1. 40 דקות, לא פחות ולא יותר. גלן רייס ג'וניור לא ירד מהפרקט משריקת הפתיחה, בדקות האחרונות הוא נשם מהחולצה ובקושי עבר את החצי. אבל במהלך האחרון הוא לקח על עצמו את הקבוצה, את החברים ואת האוהדים ובזריקה קשתית מעל הידיים של כל שחקני הגנת מכבי תל אביב הביא להפועל חולון גביע. כמו מאליק דיקסון ב-2008, כמו עדי גורדון ב-1996.



"שחקנים כמוהו הם בעלי הבית האמיתיים במשחקים כאלה", אמר דן שמיר בסיום. "שחקנים רגילים צריך לשים במקומות שנוח להם, אבל הוא נוח לו כמעט בכל מקום". כשנשאל על כמות הדקות הבלתי נתפסת, הודה המאמן שזה לא באמת היה בידיים שלו. "עם שחקן כזה אתה מדבר על הדקות שלו. חשבנו לפני אולי לתת לו קצת מנוחה, אבל במהלך המשחק זה התגלגל ככה".



דונטה סמית' היה פה ארבע שנים (2012-2016) ובאמת היה רמה מעל הליגה, רייס לא נופל ממנו. 28 נקודות, 8 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-29 נקודות מדד בגמר גביע מול "מכבי טובה" (כך דן שמיר קרא לה), זו שורה סטטיסטית ששמורה לגדולים ביותר.



"האם זה ריאלי לעצור אותו? בהחלט כן ואנחנו עבדנו על זה", אמר נבן ספאחיה לפני המשחק. יודעים מה? מכבי ת"א באמת עשתה עבודה טובה על הכוכב החולוני. דיאנדרה קיין הראה למה הוא מיצב את עצמו העונה כאחד השומרים הטובים באירופה, איתי שגב סיפק הגנה מצוינת עם ידיים ארוכות (הברקה של ספאחיה), אבל כנראה ששחקנים כאלה אי אפשר באמת לעצור. איך אמר דן שמיר לאחר חצי הגמר: "יותר מפחיד לאמן נגדו מאשר לאמן אותו".



2. "הוא אחד השחקנים הגדולים בכדורסל הישראלי. נקודה. הוא רעב וחכם. לצאת למלחמה איתו זה כמו שכפ"ץ. הוא תמיד מגעים למעמדים החשובים. אני יודע שאני עובד עם אחד הגדולים בהיסטוריה שלנו", כך אמר דן שמיר בסיום המשחק על גיא פניני, ונראה שהוא מתכוון לכל מילה.



בימים האחרונים פניני לא הסתיר לרגע את הרגשות המיוחדים שיש לו לקראת המפגש מול הקבוצה שזרקה אותו (כן, זרקה) בקיץ האחרון. "זה יהיה סרט טוב", הוא התרגש. ובדיוק כמו שאמר המאמן שלו, הגיע כמו גדול למעמד גדול. תשע נקודות כבר ברבע הראשון היו לו לזולל התארים בסגול. נקודה אחת פחות מהממוצע שלו בליגה. את המשחק הוא סיים עם 15 נקודות ו-17 נקודות מדד ובעיקר כמבוגר האחראי שמתחזק את רייס ג'וניור במהלך המשחק.



11 גביעי מדינה יש לפניני בארון, אבל בזה האחרון יש משהו מיוחד. לפי דיווחים השחקן בן ה-34 מסתובב עם בטן מלאה על נבן ספאחיה וניקולה וויצ'יץ'. הוא מאמין שהשניים (בעיקר המאמן) הם אלו שהתעקשו לא להשאירו במערכת. אחרי המשחק הוא התקרב לספסל של האקסית ולמקום מושבם של שמעון מזרחי, הפדרמנים והרקנאטים, העניק חיבוק אמיץ לג'ו אלכסנדר – עוד נפגע צהוב מהקיץ האחרון – והראה לכולם "זה המקום שלי". "ידעתי כמה המשחק הזה חשוב לגיא", סיפר שמיר והוסיף: "אני כל כך שמח בשבילו".



3. דן שמיר עצמו נראה משוחרר יותר, כאילו קוף ירד לו מהגב. מוח הכדורסל הכי מבריק בליגה שלנו, כבר עשור לא באמת הצליח. כמו שכתבנו פה אחרי חצי הגמר, הקבוצות שלו מאומנות, הוא גם הביא לישראל לא מעט זרים טובים, אבל עשר שנים חלפו מאז התואר/הישג האחרון שלו, תואר שחודשיים אחרי הוא פוטר/התפטר. "אני לא אסתיר שאני גם שמח בשבילי", אמר במהלך החגיגות. "היום זה חותמת גם על מה שעשינו בשנה שעברה ועל התהליכים שאנחנו עוברים. הפיינל פור הזה הוא אחד המיוחדים שהיו".



אף אחד לא יתפלא אם העונה תסתיים עם דאבל היסטורי של הפועל חולון. קשה לראות את מכבי ת"א והפועל ירושלים נשארות אדישות להישג כזה. מי שעוקב בימים האחרונים אחרי הרשתות החברתיות יכול לראות רבים מאוהדי שתי הקבוצות הגדולות בישראל קוראים להנהלות שלהם להחזיר את שמיר ולתת לו את המפתחות. בחולון לא יוותרו במהירות.



4. את הלחץ והעצבים של אנשי מכבי ת"א אי אפשר היה לפספס. נכון שהם לא חזרו על הפארסה מ-2008 ונשארו לטקס הנפת הגביע, אבל לא באמת חיכו עד שהזוכה תשלים את אירוע ההנפה. הישארות עם כוכבית, יקראו לזה אצלנו.



במסיבת העיתונאים גם נבן ספאחיה וגם מייקל רול הסתפקו בתשובות קצרות ואף סירבו לענות לחלק מהשאלות. גם הם יודעים שבשבוע הבא מחכה להם משחק חוץ קשה במלאגה. הפסד יכול להכניס אותם לסחרור, שאף אחד לא יודע איך הם יצאו ממנו.



"הפסד קשה", אמר המאמן הקרואטי בפנים קודרות. הוא יודע שלמרות המחמאות על כך שייצב את הספינה אחרי שלוש עונות קטסטרופליות, בסוף סופרים תארים. גם בקדנציה הקודמת הוא הפסיד גביע, גם אז זה הגיע אחרי רצף ארוך של זכיות בצהוב. ב-2007 גם זכייה באליפות והגעה לרבע גמר היורוליג לא הספיקו לו כדי להישאר. השנה יש להניח שהישגים כאלה יספיקו, אבל עם רמת התפקוד שהפגין במאני טיים במהלך השבוע האחרון ממש לא בטוח שמכבי ת"א תחגוג עם צלחת ביוני. במקרה כזה, גם החוזה והתמיכה מוויצ'יץ' לא יעזרו לו.