מזלה של מכבי ת"א שלא הביאה את מרקוס סלוטר ובמקומו נחת ג'ו אלכסנדר. סלוטר לא מגוון יותר מהישראלי שלנו, אלכס טיוס. אך אלכסנדר נותן משהו שאין לטיוס ובראין רנדל - קליעה מדהימה, משלוש ומהקו, והיכולת להוות איום משמעותי מבחוץ ואז להשתמש בקליעה off the dribble.
מי שראה בטלוויזיה את השפתיים של פיני להכניס את ג'ו אחרי העבירה הרביעית של רנדל, מבין שמכבי הביאה שחקן שלא רק מסיים ברמות גבוהות ושומר טוב, אלא גם יתפתח במהרה לידית מבחוץ, בדומה לפורוורד הניצחי של מכבי, דיוויד בלו.
אז אחרי שראינו דומיננטיות מוחלטת עם ה assketball של סופו, שהשתפר העונה עוד יותר בכל פרמטר של המשחק שלו, המבינים הגדולים שכל שנה קוטלים את מכבי רואים אור חיובי בקצה המנהרה.

למרות התחזיות השליליות, בפועל רואים חבורה רעבה שנלחמת. רנדל, כידוע, הוא המגן הכי ורסטילי היום באירופה. אבל תאמינו לי, הוא גם סוחף אחריו את כולם בהגנה. רואים גם ששרידי האגו של תחילת העונה לאט לאט נעלמו, בעוד החיבור והקרבה נתנו את אותותיהם.
רואים את סופו משתטח על הפרקט בזינוקים של ניר דוידוביץ' עם הראש קודם על כדורים שמתגלגלים על הריצפה. רואים שהיכל מלא ב-11,000 אוהדים רציניים משפיע מאוד על כל יריבה בעולם שתגיע, כולל ריאל מדריד, אחת מ-3 הקבוצות המאובזרות ביותר ביורוליג.
אך אם נזכור שדווין סמית' ישב דקות ארוכות כשהוא מעודד את חברו, סילבן לנדסברג, נבין שלמכבי יש עומק בספסל. מרקז היינס עשה עבודה מדהימה כשהישראלי הנימול שלנו, יוגב אוחיון, מעודד גם הוא מהצד.
אך כמו הסנסציה אשתקד, יוגב יודע להיות גבר ולקבל דקות ספסל בהבנה. אולי בגלל שהפציעה של גיא פניני הותירה אותו באמת לבד בתור ישראלי אותנטי בקבוצה.
נמשיך לראות הרבה חילופים בהגנה כי למכבי יש את הכלים לעשות זאת. במיוחד כאשר רנדל על הפרקט. וכתוצאה יותר ויותר משחק מעבר שיעלה למכבי את מפלס ממוצא הנקודות שלה למשחק בשיטה שפיני אימן את ניקולה וויצ'יץ' שיושב לידו.
יש עומק עם נייט לינהארט שיודע למקסם הזדמנויות ואת גיא גודס שמזהה עם פיני את מי לשים על המגרש, ביחד עם מי, ובאיזה קונסטלציה. זה כבר לא משנה לסופו כי הוא מתאים ל-small ball של מכבי ויכול להיות נוכח בכל התקפת מעבר של מכבי וגם לצאת על סרחיו יול בהגנה ברבע הרביעי ולגרום לזריקה נוראית שלו מבלי לעשות עברה מיותרת על הקולע.
מחמאות גדולות להנהלה שלא שומעים עליה בכלל בתקשורת, שזה good news.
איך לא ומי אם לא : דיוויד בלאט. לא הרבה תלוי בו. כשהקבוצה הפסידה ועשו רעש בתקשורת שם, וניפחו את זה עוד יותר פה, היו אלה השחקנים שגרמו לתוצאות. וכמובן גם כשהוא מנצח זה לא באשמתו. שחקנים אחראיים על החלק הזה במיוחד ב-NBA.
איך תסבירו 55 נקודות של קיירי אירווינג על פורטלנד עם ניצחון בלי לברון ג'יימס??? מה, הוא שינה תרגילים? הוא אימן אישית את קיירי? אבל שימשיך כך עם הניצחונות. עדיף, לא? bless