שני פלסטינים ששוחררו במסגרת עסקת גלעד שליט ונעצרו שוב בקיץ האחרון במבצע "שובו אחים" לאחר חטיפת שלושת הנערים מגוש עציון, נידונו למאסרי עולם בבית הסוהר. דינם של חמזה אבו ערקוב ואשרף ראווי נגזר ביום חמישי על ידי ועדת שיפוט צה"לית מיוחדת, אף כי טרם התפרסם. 

נושא מעצרי השניים וביטול חנינתם האפשרי, שהפך לאקטואלי, כמו גם יישומם מחדש של גזרי הדין שהוטלו עליהם, פורסמו בהרחבה בעיתונות מאז חודש יוני. במהלך מבצע צוק איתן סוקר הנושא, וזאת מאחר שאחת מדרישותיו של חמאס כתנאי לכך שהפסקת-האש תהפוך לקבועה, הייתה שחרורם של משוחררי עסקת שליט שנעצרו בשנית.  
צה"ל הקים ועדת שיפוט מיוחדת במטרה להתמודד עם המצב החריג. תפקידה הייתה לקבוע האם כ-50 אסירים ששוחררו בעסקת שליט הפרו את תנאי שחרורם. שובם לדרך הטרור של כמה ממשוחררי עסקת שליט הפכה את הנושא לשנוי במחלוקת במיוחד. אחד מהמשוחררים אף חשוד בביצוע הפיגוע בערב חג הפסח השנה, פיגוע שגבה את חייו של סנ"צ ברוך מזרחי. בעקבות כך העבירה הכנסת מספר חוקים שמטרתם למנוע את שחורי האסירים שנעצרו מחדש.  

חנינתו של ערקוב בוטלה בבית המשפט הצבאי והוא נידון מחדש לרצות את הזמן שנותר משני מאסרי העולם ו-15 השנים שנגזרו עליו בעקבות הרשעתו ברצח האחים שלמה ומרדכי אודסר ב-2002. ההאשמות שהביאו לביטול החנינה הן קיום קשר עם אויב (לרוב מדובר בחמאס או בג'יהאד האיסלאמי), וכן מעורבות בהעברת כספים בלתי חוקית לשטחי הגדה המערבית. 
חנינתו של ראווי בוטלה גם היא ונגזר עליו לרצות את הזמן שנותר משני מאסרי העולם שנגזרו עליו בגין רצח מעסיקו בכור חג'ג', ורצח חייל צה"ל גיתי אבישר. ההאשמות בגינן בוטלה חנינתו זהות לאלו בהן מואשם ערקוב. 
רבים מהשימועים שנועדו לבחון האם אסירים פלסטינים לשעבר שזכו לחנינה הפרו את תנאי שחרורם נערכו כבר בחודש יולי, אולם החלטות בנושא לא התקבלו, במקרה או שלא, עד לאחר גל הטרור הנוכחי, כמו גם עד לאחר הקפאת תהליך הפיוס בין חמאס לפת"ח. 

הסניגורית: מדובר בנקמה
ועדת השיפוט המיוחדת כללה שלושה שופטים צבאיים בדרגת סגן-אלוף. בתפקיד התובע שימש סא"ל מוריס הירש. הסניגורית הצבאית מירב חורי ביקרה את הליך השיפוט החריג, ורמזה כי עליה להילחם על חירותם של הפלסטינים כשידיה כבולות, וזאת מאחר שכמות משמעותית של ראיות לא נמסרו לעיונה בטענות לבטחון המדינה. חורי אף הטילה ספק במניעי המדינה למעצרם של האסירים המשוחררים, ואמרה כי מדובר בנקמה גרידא. 
הירש הגיב בטענה שאין להשוות את ההליך השיפוטי המיוחד שבוצע לדין הפלילי הסטנדרטי. לדבריו, לזכות הנאשמים לא עומדות הגנה וזכויות "רגילות", שכן הם יצאו לחופשי כתוצאה מחנינה, והשאלה היחידה הניצבת לפתחו של בית המשפט היא האם הם הפרו את התחייבותם למדינה במסגרת חנינה זו ועליהם לשוב ולרצות את מאסרם.