משרד החינוך השיק תכנית לצמצום הפערים במערכת החינוך

על פי המודל החדש, יתווספו לסל שעות התגבור במערכת החינוך 150 אלף שעות תגבור (טיפוח) בהיקף של מיליארד שקלים (בעקבות התוספת יעמוד סך התקציב המיועד לשעות תגבור על 1.7 מיליארד שקלים, סה"כ כ- 250 אלף שעות תגבור). בתי הספר היסודיים יקבלו תוספת של כ-90 אלף שעות תגבור וחטיבות הביניים ייהנו מתוספת של כ-60 אלף שעות תגבור. הקצאת השעות תעשה באופן דיפרנציאלי, כך שמרבית שעות הלימוד יתווספו לבתי ספר מרקע סוציו-אקונומי חלש. 

על פי נתוני ה-OECD ישראל היא המדינה שבה הפערים הגדולים ביותר בין תלמידים מרקע חלש לתלמידים מרקע חזק. מודל התקצוב החדש נועד לצמצם פערים אלו ולקדם שוויון הזדמנויות במערכת החינוך. כזכור, מיד לאחר כניסתו לתפקיד, הנחה שר החינוך לבחון את אופן שינוי הקצאת התקציבים לשעות ההוראה במערכת החינוך. חלוקת התקציבים הייתה לא שוויונית ופגעה באוכלוסיות חלשות. לפיכך, המשרד הקים ועדה מקצועית שבחנה את הנושא והמליצה על יישום המודל החדש.  

על פי מודל זה, משרד החינוך קבע שעות בסיס לכיתות א'-ט'. במשרד מבהירים כי הבסיס שוויוני ואחיד לכולם. התוספת לשעות הבסיס (שעות התגבור) תהייה דיפרנציאלית, בהתאם לעשירוני הטיפוח (גבוה, בינוני, נמוך) של בתי הספר בישראל. המודל נועד לצמצם את הפערים בין תלמידים מרקע חזק לתלמידים מרקע מוחלש. על כל שעת תגבור אחת לתלמידים מרקע חזק, מערכת החינוך תקצה שש שעות תגבור לתלמידים מרקע חלש. כך למשל ,בתי ספר יסודיים מרקע חלש , יקבלו תוספת ממוצעת של כ-7 שעות שבועיות לכיתה. רקע בינוני  יקבלו תוספת ממוצעת של כשלוש שעות שבועיות לכיתה. ובבתי ספר מרקע חזק, שעות הלימוד יישארו בממוצע כפי שהיה בעבר.

ובחטיבות ביניים: רקע חלש  יקבלו תוספת ממוצעת של כ-14 שעות שבועיות לכיתה (61.6 שעות לימוד במודל החדש לעומת 47.8 שעות לימוד במודל הישן). רקע בינוני , תוספת ממוצעת של כשלוש שעות שבועיות לכיתה ואילו רקע חזק  תוספת ממוצעת של שעה וחצי שבועית לכיתה 

שעות תגבור (טיפוח) הן שעות לימוד הניתנות לבתי הספר כתוספת לשעות הבסיס (הבסיס שווה לכולם). שעות אלו ניתנות בהתאם למדד הטיפוח של בית הספר (על פי מדד שטראוס מדד המחושב על פי מאפייני הרקע חברתי- כלכלי של התלמידים מבית הספר). המודל החדש יוטמע לאורך חמש שנים, בתהליך הדרגתי.  אולם בשנה הראשונה, תשע'ה תהיה תוספת  רק של 10% ובשנים שלאחר מכן 22.5% עד לתום יישום המהלך. 

שר החינוך הרב שי פירון: "היום יצאנו לדרך עם שיטת תקצוב חדשה, כזו שתשקף נאמנה את ערכיה של מדינת ישראל. 65 שנה מדברים על הפערים החברתיים בישראל. היום אנחנו אומרים בקול ובמעשה: לחלשים ניתן יותר, כי זו חובה לאומית. ניתן להם הרבה יותר שעות תגבור, משום שמגיעה להם הזכות השווה לממש את הכישרונות והיכולות שלו בחיים ובשוק העבודה".

מועצת התלמידים והנוער הארצית בירכה על המהלך של משרד החינוך: "קידום התלמידים מהאוכלוסיות בהן קיים קושי כלכלי יעזור לצמצום הפערים ולהעשרתם הלימודית והחברתית של התלמידים, דבר היוביל בעתיד לחברה מוצקה ומתקדמת יותר. באותה נשימה, אנו קוראים לרשויות המקומיות הנמצאות במצב סוציו- אקונומי בינוני גבוה לקיים חשיבה ולבנות תכנית לפיה תגדל ההשקעה בחינוך, והעול המתווסף לא יפול על ההורים בלבד", נמסר מהמועצה.

"אחת ההמלצות של ועדת האלאלוף הייתה לבחון את ההקצאות הדיפרנציאליות בבתי הספר. אנחנו רואים בהצעה הזו צעד ראשון לקראת חלוקה יותר הוגנת של המשאבים לבתי הספר ובעקבות זאת גם צמצום הפערים, אולם יש להבטיח שלאורך זמן התוכנית תמומש וחשוב גם לבחון מה עושים עם השעות הפרטניות ולנתב אותם בצורה יעלה", מסרה פרופסור אודרי אדי-רקח מבית ספר לחינוך, החוג למינהל ומדיניות בחינוך, אוניברסיטת תל אביב, שהייתה חברה בועדת אלאלוף .

"התוכנית החדשה מקבלת את דרישות מרכז השלטון המקומי הכולל את פורום 15 הערים הגדולות לפיהן תלמידי בתי הספר ברשויות החזקות והבינוניות לא יפגעו", מסר יו"ר מרכז השלטון המקומי, וראש עיריית מודיעין, מכבים ורעות, חיים ביבס. "אם תמומש התוכנית, יובטח סל שעות מינימלי, שווה והוגן לכל תלמיד במדינת ישראל, ללא קשר למקום מגוריו ולמצבו הכלכלי".