אני בת 43, נשואה באושר ואמא לשני ילדים קטנים. אני מתפרנסת ממשרת אם ומרוויחה שכר מינימום. אני אוהבת לצייר וממש טובה בזה. כל חיי חלמתי להקים עסק בתחום הציור, ואני מתוסכלת כי אני לא ממצה את הכישורים שלי. בעלי עובד במשרה מלאה וחוזר מאוחר הביתה, ואני צריכה "לזגזג" בין העבודה, הילדים ומטלות הבית השונות. כיצד אוכל להתפנות להגשים את החלום שלי? 

"לפעמים כדי להגיע לפתרונות, ובטח ובטח בתוך סביבה מאתגרת, צריך לחשוב על רעיונות יצירתיים. מעטים האנשים שמצליחים לצייר למחייתם ולהתפרנס מכך. את צריכה ליצור עסק כלשהו שיאפשר לך להתפרנס ושהמרכז שלו יהיה ציור. זה יכול להיות דרך הפעלה לימי הולדת שעוברת דרך ציור, ואולי ציורים על פי נושא לימי הולדת של ילדים".


"תבני סביב זה פורמטים, ותחשבי על סינרגיה ועל שיתופי פעולה חכמים עםבעלי מקצוע אחרים כמו מנחה סדנאות או אולי פסיכולוג קליני שרוצה להרחיב את העבודה שלו. תבני עסק שחלקו האחד יתבסס על שיתופי פעולה וחלקו האחר על דברים שאת יכולה לעשות. תהפכי את הכישרון שלך לדבר מעשי שיאפשר לך לצייר למחיית".
"כדי שתוכלי לשלב את המיזם החדש שלך בחייך, תאספי את כל הקרובים בסביבה התומכת שלך, גם אתבעלך, תסבירי להם שאת רוצה להכניס את תחום הציור לחייך, ותבקשי את עזרתם ותמיכתם. תאמרי להםשעד שאת מייצרת הכנסות אלטרנטיביות, את לא מוותרת על העבודההקבועה שלך, ושאת מתכוונת להקדיש שלושה חודשים לפיתוח הפרויקט הזה. תפני לעצמך 10-8 שעות מובנות בשבוע, תגדירי את הפרויקט כפרויקט פריצת הדרך המקצועית שלך, ותוציאי אותו לפועל. אם תפשטי את המהלך הזה ותראי אותו כאפשרי, הוא כנראה יצליח, אבל אם תחשבי שזה לא פשוט הוא כנראה יישאר על הנייר".


אני ב 46  נשוי ואב לשלושה ילדים. החיים שלי הובילו אותי למקומות שונים ומשונים. נפלתי, עברתי שיקום, ומאז במשך שנים רבות אני מנקה מדרגות ומשרדים. אני קורבן, אדם שתמיד סובל בחיים. אני מרגיש שאני עובד בשביל לשרוד, אבל בעצם סתם מעביר את הזמן. מה אתה מציע לי לעשות?
"אם אתה לא ממצה את עצמך ועובד רק כדי לשרוד, אז יש בעיה והמקור לבעיה הוא הקורבן ש'חי' בתוכך. אתה לא מרגיש משמעותי בחיים, וחי בתחושה שאם אתה נמצא בעולם או לא נמצא בו - זה אותו הדבר.המטלה הראשונה שלך עם עצמך היא למצוא משמעות ולהבין למה אתה חשוב בעולם הזה.


כאשר תמצא את המקום שלך, תיווכח לראות שזה שאתה קיים בעולם זה חשוב, ומשם הכל יתחיל להתפתח - הערך העצמי שלך יעלה, תהיה לך המוכנות להגיד שמגיע לך לעשות ולהרוויח יותר, ויהיה לך יותר אומץ לבוא ולחנך את הילדים שלך.


אני ממליץ לך לפנות לאיש מקצוע. הוא יוכל לכוון אותך ולהראות לך זוויות אחרות שאולי אתה לא מודע אליהן. לשם כך אתה צריך להתחייב לנסות, להשקיע ולתת מעצמך למישהו אחר, אפילו אם מדובר על שעה בשבוע. תן חיוך, הכל יהיה בסדר".
אני בת 62 , אמא לשני בנים ושתי בנות. לפני כשנה וחצי התגרשתי, וכיום אני גרה עם בני הצעיר. בני הבכור חי בארה"ב כבר שנים רבות, יש לו שם עסקים והוא מאוד מצליח. לפני זמן מה בני הבכור הציע לאחיו הצעיר להגר לארה"ב ולעבוד איתו. הילד הקטן שלי התלהב מההצעה, אבל ביקש שאני אהגר איתו לשם. אני ממש מבולבלת ולא יודעת מה לעשות. מעבר לעובדה שישראל זאת המדינה שלי ואני מחוברת אליה, יש לי פה עבודה וחיים שבניתי, ומלבד זאת אני לא רוצה להפריע לבני ולהיות נטל בעבורו. האם עלי לעבור לחיות בארה"ב עם הבנים שלי?
"עלייך ללכת לפי מה שהלב והאינטואיציה שלך אומרים, ומדברייך ניתן לראות שאת רוצה להישאר בארץ. בנך נוסע לנסות את מזלו, הוא יוצא לעצמאות ולדרך חדשה, ואת חלק שקשור לחגורה שלו. תודי לו על ההצעה, אבל תסבירי לו שיש לך עבודה וחיים משלך ושהגיע הזמן שיפרוש כנפיים.


גם אם הוא ינסה לשכנע אותך וילחץ על נקודות רגישות, תיאבקי בעצמך ואל תעשי טעות ותוותרי על עצמך. תאחלי לבנך בהצלחה, תעמדי מאחוריו ותעזרי לו לעשות את המעבר הזאת כמה שיותר כיפי. תציעי להתלוות אליו בימים הראשונים כדי לעזור לו להתארגן ולבנות את ביתו החדש, תגידי לו שאת תומכת בו ותוודאי שהוא יודע שאם חלילה הוא לא יצליח, הוא תמיד יכול לחזור. הילד שלך רודף אחרי החלום שלו, הוא בחור מוכשר שהולך לנסות את מזלו, וזה בסדר".
מתוך תוכניתו של אלון גל, כל יום שישי ב-08:00 ב"רדיו ללא הפסקה". הביאה לדפוס: ליאת מלכא בלכטובסקי