מאבקו של דליק ווליניץ בשירות הטבעונות, שבה דבק מאז התקף הלב שסיכן את חייו בגיל 37, החליף בימים אלה הילוך. ההצגה "חיות, אדם", שמעלים כעת בבימויו תלמידי שנה ג' בבית הספר לאמנות הבמה בסמינר הקיבוצים, קטפה פרי ראשון מפתיע ביותר, כששחקניה, הכלואים בכלובים, אימצו לעצמם את המסר הבריא של הבמאי, והפכו בעקבותיו לטבעונים אדוקים. 
 
"הם, שהיו אוכלי בשר מובהקים, למעט אחת שהייתה מקודם טבעונית, הפכו במהלך החזרות לטבעונים בלי שום לחץ מצדי, ויודעים שכמה שנמנעים יותר ממאכלים תעשייתיים, כך זה בריא יותר", מציין דליק. "אם מישהו מהם הביא בטעות לחזרה מהמזנון איזשהו וופל, והם ראו שהוא מבוסס על שוקולד-חלב, הוופל, שזה עתה נקנה על ידי אחד מהתפרנים האלה, נזרק ישר לפח".
 
למשמע דבריו הנוקבים והחריפים של דליק, המתאר את מסכת העינויים שעוברות התרנגולות - ש"מאלצים אותן באופן מלאכותי להטיל 300 ביצים בשנה, במקום 30"; הפרות - ש"הופכים אותן למכונות לייצור חלב"; והכבשים - "שגוזלים מהן את הצמר שלהן וגורמים להן סבל" – יעבור כל קרניבור (אוכל בשר) ממוצע לכוננות ספיגה, ומעיו יתהפכו כשישמע מה דליק חושב על הנזק שבשר החיות ותוצרתן, גורמים לגוף האדם.  
 
המסר, אם כן, ברור, אבל כיצד מתרגמים אותו להצגה, בעקבות מחזה שלכתיבתו גוייסו הכותבים הצעירים מיכאל צ'רני ואלעד גיל?. "הייתה בעיה", מודה דליק. "ידעתי שאם השחקנים רק ישחקו חיות, ילכו על ארבע, ינבחו, יללו, יגעו, יפעו, מה לא, יצא משהו מאוד מגוחך ומרחיק. לכן, לקחנו מכל חיה כמה אלמנטים מייצגים, לצד המשחק האנושי - המייצר יותר הזדהות - ויצרנו שפה תיאטרלית של חיית אדם. ביוזמת מעצבת התפאורה, דנה צרפתי, הכנסנו אותם, לצלילי המוזיקה של עומרי דגן, לתוך כלובים".
 
"העבודה על ההצגה הייתה כיפית", מעיד דליק. "החלק הקשה בה היה בחומרים שהשחקנים נחשפו אליהם, תוך כדי התחקיר לקראתה, שדרש יציאה לשטח, בעיקר לבית הספר החקלאי הכפר הירוק. לא פחות קשה הייתה החשיפה לחומרים המטרידים שיש באינטרנט על הנושא. הושבתי אותם מול מסך גדול, והם צפו יחד בחומרים החמורים ביותר. ראינו שם דברים, שבחיים לא הייתי מוכן לראות אותם. הכרחנו את עצמנו לצפייה הזאת, מתוך עניין להתגייס בכל נימי נפשנו להצגה שאנחנו רואים בה שליחות".
 
רע לחיות, נחמד לאוטיסטים

"ניסינו לא להיות שיפוטיים", הוא מציין. "לכן, את מנהל החווה בהצגה, זאב, שמאוד מתאכזר לחיות, משחק שגיא טל, שחקן שרואים עליו כמה הוא מקסים במציאות, וכקיבוצניק לשעבר, הוא מכיר את המשק מקרוב. דווקא הוא, שכל כך מתאכזר לחיות, נחמד בהצגה עם ילד אוטיסט, המתקשר לחווה, ומהווה בה חוליה מקשרת עם החיות. הן, אגב, גורמות לילד להגיד: 'אמא', מה ששום אדם לא מצליח לגרום לו". 
 
כמעטפת להצגה, יש בה תעלומה בלשית, אותה מנסה לפענח הכלב (בן פריד). יש בהצגה שתי פרות (סתיו גרופר וטל זולטי), עגל (מיכאל שומרון), כבשה (הגר שחר), טלה (כרמל נצר), שתי תרנגולות (אסף מרון ודותן תבין) וילד אוטיסט (שמשחקת בחן רוית דור).
 
דליק (63), בעבר שחקן מרכזי על במת התיאטרון והקולנוע, נעלם זה מכבר מהבמות ומהטלוויזיה (כל מה שהוא נראה בו על המסך ניתן בשידורים חוזרים) ומתפקד, לצד הבימוי, כשדר רדיו לכל דבר, המשדר בין שש לשבע בבוקר תוכנית ב-fm102 ("שש בבוקר עם דליק ווליניץ") המשודרת סימולטנית בשבע תחנות אזוריות. "זה מתאים לי כאיש של בוקר, אבל מגביל אותי בערבים, מאחר שאני חייב להשכים קום בשעה מאוד מוקדמת", הוא מעיר. "הדבר מונע ממני לשחק בהצגות, ומנטרל אותי מצפייה ברוב תוכניות הטלוויזיה".
 
לרחם עליך על שאתה מחמיץ את רוב תוכניות הריאליטי?
"איך אומר הכלב בהצגה? 'כשהמרובע דולק, אתם נכבים'. אני לא הולך לירוק לבאר ממנה שתיתי הרבה שנים, אבל כיום אני רואה טלוויזיה מעט מאוד וחי עם זה מצוין".
 
בהתאם לגלגולו הנוכחי, משדר דליק גם ברדיו האינטרנטי "מהות החיים", המתאים לדבריו, למסרים שחשוב לו להפיץ ומוכר כפעיל מרכזי בעמותה לחקלאות אורגנית. ליד ביתו, בהוד השרון, הוא מטפח חממה לתבלינים ומגדל עצי פרי אורגניים.
 
בסיום שיחתנו אני מרגיש חובה לשאול את דליק, האם הוא סבור שבני האדם מאבדים את עצמם לדעת באורח החיים הלא בריא שלהם.
"קורה דבר מוזר", הוא משיב. "רפואת החירום מתקדמת בצורה לא נורמלית, ועושה פלאים. כך תמותת התינוקות פחתה באופן משמעותי, ומצילים נפגעי מלחמות ותאונות דרכים ממצבים שנחשבו עד לא מזמן כאבודים. מצד שני, ככל שמדברים איתנו על אריכות ימים, ממשיכים להחדיר כמויות עצומות של רעל מחומרי הדברה למזון שלנו, האוויר מזוהם, במקומות רבים המים מלאי חלודה ופרזיטים וצריכת חלב ומוצריו עושה שמות. כתוצאה מכך הבלוף של אריכות הימים עוד עלול להתפוצץ לנו בפרצוף".
 
שנתייאש?
"חס וחלילה. המהפכה (הטבעונית – י. ב-א) בעיצומה. די לראות כמה מסעדות טבעוניות נפתחות ובאחרות יש יותר ויותר מנות, המיועדות לטבעונים ו/או לצמחונים. זה מתפשט כמו אש בשדה קוצים".

והמסקנה?
"בואו בהמוניכם. כן - גם אוכלי הבשר מבינכם - להצגה, המוצגת בסמינר הקיבוצים עד סוף השבוע, בתקווה שזה יעשה לכם משהו".

"חיות, אדם". 29.12-3.1. ב'-ה' 20:30. ו' 14:00. מוצ"ש, 21:00. אולם התיאטרון, אגף ג', מכללת סמינר הקיבוצים, דרך נמיר 149, תל אביב