"אני מציעה לך לבקש את עזרת השכנים ובני המשפחה שמתגוררים בסמוך, שעם ילדיהם הוא נוהג לשחק בחצר המשותפת. פני אליהם ותבקשי את עזרתם ואת שיתוף הפעולה שלהם כדי שתוכלי להכניס את ילדך הביתה, כדי שיכין את שיעורי הבית וגם יצטרף לארוחת הערב עם כל המשפחה.
"גשי אל שני הבנים כאשר הם חוזרים הביתה מבית הספר ותעשי להם שיחה. הכניסי אותם לחדר ותקפידי שהם לא יושבים קרוב מדי זה לזה. תתיישבי ליד הדלת כדי שהם לא יוכלו לצאת מהחדר באמצע השיחה, ותאמרי להם כך: יש ביניכם המון כעס ותחרות, ואני כבר עייפה מהמצב הזה. לכן החלטתי שמהיום אני לא מתערבת יותר ולא מגיבה לריבים ביניכם. אתם יכולים להמשיך להתלונן על היחס שלי.
"גם אם הם ינסו לעשות לך פרובוקציות, את רק מחייכת, מתיישבת ומתחילה לדבר על דברים אחרים לחלוטין, מספרת להם על חוויה שעברת באותו יום וכל דבר שלא קשור לריב. מצדי תספרי להם על הכוכבים שבשמיים, העיקר שאת מסיטה את הנושא לגמרי ולא מתייחסת כלל לתחרות ולאיבה שיש ביניהם. שיהיה לך בהצלחה".
מתוך תוכניתה של מיכל דליות, בכל יום שישי ב־10:00 ב"רדיו ללא הפסקה"