בית המשפט העליון דחה היום (חמישי) את ערעורם של האחים יגאל ויורם לסרי והוריהם, על תביעת הנזיקין שהגישו כנגד משטרת ישראל, בגין פעולות חקירה שבוצעו במסגרת תיק רצח הצעיר אסף שטיירמן ז"ל בין השנים 1996-2000. במהלך חקירת הרצח עלה חשד, כי האחים לסרי היו מעורבים בביצועו. בפסק הדין נאמר כי: "כיום יודעים הכל כי המערערים לא היו קשורים בדרך כלשהי לרצח הנער אסף שטיירמן ז"ל. ואולם, אין בכך כדי ללמד שנפלו פגמים בהתנהלות המשטרה בעניינם".

בפסק הדין של השופט יורם דנצינגר, קיבל בית המשפט העליון את עמדת המדינה, שיוצגה ע"י עו"ד דינה דומיניץ מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, לפיה הפעולות שהמשטרה נקטה לאור החשד שעלה ביחס לאחים לסרי, היו סבירות. לפסק דינו של השופט דצנצינגר הצטרפו השופטים ניל הנדל ואורי שהם. העליון למעשה מצטרף לקביעות בית המשפט המחוזי, שקבע כי טענות האחים לסרי היו מוגזמות וללא כל ביסוס עובדתי, וכן שבנסיבות תיק זה חלה על המשטרה החובה לחקור את האחים לסרי, ואם לא היתה עושה זאת היתה חוטאת לתפקידה.
בפסק דינו של השופט דנצינגר נכתב: "בנסיבות הפרשה שלפנינו חלה על המשטרה חובה לחקור את המערערים ולשוב לחקרם כל אימת שהגיע או הצטבר מידע עדכני בעניין מעורבותם האפשרית ברצח. אכן, ניתן לצאת מנקודת הנחה כי למערערים ולבני משפחתם נגרמו סבל ועגמת נפש כתוצאה מפעולות החקירה שננקטו בעניינם של המערערים, פעולות שנועדו לבחון את החשד למעורבותם ברצח הנער אסף שטיירמן ז"ל".

עוד נקבע בפסק הדין, כי "לא ניתן להתעלם מכך שפעולות החקירה שננקטו על ידי המשטרה גובו בחלקן הארי בצווים שיפוטיים של בתי משפט, ויש ממש בקביעה כי הוצאת צווים שיפוטיים, במקרה דנן, יש בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין אחריותה של המשטרה – שלא הוכחה כאמור – לבין נזקיהם של המערערים שנטען כי נבעו מפעולות החקירה שבוצעו ב'חסות' צווים אלה".