vfדורגל שלנו חלש, כל כך חלש, ואלה שמנהלים אותו חיים בסרט. לא נרגענו מפארסת עונשי הרדיוס האלה והבוכטות ששמו על ה"יועץ המיוחד" היירו והנה אנחנו כבר בוועדת האיתור למשרת מאמן הנבחרת מתחבטים עמוקות בשאלה האם לוי אלישע או לוי רוני, בן שמעון או לוזון. כאילו שזה בכלל משנה.
הכדורגל שלנו חלש, כל כך חלש. שוק השחקנים? חלש. שוק המאמנים? חלש. נבחרת? מתפיידת מקמפיין לקמפיין. ליגת העל? סוחבת בקושי. ליגיונרים? על הספסל או על המזוודות חזרה ארצה בינואר. כישרונות צעירים? אין. העיקר שיש את פרננדו היירו. רק שלא ייקח את הכסף ויברח.
מצב הנבחרת בשנים האחרונות מזכיר באופן מקרי, או שלא, את העונה הנוכחית של מכבי פתח תקווה. הריקבון מתפשט ואף אחד אפילו לא מריח. המלבאסים התחילו בטופ, המשיכו בפלייאוף העליון ובסוף נפלו למאבקי ההישרדות. ומי קיבל את המפתחות? מאמן חסר ניסיון מהליגה השנייה. להתראות בלאומית.
ובאופק מתקרב לו עוד קמפיין: מוקדמות מונדיאל 2018. העסקנים, הזויים ומנותקים מתמיד, מדברים על כך שבבית עם איטליה וספרד אין מה לחשוב על הכרטיס הנכסף לרוסיה - אז מה רע באלישע או בלוזון ג'וניור שיתגלחו על הזקן שלנו ויהנו מהיוקרה?
קו מחשבה חלש, כל כך חלש. ושטחי. הקמפיין הקרוב הוא קריטי לעצירת הסחף בנפילה המתמשכת של הכדורגל הישראלי, של השחקן הישראלי, של הליגה הישראלית. המאבק צריך להיות מול אלבניה על המקום השלישי בבית, על הכבוד, על תחושת הביטחון, כי אחרת יבוא התהום. אם נחליק גם את הקמפיין הזה נמצא את עצמנו שוב במקום החמישי, אחרי אלבניה, אחרי מקדוניה.
מכאן שהקמפיין הזה דווקא כן חשוב וכן דורש מאמן עם קו מחשבה מאחורי מינויו. או בשתי מלים: אברם גרנט. גם ישראלי, גם היה כבר מאמן הנבחרת וחתום על קמפיין מוצלח, גם המריא משם לגבהים של צ'לסי וניהול משחק בגמר ליגת האלופות, גם אימן עוד שתי קבוצות פרמייר-ליג, גם הוליך את גאנה לסגנות אליפות אפריקה.
כל הדיבורים וההשמצות סביב גרנט, המאמן והאדם, לעוסים ובעיקר לא רלוונטים. מבחן התוצאה הוא שקובע. אצל אברם בקמפיין מונדיאל 2006 לא הפסדנו לצרפת. פעמיים. נכון שלא ניצחנו את הטריקולור, את שוויץ או את אירלנד, נכון ששלושה ניצחונות ושלושה הפסדים שווים יותר משש תוצאות תיקו, נכון שאז התעצם המושג 'התחת של אברם', ועדיין. עמדנו יפה מול מעצמה כמו צרפת, גם השווייצרים והאירלנדים יהיו ביורו הקרוב, בעוד עבורנו דלת הכניסה נשארה רחוקה למרות ההרחבה ל-24 נבחרות.
ולמה שגרנט יקח את התפקיד אחרי שבמשך עשור הוא הבהיר גם מבלי לומר זאת מפורשות כי לא יחזור לאמן בישראל לעולם? כי זאת הנבחרת, משימה לאומית, כי אפשר לקבל טלפון מבינימין נתניהו אם יתפלק איזה ניצחון בבית על איטליה, גם כי לא צריך לחיות משבת לשבת ולעמוד על הקווים מדי שבוע ואפשר לקפוץ לקפה בפתח תקווה מבלי שיקטרו שאתה מטייל כפי שעושים לך בגאנה.