו מתייחסים מצד אחד למשרתים ומצד שני למשתמטים. ברמה הכלכלית כל מי שלא ילך לשירות מה שהוא יראה לנגד עיניו זו מדינה שלא נותנת לו הטבות שהוא התרגל לקבל, את האוטונומיה החרדית במדינת ישראל אנחנו נפרק, הציבור הישראלי לא יכול לשאת על גבו ציבור כל כך גדול שלא משרת ולא תורם כלכלית".

כמו כן, מרידור הביע ביקורת על מדיניות נתניהו: "זה שמדינת ישראל נמצאת במכירת חיסול של נתניהו, זה אנחנו רואים ומכירים, אנחנו נתקן את זה. בשביל זה יש בחירות, העם מסתכל, אני מכיר את הליכודניקים, אני מסתובב עם גדי ואני רואה איך אנחנו מקבלים. הציבור בישראל לא מוכן למשוואה הזו יותר".

בהקשר הכלכלי, ציין מרידור את כוחם של תמריצים מול המגזר החרדי: "בכל פעם ששינינו את מערך התמריצים הכלכליים מול החברה החרדית, התמריצים האלה השפיעו דרמטית. אני מזכיר את 2003 ששינינו את חוק הלפרט ובעקבות הדבר הזה ראינו שינוי משמעותי בהתנהגות של החרדים. בשנים האחרונות מדינת ישראל, ממשלת ישראל מעבירה הרבה מאוד כסף לחרדים כדי למנוע מהם לצאת גם לצבא וגם לעבודה. כל הכספים הקואליציוניים העבירו אותם שנה אחר שנה וכלאו את הצעירים החרדים בישיבה. לצאת מהישיבה זה דבר לא כלכלי".

לגבי האפשרות שגדי איזנקוט יוביל את הממשלה הבאה, אמר מרידור: "הליכודניקים מחפשים בית חדש. אני חושב שהליכוד ונתניהו רואים שגדי איזנקוט הוא אדם שמתקבל בציבור בצורה טובה ביותר. יש להם ממה לפחד. ישר! היא מפלגה עצמאית, אנחנו מציגים עמדות וערכים כי אנחנו רוצים שלאנשים יהיה למי להצביע בלי כאבי בטן, יחד עם זאת אמר את זה איזנקוט שאנחנו נעשה את כל מה שצריך כדי להביא את הגוש הזה לניצחון".

בנוגע לחיבורים לקראת הבחירות, סיכם מרידור: "אנחנו רואים הרבה אנשים שהצביעו לקואליציה הזו שרוצים להצביע לגדי איזנקוט ואני משוכנע שנביא את האנשים האלה כי הליכודניקים האמיתיים לא יכולים לראות היום את הנציגים היום של הליכוד בכנסת. אנחנו מאמינים שהדבר הנכון הוא שאיזנקוט יהיה ראש ממשלה וישר תהיה גדולה ככל האפשר ועם זאת חיבורים קורים 60-50 ימים לפני הבחירות. אנחנו נעשה מה שצריך כדי לנצח את הממשלה הרעה הזו".

תושב תל אביב בן 25 שנעצר אמש (רביעי) בשעות הערב בחשד לפגיעה בפרטיותה של משפיענית הרשת, שיר וייס, נחקר במהלך הלילה גם בחשד לאירוע אונס. זאת בעקבות תלונה שהתקבלה במשטרה על ידי מתלוננת אחרת עם פרסום תמונתו של החשוד. ל"מעריב" נודע  כי מדובר בצעיר שאינו מוכר למשטרה, אך מכיר היטב את חיי הלילה של תל אביב במסגרת עיסוקו. הבוקר (חמישי) תבקש המשטרה להאריך את מעצרו בבית משפט השלום בתל אביב. 

החשד: צילם את משפיענית הרשת בתוך תא המדידה

שוטרי תחנת לב תל אביב במרחב ירקון עצרו אמש (רביעי) תושב העיר בן 25, החשוד בעבירות פגיעה בפרטיות ועבירות מין לכאורה. המעצר בוצע לאחר שהחוקרים ערכו חקירה מתמשכת, ובית משפט השלום בתל אביב הוציא צו מעצר נגדו. החשוד הועבר לחקירה בתחנת המשטרה, ובתום חקירתו נכלא. מחר הוא צפוי להיחשף בפני בית המשפט, שם תבקש המשטרה להאריך את מעצרו לצורכי המשך חקירה.

משטרת ישראל פעלה בימים האחרונים לאיתור החשוד, במסגרת חקירה שמתקיימת בתחנת לב תל אביב במרחב ירקון. החקירה נפתחה בעקבות תלונה שהוגשה על ידי משפיענית הרשת, שיר וייס, שהסבירה כי בעת שהייתה בחנות ברשקה בקניון TLV, הבחינה בחשוד שהיה בתא סמוך כשהוא מציץ לתא שבו מדדה בגדים ומצלם אותה.


 
לאחר התלונה, החוקרים ניהלו חקירה סמויה ומעמיקה, במהלכה נאספו ממצאים שונים הקושרים את החשוד לביצוע העבירות המיוחסות לו. בעקבות כך, קיבלה המשטרה היתר מבית המשפט לפרסם את תמונתו של החשוד במטרה לאתרו ולזהות את פרטיו, לאחר שהראיות שנאספו הראו חשד מעבר לסביר לביצוע המעשה.

מהמשטרה דווח שבימים האחרונים נקטו החוקרים צעדים לאיתורו של החשוד, כולל חקירה סמויה וגיבוש ראיות נוספות. המשטרה הדגישה כי החקירה נמשכת, וכי כל פרט המגיע מהציבור יכול לסייע לקדם את ההליכים המשפטיים ולהבטיח טיפול מהיר ויעיל בעבירות המיוחסות לחשוד.

תלונה על אונס לאחר פרסום התמונה

כעת, לאחר מעצרו, התרחשה כאמור התפתחות בחקירה. לאחר פרסום תמונתו באישור בית המשפט, הגיעה למשטרה מתלוננת שדיווחה על חשד לאונס מצידו. מדובר בצעירה בשנות העשרים לחייה, שזיהתה את תמונתו, והגיעה לתחנת מרחב ירקון והגישה תלונה בחשד לעבירת אונס שלדבריה בוצע כלפיה במהלך הימים האחרונים. 

במהלך הלילה נחקר החשוד בגין שתי התלונות, ללא כל קשר ביניהן, ואשר הוגשו על ידי שתי מתלוננות שונות. הבוקר הוא יובא לבית משפט השלום בתל אביב שם תבקש המשטרה להאריך את מעצרו לצורך המשך החקירה.

העיתונאית איילה חסון מתאגיד כאן 11 התראיינה לתוכניתו של עמרי אסנהיים ברשת 13, וחשפה צד אישי וכואב מחייה, כשסיפרה כי עברה הטרדה מינית בילדותה.

חסון סיפרה כי כשהייתה כבת 11 הגיעה לביתה של חברתה הטובה, שהייתה גם שכנתה, ושם חוותה רגע מטלטל מצד אביה של החברה. "באתי לחברה ואבא שלה תפס אותי בפרוזדור ודחף לי את הלשון לתוך הפה", תיארה.

בהמשך עוד הוסיפה: "זו הייתה חוויה מטלטלת, כשאת ילדה רכה הנפש שלך נפצעת, בקלות בלתי רגילה. הייתי בסביבות גיל 11 והוא תפס אותי בפרוזדור והצמיד אותי לקיר, ואף אחד לא ראה והוא דחף את הלשון עם כל הריח של הסיגריות המצחינות שהיה לו בפה".

חסון סיפרה שמיהרה לעדכן את הוריה: "ובמקום להתכווץ ולהתקפל רצתי הביתה - ומיד סיפרתי להורים שלי שזה היה מדהים".

יש סיבה טובה לכך שכמעט בכל מלון יוקרתי בעולם, מההמפטונס ועד פריז, תמצאי מצעים לבנים, מגבות לבנות וחלוקים לבנים. זה לא מקרי, וזה גם לא רק עניין של אסתטיקה. הלבן הפך במשך השנים לסמל אוניברסלי של ניקיון, רוגע, יוקרה ותחושת התחדשות. והחדשות הטובות הן שלא צריך להזמין סוויטה במלון חמישה כוכבים כדי ליהנות מהתחושה הזו. אפשר לייצר אותה גם בבית.

דווקא בתקופה שבה רבות מאיתנו מחפשות שקט, סדר ותחושת ניקיון פנימית וחיצונית, טקסטיל לבן הוא הרבה יותר מבחירה עיצובית. הוא דרך פשוטה ויעילה להפוך את חדר השינה והאמבטיה למרחב שנראה ומרגיש כמו חופשה. הלבן עובד עלינו ברמה הפסיכולוגית; הוא יוצר תחושת מרחב, מאיר את החלל, משדר ניקיון ומפחית עומס ויזואלי. אחרי יום ארוך ומציאות עמוסת גירויים, כניסה למיטה עטופה במצעים לבנים או יציאה מהמקלחת למגבת לבנה ועבה מעניקות תחושה של ריסטארט. משהו בראש נרגע.

מעוצב אך פרקטי

בבתי מלון, הבחירה בלבן נובעת גם משיקולים פרקטיים מאוד. ראשית, קל לראות מיד אם הטקסטיל נקי לחלוטין. שנית, ניתן לכבס אותו בטמפרטורות גבוהות ולהשתמש במסירי כתמים או בחומרי הלבנה בטוחים בלי לחשוש מפגיעה בצבע. בנוסף, כל הפריטים תואמים זה לזה, כך שאין צורך במיון לפי גוונים או דוגמאות. התוצאה היא מראה אחיד, מוקפד ועל זמני. מבחינה עיצובית, מצעים לבנים הם הקנבס המושלם. הם מתאימים לכל סגנון, מכפרי ורומנטי ועד מינימליסטי ומודרני. אפשר לשלב אותם עם כריות צבעוניות, שמיכת פיקה בגוון טבעי, כיסוי מיטה מודפס או וילונות דרמטיים, והם תמיד ייראו מדויקים. גם בחדרי רחצה, מגבות לבנות משדרות ניקיון וספא ביתי, ללא קשר לצבע האריחים או הארונות.

היתרון הגדול של הלבן הוא שהוא לעולם אינו יוצא מהאופנה. בעוד שטקסטיל צבעוני מושפע מטרנדים מתחלפים, הלבן נשאר קלאסי ורלוונטי בכל עונה. בשנת 2026, כשהמגמה העיצובית המובילה מדגישה שקט חזותי, חומריות טבעית ופחות עומס, מצעים ומגבות לבנים משתלבים באופן מושלם עם הטרנד.

אבל כדי ליהנות מהקסם הזה לאורך זמן, חשוב לבחור נכון. במצעים, כדאי להעדיף כותנה איכותית, רצוי סאטן כותנה או פרקל, בהתאם להעדפה האישית. באקלים הישראלי, רבים מעדיפים פרקל בזכות התחושה הקרירה והאוורירית. במגבות, מומלץ לבחור בכותנה עבה ואיכותית במשקל גבוה יחסית, המעניקה תחושה מפנקת וספיגה טובה.

יש כתמים, אל תחכו

החדשות המעודדות הן שהתחזוקה של לבן פשוטה יותר מכפי שנהוג לחשוב. הסוד הראשון הוא לא לדחות טיפול בכתמים. ככל שמטפלים מהר יותר, כך קל יותר להסירם. הסוד השני הוא להימנע משימוש מוגזם במרכך כביסה, שעלול לצפות את הסיבים ולהפחית את כושר הספיגה של מגבות. כדי לשמור על הלובן, מומלץ לכבס מצעים ומגבות לבנים בנפרד, ולהוסיף מדי פעם חומר מחמצן עדין על בסיס חמצן פעיל. ייבוש בשמש הישראלית יכול לסייע ברענון טבעי ובהבהרת הבד, כל עוד לא משאירים את הפריטים שעות ארוכות מדי. חשוב גם לא להעמיס יתר על המידה את מכונת הכביסה, כדי לאפשר ניקוי יסודי.

אם אתם חוששים שהלבן "לא פרקטי", כדאי לזכור את ההפך: דווקא משום שכל כתם נראה מיד, הטקסטיל הלבן מעודד תחזוקה טובה יותר. התוצאה היא סביבת שינה ורחצה שנראית נקייה באמת, ולא רק נראית "בסדר". עוד יתרון משמעותי הוא הגמישות העיצובית. אפשר לרכוש סט איכותי אחד של מצעים לבנים וסט מגבות לבנות, ולשנות את האווירה באמצעות כריות נוי, שמיכות, מגשים דקורטיביים ונרות. זו דרך חכמה להשקיע בבסיס איכותי ועל זמני, ולחדש את המראה בעלות נמוכה יחסית. גם מבחינה רגשית, יש משהו מרגיע בלבן. הוא אינו מתחרה על תשומת הלב, אינו מכביד, ואינו מייצר עומס. הוא פשוט מאפשר לנו לנשום. ובתקופה שבה הבית הוא מקום המפלט האישי שלנו, זו תכונה בעלת ערך עצום.

בסופו של דבר, הסיבה שמלונות היוקרה בוחרים בלבן היא אותה סיבה שבגללה כדאי גם לנו לאמץ אותו בבית. הוא משלב בין ניקיון, יוקרה, פשטות ופרקטיות. הוא מתאים לכל סגנון, קל לתחזוקה, ותמיד יוצר תחושה של סדר ושל שלווה. ולפעמים, כל מה שצריך כדי להרגיש קצת יותר טוב הוא לא שיפוץ גדול או קנייה יקרה. מספיק סט מצעים לבנים, מגבות רכות, ומיטה שנראית כאילו הרגע נכנסת אליה לחופשה.

מאחורי הניסוחים הבירוקרטיים מסתתרת מהפכה שנושאת חותמת ברורה אחת: קופנהגן. המדינה שהכריזה לפני שבע שנים על יעד של "אפס מבקשי מקלט" סיימה בדצמבר נשיאות תורנית של מועצת האיחוד, שבמהלכה דחפה את היבשת כולה לאמץ את המודל שלה, וראש ממשלתה הסוציאל-דמוקרטית מטה פרדריקסן הפכה למקור השראה דווקא לממשלות שמאל, מלונדון ועד רומא.

המספרים מסבירים מדוע אירופה מקשיבה. בדצמבר האחרון הגישו בדנמרק 130 בני אדם בלבד בקשת מקלט ראשונה, שפל היסטורי מאז החלה המדידה. לשם השוואה, בשיא משבר הפליטים של 2015 הגיעו למדינה 21 אלף מבקשי מקלט בשנה אחת. בכל שנת 2025 נרשמו פחות מ-2,000 בקשות, הנתון הנמוך ביותר זה 40 שנה, ורק כ-690 פליטים חדשים חולקו בפועל בין הרשויות המקומיות.

במקביל גירשה  95% ממבקשי המקלט שבקשתם נדחתה - שיעור שאין לו מקבילה ביבשת. הצניחה הזאת אינה מקרית ואינה תוצר של נסיבות. היא שיאו של מהלך מכוון בן שלושה עשורים, שבמסגרתו הפכה אחת ממדינות הרווחה הנדיבות והפתוחות באירופה למערכת ההגירה הנוקשה ביבשת.

ממדינה של מהגרים - למוקד משיכה
במשך רוב ההיסטוריה המודרנית שלה דנמרק נחשבה למדינה שמהגרים ממנה: עד מלחמת העולם הראשונה עזבו אותה המוני דנים, בעיקר לצפון אמריקה, בחיפוש אחר חיים טובים יותר, והתמונה החלה להתהפך רק בשנות ה-60, עם הגעת מהגרי עבודה מטורקיה, פקיסטן ויוגוסלביה לתעשייה המשגשגת. ב-1983 חוקקה דנמרק את חוק הזרים שנחשב אז לליברלי ביותר באירופה, שהעניק למבקשי מקלט זכויות רחבות וזכות ערעור על כל החלטה. משנות ה-80 החלה ההגירה לגדול בהתמדה, ובהן גם מספרי הפליטים ומבקשי המקלט, תחילה ממלחמת איראן-עיראק ומלבנון, ובהמשך מהבלקן.

הנתונים ממחישים את עומק השינוי: ב-1985 חיו בדנמרק 141 אלף מהגרים, כ-2.6% מהאוכלוסייה. בתחילת 2025 עמד מספרם על 753 אלף, ולצדם 224 אלף ילידי דנמרק לשני הורים מהגרים. יחד, 16.3% מהאוכלוסייה הם כיום בעלי רקע זר, לעומת 3% בלבד ב-1980. נקודת המפנה הפוליטית הגיעה ב-2001, כשממשלת הימין של אנדרס פוג ראסמוסן, בתמיכת מפלגת העם הדנית, החלה בהקשחה שיטתית. אבל את הדחיפה המכרעת סיפק דווקא משבר הפליטים של 2015, שממנו דנמרק לא חזרה עוד אחורה.

נקודת השבר: מ-2015 ל"שינוי הפרדיגמה"
בסתיו 2015 הפך כביש E45 ביוטלנד לסמל: אלפי מבקשי מקלט צעדו עליו ברגל בדרכם צפונה, ודנמרק קלטה באותה שנה 21 אלף בקשות מקלט, שיא כל הזמנים. התגובה הייתה מהירה וחריפה. הממשלה פרסמה מודעות בעיתונים בלבנון שנועדו להרתיע מהגרים מלהגיע, קיצצה את הקצבאות, וב-2016 העבירה את "חוק התכשיטים" השנוי במחלוקת, שאפשר להחרים ממבקשי מקלט חפצי ערך למימון שהותם. השיא הגיע בפברואר 2019, כשהפרלמנט אישר בקונצנזוס רחב את חבילת הרפורמות שכונתה "שינוי הפרדיגמה": מעמד הפליט הפך זמני מיסודו, והדגש עבר מאינטגרציה ל"החזרה" למדינות המוצא. רשויות ההגירה הונחו "ללכת עד קצה גבול" מחויבויותיה הבינלאומיות של דנמרק בבחינת היתרי שהייה.

באותה שנה הציבה פרדריקסן, שזה עתה נבחרה, את היעד שהפך לסיסמת המדיניות כולה: "אפס מבקשי מקלט". "זה היה איתות חזק מאוד", אמרה ליסה בלינקנברג מאמנסטי אינטרנשיונל דנמרק. פרדריקסן עצמה לא ריככה את המסר עם השנים. "רבים מגיעים לכאן לעבוד ולתרום. אבל חלקם לא", הצהירה בנאום פתיחת הנשיאות הדנית באיחוד, ומנתה את התוצאות: "פשיעה. הקצנה. וטרור". ב-2021 השלימה דנמרק את המהלך עם חוק שמאפשר העברת מבקשי מקלט למדינה שלישית מחוץ לאירופה.

סחורת הייצוא החדשה של קופנהגן
מה שהחל כחריג סקנדינבי הפך לזרם המרכזי האירופי. בלונדון שיגרה שרת הפנים שבאנה מחמוד משלחת בכירים לקופנהגן ללמוד את השיטה הדנית, ובנובמבר הציגה ממשלת הלייבור "שינוי פרדיגמה" משלה, בהשראה דנית מוצהרת: מעמד הפליט בבריטניה יהפוך זמני, ייבחן מחדש כל שנתיים וחצי, ותושבות קבע תוענק רק אחרי 20 שנה. פרדריקסן וראש הממשלה הבריטי קיר סטארמר אף פרסמו מאמר משותף ב"גרדיאן" ובו קריאה לעדכן את האמנה האירופית לזכויות אדם כך שתתאים ל"עולם חדש של הגירה", יוזמה שאליה חברה גם ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני.

אבל ההישג הגדול נרשם בבריסל. ב-8 בדצמבר, ביוזמה דנית, אישרו מדינות האיחוד חבילת צעדים להקשחת כללי הקבלה וההחזרה של פליטים, ובהם הקמת "מרכזי החזרה" מחוץ לגבולות האיחוד למבקשי מקלט שנדחו. שר ההגירה הדני ראסמוס סטוקלונד הגדיר את ההסכם "צעד גדול קדימה". בנשיאות הדנית הושג גם הסכם המרחיב את עקרון "המדינה השלישית הבטוחה", שיאפשר לדחות בקשות מקלט כבלתי קבילות, ושייכנס לתוקף יחד עם האמנה כולה ב-12 ביוני. המעגל נסגר: המודל הדני הוא עכשיו החוק האירופי.

הסדק במודל
דווקא ברגע הניצחון האירופי, בבית מתערער אחד מעמודי התווך של המדיניות. בית הדין האירופי לצדק קבע בדצמבר כי "חוק הגטאות" מ-2018, המאפשר להרוס בנייני מגורים בשכונות שבהן לפחות מחצית מהתושבים ממוצא "לא מערבי", עלול להוות אפליה אסורה על בסיס מוצא אתני. ההכרעה הסופית הוחזרה לבתי המשפט בדנמרק, לאחר שתושבי שכונת מיולנרפארקן בקופנהגן, שיותר מאלף מהם נאלצו לעזוב את בתיהם, עתרו נגד החוק. "החוק הזה לא אנושי", אמר מוחמד אסלם, יו"ר ועד התושבים. "הוא זרק משפחות מהבתים שלהן בלי שעשינו דבר".

הביקורת אינה מוגבלת לבתי המשפט: ועדת האו"ם נגד עינויים, אמנסטי אינטרנשיונל וגופים בינלאומיים נוספים מתחו ביקורת חריפה על המדיניות הדנית לאורך השנים. השאלה שתלווה את אירופה בשנים הקרובות היא אם אימצה מודל מנצח, או שהיא מייבאת גם את הסדקים שלו.

רשת המסעדות OTOTO פותחת את עונת הקיץ עם תפריט מיוחד שילווה את חודש יוני בלבד. תחת השם "Sea Side Specials", מציעה המסעדה ערב ספיישלים שבועי בהשראת מטבחי החוף של יפן ודרום-מזרח אסיה, עם דגש על דגים טריים, חומרי גלם ימיים וטעמים קלילים המתאימים לעונה החמה.

התפריט החדש, שיוגש בימי שני החל מהשעה 19:00 בסניפי הרשת ברחובות ובגדרה, מביא לשולחן שילוב בין מנות נאות, דגים שלמים וטכניקות בישול מגוונות המזוהות עם מטבחי החוף האסייתיים.

בין המנות הבולטות ניתן למצוא סלט פומלה ואטריות שעועית עם בוטנים, שאלוטס פריכים, עשבי תיבול טריים וויניגרט ליים-צ'ילי; סשימי המוגש על אידרה ומלווה בשערות כפיר ליים ורוטב פירות ים; טורטייה במילוי טרטר טונה עם איולי ליים כבוש ביוזו, סלסת פלפלים בפונזו וביצה רכה; וכן פוטומאקי טורו טונה עם מלפפון, אבוקדו, אספרגוס, נענע וסלסת פלפלים בפונזו.

לצד המנות הקטנות, התפריט כולל גם שתי מנות מרכזיות של דגים שלמים. הראשונה היא לברק שלם הנצלה בעלי בננה עם למון גראס וליים, המוגש לצד ירוקים טריים וסירות חסה. השנייה היא לברק מטוגן פתוח, המוגש עם סלט מנגו בוסר רענן.

גם בגזרת המשקאות מציעה אוטוטו חידושים לקיץ. תפריט הספיישלים מלווה בשני קוקטיילים חדשים: Green P, המבוסס על ג'ין, פסיפלורה, מלפפון וטוניק בתיבול ים-תיכוני, ו-Pink K, המשלב ג'ין מושרה בכפיר ליים ותותים לצד יוזו, בזיליקום ולמון גראס. 

OTOTO - אלי הורוביץ 4 רחובות; אברהם דורון 1, גדרה

נוסעים המתכננים לטוס לאירופה בחודשי הקיץ צריכים לקחת בחשבון שהכאוס רחוק מלהסתיים. הנוסעים ממשיכים להתמודד עם תורים ארוכים ועיכובים משמעותיים במעברי הגבול, כחודשיים לאחר שהאיחוד האירופי השלים את פריסת מערכת הכניסה והיציאה החדשה (EES). כעת מזהירים גורמים אירופיים כי ייתכן שיחלפו עד שנתיים עד שהמערכת תתייצב ותפעל באופן חלק.

מערכת EES נועדה להחליף את החתמת הדרכונים הידנית ולהכניס מערכת ממוחשבת המבוססת על נתונים ביומטריים. במסגרת התהליך נדרשים נוסעים ממדינות שאינן חברות באיחוד האירופי למסור בפעם הראשונה טביעות אצבע ותמונת פנים, לצד רישום פרטי הכניסה והיציאה שלהם ממדינות מרחב שנגן.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Lisbon News | Lisbon.fm‎‏ (@‏‎lisbon.fm‎‏)‎‏

לדברי אוקו סרקנו, סגן המנהל המבצעי של סוכנות הגבולות האירופית Frontex, שלב הרישום הראשוני הוא הגורם המרכזי לעומסים. "החלק המאתגר ביותר הוא ההרשמה הראשונה, שבה נאספים הנתונים הביומטריים. לאחר מכן, כניסות עתידיות אמורות להיות מהירות יותר", אמר במהלך כנס של ארגון סוכני הנסיעות הבריטי ABTA בלונדון.

ישראל בתחתית הטבלה ליד סוריה: המדינה השלווה בעולם היא איסלנד
לראשונה בהיסטוריה: בהשקעה של 55 מיליון שקל - המלון שיוקם בקריות

עם זאת, סרקנו הודה כי מדינות שונות באירופה מיישמות את המערכת באופן לא אחיד. בעוד שחלק מהמדינות הצליחו להקצות משאבים וכוח אדם ייעודי לטיפול בנוסעים, אחרות עדיין מתקשות להתמודד עם הדרישות החדשות - מה שמוביל ליותר בלבול אצל הנוסעים.

מאז כניסת המערכת לתוקף באופן מלא באפריל נרשמו תורים ממושכים בשדות תעופה ובמעברי גבול ביעדים פופולריים, בהם ספרד, פורטוגל וצרפת. במקרים מסוימים אף נקטו רשויות מקומיות צעדים זמניים לצמצום העומסים, כולל השעיה חלקית של הבדיקות הביומטריות.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Shayna Macklin‎‏ (@‏‎shaynamack‎‏)‎‏

בגלל הבלגן בשדות התעופה של האיחוד, כבר נשמעה ביקורת מבכירים בענף התיירות. מנכ"ל ארגון ABTA, מארק טנזר, הזהיר כי המצב הנוכחי עלול לפגוע בביקוש לחופשות באירופה, במיוחד בקרב נוסעים החוששים מעיכובים ממושכים במעברי הגבול.

החששות בענף מתעצמים גם על רקע אי-הוודאות הגיאופוליטית והעלייה ביוקר המחיה במדינות רבות. גורמים בענף מציינים כי צרכנים רבים נוטים לדחות את הזמנת החופשות שלהם לרגע האחרון, בין היתר בשל חששות מהתפתחויות ביטחוניות ומהתייקרות מחירי הטיסות בעקבות עליית מחירי האנרגיה בעולם.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Repeat Tenerife‎‏ (@‏‎repeat.tenerife‎‏)‎‏

למרות הקשיים, ב-Frontex מביעים אופטימיות זהירה ומעריכים כי כבר בחודשים הקרובים יורגש שיפור מסוים בתפקוד המערכת. עם זאת, ההערכה הרשמית היא שרק בתוך שנה עד שנתיים ניתן יהיה לומר שמערכת הכניסה והיציאה החדשה פועלת באופן יציב ואחיד בכל מדינות האיחוד האירופי.

עבור מיליוני התיירים המתכננים להגיע לאירופה בקיץ הקרוב, המשמעות ברורה: יש להיערך לזמני המתנה ארוכים מהרגיל במעברי הגבול, לתכננן רווחים גדולים יותר בטיסות המשך ולהביא בחשבון שהמעבר למערכת הביומטרית החדשה עדיין רחוק מסיום.

הטירוף כבר כאן: רגע לפני שהכדור מתחיל להתגלגל במגרשי ארה"ב, קנדה ומקסיקו, אקו"ם - האגודה השומרת על זכויות היוצרים בישראל המציינת בימים אלו 90 שנה להיווסדה, מפרסמת הבוקר (חמישי) נתונים מרתקים על הפסקול שמלווה את חובבי הכדורגל הישראלים. הדירוג מתבסס על ניתוח השמעות מצטבר בכל תחנות הרדיו המורשות בישראל מאז החל הרישום הממוחשב בשנת 1993, תוך שימוש במערכת הניטור המתקדמת "AcumOnAir".

בצמרת הדירוג, במקום הראשון בפער ניכר, ניצב הלהיט האנרגטי "We Are One (Ole Ola)" של פיטבול וג'ניפר לופז, שהיה לשיר הרשמי של מונדיאל 2014 בברזיל. אחריו, במקום השני, ניצב המנון המונדיאל הבלתי נשכח "Waka Waka (This Time for Africa)" של שאקירה ממונדיאל 2010 בדרום אפריקה, ואת השלישייה הפותחת חותם "La Copa de la Vida" המיתולוגי של ריקי מרטין, המנון הטורניר בצרפת 1998. נתון מרשים במיוחד הוא זינוקו המטאורי של השיר הרשמי של מונדיאל 2026 הנוכחי, "DAI DAI" בביצוע שאקירה ובורנה-בוי, שכבר הספיק להתברג במקום הרביעי ברשימת המושמעים בכל הזמנים.

את החמישייה הראשונה סוגר השיר "Dreamers" של ג'ונגקוק ממונדיאל 2022 בקטאר. בהמשך הרשימה ניתן למצוא את "Boom" של אנסטסיה ממונדיאל 2002 במקום השישי, "Gloryland" של דאריל הול משנת 1994 במקום השביעי, "Un Estate Italiana" של אדוארדו בנאטו וג'יאנה נאניני משנת 1999 במקום השמיני, "Live it Up" של ניקי ג'אם, וויל סמית' וארה איסטרפי משנת 2018 במקום התשיעי, ואת העשירייה הפותחת סוגר "The Time of Our Lives" של איל דיבו וטוני ברקסטון ממונדיאל 2006.

אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים), שהוקמה בשנת 1936, היא הגוף המרכזי האחראי על שמירת זכויות היוצרים בתחומי המוזיקה והספרות בישראל. הארגון מייצג מעל 14,000 יוצרים מקומיים ובינלאומיים ופועל ללא לאות כדי להבטיח שהיוצרים יקבלו את התמלוגים המגיעים להם על השמעת יצירותיהם בשידור, בהופעות ובפלטפורמות הדיגיטליות. הנתונים המופיעים בכתבה נאספו מ-34 תחנות רדיו ארציות ואזוריות הפועלות ברישיון האגודה.

דרום קוריאה הטילה קנס חסר תקדים על ענקית המסחר המקוון Coupang, האמזון של קוריאה, בעקבות פרצת אבטחה חמורה שהובילה לחשיפת מידע אישי של מיליוני בני אדם. לפי דיווח של ה"פייננשל טיימס", מדובר בקנס הגבוה ביותר שהוטל במדינה על חברה אחת בגין אירוע דליפת מידע.

כל זאת מתרחש על רקע פריחה כלכלית חסרת תקדים הפוקדת את קוריאה הדרומית. לא רק עולם הטיפוח והיופי של קוריאה הדרומית הפך לשני בגודלו בעולם, אלא גם מהפכת ה־AI והביקוש העולמי הנרחב לשבבי זיכרון מתקדמים, לצד שדרוג תעשיית הרכב העולמית. במובנים רבים, מצבה של דרום קוריאה מזכיר את ישראל, מאחר וגם היא מתנהלת תחת עננת האיום הביטחוני המתמיד מצד השכנה צפון קוריאה.

מתקפת הסייבר והקנס הכבד

לפי הפייננשל טיימס, הרשות להגנת המידע האישי בדרום קוריאה הודיעה כי Coupang תשלם קנס של כ-624.6 מיליארד וון, שהם כ-409 מיליון דולר. ברשות קבעו כי החברה לא הפעילה מנגנוני אבטחת מידע מספקים ולא הצליחה לזהות בזמן גישה בלתי מורשית למערכותיה.

החקירה נפתחה לאחר מתקפת סייבר רחבת היקף שחשפה את פרטיהם האישיים של קרוב ל-34 מיליון בני אדם - כמעט שני שלישים מאוכלוסיית המדינה. בעקבות הפרשה עלו קריאות בקרב מחוקקים בדרום קוריאה להטיל על החברה סנקציות משמעותיות אף יותר.

לפי הרשויות, כ-423.6 מיליארד וון מתוך הקנס הוטלו בשל עצם פרצת האבטחה, בעוד כ-201 מיליארד וון נוספים נובעים מטענות שלפיהן החברה אספה ועשתה שימוש במידע אישי של לקוחות ללא הסכמה מספקת.

על פי ממצאי החקירה, החדירה למערכות החלה כבר באפריל דרך שרתים מחוץ לדרום קוריאה, אך החברה זיהתה את האירוע רק חודשים לאחר מכן. הרשויות טוענות כי עובד לשעבר ניצל מפתח הצפנה פרטי שנותר פעיל גם לאחר סיום עבודתו, וכך הצליח לגשת למידע רגיש של לקוחות.

התגובה המאוחרת עוררה ביקורת ציבורית חריפה וגרמה לחלק מהלקוחות לנטוש את הפלטפורמה. בעקבות הפרשה התפטר מנכ"ל הפעילות המקומית של החברה, בעוד נשיא דרום קוריאה, לי ג'ה-מיונג, הגדיר את האירוע כ"תמרור אזהרה" בכל הנוגע לאבטחת סייבר.

לפי החוק בדרום קוריאה, חברות שאינן מספקות הגנה מספקת על מידע אישי עלולות להיקנס בשיעור של עד 3% מהכנסותיהן. במקרים של רשלנות חמורה או הפרה מכוונת, ניתן אף לדרוש פיצויים עונשיים בהיקף של עד פי חמישה מהנזק שנגרם בפועל.

אמזון של דרום קוריאה

Coupang נוסדה בשנת 2010 על ידי היזם הקוריאני-אמריקאי בום קים, בוגר אוניברסיטת הרווארד, והפכה לשחקנית הדומיננטית ביותר בתחום המסחר המקוון בדרום קוריאה. החברה ביססה את מעמדה בזכות שירות משלוחים מהיר במיוחד, המזכיר במידה רבה את מודל הפעילות של אמזון. כיום משרתת Coupang כ-25 מיליון משתמשים פעילים ומפעילה מגוון שירותים, בהם משלוחי מזון, סטרימינג ומסחר מקוון. בנוסף, היא נחשבת לאחד המעסיקים הפרטיים הגדולים במדינה, שנייה רק לסמסונג.

בחברה הביעו אכזבה מההחלטה וטענו כי הצעדים שננקטו לאחר גילוי הפרצה לא זכו להתייחסות מספקת מצד הרגולטור. החברה מסרה כי בכוונתה לבחון את ההחלטה במסגרת הליכים משפטיים.

המשבר כבר מורגש גם בתוצאות העסקיות. לפי הדיווח ב"פייננשל טיימס", החברה דיווחה לאחרונה על הפסד תפעולי של 242 מיליון דולר ברבעון הראשון והזהירה מפני האטה בצמיחה, בין היתר בשל חששות הצרכנים בנוגע לאבטחת המידע.

הפרשה אף חרגה מגבולות הכלכלה והפכה לסוגיה מדינית. קבוצת משקיעים של החברה פנתה בעבר לממשל האמריקאי בטענה כי היחס הרגולטורי כלפי Coupang אינו הוגן, אם כי בהמשך חזרה בה מהפנייה. מומחים מזהירים כי הקנס החריג עלול להגביר את המתיחות בין וושינגטון לסיאול. 

ציבור הנהגים והאזרחים באזור פתח תקווה, המרכז וגוש דן חייב לקחת את הפרטים הבאים לתשומת ליבו המלאה. הערב (חמישי) החל משעות הצהריים צפויים עומסי תנועה כבדים במספר מוקדים באזור תל אביב והמרכז והפעם לא רק בגלל המחאות של הפלג שמסבות נזק עצום, אלא גם בגללן.

בשעה שבאצטדיון רמת גן יעלה הזמר עומר אדם לבמה להופעה מול קרוב ל-40 אלף צופים, יעלה לבמה באצטדיון בלומפילד הזמר אייל גולן, שראש עיריית רמת-גן כרמל שאמה הכהן סירב לאפשר לו לקיים הופעות באצטדיון רמת גן, וגם הוא ימלא את האצטדיון ביפו עם עשרות אלפי חוגגים. 

לקראת המופעים הגדולים המשטרה תחסום באופן יזום צירי תנועה המובילים אל אותם אצטדיונים וזאת משיקולי ביטחון ואבטחה. סביר להניח כשתוצאה מכך גם רחובות משניים יהיו עמוסים, שם יבקשו נהגים למצוא מקומות חנייה ככל שיהיו פנויים.

משטרת מחוז תל אביב שאמורה לתת מענה כאמור גם למחאות הפלג הירושלמי בצומת בני ברק וייתכן שבמוקדים נוספים, תצטרך למתוח את עצמה ולפרוס כוחות גדולים גם בשני מוקדי האירועים הגדולים וכן בסביבתם ובצירי התנועה הזורמים אליהם.

הזרמת תנועה המונה של עשרות אלפי חוגגים תוביל ממילא לפקקים ארוכים שישתרכו לאורך צירי התנועה המובילים אל אותם אצטדיונים ובחלק מדרכי הגישה הפקקים יצטלבו ביניהם ועומסי התנועה אמורים להיות מורגשים היטב בשעות הסמוכות לשעת המופעים. 

אלא, שבכך לא הסתיימה הבעיה, שכן גם באצטדיון שלמה בפתח תקווה אמור להתקיים מופע ענק של הזמר העולה בן צור וכיוון שהכרטיסים נחטפו הצפי הוא לנוכחות של למעלה מ-10,000 חוגגים.

גם כאן דרכי הגישה עלולות להפגיש חוגגים באצטדיון רמת גן עם חוגגים באצטדיון שלמה, וכלי הרכב שינועו באותן שעות בכבישים יהיו במספרים עצומים, מה שיגרום לעומסי תנועה כבדים.

גם כאן המשטרה תהיה חייבת לפרוס את עצמה לאבטחת המופע מחד, להסדרת התנועה וכן להיערכות לקראת מחאות מתוכננות באזור צומת גהה. 

מוקדי העומס המרכזיים

• אזור כביש 4 ומחלף גהה
• כביש 20 (נתיבי איילון)
• דרך נמיר
• דרך השלום
• ציר ז’בוטינסקי
• דרכי הגישה לרמת גן, בני ברק, פתח תקווה ודרום תל אביב.

במשטרה נערכים לתת מענה הן מבחינת הפרות הסדר הצפויות, הן מבחינת חסימות הצירים, הן מבחינת אבטחת המופעים לטובת ביטחונם ובטיחותם של החוגגים והן מבחינת הזרמת התנועה ושמירה על הסדר הציבורי, משימות לא פשוטות כשהן מתרחשות במקביל ודורשות סבלנות רבה מציבור הנהגים דווקא בחמישי בערב, בשעות שבהן אנשים ממהרים לאירועים משפחתיים, לבילוי או לחזרה שלהם הביתה לקראת ההכנות לשבת. ההצעה של המשטרה כפי שפורסמה אתמול היא להשתמש בתחבורה הציבורית, ברכבת הקלה ובאוטובוסים, לפחות לטובת ההגעה למופעים הגדולים. 

ממשטרת מחוז תל אביב נמסר כי "במחוז תל אביב מתקיימים שני מופעים גדולים במקביל, האחד ברמת גן והשני בבלומפילד ביפו. יש פה אתגרים במספר היבטים - גם אתגר תנועתי, גם מבצעי וגם ביטחוני. המחוז מתוח עד הקצה ולזאת תוסיפו את הצפי למספר מחאות במספר מוקדים. מבחינת תנועה, המסר לציבור הוא הצורך להיעזר בסבלנות. ייתכן ויהיו עומסים כבדים מאוד ולא רק בסביבת המופעים והמחאות אלא גם בכבישים עוקפים. לכל זה צריך להוסיף גם את המתיחות הביטחונית כשאנחנו מחויבים לעבור מאפס למאה בכל אירוע שלא יקרה".

"אנחנו מתורגלים לאירועים גדולים ולהיערך מבחינה ביטחונית, וסומכים על השוטרים המצוינים שיעשו הכול כדי להעביר את היממה הזאת בשלום ולהיות ערוכים לקראת מצעד הגאווה שייערך מחר (שישי) גם הוא בתל אביב באחד האירועים הגדולים של המדינה, וגם שם נהיה במלוא הכוחות. מדובר ביומיים מאד עצימים אבל אנחנו אחרי עבודת שטח ומטה סדורה בפיקוד מפקד מחוז תל אביב ניצב חיים סרגרוף ומפקדי המרחבים שלימינו. אנחנו מבחינת ההיערכות מוכנים לכל תרחיש ומקווים שגם הציבור ייהנה במופעים הללו ויחזור הביתה בביטחה".

רגע לפני פתיחת המונדיאל, סבלנותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כלפי איראן פקעה. בעקבות הפלת המסוק האמריקאי, תקפה ארה"ב את המדינה פעם נוספת. יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס, מסביר היום (חמישי) ב-103FM כיצד איראן מצליחה לתמרן את הנשיא.

"קיבלנו הלילה עוד מאותו דבר ממה שהיה בלילה לפניו. טראמפ עם הרבה תסכול וניסיון לאותת לאיראנים 'חציתם את הגבול' ואולי תעשו טובה ותזוזו לפני הסכם. אין ספק שטראמפ מתוסכל. ספרו את מספר הפעמים שטראמפ אמר מה-3 במארס עוד יומיים יש הסכם וזה עבר את ה-40 פעם. אני לא חושב שהוא שכנע אפילו את עצמו", אמר דיין.

"האיראנים עושים צחוק מטראמפ, גם חוצים גבולות, להוריד מסוק אמריקאי בהורמוז זו חציית גבול שטראמפ לא יכול היה להבליג בעניין הזה. הוא מנסה לשמור על הרף הנמוך כדי להחזיר את האיראנים לעסקה. התסכול שלו מתגבר אבל האיראנים לגמרי זיהו שהתיאבון האמריקאי לחזור ללחימה לא קיים".

"אם זה היה תלוי בישראל חזרה ללחימה, אם זה היה תלוי בטראמפ זה הסכם, מה שקורה עכשיו זה באמצע. אותו מצור כלכלי קשה שיש על האיראנים שטראמפ די מתעייף ממנו יחד עם מכות צבאיות מדודות, הם נועדו לסמן לאיראנים שמכשירים את הקרקע שמורידים את כל מערכות ההגנה האוויריות, הימיות, להראות לאיראנים שמוכנים לסלול את הדרך למבצע צבאי גדול יותר בהמשך. טראמפ חייב לצאת עם תמונת ניצחון. תמונת ניצחון מבחינתו זה הסכם, להוציא את האורניום המעושר מאיראן, לחתום על הפסקת העשרת גרעין, הוא חייב את תמונת הניצחון הזו אחרת למה הוא יצא למלחמה הזו".

"חזרה ללחימה זה תרחיש אפשרי. האיראנים מכירים מצוין את לוח הזמנים של טראמפ, את חוסר התיאבון שלו גם לחזור ללחימה. רק אתמול ראינו שמדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה ב-4.2%, ראינו כל סקר אמריקאי שיוצא ונותן לטראמפ ציון על הטיפול בכלכלה והוא מאוד מאוכזב".

"כרגע הוא באמת מרוכז להשיג הסכם עם איראן, כל דבר שמפריע לו להשיג את אותו הסכם עם איראן, הוא רוצה להחזיק את השליטה, הוא לא רוצה שלישראל יהיה חופש פעולה שבסופו של דבר יגרור אותו למערכה רחבה יותר ממה שהוא רוצה, הוא רוצה לשלוט על הזירה והוא חושש שאם הוא ישחרר יותר מדי את החבל יותר מדי לישראל הוא יאבד שליטה. אם הוא ייכנס למלחמה רחבה אז יכול להיות שהוא ישחרר את החבל לישראל כי מבחינתו ישראל זה הנמר שטראמפ יכול לשחרר. זה עוד אמצעי מבחינתו".

"טראמפ רוצה להיות בשליטה כל הזמן כי הוא רוצה להגיע להסכם שהוא לא מצליח להגיע אליו. האיראנים מרגישים מועצמים, הם הפילו מסוק אמריקאי, חייבים לקבוע גבולות. אני חושב שהגבולות שטראמפ קובע וגם ההתנהלות שלו משדרת רפיסות מול האיראנים. האיראנים רואים את זה ומנצלים את זה".

האינפלציה בארצות הברית האיצה בחודש מאי לקצב שנתי של 4.2% – הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה בשלוש השנים האחרונות. כך עולה מנתוני הלשכה האמריקנית לסטטיסטיקה של העבודה (BLS), שהצביעו על המשך מגמת ההתייקרות במשק האמריקני ועל עלייה נוספת ביוקר המחיה עבור מיליוני משקי בית ברחבי המדינה, כפי שדווח ברשת BBC.

מדובר בעלייה לעומת שיעור אינפלציה של 3.8% שנמדד באפריל, ובחודש השלישי ברציפות שבו מדד המחירים לצרכן (CPI) ממשיך לטפס. על פי הנתונים, הגורם המרכזי לעלייה היה התייקרות משמעותית במחירי האנרגיה, על רקע העימות המתמשך בין ארצות הברית, ישראל ואיראן והשלכותיו על שוקי האנרגיה העולמיים.

הנתונים הכלכליים פורסמו ביום שבו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עורר סערה ציבורית לאחר שאמר בבית הלבן כי הוא "אוהב את האינפלציה". האמירה החריגה עוררה תגובות רבות בזירה הפוליטית והכלכלית, במיוחד לנוכח העובדה שהעלייה במחירים מורגשת היטב בכיסם של האמריקנים. מאוחר יותר ניסה טראמפ להבהיר את דבריו וטען כי הם הוצאו מהקשרם. לדבריו, כוונתו הייתה שהאינפלציה נמוכה מהתחזיות המוקדמות, למרות המלחמה מול איראן והזעזועים בשוק האנרגיה.

מחירי האנרגיה במרכז הסערה
ההתייקרות האחרונה מיוחסת בעיקר לזינוק בעלויות האנרגיה. נתוני האינפלציה מצביעים על כך שחשבונות האנרגיה הכוללים, ובהם חשמל וגז, היו גבוהים בכמעט רבע לעומת התקופה המקבילה אשתקד. חלק משמעותי מהעלייה נבע מהתייקרות הבנזין, שהפכה לאחד הסמלים הבולטים של הלחץ הכלכלי המורגש בקרב הצרכנים.

לפי נתוני ארגון הנהגים האמריקני AAA, מחירו הממוצע של גלון בנזין רגיל בארצות הברית עומד כיום על 4.15 דולרים. לשם השוואה, בסוף חודש פברואר עמד המחיר הממוצע על 2.98 דולרים בלבד. טראמפ הביע ביטחון כי מדובר בתופעה זמנית. לדבריו, מחירי הנפט צפויים לרדת באופן משמעותי לאחר סיום הלחימה, והוא אף העריך כי מחירי הדלק ישובו לרמות שנראו בתחילת השנה. עם זאת, נכון לעכשיו, הנפט מסוג ברנט עדיין נסחר ברמות גבוהות משמעותית בהשוואה לתקופה שקדמה לפרוץ המלחמה.

מצר הורמוז והשפעתו על הכלכלה העולמית
אחת הסיבות המרכזיות ללחצים בשוק האנרגיה היא הפגיעה בתנועת הסחר דרך מצר הורמוז, אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם. דרך המצר עוברת בדרך כלל כחמישית מאספקת הנפט והגז העולמית, ולכן כל שיבוש בפעילותו משפיע באופן ישיר על מחירי האנרגיה בשווקים הבינלאומיים.

לפי הדיווחים, איראן הגבילה את הפעילות באזור בעקבות התקיפות האמריקניות, מה שהוביל לחששות מפני פגיעה באספקת הנפט העולמית ולהמשך הלחץ כלפי מעלה על המחירים. כלכלנים מזהירים כי גם במקרה של סיום מהיר של העימות, ייתכן שיחלפו שנים עד שתנועת הסחורות תחזור לשגרה מלאה. חלק מההערכות מדברות על כך ששיקום מלא של זרימת הסחורות דרך המצר עשוי להימשך עד שנת 2027.

לא רק דלק: ההתייקרויות מתרחבות
הנתונים שפרסמה הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה מצביעים על כך שהאינפלציה אינה מוגבלת רק לתחום האנרגיה. במהלך החודש האחרון נרשמו עליות מחירים גם בתחומים נוספים, בהם כרטיסי טיסה, שירותי בריאות, שירותים אישיים, פנאי ותקשורת.

למרות העלייה האחרונה, שיעור האינפלציה הנוכחי עדיין נמוך משמעותית מהשיא של 9.1% שנרשם באמצע שנת 2022. עם זאת, עבור הציבור האמריקני מדובר בהתפתחות מדאיגה, במיוחד בתקופה שבה יוקר המחיה ממשיך להיות אחד הנושאים המרכזיים בשיח הציבורי. הסוגיה מקבלת גם ממד פוליטי משמעותי לקראת בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית, כאשר מצב הכלכלה וההתמודדות עם עליית המחירים נמצאים בראש סדר העדיפויות של רבים מהמצביעים.

הדילמה של הפדרל ריזרב
הנתונים החדשים מציבים אתגר לא פשוט בפני הפדרל ריזרב לקראת החלטת הריבית הקרובה. יעד האינפלציה הרשמי של הבנק המרכזי עומד על 2%, והרמה הנוכחית גבוהה ממנו באופן משמעותי. בקרב הכלכלנים קיימות מחלוקות לגבי המשמעות של נתוני מאי. יש הסבורים כי העלייה האחרונה עדיין אינה מספיקה כדי להצדיק העלאת ריבית, בעוד אחרים טוענים כי השילוב בין האינפלציה המתגברת לבין נתוני התעסוקה החזקים מגביר את הסבירות לצעד כזה.

למרות חילוקי הדעות, ההערכה הרווחת בשווקים היא כי הפדרל ריזרב יותיר את הריבית בטווח הנוכחי של 3.5%–3.75% בהחלטתו הקרובה. עם זאת, המשך העלייה במחירים וההתפתחויות במזרח התיכון צפויים להמשיך ולעמוד במרכז תשומת הלב של מקבלי ההחלטות, כאשר השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם מדובר בגל התייקרויות זמני, או בתחילתה של תקופה ממושכת יותר של לחצים אינפלציוניים בכלכלה הגדולה בעולם.

יומיים לאחר שהגישה מסמכים לקראת הנפקה, חברת OpenAI בוחנת בימים אלו אפשרות של הורדות מחירים דרמטיות על שירותי הבינה המלאכותית שלה, כך דווח הלילה (בין רביעי לחמישי) ב"וול סטריט ג'ורנל". המהלך האפשרי מגיע במטרה למשוך לקוחות חדשים במסגרת התחרות מול חברת אנתרופיק, המתחרה הצעירה שהצליחה למשוך תשומת לב רבה בשוק.

דווח ש-OpenAI שוקלת להפחית באופן משמעותי את המחיר עבור "טוקנים", יחידת המדידה שבאמצעותה חברות AI מחייבות על השימוש במוצריהן, כך לפי גורמים המעורים לנושא. מדובר במהלך שצפוי להקדים את הורדות המחירים הצפויות גם אצל אנתרופיק, לדברי אותם מקורות.

ב"וול סטריט ג'ורנל" מציינים שבשנים האחרונות החלו מנהלים עסקיים להביע מורת רוח ביחס למחירים הגבוהים של שירותי הבינה המלאכותית. צוין שמנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, התייחס לנושא לאחרונה והבהיר כי העלויות הפכו ל"בעיה גדולה". הוא ציין "אני חושב שיהיו לנו הרבה דרכים לעזור לאנשים לקבל יותר תמורה בפחות עלות".

צוין שהורדות מחירים דרמטיות עלולות לפגוע ברווחיות של שתי החברות, שכבר סופגות הפסדים ניכרים בשל העלויות העצומות של משאבי החישוב הדרושים למערכות AI לעיבד שאילתות ולביצוע משימות מורכבות.

OpenAI מנסה להדביק את המתחרה הצעירה במירוץ אחר לקוחות עסקיים שמוציאים סכומים גבוהים על כלי AI המשפרים את הפרודוקטיביות במקומות העבודה. הכנסותיה של אנתרופיק זינקו לאחר שהכלי שלה לקידוד, Claude Code, הפך לוויראלי בקרב מהנדסי תוכנה, והסטארט‑אפ בן חמש השנים עלה לראשונה על הערכת השווי של OpenAI. מאז, החברה הפנתה את המיקוד לכלי הקידוד שלה, Codex.

ב"וול סטריט ג'ורנל" מציינים שחברות מסוימות השקיעו סכומים נכבדים במוצרי אנתרופיק, ומנהלים החלו כעת לבחון צמצום ההוצאות. האווירה הזו מצד המנהלים עוררה דיון עמוק בסיליקון ואלי סביב תופעת "tokenmaxxing", השימוש במקסימום טוקנים כדי להגדיל פרודוקטיביות, גם בדרכים שלא מייצרות החזר השקעה ברור.

הוסבר ש"מלחמת מחירים" שכזו תהווה מבחן מוקדם לעמידות המודלים העסקיים של שתי החברות, לקראת הנפקות ציבוריות שצפויות בקרוב. OpenAI ו-אנתרופיק שולטות ברוב ההכנסות ממוצרי AI חדשים, מה שהביא לעלייתן בשוק. עם זאת, משקיעים מזהים כבר זמן רב סיכון בסיסי: המוצרים שלהן ניתנים להחלפה בקלות, והלקוחות יכולים לעבור בקלות מחברה אחת לשנייה. בתוך כך נזכיר כי ביום שני האחרון הגישה OpenAI באופן סודי בקשה להנפקה ראשונית, בעקבות צעד דומה של אנתרופיק.

מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין רביעי לחמישי) בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 45), התשפ"ו-2026 של ח"כ משה סעדה. 43 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 39 מתנגדים.  

בחוק מוצע להקים את המחלקה לחקירות שוטרים כגוף עצמאי במשרד המשפטים, בעל תקציב נפרד, ולהסמיכו לחקור ולהעמיד לדין שוטרים בגין עבירות פליליות, לרבות עבירות קלות.

עוד מוצע לקבוע מנגנון חדש למינוי מנהל המחלקה באמצעות ועדת איתור ייעודית, וכן ליצור תפקיד של ממונה על תיאום בעניין חקירת שוטרים, שיהיה מוסמך להכריע במחלוקות בין מח"ש לבין גופי חקירה ותביעה אחרים ולהורות, במקרים המתאימים, על העברת תיקים בין הגופים.

בנוסף, מוצע להפריד את מח"ש ממערך הייעוץ המשפטי לממשלה, כך שהסמכויות הפליליות הנתונות כיום ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליטות בתיקים המטופלים במח"ש יועברו למנהל המחלקה. עררים על החלטות מח"ש לסגור תיק יוגשו לממונה על התיאום.

לפי ההצעה, המחלקה תהיה כפופה להנחיות הכלליות של היועמ"ש ופרקליט המדינה, למעט כאשר ההנחיות מעניקות סמכות לגורם חיצוני למחלקה. כמו כן, מוצעים תיקונים הנוגעים לאזרוח מלא של מח"ש, וכתוצאה מכך גם הוראות בעניין הגישה של עובדי מח"ש למערכות המידע של המשטרה.

יוזם ההצעה, ח"כ משה סעדה: "היום אנחנו עושים רפורמה. זהו יום בשורה לעם ישראל כולו שבו אנו מתקנים את מערכת אכיפת החוק. לא יהיו עוד עבריינים בשירות החוק, לא יהיו אנשים מעל החוק. במדינת ישראל כולם יהיו שווים בפני החוק. אין מחלוקת כיום שמח"ש אינה מתפקדת וחייבת לעבור שינוי. המערכת הזו סטתה מהמסלול הערכי שלה. החוק יחזיר את אמון הציבור במערכת המשפט".

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשנים האחרונות, דוחות של מבקר המדינה, הדוחות השנתיים של הסניגוריה הציבורית וכן דוח של הצוות שהוקם בממשלה לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים (פורסם בפברואר 2025), הצביעו על ליקויים בטיפול המערכתי בעבירות שוטרים.

בכלל זה, דעת הרוב בצוות הממשלתי האמור שעסק בכך, הדגיש את הקושי העולה מכפיפותה של מח"ש לפרקליטות, ואת הקשר ההדוק בין הפרקליטות למשטרה, ועל כן המליץ להפריד את המחלקה מכפיפות לפרקליטות ולכוננה כגוף עצמאי".

בריטניה, אוסטרליה וקנדה הכריזו הלילה (בין רביעי לחמישי) על הקמת קרן בינלאומית חדשה שתממן יוזמות שלום בין ישראלים לפלסטינים, כחלק ממהלך שנועד להתמודד עם שורשי הסכסוך ולחזק את הסיכוי לפתרון שתי המדינות. שלוש המדינות יקצו בשלב הראשון מיליון ליש"ט כל אחת - סכום כולל של שלושה מיליון ליש"ט, שהם קרוב ל-15 מיליון שקלים. בהמשך, מתוכנן גיוס תורמים נוספים במטרה להרחיב את פעילות הקרן ולהגדיל את היקף המיזמים שתתמוך בהם.

ההכרזה המשותפת נמסרה בתום מפגש שקיימו באחוזת צ'יבנינג שבבריטניה שרת החוץ הבריטית איווט קופר, שרת החוץ האוסטרלית פני וונג ושרת החוץ הקנדית אניטה אנאנד. השלוש דנו בשורת סוגיות בינלאומיות, ובהן המצב במזרח התיכון, מצר הורמוז, המלחמות באוקראינה ובסודן, וכן במשבר האלימות נגד נשים ונערות ברחבי העולם.

על פי ההודעה שפרסמה ממשלת בריטניה, הקרן החדשה תתמקד ביוזמות ארוכות טווח, שמטרתן לבנות מחדש אמון בין ישראלים לפלסטינים ולצמצם את השסעים שפגעו במשך השנים בסיכויי השלום. הקרן תתמוך הן בתוכניות קיימות והן במיזמים חדשים, החל בפרויקטים קהילתיים מקומיים ועד לתוכניות דיאלוג בין מנהיגי העתיד של שני העמים.

דגש מיוחד יושם על מיזמים שבהם מעורבים צעירים, נשים וארגוני חברה אזרחית, מתוך תפיסה כי יצירת קשרים בין קהילות ובניית תשתית אזרחית וחברתית יוכלו להוות בסיס למשא ומתן עתידי ולהסדר מדיני בר-קיימא.

שרת החוץ הבריטית, איווט קופר, הדגישה כי "שלום, צדק וביטחון במזרח התיכון תלויים בפתרון שתי המדינות, ולכן מדינותינו הכירו במדינת פלסטין לצד מדינת ישראל". לדבריה, "כאשר דורות של ישראלים ופלסטינים גדלו במעגלי סכסוך ואלימות, יש צורך לתמוך בארגונים מקומיים הבונים דיאלוג, אמון ושלום בין הקהילות. הקרן החדשה נועדה ליצור את התנאים שיאפשרו לשתי המדינות לחיות זו לצד זו בשלום".

בלונדון הדגישו כי היוזמה החדשה אינה באה במקום המאמצים ההומניטריים והדיפלומטיים הקיימים, אלא נועדה להשלים אותם באמצעות השקעה בתשתיות החברתיות והאזרחיות הנדרשות לשלום בר-קיימא. בממשלת בריטניה ציינו כי המהלך נשען על ניסיון שנצבר ביוזמות פיוס בצפון אירלנד ועל פעילות מתמשכת במערב הבלקן.

הקמת הקרן מצטרפת לצעדים נוספים שנקטו שלוש המדינות בימים האחרונים. ביום שלישי הודיעו בריטניה, אוסטרליה וקנדה על הטלת סנקציות חדשות נגד מתנחלים אלימים ביהודה ושומרון, במטרה, לדבריהן, להגן על זכויות האדם של הפלסטינים ולפעול נגד גורמים הפוגעים בסיכויי השלום.

בפגישתן בצ'יבנינג שבו שלוש שרות החוץ והבהירו את מחויבותן לכך שחמאס יפורק מנשקו, יודח מעמדות הכוח ויחדל מלהוות איום ביטחוני על ישראל. לדבריהן, במסגרת תוכנית 20 הנקודות לקידום שלום ברצועת עזה, לארגון הטרור לא יהיה כל תפקיד בממשל הפלסטיני העתידי.

בנוסף, דנו השלוש בגל האנטישמיות והאלימות נגד יהודים ברחבי העולם, והצהירו מחדש על מחויבותן להגן על ביטחונן וחירותן של הקהילות היהודיות, שנפגעו בשנים האחרונות משורת מתקפות בבריטניה, בקנדה ובאוסטרליה. בממשלת בריטניה הבהירו כי לצד התמיכה בישראל ובביטחונה, הן רואות בפתרון שתי המדינות, שיושג באמצעות משא ומתן, "הדרך האפשרית היחידה" להשגת שלום יציב, שיבטיח ביטחון וכבוד הן לישראלים והן לפלסטינים.

ענבל אלדן הודחה אמש (רביעי) מבית "האח הגדול" והגיעה למקום העשירי של העונה. ענבל, כזכור, נכנסה בכניסת הדיירים השנייה, ונחשבה לדיירת דומיננטית ולבסטי של גל רובין. במהלך שהותה בבית, היא ניהלה יחסים חמים - קרים עם הדייר לשעבר משה דהרי, הייתה מזוהה עם ריקודי ה"טוורק", ציירה על ביצים דמויות אותן כינתה פטרישיה ופבלו, ומשכה סביבה אש מצד דיירים בבית שפחות התחברו, ולא הבינו אותה, לדבריה.   

"ההתמודדויות לא היו קלות בבית 'האח הגדול'", שיתפה ענבל בסושיאל של רשת 13. "באמת הרגשתי שדי, אני חייבת שניה לצייר על ביצים, לעשות האנשה, כי באיזה שהוא שלב העדפתי לדבר עם ביצים וללטף אותן מאשר לדבר עם דיירים. חלק מהדיירים הם ביצה סרוחה". 

"מה הקשר?", הוסיפה ענבל והתייחסה להדחה שלה. "אני לא אמורה להיות פה, אני אמורה להיות שם". לשאלה מי הכי פייק (צבוע) השיבה ענבל: "רפאלה. היא לא רצתה להביא לי את הגביע, ועוד מלפני, שהיה במשדר שדיברתי על גל דברים ממש טובים ואז היא התפקעה מצחוק וכל מני רכילויות של ילדות רעות". 

לשאלה מה היה עם משה, השיבה ענבל: "משה סקסי. הוא פחות ראה בי חברה עם הזמן וזה משהו שמאוד פגע בי. נתתי לו עוד הזדמנות ועוד הזדמנות". לשאלה אם יוכל לקרות ביניהם משהו זוגי בחוץ, השיבה: "אולי בית קפה. אבל לא... לא נראה לי". 

ירח עדיין במזלכם, האנרגיה מתוחה וכעסנית. התקשורת אמוציונלית ונוטה לדרמות, בעיקר בבית ובמשפחה. יש אינטנסיביות רגשית שמורגשת. שמרו על סבלנות, ספורט יכול לאזן את האנרגיות החזקות.

האנרגיות אמוציונליות וסוערות, ייתכנו דרמות. ייתכן תחושת תסכול שעולה עם קושי לבטא את הרגשות בישירות כפי שאתם רוצים. ימים בהם נדרשת סבלנות לעשות כרצונכם.

אתם מובילים חברתית/קהילתית. נטייה למתיחות רגשית ואימפולסיביות שיכולה להוביל לדרמות. שימו לב לתקשורת שנוטה להיות אמוציונלית ומאתגרת. רצוי לשמור על סבלנות בתגובות היום.

נטייה לאמוציונליות יתר, אתם מושכים אליכם אש. ייתכן אימפולסיביות, בעיקר בענייני קריירה. מומלץ לשמור על גבולות נכונים ולהימנע מלקחת הכל אישי.

האנרגיות עדיין גבוהות, אך יש גם תחושות של ליבוי וכעס שעולים היום. היו זהירים מישירות יתר או כנות שעלולה לפגוע. חשוב גם לשמור על גבולות בתקשורת.

ייתכן חוסר שקט פנימי, תחושת אימפולסיביות רגשית מלווה בכעסים שעולים, אמוציונליות יתר ודרמות פנימיות, אינטנסיביות רגשית. סבלנות נדרשת היום.

מערכות יחסים עלולות להתלהט היום, האנרגיות סוערות והאמוציות גבוהות. שמרו על התגובות שלכם והימנעו מאימפולסיביות וביטוי כעסים לא מבוקר, יחד עם זאת דאגו לשמור על רצונכם ביחסים.

למרות האנרגיות הגבוהות היום, ייתכן תחושת כעס רגשית ופיזית. השתדלו לשמור על האנרגיות ולא להוציא אותן באימפולסיביות. ספורט טוב היום לנתב את האנרגיות העודפות.

האנרגיות גבוהות. היום יש נטייה לאימפולסיביות וכעסים מתפרצים עם אמוציונליות יתר ונטייה לדרמטיות. היו ערים עם ילדים ואנרגיות עודפות, נסו לשמור על סבלנות.

אווירת הבית והמשפחה סוערת ומלבה כעסים. נסו לשמור על איפוק. התקשורת אמוציונלית ויוצרת דרמות ביחסים. שמרו על סבלנות ואיפוק, אינטנסיביות רגשית גם מורגשת בבית ובמשפחה.

חוסר סבלנות מורגש היום, ייתכן עצבנות ואימפולסיביות מלווים בכעסים, בעיקר עם הסביבה הקרובה. התקשורת אמוציונלית בסביבת העבודה ורצוי לשמור על ראייה אובייקטיבית.

היום כדאי להיות שקולים בכספים ובהתחלות עסקיות חדשות. פחות מומלץ להתחיל עסקאות או יוזמות כלכליות חדשות. הוצאות כספיות אימפולסיביות ואמוציונליות, היו ערים.

צה"ל היה ערוך לאפשרות הריאלית כי ארה"ב תחזור ללחימה מול איראן. בסופו של דבר שני הצדדים לא יכולים לספק האחד לאחר את הסחורה בהסכם שהם מגבשים. 

האיראנים לא מתכוונים לוותר על פרויקט הגרעין. יש להם הרבה סיבות לכך. החל מהעניין שמדובר בסוגיה לאומית ואיראן היא חברה לאומנית. השנייה, איראן כיום במצב שספק רב אם יש גורם ממשל שיכול לקבל החלטה בעניין זה בתוך איראן. 

מנגד, ארה"ב מבינה כי היא חייבת לסיים את המהלך באופן כזה שכל העולם ידע מי המנצח. טראמפ אמר אתמול (שלישי), כי הוא מתכוון לקחת מאיראן מחצית מתעשיית הנפט והגז של המדינה בתמורה לשיקומה. כלומר נשיא ארה"ב בונה על זה שאיראן תהיה מדינת החסות של ארה"ב.

ישראל מזהה כי המצור הימי משפיע על איראן. שנית הפעולה השבוע מאפשר לחילות האוויר של ארה"ב ושל ישראל שוב לפעול בעליונות אווירית באיראן. הפעולה של חיל האוויר היתה לפגוע במערך ההגנה האווירית של איראן שאותה היא ניסתה לשקם בחודש וחצי האחרונים. 

צה"ל כרגע מוריד את הגז מהפעילות בלבנון והוא מתכוון להפוך את לבנון שוב לזירה משנית ואת איראן לזירה ראשית. ההערכות היא קודם כל להתקפה וכן בהגנה. 

בתחילת השבוע כאשר צה"ל פעל מול איראן אמר גורם צבאי כי הפעולה היא בעצם ההמשך של מלחמת "שאגת הארי", כלומר, יום הלחימה השבוע היה היום ה-42 של המלחמה. ואם צה"ל ישוב ביממות הקרובות ללחימה באיראן זה יהיה היום ה-43 של המלחמה. 

התוכניות של צה"ל הן לרוץ על תשתיות איראניות. השאלה הגדולה האם הפעם דונלד טראמפ יאפשר לכורדים לפעול בניגוד לעמדתו של חברו נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. 

כרגע צה"ל וכלל המזרח התיכון והמפרץ הערבי נכנסים לימים קריטיים. מחר בשעה עשר בלילה תשמע שריקת הפתיחה למשחקי המונדיאל יתכן כי לצד השריקה ישמעו גם קולות המפציצים הכבדים של צבא ארה"ב בשמי טהרן, הורמוז, ומערב איראן.

תארו לעצמכם: סבתא שלכם, אישה חדה וצלולה, מתיישבת מול המחשב בסלון לבדיקה קוגניטיבית קצרה בשיחת וידאו. אין צורך בנסיעה מתישה למרכז הרפואי - הרופא המומחה מגיע אליה הביתה, ישירות אל המסך. התמונה חדה, החיבור יציב, הכול עובד בצורה מושלמת. ואז מגיעות התוצאות, והן מטלטלות: ירידה קוגניטיבית משמעותית. אבחנה שעלולה לפתוח בתרופות, בבדיקות נוספות ובחרדה אמיתית במשפחה. רק שיש פה בעיה אחת קטנה: סבתא בריאה לחלוטין. 

איך ייתכן שמבחן רפואי "מכשיל" אדם בריא? התשובה חושפת אחת מנקודות העיוורון הגדולות של עידן הרפואה מרחוק. מחקר ישראלי חדש ופורץ דרך, שנערך במרכז לנוירופסיכולוגיה נגישה באוניברסיטת תל אביב והתפרסם בכתב העת היוקרתי npj Digital Medicine (מקבוצת כתבי העת של Nature), חושף תמונת מצב מטלטלת: העתיד של הרפואה מרחוק (Telemedicine) אומנם כבר כאן, אבל הוא נושא עימו הטייה שפתית-תרבותית מסוכנת שעלולה להוביל לאבחוני שווא המוניים. 

אשליה אופטית של אובייקטיביות 

אנחנו נוטים לחשוב על מבחנים רפואיים כעל "סרגל" אובייקטיבי - כלי מדידה ניטרלי שלא מושפע מדבר. אלא שהמחקר, בהובלתו של ד"ר ויליאם סבן, שהתפרסם לאחרונה, מראה מה קורה כשמנסים למדוד את כל העולם באמצעות "סרגל" שיוצר בתרבות מערבית, דוברת אנגלית. 

במסגרת המחקר, קבוצת המחקר הבין לאומית בדקה 250 משתתפים מישראל ומארצות הברית, הפרוסים על פני 126 מיקומים גאוגרפיים שונים - ממרכז מנהטן ועד הפזורה הבדואית והגליל. הנבדקים עברו את מבחן ה"מוקה" (MoCA) המפורסם, שהוא המבחן הסטנדרטי לאיתור ירידה בזיכרון ובחשיבה, בגרסת וידאו מרחוק. 

החדשות הטובות הן שהטכנולוגיה עובדת. 100% מהמשתתפים, כולל קשישים וחולי פרקינסון הסובלים מרעד, הצליחו לסיים את המבחן בהצלחה. החסם הגאוגרפי נפרץ, והיכולת להביא את הרופא המומחה לסלון של המטופל בפריפריה נמצאה כאפשרית. אולם ברגע שהחוקרים התעמקו בניתוח הציונים, התגלתה הבעיה האמיתית. 

המספרים לא משקרים: 78% "נכשלים" בגלל תרבות 

בעוד שבקרב הצעירים לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין דוברי עברית, ערבית ואנגלית, הרי שבקרב האוכלוסייה המבוגרת התגלו פערים משמעותיים. 

הנתון הדרמטי ביותר שעלה מהמחקר הוא זה: 78% מהמבוגרים וחולי הפרקינסון דוברי הערבית קיבלו ציון הנמוך מסף הנורמה, מה שמגדיר אותם כבעלי ליקוי קוגניטיבי. לשם השוואה, בקרב דוברי העברית הנתון עמד על 40% בלבד. 

האם ייתכן שיש "מגפה" של ירידה קוגניטיבית דווקא בקרב אלו הדוברית ערבית? החוקרים טוענים שלא. גם לאחר שניטרלו משתנים כמו רמת השכלה, הפער נותר בעינו. המסקנה הייתה ברורה: דוברי ערבית לא בהכרח סובלים מירידה קוגניטיבית, אלא שהפער נובע מהבדלים תרבותיים ומחוסר התאמה שפתית של המבחן. הם פשוט "נכשלים" במבחן התרבות, והמבחן אינו מתאים להם.  

"חתול" בערבית ספרותית  

כדי להבין איך נוצר העיוות, צריך להסתכל על "האותיות הקטנות" של המבחן. דוגמה אחת ממחישה את חוסר ההתאמה של המבחן: מבחן הזיכרון ("מבחן החתול"). באחת המטלות התבקשו הנבדקים לזכור משפט הכולל את המילה "חתול". המילה "חתול" תורגמה לערבית ספרותית גבוהה - "Hirr". אלא שרוב דוברי הערבית ביום-יום משתמשים במילים "Biss" או "Qit". כאשר נבדק שומע מילה נדירה וספרותית, הוא מהסס לרגע כדי לעבד אותה. ההיסוס הזה גורם לו לאבד את הריכוז ולשכוח את שאר המילים במשפט. התוצאה? אבחון של בעיית זיכרון, שנובעת למעשה מבעיית תרגום של המבחן. 

הדבר מזכיר את "השערת ספיר-וורף", הגורסת כי השפה שלנו לא רק מתארת את המציאות, אלא מעצבת את המחשבה שלנו. מבחן שנבנה לפי הלוגיקה של השפה האנגלית לעולם לא יוכל למדוד בצורה מדויקת מוח שחושב בערבית, אמהרית או רוסית, אם הוא רק עובר תרגום טכני "מילה במילה". 

מישראל תצא הבשורה: לרפואה אישית 

המחקר הישראלי מציב מראה מול עולם הרפואה והפסיכולוגיה ומנפץ את אשליית הסטנדרט האחיד והמקובל מעבר לתרבויות ושפות. ישראל, על הפסיפס האנושי המורכב שבה, משמשת כ"מעבדה עולמית" מושלמת. היכולת של צוות המחקר הבין לאומי להגיע ל-120 אזורים גאוגרפיים שונים ולמגוון תרבותי אדיר בשטח קטן, מאפשרת לפתח כאן את הפתרונות שהעולם כולו משווע להם. 

החזון שמציעים החוקרים הוא מעבר לנורמות השוואה אישיות או קהילתיות. במקום להשוות חקלאי מכפר בגליל לפרופסור מבוסטון, יש להשוות אותו לקבוצת הייחוס שלו. 

אך העתיד האמיתי, לפי החוקרים, טמון בנורמה של "אדם ביחס לעצמו". הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לנו לבצע "בדיקות דם למוח". מעקב קוגניטיבי שגרתי אחת לשנה מהספה בסלון. במצב כזה, נורה אדומה לא תידלק כי הציון שלך שונה מהממוצע הארצי, אלא כי חל שינוי ביחס לציון שלך משנה שעברה. כך הופכת המהפכה הדיגיטלית למהפכה אנושית אמיתית, המונעת אבחוני שווא וטיפולים מיותרים. 

בסופו של יום, המחקר מלמד אותנו שיעור חשוב בענווה: כדי שהרפואה הדיגיטלית תהיה באמת שוויונית, היא חייבת להפסיק למדוד את כולם באותו סרגל, ולהתחיל לדבר בשפה - ובנוואנסים התרבותיים - של כל אדם ואדם.

ד"ר ויליאם סבן הוא מרצה בכיר בבית הספר לרפואה, בית ספר סגול במדעי המוח ובית ספר לריפוי בעיסוק של אוניברסיטת תל-אביב, ומנהל המרכז לנוירופסיכולוגיה נגישה. לאונרדו דניאל הוא בוגר תואר שני במדעי המוח מאוניברסיטת תל-אביב וסטונדט לדוקטורט במדעי המוח במחלקה לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה. 

שוטרי תחנת לב תל אביב במרחב ירקון עצרו הערב (רביעי) תושב העיר בן 25, החשוד בעבירות פגיעה בפרטיות ועבירות מין לכאורה. המעצר בוצע לאחר שהחוקרים ערכו חקירה מתמשכת, ובית משפט השלום בתל אביב הוציא צו מעצר נגדו. החשוד הועבר לחקירה בתחנת המשטרה, ובתום חקירתו נכלא. מחר הוא צפוי להיחשף בפני בית המשפט, שם תבקש המשטרה להאריך את מעצרו לצורכי המשך חקירה.

משטרת ישראל פעלה בימים האחרונים לאיתור החשוד, במסגרת חקירה שמתקיימת בתחנת לב תל אביב במרחב ירקון. החקירה נפתחה בעקבות תלונה שהוגשה על ידי משפיענית רשת, שיר וייס, שהסבירה כי בעת שהייתה בחנות ברשקה בקניון TLV, הבחינה בחשוד שהיה בתא סמוך כשהוא מציץ לתא שבו מדדה בגדים ומצלם אותה.

לאחר התלונה, החוקרים ניהלו חקירה סמויה ומעמיקה, במהלכה נאספו ממצאים שונים הקושרים את החשוד לביצוע העבירות המיוחסות לו. בעקבות כך, קיבלה המשטרה היתר מבית המשפט לפרסם את תמונתו של החשוד במטרה לאתרו ולזהות את פרטיו, לאחר שהראיות שנאספו הראו חשד מעבר לסביר לביצוע המעשה.

בימים האחרונים נקטו החוקרים צעדים לאיתורו של החשוד, כולל חקירה סמויה וגיבוש ראיות נוספות. המשטרה הדגישה כי החקירה נמשכת, וכי כל פרט המגיע מהציבור יכול לסייע לקדם את ההליכים המשפטיים ולהבטיח טיפול מהיר ויעיל בעבירות המיוחסות לחשוד.

שתי משפחות מהוד השרון טוענות כי בנותיהן, ילדות בגיל הרך שלמדו בגן עירוני בעיר, סיפרו כי הוכנסו למחסן חשוך כעונש. בעקבות הטענות הוגשו תלונות למשטרה, והפרשה נמצאת בבדיקה. בקשה שהגישה אחת האימהות לבית המשפט להרחקה זמנית של הסייעת מהגן נדחתה.

במרכז הפרשה עומדות שתי ילדות, בנות כ-3.5 ו-4.5, שלדברי משפחותיהן מסרו בנפרד תיאורים דומים על ענישה לכאורה באמצעות הכנסה למחסן בתוך שטח הגן. המשפחות מדגישות כי אינן מבקשות לקבוע אשמה בשלב זה, אלא לברר את הטענות ולוודא הגנה על הילדים עד לסיום החקירה.

לדברי אחת האימהות, החשש עלה לאחר שבתה החלה להפגין שינוי התנהגותי חריג. האם סיפרה כי הילדה הפסיקה לאכול, נמנעה מלשתף אותה במה שאירע ונראתה במצוקה. "הילדה לא מוכנה לדבר איתי, לא מספרת לי", סיפרה האם. "עד שהיא התחילה לספר שהסייעת עשתה לה ככה עם היד, ושזה נורא כאב לה". לטענת המשפחה, הילדה הסבירה כי פחדה לספר משום שנאמר לה לכאורה: "ילדה קטנה שמספרת לאמא? לאמא אין מצלמות בגן". לדברי האם, "המשפט הזה הסביר לי למה היא פחדה לדבר. היא פשוט לא רצתה לספר".

בהמשך החלה הילדה לתאר, לטענת האם, אירועים שבהם ילדים הוכנסו למחסן סגור וחשוך. "לאט לאט היא הצליחה לספר לי ששמו אותם בחושך, ושהיא נורא בכתה", סיפרה האם. "כששאלתי איפה זה היה, היא אמרה: 'המחסן'. שאלתי איפה המחסן, והיא אמרה: 'ליד הכיור של הגננות'". זמן קצר לאחר מכן התברר למשפחות כי ילדה נוספת מהגן מסרה תיאור דומה. לפי המשפחות, הדברים נאמרו בנפרד, ללא תיאום בין הילדות, וחלקם תועדו בהקלטות.

באחת ההקלטות נשמעת אחת הילדות נשאלת על מיקום המחסן ומשיבה כי הוא נמצא "ליד הכיור של הגננות". כשנשאלה אם הוכנסה לשם לבד, השיבה: "כן". בהמשך נשאלה אם הדבר קרה יותר מפעם אחת, והשיבה שוב: "כן". בעדות אחרת תיארה ילדה נוספת כי הוכנסה למחסן יחד עם ילדה אחרת. כשנשאלה אם הייתה שם באור או בחושך, השיבה: "בחושך". כשנשאלה אם בכתה בתוך המחסן, השיבה: "כן", והוסיפה כי גם הילדה שהייתה איתה "בכתה הרבה". לדבריה, "דפקתי בדלת... והיא לא פתחה".

המשפחות טוענות כי מהעדויות עולה חשד לדפוס חוזר של שימוש במחסן כאמצעי ענישה והפחדה.  באחת העדויות עלתה גם טענה נוספת לאירוע רגיש בין קטינים בתוך המחסן. 

לאחר קבלת העדויות פנו האימהות לגורמים בגן, למחלקת החינוך בעירייה ולפיקוח. לדברי אחת האימהות, היא קיבלה תשובה כתובה שלפיה נערכה שיחה עם צוות הגן, נמסר כי הצוות פועל במקצועיות וברגישות, וכי הנהלים חודדו ויוגברו הביקורים בגן. אם נוספת טוענת כי זומנה לפגישה עם גורם בכיר באגף החינוך, אך הפגישה לא התקיימה ולא נקבע לה מועד חלופי.

בשיחה בין גורמת בתחום הגנים בעירייה לאחת האימהות היא אמרה כי הצוות נבדק וכי מדובר ב"גן לתפארת" וב"צוות מקצועי, חם ואוהב". בהמשך אמרה: "אני מבקשת ממך להפסיק את כל התקשורת מול צוותי החינוך בגן. אם יש בעיה, יש לך אותנו, אנחנו נטפל". האם השיבה כי אינה מקבלת מענה מספק וכי היא מבקשת לברר מה אירע לבתה.

בית המשפט דחה את הבקשה לצו הגנה

בהמשך הוגשו תלונות למשטרה. אחת האימהות פנתה לבית משפט השלום בבקשה לצו הגנה, שנועד לדבריה להרחיק את הסייעת מהגן באופן זמני עד להשלמת החקירה. המשפחה מדגישה כי הבקשה לא נועדה לקבוע אשמה או להחליף את עבודת המשטרה, אלא ליצור שכבת הגנה זמנית לילדים עד לבירור הטענות.

לטענת המשפחות, עוד לפני הדיון המשפטי החלה התארגנות של הורים לתמיכה בסייעת. לדבריהן, הדבר נעשה בזמן שהמשטרה ביקשה מהן שלא לשוחח על פרטי החקירה. אחת האימהות טענה כי "עוד לא התבררו הדברים", אך כבר נוצרה אווירה קשה כלפי המשפחות שהתלוננו.

הדיון בבקשה לצו ההגנה התקיים בבית משפט השלום בכפר סבא. בסיומו נדחתה הבקשה, הסייעת נותרה בתפקידה, והאם חויבה בהוצאות משפט. לטענת המשפחות, במהלך הדיון לא ניתן לעדויות הילדות המשקל שציפו לו בשל גילן הצעיר. לדבריהן, החלטת בית המשפט הותירה אותן ללא מענה מיידי, אף שהחקירה עדיין מתנהלת.

בסופו של דבר הוצאו שתי הילדות מהגן והועברו למסגרות אחרות, שבועות ספורים בלבד לפני סיום שנת הלימודים. אחת האימהות סיפרה כי בתה שאלה אותה: "אמא, למה אני לא בגן ולמה היא כן?". לדבריה, "במקום להרחיק זמנית את גורם הסיכון הנטען עד לבירור העובדות, הילדות הן אלה שנאלצו לעזוב". המשטרה ממשיכה לבדוק את התלונות. 

תגובות יובאו לכשיתקבלו.

לאחר כמעט 30 ימים של לחימה עצימה מעבר לליטאני, יצאו ביממה האחרונה לוחמי היחידה הרב מימדית של צה״ל להפוגה של כמה ימים. 
הם היו הראשונים לחצות את הליטאני ולנוע לנקודות שולטות, כדי לאפשר ללוחמי חטיבת גולני וחטיבה 7 לנוע לעבר רכס הבופור, ולכבוש את המבצר.

כוחות היחידה הרב מימדית הם בעצם הכוחות שנעו למקום הכי צפוני בלבנון. המטרה של הפעולה שלהם למנוע ממחבלי חיזבאללה לבצע ירי טילים, פצצות מרגמה, ושיגור רחפני נפץ על הכוחות שפעלו לכבוש את רכס הבופור. הלוחמים הגיעו הבוקר לבסיס היחידה הקדמי בצפון, שם המתינו להם אנשי האגודה למען החייל ויחד עם מפקדת היחידה, שהכינו ללוחמים קבלת פנים מפנקת שכללה ארוחת פינוקים, מקלחות חמות ואפילו ספרים שהעניקו להם רגע של טיפוח.

הלוחמים מספרים על המורכבות של הלחימה: "חיזבאללה ברח. הוא השאיר מאחור כמויות עצומות של כל נשק. הוא לא בא להתעמת בקרבות פנים אל פנים, הוא מנהל לחימה מרחוק. הוא משגר רחפנים, מנסה לאתר את הכוחות ולפגוע בהם בעזרת רחפני נפץ וטילי נ״ט. כמעט בכל שעה הוא משגר לעברנו רחפן נפץ. פיתחנו תרגולת להתמודד מפני האיום, אבל חלק מהמשימות שלנו היא להפתיע את חיזבאללה בעומק השטח ולהשמיד את אנשיו כולל את חוליית הרחפנים".

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

"חיזבאללה השאיר ברכס כמויות עצומות של אמצעי לחימה. מאות משגרים, רחפנים טילי נ״ט רובים אפודים. באחד המקרים הגענו להאנגר ענק באחד הכפרים. ההאנגר היה בגודל של מגרש כדורגל. במרכז היתה משאית עם כוורת של משגרים כשהיא היתה חמושה בטילים שהיו אמורים להיות משוגרים בתוך דקות לגליל. בתוך האנגר היו עשרות טילים עטופים בשקיות שהיו מוכנים לחמש את משאית המשגרים ולתקוף את ישובי הגליל", הוסיפו לוחמי היחידה הרב מימדית. 

״המעבר של הליטאני היה משמעותי הוא הסיר את המחסום המנטלי שהיה לצה״ל במעבר את הליטאני. חציה שלא בוצעה מאז מלחמת לבנון השניה. מרגע שחצינו את הליטאני הדבר איפשר לנו לנוע צפונה ואיפשר את המהלכים של כיבוש הבופור והרכס השולט על האזור", אומר רס״ן ט׳ מפקד פלגה ביחידה.

הסיפור המלא מחר באתר מעריב.

האם לעונה 5 של "רוקדים עם כוכבים" יש פוטנציאל להיות טובה? ברור, יש בה מנטורים מצוינים וכוכבים מוכרים מאוד. האם היא כבר הוכיחה את עצמה ככזאת? לא בדיוק. אבל בואו, זה קשה מאוד לעשות את זה בשלושה פרקים.

בפרק הקודם סיימנו להכיר את כל הזוגות, ובכל קבוצה מהשלוש אפשר לחלק די בקלות מי בטופ, מי יודח ראשון ומי שוחה איפשהו באמצע. אבל אמש (רביעי) חזרנו לקבוצה הראשונה. לפני שהפרק התחיל, קיוויתי שיהיו בפרק שלושה אלמנטים:
1. פחות פייבוריטיזם לשירי מימון (היא כנראה תיתן ביצוע טוב בכל מקרה)
2. פחות צ'ה צ'ה-גייט (בקבוצה הזאת היו לא פחות מחמישה ריקודי צ'ה צ'ה בערב הראשון מתוך שבעה ריקודים סך הכול)
3. פחות קטילה של מתן פרץ על הבמה

ועכשיו הביצועים

הזוג הראשון שרקד הוא אמיר בנאי ורומי, והם רקדו פוקסטרוט לצלילי "Can't Take My Eyes Off of You" של פרנקי ואלי. בניגוד לחבר'ה אחרים, כשאמיר מפספס צעד ממש לא רואים לו את זה על הפנים, וזה אלמנט חשוב, אבל עדיין רואים קצת שהוא בתוך המחשבות של עצמו ומתאמץ כאילו חייו תלויים בזה לזכור את הצעד הבא. התלבושות חמודות מאוד, אבל אני כרגיל משוחדת לכל בגד שיש לו גוון כחול. אני אפילו מוכנה להתעלם מהאפוד המשובץ של אמיר אל מול השמלה השופעת והמנצנצת של רומי.

השופטים, לעומת זאת, החליטו להיות סופר נחמדים על ההתחלה וזה קצת מחשיד, בעיקר כשמדובר בדוד דביר. השבחים והמחמאות לא הפסיקו להגיע, ואם מקשיבים למה שהם אמרו בלי לדעת מאיזה פרק זה - אפשר לחשוב שמדובר בביצוע של שניים או שלושה פרקים לקראת הגמר. אנה ארונוב ודוד דביר נתנו 9, אלי מזרחי נתן 7 (שעורר קצת ביקורת מאנה ודוד, הו האירוניה) וחיים פרשטיין נתן 8 - מה שנתן להם 33 נקודות בפרק הזה ו-65 מתוך 80 בשקלול עם הביצוע הראשון שלהם.

אני מודה שחיכיתי בציפייה לביצוע של שרן ייני וקארין, שרקדו לטינו לצלילי "נמס ממך" של עומר אדם - השיר המזוהה עם מכבי תל אביב. ערן זהבי הגיע לבקר את שרן בסטודיו והופתע לחלוטין ממה שהוא ראה, אבל אני לא מצפה ליותר מדי מגברים שהם כדורגלנים שיבינו בריקוד, ובטח לא כשמדובר בשיר של עומר אדם.

התלבושות היו כחולות-צהובות כמו שצריך, והריקוד היה מהנה לצפייה ומלא בכל האלמנטים שרציתי לראות בריקוד לטינו - אפילו שתנועות הגוף שלו היו קצת חסרות. אני קצת תוהה אם הוא עלול להיות מועמד להדחה בהמשך הפרק בגלל חוסר פופולריות בקרב הקהל שצופה בתוכנית ביחס לסטנדאפיסט כמו מתן פרץ, שרוב הסיכויים שהוא מוכר יותר. השופטים אהבו קצת פחות את השיר הזה מהקודם שלו, והציונים התבטאו בהתאם - 6 מאלי, 7 מחיים, 5 מאנה ו-4 מדוד, 22 נקודות בריקוד הזה ו-51 סך הכול.

דיאן שוורץ ולוטם ביצעו ואלס וינאי לשיר "היא יודעת" של נינט טייב, אבל דווקא בביצוע של שירי מימון. לפני הריקוד דיאן דיברה על החיים שאחרי הריאליטי, וזה הזוי כמה שנאה יש באינטרנט. לאנשים יש יותר מדי אומץ ופחות מדי בושה לאיים על החיים של מישהו ושל המשפחה שלו בטוקבקים, גיבורי מקלדת של ממש. אנחנו אפילו לא נדבר הפעם על כמה שרוב השנאה הזו נובעת כי דיאן היא אישה - יש הרבה פרקים לפנינו ואני בטוחה שזה נושא שעוד תהיה הזדמנות לדבר עליו.

בכל אופן, הביצוע והתלבושות: תלבושות לבנות חצי-שקופות חמודות, יש לי תחושה שצבע אחר דווקא היה מעביר את המסר טוב יותר. האם יש העדפה כלפי כוכבים שמוכרים יותר מאחרים (דיאן לעומת שרן, לפחות בקרב הצופים)? יש מצב בהחלט, אבל כשמשווים את הכוראוגרפיה של הריקוד הקודם לזה אפשר לראות את ההבדל ברמות, אז זה לא לגמרי לא מוצדק. אני אהבתי את הריקוד מאוד ונראה שגם השופטים, שנתנו להם בסך הכול 32 נקודות ובשקלול עם הריקוד הקודם יש לדיאן וללוטם 61 נקודות, ציון טוב וכנראה מספיק להוביל אותה אל הפרק הבא, שבו היא תוכל להיפתח יותר וליהנות יותר.

מתן פרץ הגיע לפרק הזה כדי להוכיח שאסור לוותר עליו בהדחה הראשונה. הוא ואלינור רקדו גם הם ואלס וינאי לצלילי השיר "Creep" בביצוע של וינסנט קומפני. כאן התאים מאוד השחור והלבן, והתלבושות היו לכאורה פשוטות יחסית אבל נכונות מאוד.

תמיד כשאנשים מביאים סיפור עצוב לתוך הריקוד שלהם, מגיע ביצוע מרגש על הבמה. אמרתי על גיא הוכמן בפרק הקודם שאם הוא ייקח את זה ברצינות, הוא יראה שהוא יכול - וזה נכון גם למתן, שהוכיח את זה היום. השופטים החליטו לתת לו 23 נקודות סך הכול (לגמרי נמוך מדי אבל שיפור מהריקוד הראשון), ויש להם 40 נקודות בשקלול. הכול תלוי בהצבעות הקהל - והייתה לי תחושה שהקהל התחבר ואהב ואולי יציל אותו.

דניאל גרינברג ואלון רקדו רומבה לצלילי "Unstoppable" של סיה. יאי, עוד תלבושות תכלת על הבמה! קצת לא אהבתי את החולצה הרחבה-מדי של אלון אבל מבינה למה היא הייתה שם. עם זאת, הריקוד נתן לי תחושה של סרבול מיותר, התנועות היו יפות וארוכות אבל איבדתי אותה בחלקים רבים שלו. הלחץ השתלט על דניאל והתבאסתי בשבילה. אפילו דוד דביר נתן לה מחמאות ועידודים למרות שהביצוע בבירור לא היה לטעמו. על הריקוד הזה הם קיבלו 24 נקודות, ויש להם 52 נקודות סך הכול - שזה מקום טוב להיות בו בשלב הזה של הערב.

את בת חן סבג ההפקה שמרה לביצוע שלפני האחרון, וגם היא ועידן רקדו ואלס (ואלס-גייט? באמת?) לצלילי "לילות וקללות" של עומר אדם (עומר אדם-גייט? באמת?). היה לי חסר קצת נאון על הרחבה, ואהבתי את השילוב של צהוב ושחור בתלבושות שלהם. היה ביצוע יפה של ואלס, אבל הרגשתי שבת חן קצת מנותקת במחשבות שלה מהריקוד. הם קיבלו 22 נקודות בריקוד הזה ויש להם בסך הכול 45 נקודות.

שירי ורפאל כמובן היו האחרונים בערב, ואני מניחה שאנחנו צריכים להתרגל לזה שנראה את שירי, את עדן גולן ואת צחי הלוי אחרונים בכל פרק עד לאיחוד בין הקבוצות. מה לא עושים בשביל למשוך את הרייטינג כמה שיותר זמן. אני בכל אופן יודעת שעד הפרק הבא בשבת אני צריכה לעשות קצת ניתוח נתונים כדי לבדוק מגמות אחרות שקשורות לביצועים של כוכבי העבר שהשתתפו בתוכנית.

השניים החליטו לקרוץ לשכנים באגן הים התיכון, והם רקדו רומבה לצלילי "An Eisai Ena Asteri" של ניקוס ורטיס. הריקוד היה מהנה לצפייה, אבל עד הרגע האחרון שירי לא חייכה אפילו לרגע אחד וחששתי עם השופטים שהיא לא נהנתה ממה שהיא עשתה, שזה חלק גדול מהסיבה שהם כולם שם באולפן. הציוות לרפאל כמובן נועד להוביל אותה רחוק וזה עובד, והיא אולי טכנית טובה יותר מאחרים אבל חסר לה אלמנט כלשהו בריקוד, ולא משנה כמה השופטים יחמיאו לה.

אני אף פעם לא בעד להשתיק אף אחד, אבל היה קצת קשה להקשיב למונולוג המכונס בתוך עצמו על כמה שהיא "סקרנית ללמוד" ו"תוהה איפה היא לא עבדה נכון". ובכל זאת, לדיווה גדולה כמו שירי מימון צריך לתת במה גדולה. הם קיבלו 31 נקודות על הריקוד הזה וסך הכול יש להם 64 נקודות במקום השני - הסיכוי שהיא תהיה מועמדת להדחה הוא אפס, אבל זה יכול היה להיות מבדר אם כן.

ההדחה הראשונה של העונה

שני הזוגות שקיבלו את המקומות האחרונים מהשופטים הם בת חן ועידן ומתן ואלינור. הקהל אכן החליט להציל את מתן ואלינור כמו שחשבתי, מה שאומר שהזוגות העומדים להדחה הפכו להיות בת חן ועידן ודניאל ואלון - כניסה לא צפויה, לא אשקר, כי גם שרן וקארין ניצלו על ידי הקהל. בסופו של דבר השופטים החליטו להדיח את בת חן ועידן. היה קצר אבל עוצמתי, אבל עכשיו כבר צריך לנחש מי יינצל ביום שבת ומי יודח מהקבוצה השנייה, שהיא לדעתי הכי חזקה בעונה.

בית המשפט המחוזי בחיפה גזר אתמול (רביעי) 25 שנות מאסר בפועל על הלאל חלו, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון ברצח בכוונה של קטין כבן 17 ובעבירת ניסיון רצח, במסגרת אירוע ירי שאירע בנהריה בינואר 2020.

מכתב האישום המתוקן, שהגיש עו"ד מחמד מולא מפרקליטות מחוז חיפה פלילי, עולה כי חלו חבר יחד עם אחרים לפגוע באדם עימו היה להם סכסוך קודם. חלו ושותפיו הגיעו לנהריה כשהם מצוידים בנשק, וארבו לאיש סמוך למקום מגוריו. כאשר הבחינו בו, פתחו בירי לעברו מתוך רכב. האדם נפצע מהירי, אולם אחד הכדורים פגע גם בנער כבן 17 שעבר במקום במקרה - ולא היה קשור כלל לסכסוך. הנער פונה לבית החולים, אך נפטר מפצעיו כעבור שעות ספורות.

במסגרת הסדר הטיעון תוקן כתב האישום המקורי, אשר ייחס לחלו עבירת רצח בנסיבות מחמירות, והצדדים עתרו במשותף לעונש של 25 שנות מאסר. בית המשפט אימץ את ההסדר במלואו, וקבע כי מדובר בעונש ההולם את נסיבות המקרה ואת מדיניות הענישה שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון.

בגזר הדין עמד בית המשפט על חומרת המעשים ועל הפגיעה הקשה בערך קדושת החיים, וציין כי חייו של צעיר שנקלע לזירה באקראי נגדעו לשווא וכי לא ניתן להפריז בנזק שנגרם למשפחתו. בנוסף לעונש המאסר, חויב חלו לשלם למשפחת המנוח פיצוי של 258 אלף ש"ח, ובנוסף הועבר עוד קודם לכן למשפחה, באמצעות באי כוחה, סכום של 192 אלף ש”ח.

רשות החברות הממשלתיות בניהול רועי כחלון דורשת מיושבי ראש הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות להפסיק את נוהג השתתפות בישיבות באמצעות זום.

ל"מעריב" נודע כי במכתב שנשלח ב-23 באפריל דורש כחלון למנוע מהדירקטורים השתתפות בדרך זו. כחלון כתב כי "הישיבה תתקיים פרונטלית במתקני החברה או במקום אחר, אלא אם התקיימו נסיבות רלוונטיות המשפיעות על כלל המשק - כמו מצב מלחמה". החריג הוא מקרה שבו הוחלט מראש שכל הישיבה תתקיים בזום ולא בדרך פרונטלית.

מתברר שהיו מקרים שבהם חלק מהדירקטורים ניצלו לרעה את אפשרות ההשתתפות בזום, ותוך כדי הישיבה עברו למיוט ועסקו בנושאים אישיים אחרים. אך למרות המקרים החריגים, מניעה גורפת של ישיבה בזום פוגעת בעבודת הדירקטוריון. עם זאת, יש מקרים שבהם חברי דירקטוריון אינם מסוגלים להגיע פיזית לישיבה - בשל בעיות בריאות, שהייה בחו"ל או אילוצים אחרים הנובעים מהמצב הביטחוני.

אם הנחיית רשות החברות תתקבל ככתבה וכלשונה, הדבר עלול לחשוף את הדירקטורים לתביעות. זאת מאחר שהשתתפות בזום לא תיחשב כהשתתפות בישיבה. רשות ני"ע מאפשרת השתתפות בישיבות זום, אלא שאז היא דורשת ששכר הדירקטורים יעמוד על 60% מהשכר הרגיל.

דרישתו של כחלון התקבלה בביקורת באיגוד הדירקטורים בניהול הדר צופיוף, הדוחה את הדרישה וטוענת שזום הוא אמצעי מקובל בעולם העסקים המודרני. עו"ד וד"ר לאה פסרמן, היועצת המשפטית של האיגוד, טוענת כי הדרישה אינה מקובלת, וכי יש לאפשר ליו"ר הדירקטוריון עצמו להתיר מראש השתתפות בזום - אם מצא זאת לנכון.

הציבור הגדיל במהלך חודש מאי את היקף לקיחת המשכנתאות - כך מראים נתוני בנק ישראל שפורסמו אתמול. הגידול חל הן בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד לעומת אפריל, חודש שבו הביקוש היה נמוך בגלל חופשת הפסח. היקף המשכנתאות במאי זינק בהשוואה לאפריל ב-22% ל-9.7 מיליארד שקל. מתחילת 2026 הסתכם היקף לקיחת המשכנתאות ב-46 מיליארד שקל. זאת לעומת 41 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הנתונים עומדים בסתירה לירידה בהיקף מכירות הדירות בענף המגורים, בדגש על דירות חדשות. לפי נתוני הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסמו אתמול, באפריל נרכשו 5,081 דירות - ירידה של 19% בהשוואה לאפריל אשתקד וירידה של 31% בהשוואה למרץ השנה (בצל המלחמה).

הסיבות לגידול הן החזרי משכנתה גבוהים בגין דחיית תשלומים ופריסת החזרים מהעבר. גורם נוסף לגידול היה הירידה בריבית הפריים, שהסתכמה במחצית השנה האחרונה ב-0.5%. ההנחה היא שריבית זו תמשיך לרדת, מה שמעודד את הלווים לנצל את ההזדמנות ולהגדיל את רכיב הפריים בהלוואות.

בהתאחדות יועצי המשכנתאות הגיבו בחיוב לנתונים. לדבריהם, הירידה שנרשמה באפריל הושפעה בין השאר מחג הפסח וממיעוט ימי העבודה, ולכן חלק מהעלייה במאי משקף חזרה לקצב פעילות רגיל. עוד אומרים בהתאחדות כי הנתונים מעידים על כך שהביקוש הבסיסי לדיור נותר חזק. זאת כאשר סביבת הריבית עדיין גבוהה והמציאות הביטחונית רחוקה מלהיות רגועה.

בענף אומרים עוד כי מה שהכי משמעותי הוא הנתון המצטבר שהוזכר לעיל - כאשר מתחילת השנה ניטלו משכנתאות לדיור בהיקף של 46.1 מיליארד שקל, עלייה של 11.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר באינדיקציה לכך שהציבור ממשיך לקדם עסקאות נדל"ן ולקבל החלטות ארוכות טווח, למרות האתגרים הרבים שמלווים את המשק.

בהתייחס למאפייני ההלוואות, נקבע כי משקל ההלוואות לכל מטרה ירד מ-5.6% ל-5.2%, מה שמעיד על כך שעיקר הפעילות מופנה לרכישת דירות ולצורכי דיור אמיתיים, ולא להגדלת צריכת אשראי כללית.

במקביל, משקל הלוואות הגישור נותר יציב יחסית ועמד על 15.3%, נתון המלמד כי גם משפרי הדיור ממשיכים להיות שחקן משמעותי בשוק. במילים אחרות, הנתונים מראים כי בניגוד להערכות של רבים בתחילת השנה, הציבור אינו מקפיא החלטות דיור. הוא בוחן, מתלבט, מתנהל בזהירות - אך בסופו של דבר ממשיך לפעול. הצורך בדירה ממשיך להיות אחד הכוחות החזקים ביותר במשק הישראלי - וזה קורה גם בתקופות מורכבות. 

הערב (רביעי) כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו פגישה פוליטית עם כמה מראשי הרשויות בליכוד, הנחשבים לתומכים המרכזיים במהלך לביטול הפריימריז באופן חד-פעמי ולהקמת ועדה מסדרת שתתרכז בהרכבת רשימת המפלגה לקראת הבחירות.

במהלך הפגישה, כצפוי, שבו ועלו הנימוקים בעד הקמת הוועדה המסדרת. לדברי גורמים המעורים בפרטים, נתניהו הקשיב לדברים ואמר כי מדובר ב"כיוון מעניין", אך הדגיש כי ברצונו לשמוע דעות נוספות.

בליכוד יש מי שחוששים כי נתניהו מבקש בדרך זו לבנות את התשתית לביטול הפריימריז באמצעות לובי של בכירי התנועה, מבלי שהמהלך ייתפס כיוזמה אישית שלו, אלא כדרישה העולה מן השטח.

שליטה רחבה יותר

גורמים בליכוד מעריכים כי אף שבסביבת נתניהו היו מי שדחפו בשבועות האחרונים לביטול חד-פעמי של הפריימריז ולהקמת ועדה מסדרת לבחירת הרשימה הארצית, הסיכוי לכך ירד משמעותית. לפי אותם גורמים, נתניהו היה מעדיף מנגנון שיאפשר לו שליטה רחבה יותר בהרכב הרשימה - מחשש שפריימריז רגילים יעלו למקומות גבוהים מועמדים קולניים ופופוליסטיים, אהודים בקרב הבייס ומתפקדי הליכוד, אך כאלה שעלולים להרחיק מצביעי ימין מתונים.

"נתניהו היה מעדיף פתרון אחר", אמר גורם המעורה בפרטים, "אבל הוא מבין שזה יעורר התנגדות קשה מאוד בתוך הליכוד". לדבריו, נתניהו השלים בשלב הזה עם פריימריז - לא שהוא פועל כעת לביטולם.

לפי אותם גורמים, עצם כינוס ועדת החוקה היום הוא איתות משמעותי לכך שהתנועה מתקדמת לעבר פריימריז. ועדת החוקה אינה הגוף שמכריע סופית על המועד, אלא מגבשת המלצה שתובא לאישור הגוף המוסמך: הוועידה החדשה, אם תכונס, או המרכז היוצא אם תיווצר מניעה משפטית לכינוס הוועידה. בליכוד מציינים כי הוגשה עתירה לבית הדין בניסיון למנוע את כינוס ועדת החוקה, אך בשלב זה לא ניתן צו שמונע את קיום הישיבה.

ברקע המתיחות הביטחונית מול איראן לאחר ה"מיני-מלחמה" שהתרחשה לפני שלשום, והמתקפה האמריקאית הלילה באיראן, נראה כי הדברים הולכים ומחריפים מדי רגע. איום חדש שמגיע ישירות מטראמפ מזעזע את המזרח התיכון ומכניס את כולם לכוננות. לפני זמן קצר אמר הנשיא האמריקאי כי "התקפנו את איראן קשה אתמול - ונכה אותם גם היום".

לאחר מכן, אחד הבכירים האמריקאים הידוע בקרבתו לנשיא האמריקאי טראמפ, השגריר מייק האקבי, הוסיף על איומי טראמפ ושיגר רמז עבה באשר להתרחשויות שעשויות לקרות באזור ממש בקרוב. "דברים עשויים להיות מעט ״חריפים״ בשכונה בקרוב", כתב.

Things may get a bit spicy in the neighborhood soon. https://t.co/jkCwjPcxP3

— Ambassador Mike Huckabee (@GovMikeHuckabee) June 10, 2026

ברקע הדברים, מי שהתייחס למצב שנוצר מול איראן הוא שר הביטחון הישראלי, ישראל כ"ץ, בנאום שנשא בטקס פרס ביטחון ישראל. "המזרח התיכון משתנה לנגד עינינו. בימים אלו ממש אנחנו רואים, בגאווה רבה, את לוחמינו הגיבורים פועלים בעומק לבנון נגד ארגון הטרור חיזבאללה שפועל בשליחות המשטר האיראני, ומנחיתים על ראשו מכות קשות. צה"ל פינה אתמול שכונה נוצרית בצור ותקף את מחבלי החיזבאללה שמצאו שם מחסה. כמובן שכעת התושבים ישובו לבתיהם", אמר כ"ץ.

"אנחנו ממשיכים לתקוף את מחבלי החיזבאללה בכל מקום לטובת ביטחון יישובי הצפון ומדינת ישראל, ושוללים על הסף את איומי איראן וניסיונה לקשור בין הזירות. אסור לנו לחשוב שהמלאכה תמה - המערכה מול איראן רחוקה מלהסתיים. אם איראן תתקוף את ישראל - היא תספוג מהלומה קשה כפי שעשינו לפני מספר ימים. צה"ל ערוך לתקוף בעוצמה רבה באיראן", הוסיף.

מזג האוויר היום (חמישי) יהיה מעונן חלקית עד בהיר, כאשר הבשורה המרכזית היא ירידה קלה בטמפרטורות - בעיקר באזורי ההרים ובפנים הארץ. באזורי החוף ובדרום הארץ לא צפוי שינוי משמעותי.

ביום שישי יימשך מזג האוויר המעונן חלקית עד הבהיר, ללא שינוי ניכר בטמפרטורות לעומת היום. כך גם ביום שבת - תחזית דומה של שמים מעוננים חלקית עד בהירים, ושוב ללא שינויי טמפרטורה בולטים. 

הטמפרטורות החזויות: בירושלים - 27 מעלות, בתל אביב - 27, בחיפה - 26, בטבריה - 32, בבית שאן - 33, באשדוד - 27, באשקלון - 27, בבאר שבע - 30, ובאילת - 37 מעלות.

 
 
 

מאמן התעמלות הקרקע יבגני יורדנוב, בן ה-51 מקריית אונו, בדרך לכתב אישום חמור. בתום חקירה סמויה שניהלו חוקרי משטרת מסובים שבמרחב דן במחוז תל אביב, הוגשה היום (רביעי) בבית משפט השלום בתל אביב הצהרת תובע כנגד יורדנוב, החשוד בביצוע עבירות מין חמורות כנגד אחת מחניכותיו, כיום בשנות ה-20 לחייה, מאז שהייתה בת 12. בבית המשפט הוארך מעצרו של יורדנוב בפעם החמישית עד ליום ראשון, ה-14.6.2026, אז תגיש נגדו פרקליטות מחוז תל אביב כתב אישום חמור.

כזכור, ביום ה-21.5.2026 פתחה המשטרה בחקירה בעקבות תלונה שהתקבלה ממתעמלת לשעבר בהתעמלות קרקע וכיום מאמנת בעצמה, כנגד מי שהיה מאמנה במשך שנים, בחשד שביצע עבירות מין חמורות, כל זאת תוך ניצול יחסי מרות בעת שהיו בתחרויות בחו"ל.

בין השאר ייחסה המשטרה לחשוד יורדנוב, ממאמני התעמלות הקרקע המוכרים בישראל, שורה של עבירות אינוס, מעשים מגונים, סחיטה באיומים ושידול קטין. במהלך עימות בינו לבין המתלוננת הכחיש החשוד את המיוחס לו והמשיך לטעון כי מדובר בעלילה שמטרתה להרוס את חייו.

במסגרת הדיונים בבית המשפט טענה פרקליטתו, עורכת הדין מירב זמיר, כי מרשה כופר בחשדות נגדו וטוען כי לא ייתכן שהמתלוננת נגדו היא זו שהזמינה אותו לחגוג את הנובי גוד יחד עם אביה בביתם רק לפני מספר חודשים. הסניגורית ביקרה את התנהלות המשטרה בפרשה, שהזמינה את החשוד לחקירה שלושה ימים קודם לכן, ומכך לא עולה חשד למסוכנות מצידו לטענתה. בנוסף, נחקרה במשטרה גם רעייתו של יורדנוב בחשד לקשירת קשר לביצוע פשע.

סערה התעוררה סביב החלטת חיל המודיעין לפסול את ד"ר מוטי קידר מריכוז תוכנית אקדמית להכשרת חוקרים חרדים. פרופ' קידר התייחס לנושא בשיחה עם אריה אלדד ורון קופמן בתוכנית "חמש בערב", וטען כי הרקע להחלטה אינו מקצועי בלבד אלא נובע, לדבריו, גם מהתבטאויות עבר שלו סביב רצח ראש הממשלה יצחק רבין.

לדבריו של קידר: "זו התבטאות שלקוחה מתוככי הדיפ סטייט הישראלי".

בהתייחסות נוספת לפרשת רבין אמר קידר: "זה לא המקום להתחיל לדבר, אבל הם לא מסתדרים עם הסתירות שיש בסיפור הקיים. הבעיה היא אחרת - אני ריאליסט. אני מסוג המזרחנים הריאליסטים, אלה שלא שבויים בחלומות על קומביה סביב המדורה, שהווק הישראלי השקיע אותנו בהם והביא אותנו ל-7 באוקטובר, בעיקר בחיל המודיעין".

בהמשך פירט את הרקע המקצועי שלו והוסיף: "הייתי סגן אלוף ב-8200 בתפקיד שיש בו לא מעט מחקר. נתתי מאות הרצאות בצה"ל, אני על רשימת המרצים של קצין חינוך ראשי והייתי מורה מרכזי בהכשרה אקדמית של אחד מגופי הביטחון. לכל הדברים האלה אני טוב, אבל להכשיר כמה חרדים זה לא עובר טוב בגרון. אלו כנראה אנשים מסוגו של אהרון חליוה, שנתפסים לאיזושהי אמירה מלפני שבע שנים".

כאשר נשאל על השתתפותו בדיונים סביב רצח רבין, השיב קידר: "אני לא נחשב כחוקר רצח רבין, אני רק אזרח רגיל. כשיש יותר מדי סתירות בסיפור, אז לכל אזרח קופצת האנטנה והוא מתחיל לשאול שאלות. לא חקרתי ולא בדקתי כי אין לי סמכויות חקירה. רצח רבין לא נחקר בגלל שהיה נאשם מודה, ועל פי שיטת המשפט הישראלי אין שלב הוכחות".

קופמן השיב לטענות ואמר: "יגאל עמיר, אחיו ועוד משתתפים הועמדו לדין אחרי חקירה ממצה, כולל נוכחות בזירה ושחזור. אני לא יודע למה אתה אומר שלא הייתה חקירה".

בסיום דבריו הדגיש קידר: "השאלה היא לא מה היה ברצח רבין, אלא אם עכשיו צריך להשעות אותי מכל ההרצאות בצה"ל בגלל מה שאמרתי. מה ששולט זה לא הידע המקצועי בדברים שחקרתי ופרסמתי, אלא התבטאות בעניין שלא חקרתי. למה פסלו אותי? כי נגעתי להם בציפור הנפש של השמאל הישראלי, שזה רצח רבין. בלי זה אין להם אג'נדה".

הבן הבכור שלי, בן 17, רוצה לעשות קעקוע כי לטענתו זה ייתן לו ביטחון עצמי. הקעקוע שהוא רוצה ממש מוגזם, על כל הזרוע, משהו שנקרא "שרוול". כמה לגיטימי יהיה מבחינתי הניסיון לעצור את זה? בארץ מותר לעשות קעקועים מגיל 16.

"הלגיטימיות היא אצלך, בסולם הערכים שלך. גם כשאת אומרת 'זה מאוד מוגזם' את צריכה להוסיף 'בעיניי'. אם את אומרת שזה לא לגיטימי בעינייך, שם נגמר הסיפור. את יכולה גם לנסות למצוא רגע שבו את נכנסת לחדר שלו ופוצחת בנאום של חצי דקה עד דקה, שאותו תכיני מראש. משהו בסגנון: 'אני לא עוצמת עין כי אני מדמה את הקעקוע שאתה רוצה לעשות. אני דואגת ובעיקר מפחדת שזה משהו בלתי הפיך'".

הבת שלי בת ה-10 לא רוצה ללכת לקייטנה. אני חוששת שאם ארשה לה להישאר בבית כשהיא לבד עד הצהריים היא תהיה כל היום במסכים.

"ההחלטה תתקבל מתוך ההיכרות שלך עם בתך. היא יכולה לא ללכת. אפילו על פי חוק היא יכולה. גם אם את יודעת שהיא כנראה תהיה במסכים כל הזמן, זאת לא בעיה. שש שעות בטלפון או בטלוויזיה לא הורסים את החיים של אף אחד. לכי אחורה עשר שנים ודמייני שלא היה טלפון נייד".

"הילדה הייתה קוראת עשר שעות, ולא היית נזעקת. היית שמחה שהיא קוראת. אותו דבר עם הטלפון. אם הוא מוגן, והיא לא יכולה לגלוש באתרים שחסמתם, ואם פונים אליה במילים מסומנות והתרעה קופצת אצלך בטלפון ואת יודעת שמשהו קורה - אז הילדה מוגנת עד כמה שאפשר. ואם היא תהיה בטלפון - אז מה? רק צריך שיהיה ברור שברגע שאת חוזרת הביתה - אין טלפון".

נכדי בן ה-3 וחצי מציק לאחיו בן השנה. מאז שהקטן נולד, ההתנהגות שלו השתנתה. הוא דוחף את אחיו, יושב עליו, ואפילו לוקח לו מוצצים. פתאום הוא גם מרטיב בלילה וקורא לי להחליף לו. כשבתי נכנסה לראשונה הביתה עם התינוק הוא לא הסתכל עליו. עברו לפחות שבועיים עד שהוא הבחין שיש תינוק חדש.

"לידה של אח או אחות היא מעבר רציני מאוד בחיים של הילד. כל מעבר בחיי ילד הוא יציאה מאיזון. משהו קרה, ומאותו רגע החיים אינם כפי שהיו. הטלטלה מאוד רצינית. וברגע שיש טלטלה, ילד מתנהג כמו ילד. הוא מקנא. כל התנהגות שנגיב אליה תמשיך להתקיים כי הילד רוצה לדעת שרואים אותו וששמים לב אליו".

"אבל הוא גורם לזה ששמים לב אליו רק בהתנהגויות רעות, אז הוא גם אומלל. צריך להגיד לו שלאבא ולאמא יש תפקיד: להגן על הילדים שלהם תמיד. ולכן צריכים גם להגן על התינוק. אם לאחר מכן הוא הלך שוב לדחוף את אחיו, אל תתייחסי. רוצי לתינוק, ובזה העניין נגמר".

"בנוסף, הילד חייב שיראו אותו ושיעירו לו. אז העירי לו על דברים טובים. כשהוא משחק, כדאי להיכנס לחדר ולהגיד לו: 'איזה ילד מדהים. אני יכולה לסמוך עליך', ולצאת מהחדר. הורים עושים לרוב הפוך. הילד שקט חצי שעה - והם לא נכנסים לחדר".

אני אב לבן 3 שנורא מחובר לכלב שלנו, שחלה בסרטן. לצערנו, אנחנו עומדים להרדים את הכלב, ולא יודעים איך לשקף את זה לבן.

"ככל שהילדים צעירים יותר, קל יותר להגיד להם את האמת, בגלל שהם לא מבינים את המשמעות. אין צורך להכין ילד כל כך צעיר ולהגיד לו שעומדים להרדים את הכלב. החשיבה של ילדים קונקרטית: כאן ועכשיו. כשהוא ישאל איפה הכלב, אפשר להגיד שהוא בגינה, ישן בחדר, או בארץ המתים. זהו. הנוכחות שלו שם. הילד נורא יתגעגע אליו, זה נורא עצוב. אבל כולם צריכים להתגבר על הדברים האלה".

"יש הורים שאומרים שאסור לשקר לילדים. אני לא מסכימה עם זה. אפשר להגיד: 'מתוק, כולם בסוף מתים, אבל זה יהיה בעוד הרבה שנים'. אבל לילדים אין תפיסת זמן. אם יש צורך לשקר, לבלף, או להגיד אמת חלקית כשהילדים צעירים - אני תומכת בזה. ואם הילד ישאל בעתיד למה שיקרתם, תענו לו: 'כי זה מה שהיה נכון לעשות כשהיית בן 3. היום אתה מספיק בוגר ונבון, ומבין דברים באופן אחר'".

פרסום ראשון: העונה החדשה של "רוקדים עם כוכבים" רק התחילה, וכבר ההפקה מספקת לנו רגעים שאי אפשר להוריד מהם את העיניים. הערב (רביעי), בתוכנית ההדחה הראשונה שתקבע מי יהיה הזוג הראשון שיעזוב את הרחבה, צפוי טוויסט מסקרן במיוחד: דיאן שוורץ תעלה לבצע את הריקוד שלה לצלילי ביצוע של שירי מימון.

העניין המרתק כאן הוא לא רק הבחירה המוזיקלית, אלא העובדה שמימון, שמתחרה בעצמה על התואר הנכסף בעונה הנוכחית, תנכח בקהל ותצפה בביצוע של שוורץ.

ברשתות החברתיות חלק מהצופים מיהרו להכתיר את השתיים כ"צ'ילבטות" של העונה, אך מקורבים מבקשים להרגיע את הרוחות ומבהירים: אין ביניהן סכסוך, ואין כאן טיפת דם רע - נהפוך הוא, מדובר בפרגון הדדי וקולגיאליות מלאה. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהשתיים הן כרגע יריבות על רחבת הריקודים, והמתח הספורטיבי באוויר מורגש היטב. אז האם הבחירה האמנותית הזו תעזור לשוורץ לצלוח את ערב ההדחה הראשון, או שמא מדובר במלכודת דבש? את התשובות נגלה הערב 21:30 - תכנית הדחה ראשונה של "רוקדימים".

רועי ומאי שפיר-אוחנה מרמת גן
הוא: רב-סרן (במיל'), בן 31, איש הייטק. משרת במילואים כקצין מבצעי בחטיבה מתמרנת.
היא: סרן (במיל'), בת 31, סיימה תואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית וביולוגיה. משרתת במילואים כקצינת לוגיסטיקה בחטיבה מתמרנת.

ההיכרות
רועי: "הכרנו לפני עשור בצבא, כששנינו היינו קצינים סדירים. מאז אנחנו יחד"
מאי: "ועכשיו אנחנו יחד במילואים".

רועי: "התחתנו ביום העצמאות, ב-22 באפריל 2026. החתונה נדחתה פעמיים בגלל סבבי לחימה. ארבעה ימים אחרי החתונה שוב היינו על מדים ועלינו לגזרת הצפון, שם אנחנו נמצאים עד עכשיו. ירח הדבש שלנו כרגע בגבול הצפון".

ימי מילואים
רועי: "בשבילנו זו שליחות. מילואים הם גם אחריות. ההורים והסבים שלנו היו במלחמות הקודמות, ועכשיו הזמן שלנו. אנחנו משנים מציאות ומשפיעים על המצב בעתיד".

מאי: "אחת השאלות שאני מקבלת בלי סוף ממי שלא עושה מילואים היא 'למה אתם עדיין ממשיכים לבוא?'. אצל רועי זה כבר סבב שביעי, אצלי חמישי. מאז תחילת 'חרבות ברזל' רועי עשה מעל 400 ימי מילואים, אני כ-300. אנחנו ממשיכים לבוא בשביל האנשים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים של שנינו. אין אופציה שאנחנו לא מגיעים".

רגעים משמעותיים
רועי: "שבוע אחרי 7 באוקטובר, כשהיינו בגזרת הצפון, והתמונה בדרום סוף-סוף התחילה להתבהר, הייתי צריך לקבל החלטה לאיזו הלוויה אני הולך. שלושה אנשים שאני מכיר אישית נפלו בקרב, וההלוויות שלהם היו באותו יום. הצלחתי להגיע רק להלוויה אחת. במהלך המילואים אתה עד לאירועים קשים, אלה דברים שמלווים אותנו. זה לא משהו שנגמר ברגע שפושטים את המדים".

מאי: "כל המילואים בנויים אצלי מרגעים קטנים. המטרה שלי היא שהחייל בקצה לא ירגיש שחסר משהו. אנחנו במלחמה ארוכה, יש פחות תרומות, פחות ציוד. קשה להגיד למי שמבקש, שאין. לפעמים אין מספיק ואת צריכה תמיד לריב עם כולם כדי להצליח לארגן מה שדרוש".

אתגרים
מאי: "הייתי אמורה לסיים את התואר שלי בארבע שנים, והוא נמשך ארבע שנים וחצי. במקביל, לא הצלחתי למצוא עבודת סטודנט, ואני מסיימת את התואר בלי ניסיון מעשי. נקודת הפתיחה שלי למציאת משרה נמוכה מזו של סטודנטים אחרים".

רועי: "אתה צריך גם לדאוג לכך שהחיים המקצועיים שלך לא יקרסו. זה קושי בהסתגלות בעבודה אחרי שנגמר סבב, זה קידומים והעלאות שכר שמדלגים עליך. במקום שיחת משוב על העלאת משכורת, אתה אומר שאתה הולך לשלושה חודשי מילואים. יש פער תהומי בין המילואים לחיים שבחוץ. זה מגיע על חשבון ההתפתחות האישית שלנו. אנחנו בהולד".

הזוגיות
רועי: "אנחנו לרוב לא יושבים באותו מקום במילואים. אנחנו כל כך קרובים וכל כך רחוקים בו-זמנית".

מאי: "אנחנו מאוד מתגעגעים זה לזה. רועי עסוק רוב היום, אני עובדת הרבה בלילה. אנחנו פחות מצליחים לדבר ולעשות שיחות ארוכות כמו שעשינו פעם, וזה מפריד".

רועי: "מאז החתונה התראינו פחות משבוע. זה קשה. הגעגוע אוכל אותך מבפנים. לפעמים אני רואה אותה 30 שניות, מחבק אותה בש"ג כלשהו וחוזר למשימה. רק לתת לה את החיבוק, להסניף אותה רגע, לעצום עיניים ולהרגיש כאילו אתה בבית. ואז אתה פוקח עיניים ומבין שנתראה כשנתראה. וגם כשנסיים את הסבב הנוכחי, יהיה מורכב לצאת לירח דבש או לחופשה. אני צריך לחזור כמה שיותר מהר לעבודה. אבל ננסה לגנוב איזה לילה בבית מלון. לשם שינוי, זה יהיה רק שנינו".

מסרים ותקווה
רועי: "לפעמים אני מרגיש שמקבלי ההחלטות נותנים פתרונות כמו פלסטר, לא מסתכלים על התמונה הרחבה. אנחנו עצרנו את החיים שלנו כבר שלוש שנים, ונגיע גם לסבב הבא שיקראו לנו אליו וגם לזה שאחריו. אבל התחושה היא כאילו אתה עומד ברמזור, כולם ממשיכים קדימה ואתה עומד במקום. חברים של מאי שמסיימים את התואר מוצאים עבודות, ומאי לא שם. ובמקומות עבודה, אף אחד אומנם לא יגיד לך שהוא לא מגייס אנשים שעושים מילואים, אבל בפועל יש רתיעה חד-משמעית מלהעסיק כאלה. אני מכיר אנשים בתפקידים זוטרים ובכירים שדילגו עליהם, ובצורה לא רשמית אתה מבין את הסיבה".

מאי: "הייתי מצפה ממקומות עבודה להתחשב יותר, להבין את הסיטואציה, לקדם יותר מילואימניקים".

רועי: "מקום עבודה צריך אנשים שיעבדו. אני מבין אותם, הם גם נפגעים מהאירוע הזה. אנחנו פשוט צריכים שמקבלי ההחלטות יסתכלו ויבינו באמת מה הצרכים של מילואימניקים, ולא יגידו 'הנה, קיבלתם שובר לנופש בארץ'. שובר לנופש זה חשוב, אבל יש דברים כל כך הרבה יותר דחופים שאנחנו צריכים בחיי היומיום".

"אלה הערכים שגדלנו עליהם"

איינאו וקרן ממו, הורים לשניים, מכפר הנוער ימין אורד
הוא: רס"ם (במיל'), בן 39, חטיבה 55 של הצנחנים. בינואר 2024 נפצע בינוני בעזה, ובאוקטובר 2024 נפצע אנוש בלבנון. עד לפציעה עבד כקב"ט בכפר הנוער. כיום נמצא בתהליכי שיקום.
היא: בת 36, עורכת דין, עובדת בצוות המדיניות של פורום נשות המילואימניקים. משרתת במילואים כקצינת מעטפת השירות.

ההיכרות
קרן: "הכרנו לפני 17 שנים בכפר הנוער נווה עמיאל שבו עבדנו שנינו. שנתיים לאחר מכן התחתנו".

ימי מילואים
איינאו: "אני עושה מילואים משנת 2010. מאז 'חרבות ברזל' עשיתי כ-270 ימי מילואים, עד הפציעה. אחרי השיקום ברור לי שאחזור למילואים. קודם כל, זו תרומה למדינה, וזה גם מפגש עם חבר'ה שנמצאים איתי עוד מהסדיר. מה שנקרא, משפחה אחת גדולה".

קרן: "צה"ל מבין את העומס על העורף, וכך קם מערך קצינות מעטפת השירות. לפני כמה חודשים, במסגרת המיועדת לנשים דתיות שעשו שירות לאומי, התגייסתי לגדוד של בעלי וסיימתי את ההכשרה. הפנייה להצטרף למילואים הגיעה מהמג"ד. במסגרת התפקיד אני אחראית על ליווי משרתי המילואים והענקת מענה רציף לבני המשפחה שבעורף, כולל סיוע במיצוי הזכויות. בקרוב אני מתחילה סבב של 100 ימי מילואים. בעוד כמה חודשים אקבל דרגת קצונה אקדמית. מרגע שפנו אליי עם ההצעה להתגייס הרגשתי תחושת משמעות. אני רואה בזה המשך ישיר לתרומה של איינאו, שתמיד בבית שלנו יש מי שעושה מילואים. אלה הערכים שגדלנו עליהם. אנחנו גם מחנכים את הילדים לנתינה ולאהבה למדינה. כמו כן, אני מגיעה לתפקיד כמי שיודעת מה זה להיות בעורף. יודעת עד כמה זה קשה להיות חודשים לבד, ולהחזיק בית, ילדים ועבודה. אני מכירה בחשיבות קיומו של מישהו שמקשר בין הגדוד לעורף ולהפך. חוויתי זאת על בשרי".

רגעים משמעותיים
איינאו: "אני זוכר את ימי הלחימה בכפר עזה, את חילוץ המשפחות משכונת הקראווילות, את אחד הבתים ההפוכים שראיתו בו צעצועים של ילדים. היו מראות קשים. אני זוכר גם את הרגע שבו נפצעתי בפעם השנייה. חילצנו פצוע בידיעה שמחבלים נמצאים קרוב מאוד אליו. אתה מודע לסיכון, אבל אין לך התלבטות".

קרן: "אני זוכרת את הרגע בבוקר 7 באוקטובר שבו איינאו עולה על מדים, יוצא מהבית, ואני דוחפת לו לחמניית שניצל. ואז את כל הימים שבהם הוא בכפר עזה ואני לא יודעת מה קורה שם. רגע נוסף שזכור לי הוא כשחיילים הגיעו אליי, להודיע שאיינאו נפצע קשה מאוד. תהליך השיקום שלו עדיין נמשך".

אתגרים
קרן: "בתקופת מילואים את נמצאת לבד. זה לא רק להחזיק לבד עבודה, בית וילדים. את גם דואגת כי הבעל שלך בעזה או בלבנון. ממש נאבקתי כל יום מחדש לא לוותר, לזכור את המשמעות ולשרוד. גם הילדים, מצד אחד היו מאוד מחוברים למה שהגדוד עושה, ומצד שני מאוד התגעגעו ודאגו".

הזוגיות
איינאו: "בגלל הפציעה יש לנו הרבה זמן יחד – בשיקום, באשפוז בבתי חולים. זה מאוד מחזק את הזוגיות ובונה אותה בצורה אחרת. פתאום אני גם לומד לבקש עזרה כשצריך. גם קרן מביעה את הקושי וההתמודדות שלה, ויש שיתוף. מהבחינה הזו הזוגיות שלנו מאוד התחזקה".

קרן: "בתקופת המילואים של איינאו היו המון רגעים של מרחק ובדידות, וגם רגעים של יחד כשהוא היה מגיע הביתה. מצד אחד, כשאנחנו יחד, הזמן יותר מרוכז, יושבים ומדברים יותר. מצד שני, צריך ללמוד לגשר על הפערים, ללמוד איך הוא מוצא מחדש את המקום שלו במרחב המשפחתי. גם במהלך השיקום לא תמיד קל, לא תמיד יודעים לתווך רגשות, אבל יש המון קרבה ורצון להיות יחד כל הזמן. חמישה ימים אחרי המועד שבו איינאו נפצע קשה היינו אמורים לטוס לחופשה זוגית בבודפשט. החלום שלי הוא שנטוס לשם אחרי השיקום".

מסרים ותקווה
איינאו: "כיום יש הרבה יותר הכרה בכל מה שקשור למערך המילואים, אבל עדיין נושא החלוקה בנטל מאוד קשוח. במהלך שלוש שנים אנשים כל פעם נעלמים לכמה חודשים. זה בלתי סביר בעליל. גם הבית בתקופה הזאת נפגע מאוד. המדינה חייבת הרבה יותר להוקיר וגם לתגמל את מערך המילואים ולראות איך היא מסייעת גם בתחום המשפחתי-זוגי".

קרן: "אין הבנה אמיתית של ההתמודדות של המשפחות. העומס על המשפחות הוא באמת אדיר. יש כיום תמיכות כאלה ואחרות, אבל בסוף עדיין עומדת אותה אמא ובת זוג עם ילדים, וצריכה ללכת לעבודה, להחזיק את הבית, וצריכה וצריכה. אני חושבת שחסר מערך תמיכה נרחב בעורף. אם זה להזרים תקציבים לחטיבות כדי שיוכלו להעביר לעורף, ואם זו עזרה טכנית של בייביסיטר, ארוחות ואפילו סיוע של הנדי-מן בבית. צריך שיהיה מערך תמיכה מובנה למשפחות, ולא על בסיס החזרים כאלה ואחרים. למדינה יש גם אחריות לפעול להרחבת המענים למתן סיוע נפשי משמעותי ללוחמים ולמשפחות שלהם". 

על רקע המתיחות בצפון, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פנה היום (רביעי) לעם הלבנוני במסר ישיר באנגלית, והבהיר כי ישראל אינה במלחמה עם אזרחי לבנון אלא עם חיזבאללה. "יש לי מסר אליכם, אזרחי לבנון. ישראל אינה נמצאת במלחמה נגדכם. אנחנו נמצאים במלחמה נגד חיזבאללה, שלקח את המדינה שלכם כבת ערובה, שמבצע את שליחותה של איראן, ושמשתמש בשטחכם כדי לשגר מתקפות טרור נגד ישראל", אמר נתניהו.

הוא המשיך: "האם אתם זוכרים איך נראתה לבנון לפני שאיראן וחיזבאללה הפכו אותה לסיוט? אתם זוכרים את בתי הקפה? אתם זוכרים את התרבות? אתם זוכרים את השקט? כל זה נעלם משום שחיזבאללה ואיראן רוצים לגרור אותנו למלחמה פעם אחר פעם אחר פעם. מגיע לכם יותר. לילדים שלכם מגיע יותר. אתם כבר יודעים שישראל תעשה כל מה שנדרש כדי להגן על המשפחות שלנו ועל הקהילות שלנו".

נתניהו הדגיש את הכוח הצבאי של ישראל ואת מאמצי ההגנה על דרום לבנון: "חיזבאללה חלש יותר מאי פעם. ישראל חזקה יותר מאי פעם. עד כה חיסלנו קרוב ל‑10,000 מחבלי חיזבאללה. אנחנו מטהרים באופן שיטתי את דרום לבנון מהקיצונים הללו. לא משנה היכן הם נמצאים - אנחנו נמצא אותם".

חזון לשלום ושגשוג

ראש הממשלה הבהיר את שאיפתו לשלום עם לבנון: "אתם גם יודעים שאנחנו מייחלים לשלום איתכם, עם לבנון. שלום שבו שני העמים שלנו יוכלו להשקיע יחד, לבנות יחד ולשגשג יחד. המכשול היחיד, החסם היחיד לחזון היפה הזה, הוא חיזבאללה. הם רוצים מלחמה, לא שלום. הם רוצים מוות, לא חיים. הם יקריבו כמה שיותר מכם כדי להשיג את מטרותיהם המעוותות".

נתניהו קרא לעם הלבנוני לקחת אחריות על עתידו: "אל תתנו לעתיד שלכם להיות מוכתב בידי תאוקרטים מימי הביניים, שאובססיביים להרס הציוויליזציה המשותפת שלנו. ישראל רוצה שלום איתכם. קחו את עתידכם בידיכם. הצטרפו לישראל. בנו ביטחון ושגשוג עבור כל ילדינו. וברגע שחיזבאללה יפורק מנשקו ויחוסל כמכשול - האפשרויות יהיו אינסופיות. והשמיים הם הגבול".

הקשר אזורי

מוקדם יותר השבוע, נשיא לבנון, ג'וזף עאון, פנה לציבור הישראלי בראיון לרשת CNN, וביקר את מה שהוא מכנה "מעגל המלחמה האינסופי". עאון שאל: "האם אתם באמת רוצים לחיות במלחמה בלתי נגמרת? לא עייפתם מהמלחמות מאז 1948? האם אתם באמת רוצים לחיות בשלום?" הנשיא הוסיף: "הגיע הזמן שכוח התבונה יגבר על הגיונו של הכוח. בואו נשב ונדבר. אם אינכם מוכנים לכך, איש מאיתנו לא יחיה בביטחון ובשלום". עם זאת, עאון הבהיר נחרצות כי אין בכוונתו להיפגש עם ראש ממשלת ישראל לפני שיושג הסכם רשמי ומחייב לסיום הקונפליקט.

כפי שנחשף בתחקיר של ה"וול סטריט ג'ורנל", הלחצים הכבדים מצד ארצות הברית וישראל יחד עם הזעם הפנימי בלבנון דוחפים את המדינה לעימות מול חיזבאללה, שעלול להצית מחדש מלחמת אזרחים עקובה מדם.

איך מפלילים רוצח? הפרקליטה שהכניסה רוצח שכיר לכלא ונחשפה למחירון החיסולים שלו, נזכרת בהקלטה הדרמטית המפלילה: בשיחה חשופה בפודקאסט מעריב, עו"ד נעמה תור-זאבי, פרקליטה בכירה ומנהלת במחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז מרכז, פותחת צוהר אל מאחורי הקלעים והפענוח של תיקי פשיעה חמורים, מהקשים במדינת ישראל.

בראיון עם כתבינו גלעד מורג, היא מספרת על הרגע שבו שמעה את ההקלטה של יאיר זוהר מתוודה לעבריין, סוכן משטרתי סמוי, שביצע רצח - ההקלטה שהביאה להרשעתו של זוהר ברצח איש העסקים דורון שוסטר ז"ל ושלחה אותו למאסר עולם. בקרוב יתפרסם הריאיון המלא ב"מעריב".

איך מפצחים תיק רצח שבוצע ארבע שנים קודם לכן (2016) דרך סוכן סמוי? הרי עבריינים בדרך כלל לא מדברים על חיסולים.
 "המפעילים של הסוכן שלחו אותו במסגרת אחת מעסקאות הנשק לדבר עם מי שהיה חשוד ברצח, ועל הדרך הוא מספר לרוצח: 'אל תשאל, פנו אליי, הציעו לי להוריד מישהו'. הוא נתן פרטים שדומים למקרה של דורון שוסטר".

"הוא רוצח שכיר. בוא נגיד את זה רגע, יש לנו פה תיק של אדם שהורשע ברצח בעבור שכר, אני לא מכירה הרבה כאלו. בהקלטה שלו הוא ממש נותן מחירון עסקי. אומר 'אם זה מישהו שהמשטרה יושבת עליו סמויה אז אני מעלה את המחיר'. הוא אומר (לסוכן הסמוי): 'אחי אתה לא זוכר, עשיתי אחת'".

זה אירוע מטורף, כי כשעבריינים מחסלים מישהו הם לא מדברים על זה יותר. פה הוא מפליל את עצמו.
"בגלל שהוא סמך מספיק על הסוכן להציע לו להיות שותף, או אפילו לבצע, הוא הזמין אותו לסיור המקדים. אישר לו למחרת הרצח. אז העזנו ללכת עם סיפור הכיסוי הזה, והנה הראשון להעלות את הרצח שאז בוצע הוא הנאשם עצמו, לא הסוכן שלנו. הסוכן שם הצעה חדשה על השולחן והנאשם קפץ עליה מיוזמתו ונתן את ההתוודות שלו. הוא מאד סמך עליו, הם היו חברים טובים, קרובים, יש לנו שעות של שיחות שלהם. לקחנו את ה-2 דקות ביניהם שעליהן מבוסס תיק הרצח".

עורך הדין רצון דרחי, סנגורו של זוהר, מסר בתגובה: "אחד השופטים המפורסמים בהיסטוריה של המשפט האנגלו-אמריקאי אמר פעם ששופט דגול לא מסתיר את הקשיים ולא מנצל את משחק (השחמט) על ידי העפת הכלים מן הלוח. לדאבון הלב, כך נהג בית המשפט המחוזי בהכרעת הדין השגויה שיצאה תחת ידו שאופיינה בראיית-מנהרה, בהתעלמות שיטתית מהקשיים הראייתיים ובקיתונות, שעליהם הצביעה ההגנה ואשר הוכיחו בבירור שיאיר אינו הרוצח, וכמו כן בשגיאות וכשלים רבים שיוצגו בערעור שהוגש לבית המשפט העליון - זירת המאבק הבאה על חפותו". 

הפודקאסט המלא יתפרסם בקרוב באתר מעריב. 

מדוע אנחנו טועים פעם אחר פעם לחשוב שאם נפעיל יותר כוח צבאי נשיג יותר ביטחון? איך מסבירים את זה שהציבור הישראלי קנה את פנטזיית הניצחון המוחלט בעזה, ואז באיראן, בעוד שבמציאות גם כשאנחנו מנצחים בכל הקרבות הצבאיים אנחנו מפסידים במערכה?

האמריקאים למדו בווייטנאם שתיאוריית ספירת הגופות כדי להגדיר הצלחה הובילה לכישלון אסטרטגי. הם למדו בעיראק שהניצחון בשדה הקרב, חיסול סדאם חוסיין וביטול שלטון הבעת’ הביאו לעליית דאע"ש ולהגברת ההשפעה האיראנית שם. הם למדו באפגניסטן כי לבסוף הם יצאו ממנה עם הזנב בין הרגליים, בעוד הטליבאן חוזר לשלוט. בשל הלקחים הללו, המלחמה של טראמפ ונתניהו באיראן כל כך לא פופולרית בארצות הברית. אבל מדוע היא הייתה פופולרית אצלנו?

אחת הסיבות לכך שאנחנו בישראל לא לומדים, היא שאנחנו לא מבחינים בין הרמה הטקטית לרמה האסטרטגית. בכל פעם שאנחנו נמצאים בעימות, ערוצי התקשורת מתמלאים באנשי צבא לשעבר, שחלקם מבינים במקרה הטוב בטכנו-טקטיקה של הפעלת כוח קינטי ולחלוטין לא מבינים את הזירה המדינית.

מובן שיש גם אנשי צבא אחרים, שמבינים את מגבלות הכוח. דוגמה בולטת היא ארגון "מפקדים לביטחון ישראל" שלהבדיל מארגון "הביטחוניסטים" עוסק ברמה האסטרטגית, ואנשיו יודעים ששום מהלך צבאי אינו מספק ביטחון אם אינו חלק מאסטרטגיה מדינית. שליטת "הביטחוניסטים" ודומיהם בשיח גם גורמת להגדרת ההישגים של ישראל כ"משחק סכום אפס", בעוד שהישגים אסטרטגיים הם תמיד במרחב של Win Win, כלומר, גם הצד השני בעימות יקדם הישגים ואינטרסים.

קשה להבין איך תושבי הצפון מרוויחים מכיבוש הבופור. איך אנחנו מקדמים את פירוק חיזבאללה מנשקו כשאנחנו חוצים את הליטני? איך נוכחות צה"ל ברוב חלקי עזה מקדמת את המאמצים ליצירת אלטרנטיבה לחמאס וליישום 20 הנקודות של טראמפ?

למרבה הצער, אין לאיש תשובות טובות לשאלות אלה. לכן, למרות עוצמתנו הצבאית חסרת התקדים, מדינת ישראל נמצאת במצוקה אסטרטגית חסרת תקדים. אנחנו נתפסים כמי שמפעילים כוח לשם כוח, וכמי שלפגיעות שלו, לרבות באוכלוסייה אזרחית, אין מטרה. כך אנו מאבדים את תמיכת רוב הציבור האמריקאי ואת תמיכתן של הדמוקרטיות הליברליות ברחבי העולם.

חזון ספרטה של נתניהו הולך ומתגשם לנגד עינינו, ואנחנו עדיין קונים את הנרטיב שהעולם כולו נגדנו בשל אנטישמיות ובשל השתלטות המוסלמים על אירופה, או הכסף הקטארי בקמפוסים בארצות הברית.

מונחת לפתחנו הזדמנות אזורית נדירה, מציאות שבה מדינות ערב רוצות כמונו להפחית את כוחם של הג’יהאדיסטים. הדרך לנצל את ההזדמנות היא לנקוט דיפלומטיה פרו-אקטיבית לשילוב ישראל באזור.

ועדת המשנה לתכנון ולבנייה תל אביב־יפו אישרה את תוכנית העיצוב שהגישה קבוצת האחים ישראל למגרש 2103 ברובע שדה דב בתל אביב, מהלך המהווה אבן דרך משמעותית בקידום הפרויקט ובבנייה של מתחם שדה דב. 

המגרש, המשתרע על שטח של כ־7 דונם ומיועד למגורים ולמסחר, ממוקם במתחם המרכזי של רובע שדה דב. תוכנית העיצוב שאושרה כוללת שני מגדלי מגורים – מגדל בן 45 קומות בפינה הצפון־מזרחית של המגרש, בסמוך לשטח הציבורי הפתוח ולמגרש 2102, ומגדל נוסף בן 25 קומות בפינה הדרום־מערבית, בצומת הרחובות בתיה לישנסקי ושדרה 3.

לצד המגדלים כוללת התוכנית שני מבנים מרקמיים: מבנה בן 5 קומות לאורך רחוב בתיה לישנסקי, שעל גגו מתוכננים גג ירוק ובריכת שחייה לשימוש דיירי הפרויקט, ומבנה נוסף בן 8 קומות לאורך שדרה 3. בסך הכול כוללת התוכנית 424 יחידות דיור, מהן 348 יחידות במגדלים ו־76 יחידות במבנים המרקמיים.

שטח הבנייה העילי בפרויקט מסתכם בכ־50,331 מ"ר, מתוכם כ־48,565 מ"ר למגורים וכ־1,766 מ"ר למסחר. בנוסף כוללת התוכנית כ־3,131 מ"ר שטחי פיתוח. בפרויקט מתוכננות כ־1,060 חניות, מהן 721 חניות תת־קרקעיות ו־339 חניות עיליות, לצד חניות אופניים בהתאם לתקן העירוני.

בחברה אמרו כי "על תכנון הפרויקט אמון האדריכל הבינלאומי משה צור, אחד מהאדריכלים המובילים בישראל שתכנן בין היתר את מגדל עזריאלי שרונה, מגדל אמות אטריום ברמת גן ומלון ALOFT במנהטן . התוכנית שבנה צור ממשיכה את העקרונות העירוניים המנחים את פיתוח רובע שדה דב, ובהם יצירת רחובות פעילים, חזיתות מסחריות לאורך קומות הקרקע, חצרות פנימיות, מעברים ציבוריים וזיקות הנאה לציבור. לאורך שדרה 3 מתוכננת קולונדה בעומק של כ־5 מטרים, שתאפשר הליכה מוצלת ורציפה ותתרום לחיזוק המרחב הציבורי והמסחרי".

יונתן ישראל, סמנכ"ל פיתוח העסקי בקבוצת האחים ישראל, מסר: "אישור תוכנית העיצוב על ידי ועדת המשנה לתכנון ולבנייה תל אביב־יפו מהווה צעד משמעותי נוסף בקידום הפרויקט שלנו בשדה דב. הפרויקט תוכנן מתוך תפיסה המשלבת איכות מגורים גבוהה עם עירוניות מתקדמת, תוך יצירת מרחב חי, פעיל ומחובר לסביבתו. אנו רואים בשדה דב הזדמנות נדירה לקחת חלק בעיצובו של רובע חדש בלב תל אביב, אשר עתיד להפוך לאחד מאזורי המגורים המבוקשים בישראל".

מדרחוב נחלת בנימין בתל אביב הפך בשנים האחרונות לזירה הקולינרית הסואנת וההדוניסטית ביותר בתל אביב. במרחב הציבורי הזה, הגדוש במסעדות שפים, ברי קוקטיילים ובליינים, נדמה כי חוקי המסעדנות המסורתיים הוחלפו: הממדים קטנים, הקצב מהיר והמחירים מאמירים אל מחוזות אבסורדיים.

בתוך האקוסיסטם הזה בולט בר האוכל “Loulou 47”. מבחינה חזותית, המקום מציג תפאורה אירופית מעודנת ומרהיבה - סימפוניה של אורות כתומים חמים, אפלולית רומנטית ועיצוב אינטימי שמצליח לנתק את הסועד מההמולה שבחוץ ולייצר אשליה של סמטה פריזאית תוססת.

התפריט, המובל על ידי השף רוסלן אוסוב, מציג חשיבה טכנית וקריצה לעולמות הרשתות החברתיות, תוך שמירה על ביצוע מהודק. פתחנו בטרנד הוויראלי המכונה “שיפוד יקיטורי מאה שכבות” (48 שקלים). על אף שהמספר מאה הוא הגזמה פואטית, המנה הציגה ביצוע מופתי, פיקנטי ומהודק של שכבות כרוב דחוסות, ביניהן קרם גזר, צ’ילי אדום שמעניק למנה חריפות וסלסה פדרו חימנז - רוטב קלאסי מהמטבח הספרדי המבוסס על שרי ספרדי מתוק ויוקרתי הנושא את אותו השם. מדובר במפגן מרקמי המשקף מלאכת מחשבת שאינה נופלת לגימיק של אינסטגרם.

סלט סשימי אדומה (86 שקלים) הוא הגדרה מעט מטעה, שכן המרכיבים הונחו זה לצד זה בקומפוזיציה מפורקת ולא כסלט מסורתי. עם זאת, איכות חומרי הגלם עילאית: נתחי הסשימי הפגינו טריות מהדהדת במרקם חמאתי ממיס, והם שודכו לסלט עשבי תיבול מרענן ופלחי תפוז עסיסיים, בתיבול יד אמן. נוכחותו של יוגורט יווני סמיך וחמצמץ חתמה את המנה והעניקה לה עומק קרמי נחוץ.

כדי להוסיף עוקץ לארוחה נדגמה צלחת חריפים (26 שקלים) שהייתה למעשה חריף אחד - פלפל ירוק שנצלה כהלכה ושחה ברוטב אג’יקה גיאורגי ארומטי ועז טעמים, מושלם לטבילה עבור הלחם המצוין והחם שהוגש לשולחן. אחר כך הגיעה אחת המנות המצטיינות של הערב: תירס על פחמים (62 שקלים). השף אוסוב יצר כאן שילוב מתוחכם בין פולנטה אוורירית, קטיפתית ונוזלית ובין גרגירי תירס מתקתקים שנתמכו בעקצוץ חריף של צ’ילי, פלפל אורפה מעושן וסיומת מלוחה ועשירה של גבינת פרמזן מגוררת.

למנה עיקרית נבחר פילה מוסר ים (124 שקלים). מחירה של המנה גבוה, בייחוד לנוכח ממדיה הצנועים, אולם היא מבהירה את טיבו של המקום. ל-”Loulou 47” לא מגיעים עבור שובע פונקציונלי, מגיעים כדי לשתות, לבלות ולנשנש בקצב גבוה. פילה הדג נעשה ברמת דיוק גבוהה, כשהוא משודך לחמאת פרנו (אניס) עשירה וארומטית שעטפה את השעועית הירוקה הפריכה, עגבניות המגי העסיסיות וצ’יפס עבה וזהוב.

חוויית הבילוי הגיעה לשיאה הודות לשירות יוצא דופן. המלצרית אמילי שדרגה את הערב במקצוענות, חן וידע קולינרי מעמיק, והפכה את הביקור לכזה שמחייב עוד ביקור.

"Loulou 47", נחלת בנימין 47, תל אביב (לא כשר)

ההרכב הפותח: 11 פריטים שיכינו את המגרש הביתי לצפייה משותפת במונדיאל

קופסת צלעות תירס של בורגר סטיישן 160 שקלים

רביעיית קערות עם מגש עץ של קסטרו הום 99.90 שקלים

מארז מקסיקו של מיטמן 239 שקלים

מארז פיצוחים של אגוז הכפר 39.90-42 שקלים

קערות של מגנוס 159.90 שקלים

באקט של כנפיים, שניצלונים או טבעות בצל של אגאדיר 98 שקלים

קערת עץ של גולף אנד קו 54.90 שקלים

מכונת ברד נינג'ה סלאשי 990 שקלים

גלידת חלב ודבש של בן אנד ג'ריס 24.90 שקלים

וופר מקסיקני של ברגר קינג 46 שקלים

מר בראוני במהדורת מונדיאל 12.90-16.90 שקלים

לאחר הסערה אודות הנחיית בג"ץ לשילוב נשים לוחמות בחיל השריון ומכתב ראשי ישיבות ההסדר, דובר צה"ל מגיב: "לאחר כשנתיים וחצי של מלחמה עצימה, רב-זירתית וחסרת תקדים, בה הורחבו משימותיו המבצעיות של צה"ל, ועלה באופן משמעותי הנטל על מערך המילואים - צה"ל זקוק לכל לוחם ולוחמת".

"כצבא העם, צה"ל רואה חשיבות עליונה בשילוב כלל האוכלוסיות, תוך מאמץ גדול לשמירה על אורח חייהן וצרכיהן, באופן שאינו פוגע באוכלוסייה אחת על חשבון האחרת. בג"ץ לא הנחה את צה"ל לגייס לוחמות לחיל השריון, אלא הנחה לקיים את הפיילוט המתוכנן בנושא".

עוד מסרו כי "צה"ל פועל לשלב נשים בתפקידי לחימה ככל הניתן. פיילוט כשמו כן הוא - מהווה התנסות ראשונית לבחינה להמשך. הפיילוט יתבצע בהתאם לפקודת השירות המשותף, תוך הקפדה על עמידה בכלל הסטנדרטים המבצעיים והמקצועיים הנדרשים, ובהתאם לצורך המבצעי".

"בכלל האפשרויות הנבחנות בפיילוט לא קיימת חלופה בה עתיד להתקיים שירות משותף של גברים ונשים באותה המסגרת. נכון לעת הזו, הפיילוט טרם הגיע לשולחנו של הרמטכ"ל והנושא יידון בעת הקרובה. בכירי צה"ל עומדים בחודשים האחרונים בקשר רציף עם ראשי ישיבות ההסדר ונציגיהם לצד גורמים נוספים בציבור הדתי-לאומי בהקשר זה. צה"ל מעריך ומוקיר את תרומתם של כלל המשרתים והמשרתות, ובכלל כך משרתי ישיבות ההסדר למאמץ הביטחוני בכלל הזירות".

כזכור, 12 ראשי ישיבות הסדר הודיעו אמש על הפסקת גיוס תלמידיהם לחיל השריון בגיוס הבא. המכתב ששלחו מהווה תגובה לפיילוט לשילוב לוחמות בחיל השריון. על המכתב חתומים הרב אליקים לבנון והרב שחר אימבר (ראשי ישיבת אלון מורה), הרב חגי לונדין והרב טל שאוליאן (ראשי ישיבת חולון), הרב יהושע ואן דייק (ראש ישיבת איתמר), הרב דוד פנדל (ראש ישיבת שדרות), הרב ברוך וידר (ראש ישיבת הכותל), הרב יוסי רודריגז (ראש ישיבת ההסדר איילת השחר באילת), הרב נועם ולדמן (ראש ישיבת ניר בקריית ארבע), הרב אליהו רחמים זיני (ראש ישיבת אור וישועה בחיפה), והרב יעקב ידיד (ראש ישיבת כרמיאל). בנוסף אליהם, הצטרפו למסמך שלושה ראשי ישיבות הסדר נוספים אשר ביקשו שלא להזכיר את שמם. 

כזכור, בג"ץ קבע לפני כחודש וחצי כי על צה"ל מוטלת חובה חוקית לפעול, ככל הניתן, לקיום שוויון הזדמנויות בין נשים לגברים בשיבוץ לתפקידי לחימה. ההחלטה התקבלה פה אחד, במסגרת עתירות שהוגשו כבר בשנת 2020, שעסקו בדרישת העותרות להתמיין ולהשתלב בתפקידי לחימה, בדגש על יחידות מיוחדות, חי"ר ושריון מתמרן.

בפסק הדין נקבע כי לשון החוק ותכליתו מובילות למסקנה ברורה: נקודת המוצא היא שוויון בין המינים בשירות בצה"ל. בהתאם לכך, נשים רשאיות לשרת בכל תפקיד, לרבות תפקידי לחימה. עם זאת, נקבע כי ניתן למנוע שירות בתפקידים מסוימים, אם הדבר מתחייב ממהותו ואופיו של התפקיד. עוד קבע בית המשפט כי הנטל להוכיח כי תפקיד מסוים אינו מתאים לשילוב נשים מוטל על רשויות הצבא, וכי החלטות מסוג זה צריכות להישען על נתונים והתנסויות רלוונטיות. בפסק הדין צוין כי לאורך השנים חל שיפור בפעילות צה"ל בתחום, אך נקבע כי על הצבא להמשיך לפעול ליישום מלא של הוראות החוק והעקרונות שנקבעו.

מליאת הכנסת אישרה אתמול (שלישי) בקריאה ראשונה את הצעת חוק הקצאת מקרקעין לרשויות מקומיות, לטובת הקמת מתקני אנרגיה סולאריים, שיזם חבר הכנסת משה סעדה יחד עם ראש מועצת מצפה רמון אליה וינטר. מטרת החוק, לדבי המציעים, היא לאפשר הקצאת קרקעות להקמת מתקני אנרגיה סולאריים בפריפריה, באופן שיאפשר לרשויות המקומיות להניב הכנסה של עד 30 מיליון שקל בשנה.

יוזם החוק חבר הכנסת משה סעדה: ״מדובר בחוק משמעותי, ערכי, אשר יעניק לעיריות ולמועצות בפריפריה משאבים לקידום החינוך, הכלכלה והתרבות ביישוביהם. החוק יתקן עוול היסטורי שנגרם לתושבי הפריפריה לאורך שנים ויהווה צעד משמעותי בצמצום הפערים החברתיים והכלכליים הקיימים כיום בין המרכז לפריפריה״.

עוד אומרי םהמציעין כי ההכנסות מייצור החשמל יופנו לרשויות ויהוו תוספת תקציבית משמעותית עבור יישובי הפריפריה, "הרשות המקומית תרוויח מכך באופן ישיר, ובמקביל תיהנה מעצמאות אנרגטית שתחזק את חוסנה הכלכלי והתשתיתי לטווח הארוך", אמרו. כעת פועלים יוזמי הצעת החוק למעבר מהיר של החוק לוועדת הפנים של הכנסת להכנה לקריאה שנייה ושלישית וקידום חקיקה עוד בטרם פיזור הכנסת.  

ראש המועצה המקומית מצפה רמון, אליה וינטר: "מדובר בהצעת חוק חשובה שתאפשר עצמאות כלכלית ואנרגטית לרשויות בפריפריה. עד היום הרווח מייצור חשמל באמצעות מתקני אנרגיה סולאריים הגיע ליזמים, ובהצעת החוק אנחנו משנים את כללי המשחק ואת התלות של הרשויות בפריפריה בשלטון המרכזי. לראשונה אנו יוצרים גורם כלכלי בטוח ועצמאות כלכלית ואנרגטית לרשויות בפריפריה של מדינת ישראל".

"אני גאה במהלך אשר עמלתי עליו רבות יחד עם חברי מגישי החוק ח"כ משה סעדה, ח"כ ששון גואטה ויו"ר וועדת הפנים של הכנסת ח"כ יצחק קרויזר. אני רוצה להודות לח"כ אביגדור ליברמן ולכל סיעות הבית כולל הסיעות מהאופוזיציה על התמיכה בחוק וכן לח"כ אופיר כץ על תרומתו להעלאת החוק להצבעה במליאה אתמול", הוסיף וינטר.

בפרומו לראיון של העיתונאית ומגישה ב"כאן 11" אילה חסון עם העיתונאי עמרי אסנהיים ברשת 13, דנו השניים בראש הממשלה בנימין נתניהו. חסון העלתה סוגייה אותה כינתה "הכישלון של ביבי", אולם לא התייחסה לשינויים במערכת המשפט שהגבירו את הקרע בעם, או לטבח ה-7 באוקטובר, או לשנות המלחמה ללא הכרעה בעזה לבנון ואיראן - אלא למה שהגדרה ככישלון בהתנהלות מול התקשורת. 

"הכישלון שלו, אמרתי כישלון של ביבי, כדאי שתתעורר" אמרה חסון לאנסהיים והבהירה: "עם כל היכולות שלו, הוא לא ידע להתעסק עם התקשורת". אסנהיים תהה בתגובה: "אומרים שהוא אשף אבל עם התקשורת, שהוא כאילו, יודע לתמרן אותה בטירוף", אולם חסון ביטלה: "איזה אשף? יש אדם יותר מושמץ ממנו בתקשורת? תגיד לי. עזוב ערוץ 14, יש אדם יותר מושמץ ממנו בתקשורת?"

ערוץ 13 סליחה אבל זה שיא הקרינג'.

זה מה שנכתב על הקטע הזה: "אילה חסון בראיון מיוחד ל"אסנהיים" מדברת בפתיחות על יחסיה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ומצביעה על הכשלון שלו*: "עם כל היכולות שלו הוא לא ידע להתעסק עם התקשורת. איזה אשף? יש אדם יותר מושמץ ממנו בתקשורת?".

ועוד זה הפרומו. pic.twitter.com/UonuuFSm2P

— Ido David Cohen (@idodc1) June 10, 2026

"ביבי, הוא אומר לך תודה?" שאל אסנההים וחסון שאלה בחזרה: "למה שיגיד לי תודה?". אסנהיים הדגים: "שאת לא כמו כולם, שאת לא כמו כל השאר", וחסון הבהיר: "אין לי דיאלוג כזה איתו". 

"הוא לא יגיד לך את בסדר, תמשיכי ככה?", אסנהיים הקשה וחסון הדגישה: "תגיד לי, מה אני תינוקת שצריך לתת לי תעודה בסוף השליש? אני מצוינת, אני כבר אומרת לך את זה, מה אני צריכה שהוא יגיד לי את זה? מה, אני חסרת ביטחון כזאת? איזה שטויות".

בשבועות האחרונים הוצגו לציבור שתי תמונות שונות של מערכת החינוך. האחת, חגיגית ומעודדת, עסקה בעלייה במספר התלמידים הזכאים לבגרות הייטק ובמספר הלומדים בחמש יחידות במקצועות אלה. זו בשורה חשובה. מערכת חינוך ציבורית צריכה לטפח מצוינות, לפתוח דלתות לעולם המדעי והטכנולוגי ולאפשר לתלמידים להגיע להישגים גבוהים.

אבל לצד התמונה הזו, נתוני הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך מציגים מציאות קשה בהרבה: רק 38% מהתלמידים בכיתה ט' עומדים בדרישות שפת האם ורק 22% מהם עומדים בכך באנגלית. בתקשורת פורסם נתון נוסף, שלפיו רק 3% מתלמידי כיתה ט' הגיעו לרמה הנדרשת במדעים.

בין שתי התמונות האלה נמצאת השאלה המרכזית: לא רק כמה תלמידים מגיעים לקצה העליון של ההישגים, אלא מי מגיע לשם, מי נותר מחוץ למעגלי ההצלחה, וכמה נוספים היו יכולים להגיע להישגים גבוהים ואף למצוינות אילו קיבלו את המענה הנכון בזמן. גם אם חלק מהמהלכים אכן מבקשים להרחיב את ההשתתפות בפריפריה ובקבוצות בייצוג חסר, השאלה היא אם הדבר מספיק לתלמידים שצברו פערים עמוקים עוד לפני הכניסה לתיכון. כשמצוינות נבנית בעיקר סביב מי שכבר קרובים אליה, היא מרחיבה הישג קיים, וזה חשוב, אך היא עלולה שלא לשנות במידה מספקת את מבנה ההזדמנויות. האתגר הלאומי האמיתי הוא להביא אל מעגלי ההצלחה והמצוינות גם תלמידים שאינם נתפסים כיום כמועמדים טבעיים לכך.

חוסר שליטה בשפות היסוד בכיתה ט' הוא סימן אזהרה להמשך הדרך בתיכון. תלמידים שמגיעים לכיתה י' עם פערים עמוקים ועם חוסר אמון ביכולתם להצליח נמצאים בסיכון גבוה לנשירה סמויה ולבסוף גם לנשירה גלויה. בשלב הזה, אין די בתגבור רגיל או בתוספת שעות. כשהפערים נצברו במשך שנים, נדרשת למידה מואצת: מהלך פדגוגי שמרכז מאמץ, בונה מחדש יסודות חסרים, מחזיר לתלמיד את תחושת המסוגלות, מלמד אותו את הקשר בין השקעה להצלחה, ומאפשר לו להתקדם בקצב שאינו משחזר את הכישלון הקודם.

מערכת החינוך נמדדת במספר המצטיינים שהיא מצמיחה, אך עליה להימדד גם ביכולתה להביא את כלל התלמידים לרמת הבסיס שהיא עצמה הגדירה, ולפתוח בפניהם את הדרך להצלחה ולמצוינות. מצוינות זקוקה לתשתית לימודית, לאמון ביכולת להצליח, ולמענה נכון בזמן. כשהמענה הזה ניתן, החברה מרוויחה פעמיים: היא מצמצמת פערים לימודיים, ומגלה פוטנציאל אישי ולאומי שלא קיבל עד כה הזדמנות להתפתח.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת "יכולות" הפועלת לצמצום פערים לימודיים ולקידום שוויון הזדמנויות בחינוך

אם יש חרפה בכנסת ישראל היא מתחילה בטלי גוטליב. חברת הכנסת הצווחנית והמתלהמת עושה ככל העולה על רוחה, ואין דין ואין דיין. לגוטליב מותר לעבור על החוק, לחשוף את שמו של איש שב"כ בכיר, ואפילו לסרב להגיע לחקירה, ואין פוצה פה ומצפצף. היא גם יכולה לחרף ולגדף את היועמ"שית ואפילו להאשימה בשוחד ולהטיח בפניה כי היא מתנהלת כמו ארגון פשע, לא פחות, ואמות הסיפים לא רועדות.

גוטליב גם יכולה לזהם את הכנסת, ובדיון בוועדת הכנסת להפיץ תיאוריות קונספירציה הזויות על בגידה לכאורה, ואין מי שיקרא אותה לסדר. אלא שאחרי הפגנות הרהב שלה, בסופו של יום היא רצה להתחבא תחת סינר החסינות הפרלמנטרית.

דיון האימה שהיה השבוע בכנסת בנושא החסינות של גוטליב שבר שיאים של וולגריות ושל הפקרות. לדאבון הלב, רוב חברי הליכוד והקואליציה תומכים במופעים של גוטליב, ואליה הצטרפו ח"כ אלמוג כהן, שכינה את היועמ"שית עבריינית, וח"כ אופיר כץ, שאפשר לה לצרוח ולנבוח בלי הגבלה, ואף התייחס ליועמ"שית כ"גלי". גם הוא, כמו לוין וקרעי, מסרב לקבל את שלטון החוק ואת פסיקת בג"ץ שפסל את הדחתה המופרכת.

אלא שגוטליב, שהתלהמותה אמנותה, ושידועה גם בהתפרעויותיה בבתי המשפט ובגידוף צעקני של כל מי שלא מתיישר עם התנהגותה המבישה, לא רק שאינה מוקעת על ידי תומכי הליכוד, אלא מקבלת כל העת נקודות זכות מהפלג הביביסטי, כל הדרך אל צמרת הפריימריז. זה מה שנשאר מהליכוד. נרמול החרפה הזו הוא פני הליכוד של נתניהו, וכעת הגולם קם על יוצרו. מה שהיה פעם מפלגה לאומית ליברלית מפוארת הפך לפלג ביביסטי מתלהם, אנטי־דמוקרטי בעליל ומורד בשלטון החוק. ייתכן כי עדיין נותרו כמה צדיקים בסדום, אך קולם לא נשמע.

כתבתי כאן בעבר על חשיבותה של דמוקרטיה מתגוננת, אלא שבמקרה הישראלי, לדמוקרטיה אין כמעט כלים להתגונן באמצעותם מפני ריסוק שלטון החוק. להתגונן לא רק מפני הזלזול בחוק של גוטליב, אלא כמובן מפני כל צעדי ההפיכה המשטרית של נתניהו ולוין. כך גם קורה בעניין המינויים השנויים במחלוקת שנתניהו מקדם בסיטונות ואף אחד לא מצליח לעצור.

לאלה שטענו כי המינויים לראש השב"כ ולראש המוסד היו מפוקפקים ומבוססים על נאמנות אישית, ולא על טובת הממלכה, לא היו כלים חוקתיים לפעול על פיהם, ולכן הם נאלצו להסתפק בשאלות של התאמה לתפקיד או של טוהר מידות. לא היו להם כלים לתקוף את העיקר – האם הבעיה היא בממנה עצמו, והאם אין כאן באמת חשש לנאמנות אישית ולא לשלטון החוק.

גם מינוי פרקליטו האישי של נתניהו למבקר המדינה והפרת ההצבעה החשאית בנושא שמו את הכנסת ואת הדמוקרטיה כולה ללעג ולקלס, וכך גם הדיווחים החוזרים ונשנים שלפיהם מי שמראיינת מועמדים לתפקידים בכירים היא לא אחרת מאשר הגברת שרה נתניהו.

לדמוקרטיה הישראלית גם לא תמיד יש כלים לתקוף חקיקה סיטונאית של חוקי יסוד שחוקקו ברוב זמני וקוראים תיגר על שלטון החוק. על אף עמידתה הנחושה של היועמ"שית הצליחה הממשלה הנוראה הזו לערער את מעמדה, ולא תמיד נוכל לסמוך על בג"ץ שיפסול חוקים אנטי־דמוקרטיים. כך, למשל, מונח כעת לפתחנו עוד חוק יסוד שערורייתי – חוק יסוד: לימוד תורה, שנועד להכשיר את המרד החרדי ואת ההשתמטות ההמונית, חוק שיורק בפניהם של חיילי צה"ל ונועד להוות משקל נגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כל הדרך למדינת הלכה.

בצר לו, על רקע הקריסה בסקרים והחשש מתוצאות משפטו, נתניהו מוכר אותנו לכל המרבה במחיר. 

הטונים הצורמים שנשמעים בשבועות האחרונים במסדרונות הכנסת, הסערה התורנית סביב חוק המעונות והמבוי הסתום בסוגיית חוק הגיוס מוכיחים שמדינת ישראל מסרבת להתעורר. הוויכוח הציבורי שמשתולל כאן חוטא באותה טעות היסטורית שכבר שלושה עשורים תוקעת אותנו בלולאה אינסופית: האשליה שאפשר לפתור שבר זהותי, תרבותי וחברתי עמוק באמצעות חקיקה כוחנית, כותרות באולפנים או פסיקות בג"ץ.

אנחנו מנהלים את האתגר האסטרטגי הגדול ביותר של העתיד הישראלי כמו קרב רחוב. צד אחד מנסה לכופף את היד של הצד השני, והתוצאה היא תמיד אותה תוצאה: הקיצוניים מקצינים, החומות הגבוהות ממילא הופכות למבוצרות, ואלה שבאמת מעוניינים להשתלב נדחקים לפינה ומסתגרים בפחד.

ההיסטוריה מלמדת ששינויי מאקרו בחברות שמרניות-אידיאולוגיות מעולם לא קרו בכפייה. כפייה מייצרת תגובת נגד אוטומטית ומפעילה את מנגנון ההישרדות הקהילתי. השינוי האמיתי, זה שמתרחש מתחת לרדאר, קורה רק כשמפסיקים לדבר במושגים של “מלחמה" ועוברים לארכיטקטורה חברתית חכמה.

כדי לחולל שינוי אמיתי, המדינה צריכה ליישם שלושה עקרונות פעולה. הראשון הוא דיבור עם המעוניינים להשתלב. הטעות של הממשל היא ניהול האירוע מול ההנהגה הפוליטית או מול פלגים קיצוניים של החרדים. במציאות, ישנו ציבור חרדי רחב וצומח, גברים ונשים כאחד, שמעוניין להשתלב. הם לא מסתפקים בהישרדות כלכלית, אלא מבקשים אופק, קריירה ומוביליות, אך רוצים לעשות זאת בלי שיידרשו להשליך את זהותם ואת אורח חייהם. המדינה צריכה להפסיק לחפש “כניעה" של המגזר, ולבנות ולחזק מסלולים ייעודיים, מכבדים ומותאמים שמאפשרים למי שרוצה בכך לעלות על רכבת העשייה והנשיאה בנטל.

עקרון הפעולה השני הוא החלפת המעצרים והסנקציות בגורמי דחיפה. ניסיונות העבר להשתמש בכוח רק ליכדו את השורות ויצרו אפקט הפוך. המדינה צריכה ליצור ארגז כלים של תמריצים שליליים וחיוביים וגורמי דחיפה אפקטיביים לשירות – ברמת הפרט, הקהילה והרשות המקומית. המשוואה צריכה להיות ברורה ומונחת על בסיס כלכלי דיפרנציאלי: מי שלוקח חלק באחריות מקבל תגמול והעדפה, ומי שמבוצר בסירובו משלם את המחיר הכלכלי באופן אישי. כשצעיר חרדי, משפחתו או סביבתו מבינים שיש שכר בצד העשייה, וששירות לצד השכלה אינם מנוף למחיקת זהות אלא פתח לצמיחה, החסמים הפסיכולוגיים מתחילים להתפורר.

העיקרון השלישי הוא שינוי מדדי ההצלחה. הפוליטיקה חיה על סכסוך. הכלכלה והחיים עצמם בנויים על שותפות. המדד להצלחה לא צריך להיות כמה חוקים עברו, אלא כמה צעירים חרדים שירתו, ולאחר מכן, כמה השתלבו בתפקידי מפתח באקדמיה ובשוק התעסוקה. המפגש האמיתי והעמוק בין חלקי החברה קורה במעבדות ההייטק, במחלקות בתי החולים ובמפעלים. שם, דרך העבודה המשותפת, נבנית השותפות. 

הכותב הוא סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח ב"פלטפורמה החברתית"

בחיים, זה או שאתה מבין או שהחיים מלמדים אותנו בדרכו שלו. לקח לענבר זמן להבין שזוגיות היא עסק לשני אנשים, ואין דרך לנהל את זה לבד. בטח לא כשאת משקיעה את כל האנרגיה שלך בקריירה תובענית בשילוב עם גידול הילדים. לכן, כשבועז, בעלה, הודיע שהוא רוצה לפרק את החבילה, היא לא נלחמה. היא רק רצתה לסגור את הפרטים הטכניים ולהמשיך הלאה.

הרכוש המשותף היחיד שלהם הייתה דירת המגורים. ענבר, טיפוס ריאלי, ידעה שלא משנה מי אשם בפירוק, כספי הדירה תחלקו חצי חצי. התנאים הסוציאליים שלהם די דומים, והיא לא ציפתה לדרמות. כל מה שהיא ביקשה היה קצת יציבות עבור הילדים הקטנים שלה, ושישארו בדירה עוד שנתיים שלוש לפני שמוכרים אותה. זה מספיק זמן כדי לתת להם להסתגל. אבל לבועז היו תוכניות אחרות. הוא רצה את הכסף כאן ועכשיו, והוויכוח הזה יכול להפוך לקרב משפטי מכוער.

ענבר החליטה ללכת על מהלך אסטרטגי משלה. מכיוון שבועז יוזם הגירושין, היא תבעה את הכתובה שלה. המטרה האמיתית לא הייתה הכסף שלו, אלא לייצר מנוף של לחץ במשא ומתן. שיבוא לקראתה בעניין הדירה, והיא תוותר על הכתובה. ככל שיתעקש, היא תיקח בשמחה את כספי הכתובה.

עורכת הדין של ענבר ניפצה לה מעט את האשליה הזאת. בבית הדין הרבני לא בהכרח ימהרו לקבוע לו תשלום של כתובה - בטח לא באופן אוטומטי. לעומת זאת, אם תהיה לה הוכחה של בגידה, זה לא ישאיר לרבנים הרבה ברירה. 

ענבר הייתה משוכנעת שבועז בוגד בה מזה שנים, אבל מעולם לא היה לה אינטרס לבדוק את זה. ועכשיו, כשההוכחה הזאת הפכה למרכיב קריטי במאבק לקורת גג לילדים, בועז פתאום הפך לזהיר במיוחד והחל לבלות יותר זמן בבית. בשלב הזה היא פנתה אליי, בתקווה שנמצא אותו עם מישהי במהלך שעות העבודה שלו. 

התחלתי במעקב אחריו, אבל בועז לא הראה שום סממן שיכול להעיד על קשר אחר. בהחלט יתכן שהוא קיבל תדרוך קפדני מעורך הדין שלו. באחד ימי המעקב הוא יצא מוקדם מהעבודה ונסע לבני ברק. נדרכתי. הוא החנה את הרכב בכתובת כלשהיא, ומשם הלך מספר רחובות עד שנעלם בתוך בניין. לענבר לא היה מושג מה זאת הכתובת הזאת. אלא שבועז לא נשאר שם זמן רב והתברר שהאיש הלך לבקר רב מקומי כדי לקבל קמיע וברכה להמשך חייו. 

"אז לדעתך הוא החנה רחוק כל כך?", שאלתי את ענבר. מסתבר שיש לו קטע כזה. אוהב להחנות רחוק וללכת ברגל. המלצתי לה לעצור את הפעילות בשלב זה לאחר שמספר ימים לא הניבו לנו שום תוצאה. 

חלפו שבועיים. במוצ"ש אחד הטלפון שלי צלצל וענבר הייתה על הקו. נסערת. בועז יצא מהבית בפתאומיות. באינסטינקט של שנייה היא צעקה לבת הגדולה שתשמור על הקטנים, קפצה לרכב שלה ועקבה אחריו בעצמה. החושך והכבישים הפנויים שיחקו לטובתה והיא הצליחה לשמור על טווח בטוח מבלי להיחשף עד שהגיעה לרמת השרון. שם, באחד הרחובות הצדדיים, היא נתקעה ברמזור אדום והוא הצליח לחלוף באור ירוק. "סאם, מה עושים?" שאלה בטלפון "אני ככה ממנו ובטוח משהו קורה הלילה".

עשרים דקות מאוחר יותר כבר הייתי בצומת שלה. אני מכיר היטב את הסמטאות של המקום. אחרי סריקה שיטתית מצאתי את הרכב שלו. לקחתי בחשבון את ההרגל שלו להחנות רחוק, אז תיארתי לעצמי שהוא לא נמצא ברדיוס הקרוב למכונית. הזעקתי שני חוקרים נוספים ופרשנו תצפית רחבה ככל שניתן על האזור. בשתיים לפנות בוקר, ראינו אותו מגיח. הוא יצא ממתחם של שלושה בנייני מגורים עם עשרות דיירים ומאות חלונות. בלתי אפשרי יהיה לדעת באיזה דירה הוא ביקר. 

ענבר הייתה מיואשת. הדיון שלה ברבנות נקבע למספר ימים מאוחר יותר ואין לה כלום ביד. בלי שהיא בכלל ידעה על כך מראש, במקצוע כמו שלי לא סומכים רק על עבודת שטח, אלא עושים מה שאפשר להשלים את החסר. 

בבקר למחרת נסעתי שוב למתחם הבניינים. רשמתי לעצמי את כל שמות המשפחה של הדיירים. חזרתי למשרד והתחלתי לסנן. הורדתי משפחות, גברים ונשים שלא התאימו בגיל. מתוך הרשימה המצומצמת שנשארה, סרקתי את הרשתות החברתיות. אחרי מספר שעות של אלימינציה והצלבת מידע, מצאתי מישהי מתאימה שמתגוררת במתחם ויש בינה לבין בועז אינטראקציה אינטרנטית. בועז מסמן לה לייקים מדי פעם על תגובות. לא הייתה לי וודאות, ובטח לא הוכחה. אבל היה לי שם, כתובת ודירה. היה לי מספר בשביל לספר סיפור. 

הכנתי לעורכת הדין של ענבר מסמך מפורט עם מידע כללי. ביום הדיון, עורכת הדין של ענבר הטילה את הפצצה. היא נקבה בשמה המלא של הבחורה מרמת השרון, בכתובת המדויקת שלה, והודיעה לדיינים בקור רוח "את הראיות נציג בשלב ההוכחות".

הצד של בועז נכנס להלם. לא היה לו מושג מה צולם ומה לא, אבל הביטחון המוחלט שבו נמסרו הפרטים המזהים של המאהבת שלו היכה בו. חוסר הוודאות, והחשש שאולי יפסקו לו שתלום של כתובה עשו את שלהם. עוד באותו שבוע הוא חתם על הסכם שמקבל את תנאיה של ענבר. חודש לאחר מכן, ענבר כבר הייתה אישה גרושה ומשוחררת. לא תמיד חייבים הוכחות בשביל לחרוץ דין. 

הכותב הינו חוקר פרטי. מבוסס על מקרה אמיתי.

בעולם שבו הטכנולוגיה רצה מהר יותר מהמוסר האנושי, תעשיית הגיימינג ניצבת כחלוצה. היא כבר מזמן לא נחלתם של ילדים בחדרים חשוכים; מדובר במפלצת כלכלית ותרבותית ששינתה את פני הבידור המודרני. בראיון מיוחד לפודקאסט "מדעי המדינה" של מעריב, ליאור נוביק מארח את עידו ברוש, האיש שעומד בחזית התעשייה בישראל כיו"ר GameIS ויו"ר העמותה לגיימינג תחרותי.

ברוש מספק הצצה נדירה למספרים המטורפים שמאחורי הקלעים, למשמעות של ישראל כמעצמת משחקי מובייל, ולסיבה שבגללה תעשיית הגיימינג היא הענף היחיד שממשיך לצמוח למרות המלחמה והטלטלות הכלכליות.

עידו, אתה נמצא בלב העשייה של ענף הגיימינג בארץ כבר שנים. ספר לנו קצת על עצמך ועל האיגוד שאתה עומד בראשו.
"אני מכהן כיו"ר GameIS, איגוד תעשיית המשחקים הדיגיטליים בישראל. התפקיד שלנו הוא לחבר וליצור הזדמנויות עבור חברות משחקים ישראליות - מהענקיות ועד למפתחי ה'אינדי'. במקביל, אני יושב ראש העמותה לגיימינג תחרותי (Esports) ודירקטור ב-Xsolla Club, פרויקט בינלאומי של חברת הפינטק הגדולה בעולם הגיימינג, שפתחה את הסניף הראשון שלה כאן בתל אביב דווקא בתקופה המורכבת הזו".

ציינת שאנחנו בתקופה לא פשוטה, מלחמה רודפת מלחמה. איך זה משפיע על התעשייה הזו בישראל?
"באופן מפתיע, ענף הגיימינג הוא היחיד שממשיך לצמוח למרות הכל. הוא מאוד מבוזר וחסין כלכלית כי הוא מבוסס B2C (מכירה ישירה לצרכן). הלקוחות הם אנשים מכל העולם - ילדים, מבוגרים ואפילו קשישים - שמשחקים במשחקי מובייל שפותחו בישראל, ולרוב הם אפילו לא יודעים שהמשחק ישראלי. הצמיחה הזו כל כך גדולה שאנחנו מקיימים ביולי את הכנס השנתי ה-20 שלנו עם מעל אלף משתתפים, כולל משלחות מקוריאה וממדינות נוספות שבאים לראות איך אנחנו עושים את זה פה".

בוא נדבר על מספרים. עד כמה התעשייה הזו באמת גדולה?
"המספרים הם פשוט בלתי נתפסים. לפי דוח התעשייה האחרון שלנו בשיתוף דלויט, תעשיית הגיימינג הישראלית מייצרת בערך עשרה מיליארד דולר בשנה. כדי לסבר את האוזן, תעשיית הגיימינג העולמית מייצרת כ-210 מיליארד דולר בשנה. זה יותר מכל עולם הסרטים של הוליווד, הטלוויזיה ועולם המוזיקה ביחד - שניהם יחד מייצרים בערך 113 מיליארד דולר. הגיימינג גדול פי שניים מכל תעשיות הבידור המסורתיות שכולנו מכירים".

זה נתון מדהים. למה הציבור הרחב לא תופס את הגיימינג כמעצמה כזו?
"בגיימינג אין אמצע - או שאתה מכיר את זה לעומק או שאתה לא מכיר בכלל. בתעשיות כמו סייבר או אגריטק, אנשים שומעים כותרות בחדשות ומבינים שמשהו קורה. בגיימינג, אנשים לא תמיד מבינים שזו תעשיית הבידור הגדולה בעולם. המהפכה האמיתית קרתה עם המובייל. היום לכל אחד יש סמארטפון, וזה פתח את העולם הזה לאוכלוסייה שלמה שלא הגדירה את עצמה כגיימרים בעבר".

נכון, פתאום אנחנו רואים את ההורים שלנו או סבתות שמשחקות בטלפון שעות. הן לא חושבות שהן גיימריות, נכון?
"בדיוק. אלו האנשים שלפני 20 שנה אמרו לנו שהמסכים הורסים לנו את העיניים, והיום הם הגיימרים הכי מכורים שיש. הם אומרים 'זה רק קנדי קראש' או 'זה רק תשבץ', אבל המודלים הכלכליים של המשחקים האלה בנויים בצורה מאוד חכמה, לפעמים אפילו דיסטופית. פעם היינו משתמשים בקוד סודי לצ'יטים, היום מוכרים לך את ה'צ'יטים' האלה בכסף אמיתי כדי לעבור שלב. חברות כמו אקטיביז'ן-בליזארד הבינו את זה מזמן וקנו את 'קינג' (מפתחת קנדי קראש) כי שם נמצא הכסף הגדול".

ומה לגבי ישראל כשוק של צרכנים? אנחנו גם משחקים הרבה?
"השוק הישראלי, כלומר הכסף שהגיימרים כאן מוציאים על התחביב הזה, שווה בין מיליארד וחצי לשני מיליארד דולר בשנה. זו צמיחה מטאורית לעומת העשור הקודם. פעם אנשים היו מפסיקים לשחק בגיל 18 כשהלכו לצבא. היום הגיימרים של פעם נשארים בתחביב גם בגיל 30, 40 ו-50, ובמקביל נכנסים דורות חדשים. זה מייצר אסקפיזם הכרחי, במיוחד במציאות הישראלית".

אחד הנושאים הבוערים היום הוא הבינה המלאכותית (AI). איך זה הולך לשנות את פני התעשייה?
"ה-AI הוא כלי עבודה עוצמתי, אבל הוא לא מחליף את החזון. כל פרויקט מתחיל בוויז'ן של בן אדם. ה-AI יכול לעזור בביצוע (Execution) - הוא יכול לחסוך מעצבים, מוזיקאים או מתכנתים זוטרים, ולעזור להוציא משחקים לשוק מהר יותר ובפחות כסף. אבל יש ל-AI מגבלה: הוא מבוסס על סטטיסטיקה של העבר. הוא לא יכול להמציא את הדבר הגדול הבא שלא נראה כמותו. אם תבקש ממנו לייצר משחק, הוא ייצר קופי של מה שכבר קיים. כדי להצליח באמת, אתה צריך להביא משהו חדש, ושם הטאלנט האנושי נשאר קריטי".

האם זה אומר שנראה פחות מקומות עבודה לאנשים בתעשייה?
"אופי העבודה משתנה. אנחנו נהיה פחות שכירים בחברות גדולות ויותר 'סטארטאפיסטים' עצמאיים עם צבא של רובוטים (AI) שמבצע את הפקודות שלנו. זה קורה בכל העולם. האנושות צריכה לשאול את עצמה לא איך לעצור את הקידמה - כי אי אפשר לעצור אותה - אלא איך המוסדות שלנו, כמו ביטוח לאומי או מערכות השלטון, ייראו בעולם שבו העבודה משתנה מקצה לקצה".

נגעת קודם בנושא של גיימינג תחרותי. ספר לנו על הנבחרת הישראלית.
"ממש לאחרונה השתתפה נבחרת ישראל במוקדמות אליפות העולם ב'ריינבו סיקס' (Rainbow Six Siege). הגמר יתקיים בריאד, סעודיה. למרות המורכבות הפוליטית, שחקנים ישראלים מוזמנים לריאד. הגיימינג הוא גשר תרבותי. אנחנו משקיעים המון במאמנים ובתוכניות אימונים, כי מדובר במקצוע לכל דבר. זה דורש יכולות מוטוריות, אסטרטגיה וראיית משחק ברמה הכי גבוהה שיש, בדיוק כמו כדורגל או שחמט".

לסיום, האם נזכה לראות משחק 'טריפל איי' (AAA) - כלומר משחק ענק בתקציב עתק - שיוצא כולו מישראל?
"יש לנו כבר חברות ענק כמו פלייטיקה, שהן לא פחות גדולות מחברות בינלאומיות מוכרות. ישראל היא מעצמת מובייל, וזה חשוב מאוד לכלכלה שלנו. האם נראה משחק ענק למחשב או לפלייסטיישן? הטאלנט קיים פה. ראינו משחקי אינדי ישראלים כמו 'Grime' או 'Skyline' שזכו להצלחה עולמית מטורפת. מה שחסר זה לפעמים משאבים ותמיכה ממשלתית. המדינה משקיעה בענפי ספורט ותרבות שעושים הרבה פחות כסף מאיתנו. אנחנו פועלים כדי לבנות את הגשר הזה. בסוף, הכסף יגיע בעקבות הכישרון, והכישרון הישראלי הוא מהטובים בעולם".

עידו ברוש, תודה רבה על השיחה המרתקת הזו. נתראה בכנס ביולי.
"תודה רבה לך, ואני מזמין את כולם לבוא ולהכיר את היצירה הישראלית המדהימה הזו".

רג'פ טאיפ ארדואן איים אמש (רביעי) על ישראל בניסוחים חריפים במיוחד. הוא קשר בין התקיפות הישראליות בסוריה ובלבנון לבין ביטחונה של טורקיה, הזהיר מפני פגיעה באינטרסים טורקיים במזרח הים התיכון ובקפריסין, ורמז כי אנקרה לא תעמוד מנגד אם תרגיש שמעמדה נפגע.

הקריאה הראשונה הזאת נשמעת כמו עוד התפרצות במערכת היחסים העכורה בין ירושלים לאנקרה. אלא שהפעם, בתוך הרעש המוכר, מסתתר עניין עמוק יותר: ארדואן מביט במזרח התיכון ורואה מלחמה גדולה שמתנהלת בלעדיו.

בחודשים האחרונים איראן תופסת את מרכז הבמה. טהראן נמצאת בלב תשומת הלב והשיח הגאו-פוליטי נסוב סביבה: המלחמה מול ישראל, האיום הגרעיני שמחריד את המערב, המעורבות האמריקאית האינטנסיבית והחשש הגובר מהידרדרות אזורית. הכול - איראן, סביב איראן או במעורבותה. ארדואן, שבמשך שני עשורים טיפח את מעמדו כמנהיג אזורי עוצמתי ומשפיע, שאי אפשר לעקוף, רואה את האיראנים גונבים לו את ההצגה.

מכאן צריך לקרוא את האיומים האחרונים שלו. מה שמעסיק את ארדואן אינו רק תקיפה ישראלית בסוריה או עוד התבטאות פופוליסטית נגד נתניהו. מבחינתו, השאלה כמעט מעליבה: איך ייתכן שבמזרח התיכון מתנהלת מלחמה גדולה, איראן מחליפה מהלומות עם ישראל, כל האזור רועד, טראמפ מנהל את המגעים, וטורקיה איכשהו נדחקת לשוליים?

אז הוא דופק על השולחן. הוא מזכיר לכולם שהוא כאן. שסוריה, עזה, קפריסין, הים התיכון וכל הסדר עתידי מול איראן אינם יכולים להתנהל בלי אנקרה. מאחורי האיום עומדת תביעה פוליטית שקופה למדי: טורקיה דורשת מקום קבוע ליד השולחן.

הזירה הסורית היא מבחן מרכזי מבחינת נשיא טורקיה. באנקרה לא מתייחסים לסוריה כאל עוד מדינה שכנה, אלא כאל מרחב ביטחוני צמוד, כמעט חצר אחורית. כל שינוי במאזן הכוחות בדמשק, בצפון סוריה או לאורך הגבול הארוך בין המדינות נוגע לאינטרס טורקי מיידי. תקיפות ישראליות בסוריה נקראות שם גם בהקשר האיראני וחופש הפעולה של צה"ל, אבל לא רק: באנקרה רואים בהן פעולה במרחב שטורקיה מבקשת לעצב בעצמה.

גם האזכור של קפריסין ומזרח הים התיכון לא נאמר במקרה. ארדואן משגר מסר לישראל, ליוון ולקפריסין: הבריתות הביטחוניות והאנרגטיות באזור לא יתנהלו מעל ראשה של טורקיה. מבחינתו, זו מפה אחת: סוריה בצפון, עזה בדרום, קפריסין בים, וטורקיה באמצע - תובעת הכרה במעמדה.

לכך מצטרף ההיבט הפנים-פוליטי: הלחץ מבית. הציבור הטורקי, ובעיקר הבסיס האיסלאמיסטי והלאומני שעליו נשען ארדואן, רואה את איראן מתייצבת בחזית מול ישראל. בטהראן משגרים טילים, מאיימים, סופגים וממשיכים לדבר בשפת הכוח. טורקיה, לעומת זאת, מעולם לא הלכה לעימות צבאי ישיר עם ישראל.

עבור חלקים מהקהל של ארדואן, זו נקודה רגישה. איראן נראית נועזת יותר. ארדואן, פוליטיקאי מנוסה שיודע להריח מצב רוח ציבורי עוד לפני שהוא מופיע בסקרים, מבין את זה היטב. הקהל שלו רוצה לראות מנהיג חזק, לא פרשן מודאג מהיציע. מילים חריפות נגד ישראל מספקות את הסחורה. ומילים, בניגוד לטילים, אינן עולות כסף.

משם מגיעה ההחרפה ברטוריקה. ארדואן כבר מזמן אינו מסתפק בגינוי מדיניות ישראל בעזה או ביהודה ושומרון. בזמן האחרון השפה שלו רחבה יותר, תקיפה יותר, ולעיתים נוגעת בעצם הלגיטימיות של ישראל. ארדואן מנסה לבסס את עצמו כמנהיג העולם הסוני וכמי שמסוגל לדבר נגד ישראל בקול רם יותר ממדינות ערב המתונות.

גם וושינגטון נמצאת בתוך החשבון הזה. ארדואן רואה ממשל אמריקאי שמייחס לטורקיה חשיבות מחודשת - בגלל נאט"ו, בגלל סוריה, בגלל רוסיה, בגלל איראן. כשהאמריקאים מנסים לשרטט מחדש את מפת ההסדרים באזור, אנקרה רוצה לוודא שלא משאירים אותה מחוץ לחדר. האיום על ישראל מיועד גם לאוזניים אמריקאיות: מי שרוצה יציבות במזרח התיכון, יצטרך לדבר עם טורקיה.

יש לציין כי מכאן לעימות צבאי ישיר הדרך עוד ארוכה מאוד. טורקיה חברה בנאט"ו. הכלכלה שלה מתקשה גם בלי הרפתקה צבאית. ארדואן יודע לייצר משברים, אבל יודע גם לתמחר אותם. כדי ללכת לעימות ממשי עם ישראל הוא יצטרך עילה ברורה, כזו שתאפשר לו להסביר לציבור שלו, לצבא שלו ולוושינגטון מדוע הוא חוצה קו מסוכן כל כך.

כרגע אין לו עילה כזאת. ישראל אינה מאיימת על טורקיה. היא אינה נערכת מול קפריסין הטורקית, אינה שולחת סטי"לים להפגנת כוח בים האגאי, ואינה מחפשת התנגשות עם אנקרה בצפון סוריה. הפעילות הישראלית בסוריה נועדה לשמור על חופש פעולה ביטחוני ולבלום התבססות עוינת, לא לפתוח חזית מול טורקיה.

התרחיש הסביר הוא המשך חילופי איומים, נאומים, ציוצים, גינויים ואולי עוד צעדים דיפלומטיים או כלכליים. מלחמה ישירה אינה נראית כעת באופק.

גם מילים יכולות לייצר תאונות. תקיפה ישראלית בצפון סוריה שתתקרב מדי לאזור שבו לטורקיה יש כוחות, מיליציות או אינטרס גלוי; אירוע ימי במזרח הים התיכון שיתפרש באנקרה כפגיעה בזכויותיה, או רגע שבו ארדואן ירגיש שהוא מוכרח להוכיח לקהל שלו שלא מדובר רק בדיבורים - כל אחד מאלה עלול להפוך משבר רטורי למשבר ממשי.

מכאן נגזרת גם המסקנה לישראל. אין צורך להיבהל מכל נאום של ארדואן, אבל גם לא כדאי לזלזל בו. ישראל צריכה לשמור על חופש הפעולה שלה, ובאותה נשימה להימנע ממתנות מיותרות לנשיא הטורקי: לא התגרויות ליד הגבול הטורקי, לא הצהרות ראווה, לא צעדים שיאפשרו לו להפוך צורך פוליטי פנימי למהלך מדיני או צבאי.

המהלך הנכון הוא להכניס את טורקיה למסגרות מדיניות שיצמצמו את מרחב התמרון שלה. אפשר לחשוב על תפקיד מוגבל ומפוקח במנגנונים סביב עזה, על חיבור עקיף למהלכים סעודיים, מצריים או אמירתיים, ועל עבודה שקטה מול וושינגטון שתבהיר לאנקרה את גבולות המשחק. שילוב כזה יצמצם את הסיכוי שארדואן יהפוך את המיקרופון למנוף לחץ מסוכן.

מאחורי ההצהרות הלוחמניות עומד מנהיג שמחפש השפעה, מעמד ותשומת לב. ארדואן אינו ממהר למלחמה עם ישראל, הוא רוצה שישראל, ארה"ב, איראן והעולם הערבי יזכרו שאי אפשר לסדר את האזור בלעדיו.

בינתיים, הנשק המועדף עליו הוא המיקרופון. מבחינת ישראל, זו בדיוק הסיבה לנהל את האירוע בקור רוח, לדעת מתי להתעלם, מתי לבלום, ומתי לסגור לו את מרחב התמרון בלי לתת לו את ההצגה שהוא מחפש.

ההיחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 במשטרה סיימה את החקירה בנוגע לחשד לעבירות שוחד ושחיתות ציבורית כנגד השר לשיוויון חברתי וקידום מעמד האישה ח"כ מאי גולן, ומצאה כי התגבשה תשתית ראייתית לביסוס החשדות נגדה ונגד בכירים בסביבתה בהם עו"ד אהוד גבאי חיים מנחם, העוזר של השר ששמו נקשר גם לפרשת השחיתות בהסתדרות. תיק החקירה הועבר לעיון הפרקליטות לגיבוש כתב אישום חמור. 

גולן מסרה בתגובה: "תעשו את עצמכם מופתעים: ערב בחירות, ומי שרודפים את אנשי הימין יוצאים בריצת אמוק לתפור גם אותי. מדובר ברדיפה פוליטית על סטרואידים ושלא יהיה לכם ספק שכל הטענות המופרכות והשקריות עוד יתפרקו מאליהן - כי לא ביצעתי שום עבירה!"

"מרגע שנודע שאני חושפת מחדלים ופשעים שהחונטה כל כך חוששת מהם ומזיזה את הגבינה המסריחה ביותר, התקבלה החלטה לרדוף אותי בכל דרך אפשרית".

"הייתי מתייצבת בשמחה לחקירה אם הגוף החוקר והרודף לא היה מוטה ומתנהל כמו שליחי המאפייה הסיציליאנית כשהלכו שבי אחר 'תחקירים' מונפצים, רכילותיים ושקריים - ולא היססו לפעול בדרך עבריינית ולהתעלל במקורביי, כולל הרעבתם, השפלתם ודריסה ביזיונית של זכויותיהם הבסיסיות ביותר! הכל 'כשר' בדרך לתפירת התיקים האובססיבית נגד הימין".

"זה כבר לא יעבוד לכם. הציבור לא קונה יותר את השקרים ועלילות הדם! בשם השם נמשיך לעשות ולהצליח - רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום!"

כאמור בתום חקירה סמויה שנמשכה מספר חודשים באישור היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה , פתחה היאח"ה בספטמבר 2025 בחקירה גלויה בחשד לביצוע שורה של עבירות ביניהן שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר, שיבוש מהלכי משפט והכשלת שוטר במילוי תפקידו. 

על פי החשד ביצעו המעורבים כל אחד על פי חלקו רישומים כוזבים במסמכי תאגיד, העבירו כספים בין עמותות והמשרד בראשותה של השרה גולן, מינו עובדים על בסיס אינטרסים והעבירו תשלומים לגורמים שהיו רשומים כעובדים בעמותות או במשרד השרה מבלי שאלו עבדו באותם מקומות לכאורה. 

במסגרת החקירה שלוותה על ידי פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה נחקרו עשרות חשודים ועדים ומי שלא נחקרה היא השרה בעצמה שסירבה להתייצב לחקירה. 

לאחר השלמת כלל פעולות החקירה, אושרה על ידי ראש להב 433, ניצב מני בנימין וראש אח"מ, ניצב בועז בלט, העברת תיק החקירה לעיון והחלטת הפרקליטות.

כזכור בתאריך 15.9.25 עצרו שוטרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 מקורב לשרה מאי גולן, עורך דין המועסק הן כיועצה של השרה והן באחת העמותות שהיא עומד בראשה.

הוא נחשד כי קיבל כספים, תוך מתן דיווחים כוזבים, כפי שעלה בתחקיר שפורסם בשנה האחרונה בעניין המשרד לשיוויון חברתי. מאוחר יותר זומנה גם השרה גולן לחקירה ויחד עם כמה מעובדי משרדה. עוד עלה חשד לפיו קיבלה גולן תרומה מטייוואן בעקבות מצג שווא שהציגה בפני גורמי השגרירות שם. 

בנוסף, עיכבו חוקרי היאח"ה מספר עובדים נוספים במשרד של גולן. כולם חשודים בקבלת דבר במרמה, שימוש בכספי ציבור לצרכים פרטיים והעסקה פיקטיבית, במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה.

עם הגעתם של בלשי היאח"ה לדירת מזכירתה של גולן, מצאו במקום מעבדת סמים, אשר על פי החשד מופעלת על ידי מור ביטון בעלה של המזכירה עדי חודפי-ביטון. וכמו כן נמצאו סמים גם ברכבי החשוד וברכב השייך למשרד ראש הממשלה. כמו כן בית המשפט החליט לשחרר למעצר בית עד ל-21.9 את רעייתו של ביטון - בהמשך הוגש נגדה כתב אישום.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אישר בשבוע שעבר שקילל את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בטלפון. באותו פודקאסט, באותה נשימה ממש, הוא גם מיהר להצהיר: "אני באמת אוהב את ביבי ועובד איתו מצוין".

תבחרו אתם את הכותרת. רוב כלי התקשורת בעולם בחרו באופציה הראשונה. אתר 'אקסיוס' דיווח על שיחת הטלפון ההיא במלוא תפארתה הגסה, כולל האזהרה שישראל עלולה למצוא את עצמה לבד במערכה. הפרשנים מיד הסתדרו בשורה כדי להספיד את מערכת היחסים. חלק מזה היה ניתוח קר. חלק אחר היה פשוט משאלת לב שהתחפשה לפרשנות פוליטית.

אני לא קונה את זה. אנחנו יודעים טוב מאוד איך טראמפ נשמע כשהוא באמת מתעב מישהו. הוא כבר הדגים לנו את זה בעבר עם אותו ראש ממשלה בדיוק. אחרי שנתניהו בירך את ג'ו ביידן בנובמבר 2020, טראמפ הסביר לעיתונאי ברק רביד בדיוק מה הוא חושב עליו. הדברים הוקלטו בשפה שאי אפשר להדפיס כאן, והובילו לנתק מוחלט שנמשך שנים. שם היה מדובר באמירות ישירות בקולו שלו, עם כוונה מלאה מאחורי כל מילה.

עכשיו תסתכלו על מה שקורה היום. גורמים אנונימיים מתארים שיחות טלפון זועמות, ותוך ימים ספורים טראמפ מתייצב מול המצלמות ומעדן את ההדלפות של עצמו. "קצת מוטרד", הוא הגדיר את המצב. "מוטרד" זה משהו שמרגישים כלפי בני משפחה. כשנשיא רוצה לפרק חבילה באופן סופי, הוא פשוט עושה את זה. המאמץ הממושך של טראמפ להפוך קללה בוטה להצהרת חיבה מראה בדיוק את ההפך.

אז מאיפה מגיע הזעם? כאן נמצא החלק שצריך להדאיג את כולנו כאן בישראל. הנתונים זרמו באמצע פברואר מחדר המצב של הבית הלבן. נתניהו נתן שם את הצגת חייו. לפי הדיווח ב'ניו יורק טיימס' (שסקרנו כאן באפריל), ראש המוסד דוד ברנע ובכירים בצה"ל הופיעו על המסכים מאחורי ראש הממשלה. מנח המצלמה הציג מנהיג בזמן מלחמה, כשכל צמרת הביטחון מגבה אותו מאחור.

הישראלים הציגו לטראמפ סרטון שבו נראו מנהיגים פוטנציאליים ליום שאחרי נפילת המשטר באיראן, ובהם רזה פהלווי. ההבטחה הייתה חלקה: תוכנית הטילים של איראן תושמד תוך שבועות, המשטר יהיה חלש מכדי לסגור את מצר הורמוז, והדרך למרד שיביא איראן חדשה תהיה קצרה. תגובתו של טראמפ באותו רגע הייתה קצרה: "נשמע לי טוב".

האנשים שלו התרשמו הרבה פחות. המודיעין האמריקאי העריך שתרחישי המרד והחלפת המשטר מנותקים לחלוטין מהמציאות. ראש ה-CIA הגדיר את התוכנית כפארסה, מזכיר המדינה התבטא בצורה בוטה עוד יותר, ויו"ר המטות המשולבים הזהיר את הנשיא שמדובר בנוהל ישראלי קבוע: הם תמיד מפריזים בהבטחות שלהם.

ארבעה חודשים מאוחר יותר, מצר הורמוז נסגר. מחירי הדלק זינקו והפכו לכאב הראש הפוליטי הגדול ביותר של טראמפ לקראת בחירות האמצע. המרד באיראן מעולם לא פרץ. אז כן, טראמפ כועס, אבל הוא כועס כמו לקוח בקניון. הוא מרגיש שהוא שילם מחיר מופרז על מוצר שהובטח לו כהצלחה בטוחה. נשיא שמרגיש שקיבל סחורה פגומה מתנהג בצורה שונה לחלוטין מנשיא שהחליט להפנות גב למדינת ישראל.

חוסר האמון האישי אכן קיים, אך הוא יושב בעיקר במעגל שמקיף את המשרד הסגלגל. ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף מבלים חודשים בתיאומים מול דוחה, קהיר ואנקרה, והם התחילו לראות בנתניהו את המכשול המרכזי לבניית המבנה האזורי החדש. אנשים שהיו בחדר במאר-א-לאגו בדצמבר סיפרו לי שקושנר תפקד שם על תקן הספקן הרשמי. הוא לחץ את נתניהו עם שאלות קשות וניסה להגן על הנשיא מפני עוד מצגת מכירות מנופחת. קושנר וויטקוף חושדים בביבי, ונתניהו מבין את זה היטב. בגלל זה כל פגישה הופכת לניסיון לשכנע קהל של איש אחד, מעל הראש של הסובבים אותו.

ממש ביום שבו נכתבות שורות אלה, פרסמנו ראיון עם עודד עילם, מי שניהל בעבר את המערך המבצעי של המוסד ללוחמה בטרור. הטענה שלו הפוכה: טראמפ הוא התמים בסיפור הזה, שמנהל משא ומתן מול טהרן כמו תייר בשוק. תחשבו על הפרדוקס הזה רגע. מערכת הביטחון שלנו בטוחה שטראמפ לא מבין את איראן. מערכת הביטחון של טראמפ בטוחה שישראל מכרה להם אשליות לגבי איראן. באופן מוזר, שני הצדדים צודקים.

וזה מביא אותנו למחיר האמיתי, והוא נמצא במקום עמוק בהרבה מברכות יום הולדת או מילים גסות בטלפון. טראמפ יסלח לנתניהו. הוא סולח לאנשים שהוא מחבב, והוא אוהב לנצח יחד עם ישראל. השאלה המורכבת יותר תעלה בפעם הבאה שראש ממשלה ישראלי ישב בחדר המצב בוושינגטון, כשראש המוסד על המסך מאחוריו, ויבקש מהאמריקאים להאמין להערכת המודיעין שלנו. האם אחרי המלחמה הזו, הנשיא שישב על הכיסא ההוא עדיין יאמין לנו בעיניים עצומות? מערכת היחסים הביטחונית תשרוד את הטלטלה הזו, אבל האמינות הישראלית בחדרים הסגורים היא סיפור אחר לגמרי. והיא שווה הרבה יותר משיחת טלפון כזו או אחרת.

אושרת קוטלר חוזרת: 7 שנים אחרי שפרשה מהמסך בסערה גדולה, חוזרת קוטלר לערוץ היוטיוב של יואל חשין, בנו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר מיכאל חשין ז"ל. בימים הקרובים תעלה שיחה בת כשעה שקיימו השניים, והחל מחודש אוקטובר הקרוב תשדר קוטלר באופן קבוע פגישות ושיחות עם אישים שונים בערוץ הזה.

קוטלר: "הטלוויזיה לא חסרה לי וודאי לא העיסוק בחדשות. אני לא שם באופן מוחלט. אני גם מודה שאינני רואה טלוויזיה. אבל אחרי שפגשתי את חשין והבנתי שאנחנו חולקים תפיסת עולם דומה בקשר לחברה הישראלית ולחזון החדש לציונות, הסכמתי להצעתו להצטרף לצוות, ולראיין בערוץ שלו אנשים מרתקים על החיבור בין דת לחילוניות, בין רוחניות לחזון ציוני, ועל הקשר בין גוף לנפש לתודעה אלוהית".

בפרומואים לפודקאסט, קוטלר התייחסה לנושאי הדת במדינת ישראל, תפיסת החילוניות כלפי לימודי דת והדתה במדינה. היא שאלה: "למה אנחנו לא לומדים ספינוזה בבית ספר רגע? למה אנחנו לא לומדים רמב"ם בבית ספר? סליחה. למה אנחנו לא לומדים רבי יהודה הלוי בבית ספר? למה אנחנו לא לומדים אבולעפיה, חכמי הקבלה? כאילו, למה? כי למה? מה? מה אנחנו כן לומדים בבית ספר? כן. כלום".

לדבריה, יש חוסר עקביות במערכת החינוך: "תעשו לי טובה, אנחנו, המגזר החילוני, מתלהמים על החרדים האלה שלא לומדים לימודי ליבה, ולא יודעים אנגלית ולא יודעים זה. בסדר, צודקים, נכון, צריך ללמוד אנגלית, שפה, עברית… עוד מה, כמה לימודי ליבה. אבל מה עם לימודי הליבה שלנו, החילונים? איזה ליבה אנחנו נותנים לילדים שלנו? איזה משמעות אנחנו נותנים לילדים שלנו? מה, זה מה שאנחנו נותנים להם? בוא תגיע לגיל 40, תעשה 50 מיליון דולר ותצא לפנסיה? זאת תכלית חיינו?".

קוטלר גם תקפה את התופעה של "הדתה" בחברה החילונית: "אם אנחנו נמשיך לדבר ככה, החילונים – אני מתכוונת, הדתה… אני לא רוצה להשתמש במילים לא יפות, אבל זה לא אינטליגנטי. מה זה הדתה? מה? הלכה? מכירה את זה? בוא אלינו לעשות שבת… נו ולמה לא? כי בוא אלינו לעשות שבת – מתחיל בזה ונגמר בזה שאתה חוזר, בתשובה. אתה יודע מה? וואו, נניח… וואו, קרה, אסון, חזרנו. אבל אנחנו בחופש הדת. חזרנו בתשובה. חופש הדת. בסדר, יש חופש דת".

קוטלר מציעה גם שינוי במתווה הלימודים בבתי הספר: "אם יש חופש דת, אז בבתי הספר לא יכולים ללמד יהדות בלבד. אפשר ללמד יהדות לצד בודהיזם, לצד נצרות. נכון, את כל זה צריך ללמד. קודם כל בוא, בוא, בוא נשנה את תוכנית החינוך הזאת. אלוהים שישמעו, לא עולה לבדק, לכלום. היינו עומדים שם… עכשיו סיכו לי ללמוד, עדיף אפילו הומסקולינג, באמת. זה ברור".

איראן הודיעה כי תקיפות אוויריות של ארצות הברית במחוז הורמוזגאן שבדרום המדינה השביתו את אספקת המים ליותר מ‑20,000 תושבים, לאחר ששני מאגרי מים נהרסו. התקיפה באה בעקבות ירי מטוס איראני שהפיל מסוק אמריקאי מעל מצר הורמוז, והתגובה האמריקאית כללה תקיפות אוויריות בליל יום שלישי על דרום איראן.

פיקוד המרכזי של צבא ארצות הברית (Centcom) מסר כי מטוסי קרב פגעו במתקני הגנה אווירית, תחנות פיקוד קרקע ורדארים בסמוך למצר הורמוז באמצעות "תחמושת מדויקת". התקיפות תוארו כהתאמה פרופורציונלית לתקיפות איראניות קודמות על כוחות אמריקאיים וספינות סחר. עם זאת, בכירים במחוז הורמוזגאן טוענים כי התקיפה הפילה שני מאגרי מים בנפח כולל של 2,500 מטרים מעוקבים, שסיפקו מים לעיר כוהסטאק ולעשרה כפרים בסביבתה. פיקוד המרכזי לא הגיב לבקשה למסור האם המאגרי מים נפגעו.

עבודות חירום הושקו מיד על ידי הרשויות המקומיות, כולל פריסת משאיות מים ומערכות שאיבה זמניות כדי לספק מים לתושבים הנפגעים. הטמפרטורות באזור נעות בין 45 ל‑50 מעלות צלזיוס, מה שמעמיד את התושבים במצב קריטי. מנכ"ל חברת המים והביוב המקומית, עבדולחמיד חמזפור, ציין כי "יותר מ‑20,000 תושבים מקומיים, החיים בתנאי אקלים קשים וחום קיצוני, איבדו גישה למים לשתייה בטוחה".

החברה העריכה את הנזק למערכת המים ב‑1.4 טריליון ריאל איראני (כ‑800,000 דולר), והוסיפה כי בניית המאגר מחדש תדרוש זמן, אך היא תנקוט בכל משאביה כדי לחדש את אספקת המים במהירות האפשרית.

הסלמה צבאית והשפעות דיפלומטיות

העימותים היו החמורים ביותר בין ארצות הברית לאיראן מאז הפסקת האש הפגיעה שהושגה ב‑8 באפריל, ואיימו לסכן את המאמצים הדיפלומטיים להאריך את הפסקת האש, לפתוח מחדש את מצר הורמוז ולבסס מסגרת למשא ומתן על התוכנית הגרעינית של איראן.

כוחות משמרות המהפכה של איראן מסרו כי הם הגיבו על התקיפות האמריקאיות בירי על צי החמישי של ארצות הברית בבחריין ועל בסיס אווירי אמריקאי בירדן. למרות זאת, חילופי האש נראו מוגבלים ביום רביעי, ללא דיווחים על תקיפות נוספות.

דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, האשים את ארצות הברית בהפרת תהליך דיפלומטי באמצעות "מסרים סותרים והפרות חוזרות של הפסקת האש", וציין כי גם ישראל פוגעת בתהליך דרך הפרות חוזרות בלבנון. הוא הוסיף כי הצבא האיראני "לא יהסס להגן על המדינה".

במהלך מלחמת 40 הימים, צה"ל וארצות הברית תקפו מספר מתקנים אזרחיים, כולל בית ספר יסודי במינאב, שבו נהרגו יותר מ‑150 אנשים, רובם ילדים. מטרות אזרחיות נוספות כללו את גשר B1 בקרג', מכון פסטור - מרכז מחקר רפואי מוביל בטהראן - ומספר אוניברסיטאות. במרץ האחרון, איראן האשימה את ארצות הברית בתקיפה של מתקני התפלה באי קשם, שפגעה באספקת מים ל‑30 כפרים, אך ארה"ב הכחישה את הטענות.

אתם חושבים שאנחנו חיים בעולם משוגע? כנראה שאתם צודקים. העולם ממשיך להציג מגמת הידרדרות ברמת הביטחון והיציבות, כך עולה ממדד השלום העולמי (Global Peace Index) לשנת 2026, שבחן 163 מדינות וטריטוריות המייצגות כמעט את כלל אוכלוסיית העולם. לפי הדוח, רמת השלווה הגלובלית ירדה זו השנה ה-12 ברציפות, כאשר רוב המדינות שנבדקו רשמו החמרה במצב הביטחוני.

מתוך כלל המדינות, 99 הידרדרו במדד ורק 62 הצליחו להשתפר. החוקרים מציינים כי העלייה במספר הסכסוכים הצבאיים, המתחים הגיאופוליטיים והתרחבות המעורבות של מדינות בעימותים בינלאומיים הם מהגורמים המרכזיים למגמה.

אירופה ממשיכה להוביל, איסלנד בראש

בראש הדירוג ניצבת שוב איסלנד, זו השנה ה-19 ברציפות, הודות לרמת פשיעה נמוכה, היעדר צבא קבע ואמון חברתי גבוה. מיד אחריה מדורגות ניו זילנד ושווייץ. 

את החמישייה הראשונה משלימות סלובניה ואירלנד, כאשר אירופה ממשיכה לשלוט בצמרת המדד. בעשירייה הראשונה ניתן למצוא גם את אוסטריה, פורטוגל, סינגפור, פינלנד ויפן.

מגמה עולמית: פחות יציבות, יותר סכסוכים

לפי הדוח, העולם חווה עלייה במספר הסכסוכים הפעילים בין מדינות - הגבוה ביותר מאז סוף מלחמת העולם השנייה. מספר המדינות המעורבות בעימותים חיצוניים כמעט הוכפל מאז 2008. בין האירועים הבולטים שמשפיעים על הדירוג ניתן לציין את המלחמה המתמשכת באוקראינה, את הסכסוך בסודן ואת המתיחות במזרח התיכון. הדוח מציין כי חלק מהשפעות העימותים האחרונים עדיין לא באות לידי ביטוי מלא במדדים, בשל אופן איסוף הנתונים.

אחת ההפתעות של השנה היא פולין, שרשמה את השיפור החד ביותר וזינקה 23 מקומות למקום ה-22 בעולם. מנגד, ארצות הברית רשמה ירידה של כ-4% במדד בעקבות עלייה באי-יציבות פוליטית והיקף ההפגנות האלימות, והיא מדורגת כיום במקום ה-134.

ישראל בין חמש האחרונות

בחלקו התחתון של הדירוג נמצאות המדינות הפחות שלוות בעולם, ובהן רוסיה, סודן, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אוקראינה וישראל. ישראל מדורגת השנה במקום ה-159 מתוך 163 מדינות, כאשר לפי הדוח המזרח התיכון וצפון אפריקה ממשיכים להיות האזורים הפחות שלווים בעולם, בעוד מערב ומרכז אירופה נחשבים ליציבים והבטוחים ביותר.

למרות שהמדד נחשב לאחד המקיפים בעולם לבחינת רמת שלום וביטחון, הוא מתמקד ברמה המדינתית ואינו בהכרח משקף את חוויית התייר בשטח או הבדלים בין אזורים שונים בתוך אותה מדינה.

המדד מבוסס על 23 פרמטרים שונים, בהם רמת הביטחון האישי, היקף הסכסוכים הפנימיים והבינלאומיים ורמת המיליטריזציה של כל מדינה.

השורה התחתונה מהדוח השנה ברורה: העולם הופך לפחות יציב, והפער בין המדינות השלוות ביותר לאלו הנמצאות בתחתית הדירוג ממשיך להתרחב.

משיכת השקעות מחברות המקיימות קשרים עסקיים עם ישראל, בהתאם לדרישות תנועת ה-BDS, עלולה לחשוף את קרנות הפנסיה של עיריית ניו יורק לאובדן ערך מצטבר של יותר מ-37 מיליארד דולרים במהלך העשור הקרוב. כך עולה מדוח חדש ומקיף שפרסמו היום (רביעי) הליגה נגד השמצה (ADL) והארגון JLens.

הדוח, הנושא את הכותרת "השפעת משיכת השקעות מישראל על קרנות הפנסיה של עיריית ניו יורק", מנתח את הסיכונים הכלכליים הטמונים בהחרמת חברות טכנולוגיה וצריכה מובילות. במסגרת המחקר, נבחנו ביצועיהם ההיסטוריים של שני תיקי השקעות לאורך עשור: האחד מגוון באופן רחב, והשני נטול 47 חברות אמריקאיות מרכזיות המושמצות על ידי תנועת ה-BDS, בהן ענקיות כמו "אלפאבית", אמזון ומיקרוסופט.

התוצאות מצביעות על פער תשואה שנתי ממוצע של כ-2 נקודות אחוז בין התיקים. לפי עורכי המחקר, השלכה של פער זה על הקצאות הנכסים של קרנות הפנסיה בעיר מובילה למסקנה חד-משמעית: מדובר בסיכון של כ-37.55 מיליארד דולר לכספי הפנסיה של עובדי העיר, המורים, השוטרים והכבאים.

ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה, הגיב בחריפות לממצאים: "בעוד שחלק מהנהגת העיר מביע תמיכה פומבית בתנועת ה-BDS, דוח זה מדגיש את ההשלכות הכלכליות החמורות של מהלך כזה. אסטרטגיה של משיכת השקעות אינה רק מדיניות כלכלית שגויה שעלולה לפגוע בחסכונות של תושבי ניו יורק, אלא היא תורמת לסביבה שבה יהודים בעיר חווים הדרה ומתקפות".

ארי הופנונג, מנכ"ל JLens וסגן מבקר עיריית ניו יורק לשעבר, הדגיש כי מדובר בסוגיה שחוצה מגזרים: "החשבון הכלכלי אינו משתנה. בין אם מדובר בקרן אוניברסיטאית ובין אם בקרן פנסיה ציבורית - ההשלכות יפגעו בסופו של דבר באנשים שהמוסדות הללו אמורים לשרת".

מתודולוגיית המחקר זכתה לגיבוי ממומחים פיננסיים ומשפטיים. פרופ' ג'ושוע מיטס מאוניברסיטת קולומביה ציין כי "הוצאה של חלק משמעותי מהחברות הגדולות ממדד רחב משנה את החשיפה של התיק ועלולה לפגוע בביצועיו בטווח הארוך. זוהי פרקטיקה מוכרת בעולם הפיננסי להערכת אסטרטגיות החרגה".

הפגיעה הפוטנציאלית לפי קרנות הפנסיה של ניו יורק:
קרן המורים (TRS): 15.09 מיליארד דולרים.
קרן עובדי העיר (NYCERS): 10.91 מיליארד דולרים.
קרן המשטרה: 7.13 מיליארד דולרים.
קרן שירותי הכבאות: 3.02 מיליארד דולרים.
קרן מערכת החינוך (BERS): 1.41 מיליארד דולרים.
סה"כ: 37.54 מיליארד דולרים.

תנועת ה-BDS, המקדמת חרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל, מוצגת בדוח כגורם המבקש לערער את הלגיטימיות של המדינה היהודית. בליגה נגד השמצה מבהירים כי מטרות התנועה חורגות מביקורת מדינית ועשויות להוביל לפגיעה ממוקדת במוסדות ישראליים, בארגונים יהודיים ובתומכי ישראל, תוך שימוש בכלים כלכליים שעלולים להסב נזק כבד למשקיעים ארוכי טווח.

מועצת המנהלים של גוף הפיקוח הגרעיני של האו"ם, המונה 35 מדינות, אישרה ביום רביעי החלטה בתמיכת ארה"ב, המורה לאיראן להכריז על מלאי האורניום המועשר שנותר לה ולאפשר לפקחים לאמת אותם, דבר שעלול לסבך את השיחות של וושינגטון עם טהרן. כך ע"פ סוכנות הידיעות "רויטרס".

המהלך הגיע שעות ספורות לאחר שהחליפו תקיפות צבאיות בין ארה"ב לאיראן, לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע ​​כי איראן הפילה מסוק אפאצ'י אמריקאי ליד מצרי הורמוז.

התקפות ישראליות וארה"ב ביוני בשנה שעברה הרסו או פגעו קשות במפעלי העשרת אורניום איראניים, אך ההערכה היא שחלק ניכר מהאורניום המועשר שייצרו, כולל חומר הקרוב לרמת נשק, שרד.

איראן טוענת שהמועצה "טייחה" את התקפותיה של ארה"ב

איראן עדיין לא הודיעה לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית על גורל החומר, וגם לא אפשרה לפקחי סבא"א לחזור לאתרים שהופצצו כדי לבדוק. ארה"ב הובילה את הדחיפה להחלטה, אך איראן כינתה אותה "טייוח תוקפנות צבאית", מכיוון שלפקחים הייתה גישה לפני התקיפות.

דיפלומטים שהיו בישיבה הסגורה מסרו כי נוסח ההחלטה שהוגש על ידי ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה אושר ב-21 קולות בעד, שלושה נגד ועשרה נמנעים. המדינות שהתנגדו היו רוסיה, סין וניז'ר.

"התקפות המשטר הישראלי והאמריקאי על מתקני הגרעין של איראן עצרו את פעילויות האימות ואילצו את פקחי הסוכנות לעזוב את איראן מסיבות בטיחותיות", אמר סגן שר החוץ האיראני, כאזם גאריבאבאדי, ב-X לפני ההצבעה במועצת המנהלים.

"כעת, אמריקה מבקשת להפוך את תוצאות ההתקפה הבלתי חוקית שלה לתביעה נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן", הוסיף גאריבאבאדי.
משלחת איראן לסבא"א הזהירה את המועצה להיות "זהירה בדרך קדימה". איראן מתנגדת להחלטות נגדה, והגיבה להחלטות קודמות על ידי הסלמת פעילותה האטומית או צמצום שיתוף הפעולה עם סבא"א.

בהחלטה נאמר כי על איראן "לספק לסוכנות מידע מלא על מלאי חומרים גרעיניים" ולהעניק לסבא"א את הגישה הדרושה לה כדי לאמת זאת "ללא דיחוי". ארצות הברית ואיראן מנהלות שיחות שמטרתן להאריך את הפסקת האש ביניהן ולסלול את הדרך למשא ומתן רחב יותר בנושאים, כולל תוכנית הגרעין של איראן.

השיחות כבר נראות מתוחות

טראמפ נראה כמי שהביע תסכול מהמשא ומתן, לאחר שאמר שוב ושוב במשך חודשים כי שני הצדדים קרובים להסכם ראשוני. "איראן היא רק דיבורים ואין מעשים", אמר טראמפ בפוסט ברשתות החברתיות ביום רביעי. "לקח להם יותר מדי זמן לנהל משא ומתן על עסקה שהייתה נהדרת עבורם, עכשיו הם יצטרכו לשלם את המחיר!!!" טראמפ אמר שאסור שאיראן תוכל לייצר נשק גרעיני, ואיראן אומרת שהיא לעולם לא תוכל.

אחת המטרות המרכזיות של טראמפ היא סילוק האורניום המועשר של איראן, ובמיוחד 440.9 ק"ג שהועשר עד לרמת טוהר של 60%, צעד קצר לעומת כ-90% דרגת נשק, כפי שהעריכה סבא"א שהייתה לאיראן עד לתקיפות הישראליות הראשונות ב-13 ביוני בשנה שעברה. זה מספיק, אם יועשר עוד יותר, ל-10 כלי נשק גרעיניים, על פי מדד של סבא"א. לא ברור כמה מזה נותר.

לא מעט ח"כים מהקואליציה הפנו עורף היום (רביעי) למשמעת הקואליציונית ובחרו להתנגד לחוק יסוד לומדי התורה. ח"כ שרן השכל (הימין הממלכתי) תקפה בשיחה עם אריה אלדד ורון קופמן בתוכניתם ברדיו 103fm את החוק המדובר והכוונה שהייתה מצד הקואליציה להשוות בין זכויותיהם של לומדי התורה לזכויותיהם של אנשי המילואים.

"נראה לי הזוי בעליל שמנסים להשוות את אותם לומדי התורה, שאני לא ממעיטה בערכם, אני רואה ערך בלימוד תורה, אני אוהבת את תורת ישראל, אני חושבת שתורת ישראל זה חלק מהזהות שלנו אבל להשוות את המעמד הזה לחיילי צה"ל? החיילים שמסכנים את חייהם יום אחר יום כדי שהם יוכלו לקבל הטבות פי כמה ממה שאותם חיילים מקבלים בזמן מלחמה? כבר שנתיים וחצי? אל מול החזיתות שיש לנו?", תקפה ח"כ השכל. 

על השינויים שנערכו בהצעת חוק, אמרה: "הנוסח שמונח על שולחן הכנסת הוא עדיין אותו נוסח. לו היו מושכים את הנוסח ומגישים נוסח חדש הייתי שוקלת להצביע בעדו. אני אומרת ששנה שלמה אני נלחמת על חוק גיוס לקהילה החרדית מספרים לי סיפורי סבתות ומחוררים חוק כמו גבינה שוויצרית שאני באמת לא יודעת איך הדבר הזה לא ברור לכולם. אני מבינה שלא משנה איזה סעיף אני קוראת, זה פשוט בלוף. שיניחו נוסח שבהחלט יכול להתאים לתקופה של המצב הביטחוני שלנו היום ואז אני אהיה עניינית כמו תמיד".

על הח"כים שלכאורה מרדו בקואליציה טענה: "זה לא מרד. זה חברי כנסת שנותנים את כל כולם למען מדינת ישראל". עוד הדגישה: "אני התחייבתי לפני שנה לאותם חבר'ה, מילואימניקים, לוחמים, אנשים שאין לי מילה לתאר אותם, אנשים שהם מלח הארץ, אנשים שמתגרשים, מאבדים את העבודה שלהם, לא רוצים להעסיק אותם, לא יודעים איך לשלם את המשכנתאות ועדיין קוראים להם לסבב חמישי ושישי והם מתייצבים עם חיוך ענק על הפנים. אני הבטחתי להם שאני אשמור להם על הגב ושלא אתן שיעשו על גבם דילים פוליטיים". 

בנוסף לכך הביעה את זעמה על ההחלטה לשתף פעולה עם המפלגות הערביות: "דיברו איתי כל כך הרבה זמן, מנסים להטיח את העניין של הערבים והמפלגות הערביות והנה חוק לימוד תורה צריך לעבור בזכות ערבים? הקואליציה צריכה להישען על אותן מפלגות ערביות תומכות חמאס וטרור?". 

לבסוף סיכמה: "אני צריכה להבין ואשב ביחד עם היועמ"שים כדי להבין על איך החוק הזה משפיע על גיוס חרדים או אי גיוס חרדים. אנחנו מממנים את ההשתמטות במיליארדים כל שנה".

חוק יסוד לימוד התורה עבר היום (רביעי) בכנסת ועורר זעם נרחב בקרב ציבור המשרתים. סא"ל (מיל') יועז הנדל, יו"ר המילואימניקים, תקף את החלטה לקדם חוק שיעגן את מעמדם של לומדי התורה בזמן שאלו מסרבים שוב ושוב לשאת בנטל הביטחוני והאזרחי. 

הנדל התקומם על העברת החוק והזכיר היכן הוא נמצא ברגעים אלה ממש: "החוק הזה מבייש אותי, זו בושה גדולה. זה לא חוק יסוד לימוד תורה, זה חוק ביזיון תורה. לא משנה אם זה חוק שהוא יסוד או לא יסוד, זה עוד יותר מעצים את הבושה הזו. זה חילול כל מה שקדוש כאן".

הנדל המשיך: "להפוך את לומדי התורה בחוק למשהו ששווה לחיילים, בחוק, בזמן שאנחנו נלחמים ואני באופן אישי הוקפצתי ליומיים מילואים עם כל הגדוד שלי, באמצע קמפיין, עם החיילים שאני מפקד עליהם, בעיניי זה ביזוי של התורה, של דורות של בוני הארץ הזו, אנשים שהקריבו את חייהם, משפחות שכולות".

"זה חילול. הציווי לצאת למלחמת מצווה אפילו חתן מחופתו. אני איבדתי חברים שחזרו מירח דבש להילחם, נלחמו ומתו. הכול קרה עם שת"פ של המפלגות האנטי ציוניות, ערביות וחרדיות, בניצוח של הליכוד", הוסיף. 

"נמאס לי לסחוב אותם על הכתפיים"

לאחר מכן שיתף בתסכולו מהיחס לציבור המשרת: "כל פעם אומרים נדאג למשרתים, זה קורה 30 שנה, דואגים למשרתים, נותנים שקל וחצי ומיד אחרי זה מוצאים תירוץ קואליציוני לעלות בשקל וחצי גם ללומדי התורה. לעולם, לעולם, אם המפלגות החרדיות יושבות על התקציב הן יעבירו תקציב מגזרי".

הנדל הדגיש: "אני ברמה הכי האישית נמאס לי לסחוב אותם על הכתפיים. ברמה הלאומית אנחנו לא יכולים להחזיק מעמד כשיש לנו אוטונומיה ערבית שאנחנו לא שולטים בה, אין חוק וסדר, לא משנה מה בן גביר מבלבל את המוח, ויש לנו חרדים של 'שלטון הכופרים' שיושבים על התקציב, מעבירים תקציב בזמן מלחמה שמעודד השתמטות, הכול מס שפתיים ובסוף מעבירים חוק כזה כדי לשמור על הגוש החרדי. הזיה". 

עוד הוסיף: "אין מצב במדינת ישראל שבה קבוצה אחת במדינת ישראל סוחבת את המדינה על הכתפיים, אני, הילדים שלי, שכנים שלי, חברים שלי שמאבדים חברים ויש לנו פצועים, עושים מאות ימים, אני מבין למה עושים מאות ימים כי הצבא לא יכול לעמוד במשימות ובזמן אחר קבוצה אחרת שמה כובעים ואומרת 'ניצחון מוחלט', מקטינה את הצבא, לא מגדילה אותו ויש אנשים שלא יודעים שיש בכלל מלחמה".

"אמא אחת כזאת ואמא אחת כזאת, אין מצב שזה מחזיק מעמד וככה חברה יכולה להחזיק. אני לא מוטרד מהמצב הביטחוני, אני מוטרד מזה שנתפרק לאוטונומיות וזה לא יחזיק. אני בגיל הפטור, לא יכול להיות שקוראים לנו שוב ושוב, ולפקודים שלי ומעבירים בזמן הזה חוקים שמעודדים השתמטות וממסדים את זה כאילו זה אידיאל", אמר הנדר. 

"אני מבין שלשחק סביב אחוז החסימה זה מסוכן"

לאחר מכן הבטיח כי הוא עוד יוביל חיבורים פוליטיים אשר ישנו את התמונה לקראת הבחירות: "אני בשיח עם כולם. אני אחראי על דבר אחד, אני אחראי לבצע חבירות פוליטיות כדי שיהיה כוח פוליטי משמעותי. אני מבין שלשחק סביב אחוז החסימה זה מסוכן, אני רואה את המתלבטים, אני יודע שהם איתנו ואני צריך להביא אותם אליי אבל אני לא אקח את הסיכון. אנחנו צריכים להיות כוח מכריע שמוודא שבממשלה הזו אין חרדים וערבים, מפלגות כאלה".

לסיום טען: "אני חושב שככה או ככה יש הרבה כוחות קטנים שלא מספיקים לבדם וצריך לאחד כוחות כדי לוודא שאנחנו לא משחזרים את מה שאנחנו רואים עכשיו, הביזיון הזה. אסור שזה יקרה, אני עובד כל הזמן בין מילואים למילואים כדי לייצר חיבורים מדויקים, אידיאולוגיים ונטולי אגו. אני אחראי על מה שקורה במדינת ישראל כמו אחרים". 

רמי שביט, הבעלים והמנכ"ל של רשת המשביר, יצא במתקפה חריפה נגד מדיניות הממשלה כלפי העסקים הגדולים בתקופת המלחמה. בריאיון לענת דוידוב בתוכנית "איפה הכסף" ב-103FM, התייחס שביט להפסדים שרשמה הרשת ברבעון הראשון, לטענותיו בנוגע להיעדר סיוע ממשלתי ולעימות שניהל מול משרד האוצר סביב סוגיית הפטור ממע"מ על ייבוא אישי.

לדברי שביט, המדינה הפנתה עורף לעסקים הגדולים בתקופה מאתגרת במיוחד. "המדינה החליטה שהיא לא נותנת פיצוי לעסקים גדולים, לא נותנת שום דבר ומתעלמת", אמר שביט בכעס. "אומרים לנו 'תסתדרו, תהיו ילדים גדולים, תסתדרו לבד'. זה כשל שאין עם מי לדבר פשוט כרגע, ואני מקווה שבאמת יהיה שינוי".

בהמשך הריאיון התייחס שביט גם למאבק שניהלו רשתות הקמעונאות נגד היוזמה להרחיב את הפטור ממע"מ על ייבוא אישי, מהלך שבסופו של דבר לא אושר בוועדת הכספים.

בעניין זה הצהיר: "אנחנו ניצחנו אותו בכנסת". שביט הוסיף כי "שר האוצר, משיקולים פוליטיים לגמרי, החליט שהוא רוצה לתת הטבה שהוא יודע שהיא לא מתאימה. אי אפשר לתת הטבת מע"מ לשכבה מסוימת לאנשים שקונים באתר האינטרנט. אנחנו רוצים להיות שווים לכל דבר, ואם לא - תנו לי להקים אתר בחו"ל ולספק לישראל ישירות. למה בגלל שאני חברה ישראלית אני לא יכול ליהנות מההטבה הזאת?".

המשביר חוגגת פתיחת סניף 38 בישראל

לצד הביקורת על הממשלה, שביט הדגיש כי המשביר ממשיכה להתרחב גם בתקופת המלחמה. בימים אלה פותחת הרשת את הסניף ה-38 שלה במתחם חוצות המפרץ, בהשקעה של כ-15 מיליון שקלים.

בהסבירו את המהלך אמר: "יש חשיבה קצרת טווח וארוכת טווח. אנחנו חיים במדינת ישראל". עוד ציין: "יש לנו תוכנית להקים כעשר חנויות כאלה בישראל. אנחנו לא מתעלמים מהמלחמה, אנחנו סופגים את הבעיות שלה, אבל מאמינים במשק הישראלי ובתחום הקמעונאות".

בסיום הריאיון נשאל שביט מדוע הציבור אינו חש באופן מיידי את השפעת היחלשות הדולר על המחירים. על כך השיב: "אתם נהנים מאוד". לדבריו, "יש תמחור של מוצר. הסחורות שנכנסות יהיו בתמחור יותר נמוך. אני לא יכול לתמחר מוצר מחו"ל לפני חצי שנה כשאני לא יודע מה שער הדולר. שילמתי על המוצרים, ואני מפצה על זה על ידי מבצעים והנחות מקומיים".

לבקר ולתקוף את חוק לימוד התורה שאושר טרומית בכנסת כמיותר - זאת מחמאה פרועה. זהו חוק שמחלל, מבזה ומכפיש ערך ראשוני, עליון, הקדום ביותר ביהדות - לימוד תורה. אם מי שהצביעו בעד החוק היו יודעים וזוכרים מה נאמר במקורות על לימוד תורה, על חשיבותה ומרכזיותה ליהודי - הם היו קולטים שהם הצביעו בעד חוק שמציין את חשיבות הנשימה ומשבח את בן האדם על שאיפת אוויר ונשיפתו. זה לא מוגזם. זה מרגיז ומתסכל. מטרת החוק "לעגן את ערך לימוד התורה כערך יסוד". נו, באמת.

56 חברי כנסת הצביעו בעד חוק שמעגן את ערך לימוד התורה. כמה דפי גמרא למדו מי שהצביעו בעד? מתי פתחו באחרונה גמרא וראו איך נראה דף גמרא? חכמי התלמוד קבעו שהתורה נבראה לפני בריאת העולם. אין מצווה, ציווי או מחויבות ביהדות חשובים יותר מלימוד תורה. "ותלמוד תורה כנגד כולם", נאמר. בגמרא לא כל כך ידועה, נמסר שלימוד תורה מבטל קרבנות. "גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין" (בבלי, מסכת סנהדרין מ"ד).

בפרלמנט בישראל, שהרוב הגדול של נציגיו לא פתחו מימיהם גמרא, אישרו חוק שמעגן את ערך לימוד התורה, שמעניק כבוד ללומד תורה. הם אישרו חוק שמאשר שהשמש זורחת מהמזרח. הכנסת הנוכחית לא בדיוק ידועה במעמד מכובד מיוחד. היום, השעה שחבריה אישרו את חוק לימוד התורה, ייזכר, נחרט ונצרב כיום של בושה ובזיון לא רק בקורות הפוליטיקה והפרלמנטיזם בישראל, אלא גם בהיסטוריה של ישראל כמדינת העם היהודי.

מה שמרגיז במיוחד, שהיוזמה לחוק רשומה על שם סיעת 'יהדות התורה', ליתר דיוק על שם ח"כ משה גפני, ראש הפלג החרדי-ליטאי במפלגה. בקורות הפוליטיקה בישראל לא זכורה מפלגה שנציגיה, יהודים חרדים וחסידים, ביזו כל כך את ערכי היהדות וכללו את מעמד התורה כמו מפלגת 'יהדות התורה'. זאת מפלגה שעל שמה לא רשום שום הישג משמעותי, שום מהלך חיובי שחיזק והשפיע במשהו בתחום צביונה של מדינת ישראל.

גפני ועמיתיו מתפארים בהשגת תקציבים לישיבות ולמוסדות חינוך חרדיים. הישג לא פשוט וראוי להערכה. אבל לא צריך להגזים. כל הישיבות הגדולות והידועות בישראל נוסדו והוקמו לפני הקמת המדינה - ישיבות סלובודקה, מיר, פוניבז', קול תורה, מרכז הרב, שפת אמת ועוד - התפתחו, שגשגו ופרחו בלי תקציבים מהמדינה ותוך הקפדה מיוחדת להישמר מכל מעורבות ממשלתית.

ההישג המפוקפק שיהדות התורה יכולה לרשום על שמה הוא שהשריה וח"כיה הפכו את הדת לפוליטיקה, לנכס מפלגתי-אינטרסנטי. עכשיו גם לימוד תורה, הערך הרוחני והמקודש ביותר ביהדות, קיבל מעמד של הישג פוליטי. לא בטוח וספק רב אם הישג זה יאפיל או יטשטש את הכשלון, הבזיון והחרפה ש'יהדות התורה' ספגה וסופגת בגין כשלונה הצורב בקידום חוק גיוס חדש.

עכשיו, אחרי שלימוד תורה קיבל אישור כעיסוק ממשלתי רשמי, כדאי אולי ליזום חוק שיעניק להנחת תפילין, הקמת סוכה או אכילת מצה שמורה בליל הסדר אישור ממשלתי. ואולי מישהו יזום חוק ממשלתי שיתן מעמד רשמי, מחייב ומוכרח למצוות ואהבת לרעך כמוך - מצווה שחכמי התלמוד מציינים במיוחד לשבח בתואר - זה כלל גדול בתורה.

בשיחה עם רון קופמן ואריה אלדד בתוכניתם ברדיו 103FM, סימה שיין, ראש תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, פרשה את משנתה על המו"מ מול איראן ועל ההתפתחויות הפוליטיות, המדיניות והכלכליות הקשורות לכך. 

בפתיחת דבריה שיין קבעה כי מנקודת מבטה: "האיראנים מנצחים וכולם מנסים לחתוך הפסדים. אנחנו לא בסוף האירוע. לא נראה כרגע שהאיראנים מתכוונים לוותר. למעשה הנשיא טראמפ קיבל את התפיסה שלהם של שני שלבים: הסרת כוונות בשלב ראשון על הורמוז והפסקת המלחמה ושלב שני של שיחות אינסופיות על נושא הגרעין. אם זה מה שיקרה אפשר בהחלט להגיד שזה כישלון אסטרטגי".

בהמשך הסבירה כי היעדר קבלת ההחלטות של טראמפ פוגם בהרתעה של ארה"ב ובעמדת המיקוח שלה במו"מ: "חלק מאופן ההתנהלות של המו"מ הוא שפקיסטן, קטאר, טורקיה, הגורמים השונים מעבירים מסרים ויש ניירות שהצדדים מעבירים. לפני שבועיים טראמפ שינה את דעתו. האיראנים אגב אומרים בצדק שהם לא מוכנים לשינויים".

"אני רוצה לומר בלי להיכנס לפרטים, אנחנו לא יודעים, מחר יכול להיות הוא יתקוף ומחר יכול להיות הוא יחתום על הסכם, אז אני לא יודעת ולא איכנס לזה. יש פה אירוע לא טוב. איראן הצליחה לחבר את עצמה ללבנון, היא מחליטה מה יקרה בלבנון. איראן שמה את הגרעין במקום השני ששם לצד האמריקאי אין הרבה אמצעי לחץ. יש סיכוי שלא יהיה הסכם גרעין אף פעם".

עוד הוסיפה בביקורתיות: "כל צורת הניהול של מו"מ של טראמפ זה משהו שאנחנו לא מכירים. זה מבלבל את האיראנים, אותנו, החוקרים שמנסים להבין איפה אנחנו עומדים. כל האירוע הזה משקף מבוי סתום. טראמפ רוצה תמונת ניצחון. הוא רוצה הסכם שיהיה יותר טוב מההסכם של אובמה. הוא רוצה הסכם, הוא אומר את כל הזמן אבל הוא לא יודע להביא הסכם טוב. לאיראנים יש חוסר אמון מוחלט בטראמפ ובאמריקאים בכלל. טראמפ ניהל איתם מו"מ פעמיים ואז תקף. האיראנים רוצים ביטחונות כאלה ככה שהם יאמינו שמה שסוגרים זה מה שיהיה".

לאחר מכן שיין התייחסה להבדלים בין ארה"ב לאיראן והתייחסה למצב הפוליטי המורכב והנפיץ של טראמפ בארה"ב: "אני חושבת שאפשר להגדיר את זה בצורה פשוטה, אורך הנשימה הפוליטי באיראן הרבה יותר ארוך מאורך הנשימה של ארה"ב. אורך הנשימה הכלכלי של ארה"ב יותר ארוך, אבל הוא מתנגש עם אורך הנשימה הפוליטי. לא בטוח גם לגבי כל שאר העולם, מה שקורה בהורמוז לא משפיע רק על ארה"ב, אולי גם פחות על ארה"ב". 

על השחקן המדיני שנותר מחוץ לעניינים הלוא הם האירופאים, ציינה: "כל האירוע הזה התחיל בלי התייעצות איתם, אחר כך מצב היחסים בין ארה"ב לאירופה גרוע ביותר. מערכת היחסים עם האירופאים מאוד גרועה. האירופאים הם באמת חסרי אונים, הם תמיד חסרי אונים ועכשיו הם עוד יותר. הם מצד אחד רוצים שייגמר האירוע הזה ומצד שני הם לא רוצים לסכן כוחות שלהם וכועסים על טראמפ. בעיקר על המלחמה אבל גם על המכסים וגם האיומים שיבטל את נאט"ו. יש מערכת יחסים מאוד לא טובה בין הצדדים". 

לקראת סיום דנה בחשיבות הכספים האיראניים שחולטו וטענה שזה לא המניע הכלכלי היחיד שלהם: "זה כמובן לא מאות מיליארדים שהובטחו כשמדובר על שיקום. האיראנים רוצים את ההסכם בשביל הכספים, האישור לייצא נפט, שזה הכנסה טובה, וחשוב שתזכרו שהאיראנים לא יחזרו למצב שהיה בהורמוז לפני המלחמה. גם אם הם לא יגבו את אותם סכומים, הם מתכוונים לגבות איזשהו סכום שם שזה יכניס לקופתם גם כסף. הנתונים כרגע לא טובים".

הדיון האחרון בכנסת לגבי הגדלת ההקצאות לעובדים זרים מעורר דיון ציבורי נרחב. החל מטענות להעדר תכנון ואיבוד שליטה על ההעסקה, דרך טענות על החשיבות שבהעסקת עובדים ישראליים במקומם ועד השתאות לנוכח היקף התופעה, אף שהיא נמוכה ממה שחושבים. 

אבל יחד עם זאת, חשוב לומר את הדברים כפי שהם ורצוי בקול רם: המשק הישראלי, כפי שהוא בנוי כיום, פשוט לא יכול לתפקד בלי עובדים זרים. לא בבנייה, לא בחקלאות, לא בסיעוד, לא במפעלים, ובטח שלא במסחר ובקמעונאות.

מאז ה-7 באוקטובר, ישראל נאלצה להתמודד בבת אחת עם אחד ממשברי כוח האדם החריפים בתולדותיה. בענף הבנייה בלבד נעלמו עשרות אלפי עובדים כמעט בן לילה. אתרי בנייה הוקפאו, פרויקטים נעצרו, עלויות זינקו והמשק נכנס לשיתוק חלקי. בתוך הוואקום הזה המדינה עשתה את מה שכל מדינה אחראית הייתה עושה: פתחה את השערים לעובדים זרים. לא מתוך אידיאולוגיה, אלא מתוך הישרדות.

אלא שבישראל, כמו בישראל, גם מהלך שנועד למנוע קריסה הפך מיד למטרה פוליטית וציבורית. במקום לשאול איך מסדירים את התחום בצורה חכמה, נשמעה שוב הטענה המוכרת שלפיה “המדינה איבדה שליטה” ושעובדים זרים "דוחקים ישראלים". זו טענה שנשמעת טוב באולפנים, אבל מתרסקת מול המציאות בשטח.

הרי הניסוי כבר נעשה. המדינה ניסתה במשך שנים למשוך ישראלים לעבודות פיזיות באמצעות העלאות שכר, מענקים והטבות. זה לא עבד. גם מענקים של עשרות אלפי שקלים לא הצליחו להביא ישראלים בהמוניהם לאתרי הבנייה, למפעלי הייצור או למחסנים הלוגיסטיים. בדיקה פשוטה מצביעה שעובדים בודדים איישו את המשרות. בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב, לא מדובר בעצלנות, אלא בשינוי עומק: המשק הישראלי השתנה. דור שלם גדל לתוך כלכלה שמתגמלת מקצועות אחרים, שואפת להייטק, לשירותים, לניהול ולמקצועות חופשיים. זו כבר מזמן לא שאלה של מוסר, זו שאלה של מבנה כלכלי. 

מעבר לכך, חברות נשענו לאורך שנים על עובדים זרים לא חוקיים ששהו בישראל והועסקו תחת חברות כוח אדם, ספגו קנסות אדירים ואף אישומים פליליים והפכו לפושעים בעל כורחם רק בשביל לאייש משרות בסופר. כך שהחוסר תמיד היה קיים. עכשיו סוף סוף הנושא קיבל הסדרה חוקית וטובה שהמדינה מרוויחה ממנה.

הכנסות עתק למדינה

למגמה הזו מצטרפת גם עובדה נוספת שכנראה תעורר אי-נוחות – אך פעם בצדק. לאורך שנים ישראל הסתמכה באופן כמעט מוחלט על עובדים פלסטיניים. זה היה נוח, זול וקרוב. ה-7.10 שינה גם את הקונספציה הזו. ענפים שלמים במשק, לרבות קווי ייצור ותעשיות חיוניות וביטחוניות, נשענו על כוח אדם שיכול להיעלם ביום אחד בגלל מציאות ביטחונית. 

וכאן מגיע החלק שרבים מעדיפים להתעלם ממנו: עובדים זרים אינם רק פתרון למחסור בכוח אדם. הם גם מנוע הכנסה משמעותי למדינה. אגרות, היטלים, רישיונות, ערבויות ותשלומי מס מייצרים לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים מדי שנה. למעשה, רק תשלום האגרות של תאגידי הבנייה בישראל – שמגייסים עוד ועוד עובדים זרים, מכניס למדינה 600 מיליון שקל. לאור זאת, העסקת עובדים זרים כבר מזמן אינה “נטל” כלכלי, אלא ענף שמכניס כסף למדינה תוך כדי שהוא מאפשר לתפקד.  

ניהול נכון של המדינה

באותה נשימה, חשוב לזכור שיש נושאים סביב העסקת עובדים זרים שעדיין מצריכים טיפול: תנאי ההעסקה מצריכים פיקוח ואף נדרשת תשומת לב מוגברת למקרים שבהם עובדים נשארים בישראל מעבר לתוקף הוויזה. כל אלו ראויים לטיפול, ויפה שעה אחת קודם, אלא שבהקשר הזה כדאי גם לומר מילה טובה: המדינה כן מציבה תקנים, מכסות, מדיניות של ניהול ויזות וכלים מעולים אחרים שמאפשרים לווסת את ההעסקה של העובדים הזרים. מעבר לכך, כלל התקנות בנושא, אף מונעות השתקעות ארוכת טווח בישראל. 

זו גם הסיבה הפסקה של העסקת עובדים זרים עשויה להיות הצעד שיהווה מכת מוות לכלכלה הישראלית – יותר מכל מלחמה, מגפה או מגמות מאקרו כלכליות שמכות במשק ביתר שאת בשנים האחרונות. בתנאים המורכבים והקשים שבהם המשק הישראל שרוי בשנים האחרונות, חשוב להעמיד דברים על דיוקם: עובדים זרים כבר אינם פתרון זמני. הם חלק בלתי נפרד מהכלכלה הישראלית החדשה. אולי לא נעים להודות בזה, אבל המשק הישראלי לא קורס למרות העובדים הזרים. הוא ממשיך לתפקד ולצמוח בזכותם.

עו"ד שיר סלע, מנכ"לית Global Bridge לחיבור בין מעסיקים ועובדים זרים 

עמותת "הגשמת חלום" יחד עם ארגון "ביחד ננצח", נערכים בימים אלה להוצאת משלחת ייחודית למונדיאל 2026, במסגרתה צפויים להשתתף כ-80 ילדים ובני נוער, כאשר המשלחת כולה תמנה כ-110 משתתפים, לרבות צוותים מקצועיים ומלווים.

המשלחת כוללת ילדים ובני נוער המתמודדים עם מציאות חיים מורכבת, בהם יתומי המלחמה לצד ילדים עם צרכים מיוחדים ומחלות קשות. עבורם, ההשתתפות אינה מתמצת בצפייה באירוע ספורט בינלאומי, אלא מהווה חלק מתהליך משמעותי של התמודדות, חיזוק ובנייה אישית, הנוגע בליבת חוויית חייהם.

אחד מהילדים שיטוס למונדיאל הוא מבשר קלמנזון, בנו של אלחנן קלמנזון ז"ל, איש המוסד וסרן במילואים, שקפץ מביתו בבוקר ה-7 באוקטובר יחד עם אחיו מנחם, ישירות לקיבוץ בארי ובכך הציל משפחות רבות מהתופת. בבית האחרון בקיבוץ אלחנן נורה ונהרג. "כדורגל תמיד היה חלק משמעותי מהחיים שלי", משתף מבשר. לראות מקרוב את גדולי השחקנים הכי טובים בעולם זאת הגשמת חלום מטורפת בשבילי. אני סופר את הימים למשלחת ורק מלדמיין את האוירה במשחקים שנשתתף בהם - הלב מגביר דופק". 

גילעד סולטר, מייסד עמותת "הגשמת חלום", מספר: "לצד הכאב המלווה את הילדים, אנחנו פוגשים גם עוצמות אנושיות יוצאות דופן - כוח, אומץ ורצון עמוק להמשיך את החיים קדימה. אנחנו מאמינים כי חוויה משמעותית אחת עשויה לשמש נקודת מפנה של ממש - לחזק תחושת ערך עצמי, להעמיק תחושת שייכות ולהעניק זיכרון חיובי ומכונן שילך עמם לאורך הדרך. עבורנו, זו שליחות אמיתית - לראות כל ילד, להאמין בו, ולאפשר לו להרגיש כי גם בתוך מציאות מורכבת, יש מקום לחלום ויש אפשרות להגשים".

אירוע המונדיאל משמש במקרה הזה כפלטפורמה בלבד - במוקד עומדים המשתתפים עצמם: סיפוריהם האישיים, הדרך שעברו והאופן שבו הם מבקשים להמשיך ולעצב את חייהם מתוך חוסן, תקווה ואמונה בעתיד. המהלך כולו נשען על תפיסה ערכית ומקצועית המבקשת להציג את הילדים ובני הנוער מתוך כבוד, אחריות ורגישות, תוך הדגשת כוחותיהם, יכולותיהם והפוטנציאל הגלום בהם.

שי גראוכר, מייסד ארגון "ביחד ננצח", מספר: "דווקא מתוך הקושי, ישנה חשיבות רבה ליצירת רגעים של אור, של חיבור ושל תקווה. שיתוף הפעולה עם עמותת "הגשמת חלום" מאפשרת לנו להעניק לילדים לא רק חוויה חד-פעמית, אלא תחושת המשכיות, תמיכה ומשמעות. זהו מהלך שמבקש לומר להם בצורה הברורה ביותר אנחנו איתכם בחלומות שלכם. יש מי שרואה אתכם, מלווה אתכם ופועל כדי לפתוח עבורכם אופק של אפשרויות".

עמותת "הגשמת חלום" פועלת בימים אלה לגיוס שותפים ותורמים, על מנת לאפשר את מימוש המשלחת במלואה ולהרחיב את פעילותה עבור ילדים ובני נוער נוספים. הציבור מוזמן לקחת חלק במהלך ולהיות שותף ביצירת חוויה משמעותית ומעצימה עבור ילדים ובני נוער הזקוקים לכך.

מפגינים חרדים מקיימים בשעות אלו (רביעי) הפנגות המוניות כנגד גיוס לצה"ל, בעקבות "כוונת המשטרה להעביר את 19 תלמידי הישיבות העריקים לידי רשויות הצבא", כך על פי הודעות הארגון. המחאות מתקיימות בארבעה מוקדים: כלא ניצן ברמלה, מגרש הרוסים בירושלים, כלא הדרים וכלא אבו כביר. "נקרא בשעה זו ציבור בני התורה והיראים לדבר ה׳ בכל רחבי הארץ לצאת למחאה נרחבת נגד הליך ההסגרה", הכתב בהודעת הפלג הירושלמי.

מדוברות המשטרה נמסר: מחאה סמוך למגרש הרוסים בירושלים - כוחות המשטרה פועלים באזור מגרש הרוסים בעקבות עשרות מפגינים שהגיעו למקום ומנסים לחסום את תנועת רכבי הובלת העצורים מבית המעצר הסמוך. המשטרה מתגברת כוחות במקום, במטרה לפעול לפיזור מפרי הסדר.

במהלך המחאות, הפלג הירושלמי מסר: "החל הליך ההסגרה לרשויות הצבא של תלמידי הישיבות ששוחררו היום ממעצרם במסגרת אירועי סולברג. בדקות האחרונות יצרו 5 מתלמידי הישיבות קשר עם בני משפחותיהם מתוך כלא 10. החל משלב זה נערכים לאפשרות של החמרה משמעותית ודרמטית במחאות החל ממחר. פרטים נוספים יבואו".

עוד נמסר מדוברות המשטרה על מחאות נוספות במספר מוקדים בירושלים - שוטרי משטרת ישראל פועלים במקום לפיזורם. בשעה האחרונה מתקיימות מחאות במספר מוקדים בירושלים, בהם: מגרש הרוסים, רחוב הנביאים ושדרות חיים בר-לב. המחאות הפכו להפרות סדר בהן חסימות של צירי תנועה וכלי רכב. מפירי הסדר תקפו שוטרים, השליכו חפצים וסירבו להישמע להוראות הכוחות במקום.

כוחות המשטרה ולוחמי מג"ב, יס"מ ומתפ"א פעלו לפינוי הצירים והדיפת מפירי הסדר, תוך שימוש באמצעים לפיזור הפגנות, בהם רימוני הלם ופרשי משטרה - הכוחות ממשיכים לפעול במקום וזאת במטרה להשיב את הסדר על כנו ולהשאיר את צירי התנועה פתוחים. במהלך הפעילות נעצרו עד כה 3 מפירי סדר בגין התפרעות ותקיפת שוטרים, והם יועברו לחקירה.

לפני תחילת המחאות, הארגון הלפג הירושלמי הקיצוני בחר לפעול בצעד חריג במיוחד, זאת, כשהוציאו "הודעת פינוי" לערים רבות בגוש דן. בהודעה עצמה, נכתב: "תושבי המרכז שימו לב! בימים הקרובים תתקיים מחאה ואזור זה יחסם לתנועה עקב המשך מעצרם של בחורי הישיבות ורדיפת עולם התורה. בהודעה צורפה תמונה ובה נכלל שוהם, נתב"ג, לוד, רמלה, פתח תקווה, יהוד, ראשל"צ. כמו כן, אלו הכבישים שיחסמו לתנועה - 1, 6, 40, 431, 44, 443".

בתוך כך, המשטרה התכנסה לדיונים אל תוך הלילה מתוך כוונה להערך בכוחות מתוגברים הן במחוז המרכז והן במחוז ירושלים לקראת מימוש כוונת הפלג הירושלמי להביא לשיתוק המדינה. הודעה שפרסם הפלג ירושלמי על כוונתו לסגור צירים נרחבים באזור המרכז ובגזרת ירושלים הכניסה את המשטרה לכוננות מוגברת תוך כוונה להכין תוכנית הערכות לקראת המחאות האמורות. זה לא הערכות של מחוז אלא היא הערכות ארצית אומרים לנו בכירים במשטרה. 

בהפגנת הענק הקודמת, שערכו החרדים בתחילת החודש, חסמו עשרות חרדים המזוהים עם הפלג הירושלמי את הכניסה לירושלים באזור גשר המיתרים, וכן את מחלף גנות ומסילת רכבת ישראל ליד נתב"ג. החסימות גרמו לשיבושי תנועה קשים ועומסים כבדים בכבישים. בהמשך חסמו המפגינים גם חלקים מכביש 4 וצומת אופקים בדרום. בנוסף, חרדים יידו אבנים בירושלים מגג מבנה לעבר שוטרים.

כחלק מהתפרעות החרדים גם הותקף חייל צה"ל ע"י המון זועם ואלים. לוחמי יס"מ ירושלים חילצו אותו מהאזור לאחר שחפצים הושלכו לעברו. ההפגנה הקודמת, בדומה להפגנה המתוכננת כעת, נערכה במחאה על מעצרם של בני ישיבות המוגדרים עריקים. 

‏דרמה בציונות הדתית: יו"ר המפלגה, השר בצלאל סמוטריץ', החליט להדיח את ח"כ משה סולומון מכל ועדות הכנסת שבהן הוא מכהן מטעם הסיעה, לאחר שהצביע בניגוד לעמדת הסיעה בחוק יסוד: לימוד התורה. במפלגה טוענים כי סולומון היה שותף להחלטה שהתקבלה פה אחד, היה מעורב בכל התהליך, ולא עדכן מראש על כוונתו להתנגד.

בהודעת המפלגה נמסר: "ביום שני התקיימה ישיבת סיעת הציונות הדתית שבה נדונה עמדת הסיעה ביחס לחוק. בתום הדיון התקבלה על דעת כלל חברי הסיעה, ובהם גם ח"כ משה סולומון, החלטה ברורה להציב כתנאי לתמיכה בחוק את מחיקת ההשוואה בין לומדי תורה למשרתי השירות הצבאי. בהתאם לכך הוצגה דרישת הסיעה בפני הקואליציה, וזו התקבלה. החוק תוקן בהתאם לעמדת הציונות הדתית, והתנאי שהציבה הסיעה אושר במסגרת ועדת השרים לחקיקה. ח"כ סלומון היה מודע ומעורב בכל התהליך ובשום שלב לא העלה התנגדות או כוונה להצביע נגד".

עוד נכתב: "עם זאת, ח"כ משה סולומון בחר לפעול על דעת עצמו, בניגוד להחלטת הסיעה. הוא לא עדכן מראש את חבריו כי בכוונתו להצביע נגד, והפתיע את כלל חברי הסיעה בהתנהלותו ובכך פגע באמונם באופן קשה. התנהלות כזו אינה מקובלת ואינה יכולה להתקיים במסגרת עבודה סיעתית תקינה, המבוססת על אחריות משותפת, אמון ומשמעת סיעתית. ח"כ סלומון אמור היה להצביע לפי עמדת הסיעה ולכל הפחות לעדכן את יו"ר המפלגה או יו"ר הסיעה מראש בדבר כוונתו להצביע נגד ולתאם איתם את המהלך".

"לפיכך, החליט יו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ’, להדיח את ח"כ משה סולומון מכל ועדות הכנסת שבהן הוא מכהן מטעם הסיעה, מתוך ההבנה שמי שאינו מחויב להחלטות הסיעה ואינו פועל בשקיפות וביושרה עם חבריו אינו יכול לייצג את עמדתה בוועדות הכנסת", כך נמסר.

ח"כ משה סולומון מהציונות הדתית מסר בתגובה להדחתו: "התבשרתי זה עתה כי סיעת הציונות הדתית ויו"ר הסיעה החליטו על הדחתי מחברות מכל ועדות הכנסת. כואב לי על ההחלטה, אני חלק ואשאר חלק מהציונות הדתית. לעמדתי, וכפי שאמרתי בכל מקום מאז פרוץ המלחמה, אני מייצג את ערכי הציונות הדתית ומי ששלח אותנו. כמובן, יש מחלוקות – בין אם בפרשנות חוק, בהתנהלות פוליטית או בהחלטות ציבוריות. אבל אני בטוח שגם חבריי בציונות הדתית לא היו רוצים שהחוק יעלה להצבעה, ובטוחים שהם מייצגים את הציבור שלנו".

עוד הוסיף: "אני נאמן לסיעה, ולהחלטות משותפות. אך בד בבד אני שליח ציבור. אינני יכול לעשות שקר בנפשי. איני יכול להביט בעיניהם של המשפחות השכולות מהציבור שלנו, הציונות הדתית, ולהצביע בעד חוק שאומר: אין צורך בשילוב תורה וצבא. כשליוויתי לאורך המלחמה עשרות תלמידי ובוגרי ישיבות הסדר, ישיבות גבוהות ומכינות לקבורה, הבטחתי לעצמי שלא אתן יד לעוול מוסרי ונצחי כזה. אם המחיר שאני צריך לשלם הוא זה, יהיה זה המחיר. אני מקבל את החלטת יו"ר המפלגה, ומקווה שאצליח לשנות את עמדת הסיעה בהמשך".

השבוע הפיצה דוברות עיריית חיפה הודעה חגיגית לעיתונות: פקחי יחידת השיטור העירוני החדשה "עוז" לכדו "בתוך דקות" חשוד בגניבת 300 שקלים מבית עסק בשוק תלפיות. בהודעה שולבו ציטוטים נלהבים של ראש העירייה, יונה יהב, המנכ"ל דוד לוריא ומפקד היחידה, ששיבחו את הערנות, המקצועיות ואת מחזור ההכשרה החדש של הפקחים שמטרתו "להגביר את תחושת הביטחון האישי".

אלא שבקרב תושבי שכונת הדר ובאי השוק, ההודעה הזו בעיקר עוררה תרעומת. עבורם, תפיסתו של גנב בודד היא אולי טיפה בים, אבל הניסיון לצבוע את המרחב הציבורי באור ורוד רחוק שנות אור מהמציאות בשטח. על פי נתונים רשמיים, אזור שוק תלפיות ורובע הדר מתברגים באופן קבוע במקומות הראשונים והמפוקפקים בארץ בנתוני פשיעת הרכוש והסמים.

"היתושים הם הבעיה הקטנה שלנו"

"הקיץ והשוק מביאים איתם זבובים ויתושים, אבל זו הבעיה הכי קטנה שלנו", מספר בציניות אחד מבעלי העסקים הוותיקים בשוק. "הנרקומנים שמסתובבים פה, מציקים לעוברים ושבים, גונבים ותוקפים. הם המטרד האמיתי, והם פה בכמויות. הפכנו למערב פרוע".

התושבים מתארים שגרה יומיומית של גניבות קטנות כגדולות: אופניים, מנועים של מזגנים, טלפונים ניידים ואפילו סחורה ומוצרי מזון מהדוכנים. במקרים רבים, בהיעדר מענה מיידי, האירועים הללו מסתיימים בכך שהתושבים ובעלי העסקים נאלצים לנהל מרדפים עצמאיים אחרי הגנבים ברחובות השוק כדי להחזיר את רכושם.

יוסי, בעל דוכן ירקות בשוק: "הגניבות פה הן כבר לא אירוע, הן סעיף קבוע בהוצאות של העסק. נרקומן עובר, חוטף ארגז, חוטף שקית, ואתה יודע שאם תרוץ אחריו אתה משאיר את הדוכן לבד ויגנבו לך פי שלושה. אנחנו מוצאים את עצמנו פעם בשבוע במרדף רגלי בסמטאות כאילו אנחנו בליגת האתלטיקה, רק כדי להחזיר סחורה או טלפון של עובד. המשטרה והפיקוח מגיעים רק כדי לרשום דוח אחרי שהכל נגמר. אנחנו השוטרים של עצמנו".

א׳ בעל בית קפה באזור השוק: "העירייה חוגגת על רכבי ה'ריידר' החדשים של הפקחים כאילו מדובר ביחידת עלית. בפועל, הפקחים האלה נוסעים ורואים את אותם הפרצופים המוכרים של עברייני הרכוש והסמים, וממשיכים לנסוע. לפני שבועיים תפסנו חבורה של תושבים מישהו שגנב קופה קטנה מדוכן סמוך. החזקנו אותו בידיים, ואנשים צעקו מרוב עצבים ותסכול. המזל שלו שהמשטרה הגיעה לפני שזה נהיה לינץ'. אנשים פה על הקצה, מיואשים, מרגישים שאין דין ואין דיין ושומר נפשו ירחק". 

שיא האבסורד, שממחיש את עומק הבעיה וגם את סדרי העדיפויות האכיפתיים, התרחש לפני כשבועיים בצהרי היום. נרקומן מוכר באזור החל לקבץ נדבות באגרסיביות מעוברים ושבים ברחוב סואן הסמוך לשוק. לאחר שלא קיבל את מבוקשו ונעלם, הוא חזר כעבור זמן קצר כשהוא נושא עימו שני מסכי מחשב חדשים לגמרי, והציע אותם למכירה לכל דורש.

למרבה האירוניה, התברר כי המסכים נגנבו דקות ספורות קודם לכן ממשרדי מחלקת החינוך של עיריית חיפה, השוכנים ממש באותו אזור. הגנב אמנם נתפס במהירות על ידי כוחות הביטחון, אך עבור התושבים מדובר היה בהוכחה כואבת לפער המעמדות בין המערכת לאזרח הקטן.

מיכל, תושבת רובע הדר ואימא לשניים: "בשנה האחרונה גנבו לנו שלוש פעמים אופניים מהחצר הסגורה, ואפילו את המנוע של המזגן פירקו לנו מהקיר בקומה הראשונה! הגשנו תלונות, יש לנו צילומים, אבל בנקודת המשטרה פשוט מושכים בכתפיים. יש פה תסכול עצום כי המערכת פשוט הרימה ידיים מהרכוש שלנו. הבן שלי שאל אותי למה הגנבים לא מפחדים מהמשטרה, ולא הייתה לי תשובה בשבילו. הפחד האמיתי הוא שהאדישות הזו תסתיים יום אחד באלימות קשה כשירד למישהו פה הפיוז".

דניאל, תושב השכונה וסטודנט: "המקרה עם מסכי המחשב של מחלקת החינוך הוא בדיוק הסיפור של הדר ושוק תלפיות. כשהעירייה נפגעת, כל המערכת על הרגליים בתוך דקות. כשלי גנבו את הלפטופ מהדירה עם כל החומר של התואר, הרגשתי שאני מדבר לקיר. היחס פה הוא כזה: 'אתה גר בשוק? תתרגל לגניבות'. הפיקוח העירוני החדש זה קוסמטיקה ליחסי ציבור, בפנים הכל עדיין רקוב ומפקיר".

סופה של האשליה: הצעירות שעוזבות את הסצנה

שוק תלפיות סומן בשנים האחרונות כהבטחה נדל"נית ותרבותית גדולה, כזו שמשכה אליה צעירים, סטודנטים ואמנים מכל רחבי הארץ שביקשו להשתלב ב"סצנה" המתפתחת, לפתוח מקומות בילוי ולגור באזור בעל אופי ייחודי. אך המציאות הקשה בשטח מנפצת את האשליה הזו פעם אחר פעם.

השבוע, שלוש צעירות שהגיעו לחיפה במיוחד כדי להיות חלק מההבטחה הזו, החליטו שאי אפשר עוד. טניה, ניבה וליאם ארזו את חפציהן והודיעו שהן עוזבות את השוק ואת העיר.

ניבה (עברה מבאר שבע): "באתי לכאן עם המון אופטימיות, רציתי להיות חלק מקהילה יוצרת וממשהו חדש שצומח בחיפה. בפועל, את מוצאת את עצמך מפחדת לחזור הביתה בערב מהעבודה. תחושת החוסר ביטחון פה היא תמידית, ואי אפשר לחיות ככה לאורך זמן".

ליאם (עברה מתל אביב): "כולם דיברו על 'הסצנה של השוק' ועל הפוטנציאל, אבל אי אפשר לבנות תרבות וחיי לילה על תשתית של הזנחה ופחד. הגניבות, ההטרדות ברחוב, המבטים - המקום הזה פשוט שואב ממך את כל האנרגיה. השבוע הבנתי שדי, הניסוי הזה נכשל".

טניה (עברה מנתניה): "העירייה יכולה להוציא כמה הודעות לתקשורת שהיא רוצה על פקחים ורכבי ריידר, אבל מי שגר פה רואה את האמת כל יום מחוץ לחלון. הדר ושוק תלפיות הופקרו. באנו לתרום ולחיות במקום תוסס, אבל הלב נשבר לראות את האדישות של המערכת למצב האמיתי של התושבים".

בזמן שבעירייה ימשיכו כנראה לגזור סרטים ולברך על כל מעצר נקודתי, עבור תושבי שוק תלפיות המבחן האמיתי אינו נמדד בתוך דקות של אירוע יח"צני - אלא בביטחון היום יומי, שנכון לעכשיו, עדיין רחוק מלהגיע.

תגובת עיריית חיפה

"האחריות על שמירת הסדר הציבורי והמאבק בתופעות פליליות נתונה באופן בלעדי למשטרת ישראל. עם זאת, עיריית חיפה פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם המשטרה ומחזקת באופן מתמיד את פעילותה בשטח, מתוך מחויבות לביטחון התושבים ולשמירה על איכות חייהם.

"בתחילת השנה הקימה העירייה את יחידת השיטור העירוני החדשה "עוז", הפועלת לאורך כל שעות היממה באמצעות סיורים רגליים ורכובים, בדגש על שכונת הדר. בנוסף, במהלך החודשים האחרונים הוצבו בשכונה מצלמות אבטחה חדשות הכוללות מערכת כריזה, והוגברה התאורה הציבורית במוקדים מועדים.

"במקביל, אגף הרווחה של העירייה מטפל במקרים של דרי רחוב ומכורים לסמים, בשיתוף פעולה עם גורמי טיפול ושיקום, במטרה לסייע להם לצאת ממעגל המצוקה ולשוב למסלול חיים תקין. לצד פעילות האכיפה והביטחון, ועל פי הנחיית ראש העיר יונה יהב, ממשיכה העירייה להשקיע עשרות מיליוני שקלים בשיקום ופיתוח שכונת הדר, כחלק מתהליך רחב של התחדשות עירונית, חיזוק הביטחון האישי ושיפור איכות החיים של כלל תושבי השכונה.

"כמו כן, עיריית חיפה פועלת לשיפור המרחב הציבורי. יצירת מרחב הליכתי שמהותו יצירת מרחב ציבורי נוח ובטוח להליכה. סיימנו לשקם את רחוב עקרון ובימים אלו אנו מסיימים לחדש את מעבר ברוריה , מרחוב החלוץ ועד ואדי- סאליב. מייד לאחר מכן ניכנס לחדש את רחוב דבורה ולאחר מכן את מדרגות גוש חלב.

"העבודות כוללות ריצוף, ריבוד, תאורה וגינון. התקנת מצלמות ושתילת עצים. לאחר שלושת המעברים ניכנס לשקם את רחובות סירקין ולונץ. 
סה"כ ההשקעה במרחב הציבורי כ-19 מיליון ש"ח שמצטרפים להשקעה של כ-38 מיליון ש"ח בבניין השוק ההיסטורי. בנוסף בחודש הקרוב נתחיל בפרויקט משותף עם משרד הכלכלה (הרשות לעסקים קטנים) ליצירת "גלרית רחוב" ברחוב החלוץ. עלות פרוייקט זה היא 1.4 מיליון ש"ח.

"כמו כן - מרכז קלור - גני ילדים, ומועדון נוער 15 מיליון ש"ח בשיתוף קרן קלור. באוגוסט מסתיים; בית היוצר- בית להורים לילדים מלידה עד 6.
10 מיליון ש"ח בשיתוף מפעל הפייס. יהיה מוכן באוגוסט; גן בנימין - 17 מיליון ש"ח, יתחיל שיקום בספטמבר; והרחבת מתנ"ס הדר לשלוחה נוספת ברחוב ירושלים, שהושלם כבר בעלות של 2 מיליון ש"ח".

ממשטרת ישראל נמסר כי "תחנת חיפה מקיימת פעילות משטרתית נחושה ברחבי העיר, ובפרט בשכונת הדר, באמצעות כוחות גדולים ומגוונים. הודות לפעילות ממוקדת ועקבית של שוטרי התחנה, הצליחה המשטרה לחשוף ולהביא לדין מספר רב יותר של סוחרי סמים, כאשר מתחילת השנה נרשמה עלייה משמעותית בהגשת כתבי האישום בעבירות של סחר בסמים".

"עוד נציין כי בחודש ינואר האחרון יצאה לדרך יחידת 'עוז', יחידת השיטור העירוני של חיפה, הפועלת בדגש על שכונת הדר ותורמת לחיזוק המשילות ולהגברת תחושת הביטחון של התושבים. מאז הקמתה מובילה היחידה מבצעי אכיפה ממוקדים לצד פעילות יומיומית ענפה, במסגרתם נרשמו תפיסות משמעותיות והישגים מבצעיים רבים. ביום חמישי האחרון התבצע מבצע רחב היקף בשכונה, במהלכו פוצחו יעדי פשיעה מרכזיים ונעצרו חשודים. משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות, בגלוי ובסמוי, על מנת להבטיח את שלומם וביטחונם של תושבי השכונה".

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עורר הלילה גל של הערכות ופרשנויות בישראל, לאחר שהביע ספק באשר לשאלה האם ראש הממשלה בנימין נתניהו יתמודד פעם נוספת בבחירות, אך בליכוד מיהרו להבהיר כי מבחינתם אין כל שינוי: נתניהו מתכוון להמשיך ולהוביל את המפלגה גם במערכת הבחירות הבאה.

הדברים נאמרו בריאיון שהעניק טראמפ ל-ABC. כשנשאל אם נתניהו יתמודד שוב על ראשות הממשלה, השיב: "אני לא יודע. הייתה לו קריירה מדהימה. האם הוא רוצה להמשיך? הוא ראש ממשלה בזמן מלחמה. בקרוב מאוד ננצח במלחמה, בדרך זו או אחרת".

הניסוח הזה, ובמיוחד העובדה שטראמפ בחר שלא להשיב באופן חד-משמעי אלא להעלות בעצמו את האפשרות שנתניהו עשוי שלא להמשיך, עוררו עניין רב הן בישראל והן בארצות הברית. כלי תקשורת אמריקניים ובינלאומיים הציגו את הדברים כרמז ראשון מצד טראמפ לכך שגם בבית הלבן קיימת אי-ודאות באשר לעתידו הפוליטי של ראש הממשלה הישראלי.

בליכוד, כך נראה, לא המתינו להתפתחות גל הספקולציות. זמן קצר לאחר פרסום הריאיון פרסמה המפלגה הודעה רשמית וחריגה בנחרצותה, ולפיה "ראש הממשלה נתניהו יתמודד בבחירות הקרובות ובעזרת השם ינצח". גורמים במפלגה הבהירו כי אין כל שינוי בתוכניותיו הפוליטיות של נתניהו, וכי הוא מתכוון לעמוד בראש הליכוד גם במערכת הבחירות הבאה.

לאחר התבטאותו של הנשיא טראמפ, בליכוד ובסביבת נתניהו הכחישו גם את הטענות למשבר ביחסים בין שני המנהיגים, ואמרו: "מעולם לא היה בהיסטוריה שיתוף פעולה הדוק יותר בין שני מנהיגים ובין שני צבאות". לדברי הגורמים, אין לראות בדברי טראמפ הסתייגות מנתניהו או שינוי ביחסים בין ירושלים לוושינגטון, אלא התבטאות נקודתית שאינה משקפת מתיחות בין הצדדים.

במפלגה ביקשו לשדר מסר של יציבות ולהפריך כל רושם שלפיו מתקיימים מאחורי הקלעים דיונים על פרישתו של נתניהו או על מאבק ירושה בליכוד. גם שר הכלכלה ניר ברקת התייחס לדברים ואמר כי "לטראמפ יש התבטאויות שונות", והדגיש כי בליכוד נערכים לבחירות כרגיל.

עם זאת, עצם ההתבטאות של טראמפ עוררה עניין רב במערכת הפוליטית. במשך שנים הקפיד הנשיא האמריקני להרעיף שבחים על נתניהו ולהציגו כשותף קרוב, אולם הפעם בחר להתייחס אליו במונחי עבר, כשהדגיש כי הייתה לו "קריירה מדהימה" ותהה בפומבי האם ירצה להמשיך.

הדברים מגיעים בשעה שבישראל גובר העיסוק בשאלת "היום שאחרי נתניהו", על רקע המלחמה המתמשכת והבחירות שאמורות להתקיים בסתיו.  לפי הערכות במערכת הפוליטית, התגובה המהירה והחד-משמעית של הליכוד נועדה לא רק להשיב לטראמפ, אלא גם למנוע היווצרות רושם שלפיו שאלת יורשו של נתניהו כבר נמצאת על סדר היום בתוך המפלגה.

על פי דיווח ב"פייננשל טיימס", יונקים מכרסמים וחרקים הם המכה האחרונה שפוגעת בפלסטינים המנסים לשרוד ברצועת עזה ההרוסה, שם הביוב זורם בין האוהלים, האשפה מצטברת ומי שתייה נקיים אינם זמינים. עכברים וסמורים חודרים לאוהלים, נושכים ילדים ומלכלכים מזון, כך מספרות המשפחות.

"זה היה סמור ענק, בגודל של ארנב", סיפר מאלק שבארי, סופר פלסטיני המתגורר עם אשתו ושני ילדיהם הקטנים באוהל במואווי, מחנה צפוף ללא תשתיות המארח מאות אלפי פליטים לאורך החוף בדרום רצועת עזה. "היונקים הגדולים הללו ניזונים מגופות שמתחת להריסות ומספרם גדל בצורה משמעותית", הוסיף שבארי. "הם נכנסים לאוהל ונוגסים בבגדים שלנו. כל יום אנחנו צריכים לזרוק משהו החוצה".

"כל יום אנחנו מוציאים את כל המצעים והבגדים החוצה לחשיפה לשמש, אבל עדיין יש פרעושים בלילה", סיפר שבארי ל"פייננשל טיימס". הוא הוסיף כי ניתן לקנות סרטי דבק ללכידת עכברים, אך הם יקרים מדי, כ‑3.50 דולר לכל רצועה. "צריך חמש או שש בכל יום", אמר.

לפי סקירה של האו"ם באפריל, כינים, פרעושים ויתושים מתפשטים גם הם במחנות הגדולים המלאים בפליטים נעזה, מעבירים מחלות וגורמים לזיהומים בעור.

על פי הדיווח התפשטות המזיקים מתרחשת שמונה חודשים לאחר הפסקת האש בין ישראל וחמאס בעזה. מאז לא בוצעה שום שיקום, אחרי שרוב הבניינים ברצועה הופצצו והפכה להריסות. כ‑2 מיליון תושבים דחוסים בשטח הולך וקטן, לאחר שישראל טענה לשליטה על 60% מהרצועה הצרה.

"מכרסמים הפכו לבעיה ענקית בגלל ההריסות בכל מקום", אמר סלימן אואויס, דובר יוניצ"ף, שביקר בעזה החודש וראה 10 מקרים של ילדים שננשכו על ידי יונקים.

"אין אפשרות להכניס מכונות לפינוי הריסות, ובעיה נוספת היא המחסור במקום ברצועה. קשה מאוד למצוא מקום לפנות אליו את ההריסות. זה יצר את הסביבה המושלמת לריבוי יונקים". פציעות מנשיכות יונקים וחרקים, הוסיף אואויס, "מתנפחות ומזוהמות בקלות" בגלל מחסור במים נקיים ומוצרי היגיינה.

על פי ה"פייננשל טיימס" יותר מ‑80% מתושבי עזה חיים באוהלים, והשאר מתרכזים בעיקר בבתים הרוסים. רשויות סיוע טוענות כי המגבלות שמטילה ישראל - השולטת בכניסת סחורות לרצועה - על פריטים חיוניים לשיקום התשתיות ההרוסות, גורמות לכך שהמצב הנורא נמשך ללא שינוי משמעותי. בחודש האחרון הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לצבא להשתלט על עוד שטחים.

על פי הדיווח זבל נמצא קרוב לאוהלים במחנות פליטים ברצועה, מה שיוצר סכנות בריאותיות שמחריפות עם עליית הטמפרטורות בקיץ, כך אומרים רשויות הומניטריות ותושבים.

סוכנות הסיוע של האו"ם בעזה (OCHA) קראה לאחרונה לשיקום הגישה למזבלות סמוכות לגבול, שבהן עדיין פרוסים כוחות ישראליים, ולמתן אישור לכניסת ציוד לפינוי הריסות ומכונות כמו משאיות, דחסניות ומעמיסים.

התרבות מזיקים נגרמה, לפי ד"ר סאלי סאלח, רופאה ומנהלת תגובה חירום ב־Medical Aid for Palestinians, קריסה של מערכות חיוניות בעזה – מים, ביוב, תזונה ובריאות. "זו בעיה מסובכת, אך השיטות שלנו מוגבלות מאוד. הפתרון המרכזי הוא לשקם את מערכת הביוב, שכבר קרסה, ולהקל על כניסת חומרי הדברה, אך קיימות הרבה מגבלות", היא הסבירה.

בדיווח טועים כי כעת קיימת מעט תקווה לשינוי, מאחר שחמאס שהביא לחורבן עזה עקב פתיחת המלחמה בטבח ה-7 באוקטובר מסרב למסור את נשקו - תנאי המהווה מפתח מרכזי לכל שיקום. בינתיים העימותים נמשכים עם ישראל והמצב ברצועה מחמיר: לפי משרד הבריאות בעזה: מאז הפסקת האש נהרגו כ־960 בני אדם, כולל יותר מ־120 ילדים התקיפות ישראליות ברצועה. 

המתפ"ש, הגוף הישראלי האחראי על גישה לסיוע בעזה, מסר שבבקשת האו"ם וארגונים בינלאומיים נוספים, "כמעט 170 טון חומרי הדברה ואלפי מלכודות לעכברים, יתושים ומזיקים נוספים הוכנסו לרצועה בשבועות האחרונים".

משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דיווח במאי שכ־80% מתחנות שאיבת הביוב בעזה חדלו לפעול, מה שמאפשר לכ־40,000 מ"ק שפכים לא מטופלים לזרום לים מדי יום ולשטוף אזורים שבהם משפחות מתגוררות. ייצור המים הכללי ברצועה ירד בכ־20% במאי לעומת חודשיים קודם לכן, בעיקר עקב מחסור בכימיקלים וחלקי חילוף, והוסיפה קריאה לכניסת מתמשכת של חלקי חילוף, משאבות, צינורות, שמנים וחומרי טיפול במים.

ישראל אפשרה הכנסת מלכודות לעכברים, וארגוני האו"ם הצליחו להביא חומרי הדברה, אך זה לא הספיק, אמר סלימן אואוויס: "לצערנו, הכמות שמותרת כיום מספיקה רק לכמה שבועות, וכמובן שמדובר בכל עזה שנפגעת".

המתפ"ש מסר כי "תשתיות חיוניות", כולל בארות ומתקני מים, מתוקנות וכי הגוף עובד עם האו"ם והקהילה הבינלאומית "לתמוך במאמצי היגיינה ובתחזוקת תשתיות קריטיות", כולל אפשרות להכניס משאיות לפינוי אשפה וציוד לתיקון תשתיות.

ב"פייננשל טיימס" מצטטים את עומרן אבו ורדה, תושב אום ג'באליה שהייתה עיר צפונית לעיר עזה, שמתגורר עם אשתו וחמישה ילדיו באוהל קרוע, שניזוק מהעשרות הפעמים שבהם נדחסו. האוהל קרוע גם משיני היונקים.

למרות ניסיונות הניקוי, לדבריו, הלכלוך והאשפה נותרו בכל מקום, יחד עם מספר יוצא דופן של יתושים. אין שירותי שירותים במחנה, שבו לפי הערכתו חיים עד 15,000 תושבים, ולכן תושבים נאלצים לחפור בורות לשימוש כמבואות.

"אין מערכת ביוב ואין דרך לפנות את מי השפכים. כשהשירותים מלאים אנו מערבבים את התוכן עם חול וחופרים אחר", סיפר. "כל ההריסות מסביבנו והביוב מושכים את המכרסמים. אנחנו צוחקים על זה כאילו הם הפכו לילדים שלנו, כי הסבל שלנו עצום".

אבו ורדה, שמוכר מוצרי בית בדוכן, אמר שרוב היום שלו מוקדש לעמידה בתורים למים נקיים ולמזון. "אחרי שאתה מסיים את הדאגות של היום, מתחיל החשש מהלילה, שמביא עכברים וסמורים ומאיים על ביטחון הילדים". תושבי עזה, שתלויים כמעט כולם בסיוע מזון, "מחזיקים מעמד בקושי רב", אמר דובר יוניצ"ף אואוויס.

שבארי, שמאוד רוצה לעזוב את עזה, בדיווח טוען שהידרדרות תנאי המחיה היא טקטיקה ישראלית, והשווה זאת למה שכינה "רעב מכוון" בשנת 2025, כאשר ישראל לטענתו חסמה את כל הסיוע ההומניטרי כולל מזון במשך 11 שבועות, ולאחר מכן אפשרה זרימה מוגבלת מאוד שהובילה לרעב בצפון הרצועה.

המתפ"ש דוחה את ההאשמות ומסר שהן "טענות מוטות שמקדמים גורמים המעוניינים ליצור רושם שגוי של משבר הומניטרי בעזה כחלק ממאמץ להכתים את ישראל". אבל שבארי אומר: "הם שומרים עלינו על סף התמוטטות ועל סף רעב… אני לא רואה שום אופק, ואין תקווה להסתמך על דבר. זה מביא אותי לייאוש".

איש התקשורת, הסופר והפובליציסט דוד זולדן, מבוגרי המחזור הראשון של הנח"ל החרדי ומי שנמנה עם מייסדי גדוד נצח יהודה, נישא אמש (שלישי) לבחירת ליבו דור קוגולוגנס באולמי ליאל גרדנס בפתח תקווה. זולדן, שכונה במשך השנים "הרווק הנצחי" של הפלוגה החרדית הראשונה, התחתן עם קיבוצניקית חילונית מכפר גלעדי, ובחתונתם הצליחו השניים לחבר בין קצוות שונים של החברה הישראלית.

במהלך הערב נרשם מפגש פוליטי וציבורי יוצא דופן, כשבין האורחים נצפו מו"ל "הארץ" עמוס שוקן ומנהיגי מחאת קפלן לצד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שר התקשורת שלמה קרעי והשר יצחק גולדקנופף. עוד הגיעו לברך ולהשתתף בשמחה האלוף במיל' עוזי דיין, המשוררת חמוטל בן זאב, אנשי קיבוץ כפר גלעדי, מפקד יחידה 507 אל"מ אביחי גולן וכתב הספורט של כאן 11 יואב בורוביץ. בין המברכים היו שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, גדי איזנקוט, הנשיא יצחק הרצוג ויהורם גאון. הרמטכ"ל אייל זמיר, שהיה בדרכו לברך בחופה, הוקפץ ברגע האחרון לאירוע אחר ולא נכח.

זולדן, שנלחם מאז 7 באוקטובר עם גדחה"ן 749 בעזה, בסוריה ובגזרת לבנון ומשמש כקצין לוחם ביחידה 507, כיהן בעבר כחבר הוועדה לשוויון בנטל ומחבר הספרים "חרדים לגורלם" ו"החרדים החדשים". במהלך הערב נכח גם דור המייסדים של הנח"ל החרדי, שעשה היסטוריה לפני כשלושה עשורים ופרץ דרך לחטיבת החשמונאים ולשירות חרדים בצה"ל.

מעבר למפגש יוצא הדופן בין הדמויות הפוליטיות והציבוריות, החתונה של זולדן וקוגולוגנס סימנה גם חיבור אישי בין עולמות שונים, והוכיחה שלפעמים דווקא במקום שבו נדמה שיש תהום אידיאולוגית, אפשר לבנות גשר.

הרגולטור לענייני צדקה באנגליה ובוויילס מבקש את היכולת לסגור ארגוני צדקה סוררים, בטענה כי הסמכויות המשפטיות הקיימות אינן מספיקות כדי לטפל בארגוני צדקה שהואשמו בקשרים למדינה האיראנית. מנכ"ל ועדת הצדקה, דיוויד הולדסוורת', אמר את הדברים בזמן שארגונו המשיך לחקור שלושה ארגוני צדקה אסלאמיים שלכאורה קשורים לאיראן. כך ע"פ פרסום ה"פייננשנל טיימס".

הברונית פיונה טוויקרוס, שרת הלייבור, אמרה במרץ בתשובה פרלמנטרית בכתב כי שלושת הארגונים - המרכז האסלאמי של אנגליה, קרן הצדקה אל-תאוהיד (TUCF) וקרן הוועדה האסלאמית לזכויות אדם - כולם "קשרים לכאורה לאיראן". הולסוורת' לא ציין שמות של ארגוני צדקה שמדאיגים אותו במיוחד.

עם זאת, הוא אמר ל"פייננשל טיימס" כי גופו מנסה להתמודד עם הארגונים "הבודדים" ש"מנצלים לרעה" את מעמדם כארגון צדקה כדי "לקדם קיצוניות וטרור". הוא אמר כי הוא מוגבל בשל חוסר יכולתו לסגור ארגוני צדקה או להסיר את מעמדם כארגון צדקה. הוא הוסיף: "עבדנו עם הממשלה כדי לחזק את סמכויותינו, ולסגור בדחיפות פערים אלה ואחרים בחקיקה שיאפשרו לנו לנקוט בפעולות נוספות כדי להתמודד עם איום גובר זה".

שרים אמרו במרץ כי הם מתכננים לאפשר לוועדת הצדקה לסגור ארגוני צדקה. עם זאת, הצעת חוק רחוקה מאוד מלהעניק לה סמכויות אלה. מבין שלושת ארגוני הצדקה שהוזכרו על ידי טוויקרוס, המרכז האסלאמי של אנגליה נמצא תחת חקירה רגולטורית בלתי פתורה במשך ארבע שנים.

בדו"ח שפורסם בשנה שעברה, ועדת המודיעין והביטחון של הפרלמנט אמרה כי היא עשויה לספק לסוכני מודיעין איראניים "בסיס שימושי". ארגון הצדקה דחה "באופן קטגורי" את הרעיון שהוא קשור למדינה זרה כלשהי, והוסיף כי אין "ראיות אמינות" לסתור. בנוגע ל-TUCF, שהוזכרה גם על ידי טווייקרוס, ועדת הצדקה אמרה ל-FT כי היא מבקשת במשך כמעט שנה להדיח שני נאמנים.

ועדת הצדקה הודיעה לראשונה על חקירה של הקרן בשנת 2024, ואמרה כי יש לה "חששות משמעותיים" לאחר אירוע שאורגן על ידי צד שלישי במשרדי הקרן בהאמרסמית', מערב לונדון. האירוע הונצח לזכר קאסם סולימאני, מפקד משמרות המהפכה האיראניים לשעבר, לאחר הירצחו בינואר 2020. אף אחד מנאמני הקרן הנוכחיים לא כיהן בתפקידו בזמן האירוע.

"באמצעות סקירת קטעי וידאו שסופקו לרגולטור, ועדת הצדקה מודעת לכך שהדוברים שיבחו את סולימאני ויכלו לשמוע קריאות אנטישמיות במהלך האירוע", אמר הרגולטור. ביולי 2025, כחלק מחקירתה, ועדת הצדקה השעתה שני נאמנים והודיעה להם על כוונתה לפסול אותם, כך נמסר. אך נמסר ששניהם ערערו על ההשעיה, אשר תובא כעת בפני לשכת הרגולציה הכללית, בית דין משפטי.

ועדת הצדקה לא זיהתה אילו נאמנים הושעו. סייד האשם מוסאווי, אימאם של המרכז האסלאמי של אנגליה, הוא אחד מנאמני הצדקה. בשנת 2021, שר משרד החוץ דאז, ג'יימס קלברלי, אמר בתשובה פרלמנטרית בכתב כי מוסאווי היה "הנציג הדתי הרשמי" של המנהיג העליון של איראן דאז, האייתוללה עלי חמינאי, בבריטניה.

ה-TUCF הכחיש כי מי מנאמניה מונו על ידי גוף חיצוני. נמסר: "לארגון הצדקה שלנו אין קשר עם אף מדינה או ממשלה. הנאמנים עבדו בחריצות ובונה עם ועדת הצדקה כדי לטפל בחששותיה". מוסאווי לא הגיב מיד לבקשת תגובה שהוגשה דרך ה-TUCF והמרכז האסלאמי של אנגליה.

הרגולטור חוקר ארגון צדקה שלישי - קרן זכויות האדם האסלאמית - מאז אוקטובר האחרון. בחקירה שפתחה ועדת הצדקה מסרה: "התקבלו תלונות... בנוגע למימון אירוע על ידי הארגון, בו נטען כי נאמרו הצהרות מסיתות". כמו כן, הביעה דאגה לגבי מימון הקרן לחברה קשורה. בעוד שנציבות הצדקה לא זיהתה את החברה, הקרן חולקת כתובת ומספר טלפון עם הנציבות האסלאמית לזכויות אדם בע"מ, חברה ללא מטרות רווח. ניסיונות ליצור קשר עם קרן זכויות האדם האסלאמית נענו כולם על ידי החברה ללא מטרות רווח, שאמרה כי אינה יכולה לדבר בשם הקרן.

החברה מסרה כי חלקים מהתקשורת הבריטית עוסקים ב"תעמולה היסטרית כדי להסיט את תשומת הלב מפשעי המלחמה השיטתיים של בעלות בריתה של בריטניה במזרח התיכון". לא ארגוני הצדקה הנחקרים ולא נאמניהם מואשמים בעבירות כלשהן. המרכז האסלאמי של אנגליה טען כי הוא פועל כחוק.

הוא הוסיף: "עבודתו, פרסומיו ופעילויותיו נעשים באופן עצמאי לקידום מטרותיו הצדקה ואינם מכוונים, מושפעים או נשלטים על ידי ממשלה זרה, גורם מדינה או רשות פוליטית כלשהי." ה-TUCF אמרו כי הם "אופטימיים" כי חששותיה של ועדת הצדקה ייפתרו באופן משביע רצון "בעתיד הקרוב".

הממשלה היוצאת ידעה להבטיח להורים קייטנות קיץ מורחבות, אבל אינה מצליחה ליישם אותן בפועל, וההורים נמאסו. בהנהגת ההורים הארצית הבינו כי אין עם מי לדבר במשרד החינוך, וכי הרשויות המקומיות נותרו לבדן עם האחריות ליישם בתוך חודש ימים את החלטת השרים על הרחבת הקייטנות. בשל כך, הם תובעים פעולה מהיחידים שיכולים עדיין להציל משהו מהתוכנית – ראשי הערים.

למעריב נודע כי הנהגת ההורים הארצית פנתה אתמול (שלישי) במכתב בהול ליו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, וליו"ר מרכז המועצות האזוריות, שי חג'ג', בדרישה להיערכות מיידית להפעלת מסגרות הקיץ בהתאם למתווה משרד החינוך.

יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אורן אוזן, אומר: "הצלחת המתווה אינה תלויה רק במשרד החינוך, אלא נשענת במידה רבה על יכולתן של הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות להפעיל את המסגרות בפועל. מהמידע המגיע אלינו מהשטח עולה כי נכון לעכשיו אין אחידות בין הרשויות בכל הנוגע להיערכות להפעלת המסגרות השונות, ובחלק מהמקומות אף קיימים סימני שאלה משמעותיים לגבי עצם הפעלתן, בעיקר בשל מחסור בכוח אדם".

במכתב שנשלח לראשי השלטון המקומי ומגיע לידי מעריב, מדגיש אוזן: "מציאות שבה הורים ברשות אחת יקבלו מענה וביישוב אחר לא – אינה יכולה להתקבל. מדובר במסגרת חיונית עבור משפחות רבות, המאפשרת רציפות, יציבות ומענה לילדים בתקופת הקיץ, ובמקביל מאפשרת להורים להמשיך לעבוד".

כבר לפני כחודש התקבצו שרי החינוך והאוצר – קיש וסמוטריץ' – יחד עם רה"מ נתניהו, כדי לשאת הצהרה מיוחדת ובומבסטית לציבור על "בשורה" להורים בדמות הרחבה משמעותית של קייטנת הקיץ המסובסדת "בית הספר של החופש הגדול", שהושקה על ידי שר החינוך לשעבר מטעם יש עתיד, הרב שי פירון. התוכנית נועדה לאזן במעט את הטלטלה שחוותה השנה מערכת החינוך בשל ההשבתות התכופות שלה בעקבות המצב הביטחוני.

עם החזרה לשגרת לימודים ברוב אזורי הארץ אחרי הפסקת האש במבצע "שאגת הארי", בישר שר החינוך קיש על מהפכה בקייטנות הקיץ, הכוללת הרחבתן לכל תלמידי ישראל מגן ועד חטיבת ביניים, הארכתן לכל חודש יולי והקמת מכינת קיץ לתלמידי חטיבת הביניים. עם זאת, כל זה היה לפני הידברות עם האוצר.

לאחר הסיכום עם האוצר, מה שנותר מהתוכנית הוא שבועיים של קייטנה בסוף יוני לתלמידי חטיבות הביניים – עם הרבה מילים גדולות על שת"פ עם חברות טכנולוגיות ו-AI – ושבועיים של קייטנה בתחילת יולי לתלמידי כתות ד'-ו'. שתי הקייטנות הללו מתקשות להתרומם ברוב הרשויות המקומיות, למרות תקצוב האוצר, פשוט משום שהשרים שכחו לעגן את ההחלטה גם באחריות לגיוס כוח האדם הדרוש למשימה, ומשרד החינוך כמעט שאינו מעורב בתפעול ההחלטה.

האוצר הציע תמריץ לא מספק למורים שיבחרו ללמד בקיץ, אך אינו יכול לכפות זאת, ואת המשימה למצוא בתוך פחות מחודש וחצי מפעילים עם מספיק מדריכים בהתקשרות מכרזית שתהלום את התקציב הממשלתי, הטילו על הרשויות המקומיות בלבד, והן מתקשות לעמוד במשימה ללא סיוע ממשלתי.

נטלי רחמים, אם לשתי בנות בביה"ס יסודי מרחובות, מספרת: "אני מרגישה שהקייטנה הזו מתפקדת יותר כבייביסיטר מאשר כקייטנה איכותית עם תוכן ופעילויות מתאימות לילדים. הבת שלי בכלל לא מוכנה להשתתף בקייטנת החופש הגדול במתכונת הזו, ולכן נאלצתי לרשום אותה לקייטנה פרטית בעלות של אלפי שקלים. לגבי הבת הגדולה שלי, למרות כל השיח וההבטחות בנושא הקייטנות ומציאת פתרונות גם לתלמידי כיתות ד'-ו', בפועל אני לא רואה שום שינוי. נראה שהכול נשאר כפי שהיה, בלי מענה אמיתי לצרכים של הילדים וההורים לצערי".

עינב, אמא לשלושה מחולון, מספרת למעריב: "הבת שלי בחטיבת ביניים, ולפי מה שנאמר לנו גם ילדי חטיבה יוכלו להגיע לבית הספר להעשרה והתמקצעות בנושא בינה מלאכותית. כמובן שאין בכלל היתכנות לכך – אני לא רואה את זה קורה. גם אם הבת שלי תחליט לא לקום בבוקר בשביל זה, אני חושבת שהיה נכון שתהיה לה את האופציה, כי יש ילדים שכן זקוקים למסגרת הזו. מדובר בילדים שחוו קורונה, מלחמה ומבצעים צבאיים ויש להם פערים עצומים, ואני מקווה שתצא תוכנית סדורה להשלמת הפערים בשנה הבאה".

הנהגת ההורים כתבה במכתב לראשי השלטון המקומי: "אנו קוראים לכם לרכז מאמץ מידי מול כלל הרשויות והמועצות, למפות את הפערים, לסייע בגיוס כוח האדם הנדרש ולהבטיח שכל רשות תעשה את המרב כדי להפעיל את המסגרות בהתאם למתווה שנקבע. הזמן שנותר קצר, והורים רבים עדיין אינם יודעים האם ילדיהם יוכלו להשתלב במסגרת במהלך החופש הגדול. חוסר הוודאות הזה מייצר קושי אמיתי עבור משפחות רבות ומחייב התערבות מיידית. אנו מצפים מכם להוביל את הנושא ברמה הארצית ולוודא כי אף רשות לא תישאר מאחור בשל קשיי כוח אדם או היעדר היערכות מספקת".

אוזן מדגיש: "בית הספר של החופש הגדול אינו מותרות. עבור משפחות רבות הוא תנאי בסיסי לשמירה על שגרת חיים, תעסוקה ויציבות במהלך חודשי הקיץ". נכון לציין, הסכמה נוספת בין משרדי החינוך והאוצר הייתה על הרחבתה בכעשרה ימים – עד סוף יולי – של קייטנת הבסיס הוותיקה לילדי הגנים עד כתה ג'. מסגרת זו דווקא קורמת עור וגידים במרבית הרשויות המקומיות, בין היתר משום שהיא מבוססת על מפעילים שכבר נבחרו ועל כוח אדם קיים. עם זאת, גם בשכבת הגיל הצעירה קיימות תקלות.

למעריב הגיעו פניות של הורים המתלוננים כי מסגרות הצהרונים בערים שונות, שאמורות לפעול לתוך אוגוסט, קוצצו רק עד סוף יולי, בהתאמה עם מסגרת הקייטנה המורחבת. כך גם הורים שכבר היה להם פתרון חלקי מהעירייה לתחילת אוגוסט בשנים קודמות מוצאים עצמם ללא פתרון מסובסד לחודש הקשה בשנה להורים.

הרשויות נאלצות להסיט תקציבים לטובת הרחבת קייטנת יולי, וזאת למרות המימון הממשלתי שהובטח. מה שלא הובטח הוא כוח אדם ומפעילים שיתיישרו עם המימון הממשלתי, ויש רשויות מקומיות שנאלצות להשלים תקציב להרחבת קייטנת יולי לילדים הקטנים מכספן, על חשבון תכניות אחרות או על חשבון ההורים.

כפי שפרסמנו במעריב, הבוקר (רביעי) הפכה הבדיקה שהחלה במשטרת מחוז תל אביב לחקירה רשמית. מרדכי דוד נחקר באזהרה בעקבות הסרטון שבו תועד חוסם את רכבו של אייל ברקוביץ'. מרדכי דוד שוחרר בתום חקירתו בתנאים מגבילים, בהם איסור ליצור קשר עם ברקוביץ' והרחקה ממנו למשך 15 ימים.  בחקירתו במשטרה טען מרדכי דוד: "הוא נסע ואני קפצתי כדי לא להידרס. הודעתי לברקו שהאוטו חסום למען הדמוקרטיה. הוא נתן גז וניסה לדרוס אותי, בגלל זה ישבתי על המכסה מנוע".

גם ברקוביץ' זומן לחקירה באזהרה, זאת לאחר שבסרטון נראה כשהוא נוהג ברכבו כאשר דוד רוכן על מכסה המנוע. במשטרה מייחסים לו עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. הסרטון תיעד את ברקוביץ', מגיש הטלוויזיה ושחקן העבר, כשהוא נוסע ברכבו ועל מכסה המנוע שלו שוכב פעיל הימין מרדכי דוד, שחסם את דרכו ביציאה מאולפני הטלוויזיה בהרצליה. גורם במשטרה מסר למעריב כי ככל שיעלה חשד לביצוע עבירה תיפתח חקירה.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎רדיו 103fm‎‏ (@‏‎radio103fm‎‏)‎‏

במהלך התקרית נראה ברקוביץ' חוטף את הנייד של דוד, שנכנס לרכב ומנסה להחזירו. בשלב מסוים הם מחליפים חיוכים וצחוקים ביניהם. בסרטון נוסף נראה דוד רוכן על מכסה המנוע, קורא לחברו לחסום את הרכב עם האופנוע שלו, וברקוביץ' אומר לו: "לא יעזור לך אני לא אלים".

משטרת מחוז תל אביב ציינה כי הסרטונים אינם ברורים לגמרי והאירוע מסוכן. "אנחנו נקיים בדיקה ובסיומה נחליט אם תיפתח חקירה או לא," מסרו במשטרה.

רשות הפיקוח הפיסקלית של אירלנד הזהירה כי המדינה מוציאה את עודפי המס הגבוהים שמגיעים מחברות אמריקאיות רב‑לאומיות בקצב שאינו בר קיימא, וקראה לממשלה למתן את ההוצאות ולחסוך יותר מהעודפים יוצאי הדופן, כך דווח בפייננשל טיימס.

אירלנד צברה בשנים האחרונות הכנסות מס יוצאות דופן ממספר מצומצם של חברות בתחום הטכנולוגיה והפרמצבטיקה שמפעילות מרכזים משמעותיים במדינה, מה שהעניק לה עודפי תקציב מרשימים. ב‑2026, הממשלה בדבלין צופה עודף של 9.2 מיליארד אירו. עם זאת, לפי דוח חדש של המועצה הפיסקלית האירית (Ifac), ההוצאה הממשלתית נטו צפויה לגדול בין 2025 ל‑2028 בקצב הגבוה ביותר באיחוד האירופי, בקצב שמעלה את התלות במדיניות המס על חברות מסוימות.

סימוס קופי, יו"ר Ifac, הסביר לעיתונאים כי בין היום לסוף העשור, מתוך כל 6 אירו שייאספו ממס חברות, רק אירו אחד יישמר לחיסכון ו‑5 אירו יופנו להוצאות ממשלתיות שוטפות. מדובר בירידה משמעותית לעומת 34% מהכנסות מס החברות שהמדינה חסכה בין 2022 ל‑2025, לפי חישובי הרשות.

"המערכת הפיננסית הציבורית הופכת תלויה יותר ויותר במס זה, שממשיך לגדול ולהתרכז במספר קטן של חברות… ובמקביל ההוצאה רק גדלה," אמר קופי. שלוש חברות בלבד – שמוערכות כאי.לילי, אפל ומיקרוסופט – משלמות כמעט מחצית ממס החברות באירלנד.

הוצאות הממשלה צפויות לעלות בקצב מהיר מהכלכלה

הרשות הפיסקלית ציינה כי ההוצאה הממשלתית צפויה לעלות בכ‑7% לשנה בין 2025 ל‑2030 לפי התוכניות הנוכחיות, קצב "גבוה בהרבה" מהגידול הבר קיימא של הכלכלה, שעומד על כ‑5%. עוד צוין כי הצמיחה בפועל בהוצאות נטו עשויה להיות גבוהה אף יותר, שכן חריגות בתקציב הפכו שכיחות.

"אירלנד מפספסת הזדמנות להתכונן לאתגרים עתידיים," הזהירה Ifac, וציינה כי הזדקנות האוכלוסייה ושינויי האקלים צפויים להפעיל לחץ משמעותי על המערכת הפיננסית הציבורית. הממשלה מצידה טוענת כי היא נוקטת זהירות ומתחייבת לחסוך כרבע מהכנסות המס יוצאות הדופן – כספים שנובעים ממס על נכסי קניין רוחני שמוחזקים במדינה – לקרנות ריבוניות שיחסכו לפנסיות, תשתיות ואתגרים אקלימיים עתידיים.

"החשש הוא שהעודפים קטנים מדי כדי לממן את התרומות המתוכננות לקרנות," אמר קופי, והזהיר כי ייתכן והממשלה תצטרך "להתאזר בהלוואות" כדי לעמוד בהתחייבותה. הוא ציין כי בין היום לסוף העשור, החוב הציבורי צפוי לעלות מ‑220 מיליארד אירו ל‑250 מיליארד אירו, עלייה של 30 מיליארד אירו בתקופה שבה הכלכלה מציגה ביצועים חזקים והכנסות ממס חברות עולות.
 
לפי תחזיות הממשלה, העודף צפוי לרדת לכ‑2 מיליארד אירו ב‑2029 בעקבות גורם חד‑פעמי שטרם פירטה, אך היא מצפה שחזרה ל‑6 מיליארד אירו תתרחש ב‑2030. הדוח מעלה סימני אזהרה לגבי התלות בהכנסות מהחברות הגדולות ומדגיש את הצורך במדיניות פיסקלית זהירה יותר כדי להתמודד עם האתגרים העתידיים.

כחודשיים לאחר הפסקת האש, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הביע שוב ושוב אופטימיות לגבי חתימה על הסכם עם איראן. סעיף מרכזי בהסכם צפוי לסיים את המלחמה בין שתי המדינות.

עם זאת, ההסכם אינו מספק בשורה חיובית לרבים מהאיראנים שממתינים לקריסת המשטר, ואינו מרגיע את ישראל, שלפי דיווחים על פעילות המוסד בחצי השנה האחרונה נקטה צעדים לכיוון שינוי המשטר מאז פרוץ המלחמה ב-28 בפברואר. שני הצדדים - מתנגדי המשטר בתוך איראן וישראל - חוששים שהסכם כזה עשוי לאפשר לרפובליקה האסלאמית להתאושש.

למרות שלשגת הסכם מלא ומקיף אינו סביר בשלב זה, חתימה על מזכר הבנות ראשוני עשויה להקל על המשטר. פתיחת הסגר הימי האמריקאי ואפשרות מכירת נפט, גם אם מוגבלת, תוריד את הלחץ הכלכלי הכבד שמופעל על איראן. אף שנמסר כי הכספים הקפואים מיועדים למטרות הומניטריות תחת פיקוח, קיימת אפשרות שהמשטר יעקוף זאת ויוקצה חלק מהכספים לשיקום כוחות פרוקסי בלבנון, עזה, תימן ועיראק, לחיזוק יכולות טיליות ולהזרמת חלק מהכנסות הנפט לכלכלה המקומית. צעדים אלו עשויים להפחית זמנית את האיום הצבאי, אך אינם מבטיחים את הישרדות המשטר.

משבר ממשלתי

איראן מתמודדת עם משבר עמוק בשלטון. במשך 36 שנים בנה עלי חמינאי מעמד כוח שאפשר לו להכריע בהחלטות קריטיות במדיניות הפנים והחוץ. עם מותו עלה בנו, מוג'תבא חמינאי, שטרם חיזק את מעמדו, וחוסר הנראות הציבורית שלו מחליש את סמכותו. הכנסת נותרה סגורה 61 ימים לאחר המלחמה, והמנגנונים הממשלתיים מנצלים זאת לשליטה חלקית. גם משמרות המהפכה מפולגות בין סיעות שונות, מה שמקשה על ניהול המשבר.

חידוש הפגנות

המצב הכלכלי והחברתי מגביר את הסבירות לחידוש הפגנות המוניות. במיוחד לאחר ההרג ההמוני בינואר, האיראנים ששילמו מחיר כבד במאבק לחירות צפויים לחזור לרחובות - בלתי נמנע, כאשר רק מועד החזרה אינו ברור.

משבר ביטחוני

איראן מתמודדת גם עם משבר ביטחוני. גופים מודיעיניים זרים, במיוחד המוסד, חדרו למבנה המשטר והשפיעו על מינוי והדחת בכירים. כיום המשטר נחשב לאיום פעיל על ישראל, ושינוי המשטר הפך למטרה אסטרטגית של המוסד.

לסיכום, הסכם עם ארצות הברית עשוי לדחות שינוי משטר, אך אינו מבטיח את הישרדותו. כל ארבעת הגורמים - פוליטי, כלכלי, חברתי וביטחוני - ימשיכו להוות איום על המשטר, גם אם ההסכם ייחתם ויוצא לפועל.

הכותב הוא גולה איראני, סופר, משורר ועיתונאי בכיר בלונדון שעובד עבור Iran International TV
 

חברת הרכב החשמלי הסינית BYD הכריזה על השקעה של כמעט 2 מיליארד אירו להקמת תשתיות טעינה מהירה באירופה, במטרה להביא את טכנולוגיית ה-"flash-charging" של החברה לכל דגמי היוקרה והמסחריות שלה בשנים הקרובות, כך דווח ב"פייננשיאל טיימס".

BYD, יצרנית הרכב החשמלי הגדולה בעולם, מתמקדת בטעינה על-מהירה שתאפשר ללקוחות למלא כ-70% מהסוללה בחמישה דקות בלבד, תוך 12 דקות טעינה מלאה, גם בטמפרטורות של מינוס 30 מעלות. הדגם החדש Z9GT של מותג Denza, שמחירו מתחיל בכ-115 אלף אירו, הוא הדוגמה הראשונה של הטכנולוגיה החדשה.

הרחבת הטכנולוגיה תלויה בקצב פריסת עמדות הטעינה: החברה מתכננת להציב 3,000 עמדות טעינה מהירה באירופה עד 2027, כולל 600 בבריטניה, לאחר שכבר פרסה 20,000 עמדות סיניות. כל תחנה צפויה לעלות כ-580,000 אירו. "האתגר אינו בהקמה, אלא במהירות הרשויות מקומיות מספקות אישורים", אמר בונו ג'ה, מנהל BYD בבריטניה. BYD מדגישה כי עמדות הטעינה לא יכבידו על רשת החשמל, שכן הן נשענות על סוללות מקומיות שניתן להטעין בלילה בעלות נמוכה יותר.

החברה רואה בטעינה המהירה את ה"מחסום האחרון" המונע מעבר המוני לרכב חשמלי, אך גורמים בתעשייה נשארים ספקניים בנוגע ליכולת להרחיב את התשתיות במהירות מספקת לצרכן הקצה. BYD כבר רושמת צמיחה משמעותית בשוק האירופי: נתח השוק שלה עלה ל-1.9% באירופה באפריל 2026, עם נתח של 3.4% בבריטניה בלבד, מעל רנו ווולוו. החברה השיקה גם את דגם Dolphin G plug-in hybrid, הדגם הראשון שתוכנן במיוחד לשוק האירופי.

סטלה לי, המנהלת הבינלאומית של BYD, ציינה: "היופי ב-BYD הוא שאף אחד אחר לא מציע רכב שיכול 'לרקוד ולשחות' – וזו הדרך שלנו להוביל את השוק החשמלי".

קרן השקעות הבוטיק הישראלית "סיינה פילם פאונדיישן" (Siena Film Foundation) נכנסת לפעילות בשוק האמריקאי ותיקח חלק במימון ובהפקה של שני סרטים הוליוודיים חדשים. החברה, שנמצאת בבעלותן ובניהולן של היוצרות והמפיקות דורית חכים ולי שירה, פעלה עד כה בעיקר בשוק המקומי.

הסרט הראשון שבו משקיעה הקרן הוא "By Any Means", מותחן פשע בהובלתו של מארק וולברג. פרויקט נוסף שנמצא בשלבי עבודה הוא מותחן פסיכולוגי שבו צפויים לככב נעמי ווטס וטיי שריידן ("רדי פלייר ואן").

עד כה התמקדה "סיינה פילם פאונדיישן" בהפקת תכנים דוקומנטריים ועלילתיים בישראל, בהם "המשפט האחרון של קפקא" ו"טאבו: עמוס גוטמן". המהלך הנוכחי מסמן שינוי במודל העבודה של החברה, שתשמש כעת גם כגוף מימוני ושותף בהפקות זרות.

קבוצת פיטמאסטר חתמה על הסכם שכירות עם קבוצת גבאי להקמת מסעדת קונספט חדשה במרכז המסחרי MULTI יהוד-מונוסון, במהלך שממשיך את התרחבות פעילות הבילוי והפנאי באזור בקעת אונו.

במסגרת ההסכם, תשכור פיטמאסטר שטח של כ-731 מ"ר בקומה הראשונה של המתחם, לתקופה של חמש שנים עם אופציה להארכה לחמש שנים נוספות. היקף ההכנסות הכולל מהעסקה, כולל דמי שכירות, ניהול והחזר השקעות, מוערך ביותר מ-9.5 מיליון שקל לאורך כל תקופת ההתקשרות והאופציה.

דווקא עכשיו: יקבי הצפון פותחים בקבוקים ומזמינים את הישראלים להגיע
לראשונה בהיסטוריה: בהשקעה של 55 מיליון שקל - המלון שיוקם בקריות

במקביל, קבוצת גבאי (באמצעות גבאי מניבים) תבצע התאמות בשטח שיועד במקור לשימוש משרדי, לצורך התאמתו למסעדה. על פי ההסכם, היקף ההשקעה של החברה בעסקה, כולל התאמות והלוואה לשוכר, עומד על כ-4 מיליון שקל.

המרכז המסחרי MULTI יהוד-מונוסון, שבו מוקם הפרויקט, משלב כ-9,000 מ"ר של שטחי מסחר וכ-11,000 מ"ר של משרדים. המתחם ממוקם בסמוך לכניסה לעיר ולתחנת הקו הסגול של הרכבת הקלה, וצפוי לשמש מוקד מסחרי ובילוי מרכזי באזור.

לדברי אריק טובול, סמנכ"ל בקבוצת גבאי, יהוד-מונוסון עוברת בשנים האחרונות תהליכי פיתוח משמעותיים, הכוללים התחדשות עירונית, שדרוג תשתיות וגידול באוכלוסייה צעירה. לדבריו, כניסת מותגים מתחום המסעדנות מחזקת את מגמת הפיכת האזור למוקד בילוי אזורי.

מנגד, בקבוצת פיטמאסטר מציינים כי הבחירה ביהוד נובעת מההתפתחות המואצת של העיר ומיקומו האסטרטגי של המתחם. לדברי מנכ"ל הקבוצה, דוריאן קופיט, המסעדה תביא לידי ביטוי קונספט חדש שנמצא בפיתוח, וצפוי להיחשף בהמשך.

המסעדה החדשה צפויה להיפתח בתוך כחצי שנה, ולהוות עוגן קולינרי נוסף במתחם המסחרי המתפתח.

השבוע התקיים בוושינגטון מפגש שרים ובכירים של פורום הגז האזורי של מזרח הים התיכון (EMGF), לראשונה במתכונת פיזית מזה כשלוש וחצי שנים. את מדינת ישראל ייצגו במפגש שגריר ישראל בארה"ב, יחיאל לייטר, וכן מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה והתשתיות, חן בר יוסף. המפגש התקיים באירוח מזכיר האנרגיה של ארצות הברית, כריס רייט, והוא מהווה ציון דרך משמעותי לקראת העברה הצפויה של נשיאות הארגון לישראל בחודש הבא.

במסגרת המפגש, דנו חברי הפורום בכיווני הפעולה העתידיים של הארגון ובהרחבת תחומי עיסוקו מעבר לסקטור הגז הטבעי, בין היתר לתחומים משיקים הקשורים למשק האנרגיה האזורי, במטרה לחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות החברות ולקדם ביטחון אנרגטי, חדשנות ופיתוח בר-קיימא באזור.

פורום ה-EMGF מאגד את ישראל, מצרים, יוון, קפריסין, איטליה, ירדן, צרפת והרשות הפלסטינית (וארה"ב, האיחוד האירופי והבנק העולמי כמשקיפות), ופועל לקידום שיתופי פעולה אזוריים בתחומי הגז הטבעי והאנרגיה. הפורום מהווה פלטפורמה מרכזית לחיזוק הקשרים בין החברות והמשקיפות בו, לקידום השקעות בתשתיות אנרגיה ולפיתוח פתרונות אנרגיה מתקדמים לטובת האזור כולו.

המפגש הפיזי האחרון של הפורום התקיים בינואר 2023 בקהיר, כאשר מאז התקיימו דיוני הפורום במתכונות מצומצמות ובאמצעים מקוונים. כעת, עם חידוש המפגשים הפיזיים והעברת הנשיאות הצפויה לישראל, עשוי הפורום להיכנס לשלב חדש של פעילות ושיתוף פעולה אזורי.

"תושבי אשקלון והאזור, נושאים במשך שנים בנטל סביבתי, בריאותי ובטיחותי כבד, הנובע מריכוז של מתקני התשתיות הלאומיות האסטרטגיים הקיימים בתחומי העיר. בעוד שמדינת ישראל נהנית מהתשתיות החיוניות הממוקמות באזור, התושבים הם אלו שנדרשים להתמודד עם ההשלכות המצטברות על איכות החיים, הסביבה והמרחב העירוני". כך נאמר במכתב שנשלח לשרי האנרגיה והגנת הסביבה, המביע התנגדות חריפה להקמה של פרויקט דוראד 2.

זאת נוכח הידיעות על הכוונה להרחיב את הפרויקט, הנמצא בסמוך לעיר. המתקן נמצא על שטח של חברת קו צינור הנפט אילת אשקלון, במרחק של פחות משלושה קילומטרים מאשקלון. תחנת הכוח שלו, היא בעלת 860 מגה וואט חשמל ומופעלת באמצעות גז טבעי או לחילופין באמצעות סולר.

במאי 2014, סונכרנה התחנה לרשת החשמל הארצית. מדובר בתחנת הכוח הפרטית הראשונה, הפועלת בטכנולוגיית מחזור משולב. היא בנויה באופן שונה ממרבית תחנות הכוח בישראל וכולל שתי קבוצות של שש טורבינות גז סילוניות בהספק של כ-50 מגה ואט כל אחת. באמצע שנת 2023, אישרה הממשלה את הרחבת התחנה, במטרה להתמודד עם המחסור החמור הצפוי בחשמל.

על פי התכנית, ההרחבה תכלול הוספה של יחידת ייצור בהספק של כ-650 מגה ואט בתוך שטח התחנה הקיימת. גם היא צפויה לפעול באמצעות גז טבעי ותעבוד בנצילות של כ-62%. ההשקעה בה מוערכת בכשלושה מיליארד שקל ובעוד כארבע שנים היא תהיה מותאמת לעבודה עם מימן. המכתב של עיריית אשקלון נשלח בעקבות הודעתה של חברת דוראד על בחירתה בחברת מנרב להקים את הפרויקט. היא תעשה זאת ביחד עם שותף בין לאומי.

'הקמה של תחנת כוח נוספת בהספק משמעותי, לצד המתקנים הקיימים, צפויה להחריף את העומס הסביבתי באזור ולהגביר את החשש מפגיעה באיכות האוויר ובבריאות הציבור. אירועי השנים האחרונות, המחישו באופן חד וברור את חשיבות פיזורן של תשתיות לאומיות חיוניות ברחבי המדינה. אשקלון נמצאת בקו החזית הביטחוני של מדינת ישראל. תושביה מתמודדים לאורך השנים עם מציאות ביטחונית מורכבת. דווקא על רקע האיומים הביטחוניים שחוותה המדינה מאז שבעה באוקטובר וההבנה כי ריכוז תשתיות אסטרטגיות במרחב גיאוגרפי אחד, מגדיל את הסיכון למשק כולו. מצופה ממוסדות המדינה לפעול לפיזור תשתיות לאומיות ולהקטנת מוקדי סיכון ולא להעמיק את ריכוזם באזור אשקלון', נאמר במכתב.

העירייה אומרת, כי על המדינה לבחון באופן יסודי חלופות מיקום באזורים אחרים בארץ וכן לבצע בחינה מצטברת של כלל ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות באזור. כמו כן, יש לתת משקל אמיתי לעמדת התושבים והעירייה, הנושאים בנטל זה לאורך שנים. 

יצוין כי עיריית אשקלון ואיגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, התנגדו לאורך כל הליכי התכנון והדיונים שנערכו בנושא. לפיכך העירייה תמשיך לעמוד על התנגדותה ביחד עם איגוד הערים, לכל הרחבה נוספת של תחנת הכוח באזור העיר. זאת מתוך מחוייבות לשמירה על בריאות התושבים ועל איכות החיים בעיר ובסביבתה: "בהתאם לזאת, פנתה העירייה מכתב לשרה להגנת הסביבה ולשר האנרגיה, בדרישה לעצור את קידום הפרויקט, לקיים בחינה מחודשת ומעמיקה של נחיצותו ומיקומו ולפעול לחלוקה צודקת ומאוזנת יותר, של תשתיות לאומיות במדינה". 

במשרד האנרגיה אומרים בתגובה, כי ההחלטה על הקמה של התוספת, התקבלה עוד בשנת 2023 וכי עד עתה הפניה של עיריית אשקלון לא הגיעה למשרד. מהמשרד להגנת הסביבה לא התקבלה תגובה עד עתה, למרות שגם לשם הועברה בקשה להעביר התייחסות - התגובה תובא לכשתתקבל.

בימים אלה מצויין שבוע ההוקרה למשרתי ומשרתות המילואים, וישנם סיפורים שממחישים יותר מכל את החיבור הישיר בין החזית לבין התעשייה הביטחונית. כזה הוא סיפורו של ל', נשוי ואב לארבעה מהצפון, ראש צוות בחברת "רפאל מערכות לחימה מתקדמות" ולוחם מילואים בחטיבה 828 (ביסל"ח), שנע כבר יותר משנתיים בין שדה הקרב בעזה לבין פיתוח מערכות ניווט ואוטונומיה שמשמשות את הלוחמים בשטח.

כבר ביומיים שלאחר מתקפת 7 באוקטובר גויס למילואים והוקפץ לעוטף עזה, שם לקח חלק בלחימה ובטיהור יישובים. מאז ביצע כ-250 ימי מילואים וסבבים רבים ברצועה, ובקרוב מאוד יצא לסבב נוסף של חודשיים וחצי. במקביל ובין סבבי המילואים והחזרה מהשטח, המשיך בעבודתו ברפאל. "פתאום מצאתי את עצמי נע בין להיות לוחם מילואים לבין להיות מהנדס שתומך במוצר שהולך לשימוש מבצעי", הוא מספר, "כבר קרה שביום אחד הייתי בפגישה במרכז הארץ, ושעה לאחר מכן כבר בשטח כינוס בדרך לעזה".

ל' גדל בסביבה שבה עולם הביטחון וההנדסה היה חלק טבעי מהחיים, והחל את דרכו במסלול העתודה האקדמית בהנדסת חשמל. בהמשך בחר לעזוב את המסלול ולעבור לשירות קרבי בסיירת גבעתי, שם סיים כמפקד כיתה. לאחר השחרור השלים לימודי הנדסה בטכניון והצטרף לרפאל כסטודנט. במהלך השנים היה שותף לפרויקטים מרכזיים ובהם מערכת ההגנה "קלע דוד" ומערכת "לייטנינג", ובהמשך התקדם לתפקיד ראש צוות במחלקת הניווט ברפאל.

אחד הפרויקטים שהוביל הוא "חוד עקב" – מערכת ניווט ללוחמים הפועלת גם ללא GPS, שנולדה מתוך האתגרים שחווה בעצמו כלוחם. מאז תחילת המלחמה המערכת נכנסה לשימוש מבצעי רחב בצה"ל. בנוסף, לקח חלק בפיתוח מערכת הניווט של החימוש המשוטט "מעוז", המיועד למשימות איתור ותקיפה טקטיות ופעל רבות בלחימה ברצועת עזה.

באחד מסבבי הלחימה, לאחר שבועות בעזה, הגיע ישירות לשלוחת רפאל בבאר שבע. "הייתי במשרד עם מדים מאובקים, היה ברור שצריך להבין מה קורה בשטח ולהבין אם המערכות עובדות כשורה ובמידה ולא לשפר אותן בהתאם" הוא מספר, "יש דברים שאתה פוגש בשטח ואי אפשר ללמוד בשום מקום אחר והיכולת לקחת את זה ולתרגם לטכנולוגיה – זו זכות גדולה".

בשבוע שבו ישראל מצדיעה למשרתי המילואים, סיפורו של ל' מדגים כיצד עבור חלקם השירות לא נעצר כשהלחימה נגמרת. הוא ממשיך לנוע בין העמדות בעזה לבין חדרי הפיתוח ברפאל, בין החלטות בשטח לבין קוד ואלגוריתמים  ובתווך נבנות המערכות הבאות שיחזרו שוב אל הלוחמים בשדה הקרב.

צורך בהון עצמי גבוה בתחילת העסקה נחשב לאחד החסמים המרכזיים עבור ישראלים המעוניינים להשקיע בנדל"ן בחו"ל. כעת, חברת חג'ג' אירופה מנסה להציע חלופה באמצעות מסלול מימון חדש לרכישת דירות בפרויקטים שלה ברומניה, הכולל אפשרות לכניסה לעסקאות גם ללא העמדת מלוא ההון העצמי מראש.

במסגרת המהלך, משיקה החברה את Hagag Europe Partners - מועדון משקיעים סגור שירכז את פעילותה מול משקיעים ישראלים. המועדון יאפשר גישה לפרויקטים ברומניה, לצד מסלול מימון ייעודי לתשלום הראשון בעסקה, שלרוב עומד על כ־30% ממחיר הדירה, באמצעות בנק מזרחי טפחות. על פי החברה, תשלומי הריבית על המימון יסובסדו על ידה עד מועד המסירה, בהתאם לתנאי המסלול.

המועדון יפעל במודל סגור ויכלול משקיעים שיאושרו מראש בלבד. בין היתר ייהנו החברים מגישה מוקדמת לפרויקטים, קדימות בבחירת דירות, ליווי בתהליך הרכישה ושירותי ניהול נכס לאחר המסירה.

לדברי שמרית כהן, סמנכ"לית השיווק של חג'ג' אירופה, המהלך נועד לתת מענה לקושי של משקיעים להיכנס לעסקאות נדל"ן בחו"ל בשל דרישות ההון העצמי והצורך בליווי מקצועי. לדבריה, המסלול כפוף לבדיקת זכאות ואישור בנקאי.

במאי הקולנוע הישראלי, נדב לפיד, המוכר בזכות ביקורתו הנוקבת כלפי ממשלת ישראל, מצא עצמו לאחרונה בעין הסערה בצרפת. בריאיון שהעניק הבוקר (רביעי) לתחנת הרדיו הצרפתית "France Inter", חשף לפיד את תחושותיו הקשות בעקבות מסע החרם שהוביל לביטול השתתפותו בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי במרסיי, וזאת בשל אזרחותו הישראלית.

לפיד, שאמור היה להשתתף בפסטיבל בחודש יולי, נאלץ לסגת לאחר שקבוצה של כ-10 במאים איימה לזרוע כאוס במחאה על נוכחותו. "הם פנו למממני הפסטיבל והבנתי שעדיף שאתרחק", שיתף לפיד ב-"France Inter". לדבריו, גם כאשר הנהלת הפסטיבל הציעה שיעביר כיתת אמן במקום לשמש כשופט, הלחץ והאיומים לא פסקו. "הנוכחות שלי הייתה פשוט בלתי קבילה בעיניהם", הבהיר.

האבסורד, לתפיסתו של לפיד, זועק לשמיים. יוזמי החרם טענו כי הם פועלים נגד "מציאות קולוניאלית", תוך שהם מתעלמים לחלוטין ממאבקיו הפומביים של הבמאי ומסרטיו המציגים את החברה הישראלית, שאותה הגדיר בריאיון כ"חולה מאוד", באור ביקורתי וחריף. לפיד תקף את מחרימיו וכינה אותם "טהרנים פוליטיים, מתוסכלים, מעט עצלנים ולא מספיק אמיצים, שחצו את גבולות ההיגיון הבריא". עם זאת הוא סירב להגדירם כאנטישמיים.

במהלך הריאיון תהה לפיד בציניות ממתי ביטול כיתת האמן שלו הפך לניצחון הגדול של המאבק הפלסטיני. לדבריו, מחרימיו אינם מייצגים את המאבק יותר מאישים פלסטינים בולטים, דוגמת שגריר פלסטין לשעבר באונסק"ו, אליאס סנבר, שהביע בו תמיכה פומבית. לצד סנבר, זכה לפיד לגיבוי מצד נטלי פורטמן, קלייר דני, ז'וסטין טרייה וז'אק אודיאר.

נקודה אירונית נוספת שהעלה הבמאי נוגעת לתגובת השר מיקי זוהר, שלטענתו מיהר לברך על החרם בטענה שזו ההוכחה שיהודים וישראלים ישנאו תמיד, ללא קשר לעמדותיהם הפוליטיות. לפיד, שעזב את ישראל מסיבות פוליטיות מכיוון שלא רצה שבנו יגדל בה, הודה כי לעיתים הוא מרגיש כמו "גיבור של בדיחה יהודית טראגית, ששנוא על ידי אלה וגם על ידי אלה". עם זאת, הוא סיכם כי למרות חוסר הנוחות המובנה במצבו, מקומו היחיד של אמן הוא רק במחנה אחד - זה של האמת האמנותית שלו.

רוסיה גינתה היום (רביעי) בחריפות את החלטת האיחוד האירופי, המאשרת לספינות צבאיות אירופיות בים התיכון לעצור ולערוך חיפושים על ספינות זרות. צעד זה מכוון נגד כלי שיט החשודים כחלק מ"צי צללים" המשמש להברחת נפט רוסי. בתגובה להחלטה, הצהירו במוסקבה כי ינקטו בכל האמצעים הנדרשים, משפטיים ואחרים, כדי להגן על הספינות.

האיחוד האירופי הודיע ביום שני האחרון על הרחבת המנדט של מבצע "איריני", כוח משימה ימי שפועל בים התיכון והוקם במקור במטרה לאכוף את אמברגו הנשק שהטיל האו"ם על לוב.

דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכארובה, הגדירה את המהלך כאיום ישיר על הביטחון הימי, והאשימה את האיחוד האירופי בהטלת אימה על כלי שיט אזרחיים. זכארובה דחתה מכל וכל את הטענות, והבהירה כי המושג "צי צללים" אינו קיים כלל במשפט הבינלאומי, אלא מהווה "המצאה פוליטית" של אירופה.

"הצבת ספינות של מבצע 'איריני' בים התיכון כדי לערוך חיפושים או להחרים ספינות המובילות מוצרי נפט, תהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי", אמרה זכארובה בתדרוך לעיתונאים שצוטט בכלי התקשורת הזרים.

"אנו שומרים לעצמנו את הזכות לעשות שימוש במלוא הארסנל של הכלים הפוליטיים, המשפטיים והאחרים שעומדים לרשותנו, כדי להגן על הביטחון הימי ועל האינטרסים הלגיטימיים של חברות הספנות ובעלי האוניות".

חוזים עתידיים העוסקים במלחמות, אירועי טרור או חיסולים פוליטיים צפויים להיפסל על הסף ולאסור את קיומם בשוקי הניבוי באופן גורף. כך עולה מטיוטת כללים חדשה שמגבשת הוועדה למסחר בחוזים עתידיים על סחורות בארה"ב.

הרגולטור האמריקאי קובע כי הימורים מסוג זה אינם משרתים את האינטרס הציבורי, בין היתר משום שהם נשענים לעיתים על מידע מסווג ועלולים לסכן חיי אדם. רגישות הנושא הודגשה לאחרונה כאשר חייל אמריקאי הואשם בביצוע עסקאות הקשורות למבצע המעצר של נשיא ונצואלה לשעבר, ניקולס מדורו ומועד תחילתה של המלחמה נגד איראן.

על פי הדיווח בעיתון ה"וול סטריט ג'ורנל", שחשף את ההנחיות החדשות של הרגולטור תחת ממשל טראמפ, הסוכנות אינה מתכוונת להטיל איסור גורף על קטגוריות כלליות של חוזים, אלא מתווה פרמטרים ברורים לבחינת כל מקרה לגופו בניסיון לבלום מניפולציות. בעוד שהימורים על קונפליקטים עולמיים יוצאו מחוץ לתחום, רוב ההימורים הקשורים לאירועי ספורט ימשיכו לפעול באופן חוקי.

עם זאת, הרשות תבקש לקבל סמכות לחסום חוזים שבהם לאדם בודד עשויה להיות השפעה מכרעת על התוצאה. משמעות הדבר היא איסור על הימורים הנוגעים לפציעות של ספורטאים או למהלכים נקודתיים במהלך משחקים, כגון הימורים על הזריקה הראשונה במשחק בייסבול – סוגיה שכבר סיבכה בעבר שחקן בולט בליגת ה-MLB.

הכללים החדשים מגיעים על רקע צמיחה מטאורית של פלטפורמות כמו 'קאלשי' ו'פולימרקט'. התעשייה שגשגה בחלל הרגולטורי שנוצר טרם בחירתו מחדש של דונלד טראמפ לנשיאות, ולמשפחת טראמפ אף יש כיום עניין פיננסי ישיר בשוק המתפתח: אחד מבניו של הנשיא משמש כיועץ הן לקאלשי והן למתחרה הגדולה שלה.

הרגולטור האמריקני, מייקל סליג, שמונה על ידי טראמפ, מוביל קו מתירני בהרבה ביחס לממשלים קודמים, אשר חסמו לחלוטין את הפלטפורמות מלהנפיק חוזים על מערכות בחירות וספורט. הגישה החדשה, כפי שמציין ה"וול סטריט ג'ורנל", נועדה לאפשר את צמיחת השוק מתוך הבנה שהרשימה של מה שמותר תהיה ארוכה בהרבה מזו של מה שאסור.

אולם, המהלך אינו עובר ללא התנגדות. מדינות שונות בארה"ב טוענות כי פלטפורמות אלו מהוות מסלול עוקף לחוקי ההימורים המקומיים שלהן, ובמקביל מחוקקים בקונגרס משתי המפלגות כבר הציגו חקיקה בניסיון לאסור לחלוטין על הימורים הקשורים לאירועי ספורט ומשחקי קזינו בשווקים אלו.

מזכיר צבאי חדש לראש הממשלה: תת-אלוף גיא מרקיזנו הועלה היום (רביעי) לדרגת אלוף ונכנס לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה במקומו של רומן גופמן, אשר שירת בתפקיד זה בשנתיים האחרונות ונכנס לתפקיד ראש המוסד בשבוע שעבר.

מעמד החילופים נערך אתמול במחנה "רבין" (הקריה) במעמד "הבוס", ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו ובראשות שר הביטחון, ישראל כ"ץ, הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר ובנוכחות חברי פורום המטה הכללי. 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו אמר בטקס החילופים" "המזכיר הצבאי מקשר בין ראש הממשלה לצה"ל ולגופי הביטחון. זה דרוש בכל זמן, אבל זה דרוש בוודאי בזמן מלחמה. המטלה היא ענקית, ורומן, אתה עשית את זה בדרך ענקית. אני רוצה להודות לך על כך שהבאת איתך מחויבות עמוקה לניהול המערכת בצורה יוזמת, בנחישות, בתחבולה, וזה חבק את כל הגופים. יצאת מקופסה, והוצאת אותנו מהקופסה הרבה פעמים. אני חייב לך חוב גדול מאוד, משום שעזרת לי בימים הקשים האלה בדרך יוצאת מן הכלל. אני רוצה להודות לך מקרב לב בשם עם ישראל על תרומתך לביטחון ישראל ולנצח ישראל".

ראש הממשלה הוסיף ופנה למזכירו הצבאי החדש ואמר: "גיא, אני מעביר את המשקל הכתפיות האלה שקיבלת כעת. אתה הקדשת את החיים שלך גם כן לביטחון ישראל. אתה משלב ידע מצוין גם של עבודת השטח ועבודת המטה בדיוק במקומות שאנחנו נדרשים בהם. אנחנו עובדים לא רק על המשך המאמצים שלנו לכתוש את האויבים שלנו, ולשנות את מעמדנו מן הקצה אל הקצה, כפי שכבר קרה".

"אנחנו נבצר את ההישגים הללו לבנות הזדמנויות חדשות. זה הכל עובר בדרך זו או אחרת בתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. אני יודע שאתה מנוסה בזה ואתה כבר שוחה בחומר הזה היטב, ואני יודע שתמשיך לעשות זאת היטב. אני סומך עליך שתעזור לי, לצה''ל, לשב"כ ולמוסד ולשאר זרועות הביטחון, ואני בטוח שנעבוד יחד לטובת ביטחון ישראל".

שר הביטחון, ישראל כ"ץ, שהאלוף מרקזינו היה המזכיר הצבאי שלו, אמר: "ז'בוטינסקי האמין כי הצבא הטוב ביותר אינו תחליף למדיניות נכונה, ומדיניות נכונה אינה יכולה להתקיים ללא צבא חזק. אתמול, בהובלת ראש הממשלה נתניהו, נדרשנו פעם נוספת לקבל החלטות מכריעות מול התוקפנות האיראנית, וראינו עד כמה חשובה היכולת לחבר בין אחריות מדינית לעוצמה צבאית. אנחנו דוחים על הסף את ניסיונותיה של איראן לאיים על ישראל או לקשור בין הזירות השונות באזור. כל ניסיון איראני לחבר בין לבנון לאיראן או לפגוע במדינת ישראל באמצעות חזיתות נוספות – ייענה בעוצמה רבה. תפקיד המזכיר הצבאי – לראש הממשלה ולשר הביטחון – הוא צומת אסטרטגי של קבלת החלטות. רומן, בשנתיים האחרונות, הצומת הזה היה באחריותך".

"היית לכל אורך התקופה הזאת שותף חשוב ומוערך, ואני משוכנע שכך יהיה גם בתפקידך החדש כראש המוסד. גיא, היית שותף לכל אחד מהרגעי המכריעים שעיצבו מחדש את המציאות הביטחונית והאסטרטגית של מדינת ישראל מאז ה-7 באוקטובר. היית אחד מהאנשים שהבינו לעומק את שני העולמות: את שפתם של המפקדים בשטח ואת שפתם של מקבלי ההחלטות. לא רבים מבינים כיצד הופכת החלטה של הממשלה לתמרון מבצעי, וכיצד הצלחה בשדה הקרב מתורגמת להישג מדיני. העובדה שאתה מקבל היום את דרגת האלוף ועובר למלא את השליחות שלך לצידו של ראש הממשלה היא המשך טבעי ומתבקש לדרך שעשית. פורום המטה הכללי של צה"ל מקבל היום לשורותיו את אחד הקצינים הטובים, הראויים והמוערכים שיש היום בצה"ל".

הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר: "המזכיר הצבאי לראש הממשלה הוא תפקיד הדורש בקיאות בעומקם של כל עולמות התוכן המבצעיים, הטכנולוגיים, המודיעיניים והאסטרטגיים של הצבא, וכישרון לקדם אותם באופן הנכון והמדויק ביותר בתוך סדר היום העמוס והאינטנסיבי ביותר במדינת ישראל - שולחנו של ראש הממשלה".

"הדרגה והחברות בפורום המטכ"ל הן עדות מובהקת לכך שהמזכיר הצבאי הוא חלק משדרת הפיקוד הבכיר ביותר של צה"ל הנדרש לפעול מתוך ראייה צבאית־ביטחונית כוללת. הוא השגריר של החשיבה המטכ"לית למול ראש הממשלה, והשגריר של הצרכים המדיניים למול הרמטכ"ל. רומן, כשאני הייתי במעמד שבו אתה נמצא היום, המעמד שבו הסתיימה הקדנציה שלי כמזכיר צבאי, אמרתי לראש הממשלה שכשאני מביט על המזרח התיכון כפי שהוא היה כשנכנסתי לתפקיד, ועל המזרח התיכון שבו פעלנו כשסיימתי - עומד לנגד עיניי מזרח תיכון שונה לחלוטין". 

"במשמרת שלך רומן, בתקופה הכי מורכבת ורגישה ביטחונית שידעה מדינת ישראל, חל שינוי באופן שכמותו לא יכולנו אפילו לדמיין - מתפיסת הביטחון ועד היציבה האזורית של צה"ל - תהליך ארוך, יסודי ורב־משמעות שישפיע עוד שנים רבות בעתיד על כולנו. בשנתיים האחרונות שימשת כציר המרכזי וכנקודת המפגש המכרעת שבין הדרג המדיני לדרג הצבאי". 

"מרקיזנו - הדרגות החדשות שעל כתפיך והתפקיד המכריע שאתה מקבל לידיך היום, נושאים עימם אחריות רבה. אתה מגיע לתפקיד עם ניסיון רב בממשקים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי ואני בטוח כי תדע להביא ניסיון זה גם בקומה של ראש הממשלה. אני בטוח שתשכיל לפעול באחריות רבה, במסירות ובממלכתיות ומתוך נאמנות לביטחון המדינה. למזכיר הצבאי תפקיד בעל חשיבות רבה. הוא מתווך בין נושאי האחריות העיקריים, ראש הממשלה ושר הביטחון מחד - והרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ ושאר הארגונים מאידך. אני מאחל לך הצלחה ומברך אותך על קידומך".

"ברגעים אלה ממש, שבהם אנחנו מציינים את המעמד החשוב הזה כאן, לוחמי צה"ל ומפקדיו נמצאים בעומק לבנון, פועלים ברצועת עזה וביעדים רחוקים מאוד ועומדים על המשמר בכל הגבולות. הם אינם מכירים את הפרוטוקולים של הלשכות, והם אינם עסוקים בניסוחים אסטרטגיים; הם עסוקים בהגנה על הבית ובניצחון".

ראש המוסד אלוף במיל רומן גופמן: "אני מסיים היום שנתיים כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה ושלושים ואחת שנות שירות קרבי בצה"ל. אני נפרד מהתפקיד ברגע מכונן וממשיך לשרת את האומה הישראלית באחריות, במחויבות, ובמתן הדין וחשבון לנצח ישראל אשר 'לא ישקר ולא ינחם'".‏

"מכאן, אני ממשיך למשימה הבאה. הפעם, ללא מדי הזית, אך עם עוד דבר גדול שלמדתי: בבוקר שמחת תורה ההוא, איש לא היה יכול לשער את הקשיים, שעוד נכונו לנו ‏- ולא את גודל השינוי, שנביא במו ידינו.‏ למרות ההישגים, יש מטרות שטרם הושגו. עוד לא סיימנו ‏-‏ אך למדינת ישראל יש במה להתגאות".‏

"ראש הממשלה ‏-‏ תודה על האמון, על שנתיים לצידך בתקופה גורלית, על שהפקדת בידיי משימה של הבטחת ביטחון המדינה, והעם היהודי. הרמטכ"ל ‏-‏ תודה על שנים של פיקוד, גיבוי ורעות. הערכה רבה על האופן שבו אתה מנהיג את צה"ל. אני רוצה לברך את מחליפי מרקיזנו!שמח מאוד שאתה זה שנוטל על כתפיך את השליחות הזו. ודא שאתה מתרגש כל פעם מחדש בעלייה לירושלים, וכל השאר אתה כבר תדע".

אלוף גיא מרקיזנו: "כשאני עומד כאן היום ענוד בדרגות האלוף, הלב שלי מלא בגאווה עצומה על הזכות לשרת בצבא שהוא יחיד במינו בעולם כולו. זהו צבא שבו המפקדים אינם נולדים לתוך מעמד, אלא גדלים מתוך השורות. צבא שבו נער או נערה מתגייסים עם "תרמיל הערכים" אותו הביאו מבית - ויכולים, בזכות התמדה, נחישות וכישרון, לטפס את כל הדרך למעלה, עד לדרגת האלוף המכובדת. המוביליות החברתית הזו היא סוד כוחו של צה"ל כצבא העם. 

"אני מגיע לצומת הזה ברצף ישיר, ומבלי לעצור לרגע מריצת המרתון של השנים האחרונות. בשלוש השנים האחרונות זכיתי לשרת כמזכיר הצבאי של שר הביטחון, בתקופה ייחודית בה אנו נלחמים מלחמה ארוכה, קשה ואינטנסיבית".

"אני נרגש ומלא הודיה על הזכות להפוך היום לאלוף בפורום המטה הכללי של צה"ל. זוהי חבורה איכותית, מרשימה ויוצאת דופן של מפקדים המובלת על-ידי ראש המטה הכללי ונושאת על כתפיה את המשימה המורכבת, התובענית והקדושה ביותר שיש - ביטחון עם ישראל. להצטרף לחבורה הזו, במיוחד בתקופה היסטורית זו, בעיצומה של מלחמה שבה אנו נלחמים על הבית, זהו כבוד מיוחד עוד יותר. אני נכנס לפורום המטכ"ל מתוך יראת קודש, מוכן לתרום את חלקי בתוך השלם".

"אל שולחן המטה הכללי ואל לשכת ראש הממשלה אינני מגיע לבד. הידע שאותו אביא אל חדרי הדיונים הרגישים ביותר נבנה מאינספור שיעורים שלמדתי לאורך שנות שירותי בצה"ל. למדתי מהמפקדים שחנכו אותי מהטירונות ועד היום, מהעמיתים שאתגרו אותי, משר הביטחון שלצידו שיררתי, ובעיקר מהפקודים והלוחמים בשטח - שהם, הלכה למעשה, האלופים והמיודעים שלי. אני מתחייב להיות גשר נאמן, יציב ומקצועי. להביא את האמת המבצעית החדה מחדר הפיקוד בקריה אל שולחן קבלת ההחלטות בירושלים".

שוק התיירות בצפון צפוי להתרחב בשנים הקרובות עם כניסתו של שחקן חדש לאזור הקריות: חברת "ממש מלונות" מקבוצת שתית קיבלה היתר בנייה להקמת המלון הראשון בקריית מוצקין, במהלך שמסמן ניסיון לייצר יעד אירוח חדש באזור שעד כה כמעט ולא היה חלק ממפת התיירות בישראל.

המלון צפוי לקום בהשקעה של כ-55 מיליון שקל, על שטח של כ-7,500 מ"ר, ויכלול כ-100 חדרים בעיצוב מודרני, בהם גם חדרים המותאמים למשפחות. השלמת הפרויקט צפויה בשנת 2029. 

יעד למשפחות לצד פעילות עסקית

בסופי שבוע ובחגים צפוי המלון לפעול כמתחם נופש משפחתי, עם פעילויות ייעודיות לילדים ותוכן פנאי. במהלך ימי השבוע הוא ייתן מענה גם לשוק העסקי, באמצעות אולמות כנסים ואירועים שיפעלו במתחם.

שוכחים מהדיוטי פרי? האטרקציה החדשה שתיפתח בנתב"ג
ישראלים משאירים מיליארדים בחו"ל – עכשיו מבטיחים להחזיר את הכסף בתוך 48 שעות

בנוסף, יכלול המלון גם סוויטות התארגנות לכלות - תחום שכמעט ואינו קיים כיום באזור הקריות - מה שממצב אותו גם כשחקן פוטנציאלי בשוק האירועים והחתונות.

על גג המבנה צפוי לקום מתחם פנאי שיכלול בריכה וספא, כחלק מהניסיון למצב את המקום כיעד לחופשות קצרות לתושבי הצפון והסביבה.

ניסיון לשנות את מפת התיירות המקומית

המיקום של המלון בקריית מוצקין, בלב אזור הקריות ובסמוך לחיפה, מאפשר גישה נוחה לאטרקציות ברחבי הצפון - מהגליל ועד חופי הים - ומכוון למיצובו כבסיס יציאה לטיולים ונופש עירוני בצפון הארץ.

שלום שטרית, מבעלי קבוצת שתית, מסר כי מדובר בפרויקט בעל משמעות רחבה יותר מאשר נדל"ן בלבד, וכי הוא צפוי לתרום לפיתוח הכלכלה והתיירות באזור. לדבריו, החברה רואה במהלך חלק מהרחבת הפעילות האזורית שלה, בדומה למלון שהקימה בטירת הכרמל.

ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה פה אחד בעו"ד אתי בן דור לתפקיד פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). עו"ד בן דור משמשת כיום כמשנה לפרקליט המחוז, והיא תחליף את עו"ד יהונתן תדמור, שסיים לאחרונה את כהונתו ומונה למשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית.

חברי ועדת המכרזים שבחרו בבן דור היו שופטת בית המשפט המחוזי בדימוס מרים דיסקין (יו"ר); פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן; היועץ המשפטי של רשות המסים, עו"ד הראל ישראלי; ויו"ר ארגון הפרקליטים, עו"ד אורית קורין.

עו"ד בן דור (53), נשואה ואם לארבעה ילדים, היא בעלת תואר שני בהצטיינות במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב, במסגרת תוכנית קרן וקסנר, ותואר ראשון במשפטים ובכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

את דרכה המקצועית החלה בן דור כמתמחה בפרקליטות מיסוי וכלכלה. במהלך השנים שימשה כראשת צוות וכראשת תחום, ובחמש השנים האחרונות כיהנה כמשנה לפרקליט המחוז. במקביל, היא אחראית על האכיפה בתחום השוחד הזר.

לאורך השנים טיפלה בן דור במגוון רחב של תיקי שחיתות ציבורית, עבירות מס ותיקים כלכליים מורכבים. בין התיקים הבולטים שבהם טיפלה: תיק הולילנד, תיק שיכון ובינוי והתיק נגד דוד ביטן ואחרים.

אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי את הסרט "מישהו לרוץ איתו". זה היה באזור גיל ההתבגרות. זיהיתי סיפור הרפתקה, על ילדים שבורים ופגיעים, גיבורים קטנים - שמסתכנים, חוטפים קריז ונלחמים כדי להציל את עצמם, או אחד את השני. זה היה משוגע ואמיץ ונדיר כל כך בנוף סרטי הילדים הישראליים של 2006. כמוני, קהל שלם גדל על הסיפור שנכתב על ידי דויד גרוסמן בשנת 2000.

לכן, כשההצגה עלתה תהיתי - האם העלילה תטלטל אותי כמו הסרט? מה אני ארגיש? ואיך מתעלים על החוויה שלי, ושל לא מעט אנשים מהילדות? אבל הפרשנות של הבמאי עידו קולטון הייתה אחרת משציפיתי. היא עסקה בעיקר בהתאהבות חסרת גבולות וחד-צדדית בין אסף לתמר, שנוצרת דרך כתבים, תנועות, שמועות וסיפורים. ככה, מבלי לראות אותה, הוא מגלה בכל פעם עוד סוד אפל ומהרהר האם בכלל כדאי לו להמשיך.

העלילה מגוללת את סיפורו של אסף, תיכוניסט שעובד בכלבייה ומתבקש להחזיר כלבה מקסימה לבעליה, בתקווה קטנה שהיא תרוץ ישר אליהם. אבל במקום לרוץ אל הבעלים היא לוקחת אותו למסע ברחובות ירושלים.

לכל אורך המחזה ההווה והעבר כמעט שזורים זה בזה. הסיפור נע בין שני צירים, כאשר הכלבה דינקה היא מי שמחברת ביניהם, לב הסיפור. רוני עינב הציגה כלבה שלאורך הצגה אחת הצליחה לחקות בצורה מופלאה, ועד לפרטים הכי קטנים, גינונים ששייכים לכלבים ולמנעד הרגשי שלהם: משמחה, עצב, חשיפת שיניים ועד הצורה המוזרה והמצחיקה שבה כלב לוקח בגד פשוט כמו חזייה ושם אותו על הראש. היופי הוא שלדינקה הייתה רק מילה אחת בכל המחזה, "תמר", ועדיין היא הובילה את העלילה. הבחירה לקחת אישה לשחק כלבה ללא תחפושות, כולל ביגוד ועיצוב שיער רוקיסטי, מאוד מיוחדת בעיניי.

פסח הוא דמות שלוקחת הרבה מאוד פוקוס מהרגע הראשון. הוא מופיע מיד עם ג'קט אייקוני שכתוב עליו בענק "PASSOVER" שמראה לנו כמה הוא נרקיסיסט עם שיגעון גדלות שאפילו מושווה לאלוהים. פסח תפור למידותיו של מיקי לאון. יש לו כוח שקט. הוא לא צריך להרים את הווליום כדי להיות עצבני או מפחיד, הוא יודע להרתיע בלי לדבר וזה שואב אותך פנימה.

לפעמים יש בהצגות "רגעי זהב", אם אפשר לקרוא לזה כך, או כמו שמכנים בטקסטים "שורת השורות" שתופסים אותך. הרגעים של קריאת המחשבות ביומן של תמר היו כאלה. אלה רגעים שלא גרמו רק לאסף הדמות להתאהב בנפש הצעירה והיפה הזו, אלא גם לנו כקהל. הם מתארים את תמר כמתבגרת שמחפשת מקום להתחבא בו, לגדול בו, וששואלת שאלות קיומיות על גדילת הגוף לעומת גדילת הנפש.

בר מיניאלי מציגה תמר שהיא לא רק יפהפייה, אלא בעלת אינטליגנציה רגשית וחושים חדים. היא לא צריכה להיות רק חצופה ואמיצה, אלא עגולה, מלאת חמלה ואשמה, וגם שרה יפהפה. ניר כנען בתור אסף הוא נער חסר ביטחון שעושה את השינוי הכי גדול לאורך העלילה. הוא גם מתאהב וגם מגלה בעצמו כוח, ולא רק חוכמה. גם קארין סרויה בתור מאמא צרפתית-מרוקאית היא בחירה מיוחדת בעיניי. הדמות יושבת למידותיה, והיא מצליחה להיות אמהית, חשאית, עם עבר אפל, מבינה באנשים ומעוררת חמלה.

עיצוב התפאורה היה רוקיסטי ואפרורי. הפנסים היו רחוב, עדים להרפתקה, סגרו על הדמויות הראשיות וגם הראו את הדרך, כאילו מסמלים את הבדידות. הבחירה ברחוב אפל ואלמוני היא בחירה מובנת, אבל אישית הייתי שמחה להתייחסות מיוחדת לירושלים. רציתי להריח את הייחודיות הזו ששייכת רק לה.

בהצגה שכולה רוויה במוזיקה היו שני שירים שתפסו אותי יותר מכל. אם היה שיר "נושא" להצגה הזו, הוא היה "אם כבר לבד" של החברים של נטאשה. בחירה יפהפייה של נוי קליימן, שאחראית על המוזיקה; השיר גם מתקשר לסיפור וגם בוצע יפהפה בידי מיניאלי. שיר נוסף הוא "תחזור תחזור" של משינה, שמסכם את סיפור האחים החוזרים זה ליד זו.

אם יש נקודה שפחות עבדה עבורי, היא כמה דיאלוגים ארוכים מדי - כמו הסצנה של אגם וניר עם הבריכה או הסצנה עם תיאודורה הנזירה - שהפואנטה שלהם הובהרה מהר יחסית וקטעה מעט את רצף העלילה.

בסוף, הסרט טלטל אותי בהקשר של הסכנה והסמים, ובהצגה הפן הזה לא מורגש כמשהו תהומי או מפחיד, מלבד רגע אחד - אולי כי לא רצו לטרגר. אבל ההצגה תפסה אותי ברגעי ההתאהבות דרך היומן, וברגעי הבדידות והרצון הבלתי נגמר שלנו להרגיש איזושהי שייכות. בשלב מסוים אפילו אסף אומר: "תמר היא האדם הכי קרוב אליי, אבל אני בכלל לא מכיר אותה". אבסורדיות במיטבה. וגם אם היא לא מושלמת, היא בהחלט מביאה זווית מעניינת ושונה.

בהודעה משותפת לסגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין ולח"כ שלום דנינו, הודיעו כי מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעות חוק המינויים של ח"כ שלום דנינו. הצעות החוק של ח"כ דנינו מסדירות את המינויים בשירות המדינה וקובעות כי ממשלה נבחרת תוכל למנות שורה ארוכה של תפקידים בכירים, במטרה לאפשר לה למשול ולקדם את מדיניותה באופן אפקטיבי.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין: "העברת החוק בקריאה טרומית היא שלב חשוב נוסף ברפורמה המשפטית, בדרך לתיקון המערכות ולהחזרת המשילות. ממשלה נבחרת ראויה לעבוד עם פקידי ציבור שמחויבים למדיניותה. אני מודה לפורום הבכירים שפעל עמי רבות לגיבוש הצעת החוק בשיתוף פעולה עם ח"כ שלום דנינו, שמקדם ומוביל אותה בכנסת".

ח"כ שלום דנינו:  "מטרת הצעת החוק היא לקבוע הליך סדור למינוי בכירים, מדובר בבעלי תפקידים המשתייכים לרשות המבצעת, בדומה לדמוקרטיות המובילות בעולם. החוק מחזק את הקשר שבין רצון העם כפי שבא לידי ביטוי בבחירות לבין עבודת הרשות המבצעת. האחריות הציבורית המוטלת על הממשלה, מחייבת לאפשר לה שליטה אפקטיבית על הדרג הביצועי אחרת יישבר הקשר בין אחריות לבין סמכות. העברת החוק בקריאה טרומית היא צעד נוסף בדרך למשילות!"

כזכור, על פי הצעת החוק, עם הקמת ממשלה חדשה ייפתח פרק זמן של 100 ימים שבסיומו תפקע כהונתם של שורה ארוכה של בכירים בשירות הציבורי ובמערכת הביטחון - בהם הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, היועץ המשפטי לממשלה ובכירים נוספים - אלא אם הממשלה תחליט להאריך את כהונתם. ההצעה גם משנה את מנגנון המינוי, מצמצמת את תפקיד הוועדות המקצועיות, ומעניקה לממשלה סמכות רחבה יותר למנות ולהדיח בכירים לפי שיקול דעתה.

דווקא בתקופה שבה הגליל מתמודד עם מציאות ביטחונית מורכבת ומתמשכת, עולם היין המקומי ממשיך לפעול - ולעיתים גם משמש כסמל לחזרה הדרגתית של הצפון לשגרה - גם תחת איום הטילים.

על הרקע הזה, פסטיבל היין הגלילי של ראש פינה חוזר בפעם ה-13 ויתקיים ב-18 ביוני במגרש הכדורגל של המושבה. השנה צפוי הפסטיבל לארח עשרות יקבים, מזקקות ושיתופי פעולה קולינריים מהצפון, לצד הופעות, מוזיקה ואירועי המשך ברחבי ראש פינה.

בפסטיבל צפויים להשתתף יותר מ-30 יקבי בוטיק ומזקקות מהגליל והגולן, בהם יקבים ותיקים לצד יקבים צעירים שיציגו לראשונה את יינותיהם. בין היתר ישתתפו יקבים כמו פלדשטיין, הרי גליל, כישור, דלתון, רקנאטי, לוריא ואחרים, לצד מזקקות מקומיות שיציגו תזקיקים ייחודיים.

חיבורים בין שפים לפודטראקס

אחד החידושים הבולטים השנה הוא שיתופי פעולה בין שפים מהצפון לפודטראקס מקומיים, במסגרתם יוגשו מנות מיוחדות שפותחו במיוחד עבור האירוע. בין השפים המשתתפים ניתן למצוא את יוסי אלעד, יוסי הייב ואחרים, שיחברו לעגלות אוכל מקומיות מהגליל.

במתחם הפסטיבל יפעלו גם מתחמי מוזיקה חיה, יריד אמנות מקומית ומרחבי ישיבה פתוחים, לצד דוכני טעימות ויין ללא הגבלה לאורך הערב.

הפסטיבל מהווה את שיאו של שבוע יין וקולינריה בראש פינה, שבמהלכו יוגשו במסעדות המושבה תפריטי יין מיוחדים בשילוב יקבי הפסטיבל. בנוסף, בתי מלון באזור מציעים חבילות לינה הכוללות כרטיסים לאירוע.

ביום שאחרי הפסטיבל, ב-19 ביוני, יימשכו האירועים ברחבי ראש פינה עם דוכני אוכל ויין, מוזיקת רחוב, סיורים מודרכים וסדנאות בתחומי אמנות, קולינריה והיסטוריה.

הכניסה לאירוע תעלה 150 שקלים ותכלול כוס יין וטעימות חופשיות לאורך הערב.

ברובוט החלונות החדש – W3 Omni, פותרת חברת ECOVACS בעיה מציקה שסבל כל מי שהחזיק רובוט חלונות של החברה – שטיפה של המטליות. אומנם זה נשמע כמו בעיות של עולם ראשון, שרק מי שמחזיק ברשותו רובוט שמנקה לו את החלונות יכול להתלונן עליהן, אבל מדובר בשדרוג משמעותי לחוויית השטיפה.

בואו נתחיל רגע מהתחלה, הרובוטים לניקוי חלונות של ECOVACS עובדים כבר שנים ארוכות באותה שיטה. הרובוט המלבני נתפס על החלון בוואקום, יש לו שני גלגלים שעוזרים לו לטפס על החלון, מעיין גלגלים שמזכירים כאלו של טנק וגם מטלית. מדובר במטלית רב פעמית אותה צריך להרטיב בכל פעם שמרכיבים על החלק התחתון של הרובוט. המטלית סופגת את כל הלכלוך מהחלון ולפעמים צריך לשטוף אותה גם תוך כדי ניקוי של כמה חלונות בו זמנית. בסוף הניקוי חייבים כבר לשטוף את המטלית.

ב-W3 Omni חסכו ממני את פעולת השטיפה המציקה הזאת. הדגם הזה מגיע עם מיני מכונת כביסה שמחליפה את התחנה הניידת שהייתה קיימת בדגמים הקודמים. יותר נכון מדובר בשדרוג של התחנה הניידת, כי היכולות הקיימות שלה נמצאות בתחנה הניידת החדשה, שכבר לא משמשת רק כסוללה ניידת לרובוט, אלא גם כתחנה הכוללת מערכת לשטיפת המטליות.

התחנה עצמה מזכירה את תחנות העגינה הקיימות של הרובוטים לשטיפת הבית. יש לה מיכל מים נקיים ומיכל מים מלוכלכים, אותם צריך לזכור למלא ולרוקן ומערכת פנימית המברישה ושוטפת את המברשת. תהליך הניקוי עצמו קצר ולוקח כדקה, תלוי בתוכנית השטיפה בה בוחרים.

צריך לשים לב שהתחנה רק שוטפת את המטלית המשולבת במתקן. את היחידה הזאת מרכיבים בקלות על ה-W3 ומוציאים בכל פעם שצריך לשטוף אותה. כמו כן, התחנה לא יודעת למלא מים בתוך הרובוט. בתקופת הסקירה השתמשתי בנוזל הניקוי שמגיע בתוך הערכה. אני יכול להגיד שבדגמים ישנים יותר, כאשר המיכל הזה נגמר במהירות, השתמשתי בנוזל ניקוי חלונות רגיל והוא לא גרם לי נזק. בכל מקרה, אני מסיר אחריות אם הוא יגרום נזק לאורך זמן.

בדגם הזה, ECOVACS הגדילה את נפח מיכל המים הפנימי ברובוט מ-60 מ״ל ל-80 מ״ל, מה שחוסך מעט מהצורך ללכת למלא בכל פעם נוזל שהמים נגמרים. בחברה אומרים שהוא מסוגל לנקות עד 55 מ״ר של חלונות ברצף אחד.

ה-W3 מנקה את החלון באמצעות המטלית הרטובה שאוספת עליה את הלכלוך וגם באמצעות ריסוס עם 3 מתזים הממוקמים בשני הצדדים שלו, כך שהוא זז קדימה או אחורה, הוא יכול לנקות.

הניקוי עצמו מוצלח, אם החלון מלוכלך מאוד, בעיקר בימים של אובך או חול שהצטבר, תצטרכו להפעיל את הרובוט יותר מפעם אחת לשטיפה של החלון. אומנם הוא מציע מספר מצבים לניקוי, אבל אני בכל מקרה מצאתי את עצמי מפעיל אותו מספר פעמים בחלונות המלוכלכים בצורה כבדה. מדובר בעיקר בצדדים החיצוניים של החלונות, כאשר שטיפת הצד הפנימי של החלון היא מהירה מאוד ומתבצעת באמצעות תוכנית ״ניקוי מהיר״, כאשר תוכנית ״ניקוי יסודי״ מתאימה יותר לחלונות חיצוניים מלוכלכים מאוד ויש גם אופציה לתוכנית ״ניקוי קצוות״, למקרה שאתם צריכים לעבור רק על החלק הזה של החלון.

שליטה באפליקציה או דרך תחנת העגינה – W3 Omni

האפליקציה הידידותית של ECOVACS מציעה עוד תוכניות ניקוי: ״ניקוי כבד״ עבור מצב בו החלונות נמצאים באזור עם רוחות חזקות וחול או לפי הגדרת החברה, חלונות חיצוניים שלא עברו ניקוי במשך יותר משנה. במצב הזה הרובוט יודע להסיר כתמים בצורה יעילה יותר. חוץ מזה, יש מצב של ״ניקוי עמוק״ וגם ״ניקיון נקודתי״ עבור ניקוי כתמים מקומיים שוב ושוב. בנוסף, ניתן להשתמש באופציה של שלט רחוק באפליקציה עבור שליטה ידנית ברובוט וניקוי החלון בשליטה שלכם.

מגיע לכל פינה בחלון – W3 Omni

ה-W3 בנוי בצורה של ריבוע, מה שמאפשר לו להגיע בקלות לכל הפינות של החלון. אם אין לחלון שלכם מסגרת שהוא יכול לעצור כאשר הוא מגיע אליה, אתם לא צריכים לדאוג, הוא לא ימשיך לנסוע וליפול ממנה, יש לו חיישנים שעוזרים לו להבין את הסביבה שלו. מה שהוא פחות יודע לעשות בצורה טובה, הוא להתמודד עם חלונות זכוכית הנמצאים אחד ליד השני עם רווח קטן מאוד. מדובר בזכוכיות שקיימות אצלי במרפסת, כאשר הרווח הקטן הזה לא עצר אותו, שזה היה יכול להיות מצוין, אם הוא פשוט היה ממשיך לנקות את החלון. במקום זה, הרובוט נתקע באמצע ומתחיל בהפעלת אזעקה שאומרת שהוא עלול לאבד את היציבות שלו. אני לא מצאתי לזה פתרון, מלבד לעמוד ליד הרובוט ולמנוע ממנו עם היד להמשיך בניקוי באותו אזור. שמדובר בחלקים חיצוניים של החלון, אין בכלל מה לעשות, חוץ מלנקות את החלון בשליטה ידנית.

אגב, אתם לא אמורים לחשוש שהרובוט ייפול לכם מהחלון. גם אם קורה משהו, תחנת העגינה היא כבדה ויציבה על הריצפה, הכבל חשמל שמחבר את הרובוט אליה שומר עליו ויש עוד כבל בטיחות שאפשר להרכיב. אגב, מכיוון שהתחנה כבדה (10 ק״ג) ואתם תהיו חייבים להזיז אותה לאזור בו נמצאים החלונות, לא בטוח שלכל אחד יהיה נוח להסתובב עם המשקל הזה בבית.

מחיר: 3,000 שקל (יבואן רשמי רונלייט)

בשורה התחתונה, ה-W3 Omni הוא שדרוג משמעותי לדורות הקודמים, בזכות מכונת הכביסה שלו למטליות. הוא מציע ניקוי מוצלח לחלונות, מספר תוכניות ניקוי שעוזרות בעבודה וגם יכולת ניווט טובה. הוא לא חף מחסרונות, הוא יקר, כבד להזזה בבית ולפחות בחלונות המרפסת שלי, הוא התקשה לנקות את החלונות הצמודים עם הרווח הדק.

יתרונות

שוטף את המטליות

מנקה חלונות חיצוניים בקלות

מצבי ניקוי רבים

שליטה בתוכניות הניקוי דרך התחנה או האפליקציה

חסרונות

מתקשה בניקוי חלונות צמודים עם רווח דק

התחנה כבדה ולא תהיה נוחה להזזה לכל אחד

לאתר של צחי הופמן: https://thegadgetreviews.com/

חברת בבילון פארק זכתה במכרז להפעלת מתחם משחקים חדש בטרמינל 3 של נמל התעופה בן גוריון, ובכך תהפוך לחברה הראשונה שמפעילה פארק משחקים בתוך שדה תעופה בישראל.

המתחם החדש יוקם בזרוע E בטרמינל 3, ישתרע על שטח של כ־150 מ”ר ויוקם בהשקעה של כ־10 מיליון שקלים. לפי החברה, הסניף צפוי להתרחב בעתיד ויעוצב על ידי חברת עיצוב בינלאומית.

במכרז התמודדו כ-30 חברות מהארץ ומהעולם, כאשר בבילון פארק נבחרה להפעיל את המתחם, שיציע לנוסעים חוויית בילוי חדשה בזמן ההמתנה לטיסה. המתחם צפוי לכלול משחקי וידאו מתקדמים, סימולטורים, עמדות מציאות מדומה (VR) ואטרקציות אינטראקטיביות המיועדות לילדים, בני נוער ומבוגרים.

ישראלים משאירים מיליארדים בחו"ל – עכשיו מבטיחים להחזיר את הכסף בתוך 48 שעות
חיים כהן מגיע לירושלים: מלון יוקרה חדש עם רופטופ ובריכה ייפתח במרכז העיר

המהלך מצטרף למגמה עולמית של הרחבת חוויית הנוסע בשדות תעופה באמצעות שילוב אטרקציות ובידור לצד חנויות ומסעדות.

טל הר-לוי, מנהל הפעילות של בבילון פארק בישראל, מסר כי "במקום לעמוד בתור בחנויות, אפשר פשוט להתחיל לשחק. אנחנו הופכים את שעות ההמתנה לחלק מהחופשה".

לקראת מצעד הגאווה, הרחובות מתמלאים בצבעוניות, יצירתיות וביטוי אישי. אבל את רוח החופש והאותנטיות שמזוהה עם חודש הגאווה אפשר להביא גם אל תוך הבית - ולאו דווקא באמצעות צבעי הקשת.

בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת בעולם העיצוב הגישה שלפיה הבית צריך לשקף את מי שחיים בו, ולא רק טרנדים חולפים מהרשתות החברתיות. במקום להעתיק סגנונות או לרדוף אחרי אופנות מתחלפות, יותר ויותר אנשים בוחרים לעצב חללים שמבטאים את האישיות, התחביבים והסיפור האישי שלהם.

לדברי מעצבות הפנים ליאת קדם חדד וטל גל, בעלות סטודיו טולה, צבע הוא אחד הכלים המשמעותיים ביותר ליצירת אופי בחלל. עם זאת, הן מדגישות כי אין נוסחה אחת נכונה.

"יש אנשים שמתחברים לגוונים עמוקים ודרמטיים, בעוד אחרים יעדיפו צבעוניות רכה ומעודנת יותר. הבחירה צריכה להיות אישית ולהרגיש טבעית למי שחי בבית", הן מסבירות.

לא חייבים לשפץ כדי להכניס צבע

לדברי המעצבות, הדרך להוסיף אופי לבית לא חייבת לעבור דרך שיפוץ מקיף או החלפת ריהוט. לעיתים דווקא הפריטים הקטנים הם שיוצרים את ההבדל. כריות נוי צבעוניות, יצירות אמנות, שטיחים בעלי נוכחות, כורסה בגוון בולט או אפילו אקססוריז דקורטיביים יכולים לשנות את האווירה בחלל ולהכניס אליו חיים ואנרגיה.

אחד הטרנדים הבולטים בשנים האחרונות הוא שילוב של אמנות אישית כחלק מרכזי מהעיצוב. מעבר לאלמנט האסתטי, יצירת אמנות יכולה לשקף טעם אישי, זיכרונות וערכים, ולהפוך את הבית למקום שמרגיש מחובר יותר לדייריו. לדברי המעצבות, דווקא הבחירות האישיות הן אלה שמעניקות לחלל עומק ואופי לאורך זמן.

הסוד טמון באיזון

למרות הפיתוי לשלב צבעים רבים, מומחי עיצוב ממליצים בדרך כלל לשמור על בסיס רגוע וניטרלי, ולהוסיף את הצבעים באמצעות שכבות של טקסטיל, אמנות ואביזרים משלימים. כך ניתן ליהנות מחלל מלא אופי וצבע, מבלי ליצור עומס ויזואלי או תחושה טרנדית שעלולה להתיישן במהירות.

בסופו של דבר, הרעיון המרכזי שעומד מאחורי חודש הגאווה - ביטוי אישי, קבלה עצמית והחופש להיות מי שאנחנו - יכול לבוא לידי ביטוי גם בבית. לא באמצעות העתקת טרנדים, אלא דרך בחירות עיצוביות שמרגישות נכונות ואותנטיות למי שחיים בו.

הזעם ברחובות צפון אירלנד הגיע לנקודת רתיחה. מה שהתחיל כאירוע דקירה מזעזע ביום שני בלילה, הפך במהרה לגל אלימות ותסיסה חברתית חסרת תקדים ששוטף את רחובות בלפסט וערים נוספות. על פי הדיווחים ברשת ה-BBC וב'סקיי ניוז', הרקע למהומות הוא כתב אישום בגין ניסיון רצח שהוגש נגד מהגר סודני בן 30, לאחר שדקר גבר בשנות ה-40 לחייו וגרם לו לפציעות קשות בפניו, בצווארו, בגבו ובעיניו. התיעוד מהזירה, שהופץ ברשתות החברתיות, הראה אזרחים מקומיים, ביניהם אדם החמוש במחבט "הרלינג", מתעמתים עם התוקף בניסיון לנטרל אותו עד להגעת כוחות המשטרה.

קורבן מתקפת הדקירה שאירעה ביום שני זוהה כסטיבן אוגילבי. לפי דיווח של רשת GB news, אוגילבי, מאושפז כעת במצב קשה ביותר לאחר שספג פציעות משמעותיות בפניו, בצווארו ובגבו. מתברר כי אוגילבי, שהגיע במקור מסקוטלנד, התגורר בשנים האחרונות בבניין המגורים שבו שהה גם התוקף הסודאני. שכניו הרבים מתארים אותו כאדם חלש ופגיע. אישה המתגוררת בסמוך אליו סיפרה כי בשל רגישותו, דאגו חלק מהשכנים להשגיח עליו ולסייע לו. שכן נוסף שגר קרוב למקום האירוע סיפר: "ראיתי את כוחות המשטרה והאמבולנס. הפרמדיקים שוחחו עם סטיבן בזמן הטיפול הרפואי, ושמעתי אותם קוראים בשמו כשהוכנס לאמבולנס לקבלת עזרה ראשונה". 

התוקף, כך מתברר, עשה את דרכו מסודן לצרפת, ומשם חצה אל הממלכה המאוחדת. בשנת 2023 הוא הסתנן לצפון אירלנד דרך הרפובליקה של אירלנד. למרות מסלול בעייתי זה, משרד הפנים הבריטי מיהר לאשר את בקשת המקלט שלו והעניק לו אשרת שהייה חוקית עד שנת 2028. פרטים אלו שימשו כגפרור שהצית את חבית חומר הנפץ של מתיחות ההגירה באזור, והוציאו המונים לרחובות.

התגובה האלימה לא איחרה לבוא, והיא מופנית כעת בזעם כלפי זרים ומהגרים ברחבי המדינה. רעולי פנים יצאו לרחובות מזרח בלפסט, חסמו כבישים, והעלו באש רכבים, פחי אשפה ואוטובוס ציבורי של חברת "טראנסלינק". צוותי הכיבוי דיווחו על 256 קריאות חירום במהלך הלילה, כשהם נאבקים ב-62 מוקדי שריפה. באחד המקרים, קבוצה של למעלה מ-100 מתפרעים רעולי פנים צעדה לאורך דרך ניוטאונארדס, תקפה בתים והעלתה כלי רכב באש. עדויות מהשטח מתארות כנופיות שעברו מדלת לדלת בדרישה "להוציא את הזרים החוצה", במה שתואר על ידי עדי ראייה כ"פוגרום גזעני" של ממש.

האלימות ברחובות גובה מחיר כבד מאזרחים תמימים. המשטרה נאלצה לחלץ משפחות מבתיהן הבוערים תחת איומי ההמון, כולל תינוק בן חודשיים בלבד. ג'יימי קורי, תושב העיר מזה 13 שנים, איבד את ביתו כליל לאחר שהמון זועם הצית את הרכב של שכניו, המוגדרים כ"נתינים זרים". האש התפשטה לביתו והחריבה אותו עד היסוד. "אמרתי להם שזה הרכוש שלי לפני שהציתו את הרכב. לראות את הבית שלך נשרף... זו תחושה שלעולם לא אתגבר עליה", סיפר בכאב.

במקרה אחר, יורה, פליטה אוקראינית בת 19, נאלצה להימלט מביתה דרך הדלת האחורית יחד עם כלבה לאחר שבית השכנים הוצת והאש אחזה בדלת הכניסה שלה. רעולי הפנים אף איימו על צוותי תקשורת מקומיים, כולל צוות של רשת GB News, ודרשו מהם באלימות להפסיק לצלם, תוך שהם מורים לתושבים לאורך הרחובות לכבות את מצלמות האבטחה הביתיות שלהם כדי לטשטש ראיות. ניידת משטרה מסוג לנד רובר הותקפה באבנים בדרך קרומלין, וניידת נוספת הוצתה בעיר פורטדאון.

התסיסה האנטי-הגירתית לא נותרה בגבולות בלפסט. מחאות והתפרעויות אלימות נרשמו גם באנטרים, לונדונדרי, לארן ובאנגור, ואף חצו את הים לערים מרכזיות בבריטניה בהן לונדון, גלאזגו, אדינבורו וסאות'המפטון. בעוד שהמשטרה המקומית בבלפסט בחרה תחילה לשמור על נוכחות דלילה בניסיון שלא לאתגר ולקרר את השטח, ההסלמה המהירה והפגיעה באזרחים חייבה לבסוף פריסת כוחות תמיכה טקטיים ומסוק משטרתי, בניסיון נואש להשיב את הסדר לרחובות הבוערים.

צבא ארצות הברית תקף הלילה (בין רביעי לחמישי) מטרות בעיראק. נשמעו פיצוצים במספר מוקדים בדרום המדינה, סמוך למצר הורמוז. בין היתר דווח על פיצוץ במפעל הפטרוכימי בעיר עסלויה, וכן על פיצוצים נוספים באזור בנדר עבאס - אחד האזורים האסטרטגיים ביותר לאורך החוף האיראני.

במקביל, דווח על פיצוצים נוספים גם באזורים נוספים בדרום איראן, בהם מינאב וסיריק שבמחוז הורמוזגאן. לפי חלק מהדיווחים, נשמעו גם פיצוצים באי קשם, לצד דיווחים על הפעלת מערכות הגנה אווירית במערב טהרן. דיווחים גם על פיצוצים באי כראגן שבדרום המדינה.

בצפון עיראק דווח גם על פיצוצים בעיר ארביל שבחבל הכורדי, במקביל להתפתחויות באיראן, מה שמצביע על אפשרות להתרחבות אזורית של האירועים. סוכנות מאהר מדווחת על חילופי אש בלב ים בין כוחות ארה"ב ואיראן. התקשורת באיראן טוענת שספינות מלחמה אמריקניות הותקפו בטילים ובכטב"מים.

 פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (CENTCOM) אישר כי הכוחות החלו לבצע פעולות הגנה עצמית נוספות נגד שמונה יעדים באיראן, החל מהשעה 17:15 לפי שעון החוף המזרחי. בהודעת הצבא האמריקני נמסר כי הפעולות בוצעו בהוראת המפקד העליון, וכי מדובר בתגובה ל"התנהגותה הבלתי מוצדקת והמתמשכת של איראן”.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר ל-Fox News כי מטוסי קרב אמריקאיים פעלו בשמי איראן. עוד ציין טראמפ כי ניהל שיחה ישירה עם גורמים איראניים רשמיים, במסגרת ההתפתחויות האחרונות וההסלמה באזור. האיראנים ביקשו ממני להפסיק לתקוף. התקיפות ייפסקו בקרוב מאוד. ייתכן ונשוב לתקוף", אמר בין היתר. כמו כן טראמפ הדגיש כי ישראל אינם מעורבת בתקיפות האחרונות באיראן, והבהיר כי מדובר בפעילות שאינה קשורה ישירות לישראל.

המתיחות בין ארצות הברית לאיראן ממשיכה להסלים לילה שני ברציפות, כששר ההגנה האמריקני פיט הגסת' שיגר קודם לכן הלילה שורת איומים חריפים לעבר טהרן. הגסת' הצהיר כי ארצות הברית צפויה לתקוף הלילה מתקנים מרכזיים באיראן וכי התקיפות יהיו "עוצמתיות, חדות וברורות". לדבריו, המהלך נועד לקדם את האינטרסים הצבאיים של ארצות הברית ולחזק את עמדתה הדיפלומטית. "ארצות הברית תכה באיראן בעוצמה רבה כבר הלילה", אמר, והוסיף כי "פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית יהיה עסוק מאוד הלילה". עוד ציין כי טייסי מסוקי האפאצ'י האמריקניים שנפגעו בתקרית האחרונה נמצאים במצב טוב.

על פי רויטרס, פיקוד הצבא העליון של איראן מסר כי הכוחות המזוינים של המדינה יגיבו ב"תגובה מוחצת ומכרעת" לכל "תוקפנות" מצד ארצות הברית באזור. בהודעת הפיקוד נאמר כי איראן רואה בכל פעולה אמריקנית עוינת עילה לתגובה צבאית משמעותית, וכי הכוחות ערוכים להשיב בעוצמה לכל ניסיון הסלמה.

U.S. Central Command forces began launching additional self-defense strikes today at 5:15 p.m. ET against multiple targets in Iran at the Commander in Chief’s direction. The strikes are in response to Iran’s unwarranted and continued aggression.

— U.S. Central Command (@CENTCOM) June 10, 2026

מנגד, סוכנות הידיעות האיראנית "תסנים", המזוהה עם משמרות המהפכה, ציטטה מקור צבאי בכיר שטען כי הכוחות המזוינים של איראן נמצאים בכוננות מלאה ומוכנים לכל תרחיש. לדבריו, אם ארצות הברית תנקוט פעולה תוקפנית כלשהי, היא תיתקל "פעם נוספת בתגובה קשה ומשמעותית". המקור הוסיף כי במקרה של תקיפה אמריקנית, איראן תרחיב את מעגל המטרות ותפגע באינטרסים אמריקניים נוספים באזור.

על רקע ההתפתחויות, שגרירות ארצות הברית בבגדאד פרסמה אזהרה לאזרחים אמריקנים השוהים בעיראק וקראה להם לגלות ערנות מוגברת ולנקוט משנה זהירות נוכח המצב הביטחוני המתוח באזור.

במקביל, סוכנות הידיעות האיראנית מאהר דיווחה כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו במחוז פארס שבדרום איראן, במה שנראה כהעלאת דריכות נוספת על רקע החשש מפני תקיפה אפשרית. ההתפתחויות האחרונות משני הצדדים מעידות כי האזור כולו נמצא בשעות של מתיחות שיא, כאשר החשש מהתנגשות ישירה בין וושינגטון לטהרן ממשיך לגבור.

כזכור, לאחר סדרה של מסרים פייסניים ואופטימיים יחסית בימים האחרונים, נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, חזר לאיים על האיראנים. על פי דיווח ברשת "פוקס ניוז" הנשיא צוטט אומר כי הוא קרוב לאשר תקיפות חדשות נגד איראן בטענה כי טהרן מתמהמהת מדי במשא ומתן.

זמן קצר לאחר מכן הודיע הנשיא האמריקאי כי "התקפנו את איראן קשה אתמול - ונכה אותם גם היום". עוד אמר: "אנחנו רוצים להגיע לעסקה, אבל הם מתמהמהים מדי. אנחנו לא רוצים הסכם כמו זה שאובמה סגר", ולבסוך הצהיר: "אני רוצה שלום למזרח התיכון ולעולם כולו". במקביל, צבא ארה"ב מסר בפוסט ברשת X כי ירה תחמושת מדויקת לחדר המכונות של מכלית נפט במפרץ עומאן, מה שגרם להשבתה של הספינה, לאחר שהצוות לא ציית להוראות הכוחות האמריקאים, כך דווח בסוכנות הידיעות "רויטרס".

על פי דיווח של ברק רביד, הנשיא האמריקאי טראמפ קיים דיון בחדר המצב של הבית הלבן כדי לדון בתקיפות אפשריות נוספות נגד איראן. המקורות אמרו כי אחת האפשרויות שטראמפ שוקל היא מבצע רחב היקף אך קצר מועד, שמטרתו להפעיל לחץ על איראן לשנות את עמדתה במשא ומתן.

זמן קצר לאחר מכן, שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, כתב ברשת X כי "דברים עשויים להיות מעט 'חריפים' בשכונה בקרוב", בהמשך לדבריו של טראמפ אודות ההסלמה מול איראן. מאוחר יותר, כתב אל-ג'זירה, נורדין אל-דאג'יר, טען כי משלחת המתווכים הקטארית עזבה את טהרן. במקביל, לדברי איראן, יש צורך בעבודה על מסמך ההסכם כדי לפתור כמה חילוקי דעות שעדיין נותרו עקב שינויים של ארה"ב. מקורות בטהרן אומרים שכל תקיפה על איראן תביא לסיום הפסקת האש.

לפני כן הנשיא האמריקני צייץ ברשת החברתית שלו כי "הצבא של איראן שרוי בלגן מוחלט. חלק גדול ממנו, כמו חיל הים וחיל האוויר שלהם, אפילו לא קיים יותר - הם הובסו לחלוטין". לטענתו "איראן היא רק דיבורים ואין מעשים. בריון המזרח התיכון מת!!! לוקח להם יותר מדי זמן לנהל משא ומתן על עסקה שהייתה נהדרת עבורם, עכשיו הם יצטרכו לשלם את המחיר!!! הנשיא דונלד ג'יי טראמפ".

ציוץ זה פורסם לאחר שפיקוד המרכז האמריקני תקף הלילה יעדים באיראן בתגובה להפלת מסוק אפאצ'י אמריקני במפרץ הפרסי על ידי רחפן של משמרות המהפכה. זמן קצר לאחר הציוץ הראשון טראמפ צייץ כי "כלי התקשורת המזויפים מסרבים לדווח עד כמה יעיל המצור הימי של ארה"ב, המצור המוצלח ביותר בהיסטוריה של הלוחמה הימית. שום דבר לא עובר דרכו אלא אם כן אנחנו רוצים בכך. זוהי חומת פלדה! איראן לא עושה שום עסקים, לא משלמת את הצבא שלה, או אף אחד מהחשבונות שלה, והופכת במהירות לאומה כושלת! הרבה נפט יוצא. השבח לאללה! הנשיא דונלד ג'יי טראמפ".

חבר הפרלמנט הבכיר באיראן, אברהים עזיזי, אמר: "אנחנו לא מפחדים להילחם נגד לוזרים. מספר האבדות האמריקאיות כבר גבוה בהרבה ממה שטראמפ מודה בו, והוא רק ימשיך לעלות. הפעם המלחמה לא תוגבל לאזור בלבד". בנוסף, דובר המטה הכללי של הכוחות המזוינים של איראן הצהיר: "הנחתנו מהלומה חזקה על טראמפ, ולא ניסוג כלל בפני מערכת ההגמוניה העולמית". 

לפי דיווחים איראניים מהלילה שני מתקני התפלה ומאגר המים במחוז סיריק שבדרום איראן, נפגעו בתקיפות האמריקאיות. בסוכנות הידיעות האיראנית "מאהר" דווח כי התקיפות גרמו להפסקת אספקת מי השתייה למספר כפרים באזור. חמזה-פור, מנכ"ל חברת המים והביוב של מחוז הורמוזגאן באיראן, אמר כי "מתקפת הטילים של הכוחות האמריקניים פגעה שעות ספורות לפני עלות השחר בתשתיות חיוניות לחלוקת מים". 

בהצהרה של פיקוד המרכז האמריקאי צוין שבין המטרות נכללו מערכות הגנה אוויריות איראניות, אתרי מכ"ם ותחנות בקרה קרקעיות. צבא ארה"ב מסר במהלך הלילה: "כוחות פיקוד המרכז של ארה"ב החלו לבצע תקיפות להגנה עצמית, בהנחיית המפקד העליון, בתגובה להפלת מסוק אפאצ'י של צבא ארה"ב אתמול. המשימה היא תגובה מידתית לתוקפנות איראנית בלתי מוצדקת". לפי הודעת סנטקום, התקיפה יצאה לפועל באזור השעה חצות (שעון ישראל).

כאמור, ארה"ב הוציאה לפועל במהלך הלילה תקיפה באיראן, בתגובה למה שהם כינו "תוקפנות", לאחר התקרית בה הופל מסוק אמריקאי מסוג אפאצ'י, אך הטייסים חולצו בשלום. איראן הודיעה במהלך הלילה שיצאה לרצף תקיפות של בסיסים אמריקאים באזור המפרץ בתגובה לתגובה האמריקאית. צבא ירדן יירט הבוקר חמישה טילים איראנים שכוונו לעבר בסיס אמריקאי בשטח ירדן.

אחד מאירועי השיא של חודש הגאווה בישראל צפוי לקבל השנה נוכחות מסחרית בולטת במיוחד. קבוצת לוריאל ישראל תעניק חסות ראשית ובלעדית לקונצרט הגאווה של עופר ניסים, ותקים בפארק הירקון מתחם חווייתי בשטח של כ-300 מ"ר שיכלול פעילויות של ארבעה ממותגי הדגל של הקבוצה.

האירוע, שייערך ביום שבת, ה-13 ביוני בפארק הירקון בתל אביב, צפוי לארח למעלה מ-20 אלף משתתפים ולהמשיך לבסס את מעמדו כאחד מאירועי הדגל של שבוע הגאווה בישראל.

במסגרת החסות תקים לוריאל מתחם פופ-אפ המשתרע על פני כ-300 מ"ר בכניסה הראשית לאירוע. המתחם יפעל תחת הקונספט "Every Beat of Color" ויחבר בין עולמות היופי, האיפור, המוזיקה והביטוי האישי.

במתחם ישתתפו ארבעה ממותגי הקבוצה: לוריאל פריז, NYX, אלביב, Yves Saint Laurent Beauty. הפעילויות יכללו עמדות איפור וטאץ'-אפים, התנסות במוצרי טיפוח ובשמים, משחקים אינטראקטיביים, עמדות צילום, עיצובי שיער בסגנון פסטיבלים ומתקנים ייחודיים למבקרים. בין היתר צפויה לפעול במקום גם מצלמת Glam Bot, המשמשת ליצירת סרטוני וידאו בסגנון שטיח אדום ואירועי בידור בינלאומיים.

לדברי החברה, המהלך נועד לחזק את הקשר עם קהילת הלהט"ב ולקדם מסרים של גיוון, שוויון והכלה. גלי לב, סמנכ"לית השיווק והדיגיטל של לוריאל ישראל, מסרה כי התמיכה באירוע היא חלק מהחזון של הקבוצה לחבר בין עולם היופי לבין ביטוי אישי וחופש להיות מי שאתה.

קונצרט הגאווה של עופר ניסים נחשב לאחד מאירועי השיא של חודש הגאווה בישראל, ועל פי המארגנים צפויים להשתתף בו השנה יותר מ-20 אלף חוגגים וחוגגות.

מפגינים חרדים מקיימים בשעות אלו הפנגות המוניות כנגד גיוס לצה"ל, בעקבות "כוונת המשטרה להעביר את 19 תלמידי הישיבות העריקים לידי רשויות הצבא", כך על פי הודעות הארגון. המחאות מתקיימות בארבעה מוקדים: כלא ניצן ברמלה, מגרש הרוסים בירושלים, כלא הדרים וכלא אבו כביר. "נקרא בשעה זו ציבור בני התורה והיראים לדבר ה׳ בכל רחבי הארץ לצאת למחאה נרחבת נגד הליך ההסגרה", הכתב בהודעת הפלג הירושלמי.

לפני תחילת המחאות, הארגון הקיצוני בחר לפעול בצעד חריג במיוחד, זאת, כשהוציאו "הודעת פינוי" לערים רבות בגוש דן. בהודעה עצמה, נכתב: "תושבי המרכז שימו לב! בימים הקרובים תתקיים מחאה ואזור זה יחסם לתנועה עקב המשך מעצרם של בחורי הישיבות ורדיפת עולם התורה. בהודעה צורפה תמונה ובה נכלל שוהם, נתב"ג, לוד, רמלה, פתח תקווה, יהוד, ראשל"צ. כמו כן, אלו הכבישים שיחסמו לתנועה - 1, 6, 40, 431, 44, 443".

בתוך כך, המשטרה מתכנסת גם בשעה זאת בדיונים אל תוך הלילה מתוך כוונה להערך בכוחות מתוגברים הן במחוז המרכז והן במחוז ירושלים לקראת מימוש כוונת הפלג הירושלמי להביא לשיתוק המדינה. הודעה שפרסם הפלג ירושלמי על כוונתו לסגור צירים נרחבים באזור המרכז ובגזרת ירושלים הכניסה את המשטרה לכוננות מוגברת תוך כוונה להכין תוכנית הערכות לקראת המחאות האמורות. זה לא הערכות של מחוז אלא היא הערכות ארצית אומרים לנו בכירים במשטרה. 

בהפגנת הענק הקודמת, שערכו החרדים בתחילת החודש, חסמו עשרות חרדים המזוהים עם הפלג הירושלמי את הכניסה לירושלים באזור גשר המיתרים, וכן את מחלף גנות ומסילת רכבת ישראל ליד נתב"ג. החסימות גרמו לשיבושי תנועה קשים ועומסים כבדים בכבישים. בהמשך חסמו המפגינים גם חלקים מכביש 4 וצומת אופקים בדרום. בנוסף, חרדים יידו אבנים בירושלים מגג מבנה לעבר שוטרים.

כחלק מהתפרעות החרדים גם הותקף חייל צה"ל ע"י המון זועם ואלים. לוחמי יס"מ ירושלים חילצו אותו מהאזור לאחר שחפצים הושלכו לעברו. ההפגנה הקודמת, בדומה להפגנה המתוכננת כעת, נערכה במחאה על מעצרם של בני ישיבות המוגדרים עריקים. 

לאחר חודשים ארוכים של גרירת רגליים והסתרה, בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הודיע על השעייתו של התובע הראשי, קארים חאן. ההשעיה הגיעה בעקבות האשמות חמורות על תקיפה מינית, ולאחר שחקירה ממושכת מטעם האו"ם קבעה כי חאן ביצע התנהגות פסולה חמורה.

אולם, על פי מאמר מערכת תקיף שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל", במקום לנצל את ההזדמנות כדי לבטל את צווי המעצר הנגועים בפוליטיקה שהוצאו לבקשתו נגד מנהיגי ישראל, נראה שבית הדין עלול דווקא להגביר את הלחץ על ירושלים.

חאן, מצידו, ממשיך להכחיש בתוקף את כל המיוחס לו, ומנסה להציג את ההאשמות כקנוניה בינלאומית שנועדה לחבל בעבודת בית הדין ולהגן על מדינת ישראל. טענה זו מעוררת תמיהה, במיוחד לאור העובדה שהמתלוננת המרכזית נגדו היא עורכת דין מוסלמית ממוצא מלזי שעבדה תחתיו, ושתמכה בעצמה בהוצאת צווי המעצר לבכירים הישראלים.

המדינות החברות בבית הדין יצטרכו כעת להצביע על הדחתו הסופית מתפקידו, אך מעבר לעתידו המקצועי, חאן עלול להתמודד עם הליכים פליליים של ממש. שאלת חסינותו בהולנד עומדת למבחן, ובמקביל, מאחר שאחת העבירות בוצעה לכאורה במלון בניו יורק, הוא עשוי להיות כפוף גם לחוק האמריקאי.

ב"וול סטריט ג'ורנל" מפנים אצבע מאשימה גם כלפי מוסדות בית הדין עצמם, ששמרו על שתיקה רועמת במשך חמישה חודשים בנוגע להאשמות. על פי המאמר, זמן קצר לאחר שחאן עודכן בדבר התלונות נגדו, הוא זנח בפתאומיות את לוח הזמנים המקורי של החקירה שמנהל משרדו.

הוא מיהר להופיע ברשת CNN ולהכריז על כוונתו לבקש צווי מעצר, החלטה שקטעה הליכים מוסדרים והכתה בתדהמה אפילו את חברי הצוות המשפטי שלו. העיתון גם מזכיר דיווחים על הצעות לכאורה מצידה של קטאר לסייע לחאן תמורת התמקדות בישראל.

למרות הפגיעה האנושה באמינות ההליכים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בבית הדין בוחנים כעת הוצאת צווי מעצר חדשים נגד שרים בממשלת ישראל בגין מדיניותם ביהודה ושומרון.

מהלך כזה יתבצע תוך המצאת מעקפים משפטיים, שכן לישראל אין כל חברות באמנת רומא שמכוחה פועל בית הדין. העיתון מסכם באזהרה ברורה לממשל הרפובליקני הנכנס: על הנשיא דונלד טראמפ להטיל סנקציות משמעותיות על בית הדין, שכן אם יעצום עין מהמערכת האידיאולוגית והמשפטית הזו, הוא עלול למצוא גם את עצמו על ספסל הנאשמים בעתיד.