זה היה כמו גמר גביע, ממש משחק אליפות", מאזן גנאים, ראש עיריית סכנין, ניסה לתאר מה עבר עליו השבוע, אחרי הניצחון על בית"ר ירושלים. "כשמדובר בשתי הקבוצות האלה, הכל יוצא החוצה, אבל אני מרוצה פעמיים. מהתוצאה היפה וגם שכולם חזרו הביתה בשלום".
בחזונו של גנאים המשחק היה אמור להיראות לגמרי אחרת. ב-1993 לקח קבוצת כדורגל צנועה מעירו, כזו שהסתובבה אז בליגות הנמוכות והביא אותה עד לליגת העל, זכה איתה בגביע המדינה, שם אותה חזק על המפה. סכנין, תחת ניהולו, הפכה לסמל לדו-קיום, יהודים וערבים שמשחקים ביחד, שרים התארחו אצלו, ראשי ממשלה היו דרך קבע על הקו.
גנאים טיפס בסולם הדרגות והפך לראש עיר, אחד מערביי ישראל המשפיעים ביותר, אבל ב-2014, במקום שחזונו יהפוך למציאות, אינתיפאדה שלישית מתדפקת על הדלת, ומשחק נגד בית"ר ירושלים הופך למלחמת עולם.
“הייתי מת שהמשחק הזה יהיה כמו כולם", גנאים אמר כשנפגשנו בביתו שש שעות לפני שריקת הפתיחה. “כמו נגד מכבי חיפה, הפועל פ"ת, אבל כשאתה משחק איתם זו מלחמה".
תמיד זה ככה.
"עלינו בשנת 2002 לליגת העל. במשחק השישי של אותה עונה נסענו לאצטדיון טדי. התקשר אלי אז מפקד משטרת ירושלים ואמר ‘אל תעלו בלי ליווי משטרתי'. אני בתמימות שאלתי ‘למה?', והוא המשיך ‘גנאים, עזוב'. בדרך, כששיירות אוהדי בית"ר עברו ליד האוטובוס עם תנועות מאיימות, התחלנו להבין.
לאצטדיון נכנסנו עם אבטחה כאילו ערפאת הגיע. עלינו על הדשא וביציעים היו בערך 7,000 צופים. הם כולם קמו בבת אחת וצעקו ‘מוות לערבים'. לראשונה בחיי הרגשתי שהאדמה רועדת מתחתי. עמדתי דום ושאלתי ‘ריבונו של עולם, למה?'. אז בית"ר זה תמיד סיפור אחר. עולם אחר, מדינה אחרת, אבל בית"ר לצערי מקבלת את החוזק שלה מהימין ומחלק גדול משרי הממשלה. אני לפעמים פוגש אותם ושומע ‘אני לא מסכים עם מה שהאוהדים אומרים, אבל אני בית"רי'. בסדר, אבל כשצועקים ‘מוות לערבים' ליד ראש ממשלה והוא ממשיך לנאום, זו בעיה".
גנאים טיפס בסולם הדרגות והפך לראש עיר, אחד מערביי ישראל המשפיעים ביותר, אבל ב-2014, במקום שחזונו יהפוך למציאות, אינתיפאדה שלישית מתדפקת על הדלת, ומשחק נגד בית"ר ירושלים הופך למלחמת עולם.
“הייתי מת שהמשחק הזה יהיה כמו כולם", גנאים אמר כשנפגשנו בביתו שש שעות לפני שריקת הפתיחה. “כמו נגד מכבי חיפה, הפועל פ"ת, אבל כשאתה משחק איתם זו מלחמה".
תמיד זה ככה.
"עלינו בשנת 2002 לליגת העל. במשחק השישי של אותה עונה נסענו לאצטדיון טדי. התקשר אלי אז מפקד משטרת ירושלים ואמר ‘אל תעלו בלי ליווי משטרתי'. אני בתמימות שאלתי ‘למה?', והוא המשיך ‘גנאים, עזוב'. בדרך, כששיירות אוהדי בית"ר עברו ליד האוטובוס עם תנועות מאיימות, התחלנו להבין.
לאצטדיון נכנסנו עם אבטחה כאילו ערפאת הגיע. עלינו על הדשא וביציעים היו בערך 7,000 צופים. הם כולם קמו בבת אחת וצעקו ‘מוות לערבים'. לראשונה בחיי הרגשתי שהאדמה רועדת מתחתי. עמדתי דום ושאלתי ‘ריבונו של עולם, למה?'. אז בית"ר זה תמיד סיפור אחר. עולם אחר, מדינה אחרת, אבל בית"ר לצערי מקבלת את החוזק שלה מהימין ומחלק גדול משרי הממשלה. אני לפעמים פוגש אותם ושומע ‘אני לא מסכים עם מה שהאוהדים אומרים, אבל אני בית"רי'. בסדר, אבל כשצועקים ‘מוות לערבים' ליד ראש ממשלה והוא ממשיך לנאום, זו בעיה".
מיהו לאומי
אנחנו נפגשים כאמור בנקודת הרתיחה של היחסים בין ערבים ליהודים. חוק הלאום, הפגנות זעם, אינתיפאדה מתגבשת והסתה קשה בשני הצדדים. “כן, פתאום עולה חוק כזה טיפשי, מה הוא בדיוק ייתן למדינת ישראל?", שואל גנאים. “אם אנחנו מחר נצא להפגין נגד, יגידו עלינו ‘זורקי אבנים, חוסמי כבישים'. אני לא מאחל לאף אוכלוסייה בעולם שתהיה במצב שבו נמצאים ערביי ישראל. אנחנו כרגע בין הפטיש לסדן. מצד אחד, רוצים שלום עם החברה הפלסטינית, מצד שני זו המדינה שלנו.
כל פיגוע מסתכלים עלינו בעין רעה כאילו אנחנו עשינו. חלק גדול מתושבי ישראל לא יודע להבחין בין החברה הערבית שחיה במדינה לבין הפלסטינים שרוצים מדינה לעצמם. אני, אפילו אם לא תהיה מדינת פלסטין אחת, אלא מיליון מדינות, לא אעזוב את האדמה שלי. נולדתי, גדלתי, חייתי ואני אמות פה. התושבים בישראל חייבים להבין שאני לא נגד הציבור היהודי. רוב החברים שלי יהודים. אני נגד המדיניות של הממשלה".
אתה מרגיש שדוחקים אתכם לפינה?
“בכל פעם כשיש ריח של בחירות, הם מנסים לשבור ימינה על מנת לחזק את כוחם, לסחוב עוד מנדט או שניים. לצערי לא יודעים שזה בא על חשבון האנשים שמנסים לחיות ולהתפרנס בכבוד. כשאני שומע את הדברים של ראש עיריית אשקלון, תאר לך שמחר אני אגיד ‘לא רוצה שיהודים ייכנסו לסכנין'. מה היה קורה לחברה, לשלום שכולנו מתפללים למענו? מצד שני, אנשים אצלנו מיואשים. אני מקבל טלפונים מפועלים שאומרים ‘אנחנו קמים בבוקר, נוסעים לאשקלון ולא יודעים מי מחר יפגע בנו".
יש חשדנות כלפי ערבים.
“כשמשווים אותנו לערביי מזרח ירושלים, המרחק גדול. הם לא מרגישים את עצמם ישראלים. לא רוצים להצביע לראשות העיר, לא מצביעים לכנסת. אומרים ‘אנחנו רוצים הפרדה'. אנחנו אומרים ‘לא. אנחנו גאים בזהות שלנו, אבל אנחנו אזרחי המדינה. אנחנו אלה שבנינו את הארץ'. אם תיסע בבוקר, בכביש 6, 99% מהפועלים הם ערבים. עובדים בבתי חולים, בבניין, במפעלים. תאר לעצמך שמחר בבוקר עוד ראש עיר יגיד ‘לא רוצה ערבים'. אז מה מצפים מאותם 1.7 מיליון תושבים, שימותו מרעב? אני מצפה שיהיה לראש עיריית אשקלון את האומץ להגיד ‘טעיתי'. זו לא בושה. הבושה אם ימשיך לחזק את הטעות".
האסלאם הקיצוני משפיע.
“אוי ואבוי אם יראו גם בנו אויבים. עם הדור החדש שעשה מהפכות בעולם הערבי ציפיתי שאפשר יהיה לראות סוף־סוף את הדמוקרטיה, אבל דאע"ש וחבריו קלקלו לנו. מה אמר הנביא מוחמד? כשאתה יוצא למלחמה, אסור לך לכרות עץ. ואז באים הדאע"שים שמדברים בשם האסלאם ובשם הנביא. הנביא אף פעם לא אמר להרוג חפים מפשע".
בסדר, אבל גם בין ערביי ישראל יש מי שפגע בביטחון המדינה.
“משנת 48' ועד היום תאמין לי שיותר יהודים בגדו במדינה מאשר ערביי ישראל. זו ההיסטוריה. סוחרי האמל"ח שנמצאים אצלנו מאיפה הם משיגים את הנשק? מהיהודים. אז אני לא יכול לעשות הכללות, כמו שלבית"ר יש אוהדים מצוינים שמתקשרים אלי ומגנים את הגזענות, לעומת אוהדים שמתקשרים ממספר חסום ומקללים אותי ואת הנביא. אז מה אני אגיד, שכל אוהדי בית"ר רעים? יש לצערי קומץ משני הצדדים שחי, אוכל ונושם הסתה, אבל אני לא סופר אותו".
מדינת משטרה
גנאים, שמשמש גם כיו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות ויו"ר ועדת המעקב, התנצל ואמר שהוא חייב לזוז ללוויה, הציע שנפגוש אותו יותר מאוחר באצטדיון, יבוא לעקוב אחרי ההכנות האחרונות למשחק. שבוע הוא ואנשיו עבדו על סביבות המגרש כדי שהמשטרה לא תפסול אותו ותאלץ את הקבוצה להעביר את המשחק המסקרן לאחד האצטדיונים החדישים במרכז ובכך ינוטרל העוקץ.
עד סמוך לשריקת הפתיחה עבד טרקטור על הכנת כביש מילוט שנבנה כדי שהירושלמים לא יעברו חלילה בציר המרכזי של סכנין וידליקו את האזור. “אני בכדורגל כל חיי ומעולם לא ראיתי מחזה כזה", מאזן אמר כשהגיע לאצטדיון ארבע שעות לפני המשחק והמקום היה מוצף באנשי ביטחון שבאו לשמור על הסדר. “אם היו מעבירים את המשחק, או דוחים, כאילו הקומץ ניצח ואני לא רוצה שהקומץ ינצח. עיריית סכנין שילמה עשרות אלפי שקלים על מנת להכשיר את המקום".
יש הצדקה לכל הרעש?
“לדעתי, לא. אני כראש העיר לא הייתי מרשה שמישהו ייפגע. אסור שזה יגלוש לפסים של אלימות. גם בתקופות הקשות קיבלנו הפסדים. הפועל ת"א שיחקה פה והיה כבוד הדדי".
ובקיץ שחקנים יהודים לא רצו לשחק בקבוצה שלכם.
“כשהתחלנו להכין את הקבוצה זה היה באמצע המלחמה בעזה, וכנראה הרבה שחקנים יהודים אמרו שהם מוותרים על התענוג. אבל הגענו לאן שהגענו בזכות המקומיים והיהודים. אפילו באירועי אוקטובר 2000 , כשנהרגו פה תושבים, הראשונים שבאו לנחם היו השחקנים היהודים. הם היו השגרירים הכי טובים של החברה הערבית. גם ימני שיכיר את המנטליות, ישנה פאזה, אבל זה שלא רוצה להתקרב ואומר ‘אני נולדתי בירושלים ורוצה להישאר שם לתמיד' תקוע עם הדעות הקדומות, וזה האסון. היה הכי טוב אם נתגייס יהודים וערבים ונבקש ממנהלי בתי הספר להפגיש מגיל צעיר, להכיר. כך נחליש את הימין ונחזק את השמאל".
יש בכלל שמאל?
“מרצ פעם היו חזקים, היום אין להם שיניים. זהבה גלאון יש לה אומץ אדיר, אבל מה היא יכולה לעשות? נושא הגזענות הולך וגדל במיוחד בקרב הצעירים וזה חבל, כי דווקא ציפיתי מהם לדור חדש של מנהיגות, אבל חלק גדול מושפע מהימין. עובדה שנפתלי בנט מתחזק, קיבל בסקר האחרון 17 מנדטים. מי שאומר היום שהוא רוצה שלום אמיתי, נחלש. מי שדוגל במלחמה, מתחזק".
באמת איזה שלום?
“כנראה ששלום אפשר יהיה לעשות פה רק בין הימין לליכוד. לא נשאר אף אחד. כולם מתכתשים מי שובר ימינה יותר, וראש הממשלה, במקום לעצור ולשאול ‘לאן אתם לוקחים את המדינה?', גם הולך לאותו כיוון. אם זה בגלל הבחירות אני אבין אותו, אבל אם זו הראייה העתידית, אנחנו בבעיה. אני מתפלל שלא תהיה אינתיפאדה שלישית וגם אבו מאזן אומר שהוא נגד אינתיפאדה, ובכל זאת אומרים שהוא מחבל ומסית, אז עם מי אפשר לדבר? על אבו מאזן, איש מתון, אומרים שהוא לא פרטנר ועם הנייה לא מדברים, עם חמאס לא מדברים אז עם מי עושים שלום?".
אני חבר שלו
כוחות המשטרה בסכנין המשיכו לזרום מכל הכיוונים. מפזרי הפגנות, פרשים על סוסים, כוחות מיוחדים. אוהדי בית"ר התכנסו בפארק אוסטרליה, שנמצא בקרבת העיר, משם עברו להסעות וישר למגרש. מינימום חיכוך, עד כדי כך הפערים לא ניתנים לגישור. אז גם סכנין, יגידו, לא תרמה לשקט האזורי. לפני כחודש, במשחק בית מול הפועל ת"א, ניתנו מגיני הוקרה לתורמים מקטאר ובין היתר לח"כ היוצא עזמי בשארה שחי היום בחו"ל אחרי שנמלט מישראל כשנחשד בריגול וסיוע לחיזבאללה.
הקולות נגד הקבוצה היו אז רמים. שרת הספורט, לימור לבנת, אמרה שצריך להרחיק את סכנין מהליגה. שר החוץ, אביגדור ליברמן, הציע שהקבוצה תשחק בליגה הפלסטינית וההתאחדות הסתפקה בקנס של 15 אלף שקל.
“סכנין חשובה לליגת העל יותר משליגת העל חשובה לסכנין. היא הדובדבן", גנאים משוכנע. “אם אנחנו מהווים 22% מכלל האוכלוסייה ויש לנו קבוצה אחת ומורידים אותה לא בגלל יכולתה על הדשא, זו באמת סטירת לחי".
נכחת באותו טקס לבשארה, זה לא צרם?
“כל משפט שאגיד, יהיה מיותר. אני בגיל שאסור לי להתחנף. עשו מה שעשו וצריך להמשיך. הצעקות אחרי המקרה היו מיותרות. מטבעי אם מישהו עוזר, אני צריך להגיד לו תודה, ובלי התמיכה של קטאר לא הייתה כאן קבוצת כדורגל. האצטדיון הזה קם בזכות שני גורמים. אריאל שרון ז"ל שנתן 17 מיליון שקל אחרי הזכייה בגביע, ובזכות שישה מיליון דולר של הקטארים. תראה איזה חיבור נפלא בין ישראל לעולם הערבי. אז יכולים להגיד ‘אלה טרוריסטים', אבל קטאר לא מעודדת טרור. יש שם אנשי עסקים ישראלים עד היום. שמעון פרס ביקר בה. אז אנחנו רוצים לצרף עוד אנשים שישנאו אותנו מעבר לשנאה הקיימת? במלחמת לבנון השנייה מי שגישר בין לבנון וחיזבאללה לישראל אלה היו הקטארים".
מי היה מאמין שערבי יזכיר לטובה את אריאל שרון.
מי היה מאמין שערבי יזכיר לטובה את אריאל שרון.
“אני אומר לך שכשרבין נרצח הזלתי דמעה והיה ידוע שרבין איש צבא, ראש ממשלה, שר ביטחון. הוא אפילו ביקש לשבור עצמות, אבל גם הבין שהחברה הערבית היא חלק בלתי נפרד. בתקופתו אפשר היה לראות את האור בקצה המנהרה, וכשהוא מת אנשים בכו כי ידעו להעריך. אתה יודע מה, עדיף בגין, עדיף שרון. אולמרט כמובן".
אתה ואולמרט חברים.
אתה ואולמרט חברים.
“אני אוהב אותו וכואב לי על מה שעושים לו. אם היו בודקים את כולם, אף אחד לא היה נשאר בחוץ. אולמרט אדם רגיש, וראש ממשלה צריך להיות רגיש כלפי העם, להבין את המצוקות. לפעמים הייתי מתקשר לברך אותו והוא היה חוזר אלי ב-12 בלילה. אנחנו היום במצב לא טוב פוליטית, חברתית וכלכלית. פוליטית בין הפטיש לסדן. מבחינה כלכלית מעל 14% אבטלה, מבין הגברים. יש אלימות, סחר בסמים, סחר באמל"ח, וזה פוגע בכולם. אם יש ילד אלים אני לא יודע מחר במי הוא יפגע, בשכן מעראבה או ביהודי מכרמיאל.
הוא מובטל, מיואש. הצעירים שואלים הצבענו בשבילך, תגיד לנו לאן נלך בשעות הפנאי?'. אין לי תשובות. לכן ממשלת ישראל במקום שתרד לעם ותגלה את המצוקות הקשות היא מתקוטטת מי שובר יותר ימינה. ליברמן, ראש הממשלה, או הבית היהודי? נלחמים מי הולך לחוקק חוקים יותר קשים נגד החברה הערבית".
מצעד הדגלים
שעה לפני המשחק והירושלמים התחילו להגיע בטפטופים. נציגי ארגון האוהדים הקיצוני לה פמיליה עטופים בדגלי ישראל. ממול, ביציע הדרומי של סכנין, הניפו דגלי פלסטין, אף על פי שהמשטרה אסרה. אוהדי בית"ר פתחו בסדרת הקנטות "עבדים של יהודים" והמשיכו עם "הר הבית בידינו" ואילו הסכנינאים חזרו עם "אללה אכבר" ו"בנשמה ובדם למען אל-אקצא". ריח חריף של חומר נפץ.
“אני לא אומר שכולם בסכנין אפיפיורים", גנאים הסביר. “לפני האירועים האלימים בכפר כנא ואל-אקצא האווירה הייתה כאן יותר נוחה. מה שקרה באל-אקצא זו חציית קווים. כמו שאני רוצה לכבד את הדת שלך ואת הכותל ואת הרב, אני מצפה ממך לכבד את הדת שלי. מה יש לאותם אנשי ימין להיכנס לאל-אקצא? אני לא יודע אם הם בכלל יודעים איך מתפללים. אז או שאני נכנס כאורח ומכבד את האנשים והמקום, או שאני נכנס בכדי להתגרות".
הר הבית בשטח ישראל.
“אל-אקצא זה לא עוד מקום לעולם המוסלמי. הנביא מוחמד צעד ממכה לירושלים ושם עלה לשמיים. אני לא איש דתי, אבל זה סמל. אל-אקצא ומכה הם שני מקומות שאסור לך לפגוע בהם. בהר מירון כשיש הילולה ועשרות אלפים באים, אני מכבד אותם. המינימום שאני אכבד זה את דעתו ואת דתו".
מה היה בכפר כנא?
“כולנו ראינו את הסרטון. אני נגד מה שהמנוח עשה, אבל לדעתי השוטרים רצחו אותו פעמיים. פעם אחת כשירו בו ופעם שנייה כשגררו אותו כמו חתול. אני לא מצדיק תקיפת ניידת או שוטר. המשטרה באה לעשות את תפקידה, אבל כשלא נשקפת סכנה, אסור לך להרוג בן אדם. לא חשוב אם הוא יהודי, ערבי, או מאפגניסטן. הוא בן אדם. כל האחריות על המשטרה. תירה בו ברגליים, אבל כשאני יורה בו ממטר וחצי זה רצח".
אולי קל יותר כי אלה ערבים?
“זו התחושה של ערביי ישראל. שכשמדובר בבחור ערבי יש למשטרה יד קלה על ההדק, ובסכנין שילמנו מחיר יותר יקר מכל יישוב אחר בחברה הערבית. ביום האדמה נהרגו פה חמישה ובאירועי אוקטובר נהרגו שני צעירים, אחד מהם מהמשפחה שלי. המשטרה צריכה לתקן את הליקויים ולדעת שמדובר באזרח של המדינה. ראינו מה המתנחלים עשו לצבא. השחיתו רכבים, אז מישהו נהרג שם? המשטרה צריכה להחזיר את האמון בה ולא חשוב מי. אני מאמין באדם ותאמין לי אף פעם לא הסתכלתי מיהו".
המשחק החל מול יציעים מפוצצים. מאזן אמר שאם היו 15 אלף כרטיסים למכירה, הם היו נחטפים. היה נדמה שכל התסכול של המגזר שוכב ביציע, שנים של קיפוח. היו שם לא רק מהעיר, אלא גם בדואים מהפזורה שליד דימונה ואוהדים מהמשולש. כולם עם אש בעיניים. “ראינו מה קרה בדרבי התל אביבי", מאזן נזכר לפתע באנקדוטה. “כשאמרו שהשם של המתפרע שחדר למגרש הוא ‘פואד', אמרתי ‘אוי ואבוי, עכשיו יגידו שערבי פוצץ את הדרבי התל אביבי. אללה יסתור'".
המשחק החל מול יציעים מפוצצים. מאזן אמר שאם היו 15 אלף כרטיסים למכירה, הם היו נחטפים. היה נדמה שכל התסכול של המגזר שוכב ביציע, שנים של קיפוח. היו שם לא רק מהעיר, אלא גם בדואים מהפזורה שליד דימונה ואוהדים מהמשולש. כולם עם אש בעיניים. “ראינו מה קרה בדרבי התל אביבי", מאזן נזכר לפתע באנקדוטה. “כשאמרו שהשם של המתפרע שחדר למגרש הוא ‘פואד', אמרתי ‘אוי ואבוי, עכשיו יגידו שערבי פוצץ את הדרבי התל אביבי. אללה יסתור'".
כשגאידמק שלט בבית"ר ירושלים היה אחרת?
“היה יותר רגוע, היה כבוד. הוא היה נכנס אלינו והיו מוחאים לו כפיים. עזר לנו כספית. למעשה רק בשנתיים האחרונות האווירה ממש התחממה. כל הפייסבוק הזה התסיס והרס את העולם".
והיה גם כדורגל
בסוף היה זה איסמעיל ריאן, חלוץ בן 20, שהכריע את ההתמודדות עם 0-1 לזכות סכנין. שער שהרים אצטדיון שלם באוויר ושלח זיקוקים לשמיים, מול קהל ירושלמי שמבחינתו זה היה הרבה יותר מעוד הפסד. הרבה יותר מכדורגל.
גם כשהתפזר העשן גנאים המשיך לדבוק בגישה שעוד יהיה טוב. הוא לא רוצה להיות חבר כנסת, גם כראש עיר, לדבריו, שנותיו ספורות. הוא רוצה לבלות עם הנכדים בתקווה לעתיד אחר.
“אני אולי נראה צעיר, אבל עברתי הרבה תחנות קשות בחיי", מאזן סיים. “הגעתי למסקנה שכולנו צריכים לעמוד עם ראש זקוף על מנת להבטיח עתיד טוב יותר לילדינו. להאמין שבסופו של דבר האדם יותר יקר מהאדמה, כי לצערי מלחמה על אדמה היא טעות. תגיד אתה, כשמישהו מת הוא לוקח לקבר יותר משני מטר על מטר, שעליהם מונחת המצבה?".