"אם ילדכם נשאר יבש במשך שעתיים או שלוש שעות זה אומר שהשלפוחית שלו מצליחה להחזיק מעמד מבחינה אנטומית, כך שבהחלט אפשר לגמול אותו כעת. הילד כנראה למד שהוא לא צריך לקחת אחריות על הצרכים שלו, הוא התרגל שמישהו אחר דואג להזכיר לו ולקחת אותו לשירותים, לכן צריך לפעול באופן שיחזיר לו את יכולת השליטה. הוא בעצמו לא שולט בזה כעת כי הוא לא לקח אחריות על הפיפי והקקי שלו. אתם צריכים ללמד אותו להיות קשוב לגוף שלו. להסביר לו במילים פשוטות איך להקשיב לבטן שלו. אם יש לו פתאום תחושת של דגדוג למשל זה אומר שיש לו פיפי, ואז הוא צריך לבוא לאמא ולהגיד לה 'פיפי' והיא תרוץ איתך לשירותים, ואותו הדבר גם עם קקי.
"זו הדרך להעביר לו את המסר, אבל בהתחלה הוא לא יגיד לכם בכל פעם שהוא צריך כי ייקח לו זמן להבין ולהתרגל לתחושות ולשליטה על הדחף. למעשה אתם צריכים כעת להתחיל את כל תהליך הגמילה שלו מחדש, כי הוא ימשיך עדיין לעשות במכנסיים. ביום הראשון הוא בטח יעשה במכנסיים אולי תשע פעמים, למחרת ייתכן שהוא יעשה רק שמונה פעמים ופעם אחת הוא יצליח להגיד לכם בזמן שהוא צריך לשירותים ואת כל השאר הוא יפספס.
"מדובר בתהליך הדרגתי שמצריך מכם הרבה סבלנות ואורך רוח וחשוב מאוד לפרגן ולהחמיא לו בכל פעם שהוא כן זוכר ומזכיר לכם בזמן, לומר לו כל הכבוד שהוא מצליח להרגיש את הדגדוג בבטן ושזה מעולה שהוא מצליח לשים לב ולהקשיב לגוף שלו. כך ניתן להסביר לילד בן שנתיים איך לרכוש את השליטה על הגוף ועל הצרכים שלו, על ידי כך שהוא קשוב לסימנים שהוא מרגיש. במקביל אני מציעה לכם לא לשאול אותו יותר מדי אם הוא צריך לשירותים, לא יותר מפעם בשעתיים, כדי לא ליצור אצלו תחושה של לחץ".
התרעות פיקוד העורף