מושיטים יד ברמאדן: הארגון היהודי שעוזר למגזר הערבי בחודש הקדוש

בזמן שתותחי הרמדאן, הנחגג על ידי האוכלוסייה המוסלמית בעולם, מבשרים על קצו של הצום היומי, יש מי שצמים מתוך כורח ולאו דווקא מבחירה. זה קורה בישראל 2016, כאשר המוסלמים הם חלק בלתי נפרד מהנוף, מההוויה ומהתרבות המקומית.  "צריך להגיד: באופן כללי המגזר הערבי הוא מגזר עני יותר", אומר מנהל התוכניות של הקרן לידידות במגזר הלא יהודי ספוואן מריח. "מינהל רווחה של רשות בדואית גדולה בדרום אמר לי: 'חלק מהמשפחות מכריחות את הילדים לצום ברמדאן לא מתוך מצווה דתית, אלא כי לפעמים פשוט אין מה לאכול בבית'. העצוב יותר הוא שאת הצום נוהגים לסיים בארוחה חגיגית, וגם אז לילדים אין מה לאכול".

כאן נכנסת לתמונה הקרן לידידות בראשותו של הרב יחיאל אקשטיין, המסייעת למגזר הערבי במעל ל־30 מיליון שקל בשנה באמצעות סיוע חודשי וקבוע במזון, בתרופות ובהפגת בדידות ל־1,500 קשישים ברשויות ערביות ומזרח ירושלים.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2014 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית ב־1.454 מיליון נפש, גידול של כ־33.5 אלף תושבים לעומת סוף 2013. שיעור הגידול של האוכלוסייה המוסלמית נמצא במגמת ירידה - מ־3.8% בשנת 2000 ל־2.4% בשנת 2014. סך ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת במשקי בית מוסלמיים מסתכמת ב־12,231 שקל לעומת 15,081 שקל במשקי בית יהודיים. ומה עם אלה שנמצאים הרבה מתחת לקו העוני?

החגים אמנם מהווים נקודת שיא, אבל הקרן לידידות פעילה לאורך כל השנה באמצעות חלוקת שוברים חודשיים לקניית מצרכי מזון ותרופות, דרך מחלקות הרווחה ביישובים הרלוונטיים. "בימי חג עוצמת הרגשות גבוהה יותר. משפחה שלא יכולה לחגוג כי אין לה אוכל מסתדרת ביומיום מהיד לפה. כשיש חג הכל מקבל משנה תוקף: העוני כואב, עצוב ומדכא יותר. אנחנו מנסים להחזיק את האנשים מעל המים. אלה נקודות זמן בעוצמות רגש שאנשים יכולים להיכנס לדיכאון, וזה מבחן אנושי בסיסי".