בנימין נתניהו הוא האשם המרכזי בדרמת חוק הלאום שהתרגשה עלינו. נתניהו אשם כיוון שהוא זה שניסה, מיד אחרי הבחירות, למנוע בכל תעלול את כניסת נפתלי בנט לממשלה. לשם כך הוא הכניס ראשונים לקואליציה את ציפי לבני, עמרם מצנע ועמיר פרץ והפקיד את לבני על המשפטים. רק ברית האחים המוזרה היא שהובילה בכוח לכניסת הבית היהודי, השותפה הכי טבעית של הליכוד ומי שהייתה אמורה להיות ראשונה בממשלה. מלכתחילה לא היה מקום לשקול את השותפות עם לבני – התלמידה הכי מובהקת של שמעון פרס - ובוודאי שאסור היה להציב אותה על מערכת החוק והמשפט. רק פוליטיקה נכלולית היא שיצרה את העיוות ששמו "לבני, שרת המשפטים בממשלת הליכוד".
 
לבני, כזכור, גדלה בליכוד, והיא בתו של איתן לבני מראשי האצ"ל. אבל ההתנגדות שלה לחקיקה הנוכחית ממחישה עד כמה התרחקו היא והמחנה שלה מבית אביה ומהמעיין של מכונני המדינה הציונית – העבודה והרוויזיוניסטים כאחד. רוב האנשים לא מבינים על מה המהומה ורק ניזונים מעוצמת החרפות והגידופים של נציגי שני המחנות בטלוויזיה. אבל האמת היא שלמי שנותר ציוני ודמוקרט אין כל סיבה להתנגד לחוק. כל הנוסחים המוצעים מייצגים נאמנה את הצהרת העצמאות ברוחה ובלשונה. הצהרת העצמאות לא מזכירה כלל את המונח מדינה דמוקרטית, אלא עוסקת במדינה יהודית, לא במובן הדתי אלא הלאומי. בד בבד, הצהרת העצמאות מבטיחה שוויון אישי, להבדיל מלאומי, לכל אזרח, לא משנה מה דתו. ומי שמתנגד לכך, מתנגד לנשמת אפה של המדינה הציונית.
ואכן הסיבה האמיתית להתנגדות הרצחנית הזו היא שבמהלך הדור האחרון מתבצעת בארץ הפיכה אנטי־ציונית סמויה. מרבית הציבור לא מסכים עם תוכני ההפיכה ולמעשה לא מודע לה. ובכל זאת, ההפיכה רצה קדימה. כך, מה שהיה מובן מאליו לפני דור, לא עובר היום במשרד המשפטים, בפרקליטות, בפקולטות למשפטים ומדעי הרוח. כך, בבג"ץ התנהל הליך נגד קק"ל, שכתוצאה ממנו נאלצה הקק"ל לעשות עסקה מפוקפקת של החלפת קרקעות עם המדינה, רק כדי להימלט מציפורני פסק דין ממשמש ובא. זה אמור היה לשלול את הזכות של העם היהודי ליישב יהודים על קרקע שנרכשה בארץ על ידי יהודים, למטרה הזו. באותו קו, בג"ץ פסק לפני כשנתיים הפוך מבג"ץ של הדור הקודם, והכשיר את הרשימה של אויבת המדינה - חנין זועבי. בשנות ה־60 פסל בג"ץ רשימה דומה בשם "אל־ארד", כי היה ברור לשופטים שמדינה לא צריכה לאפשר לאויבים שלה להשתמש בדמוקרטיה כדי לחסל אותה. אי־פסילת זועבי נובעת ישירות מההפיכה האנטי־ציונית.                

חוק הלאום אמור להחזיר אותנו למגילת העצמאות ולערכי היסוד של התנועה הציונית, בלי לפגוע בעקרון השוויון האישי של האזרחים הלא יהודים. נגד זה נלחמים ציפי לבני ועדתה בחמת זעם, כדי שלא תיעצר החתירה האנטי־ציונית.       
נתניהו והליכוד אשמים בכך שתחת שלטונם מתחולל הכרסום החתרני הזה. הכל בשל הסגרת תחום החוק, המשפט והנורמות של ניהול המדינה לידי המחנה היריב. הם אשמים גם בהרכב המעוות של הממשלה הנוכחית, בגלל תעלולי המו"מ הקואליציוני. ולכן חובת התיקון מוטלת בראש ובראשונה על ראש הממשלה. חובה לשים קו אדום בדמות חוק הלאום.