לאן מועדות פניה של מכבי חיפה לעונה הבאה? האם ישנה תרופת פלא שתוכל לרפא את החולי של שבע השנים האחרונות? האם יעקב שחר יאמר בתחילת העונה במסיבת עיתונאים כי הוא משנה מטרות ורוצה לבנות קבוצה בתקציב נמוך יותר ועם שחקנים צעירים שלא תתחרה בשלב הראשוני על האליפות? אם כך יעשה, כיצד יגיב הקהל? האם הקהל ימשיך לרכוש מנויים במספר דומה של השנים האחרונות, כ-18,000 מנויים? האם יענקל'ה רוצה לבנות קבוצה תחרותית מספיק שתנסה לקרוא תיגר בצמרת על באר שבע ומכבי תל אביב? כרגיל בשנים האחרונות, העונה של חיפה מספקת הרבה סימני שאלה, והרבה פחות סימני קריאה.
תחילה , יש להציב מטרות ביחס לתקציב שיהיה בשנה הבאה. שנית, יש לראות כיצד פועלים על מנת להשיג מטרות אלה. לדעתי, כדי ששחר יעמיד קבוצה תחרותית מספיק עם סגל איכותי יותר מהשנה החולפת, יש לבחור את האיכותיים ביותר מתוך המאגר המצומצם שישנו. יש לנסות להחזיר אחד משלושת הלגיונרים שהם בעלי נסיון ויוכלו להוסיף מנהיגות, כי זה משהו מאד חשוב בקבוצה שכיום אין בה מנהיג על הדשא.
נכון יהיה לנסות להביא אחד מהשלושה הבאים: אלמוג כהן, כיאל או טאווטחה. אלמוג כהן יוכל להיות דמות מנהיגותית במרכז השדה הכל כך מופקר של הקבוצה, כנ"ל בירם כיאל וטאווטחה כאשר האגף השמאלי כלל לא הורגש בשנה החולפת. בנוסף יש להתמקד בישראלים הבכירים בליגה, כאלה שהיו בכושר מעולה לאורך כל העונה כמו: דיא סבע, מאור קנדיל וניק בלקמן.
מדובר על להשאיר 80% מהסגל הישראלי הקיים, אך השאלה שצריכה להישאל היא האם 80% מהסגל נשאר כי הם תחת חוזים מאד כבדים שיהיה קשה להשתחרר מהם, או בגלל שהצוות המקצועי סבור שהם מספיק טובים מקצועית? אם התשובה הראשונה היא הנכונה, אז מה שהיה הוא שיהיה. מבחינתי , מכבי חיפה היא כמו באיירן מינכן בגרמניה. יכול להיות מצב שלמכבי חיפה הגדולה אין ולו נציג אחד בנבחרת ישראל? זו שאלה ששחר מוכרח לשאול את עצמו. הרי פעם נבחרת ישראל הייתה תמונת ראי של מכבי חיפה.
בנוסף יש לנסות ולתמקד בהבאת זרים איכותיים ממש , חמישה במספר לאחר שהוחלט שאטיין ריינן ימשיך בעונה הבאה. הדגש מבחינתי לעונה הבאה, הוא לראות קבוצה עם שחקנים צעירים, עם דגש על רעבים וכאלה שנמצאים לפני הפיק שלהם.
אם שחר יחליט שהוא רוצה לבנות קבוצה בתקציב נמוך יותר, אזי שבמסיבת העיתונאים יכריזו בהתאם ועל הקהל יהיה לקבל זאת ואולי לראות שלד של שחקני בית לשנים הבאות, הכולל את אעיד חבשי, נטע לביא, רז מאיר ומוחמד עוואד. דבר נוסף, ישנו את עמית זנטי שחקן הבית הכישרוני ביותר לטעמי מאז ליאור רפאלוב. מקווה שההנהלה ונציגיו של השחקן יצליחו לגשר על הפערים והשחקן ימשיך לשחק בקבוצה ולא נצטער בסוף על פספוס גדול.