ז'וזה מוריניו מעולם לא חזר לעצמו לאחר שהועף מריאל מדריד על ידי הכוח של חדר הלבשה חזק. בפורטו, בקדנציה הראשונה בצ'לסי, באינטר וגם כשהגיע למדריד, מוריניו היה המאסטר. טקטיקן מחדש בעל יכולות התקלאמות ואחד שמסוגל לשנות דברים בהינד עפעף.
הוא היה הרס"ר של מתחם האימונים, דחף את שחקניו ללא רחמים ולא אחת סחט אותם והשאיר קליפות. אבל השחקנים קנו את זה, לפחות לטווח הקצר. הם רצו לנצח והיכולת שלו להראות חום ונדיבות לצד רוע וקשיחות, גרמה להם ללכת אחריו. עד מדריד.
מוריניו ראה בעבר בכל שחקן כבן ברית פוטנציאלי, אבל אחרי המריבה עם איקר קסיאס, סרחיו ראמוס ובהמשך גם עם פפה וכריסטיאנו רונאלדו, הכל השתנה. מוריניו חזר לצ'לסי כאחד שרואה בכל שחקן אויב פוטנציאלי.
רונאלדו. גם איתו מוריניו רב (AFP)
הוא עדיין היה מאמן טוב, אין ספק, וגם חכם. הוא זכה באליפות בעונת 2014/15 עם שתי קבוצות שונות למעשה. צ'לסי שיחקה כדורגל נהדר בחלק הראשון של העונה עד ההפסד 5:3 לטוטנהאם. המכה הזאת גרמה למוריניו לשנות טקטיקה ולהתחפר בחלק השני של העונה. זה היה כדורגל חסר שמחה והשחקנים רצו יותר.
הפוטש הפנימי שעבר מוריניו בצ'לסי הרגיש כאילו השחקנים כבר לא מפחדים משלטון הטרור. מוריניו הגיע ליונייטד במטרה להוכיח שצ'לסי טעתה ושני התארים בהם זכה בעונה שעברה היו סימן לאיכויות הלא נגמרות שלו. אבל צ'לסי זכתה באליפות ויונייטד סיימה הרחק במקום השישי. והעונה היא אפילו לא קרובה לסיטי למרות בזבוזי הענק.
מוריניו ופוגבה. לא יכולים לחיות ביחד (gettyimages)
יונייטד הפכה לקבוצה חסרת נשמה וקשה לצפייה. אי אפשר לזהות את ה-DNA המפורסם של המועדון בקבוצה הנוכחית. מערכת היחסים של מוריניו עם חדר ההלבשה נראית מתוחה. אני לא חושב שמוריניו ופוגבה יכולים לחיות יחד.
ריאל מדריד אולי תיקח את פוגבה, ואני די משוכנע שפאריס סן ז'רמן תשמח לקבל את מוריניו. הרי הדבר היחיד שמוריניו רוצה הוא להפוך למנג'ר הראשון שזוכה בליגת האלופות עם שלוש קבוצות שונות. באנגליה, הוא מתחיל לאבד את הלגיטימיות.
מה דעתך על הכתבה?