גביע הטוטו. על פניו מפעל לא מעניין, מיותר וחסר כל טעם עבורנו, הצופים, אבל בעיקר עבור הקבוצות שנוטלות חלק במפעלים האירופיים. עבורן זוהי מעמסה יתרה בין משחק למשחק, שלפעמים גם פוגעת בהכנות לקראת אלו הגורליים.
אבל אם נשים לרגע בצד את שלוש הקבוצות שמנסות להשתחל לשלב בתים כלשהו באירופה - שלפחות שתיים מהן, אם לא שלושתן, יודחו - נבין שעבור המאמנים, השחקנים וראשי הקבוצות שאין להם דבר מלבד הכדורגל המקומי, גביע הטוטו, או כפי שרחשי היציע מכנים אותו "גביע השוקו", הוא אולי הפלטפורמה החשובה ביותר בתחילתה של כל עונה.
רגע של אמת: המפעל הזה באמת לא מעניין אף אחד, אולי אפילו גם מעיק על חלק מהשחקנים שהיו שמחים לוותר עליו ולהאריך את חופשת הקיץ. אולם המפעל השלישי בחשיבותו בישראל משמש עבור הקבוצות הקטנות כהזדמנות מצוינת לבחון שחקנים, לתת במה לצעירים ללא שום לחץ או פחד, ולנפות את אלו שעלולים להזיק לסגל.
אנו הצופים נוטים לזלזל במפעל הזה - ובצדק - אבל שלושת המשחקים האלה טרם פתיחת העונה הם לא פחות ממכרה של זהב עבור חלק מהקבוצות. הם מעניקים למאמנים האומללים שמנחיתים עליהם שחקנים משום מקום גם הזדמנות לבחון אותם. ואז, אולי, להחליט להשאיר או לשחרר.
הצעת פשרה: מי שלא מעוניין לצפות בשיעמומון הזה, שלא יצפה, הרייטינג של ערוץ הספורט יסתדר גם בלעדיו. אבל תנו למאמנים לעבוד ולשחקנים להשתפשף לקראת עוד עונה משוגעת בליגת העל.
המפעל הזה, מעבר לעובדה שהוא מכניס כמה שקלים לקבוצות שאין להן את היכולת הכלכלית של "אריות" ישראל, יכול בהחלט לתת הזדמנות מצוינת לשחקנים חלודים ששנה וחצי לא כבשו שער - סוף סוף לעשות את זה. בלי להזכיר שמות כמובן, לא נעים מיובל אבידור. הרי איפה הוא עוד יכול היה לעשות את זה אם לא פה?! ושלא נדבר על עדן בן בסט שהבקיע שער ניצחון. הללויה.
אם נשים את הציניות בצד, יכול מאוד להיות שיבוא איזה פלוני אלמוני, שעם הברקה אחת קטנה ורגע נכון של הבמאי יהפוך בין לילה לערן זהבי הבא. זוכרים איפה הכוכב הישראלי הכי גדול כיום ערך את הופעת הבכורה שלו? נכון, ב"גביע השוקו".
מתחת לעף
נשיא מכבי חיפה, יעקב שחר, הנחית בכפר גלים את הנורווגי תור-כריסטיאן קרלסן כמנהלו המקצועי של המועדון, שלהוציא את הבלחת הגביע בעונה שעברה, חווה כבר כמה שנים נוראיות.
בתוך חודשיים וחצי בלבד הצליח הנורווגי לעשות את מה שהקהל הירוק מנסה לעשות כבר זמן רב - להיפרד מרוני לוי.
עכשיו המטרה שלו היא לעורר את השורות של הירוקים, שספגו השפלה מביכה מול נומה קאליו הקטנה ופתחו את העונה עם 0-0 משמים מול קריית שמונה בגביע הטוטו. האמת? רואים שהבחור עובד. קשה לפספס את המקצוענות. אתמול הוא התראיין לאתר הרשמי של המועדון ואמר שהוא והצוות שלו - שמוליק חנין ואיתי מורדכי - ניתחו למעלה מ-150 מאמנים. נתון בהחלט מרשים, בפלייסטיישן.
השאלה היא אחרת: מדוע להינעל על מאמן זר כשיש לך מתחת לאף מאמן נהדר כמו גיא לוזון? הרי הכרמל זקוק כבר שנים למאמן מנוסה וחם מזג כמוהו, כזה שיטריף את השחקנים על הקווים בסמי עופר, ויותר מזה, את הקהל שכבר כמה שנים טובות צמא להצלחות.
חמשת המאמנים האחרונים של מכבי חיפה היו ראובן עטר, אריק בנאדו, אלכסנדר סטנוייביץ׳, מרקו בלבול ולוי. לא זכור לי שאחד מהם היה מחובר לקהל הירוק במשך עונה שלמה. תמיד משהו התפקשש בדרך, וגרוע מכך - אף אחד לא באמת היה מחובר לשחקנים.
מאמן צ׳רלטון לשעבר אומנם לא נחל הצלחה גדולה בצ׳מפיונשיפ, אבל בהחלט היה מחובר לקהל ולשחקנים. אולי זה מה שהירוקים צריכים. אם אין הצגות על כר הדשא, אז לפחות שיהיו על הקווים.