אין ספק שכניסתו של ה-VAR למגרשי הכדורגל שינתה את כללי המשחק. בעיקרון נועדה המערכת החדשנית לעשות צדק בדיוק באותם מקומות רגישים (כמו למשל ברחבת 16 המטרים), ובמקרים קשים הנעלמים מעיניו של השופט.

אני זוכר את תחילת הדרך לשימוש באמצעים טכנולוגים, במשחקי הכדור, שהייתה דווקא במגרשי הטניס. אז זיהתה מערכת 'עין הנץ' האם הכדור נגע בקו, אפילו במילימטר, או שמא עבר אותו. במהירויות שבהן נחבט הכדור על ידי הטניסאים, 'עין הנץ' הגיע כדי לפסוק אם ההחלטה שנתקבלה על ידי השופט אכן גרמה לאחד מהשחקנים עוול.

הכדורגל, לעומת הטניס, לא מיהר להשתמש באמצעים טכנולוגיים. לא פעם נותרו סימני שאלה גדולים בסיומם של המשחקים. האירוע המוכר ביותר התרחש שנים רבות לפני "עין הנץ". ב- 1966, בגמר גביע העולם בכדורגל, באצטדיון וומבלי, בלונדון, ירה ג'ף הרסט, חלוצה של נבחרת אנגליה, לעבר השער הגרמני. הכדור ניתז מהמשקוף, ירד אל קו השער, והורחק במהירות הבזק. בסיומו של דבר היו אלה השופט המרכזי, דינסט, וקוונו באחראמוב, שהחליטו שהכדור עבר במלואו את קו השער ולפיכך אישרו שער, שהקנה לאנגליה יתרון של 2:3. אגב, אותו הרסט הבקיע גם את השער הרביעי, ונבחרתו ניצחה בתוצאה 2:4, וזכתה בגביע העולם.

חלפו שנים, ו"עין הנץ" נקרא כאמור אל הדגל. לא רק בטניס אלא אף בכדורגל, וזאת כדי לקבוע האם הכדור עובר את קו השער. המערכת כבר פועלת בקביעות במקומות אחדים, ובאירועים גדולים עליהם מחליטים מראש.

היום השימוש ב- VAR כבר שונה במהותו. הוא גם אמצעי להחליט האם הייתה, לדוגמא, הכשלה בתוך הרחבה. זהו סיוע נפלא לשופט שלא ראה את המקרה.

ובכל זאת השאלה היא האם איננו מצויים כבר במקום שבו ה-VAR פשוט מתחיל להשתלט על המשחק? את השאלה אני מעלה כאן בעקבות הרחקתו של ערן זהבי, במשחק במסגרת הליגה הסינית. הכדורגלן הישראלי ביצע עבירה, כאשר שופט המשחק נמצא בקרבת מקום, הבחין בה, והחליט להזהיר את זהבי בכרטיס צהוב. לפתע הוא קיבל כנראה סימן כל שהוא, אץ לעבר מצלמות הטלוויזיה, והמיר את הצהוב בכרטיס אדום.

אם המקרה כולו היה נעלם מעיניו של השופט, אפשר וחובה לקבל את המצלמות כאמצעי לעשיית צדק. אלא שבמקרה זה האירוע לא נעלם מעיני השופט. להפך: הוא ראה, ועובדה שהחליט להסתפק רק בצהוב. זו הייתה דעתו על חומרת העבירה שביצע זהבי, בעודו, השופט, רואה את התיקול שבוצע. אני כמובן מבחין ומבדיל בין מצב שבו הדבר מתרחש מאחורי גבו של השופט, לבין מצב הקורה מול עיניו. לכן אני חושש שהעובדה שה-VAR נכנס לפעולה באירוע אותו ראה השופט, מביא אותנו לצעד נוסף קדימה לעבר הימים שבהם מצלמות הטלוויזיה יתפסו לגמרי את מקומם של השופטים במגרש, ויגרשו אותם אל מסכי הטלוויזיה.

כי המצלמות הן למעשה לא יותר מ"גולם", שאינו מבין את המשחק. השופט במגרש כן מבין, והוא יודע האם הייתה כוונת תחילה לפגוע בשחקן או שמא הייתה כוונה רק להגיע לכדור, מבלי לפגוע בשחקן. ראיתי מקרים בהם שחקנים נכנסו בפראות ביריביהם מבלי שספגו כרטיס אדום. מכאן שהמחשבה על "שיפוט אחיד" אינה יכולה להתממש. מה שכן, מתברר שה-VAR כבר דוחק את השופט לשוליים, וככל שאני חוזה במשחקים, כן גדלה דאגתי פן השימוש בהיגיון, על ידי השופט, ידחק בעתיד החוצה, משום שלמצלמות "אין היגיון".