על אף שלל האיומים וההצהרות הלוחמניות של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, המשק לא יושבת ביום ראשון הקרוב, וטוב שכך. הפשרה שאפשרה את חתימת ההסכם להעלאת שכר המינימום מנעה פיצוץ אפשרי, שבעקבותיו כולנו היינו משלמים את המחיר. טוב שהצדדים הפנימו את האמרה "תפסת מרובה לא תפסת". אדגיש מיד: בהתחשב בדרמה הפוליטית של היומיים האחרונים והדחת שר האוצר יאיר לפיד, ההסכם שנחתם סביר לכל הצדדים ומבחינת ההסתדרות מהווה ניצחון בנקודות. ניסנקורן עבר את טבילת האש הראשונה שלו בהצלחה, וטוב שטקס החניכה נעשה ללא צורך בשביתה. הרי היה ברור שאם תפרוץ שביתה, כבר לא יהיה עם מי לדבר.
בתחילת המשא ומתן דרש יו"ר ההסתדרות 5,300 שקלים לחודש אף שגם "סכום זה אינו מספיק למחיה בכבוד". התעשיינים, בראשות צביקה אורן, הבהירו שתשלום העולה על 5,000 שקלים לחודש יהיה חסר אחריות. הם גם דרשו שהעלאת השכר לא תהיה גורפת, ותהיה מותנית בהעלאת הפריון ובגמישות בשעות ההעסקה.
בסופו של דבר אימצה ההסתדרות, בשינויים מסוימים, את נוסחת התעשיינים המקורית (תוספת של 700 שקלים) שנחשפה לראשונה במעריב-סופהשבוע. ההסתדרות ניאותה להפחית 300 שקלים מדרישתה המקורית. אגב, התוספת לשכר המינימום תכלול כ-290 שקלים שהעובדים היו לקבל ממילא, במסגרת הסכם ההצמדה לשכר הממוצע. ההסכם החדש שנחתם קובע ששיעור הצמדת שכר המינימום לשכר הממוצע יועלה מ-47.5% ל-52.5%. גם התעשיינים ויתרו, כשהסכימו שהתוספת לשכר תהיה אוניברסלית ובתוקף לגבי כל מקבלי השכר. נוסף על כך הם נסוגו מהדרישה שהאוצר יוותר למענם על תוספת של 0.25% למס המעסיקים שתשולם החל מינואר 2015.
לנוכח כל אלה, אין להתפלא שחברים בארגון הגג של המעסיקים, כמו החקלאים, הקבלנים והמלונאים, התקוממו - אבל נאלצו לוותר. ההסכם החדש כפוף לצו הרחבה שייחתם על ידי שר הכלכלה נפתלי בנט. הנסיבות הפוליטיות המיוחדות גרמו לכך שבהסכם אין התייחסות לסוגיית העסקת עובדי קבלן, שהייתה אחת העילות לסכסוך העבודה. נוסף לכך, ההסכם לא יחול בשלב זה על עובדי הסקטור הציבורי. לפיד, שהיה הרוח החיה שמאחורי ההסכם, נאלץ להפסיק את פעילותו לנוכח פיטוריו, ובינתיים אין מי שירים את הכפפה ויחליפו בתפקיד.
הסכם שכר המינימום מוכיח כי בהידברות שפויה נטולת השמצות והתרברבות, ניתן להגיע להישגים לא רעים. ניסנקורן ואורן שיחקו את תפקיד "המבוגר האחראי", וההסכם מוכיח שבראש ההסתדרות עומד מזכ"ל שפוי, המבין דבר או שנים בהלכות משא ומתן. גם נשיא התעשיינים עמד במילותיו. שני מנהיגי ציבור אלה יוצאים לדרך חדשה של שיתוף פעולה. יש להצטער מאוד על כך שברמות הפוליטיקה הארצית, ביבי ולפיד לא השכילו למצוא את המכנה המשותף האלמנטרי והביאו לפירוק הממשלה.
בתחילת המשא ומתן דרש יו"ר ההסתדרות 5,300 שקלים לחודש אף שגם "סכום זה אינו מספיק למחיה בכבוד". התעשיינים, בראשות צביקה אורן, הבהירו שתשלום העולה על 5,000 שקלים לחודש יהיה חסר אחריות. הם גם דרשו שהעלאת השכר לא תהיה גורפת, ותהיה מותנית בהעלאת הפריון ובגמישות בשעות ההעסקה.
בסופו של דבר אימצה ההסתדרות, בשינויים מסוימים, את נוסחת התעשיינים המקורית (תוספת של 700 שקלים) שנחשפה לראשונה במעריב-סופהשבוע. ההסתדרות ניאותה להפחית 300 שקלים מדרישתה המקורית. אגב, התוספת לשכר המינימום תכלול כ-290 שקלים שהעובדים היו לקבל ממילא, במסגרת הסכם ההצמדה לשכר הממוצע. ההסכם החדש שנחתם קובע ששיעור הצמדת שכר המינימום לשכר הממוצע יועלה מ-47.5% ל-52.5%. גם התעשיינים ויתרו, כשהסכימו שהתוספת לשכר תהיה אוניברסלית ובתוקף לגבי כל מקבלי השכר. נוסף על כך הם נסוגו מהדרישה שהאוצר יוותר למענם על תוספת של 0.25% למס המעסיקים שתשולם החל מינואר 2015.
לנוכח כל אלה, אין להתפלא שחברים בארגון הגג של המעסיקים, כמו החקלאים, הקבלנים והמלונאים, התקוממו - אבל נאלצו לוותר. ההסכם החדש כפוף לצו הרחבה שייחתם על ידי שר הכלכלה נפתלי בנט. הנסיבות הפוליטיות המיוחדות גרמו לכך שבהסכם אין התייחסות לסוגיית העסקת עובדי קבלן, שהייתה אחת העילות לסכסוך העבודה. נוסף לכך, ההסכם לא יחול בשלב זה על עובדי הסקטור הציבורי. לפיד, שהיה הרוח החיה שמאחורי ההסכם, נאלץ להפסיק את פעילותו לנוכח פיטוריו, ובינתיים אין מי שירים את הכפפה ויחליפו בתפקיד.
הסכם שכר המינימום מוכיח כי בהידברות שפויה נטולת השמצות והתרברבות, ניתן להגיע להישגים לא רעים. ניסנקורן ואורן שיחקו את תפקיד "המבוגר האחראי", וההסכם מוכיח שבראש ההסתדרות עומד מזכ"ל שפוי, המבין דבר או שנים בהלכות משא ומתן. גם נשיא התעשיינים עמד במילותיו. שני מנהיגי ציבור אלה יוצאים לדרך חדשה של שיתוף פעולה. יש להצטער מאוד על כך שברמות הפוליטיקה הארצית, ביבי ולפיד לא השכילו למצוא את המכנה המשותף האלמנטרי והביאו לפירוק הממשלה.