סוף עידן: מה מלמדת הפחדנות של ג'ורדי קרויף

ג'ורדי קרויף
ג'ורדי קרויף | דני מרון

ההולנדי מגיב בצורה שמרנית ללא קשר למתרחש במגרש ואם לא יתעשת במהרה עלול למצוא את עצמו בחוץ. דווקא חוסר האימון ההתקפי של בית"ר מבלבל את היריבות והופך אותה לפייבוריטית לאליפות. אוזן מסכם מחזור

(גודל טקסט)

הפלייאוף העליון יצא לדרך והמשחק שפתח אותו הפגיש את שתי הקבוצות האטרקטיביות בליגה. בית"ר ירושלים, עם רצף הבקעות בלתי נתפס (32 משחקים) ומומנטום נפלא, אירחה את הקבוצה המלהיבה מעיר היהלומים, האחרונה שניצחה אותה בליגה.

בית"ר הגיעה בסגל חסר, ללא שכטר, הייסטר וקלטינס (שלא חוזר לעצמו מאז שנפצע באשדוד בסוף דצמבר) הפצועים. בן זקן הפתיע כשהשאיר את חן עזרא על הספסל ועלה במערך של שלושה בלמים (5:3:2), כשחן דילמוני עולה לראשונה העונה בהרכב (שותף העונה ב-15 דקות בלבד) בכנף שמאל ויאקוב סילבסטר פותח אף הוא לראשונה לצדו של אנתוני וארן בחוד ההתקפה. מהצד השני מכבי נתניה המשיכה עם המערך הקבוע של 4:4:2 יהלום, אבל עם שני חיסורים משמעותיים, טים הויבך, המנהיג של ההגנה, לא היה בסגל ועלי מוחמד התחיל על הספסל בגלל שלא היה כשיר במאת האחוזים.

המשחק נפתח בקצב גבוה כשבית"ר דוחפת את הכדור מהר קדימה לכיוון שני החלוצים שנדבקו לבלמים של נתניה שהתקשו להסתדר איתם, בעיקר עם סילבסטר שמסתמן כרכש איכותי ביותר (טקטי, מהיר, יודע להשתמש בגוף ושקט ליד השער). נתניה לא הצליחה להרגיע את המשחק, נפתחו פערים בין החוליות והכאוס שנוצר במגרש שיחק לטובת בית"ר, שעלתה ליתרון מוקדם וגרמה לנתניה לספוג לראשונה ב-15 הדקות הראשונות (במשחק בנתניה שבו נתניה ניצחה, בית"ר החמיצה פנדל בדקה העשירית ומיד ספגה מערן לוי). אחרי השער, התפתח משחק שקול כשבית"ר מעט יותר מסוכנת ונתניה כושלת בפעולות בשליש האחרון.

האורחת החזיקה יותר בכדור, הגיעה ל-6 קרנות לעומת קרן אחת של בית"ר, אבל לא הצליחה לאיים פעם אחת למסגרת לעומת ארבעה איומים של המקומיים. במחצית דראפיץ' וברדה ערכו חילוף, כשעלי מוחמד החליף את קוגבנייה החלש. נתניה השתלטה לחלוטין על מרכז השדה ופשוט עשתה בליץ על השער של קליימן. מוחמד הוסיף ניידות ואינטנסיביות במרכז השדה ויחד עם גלזר ואולסק לא אפשרו לבית"ר לצאת קדימה. נתניה שוב הראתה את מהלכי ההתקפה היפים שלה, כשהקבוצה נעה כציר לפי התנועה של ערן לוי, אבל הייתה חסרה דיוק וגם קצת מזל. החילוף של אולסק בדקה ה-66 גרם לנתניה לאבד את השליטה בכדורים השניים ונתן לבית"ר קצת אוויר, שאותו היא ניצלה כדי לסחוט פנדל (גבולי ביותר) ולגמור את המשחק. נתניה איימה 13 פעמים על השער במחצית השנייה (17 בסה"כ) מתוכם רק 6 למסגרת לעומת 12 איומים של בית"ר (8 למסגרת, אחוזי הצלחה נהדרים כמו בכל העונה) וסיימה במאזן של 4:14 בקרנות, נתונים שמראים על השליטה של נתניה ועל היעילות ההתקפית האדירה של הירושלמים.

יאקוב סילבסטר. עוד פגיעה של טביב (דני מרון)
יאקוב סילבסטר. עוד פגיעה של טביב (דני מרון)

בית"ר ממשיכה לנצח ולהבקיע ללא הפסקה. על פניו, הקבוצה של בן זקן לא נראית מאומנת התקפית. לא רואים שילובי התקפה מובנים ואין מהלכי שערים שדומים אחד לשני, מה שמקשה מאוד את ההכנה ההגנתית למשחקים נגדה. השחקנים שלה פורחים בחופש ההתקפי המוחלט שהם מקבלים – לזכות הצוות המקצועי ייאמר שהם מצליחים לייצר את הכאוס במגרש עם משחק צפון-דרום מהיר – ואחוזי ההמרה שלהם הם הגבוהים בליגה. לבית"ר אין תלות התקפית בשום שחקן בודד. לראיה, גם במשחק שבו שני העוגנים העיקריים שלה לא קיימים, אם זה בגלל פציעה (שכטר) ואם זה בגלל יום חלש (קלאודמיר) היא עדיין מנצחת בהפרש של שני שערים קבוצה חזקה כמו נתניה. וכשזה המצב, והיריבות שלה סובלות ומגרדות בקושי ניצחונות (הפועל ב"ש) אם בכלל (מכבי ת"א), לא פלא שבית"ר היא כרגע המועמדת מספר אחת להרים את תואר האליפות מהרצפה.

המשחק שסגר את המחזור הפגיש בנתניה את מכבי ת"א והפועל חיפה. רק לפני שלושה שבועות הן נפגשו באותו אצטדיון ומכבי דרסה את חיפה באחד ממשחקיה הטובים העונה. הצהובים עלתה בהרכב שג'ורדי הכי מאמין בו עם מיכה ודסה כמגנים, גולסה וריקן כקשרים מרכזיים וקיארטנסון ובלקמן בחוד. קלינגר מנגד, בחר שוב לפתוח עם שלושה בלמים מול מכבי, רק שהפעם הוא פתח עם מיטרבסקי כבלם ואראל כקשר (ב-0:4 זה היה הפוך) והרוויח בגדול את אראל, ויותר חשוב, פתח עם שלישיית קישור ושני חלוצים ולא עם שני קשרים בלבד, מה שנתן למכבי את היתרון הגדול במשחק הקודם.

ג'ורדי קרויף. סוף עידן? (דני מרון)
ג'ורדי קרויף. סוף עידן? (דני מרון)

המחצית הראשונה הייתה בשליטה מוחלטת של הצהובים. הפועל חיפה ניסתה לשמור אישית בקישור, שיטה מאוד בעייתית גם בפן ההגנתי – כל הפסד במאבק אישי יכול לפרק את ההגנה, וגם בפן ההתקפי – קשה לצאת קדימה למעברים כשאתה משחק בצורה כל כך פסיבית. סגנית האלופה פתחה את המשחק בקצב גבוה וכבשה שער מוקדם כבר בדקה ה-15, כשמיכה נכנס בכדרור למרכז מעמדת המגן השמאלי והכניס כדור מושלם לתנועה אדירה של דסה (תגובה מאוחרת של שיימן) שהתחילה ממש מקו האורך והסתיימה בלב הרחבה. מכבי המשיכה לשלוט במשחק ולהגיע למצבים, אבל לא מימשה את היתרון שלה במגרש לשער נוסף.

קלינגר הגיב ראשון בדקה ה-55, כשהכניס את פלקושצ'נקו במקום ברסקי ודחף את הקבוצה שלו קדימה ללחץ גבוה על ההגנה של מכבי, שלא הסתדרה עם הלחץ, איבדה את המשחק המסודר והיה נראה שהיא מקווה שהמשחק יגמר. ניהול המשחק השמרני (שלא לומר הפחדני) של ג'ורדי, שלא הגיב לשינוי במומנטום ולקיפאון של הקבוצה שלו, דחפו את מכבי יותר ויותר לאחור ורק סמלי שהמחליף של קלינגר הוא זה שהשווה את התוצאה. רק אחרי שער השוויון, ג'ורדי ביצע חילוף כפול ועבר ל-4:3:3 שגרם לקבוצה שלו להיראות אפילו יותר מבולגנת.

חיים מגרלשווילי. פרס לתעוזה של קלינגר (אריאל שלום)
חיים מגרלשווילי. פרס לתעוזה של קלינגר (אריאל שלום)

קלינגר הריח דם, ויתר על בלם והכניס חלוץ נוסף (איבנצ'יץ'), כשהוא משדר לשחקנים שלו שהם יכולים לנצח. שער הניצחון היה הנוקאאוט של קלינגר היוזם לג'ורדי הפאסיבי. טיבי מאבד כדור בניסיון מסירה לדסה 20 מטר מהשער של חיפה, והמחליף האחרון מגרלשווילי כובש בצד השני מבישול נהדר של מלול. השער היה ממש כישלון מערכתי של מכבי, מהיציאה של דסה כשהוא ללא אוויר, החזרה האיטית לאחור והסגירה הרעה של ראיקוביץ', שנתן לעצבים להשתלט עליו והיה לו חלק גדול בשני השערים.

הפועל חיפה הוכיחה שהיא כאן כדי להישאר ומגיעות לה שפע מחמאות (קלינגר מוציא מים מהסלע), אבל סיפור המשחק הוא מכבי ת"א. מכבי סיפקה סיבוב שני נפלא עם 32 נקודות, כשהיא מפגינה דומיננטיות ומנצחת את שלוש הקבוצות שמתחרות איתה על התואר. שתי סיבות עיקריות היו להצלחה הזו. הראשונה, החזרה של הפצועים לסגל, עם דגש על דסה וגולסה. והשנייה, שינוי המערך שנתן אופק לשחקנים והפתיע את היריבות. אבל כבר לקראת סיום הסיבוב, התחילו להידלק נורות אדומות. היריבות נערכו טוב בהרבה למערך והיה נראה שלמכבי אין אלטרנטיבה גם לשחקנים מסוימים במערך עצמו (דסה, מיכה, ריקן) וגם למערך עצמו אם המשחק נתקע וצריכים להראות משהו אחר ולהפתיע. גם החילופים של ג'ורדי היו נראים מתוכננים מראש (לרוב חילוף ראשון בדקה ה-60) ולאו דווקא בהתאם למה שמתרחש על הדשא. במידה מסוימת, ההפסד מול הפועל חיפה היה ממש מיקרוקוסמוס לכל מה שקרה לצהובים בסיבוב הזה. מכבי תהיה חייבת לעשות חושבים בפגרה ולייצר אלטרנטיבות טקטיות ואישיות, כולל החזרה של אצילי לרוטציה, שיעזרו לקבוצה להיות פחות צפויה. אם זה לא יקרה, זה אולי יהיה סוף עידן קרויף במכבי ת"א.  

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי