בלם יד של אופניים הוצא מגופו של ילד בן 11

אתמול בערב הגיעו למרכז הרפואי זיו בצפת אם ובנה בן ה-11, תושבים חדשים בקרית שמונה אשר עברו רק לפני כחודשיים מבקעת הירדן לגליל. במרכז הרפואי סיפרה אימו של הילד, חגית רובין, לרופאים כי בנה מתלונן מזה כשבועיים על כאבים עזים ובלתי נסבלים באזור המפשעה. עוד סיפרה האם לרופאים כי לפני כשבועיים נחבל בנה כאשר נפל במהלך רכיבה על אופניו, בעת ששהו בביקור בבקעת הירדן. האם סיפרה כי בנה פונה על ידי אמבולנס לבית חולים בירושלים, שם נבדק וטופל, והפצע במפשעה נתפר.

כאמור, אתמול, לאחר שסבל מכאבים עזים הובא הילד לחדר מיון ילדים במרכז הרפואי, כאשר אמו סיפרה לרופאים כי הוא אינו יכול לשאת עוד את הכאב. רופאי המיון אשר עבדו בשיתוף עם רופאי מחלקת אורטופדיה, גילו להפתעתם עצם זר ולא ברור אשר נותר בגופו של הילד. הוא הובהל לחדר הניתוח שם הוצא העצם הזר, אשר התברר כבלם היד של האופניים. מדובר בבלם באורך 5 וחצי ס"מ אשר עשוי מתכת. כעת מתאושש הילד מן הניתוח והוא חש בטוב. אמו, חגית, סיפרה כי הם עדיין המומים מהמקרה ומודים לרופאים במרכז הרפואי על הטיפול המקצועי והמהיר שהוענק לעידו.

האם סיפרה : "עידו מתאושש כמו שצריך, סוף סוף הוא לא יסבול מכאבים ועל זה אני כל כך מודה. היינו בביקור בבקעת הירדן שם התגוררנו שנים, ועידו נפל ונחבל כשרכב על האופניים. פינו אותנו לבית חולים בירושלים והוא טופל אבל גם אחרי שהגענו הביתה לקרית שמונה הוא לא הפסיק להתלונן על כאבים. ככל שהימים חלפו הוא הרגיש יותר רע והתפתל מכאבים, וזה לא נראה לי הגיוני כי הלכתי לרופאים על בסיס יומי ולא הבנתי מה קורה ולמה הוא סובל. הרופאים חיפשו זיהומים כי חשבו שאולי הפצע הזדהם". 

רובין מספרת כי ביומיים האחרונים החמירו הכאבים ורופאת הילדים של עידו הפנתה אותם למרכז הרפואי זיו. "הכאבים החריפו וזה היה בלתי נסבל. לפני כן אמרו לנו שאולי זה פסיכוסומטי כי לא מצאו כלום. אבל בלילה האחרון הוא פשוט לא הפסיק לצרוח מכאבים. אין לי מילים להודות לבית חולים זיו ולצוות המדהים שלו. הם בדקו כל פרט ופרט והתייחסו במקצועיות רבה וברגישות כל כך גדולה. עכשיו עידו מתאושש מהניתוח. הוא חיוני והתעורר וכבר אכל ואני קצת נרגעתי. בכל זאת בלם יד זה גוף גדול, הם פשוט הוציאו לו מהמפשעה את הידית של הברקס בשלמותה, שכנראה נשברה לו בתוך הרגל. אני לא מעכלת את זה. זה נראה הזוי. אבל אני שמחה מאוד שאנחנו אחרי הסיוט". 

ומה לגבי רכיבה על אופניים בעתיד ? 

רובין צוחקת ואומרת: "אני אשמור עליו מאוד, אני מאוד מגוננת ולא נראה לי שבקרוב אני אאפשר לו לרכב יותר על אופניים, אבל אולי בהמשך אני אשתחרר. בינתיים אנחנו מתאוששים מהטראומה הזו".