כסף קטן: כשהשחיתות הפרטית מתגמדת מול הפשיעה האידיאולוגית

הוא הרי המנהיג, כמו גדעון וצבא המלקקים שלו, שאמר "ממני תראו וכן תעשו". וגם אם ליברמן לא ידע מה מתרחש תחת גפנו ותחת תאנתו - בכל זאת האופי האנושי הוא תעלומה מרתקת והפכפכה - הוא חוטף אותה בהפוכה, מה שקרוי צדק פואטי. מה רע? ועדיין פאינה ושות' הם כסף קטן מול הסכומים שזלגו בחשאי להתנחלויות, כולל מינוי אנשי שלומנו.
 

בכלל, מעולם לא הייתה האמירה MONEY THE FOLLOW נכונה כמו בימים של ההסתערות התת-ימית של כרישי הכנסת על הכסף של כולנו. על פי פרופ' ירון זליכה, "היקף הפטורים ממכרזים נע סביב ה־85% מכל ההתקשרויות הממשלתיות. מדובר בעשרות מיליארדים ובהפסד נטו של אזרחי המדינה בהיקף של כ־30 מיליארד שקל בשנה". עוד אני קורא ש־50 מיליארד שקל עברו בוועדת הכספים מחוץ לתקציב המדינה בלי שהיו"ר, ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), טרח לדווח על מה ולמה.
 

מה שמביא אותנו לח"כית סתיו שפיר, ז'אן דארק של המוני בית ישראל (שמצביעים לימין כמובן). שפיר יודעת לספר, בין השאר, שפוקדים של הבית היהודי מקבלים כסף מהמדינה - אז למה צולבים רק את ליברמן?
 

לפני כמה חודשים הסבירה שפיר כיצד זורמים כספים קואליציוניים להתנחלויות ללא פיקוח. כשלעצמה היא חפרנית מעולה בזיהוי החורים השחורים שדרכם

נספגים כספי אזרחים, אבל חברת כנסת אופוזיציונית נועזת, גם אם היא ג'ינג'ית, לא מסוגלת לעצור את השור בדישו. בינתיים היא צועקת בוועדת הכספים, וזה חשוב לפריימריז שלה. סלומינסקי מגרש אותה, וגם זה חשוב לפריימריז שלו.
 

אם יש לך הפרטים, שאלתי אותה באותה פגישה, ואנחנו רואים את התוצאות, זה כמו נסיבות לרצח גם אם אין אקדח מעשן - למה שלא תגיעי לתחנת המשטרה הקרובה למקום מגורייך ותגישי תלונה? שהמשטרה תעשה את העבודה. אתה צוחק, אמרה. העובדה המרה היא שכדי להגיע להוכחות צריך תחקירנים ומשפטנים וזמן וכסף. כל שיש למתנחלים ואין לשפיר.

***
 

הליקויים (באין הוכחות לא ניתן לכנות אחרת את תעלולי התקציב הללו (אינם ייחודיים רק להתנחלויות, אבל שם מדובר בהתחשבנות פוליטית. יש חילוקי דעות, לגיטימיים, בשאלה אם ההתנחלויות הן נכס או נטל. מה שלא לגיטימי הוא ניצול הרוב הקואליציוני לצורכי הזרמת כספים חשאית. החשאיות, אגב, היא לא רק בגלל הציבור שמתנגד להתנחלויות, או בגלל החוק שמתנגד למעקפים מסוג זה. החשאיות נועדה להסתיר את העובדות והמספרים מפני הציבור בתוך הקו הירוק, בייחוד אלו שתומכים בימין המתנחל - כדי שלא יידעו עד כמה ההזרמות להתנחלויות פוגעות בתקציבי הבריאות, הביטחון, הרווחה והתשתיות שלהם; שלא לדבר על כך שכל אגורה שחוצה את הקו הירוק מתחזקת התנחלויות, שחלקן בלתי חוקיות ברמה הפלילית) ראו החלטת בית המשפט העליון השבוע במקרה עמונה) וחלקן בלתי קבילות ברמה המדינית.

ההתנחלויות, גם כאשר הממשלה מאשרת את קיומן, הפכו להיות העסק הפרטי של הנהגת המתנחלים ומפלגות הימין בממשלה, בדיוק כפי שהקיבוצים

הפכו העסק הפרטי של ממשלות השמאל בראשות מפא"י, מפ"ם ואחדות העבודה; בהבדל מהותי מכריע: הקיבוצים היו בעבר, בימי הגבולות השבירים של אז, רשת הביטחון הקיומית של המדינה. גם כיום עדיין קיבוצי הנגב המערבי הם חומת המגן האמיתית, ומבצע צוק איתן הוכיח זאת. ההתנחלויות אינן מהוות

תוספת לביטחון המדינה אלא גורעות ממנו בכל פרמטר.
 

החיכוך האזרחי והצבאי בשטחים מייצר טרור, מונע הסדר ופוגע בביטחון. ואין קשר בין העובדה שבני ההתנחלויות הם חיילים מעולים לבין המרכיב הלאומי של ביטחון הנגזר מעצם קיום ההתנחלויות. שלא לדבר על חרמות בינלאומיים ועל הסיכוי הברור שבעתיד (אני מקווה הלא רחוק) חלקן הגדול יפונה. הנכון הוא שגם הקיבוצים, כאשר חלקם קרס בראשית שנות ה־90, זכו לסיוע מהמדינה מעבר להסכמה הכללית על צדק חלוקתי.