פארק האומות שבליסבון, המקום שבו התקיימה תערוכת האקספו הבינלאומית של 1998 , נמצא קמפוס המשפט של פורטוגל. זהו מתחם בניינים חדיש ומתקדם, בסביבה ירוקה, שבו פועלים הערכאות הנמוכות של בתי המשפט הפליליים, בית המשפט המרכזי לחקירות פליליות ומחלקת החקירות של ליסבון.
 
ערב חנוכתו לפני חמש שנים עמד הקמפוס במרכזה של סערה כאשר נשיאת בתי המשפט הפליליים, אנה טייקסיירה דה סילבה, ו-16 שופטים נוספים, החליטו לא להשתתף בטקס בטענה שהמקום אינו ראוי. "יש לנו בניין היסטורי עם עבר שאינו מוטל בספק ועלינו לעבור לבניין שאינו מתאים לאכלס גוף ריבוני", נאמר במכתב ששלחו השופטים לשר המשפטים באותה תקופה, אלברטו קוסטה. "המקום מאולתר, מעוצב באופן לקוי ובלתי מתפקד, ואין בו אפילו מספיק מקום". 

למרות המחאה, ב-22 ביולי 2009 נערך טקס חנוכתו של הקמפוס בהשתתפות ראש הממשלה הסוציאליסט, ז'וזה סוקרטס, ובכירים נוספים. עבור סוקרטס וקוסטה, הפרויקט החדיש היה אחד השיאים המרשימים של פעילות הממשלה, רגע לפני שפורטוגל החלה לשקוע למשבר החוב של גוש היורו.
 
בשבוע האחרון, סוקרטס (57), שהתפטר מתפקידו ב-2011 אחרי שש שנות כהונה, הוא אורח כמעט קבוע בקמפוס המשפט שלא מרצונו, אחרי שהפך לראש הממשלה לשעבר הראשון שנעצר מאז הפלתו של השלטון הדיקטטורי וחזרתה של פורטוגל לדמוקרטיה לפני 40 שנה.
 

דירה בפריז, חשבון בשווייץ

סוקרטס נעצר בלילה של יום שישי שעבר בחשד לעבירות שחיתות, העלמת מסים והלבנת כספים. המעצר המפתיע התבצע בנמל התעופה הבינלאומי של ליסבון, בעת שראש הממשלה לשעבר שב מפריז שבה התגורר מרבית זמנו, בין השאר בשל תפקידו כנשיא הוועדה המייעצת של ענקית התרופות הבינלאומית אוקטופרמה (שביום שלישי החליטה לסיים את ההתקשרות עמו).
 
במשך שלושה ימים התייצב סוקרטס בפני השופט החוקר הפלילי קרלוס אלכסנדרה לשעות ארוכות של חקירות. ביום שני בערב הודיע אלכסנדרה כי ראש הממשלה לשעבר יישאר במעצר מונע, שיכול להיות מוארך בכל חצי שנה, ובגלל מורכבותה של הפרשה יכול להימשך עוד שבועות וחודשים עד להגשת כתב אישום ולפתיחתו של משפט, שעשוי להסתיים בעונש של 21 שנות מאסר.
 
בינתיים מוחזק סוקרטס בתא פרטי בכלא אבורה, שם הוא מוגדר "אסיר 44 ", ומעביר את זמנו בקריאת ספרות צרפתית. נוסף לסוקרטס, נעצרו בפרשה שמסעירה את פורטוגל גם נהגו לשעבר ג'ואו פרנה ואיש העסקים קרלוס סנטוס סילבה. גם מעצרם הוארך בשל החשדות החמורים ומחשש לשיבוש הליכי משפט. חשוד נוסף, עורך דינו של סילבה, גונזלו טרינידדה פריירה, שוחרר בערבות ונאסר עליו ליצור קשר עם החשודים האחרים ולצאת מהמדינה. 

עד כה סירב השופט החוקר לפרסם את פרטי החשדות הנוגעים לסוקרטס במסגרת הפרשה שמכונה "מבצע מרקיז", אולם כלי התקשורת בפורטוגל - בהתבסס על גורמים משטרתיים ומשפטיים עלומים - החלו לצייר את התמונה המטרידה של קשרי הון ושלטון ושל מעטפות כספים שעוברות מיד ליד, בפרשה שמזכירה מעט את סיפורו של ראש ממשלה ישראלי לשעבר.
 
החקירה, התברר, החלה אחרי שקבוצת הבנקאות CGD, הגדולה ביותר בפורטוגל, זיהתה תנועות חשודות בחשבונו של סוקרטס. בהתאם לחוק למאבק בהלבנת הון, שלמרבה האירוניה קיבלה ממשלתו של סוקרטס, עדכנו אנשי הבנק את משרד התובע הכללי, את המחלקה המשפטית של המשטרה ואת הבנק המרכזי. היחידה למודיעין כלכלי של המשטרה בחנה את הממצאים וקבעה כי אכן הם חשודים, ועל כן קיבלה התביעה את ההחלטה לקדם את ההליכים.
 
החשד העיקרי הוא שסוקרטס הרוויח הון של 20 מיליון יורו בעת שלקח שוחד מחברות במהלך כהונתו, והחזיק את הסכומים האדירים בחשבון סודי בבנק בשווייץ. תשומת לב מיוחדת מפנים החוקרים למקורות המימון של דירה בשווי של שלושה מיליון יורו ברובע ה-16 היוקרתי של פריז שבו התגורר בעת שלמד קורס בפילוסופיה אחרי התפטרותו מראשות הממשלה.
 
לפי הפרסומים, איש המפתח בפרשה הוא סילבה, חברו של סוקרטס מאז הילדות ואיש אמונו, שעמד בראש קבוצת הבנייה לנה ששגשגה בזמן כהונתו של סוקרטס. אחד החשדות הוא שסילבה היה איש הקש של סוקרטס, ושמו התנוסס על חשבון בנק שבו הסתיר ראש הממשלה לשעבר כספים שקיבל שלא כחוק. בין השאר פורסם כי סילבה רכש מאמו של סוקרטס, מריה אדלייד קרבליו מונטרו, שלוש דירות תמורת 775 אלף יורו במזומן, שבסופו של דבר הגיעו לחשבונו הסודי של סוקרטס. אחת הדירות, שהייתה בבניין שבו התגורר סוקרטס עצמו, נמכרה תמורת 600 אלף יורו, אף ששוויה כ-260 אלף יורו בלבד.
 
הדמות השלישית בפרשה היא הנהג פרנה, החשוד כי העביר 10 מיליון יורו מסילבה ומעו"ד פריירה לסוקרטס בפריז. "הנהג של סוקרטס היה נוסע באופן שגרתי לפריז כדי להעביר כסף מזומן", נכתב ב"פבליקו", בעוד ה"קוריירה דה מניה" פרסם כי הנהג נתפס עם "מזוודות מלאות כסף".
 
חשדות עלומים

ז'וזה סוקרטס דה קרבליו פינטו דה סוזה, שלטענת מבקריו קיצר את שמו רק כדי להידמות לפילוסוף היווני הנודע, הוא אחד הפוליטיקאים החשובים בפורטוגל בשני העשורים האחרונים, ונחשב למי שיביא תקווה חדשה למדינה שבדרך כלל מגיעה לכותרות רק בזכות הכדורגלנים שלה. הוא היה בין המארגנים של משחקי אליפות אירופה בכדורגל במדינה לפני עשר שנים בתוקף תפקידו כשר לענייני ספורט וצעירים, וכיהן גם כשר לאיכות הסביבה. בשנת 2004 נבחר למזכ"ל המפלגה הסוציאליסטית וכעבור שנה הוביל את מפלגתו לניצחון בבחירות והקים ממשלה חדשה.
 
בתקופת כהונתו, הובילה הממשלה רפורמות מינהלתיות בתפקוד המגזר הציבורי ורפורמות בתחום החינוך, ואף קיבלה חוקים שמתירים נישואים חד-מיניים ומעניקים זכויות שוות לאבות ולאמהות. במחצית השנייה של 2007 סוקרטס אף כיהן כנשיא בפועל של האיחוד האירופי. אולם משבר החוב שפרץ בשנת 2010 , שנה אחרי שסוקרטס נבחר פעם נוספת לראשות הממשלה, הוביל לסיום כהונתו מוקדם מהצפוי. פורטוגל פנתה בבקשה לסיוע חירום בינלאומי שיחלץ אותה מהמשבר, אולם המחיר היה צעדי צנע שכללו קיצוץ משכורות והעלאת מסים.
 
אחרי שהאופוזיציה הצליחה להעביר הצבעת אי אמון על חבילת קיצוצים חדשה, התפטר סוקרטס במרץ 2011, ואחרי הפסדו בבחירות ביוני אותה שנה עזב את החיים הפוליטיים. גם במהלך שנות כהונתו בראשות הממשלה נקשר שמו של סוקרטס לפרשיות שנויות במחלוקת, אולם באף אחת מהן לא ננקטו נגדו הליכים. בפרשה הבולטת ביותר, שהחלה להתפרסם בשנת 2005, הוא נחשד כי בעת שכיהן כשר לאיכות הסביבה שבע שנים קודם לכן, ביטל מגבלות סביבתיות אחרי שאחד מדודיו ובן דוד שלו שכנעו אותו להעניק לחברה הבריטית פריפורט רישיון להקמת קניון ענק על אדמה מוגנת באלבצ'טה שליד ליסבון.
 
אחד היועצים של פריפורט טען כי סוקרטס קיבל כספים באמצעות בן דודו על מנת לאשר את הפרויקט. אף שהמשטרה הבריטית, שגם חקרה את הפרשה, העבירה לעמיתיה בפורטוגל מסמכים שמעידים על חשדות לכאורה נגד ראש הממשלה, הרשויות לא פתחו בהליכים כלשהם נגד סוקרטס, שטען כי הוא פעל לפי החוק. 

באותה שנה צץ שמו של סוקרטס במסגרת פרשת "פנים מכוסות", חקירה של המשטרה המשפטית נגד חברה עסקית בחשד לעבירות כלכליות ומתן שוחד. אחד החשודים בפרשה, הפוליטיקאי לשעבר ארמנדו וארה, הוקלט כשהוא משוחח עם סוקרטס, שהכחיש כל מעורבות וטען כי בסך הכל מדובר בשיחה עם חבר. בשנת 2011 התברר כי כל המידע הקשור לשיחות של וארה ושל חשודים נוספים בפרשה נעלם מחברת הטלפון בשל בעיה טכנית.
 
עוד פרשה שפגעה בתדמיתו של סוקרטס התרחשה ב-2007 , כאשר נפתחה חקירה נגד האוניברסיטה העצמאית, מוסד אקדמי פרטי בליסבון, בחשד לאי סדרים. התקשורת בפורטוגל החלה לבדוק את התואר בהנדסה אזרחית שקיבל סוקרטס מהאוניברסיטה והתגלה כי הוא לא עמד בהכשרות המתאימות, וכי למד בארבעה מתוך חמישה קורסים אצל פרופסור שהיה מינוי של המפלגה הסוציאליסטית. עוד התברר כי כשסוקרטס קיבל את התואר עדיין לא הוקמה מחלקה להנדסה באוניברסיטה וכי הוא שלח בחינה אחת בפקס, וקיבל את התואר ביום שבו הייתה האוניברסיטה סגורה.

להגנתו, טען סוקרטס בראיון לתקשורת כי אף שאין לו הכשרה כמהנדס מוסמך, וזאת בניגוד לתיאור שלו באתר הרשמי של הממשלה, התעודה שקיבל מהאוניברסיטה העצמאית עדיין כשרה וכי מדובר בהשמצות. רשויות המשפט שבדקו את הפרשה החליטו לסגור את התיק, מאחר שלא היה אפשר להוכיח שאכן היו אי סדרים בלימודיו של ראש הממשלה. אבל בשנת 2008 חשף ה"פבליקו" הפורטוגלי כי אף על פי שסוקרטס לא היה מהנדס מוכר, הוא חתם בשנות ה-80 על תריסר פרויקטים של בנייה שאפילו לא היו באחריותו.
 
שחיתות מובנית

מעצרו של סוקרטס גרם להלם בפורטוגל, וכלי התקשורת מסקרים את הפרשה ללא הפסקה. יורשו של סוקרטס בראשות הממשלה, מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית פדרו קואליו, נמנע מלהתייחס בהרחבה לפרשה. "הסוגיה נמצאת בידיה של מערכת המשפט, ויש לצפות שהם יקבלו את ההחלטות וההסברים לגבי מה שאירע", אמר קואליו בראשית השבוע. "הדבר החשוב הוא שהפורטוגלים יודעים שלמדינה יש מוסדות חזקים".
 
להתבטאותו הזהירה של קואליו יש סיבה מוצדקת. ימים ספורים לפני שהתפוצצה פרשת סוקרטס התפטר שר הפנים, מיגל מאקדו, על מנת "להגן על הממשלה ועל הסמכות של המדינה" אחרי מעצרם של 11 בני אדם, בהם מנהל רשות ההגירה והגבולות של פורטוגל, בחשד לעבירות שחיתות, קניית השפעה והלבנת כספים במסגרת תוכנית "ויזות של זהב". התוכנית, שהושקה על ידי הממשלה בסוף 2012 , מעניקה אישורי תושבות לאזרחים שאינם משתייכים לאיחוד האירופי, וזאת בתמורה להשקעות בתחום הנדל"ן. עד כה ניתנו כ-1,500 "ויזות", בעיקר לסינים שהשקיעו יותר מחצי מיליארד יורו. 

פרשנים פוליטיים העריכו כי לאירועים האחרונים תהיה השפעה רבה על הבחירות הכלליות שצפויות להתקיים בשנה הבאה. המפלגה הסוציאליסטית, שבחרה כמנהיגה את ראש עיריית ליסבון הכריזמטי אנטוניו קוסטה, כבר ראתה כיצד היא שועטת לעבר הניצחון, אבל כעת ההערכות הן שניצחונה יהיה דחוק מאוד. לא פלא שקוסטה הודה כי המפלגה "בהלם" מהמעצר של מנהיגה לשעבר. 

הפרשות האחרונות מגבירות את חוסר האמון של האזרחים במוסדות המדינה: הם רואים פוליטיקאים ועובדי ציבור שנחשדים כי שלשלו לכיסיהם כספי שוחד בסכומי עתק, בעוד הם עצמם נאלצים להדק את החגורה בשל צעדי הצנע הדרקוניים. לפי הדוח למאבק בשחיתות של האיחוד האירופי לשנת 2014 , 90% מהנשאלים בפורטוגל אמרו כי הם סבורים שהשחיתות נפוצה במדינה, וזאת לעומת הממוצע האירופי של 76% . רק 15% אמרו שמאמצי הממשלה להילחם בתופעה אכן יעילים, ו-17% הודו שיש מספיק תביעות כדי להרתיע אנשים מלהיות מעורבים בשחיתות.
 
גם מדד השחיתות השנתי של ארגון "שקיפות בינלאומית" לשנת 2013 מצא כי המוסדות המושחתים ביותר בפורטוגל הם המפלגות, הפרלמנט, מערכת המשפט והצבא. מנהל הסניף הפורטוגלי של הארגון, ג'ואו בטליה, הביע ספק אם החקירות האחרונות, אף שהן זוכות לתהודה גדולה, ישנו את התמונה. "החקירות הקשורות לכלכלה, לפיננסים ולשחיתות הביאו למעט מדי כתבי אישום, וכתבי האישום הללו הביאו להרשעות מעטות, וההרשעות הללו לא הביאו לעונשי מאסר רבים", אמר לאתר החדשות "יורוניוז". "לכן יש בעיה רצינית של חוסר יעילות של מערכת המשפט".