אני גרושה ואם לשתי בנות, וחיה בזוגיות עם גבר גרוש ואב לבן 4. אני מתוסכלת מהגישה שלו כלפי בנותיי. הוא מתפקד כאבא שלהן לכל דבר, אך אנחנו מנוגדים בגישות החינוך שלנו. הוא מרבה להעניש את בתי וזה גורם לי ולה תסכול. מה לעשות?

“עלייך להעביר לבתך מסר: ‘הוא חלק מהאווירה בבית. הוא אדם מבוגר שמשקיע מזמנו, מכספו ומאהבתו, יש לו תפיסת עולם מסוימת שאת כילדה לא אוהבת. גם אם אביך היה מגביל אותך, את לא היית מסכימה לכך, אך עלייך לכבד אותו. כשאת מסרבת לו את פוגעת בו, הוא חלק מהבית הזה ואינו הבייביסיטר שלך’. מלבד זאת, אני ממליצה לכם לפנות להדרכה הורית. בתך לא רוצה שאדם מבוגר יחליט עליה, ואין להסיק מכך שהיא מבולבלת. מאוד מתאים לה שהוא מפנק אותה ומביא לה מתנות, אבל לא מוכנה לעמוד בתנאים שלו. יש לי הרושם שמדובר בילדה חזקה ודעתנית. היא מאוד אוהבת אותו בסיטואציות מסוימות ושונאת אותו ברגעים מסוימים. להערכתי, בגלל העונשים של בן זוגך, הבת פועלת דווקא נגד חוקיו. לכן אני ממליצה לכם לפנות לייעוץ הורי שיאפשר לכם לקבל ארגז כלים לטיפול בסיטואציות ללא צורך בעונשים. עונשים לא מביאים לשיתוף פעולה, אלא רק לנקמנות. אם ברצונו לפתח יחסים עם הילדה, הוא לא יכול להשפיל ולהרתיע אותה. זה לא עובד”.



אני אמא לילד בכיתה א’ שהחליט שנמאס לו ומיצה את הלימודים. אני מעריכה שהמעבר קשה לו. הילד שלי הוא כמו הילד בספר “ילד פיצוץ”: הוא שונא את הגן ושונא שאומרים לו מה לעשות. לי ולבעלי יש חילוקי דעות בנושא חינוך הילדים. לטעמי, הילד ובעלי מאוד דומים וישתמשו בתוקפנות כשהם עצבניים. מה עלי לעשות?

“ילד עם אופי חזק כזה זקוק להורה חזק. מישהו צריך ללמד אותו ריסון עצמי כדי שלא יקרה מצב שבטעות יפגע בו כדור, והוא מכעס ומתסכול יפגע קשות באותו תלמיד שזרק לעברו את הכדור בשגגה. ברגע שהילד הזה חוטף קריזה, חשוב שיהיה מישהו שיאחוז בו מאחור ויחבק אותו חיבוק שאוסר אותו כמו בבית סוהר, כדי להגיד לו: ‘אני עוצר אותך כדי שלא תפגע בעצמך ובאחרים’. החיבוק מאחור נועד לכך שהילד לא יוכל לנשוך, לירוק ולפגוע במחבק. הוא חייב משהו שיעצור אותו ויגרום לו לנשום. אפשר גם להכין אותו לזה מראש ולומר לו: ‘לפעמים אתה מאוד כועס. לא תמיד אנחנו מצליחים להבין מדוע ברגעי הכעס הללו, אבל אנחנו נהיה שם ונחבק אותך חזק־חזק כדי שלא תסכן את עצמך ואת האחרים’. אם אתם בוחרים להרחיק אותו לחדר אחר, בחדר צריך שיהיה שק אגרוף".

"אם אתם בוחרים להרחיק אותו לחצר, אני ממליצה שיהיה בחצר כדור. בכך תתעלו את האגרסיות שלו. בנוגע לחילוקי הדעות ביניכם בחינוך הילד, בעלך כנראה אדם של מאבקים וכוחניות, והבן שלך מחקה את אביך. צריך להיות מישהו שיעשה לבנך דווקא כדי לגרום לו לחוש את מה שאת מרגישה. אם לבעלך קשה לראות זאת, בקשי ממנו להצטרף אלייך להדרכת הורים. אנחנו עסוקים גם בפרנסה, בתחזוקת הבית ובטיפול בהורינו, בעוד שכל האנרגיות של הילד מתועלות להביס אותנו. לכן אנחנו לא יכולים לנצח את הילדים בעקשנות. ככל שבעלך יעניש את בנך יותר, זה רק יגרום לילד להיות יותר קשה. אני משוכנעת שהאבא חושב שהוא עושה את מה שנכון בעיניו. ייתכן שגם לו היה אבא קשה, אך כיום זה אחרת. הילדים של היום הם לא הילדים של פעם, ההרתעה של היום אינה דומה להרתעה של פעם, ולכן היא גם אינה עובדת. עונש משפיל את הילד וגורם לו לרצות לנקום יותר חזק בפעם הבאה. עונשים לא עובדים ורק גורמים לקלקול היחסים עם הילדים”. 




ערך: איתמר זיגלמן