ספטמבר הוא חודש המודעות למחלת הכבד PBC - דלקת ראשונית של דרכי המרה. הכבד הוא אחד איבר החשובים ביותר בגוף האדם, אין חיים ללא הכבד. למרות זאת, מחלות הכבד היו עד לאחרונה "מתחת לרדאר" ורק חלק מזערי מתשומת הלב הציבורית נסובה סביב הכבד, משמעותו בגוף האדם, תפקידיו והגורמים לנזק.
הכבד הינו האיבר המוצק הגדול ביותר בגוף האדם, המשקל שלו נע בין 1.2-1.5 ק"ג, הוא ממוקם בחלל הבטן הימינית העליונה, מאחורי קשת הצלעות התחתונות ומתחת לסרעפת. הכבד הוא האיבר החשוב ביותר בגוף האדם ובלעדיו לא ניתן לחיות. למעשה, ניתן להגדיר אותו כ"בית החרושת" של הגוף ויש לו כ- 500 תפקידים שונים, בין היתר, אחראי על סינון וסילוק של רעלים שמגיעים אליו ממערכת העיכול, אחראי על ייצור של מיצי מרה וכתוצאה מכך מאפשר ספיגה של שומנים במערכת העיכול, הכבד מייצר גורמי קרישה האחראים על הפסקת הדימום בזמן פציעה. כמו כן, אחראי על פירוק של חלבונים, פחמימות ושומנים והפיכתם לאנרגיה ואחסונה בגוף.
הגורמים העיקריים לנזק כרוני לכבד הם הנגיפים (נגיף ההפטיטיס C ונגיף ההפטיטיס B), מחלת הכבד השומני (נובעת מעודף משקל, סוכרת ועודף שומנים בדם), צריכת אלכוהול גבוהה, תרופות מסוימות (פרוקור, משככי כאבים) ומחלות מטבליות (גנטיות) ואוטואימוניות. עם השנים, התהליך הדלקתי הכרוני בכבד עלול להביא בחלק מן החולים להתפתחות של שחמת הכבד - מצב בו הרקמה הבריאה מוחלפת בצלקת שאיננה מתפקדת. ככל שמספר הצלקות גדל, הולכת ופוחתת יכולת התפקוד של הכבד עד שהוא כושל ודרך הריפוי היחידה היא השתלת כבד. מטרת הרופאים המטפלים במחלות הכבד היא לטפל בשלב מוקדם של התהליך, אשר בו ניתן עדיין למנוע את התפתחות השחמת.
הבעיה העיקרית במחלות הכבד הכרוניות היא שרוב החולים מרגישים ומתפקדים היטב וזאת כיוון שלכבד שתי תכונות נפלאות: הרזרבה הגדולה שלו (משקלו) וכושר ההתחדשות של תאי הכבד (האיבר המוצק היחיד בגוף האדם עם יכולת כזאת) . שתי התכונות מאפשרות לכבד לתפקד היטב לאורך שנים. רק בשלב מתקדם של המחלה בתהליך הנמשך שנים רבות מתפתחת שחמת הכבד, הכבד כושל ומתחילים להופיע תסמינים. עם גילוי המחלה בשלב מתקדם זה הסיכוי לעזור הולך ופוחת ולא ניתן לתת כבר את הטיפולים המקובלים, כך שהאופציה הטיפולית שנשארת היא השתלת כבד.
אחת המחלות הכרוניות של הכבד היא "דלקת ראשונית של דרכי המרה"(Primary Biliary Cholangitis). עד לאחרונה מחלה זו נקראה מחלת שחמת מרתית ראשונית- מחלת כבד כרונית שעלולה להתקדם לשחמת בסופו של דבר.
סביב שנת 1995, כאשר נכנסה התרופה, אורסליט, לטיפול במחלה שמעכבת את התקדמות המחלה לכיוון שחמת. מה שהביא את הארגונים האירופאים והאמריקאים, לשנות את שם המחלה משחמת לדלקת בצינוריות המרה. למעשה, אם זו מתגלה בזמן, והטיפול ניתן לאורך כל החיים אז המחלה איננה מתקדמת. האורסליט מחליפה את חומצות המרה ה"רעילות" בכאלה שהן "מיטיבות". נמצא שאורך החיים של החולה שלוקח את התרופה דומה לאורך חיים של אדם רגיל במידה והמחלה התגלתה בשלבים מוקדמים. הטיפול מעכב את התקדמות המחלה ואת התחלואה והתמותה הכרוכים בה ומאריך את השרידות של החולים ללא צורך בהשתלה.
יחד עם זאת חלק מהחולים (25%-40% ) מגיבים רק באופן חלקי לתרופה ויש כאלו שלא יכולים להמשיך לקחת אותה בעקבות תופעות לוואי קשות. לאחרונה, פותחה תרופה חדשה, אוקליבה, עבור דלקת ראשונית של דרכי המרה. תרופה זו מתאימה לחולים שאינם מגיבים לטיפול הקיים או מגיבים חלקית או אשר סובלים מתופעות לוואי קשות. התרופה, קיבלה את האישור של ה-FDA וה-EMA ( רשות הבריאות האירופאית) וזו משפרת את זרימת המרה בכבד ומדכאת את ייצור חומצות המרה "הרעילות" לכבד. התרופה הינה חלק מהסטנדרט הטיפולי ברוב מדינות אירופה ובארה"ב והוגשה לרישום והכללה בסל הבריאות 2018 בישראל.
פרופ' זיו בן ארי מנהלת המרכז למחלות כבד, מרכז רפואי "שיבא", תל השומר