מחבל שפל הצליח להסיט מדינה שלמה ממסלולה וגרם לה לעסוק בנקמה. אסור להתעלם מהאווירה הציבורית שנוצרה בהלוויית הרב רזיאל שבח ז"ל ומקריאות הנקמה, שכן קריאות אלו לא נשארו תלויות באוויר, והנקמה לא איחרה לבוא. ראשונים להגיב היו נציגי הדרג המדיני. שר החינוך נפתלי בנט לא חיכה אפילו רגע וכבר בהלוויה עצמה דרש באופן פומבי "נקמה בבנייה", מול מאות המשתתפים האבלים אמר שהנקמה תבוא באופן ממסדי.

בנט קרא לראש הממשלה לפעול מיד - לכנס את הקבינט, להכיר במאחז הבלתי-חוקי חוות גלעד כשטח מדינת ישראל ולמעשה לספח את השטחים. בנט לא לבד - השר אורי אריאל ביקר את שר הביטחון בתקשורת וטען שהגיע הזמן שגם בצד בפלסטיני יהיו הרוגים ופצועים. ליברמן בתגובה התפנה מעיסוקו בחבלי תלייה ובכיסאות חשמליים והכריז גם הוא כי בעקבות הפיגוע יש להלבין את המאחז. ככה נראה אובדן עשתונות מנהיגותי. מחבל בודד - מתועב ככל שיהיה - לא יכול להכתיב מדיניות למיליוני ישראלים. הסדרה מלאה של המאחז, שנמצא בעומק הגדה המערבית והוקם בניגוד לחוק ולהחלטות הממשלה, היא לא יותר מאשר שליפה מהמותן שאינה משרתת דבר למעט מתן שוחד פוליטי למתנחלים.
 

בסוף השבוע הקודם הגיע תורו של נוער הגבעות שיצא למסע נקמה עצמאי, במסגרתו הושחתו מאה עצי זית של פלסטינים באזור יצהר. הצפייה בתיעוד עשרות מתנחלים רעולי פנים המחריבים מטע משגשג במסע אחוז אמוק, חייבת להדאיג כל אזרח שומר חוק במדינה דמוקרטית. למען הסר ספק, בין המחבל לבין בעלי האדמות החקלאיות שנפגעו אין כל קשר והציבור הפלסטיני שנפגע פעם אחר פעם מפעולות תג מחיר לעולם לא יבחין בין אותה קבוצה רדיקלית ואלימה לבין הרוב הישראלי השפוי, הרוב שלא מעוניין בהמשך הסכסוך ובשפיכות דמים נוספת. אל נטעה, מעשה הנבלה הזה נעשה בשמנו, בשם כולנו, ואלף פעולות הסברה לא יתקנו את הנזק.

הכוחנות לא משרתת אותנו
 

החברה הישראלית כולה מגנה מעשי נקמה כמו רצח על כבוד המשפחה ונקמת דם, כשהם מתרחשים בחברה הלא-יהודית. ברור לכל אדם בר דעת שמעשי נקמה רק מעצימים סכסוכים, מחריפים אותם ומביאים עוד הרג, סבל, שכול וחורבן לשני הצדדים. קריאות נקמה נרחבות בציבור הישראלי ברוח זו נשמעו גם בעקבות חטיפתם של שלושת הנערים ובמהלך מבצע שובו אחים. "עם ישראל דורש נקמה", הם קראו, המבצע בגדה התרחב לרצועת עזה וישראל מצאה עצמה במלחמת "צוק איתן", הארוכה שבמערכות ישראל. מסקרן מה אותם דורשי נקמה מאז חשים כיום - האם מאז הם הגיעו לסיפוקם או שמא הצמא לדם לא מסתיים אף פעם. ניתן להניח כי למרות שאלפי פלסטינים ועשרות ישראלים איבדו את חייהם במסגרת אותו עימות, דורשי הנקמה עוד לא התרצו. הם גם לא יסתפקו הפעם.



נותר רק להזכיר שהכוחנות לא באמת משרתת אותנו בטווח הארוך. שעוד בנייה בהתנחלויות אינה תגובה ציונית הולמת, אלא פגיעה בעתיד הציונות שמרחיקה את האפשרות להיפרד לשתי מדינות ולהתקדם לפתרון הסכסוך. נקמה מעולם לא הייתה תוכנית העבודה של התנועה הציונית ואסור שתהיה. ככה לא מנהלים מדינה, ככה לא מגשימים חזון וככה לא פותרים סכסוך פוליטי. למעשה, האמת היא שממש כך מנציחים אותו.