ראש הממשלה מטיל את האחריות על שריו, והאזרחים מקבלים את זה

ראש הממשלה דיבר על ניסיון פוטש שנעשה נגדו. אפשר לחשוב שהצבא או גורם מזוין אחר ניסה להפיל בכוח את נתניהו מכיסאו. לא מיני ולא מקצתיה. גם אם היו ניסיונות לדילים פוליטיים מאחורי גבו של ראש הממשלה, אין זה פוטש. נתניהו יודע זאת היטב, אלא שהשימוש במילה פוטש נועד לזעזע, להפחיד את אלה אשר חוששים שמא ישמיטו מידיהם את המנעמים שראש הממשלה וחבריו מרעיפים עליהם. הפלת ראש ממשלה זו אחת המטרות הלגיטימיות של אופוזיציה.

נתניהו כיו"ר האופוזיציה, וגם כראש ממשלה, היה מעורב בדילים הרבה יותר מרעישים מאלה שאותם הוא מכנה פוטש. דיל "בר-און-חברון" הוא אחד מן הדילים המפורסמים שבהם, שנועד לבצע פוטש במערכת המשפט. ראוי לחזור ולקרוא על הפרשה, כדי להבין מי מדבר על דילים ופוטש. 
 

אין בעולם הדמוקרטי מנהיג הפוטר את עצמו מנשיאה באחריות על כישלון קולוסאלי בתחומי הביטחון, הכלכלה או החברה ומטיל הכל על שר או ממלא תפקיד אחר. אין בעולם דבר כזה. רק בישראל ראש ממשלה מסוגל לנאום בפני העם ולזרוק את כל האחריות על הכישלון הכלכלי על שר האוצר. זו ממש איוולת. מה תפקידו של ראש ממשלה או ראש מדינה אם לא לשאת באחריות עליונה על פעולות שריו? מתברר שנתניהו מסוגל, ולמרבה הצער, הדברים נקלטים היטב בקרב מרבית אזרחי ישראל. לפי אותו ההגיון, אם חלילה צה"ל ייכשל בתפקידו, רק שר הביטחון יהיה אחראי. לא ראש הממשלה. לא הקבינט. רק שר הביטחון. זהו עיוות שאין לו אח ורע בכל העולם הדמוקרטי. 
 

אין תחום מתחומי החיים שבו ממשלת ישראל הנוכחית תרמה תרומה סגולית לקידומו. תכניות ורפורמות עד בלי די. ביצוע אפס. ישאל כל אדם הגון את עצמו מה השתנה בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית לעומת תקופת כהונתה של הממשלה הקודמת, ויגיע למסקנה ששום דבר. העניים נותרו עניים. העשירים התעשרו עוד יותר. איראן ממשיכה בדרכה. ארה"ב ואירופה מפנות עורף לישראל. צעירים יורדים, מפעלים נסגרים, ביטחון אישי אין. אז על מה כל ההתפארות הזו? על מי מנסה ראש הממשלה לעבוד? 
 

מפלגת "יש עתיד" נתפסה במלוא מערומיה. שום דבר ממשי היא לא הצליחה לקדם, זולת כמה מהלכים ראויים של שר החינוך. כל השאר, אפס. "התנועה" של לבני הייתה הבזויה בקואליציה ושרת המשפטים שימשה כעלה התאנה של נתניהו. תשאלו את עמיר פרץ. ליברמן ומפלגתו שוב הוכיחו שניתן לדבר ולברבר ולא לעשות כלום, ובכל זאת לקבל מנדטים. ההצבעה עבורו היא אוטומטית ואינה קשורה לעשייה, אלא למאוויים אתניים ולאומניים. 
 

בנט ומפלגת "הבית היהודי" מסתמנים, לדעת הפרשנים והסוקרים שתחזיותיהם מעולם לא היו נכונות, כזוכים הגדולים בבחירות הקרובות. זהו בית יהודי השייך למגזר מאוד מסוים, שוודאי רק חבריו הם יהודים, ציונים ולאומיים, וכל השאר אויבים. זהו המגזר הקרוב ביותר לנתניהו האידיאולוג. יש שמדברים כבר על בנט כעל שר הביטחון, שר המשפטים ושר החוץ. רבים אלה הנוהרים אחר הרטוריקה שלו, של אילת שקד ושל אורי אריאל. 
 

את העם אין להחליף כי הוא הריבון. מה שיצביע העם, ברובו, את זאת הוא יקבל. נהי ובכי לא יעזרו. תיבת התלונות תיעלם לאחר הבחירות.