המצליחן הכי אומלל: על העונה המטלטלת של ניקו קובאץ' בבאיירן מינכן

ניקו קובאץ'
ניקו קובאץ' | Gettyimages

האובססיה לעניינים רפואיים ולרוטציה, איבוד חדר ההלבשה, "הקליקה הקרואטית" ושינוי הגישה של המאמן שאולי יקבע על גבו טרנד חדש: גם הצלחה לא מבטיחה לך כלום. ענבל מנור על הקורבן של ה-DNA של הבווארים

קבוצות: באיירן מינכן
(גודל טקסט)

"ניקו קובאץ' יפוטר גם אם יזכה בדאבל", זעקה ביום שישי האחרון כותרת באתר הגרמני SPOX שעוטרה בתואר: "בלעדי". רוב חדר ההלבשה נגדו, אפילו ג'ושוע קימיך שלא החמיץ דקת ליגה העונה, השחקנים סבורים שהאימונים מונטוניים וחסרה בהם עבודה טקטית, נטען בידיעה שאף נקבה בשם המועמד המוביל להחליפו: מארק ואן בומל. באיירן הזדעקה והמנכ"ל קרל היינץ רומיניגה נשלח לספק הכחשה: "לא קיבלנו החלטה". יממה לאחר מכן, קובאץ' חגג אליפות בעונה הראשונה שלו כמאמן באיירן מינכן. בשבת (20:45, ספורט2), הוא יכול להפוך אותה לדאבל. ועדיין, אף אחד לא מוכן להתחייב שהקרואטי יעמוד על הקווים באליאנץ ארנה בעונה הבאה.

קובאץ' כבר רגיל. שבוע אחרי שבוע הוא נאלץ להתמודד עם שאלות על עתידו, עם הנהלה לא החלטית ועם מסע צלב שמנהל נגדו "בילד", כנראה בחסות מתנגדיו בתוך המועדון. קובאץ' קיבל סגל מזדקן בעונת מעבר כמעט ללא רכש משמעותי, התמודד עם פציעות ושלל בעיות ועדיין הוביל את באיירן לרוקרונדה (סיבוב שני) השני בטיבו בהיסטוריה של המועדון בדרך למחיקת פער תשע נקודות ומרחק 90 או 120 דקות מדאבל. הכירו את המאמן הכי המצליח הכי אומלל בכדורגל העולמי. מאמן שאולי יקבע על גבו טרנד חדש: גם הצלחה לא מבטיחה לך כלום.

קצת רקע. קובאץ', 47, לא בלט במיוחד בשנתיים בהן היה שחקן באיירן בתחילת העשור הקודם. קריירת האימון שלו החלה בקבוצה בה פרש, זלצבורג, אך הוא עזב לאחר שלא קיבל את המשרה בקבוצה הבוגרת. הוא המשיך לנבחרת קרואטיה הצעירה, קודם לבוגרת, עף איתה בשלב הבתים במונדיאל בברזיל ופוטר בספטמבר 2015. חודשים ספורים לאחר מכן, הוזכר כמועמד לרשת את סלבישה יוקאנוביץ' במכבי ת"א. קובאץ' העדיף להמתין ונחת בפרנקפורט שם רשם תקופה נהדרת שהגיעה לשיאה עם ניצחון על באיירן בגמר הגביע אשתקד.


גם הצלחה לא מבטיחה לך כלום. ניקו קובאץ' (Gettyimages)

המינוי, שהפך רשמי עוד לפני הגמר, גרם להרמת גבות. רבים סברו שקובאץ' הוא הימור, בוודאי לא פיגורה כמו קודמיו בתפקיד. כמו כל מאמן צעיר יחסית שמקבל ג'וב ענק, גם במקרה של קובאץ' היה מי שתהה איך יסתדר עם הלחץ, האגו, הכוכבים וההנהלה. לקרואטי הייתה תכנית עבודה משלו. הוא בא עם דברים שהוא מאמין בהם ובראשם: קשיחות ומשמעת. זה לא עבד לו מי יודע מה.

כבר בימיו הראשונים הכניס נהלים קפדניים: טלפונים מחוץ לחדר ההלבשה. במחנה האימונים, דרש שאנשי מחלקת המדיה לא יקיימו עם השחקנים שום פעילות שיווקית לפני שעות הערב. בנוסף, דרש בדיקות דם ובדיקות רפואיות מדוקדקות על בסיס יומי. יש לקובאץ' אובססיה מסוימת לעניינים רפואיים ובעבר אף טען שאם לא היה שחקן מצליח, היה הופך לרופא ספורט. הוא מאמין שנתונים, דיאטה מיוחדת אותה דרש ושימוש מסיבי במומחים מתחום הפיזיולוגיה והכושר מונעים פציעות ועוזרים לשחקן להתקדם. לפיכך, הוא גם אובססיבי לרוטציה.

השינוי הזה הכניס אותו למסלול התנגשות עם הבכירים בשלב די מוקדם. בסוף ספטמבר, קובאץ' הלך רחוק מדי עם הרוטציה ובאיירן איבדה נקודות ראשונות ב-1:1 ביתי עם אאוגסבורג. אחר כך הגיע הפסד בברלין, תיקו עם אייאקס בליגת האלופות ותבוסה ביתית מחפירה 3:0 לגלדבאך. בשלב הזה, כינסו ראשי באיירן את מסיבת העיתונאים המפורסמת בה להפתעת כולם, במקום הודעה על פיטורים, יצאו רומיניגה ואולי הנס במתקפה על התקשורת והעניקו בפעם הראשונה והאחרונה גיבוי לקרואטי.



להפתעת כולם, קובאץ' קיבל מראשי המועדון גיבוי (Gettyimages)

היה משהו מאוד ציני במתקפה של באיירן על התקשורת. במהלך כל העונה, תקריות כאלה ואחרות הודלפו במהירות, בעיקר ל"בילד". כך למשל פורסם שחאמס רודריגס, מהבולטים במתנגדי קובאץ', זעם כשהוחלף מול אייאקס וצעק: "אנחנו לא בפרנקפורט". דוגמה נוספת היא ביקורת שהושמעה על "הקליקה הקרואטית". בבאיירן מעודדים את הזרים ללמוד גרמנית כמה שיותר מהר. היה במועדון מי שלא אהב לשמוע את קובאץ' – שנולד בגרמניה וחי בה כל חייו – מדבר בקרואטית עם אנשי הצוות שלו במהלך אימונים.

גם מערכת היחסים עם השחקנים החלה לבעבע. הומלס חטף מהמאמן בפומבי, נדחק לשוליים ולא הסתיר את המרמור, בגזרת חאמס העסק עמד על סף פיצוץ, חאבי מרטינס, ואגנר, גנאברי וכל מתוסכלי הספסל סומנו כמתנגדי המאמן. רובן וריברי אמנם שיחקו, אבל נראו לעיתים מרוצים קצת יותר מדי כשהקבוצה קרטעה. בסוף נובמבר הגיע משבר נוסף. באיירן ספגה בדקה ה-89 ב-1:1 עם פרייבורג, הפסידה לדורטמונד 3:2 במשחק העונה ושוב ספגה שערים מגוחכים כשדיסלדורף מהתחתית חזרה מ-3:1 ל-3:3 באליאנץ ארנה. הפער מדורטמונד עמד על תשע נקודות. אף אחד לא האמין אז שבאיירן תזכה בתואר.

אלא שמכאן באה התאוששות. קובאץ' הבין – או יותר נכון נכפה עליו להבין – שעליו לשנות גישה. הוא הודיע על ביטול הרוטציה, זנח את שינויי השיטה והחזיר את מרבית הממורמרים לעניינים. גם פציעה ממושכת של רובן והיעדרויות חוזרות ונשנות של ריברי, שיחקו לטובתו של המאמן. עם גנאברי וקומאן שהחלים בעצמו מפציעה בהרכב, באיירן נראתה טוב יותר. מהפכת חילופי הדורות הוקדמה הלכה למעשה לאמצע העונה. לא ברור האם זו הייתה הוראה מלמעלה או שאולי כורח הנסיבות, אבל האלופה יצאה לדרך חדשה.


 מהפכת חילופי הדורות הוקדמה הלכה למעשה לאמצע העונה (Gettyimages)

קל מדי לשכוח שמלכתחילה, העונה הזו היא סוג של עונת מעבר. סוף עידן בקבוצה מפוארת שהולכת להיבנות מחדש: "קובאץ' נקלע לסיטואציה קשה עם שחקנים מבוגרים כמו רובן וריברי ואחרי הקטסטרופה של הנבחרת ברוסיה לאף אחד לא היה חשק לכדורגל", אמר לאחרונה אוליבר קאן. "יחד עם הפציעות, זה לא קל למאמן חדש. העובדה שקובאץ' זכה באליפות ויכול לזכות גם בגביע אומרת שהעונה הזאת היא הכל חוץ מרעה".

אחרי חרפת דיסלדורף, באיירן ניצחה שבעה משחקי ליגה רצופים. היא הפסידה פעם אחת בסיבוב השני – בפברואר נגד לברקוזן – ואז ניצחה עוד שש פעמים ברציפות. ה-0:5 המהדהד בקלאסיקר קבע מהפך. עוד לפני כן, באיירן דרסה גם את הפרש השערים עם שתי שישיות. ב-17 משחקי הסיבוב השני, צברו הבווארים 42 נקודות (82.3 אחוזי הצלחה) וכבשו 52 שערים (מעל שלושה למשחק). ובכל זאת, אף אחד לא הרפה מקובאץ'. ככל שהעונה התקרבה לסופה המתוק, כך צצו ועלו הספקולציות והשאלות לגבי עתידו.

על פי דיווחים, רומיניגה עומד בראש המחנה שמוביל את המהלך להחלפת המאמן. רומיניגה סירב לאחרונה להתייחס לעתידו של קובאץ' כי "בבאיירן לא מבטיחים עבודה לאף אחד". ההצהרה הבעייתית הזאת זכתה לתמיכה מכוכב העבר והפרשן לותר מתיאוס שאמר: "אם התוצאות לא טובות והיכולת לא טובה, אי אפשר להבטיח את המשרה שלו עד סוף החוזה ב-2021". הטענה הנוכחית היא שהיו"ר אולי הנס, שעמד בראש המחנה הנגדי, השתכנע לאט לאט שיש לבצע שינוי.


השתכנע לבצע שינוי? אולי הנס (Gettyimages)

שמות שמועמדים להחליפו הציפו לאחרונה את גרמניה. הרשימה כוללת בין היתר את ואן בומל, שחקן באיירן לשעבר, אריק טן האח, מאמן מילואי באיירן לשעבר, וז'ולן לופטגי. השניים האחרונים נחשבים למקורבי פפ גווארדיולה, אחד שהמילה שלו משמעותית במסדרונות ההנהלה של באיירן עד היום. לגבי לופטגי, המנהל הספורטיבי חסן סליהמידז'יץ' אף נאלץ להכחיש שנפגש איתו או עם נציגו כשהמריא בחשאי למדריד לאחרונה.

קובאץ' עבר קשיים בלתי נתפסים וספג הכל בגבורה, שמר על פאסון ולא נכנע ללחץ הפסיכי. "אלו עניינים שוליים שאני לא מתעסק בהם. לא מעניין אותי מה אומרים", אמר לפני משחק הליגה האחרון לפני שהזכיר: "הפסדנו רק פעמיים מאז המשחק עם דיסלדורף". ההפסד השני עליו הוא מדבר הוא כמובן ההפסד הביתי לליברפול בגומלין שמינית גמר ליגת האלופות. ואם קובאץ' אכן יפוטר אחרי גמר הגביע, להופעה האיומה ב-3:1 ההוא תהיה השפעה מכרעת. זה היה נוקאאוט שהנחיל יורגן קלופ והנציח את קובאץ' המקובע טקטית.

בבאיירן, כמו שקובאץ' עצמו הודה לאחרונה, כל דבר שפחות מהצלחה הוא כישלון. גם דאבל והדחה בשמינית גמר ליגת האלופות. הנס, רומיניגה וסליהמידז'יץ' לקחו קשה את אותו ערב עגום מול האויב קלופ. "ההפסד לליברפול פגע בנו כלכלית ותדמיתית. הוא פגע בתדמית של הבונדסליגה", אמר המנכ"ל והמנהל הספורטיבי הוסיף עוד לפני הבטחת התואר: "אם ניקח אליפות, אתן לעונה ציון בינוני פלוס. אחרת, זו עונה חרא". במובן מסוים, קובאץ' הוא קורבן של ה-DNA של באיירן.


קורבן של ה-DNA של באיירן. ניקו קובאץ' עם צלחת האליפות (Gettyimages)

במהלך חגיגות האליפות, טען המאמן ש"הוא יודע דברים אחרים ממקור ראשון". קובאץ' משוכנע שימשיך על פי חוזהו, בעוד בגרמניה משוכנעים אחרת. סנדרו ואגנר, שעזב בינואר לסין, כתב בסוף השבוע טור בו חזה במדויק את תוצאות משחק האליפות וגם שלח עקיצה חדה וברורה: "באיירן תזכה בדאבל ואחרי הפגרה תסתער על הזירה הבינלאומית עם שחקים חדשים ורעיונות משחק חדשים".

יש עוד נתון שחשוב לזכור. באיירן לקחה כל אחת משש האליפויות הרצופות לפני קובאץ' בהפרש דו ספרתי שנע בין 10 ל-25 נקודות. היא לא ידעה מאבק אליפות. העונה היא סבלה, אבל נלחמה. חזרה ממצב כמעט בלתי אפשרי, הפעילה לחץ על דורטמונד וגרמה לה לקרוס מנטלית. זו אולי לא אליפות מרשימה מבחינת כדורגל, בוודאי לא מבחינת נקודות, אבל הירואית בכל הקשור לאופי. איכשהו, מתוך העליהום, קובאץ' לא מקבל מספיק קרדיט מבית על המהפך הזה. אפילו לא מהשחקנים שלפני המשחק האחרון בחרו לכנס אסיפה בלעדיו.

הוא כן מקבל קרדיט מהקולגות, כמו למשל מהאיש אותו יפגוש בגמר, רלף רנגניק מלייפציג: "כשמאמן בשנה הראשונה שלו יכול לזכות בשני תארים ועדיין שואלים האם יישאר או שיוחלף, זה פשוט חוסר כבוד". חוסר כבוד או אולי מציאות חדשה? נכון לעכשיו, רק שישה מאמנים שפתחו את העונה הנוכחית בבונדסליגה, יפתחו את העונה הבאה באותה קבוצה. מבחינת דיטר הקינג, שלא ימשיך בגלדבאך למרות עונה מוצלחת יחסית, זו מציאות מסוכנת: "מפקפקים בקובאץ' למרות שהוא יכול לקחת דאבל. הגענו למצב שבו מועדונים מפטרים מאמן גם כשהוא מצליח. זה מימד חדש".

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי