ליגת האלופות היא חלום, הליגה האירופית היא המטרה האמיתית

אחרי חגיגות האליפות לאף אחד בבאר שבע לא היו ציפיות מקצועיות גדולות מדי מהמשחק אמש בסמי עופר, אבל בכל זאת אלו ששיחקו הראו מקצוענות לשמה. הפועל ב"ש, בהרכב מחליפים, הצליחה לנצח את הקבוצה היחידה העונה שלא נכנעה לה – מחזיקת הגביע הפועל חיפה.

ומי שחשב שב"ש תקח לעצמה עכשיו חופשה קצרה למנוחה ובילויים התבדה עם הדיווחים הראשונים על ניסיון לרכוש קשר אחורי שמיד העלו תהיות לגבי ג'ון אוגו. לטעמי, המחשבה של ברק בכר לעונה הבאה היא לחזור לעוצמה ופיזיות גדולה יותר במרכז המגרש ואל אוגו יצטרף קשר זר עוצמתי נוסף. זה גם יכול לקרות במקום אוגו, אם זה יספק הופעה טובה במונדיאל ויזכה להצעה מליגה בכירה יותר.

המשמעות פשוטה. קבהא או ראדי ייפרדו מהקבוצה בסיום העונה, כשמירב הסיכויים שזה יהיה האיש בעל שש האליפויות הרצופות שיתקשה לקבל את מעמדו ברוטציה של בכר וככל הנראה לא יתקשה לקבל חוזה בקבוצת מרכז טבלה בליגת העל בה יהיה שחקן משמעותי. ב"ש צפויה להביא גם בלם זר כדי לאפשר לבכר לשחק עם שיטת שלושת הבלמים שאהובה עליו רק שהפעם יהיו לו שלושה בלמים טבעיים ולא אילתורים.

מדברים הרבה על הרעב של השחקנים, אבל עצרו שנייה, נסו רגע להיכנס גם למוחו של המאמן. אם לשחקנים יש חופשה מאוד ברורה ומוגדרת לצוות המקצועי ולהנהלה אין כמעט חופש. אפשר לומר שבכר נמצא במרתון לא נגמר של שלוש שנים בואך השנה הרביעית. צפייה בדו"חות סקאוטינג, סרטונים של זרים מכל רחבי העולם, קבלת החלטות. בקיצור, אחלה חופשה שבעולם.

בכר. מרתון לא נגמר (דני מרון)

עוד לפני שאלופת העולם הבאה תוכתר, האלופה הישראלית כבר תחל את הופעותיה במוקדמות ליגת האלופות. בפורמט החדש הדרך אל שלב הבתים תהיה הרבה יותר קשה: שמונה משחקים בין השבוע הראשון של יולי לשבוע האחרון של אוגוסט כשב"ש תהיה מדורגת רק בסיבוב הראשון ועלולה לפגוש קבוצות קשות בהרבה מאלה שפגשה בשנתיים האחרונות.

זה בסדר להציב את ליגת האלופות כמטרה, אבל אני חושב שב"ש צריכה להיות ריאלית יותר ולקוות להופעה נוספת בשלב הבתים של הליגה האירופית, ליגה שמתאימה למידותיה של כל אלופה ישראלית, תהא אשר תהא.

שהר מול פלזן. הליגה האירופית מתאימה יותר לאלופת ישראל (אודי ציטיאט)

ואם יש משהו אחד שקצת מפריע לי בכל החגיגות של הפועל ב"ש היא הספרה שלוש שמופיעה בכל מקום. נכון האליפות הזו היא שלישית ברציפות, אבל לב"ש כידוע יש כעת חמש אליפויות ובכל זאת השתיים הראשונות קצת נמחקו מהזיכרון של כולם.

תשאלו את אוהדי הקבוצה שממלאים את טרנר הם יספרו לכם איך חגגו את האליפות הראשונה, השניה והשלישית, כולם קצת מדחיקים את השתיים הראשונות אי שם בשנות ה-70, אליפויות שהיו היסטוריות מלאות בשחקני בית, אני חושב שצריך לשקול לתקן את הנקודה הזו בדרך יצירתית. כי מי שאין לו עבר אין לו עתיד.

בכר והספרה המפוקפקת. בלי עבר אין עתיד (דני מרון)